דניאל פרק ז

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר דניאל פרק ז'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם אב תשע"ח

דניאל פרק ז

(א) בִּשְׁנַת חֲדָה לְבֵלְאשַׁצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בשנה הראשונה לבלשצר מלך בבל (המסופר בפרק זה קרה לפני מה שנכתב בפרקים האחרונים),[1] דָּנִיֵּאל חֵלֶם חֲזָה (בשנה הראשונה לבלשצר מלך בבל) דניאל ראה חלום,[2] וְחֶזְוֵי רֵאשֵׁהּ עַל מִשְׁכְּבֵהּ דניאל ראה את הדברים בראשו כאשר הוא השכיב את ראשו, כאשר הוא ישן (יש בצלע זו כפילות על הצלע הקודמת בפסוק),[3] בֵּאדַיִן חֶלְמָא כְתַב אז דניאל כתב את חלומו. דניאל כתב את חלומו מיד לאחר שהוא התעורר (כדי שלא ישכח את פרטי החלום),[4] רֵאשׁ מִלִּין אֲמַר אך לאחרים הוא סיפר רק את ראשי הפרקים של חלומו, הוא סיפר לאחרים רק את הדברים העיקריים[5]: (ב) עָנֵה דָנִיֵּאל וְאָמַר דניאל הרים את קולו ואמר:[6] חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוִי עִם לֵילְיָא ראיתי כאשר ישנתי,[7] וַאֲרוּ אַרְבַּע רוּחֵי שְׁמַיָּא מְגִיחָן לְיַמָּא רַבָּא והנה מארבע רוחות השמים הגיעו רוחות חזקות שגרמו לסערה בים[8]: (ג) וְאַרְבַּע חֵיוָן רַבְרְבָן סָלְקָן מִן יַמָּא וארבע חיות גדולות עלו מהים,[9] שָׁנְיָן דָּא מִן דָּא והחיות היו שונות זו מזו[10]: (ד) קַדְמָיְתָא כְאַרְיֵה וְגַפִּין דִּי נְשַׁר לַהּ החיה הראשונה נראתה כמו אריה והיו לה כנפיים כמו של נשר,[11] חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי מְּרִיטוּ גַפַּהּ וּנְטִילַת מִן אַרְעָא המשכתי לראות חיה זו עד שניטלו ממנה כנפיה והיא התרוממה מהקרקע,[12] וְעַל רַגְלַיִן כֶּאֱנָשׁ הֳקִימַת ורגליו נעשו כרגלי אדם (משום שהיא לא הייתה יכולה להיעזר יותר בכנפיה),[13] וּלְבַב אֱנָשׁ יְהִיב לַהּ וניתן לה לב חזק ואמיץ כמו ליבו של אדם[14]: (ה) וַאֲרוּ חֵיוָה אָחֳרִי תִנְיָנָה דָּמְיָה לְדֹב והנה, אחרי האריה, עלתה חיה נוספת שדומה לדוב,[15] וְלִשְׂטַר חַד הֳקִמַת והדוב עמד בצד אחד (ולא באמצע),[16] וּתְלָת עִלְעִין בְּפֻמַּהּ בֵּין שִׁנַּהּ ושלשה צלעות היו בין שיניה,[17] וְכֵן אָמְרִין לַהּ וכך אמרו לה:[18] קוּמִי אֲכֻלִי בְּשַׂר שַׂגִּיא קומי ותאכלי הרבה בשר[19]: (ו) בָּאתַר דְּנָה חָזֵה הֲוֵית אחרי זה, לאחר ראיית החיה הדומה לדוב, הייתי רואה,[20] וַאֲרוּ אָחֳרִי כִּנְמַר והנה חיה נוספת שנראית כנמר,[21] וְלַהּ גַּפִּין אַרְבַּע דִּי עוֹף עַל גַּבַּהּ ועליה היו ארבע כנפיים דומים לכנפיים של ציפור,[22] וְאַרְבְּעָה רֵאשִׁין לְחֵיוְתָא ולחיה זו היו ארבעה ראשים,[23] וְשָׁלְטָן יְהִיב לַהּ ולחיה זו ניתנה האפשרות לשלוט[24]: (ז) בָּאתַר דְּנָה חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוֵי לֵילְיָא לאחר מכן ראיתי בחלום בלילה אחר. את שלש החיות הראשונות דניאל ראה בחלום אחד ואת החיה האחרונה הוא ראה בלילה נפרד, משום שחיה זו שקולה כנגד שלש המלכויות הראשונות,[25] וַאֲרוּ חֵיוָה רְבִיעָאָה והנה חיה רביעית,[26] דְּחִילָה וְאֵימְתָנִי וְתַקִּיפָא יַתִּירָא החיה הרביעית הייתה נוראה, מטילת אימה וחזקה מאוד,[27] וְשִׁנַּיִן דִּי פַרְזֶל לַהּ רַבְרְבָן לחיה זו היו הרבה שיניים שהיו