איכה פרק ה

ביאור ושננתם עם חלק מההערות למגילת איכה פרק ה'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם אב תשע"ט

איכה פרק ה

(א) זְכֹר יְקֹוָק מֶה הָיָה לָנוּ ה'! זכור את הפורענות שעברה עלינו,[1] הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵנוּ תביט ותראה את הבושה שבה אנחנו נמצאים[2]: (ב) נַחֲלָתֵנוּ נֶהֶפְכָה לְזָרִים הדשות והכרמים שלנו עברו לידי זרים,[3] בָּתֵּינוּ לְנָכְרִים והבתים שלנו עברו לידיים נכריות. האויב לקח מאיתנו את השדות והבתים שלנו[4]: (ג) יְתוֹמִים הָיִינוּ וְאֵין אָב מצבנו דומה ליתום שאין לו אב (היות וה' אבינו הביא עלינו פורענות),[5] אִמֹּתֵינוּ כְּאַלְמָנוֹת והאמהות שלנו היו דומות לנשים שהיו ספק אלמנות משום שבעליהן הלכו למדינת הים ולא ידוע אם הם עדיין חיים[6]: (ד) מֵימֵינוּ בְּכֶסֶף שָׁתִינוּ את המים שאנחנו שותים אנחנו קונים במחיר מלא מהאויב, משום שאנחנו חוששים שאם נלך לנהר לשאוב מים, האויב יפגע בנו,[7] עֵצֵינוּ בִּמְחִיר יָבֹאוּ והעצים יבואו אלינו רק אחרי שנשלם עליהם מחיר מלא[8]: (ה) עַל צַוָּארֵנוּ נִרְדָּפְנוּ אנחנו נרדפנו והטילו עלינו עבודה קשה,[9] יָגַעְנוּ וְלֹא הוּנַח לָנוּ אנחנו עבדנו קשה והתעייפנו על מנת לאסוף נכסים, אך האויב לא הניח לנו להישאר עם אותם נכסים[10]: (ו) מִצְרַיִם נָתַנּוּ יָד הושטנו יד למצרים כדי שיתפסו אותנו וימנעו ממנו את הנפילה,[11] אַשּׁוּר לִשְׂבֹּעַ לָחֶם ולאשור הושטנו יד כדי שיביאו לנו לח לשבוע[12]: (ז) אֲבֹתֵינוּ חָטְאוּ וְאֵינָם אבותינו חטאו אך אינם חיים כדי לקבל את העונש על חטאיהם,[13] וַאֲנַחְנוּ עֲוֹנֹתֵיהֶם סָבָלְנוּ ואנחנו סבלנו את העוונות של אבותינו. אנחנו נענשנו בגלל החטאים של אבותינו[14]: (ח) עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ אלו שפעם היו עבדים שלנו (כמו אדום) שולטים עלינו עכשיו,[15] פֹּרֵק אֵין מִיָּדָם אין מי שיכול להציל אותנו מידי העבדים האלה[16]: (ט) בְּנַפְשֵׁנוּ נָבִיא לַחְמֵנוּ אנחנו מסתכנים כאשר אנחנו מביאים את הלחם לבתינו,[17] מִפְּנֵי חֶרֶב הַמִּדְבָּר (אנחנו מסתכנים) מפני החרב שמגיע מהמדבר[18]: (י) עוֹרֵנוּ כְּתַנּוּר נִכְמָרוּ העור שלנו התחמם כמו חום התנור,[19] מִפְּנֵי זַלְעֲפוֹת רָעָב (העור שלנו התחמם) מפני הרעב החזק[20]: (יא) נָשִׁים בְּצִיּוֹן עִנּוּ האויבים היו מענים את נשות ציון על ידי שהיו אונסים אותן,[21] בְּתֻלֹת בְּעָרֵי יְהוּדָה הגויים עינו את הבתולות בערי