בלעם הקוסם

מדוע נקרא בלעם על ידי הנביא בשם "קוסם"? מדוע בתחילה סירב ה' להליכתו של בלעם עם שרי מואב ולבסוף הסכים? כיצד ניתן לדעת מה ה' רוצה מאיתנו?

מערכת אוצר התורה - ושננתם תמוז תשע"ח

ב"ה

בלעם בן בעור הקוסם

השאלות          

כאשר הנביא מספר על המלחמה בין עם ישראל למדין שבו נהרג בלעם, הוא מגדיר את בלעם בתור קוסם (יהושע יג,כב):

 

וְאֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הַקּוֹסֵם הָרְגוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּחֶרֶב אֶל חַלְלֵיהֶם:

 

            מדוע בחר הנביא להשתמש דווקא בתיאור קוסם על מנת לתאר את בלעם? הרי היה ניתן לתאר את בלעם בתיאורים אחרים ולכאורה התואר קוסם איננו מתאים.

            שאלה נוספת אותה יש לשאול היא: מדוע הקב"ה כביכול שינה את דעתו? בתחילה הוא אסר על בלעם ללכת עם שרי בלק, ואילו לאחר מכן הוא התיר לו? מה גרם לשינוי תשובתו של ה' אל בלעם?

 

כוחו של בלעם

            על מנת לענות על שתי השאלות ששאלנו, עלנו לברר מה היה כוחו של בלעם. בגמרא במסכת ברכות (ז,א), מסבירים לנו חז"ל מה היה מיוחד בבלעם:

 

ומי איכא רתחא קמיה דקודשא בריך הוא? - אין, דתניא: ואל זועם בכל יום. וכמה זעמו? - רגע. וכמה רגע? - אחד מחמשת רבוא ושמונת אלפים ושמנה מאות ושמנים ושמנה בשעה, וזו היא רגע, ואין כל בריה יכולה לכוין אותה שעה, חוץ מבלעם הרשע, דכתיב ביה: ויודע דעת עליון. השתא דעת בהמתו לא הוה ידע - דעת עליון הוה ידע? אלא: מלמד, שהיה יודע לכוין אותה שעה שהקדוש ברוך הוא כועס בה.

 

            יש רגע אחד בכל יום שבו ה' יתברך כועס. המומחיות של בלעם הייתה לכוון לאותו רגע ולנצל אותו על מנת לעורר את הרע בעולם. כך הפרשנים מסבירים את בקשתו של בלק מבלעם לקלל את ישראל: בלק לא היה יכול לבקש מבלעם לברך אותו שינצח במלחמה, או שיזכה להינצל מבני ישראל שהוא כל כך חשש מפניהם, אלא הוא היה יכול רק לקלל את עם ישראל שהם עצמם לא יצליחו. כך כותב מרן הראי"ה קוק בעין אי"ה שם:

 

והנה בנוהג שבעולם, האדם השלם ראוי לו להשתמש בכעסו רק בזמן הראוי לזה מאד, שזהו מעט במציאות. וכן בההנהגה העליונה, הכוחות המוכנים להרע, שהם לאותו התכלית עצמו שעליו נבנה יסוד הכעס באדם, הם מעט מן המעט נגד הכוחות וסיבות הטובות, כמו שהאריך הרמב"ם על זה במורה נבוכים חלק ג' שהרע הוא המעט מן המעט והמציאות בכללו הוא טוב. וחז"ל הוסיפו שגם המועט ההוא הוא לתכלית טוב. וקראוה רגע שהקב"ה כועס בה. והנה מי שהוא חכם גדול, אם היה חסיד, ישתמש בחכמתו איך להיטיב ולהרבות פעולות הכוחות הטובים. אמנם אם יהיה איש רשע שנפשו איותה רע, יועיל בחכמתו להרע ולהרחיב חוג הכוחות הרעים, ובלעם הרשע הוא דמות הדעת המשולל מתכלית מוסרי, כי אם כולו פונה להרע, הוא בהיותו יודע ומשקיף על המציאות כולו, ויודע ג"כ ההכנות שיש בו להרע, השתדל להרחיב הענינים הרעים, וזהו לכוין אותה שעה שהקב"ה כועס בה.