עשויות מברזל,[28] אָכְלָה וּמַדֱּקָה וּשְׁאָרָא בְּרַגְלַהּ רָפְסָה חיה זו אכלה, טחנה את האוכל, ואת שאר האוכל היא רמסה ברגליה,[29] וְהִיא מְשַׁנְּיָה מִן כָּל חֵיוָתָא דִּי קָדָמַהּ חיה זו הייתה שונה מכל החיות שעלו מהים לפניה,[30] וְקַרְנַיִן עֲשַׂר לַהּ ולחיה זו היו עשר קרניים[31]: (ח) מִשְׂתַּכַּל הֲוֵית בְּקַרְנַיָּא הסתכלתי בקרנות של החיה הרביעית,[32] וַאֲלוּ קֶרֶן אָחֳרִי זְעֵירָה סִלְקָת בֵּינֵיהֵן והנה קרן קטנה עלתה ביניהם,[33] וּתְלָת מִן קַרְנַיָּא קַדְמָיָתָא אֶתְעֲקַרָה מִן קֳדָמַהּ ושלש מהקרניים הראשונות נעקרו מלפני, כאשר הקרן הקטנה צמחה, היא גרמה לעקירת שלש מהקרניים הגדולות,[34] וַאֲלוּ עַיְנִין כְּעַיְנֵי אֲנָשָׁא בְּקַרְנָא דָא ובקרן זו, בקרן הקטנה, היו עיניים דומות לעיניים של אדם,[35] וּפֻם מְמַלִּל רַבְרְבָן ועל הקרן היה גם פה שהיה מדבר דברי גאווה[36]: (ט) חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו רואה הייתי את המראה הזה, עד שהוטלו כיסאות. הכיסאות הוטלו כדי לשבת בבית דין ולדון את הגויים לכף חובה ואת בני ישראל לכף זכות,[37] וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב ואדם מאוד זקן ישב על הכיסא. הכוונה לה' יתברך,[38] לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר לבושו היה לבן כשלג, כדי להלבין את העוונות של בני ישראל,[39] וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא ושיער ראשו היה דומה לצמר נקי, כדי לסמל את תשלום הזכויות לגויים בעולם הזה, וכך הוא יהיה נקי מלשלם להם גמול בעולם הבא,[40] כָּרְסְיֵהּ שְׁבִיבִין דִּי נוּר הכסא היה עשוי ניצוצות של אש,[41] גַּלְגִּלּוֹהִי נוּר דָּלִק ואש בערה בגלגלי הכסא[42]: (י) נְהַר דִּי נוּר נָגֵד וְנָפֵק מִן קֳדָמוֹהִי נהר של אש נמשך ויוצא ממנו (מלפני ה'),[43] אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּהּ אלף כפול אלף (1,000,000) משרתים משרתים אותו (את ה'),[44] וְרִבּוֹ רִבְבָן קָדָמוֹהִי יְקוּמוּן ועשרת אלפים כפול עשרת אלפים (100,000,000) מלאכים יקומו לפניו כדי לכבד אותו,[45] דִּינָא יְתִב המשפט התיישב לפני ה', ה' התחיל במשפט,[46] וְסִפְרִין פְּתִיחוּ והספרים נפתחו[47]: (יא) חָזֵה הֲוֵית רואה הייתי,[48] בֵּאדַיִן מִן קָל מִלַּיָּא רַבְרְבָתָא דִּי קַרְנָא מְמַלֱּלָה אז, בגלל דברי הגאווה שדיברה הקרן הקטנה,[49] חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי קְטִילַת חֵיוְתָא רואה הייתי את החיה עד שהיא נהרגה,[50] וְהוּבַד גִּשְׁמַהּ וגופה נאבד,[51] וִיהִיבַת לִיקֵדַת אֶשָּׁא והיא, החיה, ניתנה לשריפת האש[52]: (יב) וּשְׁאָר חֵיוָתָא הֶעְדִּיו שָׁלְטָנְהוֹן ולשאר החיות, לשאר המלכויות, הסירו את השלטון,[53] וְאַרְכָה בְחַיִּין יְהִיבַת לְהוֹן וניתן להם ארכה לחיות,[54] עַד זְמַן וְעִדָּן עד שיגיע הזמן והעת. לשלש המלכויות האחרות ניתנה האפשרות לחיות עד שיגיע הזמן של מלחמת גוג ומגוג[55]: (יג) חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוֵי לֵילְיָא רואה הייתי במראה שנת הלילה.