נחמיה פרק י

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר נחמיה פרק י' (מהדורת תשס"ח).

מערכת אוצר התורה - ושננתם אב תשע"ח

נחמיה פרק י

(א) וּבְכָל זֹאת למרות שאנחנו נמצאים בצרה, ואנחנו עבדים למלכי פרס,[1] אֲנַחְנוּ כֹּרְתִים אֲמָנָה אנחנו כורתים אמנה בה אנחנו מתחייבים להאמין בה' ולקיים מצוותיו,[2] וְכֹתְבִים אנחנו כותבים את דברי האמנה בספר כדי שהדבר יהיה לזיכרון,[3] וְעַל הֶחָתוּם שָׂרֵינוּ לְוִיֵּנוּ כֹּהֲנֵינוּ השרים, הלויים והכהנים יחתמו על הספר כדי שהדבר יהיה לראייה שקיבלנו על עצמנו לעבוד את ה'[4]: (ב) וְעַל הַחֲתוּמִים עכשיו מונה את האנשים שחתמו בספר, נְחֶמְיָה הַתִּרְשָׁתָא בֶּן חֲכַלְיָה וְצִדְקִיָּה: (ג) שְׂרָיָה עֲזַרְיָה יִרְמְיָה: (ד) פַּשְׁחוּר אֲמַרְיָה מַלְכִּיָּה: (ה) חַטּוּשׁ שְׁבַנְיָה מַלּוּךְ: (ו) חָרִם מְרֵמוֹת עֹבַדְיָה: (ז) דָּנִיֵּאל גִּנְּתוֹן בָּרוּךְ: (ח) מְשֻׁלָּם אֲבִיָּה מִיָּמִן: (ט) מַעַזְיָה בִלְגַּי שְׁמַעְיָה אֵלֶּה הַכֹּהֲנִים כל השמות שנמנו עד עתה הם הכהנים שחתמו[5]: (י) וְהַלְוִיִּם האנשים שמונה בפסוקים הבאים, הם הלויים שחתמו בספר, וְיֵשׁוּעַ (השם שלו היה וישוע[6]) בֶּן אֲזַנְיָה, בִּנּוּי מִבְּנֵי חֵנָדָד קַדְמִיאֵל: (יא) וַאֲחֵיהֶם חבריהם של הלויים,[7] שְׁבַנְיָה הוֹדִיָּה קְלִיטָא פְּלָאיָה חָנָן: (יב) מִיכָא רְחוֹב חֲשַׁבְיָה: (יג) זַכּוּר שֵׁרֵבְיָה שְׁכַנְיָה: (יד) הוֹדִיָּה בָנִי בְּנִינוּ: (טו) רָאשֵׁי הָעָם ראשי העם שחתמו בספר,[8] פַּרְעֹשׁ פַּחַת מוֹאָב פרעוש שהיה מושל מואב,[9] עֵילָם זַתּוּא בָּנִי: (טז) בֻּנִּי עַזְגָּד בֵּבָי: (יז) אֲדֹנִיָּה בִגְוַי עָדִין: (יח) אָטֵר חִזְקִיָּה עַזּוּר: (יט) הוֹדִיָּה חָשֻׁם בֵּצָי: (כ) חָרִיף עֲנָתוֹת נֵיבָי: (כא) מַגְפִּיעָשׁ מְשֻׁלָּם חֵזִיר: (כב) מְשֵׁיזַבְאֵל צָדוֹק יַדּוּעַ: (כג) פְּלַטְיָה חָנָן עֲנָיָה: (כד) הוֹשֵׁעַ חֲנַנְיָה חַשּׁוּב: (כה) הַלּוֹחֵשׁ פִּלְחָא שׁוֹבֵק: (כו) רְחוּם חֲשַׁבְנָה מַעֲשֵׂיָה: (כז) וַאֲחִיָּה חָנָן עָנָן: (כח) מַלּוּךְ חָרִם בַּעֲנָה: (כט) וּשְׁאָר הָעָם שאר העם שלא חתם בספר,[10] הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם הַשּׁוֹעֲרִים הַמְשֹׁרְרִים הכהנים, הלויים, הלויים שהיו שומרים על שערי בית המקדש, הלויים שהיו אחראים על השירה בבית המקדש, הַנְּתִינִים הגבעונים, וְכָל הַנִּבְדָּל מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת אֶל תּוֹרַת הָאֱלֹהִים כל הגרים שפרשו מעבודה זרה כדי להתגייר ולעבוד את ה',[11] נְשֵׁיהֶם בְּנֵיהֶם וּבְנֹתֵיהֶם הנשים, הבנים והבנות של כל מי שנמנה בפסוק, כֹּל יוֹדֵעַ מֵבִין כל מי שיכול להבין דברים[12]: (ל) מַחֲזִיקִים עַל אֲחֵיהֶם אַדִּירֵיהֶם הם היו מחזיקים עם אחיהם, האנשים החשובים שחתמו את שמם בספר,[13] וּבָאִים בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה וגם הם (מי שלא חתם את שמו בספר) באו בברית ובשבועה,[14] לָלֶכֶת בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נִתְּנָה בְּיַד מֹשֶׁה עֶבֶד הָאֱלֹהִים (הברית והשבועה היא על כך) שילכו בדרך התורה, וְלִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹת יְקֹוָק אֲדֹנֵינוּ וּמִשְׁפָּטָיו וְחֻקָּיו ושיקיימו את מצוות ה' ומשפטי וחוקי ה': (לא) וַאֲשֶׁר לֹא נִתֵּן בְּנֹתֵינוּ לְעַמֵּי הָאָרֶץ (וכן הברית היא על) שלא ניתן את הבנות שלנו לעמים שיושבים בארץ ישראל,[15] וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם לֹא נִקַּח לְבָנֵינוּ ואנחנו לא ניקח את בנות העמים שיושבים בארץ לנשים: (לב) וְעַמֵּי הָאָרֶץ הגויים שישבו בארץ ישראל, הַמְבִיאִים אֶת הַמַּקָּחוֹת שמביאים את כל דברי הסחורה,[16] וְכָל שֶׁבֶר ואת כל התבואה,[17] בְּיוֹם הַשַּׁבָּת לִמְכּוֹר (הגויים הביאו את סחורתם) בשבת, לֹא נִקַּח מֵהֶם בַּשַּׁבָּת וּבְיוֹם קֹדֶשׁ לא נקנה מהם את הסחורה בשבת וביום טוב, וְנִטֹּשׁ אֶת הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית נעזוב את האדמה בשנת השמיטה,[18] וּמַשָּׁא כָל יָד וכן נשמוט כל חוב[19]: (לג) וְהֶעֱמַדְנוּ עָלֵינוּ מִצְוֹת קיבלנו עלינו לקיים מצוות,[20] לָתֵת עָלֵינוּ שְׁלִשִׁית הַשֶּׁקֶל בַּשָּׁנָה לתרום שליש שקל בכל שנה,[21] לַעֲבֹדַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ (שליש השקל נתרם) לעבודת בית המקדש. שליש השקל שקיבלו על עצמם לתרום, הוא בנוסף על מחצית השקל שיש חובה מהתורה לתרום בכל שנה[22]: (לד) לְלֶחֶם הַמַּעֲרֶכֶת (שליש השקל שימש) ללחם הפנים,[23] וּמִנְחַת הַתָּמִיד ולמנחות ולנסכים שהוקרבו יחד עם קרבן עולת התמיד,[24] וּלְעוֹלַת הַתָּמִיד וכן לקרבן התמיד, הַשַּׁבָּתוֹת הֶחֳדָשִׁים לַמּוֹעֲדִים וכן למוספים שהוקרבו בשבתות, ראשי חדשים וימים טובים,[25] וְלַקֳּדָשִׁים לכבשי העצרת,[26] וְלַחַטָּאוֹת לקרבנות של חטאת ציבור,[27] לְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל (קרבנות החטאת הוקרבו) כדי לכפר על עם ישראל, וְכֹל מְלֶאכֶת בֵּית אֱלֹהֵינוּ וכן שימש שליש השקל כדי לממן את כל הצרכים הקשורים באחזקת הבניין של בית המקדש[28]: (לה) וְהַגּוֹרָלוֹת הִפַּלְנוּ הפלנו גורל, עשינו הגרלה, עַל קֻרְבַּן הָעֵצִים מתי כל אחד יביא עצים כדי לקיים את האש שעל המזבח,[29] הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְהָעָם לְהָבִיא לְבֵית אֱלֹהֵינוּ כולם היו צריכים להביא את העצים לבית המקדש: הכהנים, הלויים ושאר העם,[30] לְבֵית אֲבֹתֵינוּ בית המקדש הוא המקום שמקודש לאבותינו,[31] לְעִתִּים מְזֻמָּנִים  שָׁנָה בְשָׁנָה (צריך להביא את העצים) בזמן קבוע בכל שנה,[32] לְבַעֵר עַל מִזְבַּח יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ להבעיר על המזבח שבבית המקדש,[33] כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה כמו שכתוב בתורה, שצריך שהאש תבער על המזבח תמיד: (לו) וּלְהָבִיא אֶת בִּכּוּרֵי אַדְמָתֵנוּ להביא את הביכורים משבעת המינים כמו שמצווה בתורה,[34] וּבִכּוּרֵי כָּל פְּרִי כָל עֵץ וכן להביא ביכורים