שו"ת אמוני - קורונה

במאמר זה נעלה מעט מהשאלות שנשאלתי בעניין הקורונה: מדוע ה' הביא עלינו את הקורונה? מדוע יש ביטול תורה בעקבות הקורונה? האם מגיפת הקורונה תגרום חלילה לחורבן העולם?

הרב יוסי ברינר ניסן תש"פ

ב"ה

 

שו"ת אמוני בעניין הקורונה

            לאחרונה הגיעו לאתר לא מעט שאלות בנושא היחס שלנו לקורונה, מהן שאלות הלכתיות, ומהן שאלות אמוניות. חשוב לי להדגיש שבדרך כלל רוב מוחלט של השאלות שמופנות והתשובות שנענות, אינן עולות לאתר, אלא רק "תשובה שהוצרכה לדורות", כלומר: תשובות, שלענ"ד, יש להן ערך ציבורי. היות וראיתי שחלק מהשאלות חוזרות על עצמן, החלטתי להעלות את התשובות האלה לאתר. ב"ה בשבוע האחרון נכתבו תשובות הלכתיות רבות על ידי הרבנות הראשית לישראל, ולכן אין צורך להעלות את התשובות ההלכתיות שניתנו דרך האתר.

 

שאלה: האם הגענו לסוף העולם? האם הקורונה יביא חורבן על העולם?

חס וחלילה! התחזיות הפסימיות ביותר של עולם הרפואה והמדע אינן מדברות על חורבן העולם. אבל גם אם חלילה היו תחזיות פסימיות מסוג זה, אנחנו כיהודים מאמינים איננו יכולים לקבל חלילה שמדובר על סוף העולם. משיח עוד לא הגיע, והרבה נבואות עוד לא התקיימו. בית המקדש שלישי עוד לא נבנה, והעולם עוד לא הכיר במציאות של ה', כך שיש לנו עוד קצת עבודה ...

כמה נוראה תהיה המגיפה? האמת היא שאיש איננו יודע. חשוב שאנחנו נקפיד על ההנחיות שניתנות לנו ושנעשה את ההשתדלות שלנו, ובכך נמעט את השפעתה. כל אדם שמת מביא איתו צער גדול למשחת וסביבתו, ומהווה אבידה של נשמה מעם ישראל. אבל אם נקפיד על הכללים וניתן למערכת הבריאות לתפקד, סביר להניח שנוכל לצמצם למינימום את מספר המתים.

 

שאלה: מדוע ה' הביא עלינו את המגיפה הנוראה הזו?

אני לא יודע, וגם לא מכיר מישהו שיש לו תשובה ברורה בנושא. ניתן להתייחס באופן כללי לנושא של אסונות כלל עולמיים, ונעשה זאת דרך משקפיו של הרב קוק זצ"ל. במלחמת העולם הראשונה, מלחמה נוראה שגבתה מליונים רבים של קרבנות, כתב הרב קוק שהמלחמה אמנם נוראה, וגובה קרבנות רבים ומביאה איתה חורבן גדול, אבל בסוף המלחמה, העולם יהיה טוב יותר. לעיתים, כאשר ה' יתברך רוצה לקדם את העולם ולהקפיץ אותו למקום גבוה יותר, הוא עושה זאת על ידי מהלכים דרסטיים כמו מלחמה, ובמקרה שלנו אולי גם הקרונה. מלחמת העולם הראשונה, שהייתה נוראה, הביאה איתה לפחות שני מהלכים משמעותיים: הצהרת בלפור שהייתה אחד הנדבכים להקמת מדינת ישראל, והיא הביאה איתה גם אמנות בינלאומיות שקידמו את העולם מבחינה מוסרית (גרמניה הנאצית הפרה את ההגבלות שהוטלו עליה).

איננו יודעים מה תהיינה תוצאות מגיפת הקורונה וכיצד היא תגרום להתקדמות עולמית. אולי שיתוף פעולה בינלאומי? יש חברות מסחריות שמשתפות פטנטים שלהן על מנת להפחית את מספר המתים – דבר שנדיר מאוד למצוא בימי שגרה. אולי בדרכים אחרות, אבל ברור שהמהלך הכללי של העולם הוא לעבר התקדמות, ולפעמים הקב"ה מביא את ההתקדמות בדרכים שכואבות לאנושות. "טוב ה' לכל", וכאשר נזכה לראות את התמונה השלימה, נבין טוב יותר את משמעות המהלך האלוקי הזה.