[56] מדובר על מחזה שונה מהמחזה עליו נכתב עד עתה,[57] וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה הֲוָה והנה עם ענני השמים באה דמות שדומה לאדם,[58] וְעַד עַתִּיק יוֹמַיָּא מְטָה הדמות הגיעה עד לזקן שישב בדין,[59] וּקְדָמוֹהִי הַקְרְבוּהִי וקירבו את הדמות לפני הזקן[60]: (יד) וְלֵהּ יְהִיב שָׁלְטָן וִיקָר וּמַלְכוּ ולו, לדמות אדם, נתן את השלטון, הכבוד והמלוכה,[61] וְכֹל עַמְמַיָּא אֻמַיָּא וְלִשָּׁנַיָּא לֵהּ יִפְלְחוּן וכל העמים, האומות והלשונות יעבדו אותו,[62] שָׁלְטָנֵהּ שָׁלְטָן עָלַם דִּי לָא יֶעְדֵּה השלטון שלו יתקיים לעולם ולא יסור אף פעם,[63] וּמַלְכוּתֵהּ דִּי לָא תִתְחַבַּל והמלכות שלו לא תושחת, המלכות שלו לא תתבטל[64]: (טו) אֶתְכְּרִיַּת רוּחִי אֲנָה דָנִיֵּאל בְּגוֹא נִדְנֶה ואני דניאל, רוחי נכרתה בתוך נרתיקה. כאשר דניאל ראה מחזה זה, רוחו נפלה. תיאורו של דניאל נאמר על דרך הגוזמא כאילו שרוחו ממש נכרתה,[65] וְחֶזְוֵי רֵאשִׁי יְבַהֲלֻנַּנִי ומחזות ראשי הבהילו אותי[66]: (טז) קִרְבֵת עַל חַד מִן קָאֲמַיָּא בחלומי, התקרבתי (דניאל) לאחד המלאכים שעמדו במעמד הדין,[67] וְיַצִּיבָא אֶבְעֵא מִנֵּהּ עַל כָּל דְּנָה וביקשתי ממנו לומר לי את האמת על כל זה, שיסביר לי את פשר הדברים,[68] וַאֲמַר לִי המלאך אמר לי את פשר החלום,[69] וּפְשַׁר מִלַּיָּא יְהוֹדְעִנַּנִי ואת פתרון הדברים הוא הודיע לי (יש בצלע זו חזרה על הצלע הקודמת בפסוק)[70]: (יז) אִלֵּין חֵיוָתָא רַבְרְבָתָא דִּי אִנִּין אַרְבַּע אלה החיות הגדולות שראית בחלום – בסך הכל ארבע חיות,[71] אַרְבְּעָה מַלְכִין יְקוּמוּן מִן אַרְעָא (ארבע החיות) מסמלות שבסך הכל עתידים לצאת ארבעה מלכים מהארץ, ישנם בסל הכל ארבעה מלכים שעתידים שמסמלים ארבע מלכויות שעתידות לשלוט על הארץ (כאמור, מלכות בבל כבר מלכה בעת החלום)[72]: (יח) וִיקַבְּלוּן מַלְכוּתָא קַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין לאחר ארבע המלכויות, יקבלו את המלכות קדושים ועליונים. הכוונה לעם ישראל שישלוט על העולם לאחר תום ארבע המלכויות,[73] וְיַחְסְנוּן מַלְכוּתָא עַד עָלְמָא וְעַד עָלַם עָלְמַיָּא והם (בני ישראל) יירשו את המלכות עד עולם ולעולמי עולמים (הכפילות נועדה להדגיש את הישארות השלטון בידי בני ישראל לתמיד ולא רק לזמן ארוך)[74]: (יט) אֱדַיִן צְבִית לְיַצָּבָא עַל חֵיוְתָא רְבִיעָיְתָא אז, לאחר שהמלאך הסביר לי את פתרון החלום באופן כללי, רציתי לדעת את המשמעות האמיתית של החיה הרביעית,[75] דִּי הֲוָת שָׁנְיָה מִן כָּלְּהֵין (רציתי לדעת את משמעות החיה הרביעית) שהייתה שונה מכל החיות האחרות,[76] דְּחִילָה יַתִּירָה (החיה הרביעית הייתה שונה משאר החיות) בכך שהיא הייתה מפחידה יותר,[77] שִׁנַּהּ דִּי פַרְזֶל השיניים שלה היו עשויות מברזל,[78] וְטִפְרַהּ דִּי נְחָשׁ והציפורניים שלה היו עשויות נחושת,[79] אָכְלָה מַדֲּקָה היא טחנה את האוכל שהיא אכלה,[80] וּשְׁאָרָא בְּרַגְלַהּ רָפְסָה ואת שאר האוכל היא רמסה ברגליה[81]: (כ) וְעַל קַרְנַיָּא עֲשַׂר דִּי בְרֵאשַׁהּ (רציתי לדעת גם את פתרון) עשר הקרניים שעלו על ראשו,[82] וְאָחֳרִי דִּי סִלְקַת וּנְפַלָה מִן קֳדָמַהּ תְּלָת והקרן הקטנה שעלתה והפילה את שלש הקרנות,[83] וְקַרְנָא דִכֵּן וְעַיְנִין לַהּ ואת הפתרון שלקרן הזו, לקרן הקטנה, היו עיניים,[84] וְפֻם מְמַלִּל רַבְרְבָן ועל הקרן היה פה שהיה מדבר דברי גאווה,[85] וְחֶזְוַהּ רַב מִן חַבְרָתַהּ ובמראה הקרן הזו הייתה גדולה מחברותיה[86]: (כא) חָזֵה הֲוֵית וְקַרְנָא דִכֵּן עָבְדָה קְרָב עִם קַדִּישִׁין רואה הייתי שהקרן הקטנה עשתה מלחמה עם הקדושים, עם בני ישראל,[87] וְיָכְלָה לְהוֹן והקרן הקטנה הצליחה וניצחה במלחמה[88]: (כב) עַד דִּי אֲתָה עַתִּיק יוֹמַיָּא (הקרן הקטנה הצליחה בקרב) עד שבא הזקן,[89] וְדִינָא יְהִב לְקַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין והוא נתן משפט לקדושים, הוא שפט את בני ישראל והחלטתו הייתה להציל את בני ישראל מהקרן,[90] וְזִמְנָא מְטָה והגיע הזמן,[91] וּמַלְכוּתָא הֶחֱסִנוּ קַדִּישִׁין ואת המלכות ירשו הקדושים. בני ישראל קיבלו את המלוכה. עד עתה תיאר דניאל את החלום שהוא ביקש את פתרונו[92]: (כג) כֵּן אֲמַר כך אמר לי המלאך:[93] חֵיוְתָא רְבִיעָיְתָא מַלְכוּ רְבִיעָאָה תֶּהֱוֵא בְאַרְעָא דִּי תִשְׁנֵא מִן כָּל מַלְכְוָתָא החיה הרביעית היא המלכות הרביעית שתהיה שונה משלש המלכויות האחרות,[94] וְתֵאכֻל כָּל אַרְעָא המלכות הרביעית תחריב את כל הארץ,[95] וּתְדוּשִׁנַּהּ וְתַדְּקִנַּהּ והיא תדוש ותשחק את הארץ[96]: (כד) וְקַרְנַיָּא עֲשַׂר מִנַּהּ מַלְכוּתָה ועשר הקרניים שראית במלכות זו,[97] עַשְׂרָה מַלְכִין יְקֻמוּן עשרה מלכים יקומו ממנה,[98] וְאָחֳרָן יְקוּם אַחֲרֵיהוֹן והמלך האחרון יקום אחרי עשר המלכים האלה,[99] וְהוּא יִשְׁנֵא מִן קַדְמָיֵא והוא יהיה שונה מהמלכים האחרים,[100] וּתְלָתָה מַלְכִין יְהַשְׁפִּל והוא ישפיל שלושה מלכים[101]: (כה) וּמִלִּין לְצַד עִלָּאָה יְמַלִּל והוא, טיטוס, ידבר דברי שחץ וגאווה כלפי מעלה, כלפי ה',[102] וּלְקַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין יְבַלֵּא ולקדושי עליון, לבני ישראל, הוא יציק,[103] וְיִסְבַּר לְהַשְׁנָיָה זִמְנִין וְדָת והוא ינסה להעביר אותם על מועדיהם ועל דתם, הוא ינסה למנוע מהם מלקיים את המצוות הקשורות לזמנים ומצוות נוספות,[104] וְיִתְיַהֲבוּן בִּידֵהּ עַד עִדָּן וְעִדָּנִין וּפְלַג עִדָּן והם יימסרו בידו עד שיעברו שניים וחצי זמנים. זמן זה סתום ואיננו יודעים אותו והמפרשים נתנו הסברים שונים לזמן זה[105]: (כו) וְדִינָא יִתִּב והדין התיישב לפני המקום,[106] וְשָׁלְטָנֵהּ יְהַעְדּוֹן לְהַשְׁמָדָה וּלְהוֹבָדָה עַד סוֹפָא ויסירו ממנו (טיטוס) את שלטונו עד שהוא יושמד ויאבד לגמרי[107]: (כז) וּמַלְכוּתָה וְשָׁלְטָנָא וּרְבוּתָא דִּי מַלְכְוָת תְּחוֹת כָּל שְׁמַיָּא יְהִיבַת לְעַם קַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין והמלכות, והשלטון והגדולה של מלכויות הגויים שבכל העולם יינתן לעם קדושי עליון, לבני ישראל,[108] מַלְכוּתֵהּ מַלְכוּת עָלַם המלכות של ישראל יהיה מלכות עולם,[109] וְכֹל שָׁלְטָנַיָּא לֵהּ יִפְלְחוּן וְיִשְׁתַּמְּעוּן וכל השליטים יעבדו וישמעו לו[110]: (כח) עַד כָּה סוֹפָא דִי מִלְּתָא עד כאן סוף הדבר הזה – החלום ופתרונו,[111] אֲנָה דָנִיֵּאל שַׂגִּיא רַעְיוֹנַי יְבַהֲלֻנַּנִי אני דניאל, המחשבות שלי הבהילו אותי,[112] וְזִיוַי יִשְׁתַּנּוֹן עֲלַי וזיו פני השתנה עליי,[113] וּמִלְּתָא בְּלִבִּי נִטְרֵת ואת הדברים שמרתי לעצמי ולא סיפרתי אותם לאדם אחר. רק את ראשי הפרקים סיפרתי לאחרים[114]:

 

[1] רס"ג. בהסבר ליציאה מהסדר הכרונולוגי כתב המלבי"ם שעד עתה סיפר הכתוב את קורותיו של דניאל ומעתה סיפר את נבואותיו (חוץ מהפסוק הראשון אותו כתבו אנשי כנסת הגדולה).

[2] מצודות.

[3] מצודות.

[4] מלבי"ם.

[5] מצודות. רס"ג: הכוונה שדניאל אמר את ראשית החלום. רלב"ג: בסוף החלום דניאל אמר דברים שאינם קשורים לחלום עצמו. מלבי"ם: דניאל אמר את הדברים שהוא כתב לפני שהוא כתב אותם כדינם של כל כתבי הקודש (ועיין אוצר המאמרים במאמר העוסק בשאלה הם דניאל היה נביא, שם הבאנו את דבריו של בעל הפחד יצחק שהספרים הכלולים בין ספרי הכתובים ניתנו מלכתחילה להיכתב ולא להיאמר). בפירוש נוסף כתב שהכוונה היא שראשי הפרקים כבר היו ידועים לדניאל מהחלום של נבוכדנצר.

[6] מצודות.

[7] מצודות. מלבי"ם: דניאל ראה במראה כאילו שהיה לילה כדי לסמל את הגלות.