 

            מבאר מרן הרב זצ"ל שהמציאות בכלליותה היא טובה מאוד. יש מעט מאוד רע במציאות, וגם היא נועדה לחזק את הטוב. אדם צדיק וטהור, יסתכל על המציאות הכללית, על הטוב שבו, וינסה לגדל את האור. אדם רשע ומושחת כמו בלעם הרשע, ינסה להגביר את הכוח הרע עד כדי כך שהוא יגרש את האור של הטוב. זה היה כוחו של בלעם (ולכן חז"ל אמרו עליו שהייתה לו עין רעה).

            גם הקוסם מראה מציאות שונה מהמציאות האמיתית. הוא אוחז את העיניים של הסובבים אותו, מטעה אותם וגורם לאנשים לראות מציאות שונה מהמציאות האמיתית. כשם שראייתו של בלעם הייתה לראות את הרע, את אותו רגע שבו ה' כועס בכל יום (שגם הוא היה לטובה), כך הקוסם גורם לאדם לראות חלק קטן, נפרד ומעוות מהמציאות הכוללת. זו הסיבה שהוא נקרא קוסם.

            הטעויות בעולם נובעות פעמים רבות ממבט שאיננו נכון על המציאות. ניתן להביא דוגמא את העבודה הזרה, שמרן הרב זצ"ל מסביר שהטעות שגרמה לעבודה הזרה היא הגדלת היראה. כאשר היה צורך ביראה מפני כוח גדול מהאדם, בני האדם בחרו בעבודה הזרה על מנת שיהיה להם דבר מוחשי לירא ממנו. כמו כן, בשעת כתיבת שורות אלה, מתקיימת המונדיאל, תחרות כדורגל עולמית. גם כאן, האדרת המשחק הספורטיבי נובעת מהגדלת ערך שנכון במהותו, מרן הרב זצ"ל כתב בשבח ההתעמלות שעושים צעירי ישראל, אבל ההתעמלות נועדה רק לחזק את הגוף לעבודת ה', וכמובן שתחרויות ספורטיביות כמו המונדיאל מהוות איבוד פרופורציה של הערך הנכון.

 

לראות את המציאות השלמה

            נשאלת השאלה: כיצד אנחנו יכולים להבטיח שאנחנו נראה את המציאות כפי שהיא? כיצד נוכל לדעת שגם אנחנו איננו מסתכלים על נקודה אחת מתוך המציאות? על כך אנחנו נענים בפרשה הקודמת (שבת פג,ב):

 

אמר ריש לקיש: אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה, שנאמר זאת התורה אדם כי ימות באהל.

 

            אדם צריך להמית את עצמו באוהלה של תורה. מסביר המהר"ל בכמה מקומות שאדם צריך להיות ללא פניות, ללא שום רצונות, לבטל את כל מאוויו כדי שהוא יוכל לקנות את התורה בקניין אמיתי. כאשר לאדם ישנן פניות נוספות מעבר לתורה, התורה שהוא קונה תתערבב עם פניות אחרות, והוא לא יוכל לקנות את התורה בקניין אמת.

            לבלעם היו רצונות משלו. הוא רצה ללכת עם שרי מואב, וכך לומדת הגמרא במסכת מכות (י,ב):

 

אמר רבה בר רב הונא אמר רב הונא, ואמרי לה אמר רב הונא א"ר אלעזר: מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים - בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו. מן התורה, דכתיב: לא תלך עמהם, וכתיב: קום לך אתם; מן הנביאים, דכתיב: אני ה' אלהיך מלמדך להועיל מדריכך בדרך (זו) תלך; מן הכתובים, דכתיב: אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן.

 

            ה' הרשה לבלעם ללכת עם שרי מואב, משום שזה היה רצונו של בלעם. בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו.

            דבר גורר דבר. בלעם לא היה יכול לראות את העולם במשקפיים האמיתיות, במשקפיים של הטוב, בגלל שהיו לו רצונות משלו שהטו את מחשבתו. לו הוא היה זוכה לבטל לגמרי את רצונותיו, הוא לא היה מגיע לידי עיוות המציאות של הקללה.

            יהי רצון שנזכה ללכת בדרכו של אברהם אבינו, להיות עם עין טובה על המציאות.