מהפירות שאינם משבעת המינים. למרות שמהתורה צריך להביא ביכורים רק משבעת המינים, כאן קיבלו ישראל על עצמם להביא ביכורים גם משאר הפירות,[35] שָׁנָה בְשָׁנָה לְבֵית יְקֹוָק בכל שנה עלינו להביא את הביכורים לבית המקדש: (לז) וְאֶת בְּכֹרוֹת בָּנֵינוּ את פדיון הבכורות שלנו, פודים את הבן הבכור בחמשה סלעים ונותנים את חמשת הסלעים לכהן,[36] וּבְהֶמְתֵּינוּ את פדיון החמורים. כאשר לחמור של אדם נולד בן בכור, האדם פודה את בכור החמור בשה,[37] כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה כמו שכתוב בתורה, שיש לפדות את בכורות האדם והחמורים, וְאֶת בְּכוֹרֵי בְקָרֵינוּ וְצֹאנֵינוּ ואת בכורות הבהמות הטהורות (כמו בקר וצאן) לְהָבִיא לְבֵית אֱלֹהֵינוּ קיבלנו על עצמנו להביא לבית המקדש, לַכֹּהֲנִים הַמְשָׁרְתִים בְּבֵית אֱלֹהֵינוּ ולתת אותם לכהנים שמשמשים בית המקדש כשכר על שעובדים שם[38]: (לח) וְאֶת רֵאשִׁית עֲרִיסֹתֵינוּ את החלה שהפרשנו מהעיסה,[39] וּתְרוּמֹתֵינוּ התרומה שהפרשנו מהתבואה,[40] וּפְרִי כָל עֵץ תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר והתרומה שהפרשנו מפירות הענבים והזיתים,[41] נָבִיא לַכֹּהֲנִים אֶל לִשְׁכוֹת בֵּית אֱלֹהֵינוּ נביא אל הכהנים כדי שתחילה יניחו את הדברים בלשכות בבית המקדש, ולאחר מכן יחלקו ביניהם את מתנות הכהונה,[42] וּמַעְשַׂר אַדְמָתֵנוּ לַלְוִיִּם (וכן קיבלנו על עצמנו לתת) את המעשר ללויים מהגידולים שגדלים באדמתנו,[43] וְהֵם הַלְוִיִּם הַמְעַשְּׂרִים בְּכֹל עָרֵי עֲבֹדָתֵנוּ הלויים אוספים את מעשרותיהם מכל הערים שאנחנו עובדים את האדמה שם[44]: (לט) וְהָיָה הַכֹּהֵן בֶּן אַהֲרֹן עִם הַלְוִיִּם כהן שהוא מבניו של אהרון יהיה יחד עם הלוי,[45] בַּעְשֵׂר הַלְוִיִּם בזמן שהלויים יטלו את מעשרותיהם, וזאת מפני שחלק מהמעשר שייך לכהן (תרומת מעשר),[46] וְהַלְוִיִּם יַעֲלוּ אֶת מַעֲשַׂר הַמַּעֲשֵׂר לְבֵית אֱלֹהֵינוּ הלויים ייקחו חלק מהמעשר שלהם, וייתנו אותו לכהנים שעובדים בבית המקדש[47] אֶל הַלְּשָׁכוֹת לְבֵית הָאוֹצָר את תרומת המעשר היו מביאים הלויים למקום אוצר התרומה בבית המקדש (חלק מתרומת המעשר היו מקבלים הכהנים שעמדו עם הלויים בזמן שהלויים קיבלו את המעשר, וחלק אחר העלו הלויים לכהנים שעבדו בבית המקדש)[48]: (מ) כִּי אֶל הַלְּשָׁכוֹת יָבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי הַלֵּוִי אֶת תְּרוּמַת הַדָּגָן הַתִּירוֹשׁ וְהַיִּצְהָר בני ישראל והלויים היו מביאים את התרומה ללשכות שהיו בבית המקדש, וְשָׁם כְּלֵי הַמִּקְדָּשׁ בלשכות אלו היו מונחים גם כלי המקדש,[49] וְהַכֹּהֲנִים הַמְשָׁרְתִים וְהַשּׁוֹעֲרִים וְהַמְשֹׁרְרִים הכהנים ששירתו בבית המקדש, והלויים שהיו אחראים על שמירת שערי בית המקדש ועל השירה בבית המקדש, וְלֹא נַעֲזֹב אֶת בֵּית אֱלֹהֵינוּ הכהנים לא היו עוזבים את בית המקדש כדי לחפש אחר התרומה, אלא היו מעלים לכהנים את התרומה לבית המקדש, כדי שהכהנים לא ישקיעו את כל זמנם בחיפוש אחרי התרומה במקום לעבוד בבית המקדש[50]:

 

[1] מצודות.

[2] מצודות.

[3] מצודות.

[4] מצודות.

[5] מצודות.

[6] מצודות.

[7] מצודות.

[8] מצודות.

[9] מצודות.

[10] מצודות.

[11] מצודות.

[12] מצודות.

[13] מצודות.

[14] מצודות.

[15] מצודות.

[16] מצודות.

[17] מצודות.

[18] מצודות.

[19] מצודות.

[20] מצודות.

[21] מצודות.

[22] מצודות. רלב"ג: זהו אותו מחצית שקל שהתורה ציוותה, אלא שהשקל היה גדול יותר מזמן מתן תורה, ולכן הספיק רק שליש ממנו כדי לתרום לבית המקדש.

[23] מצודות.

[24] מצודות.

[25] מצודות.

[26] מצודות.

[27] מצודות.

[28] מצודות.

[29] מצודות.

[30] מצודות.

[31] רש"י.

[32] מצודות.

[33] מצודות.

[34] מצודות.

[35] מצודות. המלבי"ם מקשה על פירוש זה ושאול, איך ייתכן שהביאו ביכורים גם מפירות שאינם מבעת המינים, הרי אם אדם הביא ביכורים מפירות שאינם משבעת המינים, אין הפירות קדושים? אלא חילק את 2 צלעות הפסוק בין פירות שבעת המינים עצמם.

[36] מצודות.

[37] מצודות.

[38] מצודות.

[39] מצודות.

[40] מצודות.

[41] מצודות.

[42] מצודות.

[43] מצודות.

[44] מצודות.

[45] מצודות.

[46] מצודות.

[47] מצודות.

[48] מצודות.

[49] מצודות.

[50] מצודות.