[8] רש"י. רס"ג: ארבע רוחות השמים הקיפו את הים הגדול. בפירוש נוסף כתב שהכוונה שהיו שואבים את המים מהים. רלב"ג: הנבואה מסמלת שכל דבר שקורה בארבע רוחות השמים משפיע על ארבע המלכויות. כמו"כ כתב שהרוחות הגועשות מראות שארבע המלכויות האלה לא היו ראויות למדרגתן ללא השפעה עליונה. מלבי"ם: ארבעת המלכויות נמצאות בארבעת הכיוונים השונים של השמים. כמו"כ כתב שארבעת המלכויות נמצאות בכל זמן, רק שבכל פעם מלכות אחת מתחזקת על חברותיה. עיין אוצר המאמרים שם הרחבנו בעניין ארבעת המלכויות

[9] מצודות.

[10] רש"י. רס"ג: ארבע המלכויות היו שונות זו מזו בגזירותיהן. נבוכדנצר איים שמי שלא יעבוד לצלם יושלך לתוך האש. אחשוורוש גידל את המן והזמין את כולם לסעודה כדי שישתחוו לו. יון גזרו על הברית והשבת וארם גזרו על כל המצוות שבתורה. מלבי"ם: לכל אחת מהמלכויות היה טבע והנהגה שונה.

[11] רש"י וכתב שחיה זו מסמלת את מלכות בבל. א"ע בפירושו לפסוק יד כתב שאין שום טעם לומר שנבואה זו נאמרה על בבל, שהרי הם כבר לא שלטו יותר, וממילא אין טעם לראות מחזה שנוגע לעבר. אלא הכוונה היא למלכות הכשדים שעדיין שלטה. אולי ניתן להסביר את שיטת רש"י ועוד ראשונים שפירשו כך, שלמרות שהמחזה הראה על מה שקרה בעבר, יש משמעות לראיית התמונה הכוללת של כל ארבעת המלכויות.

[12] רש"י וכתב שזה מסמל את נפילת מלכות בבל. א"ע: הסביר שמי שסובר שהאריה מסמל את נבוכדנצר, סובר שהכנפיים של הנשר מסמלים את בנו אויל מרודך ואת נכדו בלשצר ולכן הכנפיים נמרטו.

[13] מצודות. א"ע: הכוונה שהקימו אות באופן שכל בני האדם בעולם יראו את קלונו בכך שיאבד את מלכותו.

[14] מצודות. רש"י: הכוונה ללב חלש כמו של אדם וכנראה שצריך לומר לפירושו שלב האריה שניתן לו בתחילה היה חזק יותר מלב האדם שיש לו עתה וכך פירש א"ע. רס"ג: הכוונה שניתן לו לב חזק והפסוק עוסק בתקופה שנבוכדנצר חזר למלכותו.

[15] רש"י וכתב שזה רמז למלכות פרס שתמלוך אחרי בבל שאוכלים ושותים כדוב ומסורבלים כדוב. רלב"ג: הדימוי של ממלכת פרס לדוב – משום שאינם נלחמים בחוזק רב כמו בבל.

[16] רש"י וכתב שזה רמז לכך שמלכות פרס לא תירש לגמרי את מלכות בבל מיד, אלא יעבור פרק זמן של שנה ורק לאחר מכן ימלכו הפרסים. רלב"ג: העמידה בצד אחד מרמזת על שהפרסים לא היו חייבים לכבוש את כל העולם ושהספיקה מלחמה אחת על מנת להכניע את כל העולם. א"ע: מלכות זו השמידה שלש ערים גדולות. לפי פירושו צריך לומר שהעמידה בצד אחד מסמלת את השמדת הערים האלה או את שארית הערים שלא הושמדו, ונראה כפירוש הראשון. בשם רס"ג כתב שהסמל הוא לאחשוורוש שרצה להשמיד את היהודים. אולם א"ע דחה פירוש זה משום שאחשוורוש לא היה זה שכבש את ממלכת הכשדים. 