הבסיס של ההנחה היא ש"טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו". הגמרא במסכת מגילה אומרת ש"סתירת זקנים בנין", קל וחומר חורבן שבא על ידי ריבונו של עולם, מביא איתו בניין חדש, כפי שצחק ר' עקיבא כאשר ראה את השועלים שהילכו במקום המקדש.

 

שאלה: מה עלינו לעשות על מנת למגר את המגיפה?

בתחום הרפואי, עלינו לשמוע להנחיות שניתנות לנו על ידי גורמי הרפואה המנהלים את המשבר, ללא כל חכמות. זוהי גם חובה הלכתית ממדרגה ראשונה של "וחי בהם".

בתחום הרוחני, ברור שכל אדם צריך לפשפש במעשיו ולחזור בתשובה. אינני נביא ואינני יכול לומר בדיוק מהו התיקון הרוחני שנדרש מכל אחד מאיתנו (כולל מכותב שורות אלו), אבל עלו לי כמה רעיונות בימים אלו.

  • המגיפה של הקורונה מזכירה לי במעט את הלכות צרעת. כשם שהמצורע צריך הסגר, כך גם אנשים שחוששים שהם חלו בקורונה וגם החולים עצמם צריכים הסגר (ותקופת ההסגר בדרך כלל אורכת שבועיים, כשם שהמצורע לעיתים זקוק לשבועיים הסגר). צריך להגביל את ההשוואה: בעוד שהצרעת הינה נגע רוחני הבא על אדם המדבר לשון הרע, והוא זה שצריך לתקן את עצמו, הרי שהקורונה היא מחלה פיזית שלא באה על אדם מסוים, אלא על הציבור כולו. לכן, אסור לומר על אדם מסוים שחלה בקורונה שהוא זה שצריך לחזור בתשובה, יתכן מאוד שהוא חולה בגללי, היות ויש כאן עניין ציבורי וכלל עולמי, ויתכן שכדי שהוא יבריא, דווקא אני הוא זה שצריך לחזור בתשובה.

הגמרא במסכת בבא קמא אומרת שכאשר ה' מביא פורענות על הכלל, הפורענות מתחילה מהצדיקים. משמע, שיתכן מאוד שאלו שמתים הם דווקא הצדיקים שמתים בעוונותינו. לכן, התיקון צריך להיות תיקון של הכלל. נצעד צעד נוסף: הצרעת באה על לשון הרע, והיום הרשתות החברתיות פרוצות בלשון הרע, שיימינג, ובשיח כולל שאיננה מכבדת את הדוברים בה (לצד פונקציות שימושיות רבות שיש באותן רשתות). מכאן שבדורינו, עוון לשון הרע פרוץ מאוד מבחינה ציבורית. כבר לא מדובר על שני יהודים שמרכלים בגינה או בבית (או חלילה בבית הכנסת), אלא לשיח שמאות ואולי גם אלפים חשופים אליו בפוסק אחד קטן קטלני. מכאן שאולי הקבלה הראשונה שעלינו לקבל היא להימנע ככל שניתן משיח פוגעני ורכלני ברשתות החברתיות.