ממלכת יהודה[22]: (יב) שָׂרִים בְּיָדָם נִתְלוּ השרים נתלו בדי האויבים, ולכן הם לא יכולים לעזור,[23] פְּנֵי זְקֵנִים לֹא נֶהְדָּרוּ (השרים נתלו) כעונש על שלא כיבדו את הזקנים בעוד שירושלים הייתה שלווה[24]: (יג) בַּחוּרִים טְחוֹן נָשָׂאוּ הבחורים היו סוחבים איתן בגלותם משאות כבדים כמו ריחיים (האויב עשה זאת רק כדי להכביד עליהם),[25] וּנְעָרִים בָּעֵץ כָּשָׁלוּ והנערים נכשלו בתליית העץ. הנערים נפצעו ונהרגו על ידי העצים (כפי שיש מדרש שאומר שהיו שלוש מאות נערים שנמצאו תלויים על עץ)[26]: (יד) זְקֵנִים מִשַּׁעַר שָׁבָתוּ הזקנים שהיו נוהגים לשבת בשערי העיר – הפסיקו לעשות כן, מחשש שהאויב יהרוג אותם,[27] בַּחוּרִים מִנְּגִינָתָם והבחורים הפסיקו לנגן בבתי נגינתם[28]: (טו) שָׁבַת מְשׂוֹשׂ לִבֵּנוּ הדבר ששימח אותנו שבת, הפסיקו להקריב את הקרבנות שעבודתם הייתה משמחת אותנו,[29] נֶהְפַּךְ לְאֵבֶל מְחֹלֵנוּ במקום שנמשיך במחולות מרוב שמחה, אנחנו אבלים על החורבן[30]: (טז) נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ העטרה, התכשיט שהיה על ראשנו, נפל. בית המקדש נחרב,[31] אוֹי נָא לָנוּ כִּי חָטָאנוּ "אוי" לנו, שהרי אנחנו חטאנו[32]: (יז) עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ הלב שלנו חלש ועתוב על חורבן בית המקדש,[33] עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ נהיה לנו חושך בעיניים מרוב שבכינו לאחר שנחרב בית המקדש[34]: (יח) עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בוֹ (הצער הגדול הוא) על הר ציון שנותר שמם לאחר החורבן עד שאפילו השועלים, שדרכם ללכת במקומות חרבים, הלכו שם[35]: (יט) אַתָּה יְקֹוָק לְעוֹלָם תֵּשֵׁב אתה ה' יושב בשמי מרומים לעולם,[36] כִּסְאֲךָ לְדֹר וָדוֹר כסא המלכות שלך עומד לעולם, לאורך כל הדורות[37]: (כ) לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים (היות ומלכותך נמשכת לעולמי עד) מדוע תשכח אותנו לנצח ותעזוב אותנו לתקופה כל כך ארוכה[38]: (כא) הֲשִׁיבֵנוּ יְקֹוָק אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה ה'! תחזיר אותנו אליך אנחנו נחזור לעבוד אותך,[39] חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם תחדש את ימינו כמו הזמנים הטובים שהיו בעבר[40]: (כב) כִּי אִם מָאֹס מְאַסְתָּנוּ שהרי אם מאסת בנו בגלל חטאינו,[41] קָצַפְתָּ עָלֵינוּ עַד מְאֹד כבר כעסת עלינו זמן רב (ולכן ראוי שתחזיר כבר את המצב לקדמותו)[42]:

 

[1] תרגום.

[2] תרגום. אבן עזרא: זכור – על חטאי העבר לפני הגלות. תביט על מצבנו עכשיו בגלות. פלגי מים: זכור בעבר את הגדולה שבה היינו, ותביט עכשיו ותראה את מצבנו השפל.

[3] אבן עזרא. פלגי מים: הכוונה לבית המקדש שמתסתובבים עכשיו שם כוחות טומאה.

[4] אבן עזרא.

[5] תרגום. פלגי מים: אבינו שבשמים כביכול עזב אותנו.

[6] תרגום. פלגי מים: האמהות הן ציון וירושלים.

[7] רש"י. פלגי מים: כאשר שלטנו, היינו משלמים על המים שלנו ולא גזלנו את המים. עכשיו, הגויים כפויי טובה, ואנחנו צריכים לעבוד קשה מאוד על מנת להשיג דברים פשוטים כמו עצים.

[8] על פי רש"י בפירושו לצלע הקודמת.

[9] רש"י. תרגום: בשעת הגלות הטעינו מטענים כבדים על הצוואר שלנו. נבוכדנצר ציווה לתפור סםרי תורה, להכין מהם שקים, למלא אותם באבנים ולהטיל אותם על צוואר הגולים.

[10] רש"י. אבן עזרא: המים והעצים שהבאנו נלקחו על ידי האויב.

[11] רש"י. אבן עזרא: הכוונה ללשון שבועה, שעם ישראל נשבע למצרים ולאשור לכרות ברית ביניהם. פלגי מים: הפורענות באה עלינו בגלל שסמכנו על מצרים ואשור במקום לבטוח בה'. תרגום: למצרים נתנו את פנינו או שכר על מנת להתפרנס מהם.

[12] רש"י.

[13] אבן עזרא. פלגי מים: בכתבי האר"י כתוב שכאשר עתיד להיוולד בן רשע, האב חוטא בחטאי הבן. עם ישראל אומר שהחטאים של האבות נגרמו כתוצאה מהחטאים שהבנים היו עתידים לחטוא בהם. לכן הקב"ה לא התחשב בעוונות הללו.

[14] אבן עזרא. פלגי מים: אך אנחנו סובלים בגלל החטאים שלהם, שהרי חטאיהם נגרמו בגללינו.

[15] אבן עזרא.

[16] אבן עזרא.

[17] אבן עזרא בפירושו השני. בפירושו הראשון כתב שהכוונה היא שאנחנו עצמינו מביאים את הלחם לבתינו.

[18] תרגום.

[19] רש"י. אבן עזרא: לו לא היינו מסתכנים להביא את הלחם, היה עורנו מתחמם מרעב.

[20] רש"י. לפירושו "זלעפות" מלשון חוזק. תרגום: "זלעפות" מלשון נפיחות.

[21] אבן עזרא.

[22] על פי אבן עזרא.

[23] אבן עזרא.

[24] פלגי מים.

[25] רש"י. אבן עזרא: נשאו את הבחורים כדי לטחון (לפי פירוש זה חסרה האות ל' לפני המילה "טחון").

[26] תרגום.

[27] אבן עזרא. תרגום: הכוונה לסנהדרין.

[28] תרגום. פלגי מים: הלויים הצעירים היו משוררים בבית המקדש ואילו הזקנים היו השוערים בבית המקדש, ולאחר החורבן כבר אינם בתפקידם.

[29] אבן עזרא.

[30] תרגום.

[31] אבן עזרא.

[32] תרגום.

[33] תרגום. פלגי מים: למרות שעברו עלינו צרות רבות, אנחנו מצטערים רק על חורבן בית המקדש.

[34] אבן עזרא.

[35] אבן עזרא.

[36] תרגום. פלגי מים: במצב הנוכחי שבו עם ישראל נמצא בגלות, כסאו של ה' איננו שלם, והבקשה היא שתחזיר את שכינתך לבית המקדש, ואז יהיה כסא ה' שלם.

[37] אבן עזרא.

[38] אבן עזרא. רש"י: הכוונה היא שה נשבע שהוא כורת ברית בשמו שקיים לעולם, ואם כן ה' לא אמור לעזוב אותנו לעולם. פלגי מים: ימות המשיח נקראו נצח, והנביא שואל מדוע ה' ממתין עד לימות המשיח ועד לחזרת עם ישראל בתשובה כדי להשכין את שכינתו בתוכם.

[39] אבן עזרא. רש"י: כופלים פסוק זה בסוף המגילה פעם נוספת כדי שלא לסיים את המגילה בדבר רע.

[40] תרגום. פלגי מים: "כקדם" – כימי יציאת מצרים.

[41] אבן עזרא.

[42] אבן עזרא בפירושו השני עליו כתב שהוא הפירוש הנכון. בפירושו הראשון כתב שפסוק זה מחובר לסוק שלפני כן, והנביא מבקש מה' שיחזיר אותנו אליו, אלא אם הוא מאס בנו.