[17] רש"י וכתב בשם חז"ל שזה רמז לכך שיהיו שלש מדינות שתמיד ימרדו בה. בסוף פירושו הסביר שהכוונה היא לשלשה מלכים שימלכו מפרס: כורש, אחשוורוש ודריוש. רלב"ג: שלשת המלכים הם: כורש, ארתחשסתא ודריוש. ארתחשסתא השני לא נמנה בנבואה זו משום שהוא לא הצליח לכבוש את העולם, שהרי אלכסנדר מוקדון ניצח אותו. עיין בספרנו אוצר מפרשי התנ"ך על ספר עזרא שם כתבנו על הכרונולוגיה של מלכי פרס והסברנו מיהו ארתחשסתא. רס"ג הוסיף פירוש שהכוונה למלתעות, לשיניים גדולות.

[18] מצודות.

[19] רש"י. מצודות: הבשר הרב מרמז על העושר הגדול של מלכות פרס. רלב"ג: הבשר הרב מרמז על כיבוש העולם.

[20] מצודות.

[21] מצודות. רש"י: חיה זו דומה לנמר משום שיוון גזרו על בני ישראל גזירות משונות כשם שלנמר יש חברבורות משונות. רס"ג: כשם שהנמר מדלג מהר, כך יוון גזרה במהירות גזירות על בני ישראל.

[22] מצודות. רלב"ג: כנפי הציפור נועדו לסמל שאלכסנדר ישוטט בכל העולם על מנת לכבוש אותו.

[23] מצודות. רש"י: ארבע הראשים מסמלים את פיצול הממלכה לאחר ימיו של אלכסנדר מוקדון לארבע ממלכות.

[24] מצודות.

[25] רש"י.

[26] מצודות.

[27] מצודות. רס"ג: התארים הרבים שהוזכרו בצלע זו של הפסוק באו לכלול את מלכות ישמעאל עם ממלכת ארם. מלבי"ם: הפסוק הזכיר את שלש התכונות שממלכת רומא הייתה זקוקה להם על מנת לשלוט בכל העולם: אכזריות, חכמה וגבורה.

[28] מצודות.

[29] מצודות. רס"ג: האכילה היא בבית המקדש הראשון, הטחינה היא בבית המקדש השני והרמיסה הינה לאחר הגלות.

[30] מצודות.

[31] רש"י וכתב שזה מסמל את עשר המלכים שימלכו מרומי עד שאספסיאנוס ימלוך ויחריב את הבית. מצודות: כתב שמראה זה מסמל את מלכות ישמעאל שתעמיד עשרה מלכים והקרן מסמלת עם קטן שייצא בסמוך לביאת המשיח ויחזור לתרבות ישמעאל.

[32] מצודות.

[33] מצודות.

[34] מצודות. מלבי"ם: עקירת שלש הקרניים מרמז על שלש מלכים של רומא שיפנו גב אל הנצרות. בפירוש נוסף כתב שהכוונה היא לשלש דתות שייצאו מהנצרות: האיסלאם ועוד שתי כתות שיצאו מהנצרות.

[35] מצודות.

[36] רש"י וכתב שהכוונה לטיטוס שהיה מדבר דברי חירוף כשנכנס להיכל. מצודות: הכוונה שהפה היה מדבר דברים חשובים, וחיה זו מסמלת את מלכות ישמעאל ששליטה אמר דברים חכמים.

[37] רש"י.

[38] רש"י. מצודות: הזקנה מסמלת את היותו של ה' דן אותם במידת הרחמים. רס"ג: ברור שדניאל לא ראה את ה' יתברך ומצד שני הוא לא ראה מלאך. אלא כל הנאמר בדברי הנבואה האלה הם בגדר חלום והדברים נראו על דרך הרמז.

[39] רש"י. מלבי"ם: הלבוש מראה על הפעולה שנעשית על ידי הלובש אותו. ה' נראה כאן בלבוש לבן משום שהלבן מסמל את מידת הרחמים לעומת האדום שמסמל את מידת הדין.

[40] רש"י. רס"ג: הצמר הנקי מסמל את ניקוי העוונות של בני ישראל.

[41] מצודות.

[42] מצודות.

[43] מצודות.

[44] מצודות.

[45] מצודות.

[46] רש"י. מצודות: עדת המשפט ישבה.

[47] רש"י.

[48] מצודות.

[49] רש"י.

[50] מצודות.

[51] מצודות.

[52] מצודות. רש"י: מדובר על אשו של יעקב.

[53] רש"י.

[54] רש"י.