  • היחס למבוגרים. כבר הרבה שנים שנראה לי שהיחס למבוגרים ולזקנים בחברה הישראלית השתנה, והיום הצעירים פחות מכבדים את המבוגרים והזקנים (ואולי זה רק בגלל שאני בינתיים קצת הזדקנתי). מחלת הקורונה שפוגעת בעיקר באנשים מבוגרים יותר, היא הזדמנות לגלות סולידריות עם מי שמבוגר ממנו, ושיש לנו עוד הרבה מה ללמוד ממנו. מעבר למהלכים שנעשים שנועדו בעיקר למנוע את הדבקתם של המבוגרים יותר בוירוס, זוהי הזדמנות לראות מי מהם בודד, ולנסות להקל עליו את הבדידות. כל אדם מבוגר הינו חלק משרשרת הדורות שאנו חיים היום בזכותם, ויש לנו חוב אדיר כלפיו. רבים מהאנשים המבוגרי עומדים בדרשה של חז"ל על המילה זקן "זה קנה חכמה".
  • ההפרעה לשגרה איננה חדשה לאחינו יושבי יישובי עוטף עזה. אנחנו היינו אולי מעט אדישים מידי כלפי האופן שבו הם חיים יום יום. אמנם כאנשים פשוטים, אין לנו הרבה מה לעשות כדי שהם יוכלו לחיות חיים נורמאליים, אבל אסור לנו להיות אדישים כלפיהם, ואחינו היושבים שם צריכים להיות בליבינו תמיד, גם אם באופן מעשי אין לנו איך לעזור להם (ואולי אם נחשוב מספיק, נגלה שגם יש לנו מה לעזור מבחינה פרקטית).
  • גדלותו של ה'. עם ההתפתחות הטכנולוגית, העלאת תוחלת החיים והשינוי באורחות החיים, לפעמים האדם שוכח שה' הוא המנהל את העולם. פעם הייתי נוכח בשאלה נשאר תלמיד חכם מדוע צריך להתפלל על הגשמים, הרי היום ניתן להטפיל מים. המחשבה המוטעית שיש לנו שליטה אמיתית על חיינו הופרכה לא מעט בשבועות האחרונים, ומכאן נלמד להתבטל כלפי אבינו שבשמים

אלו כמה נקודות שחשבתי עליהן. קשה לי קצת לכתוב אותן, היות וגם אני צריך לחזור בתשובה גם בתחומים אלו וגם בתחומים רבים אחרים. אבל כיסודות, אלו חלק מהנקודות שהייתי רוצה לקחת מהזמן המיוחד שבו אנחנו נמצאים.

 

שאלה: איך יתכן שהקב"ה גרם למצב שיש בו ביטול תורה ותפילה?

זו שאלה שהפריעה לי מאוד ביום שהוחלט לסגור את התלמוד תורה שבו אני מלמד. אך לאחר כמה ימים, הבנתי, שהקב"ה אמנם גרם למציאות שיש בה אולי פחות לימוד תורה מבחינת הכמות, אבל מבחינת האיכות יש בה עליה גדולה, ואסביר.

מסירות הנפש של רבבות מעם ישראל ללימוד התורה בשבועות האחרונים בלתי נתפס. נכון, לא מדובר על הגעה סדירה לבית המדרש, ולימוד רציף כפי שאנחנו רגילים, אבל המאמץ הגדול שנעשה על מנת ללמוד (וב"ה בסך הכל לפי מה שאני רואה, רבים גם מצליחים) מראה על מסירות נפש שאין כמותה. בשבועות האחרונים התגלו כל כך הרבה כוחות של לימוד תרוה בעם ישראל, על ידי אימוץ פתרונות טכנולוגיים, או על ידי לימוד בקבוצות קטנות – גם כשקשה מאוד לקיים את המסגרות הרגילות של לימוד תורה. גם התפילות הראו על מסירות נפש גדולה – כמה מניינים נערכו עם רק עשרה אנשים הפזורים ברחבי בית המדרש? כמה בעלי קריאה הכינו קריאה מיוחדת בתורה רק לתשעה אנשים נוספים שהיו איתם במניין? כך גם ליל הסדר. אני מאמין שיהיו רבים שישקיעו במיוחד כדי שליל הסדר יהיה מעניין יותר מהשנים שעברו, למרות החיסרון של קרובי המשפחה שלא יוכלו להסב איתם.

דווקא המסירות נפש שראיתי ואני רואה בכל יום, היא שעודדה אותי. כמובן שאנחנו מתפללים לחזור לשגרת לימוד, אבל הימים האלה הוציאו כוחות רבים אל הפועל – כוחות שלא היו מתגלים לולי המציאות הנוראית שבה אנו נתונים.

 

יהי רצון שנזכה לראות במהרה בביאת המשיח, בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל, בגאולה שלימה.