[55] רש"י.

[56] מצודות.

[57] מלבי"ם.

[58] מצודות. רש"י: הכוונה למלך המשיח. את שאר המלכויות דימה לחיות ואילו את שלטון ישראל דימה לאדם משום שבני ישראל ענוותנים. א"ע: הכוונה לעם ישראל.

[59] רש"י. מלבי"ם: על ידי המעשים הטובים הרבים שהוא עשה, הוא התרומם כמעט עד לכיסא הכבוד. הכוונה למעלה רוחנית.

[60] מצודות. מלבי"ם: מדובר על כך שה' קירב אותו לאחר שהוא עצמו עשה את הצעד הראשון והתקרב אל ה'.

[61] מצודות.

[62] מצודות.

[63] מצודות. מלבי"ם: למרות שבדרך כלל שלטון של עריץ איננו מחזיק מעמד לאורך זמן, שלטון המשיח יתקיים לעולם.

[64] מצודות. מלבי"ם: המלכות לא תושחת מכיוון שבתקופה זו כבר לא יחטאו יותר.

[65] מצודות. רס"ג הוסיף אפשרות לפרש שרוחו כמעט יצאה.

[66] מצודות.

[67] א"ע.

[68] רש"י.

[69] מצודות.

[70] מצודות.

[71] מצודות.

[72] מצודות. מלבי"ם: כאשר כתוב "יקום מ", הכוונה היא לסילוק האדם או החפץ מהמקום. כך גם במראה זה, הראו לדניאל את סילוק החיות ולא את ממשלתם. לו היו מראים את ממשלת החיות, לא היה טעם בראיית מלכות בבל שכבר עברה מהעולם.

[73] מצודות.

[74] מצודות.

[75] מצודות.

[76] רש"י.

[77] רש"י.

[78] מצודות.

[79] מצודות.

[80] מצודות.

[81] מצודות.

[82] מצודות.

[83] מצודות.

[84] מצודות.

[85] עיין בביאורנו לפסוק ח ובהערות שם.

[86] מצודות. כנראה שצריך לומר שלאחר שהקרן התחילה לצמוח, היא הייתה גדולה יותר משאר הקרניים.

[87] מצודות.

[88] מצודות.

[89] מצודות.

[90] מצודות.

[91] מצודות. מלבי"ם: גם כאן בא לידי ביטוי האפשרות שבני ישראל ייגאלו בתשובה (קדישי עליונים) ואז יזכו להיגאל לפני הזמן, או שהם ייגאלו בזמן (זמנה מטה).

[92] מצודות.

[93] מצודות.

[94] מצודות.

[95] מצודות.

[96] מצודות.

[97] רש"י.

[98] מצודות.

[99] רש"י וכתב שהכוונה לטיטוס. מצודות: הכוונה למלכות ישמעאל. רלב"ג: כנראה שהוא סבור שהכוונה לקיסר קונסטנטין שהכריח את העמים השונים לקבל עליהם את הנצרות.

[100] מצודות.

[101] מצודות.

[102] רש"י. מלבי"ם: הכוונה לישמעאל.

[103] רש"י.

[104] רש"י. מלבי"ם: מוחמד שינה את חוקי הדת ואת זמני החגים.

[105] רש"י וכתב בשם רס"ג שהכוונה לאלף שלוש מאות שלושים וחמש שנה מעת שהוסר קרבן התמיד. 480 שנים מצאת בני ישראל ממצרים ועד לבניית בית המקדש, עוד 410 שנים לבניין בית המקדש הראשון ועוד חצי מתקופת בית המקדש השני, יוצא 1335 שנה. עיין ביאורנו לפרק יב פסוק ד. מצודות: בני ישראל יהיו מסורים בידו למשך שנתיים וחצי. רלב"ג: הכוונה ל1290 שנה או 1285.5 שנים.

[106] רש"י.

[107] רש"י.

[108] מצודות.

[109] מצודות.

[110] מצודות.

[111] מצודות.

[112] מצודות.

[113] מצודות.

[114] מצודות. רלב"ג: התועלת מפרק זה היא שנדע שהנבואה על המשיח תתקיים היו ושאר הנבואות שנכתבו כאן התקיימו. מלבי"ם: דניאל לא סיפר על החלום משום שהוא לא רצה להכאיב לאחרים.