חגי פרק א

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר חגי פרק א'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם אייר תשע"ח

חגי פרק א

 

א. נבואת חגי לזרובבל ויהושע:

(א) בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ בשנה השנייה למלכותו של דריוש מלך פרס, בנו של אחשורוש. דריוש זה הוא אותו דריוש שנתן רשות לעם ישראל לבנות את בית המקדש (בתחילה נתן כורש רשות לעם ישראל לבנות את בית המקדש, אך לאחר מכן צרי יהודה גרמו לכך שכורש יחזור בו ועבודת בית המקדש התבטלה למשך כשמונה עשרה שנים עד שדריוש בן אחשורוש נתן רשות מחודשת לעם ישראל להמשיך ולבנות את בית המקדש),[1] בַּחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי בְּיוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ בתאריך א' אלול (לשנה השנייה של מלכותו של דריוש),[2] הָיָה דְבַר יְקֹוָק בְּיַד חַגַּי הַנָּבִיא (בתאריך א' אלול בשנה השנייה למלכות דריוש) היה דבר נבואה מאת ה' אל חגי הנביא,[3] אֶל זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל פַּחַת יְהוּדָה וְאֶל יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל (דבר הנבואה של חגי) היה אל זרובבל נכדו של שאלתיאל שהיה מושל בארץ יהודה ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול,[4] לֵאמֹר כך אמר ה' לומר בדברי הנבואה שלו אל שאלתיאל ויהושע[5]: (ב) כֹּה אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת כך אמר ה' צבא-ות: לֵאמֹר כך אמר ה' לומר לכם (יש כאן פירוט של דבר הנבואה),[6] הָעָם הַזֶּה אָמְרוּ לֹא עֶת בֹּא עֶת בֵּית יְקֹוָק לְהִבָּנוֹת (כך אמר ה':) העם הזה, עם ישראל, אומר שעוד לא הגיע הזמן לבנות את בית המקדש (אך אין הדבר כן, אלא הגיע הזמן לבנות את בית המקדש)[7]. הסיבה שעם ישראל סברו שלא הגיע הזמן לבנות את בית המקדש היא בגלל שצרי יהודה הצליחו למנוע מהם את הקמת בית המקדש לאורך שמונה עשרה שנים, אולם הנביא מסביר שהסיבה שעם ישראל עדיין לא הצליח לבנות את בית המקדש היא בגלל שעדיין לא עברה תקופת שבעים השנה של גלות בבל, ועכשיו, בשנה השנייה למלכות דריוש, כבר הסתיימה תקופת שבעים השנה וניתן לבנות את בית המקדש[8]:

 

ב. נבואת חגי לעם ישראל:

(ג) וַיְהִי דְּבַר יְקֹוָק בְּיַד חַגַּי הַנָּבִיא היה דבר נבואה מאת ה' אל חגי הנביא,[9] לֵאמֹר כך אמר ה' לחגי הנביא לומר בדברי הנבואה שלו אל שאלתיאל ויהושע[10]: (ד) הַעֵת לָכֶם אַתֶּם לָשֶׁבֶת בְּבָתֵּיכֶם סְפוּנִים האם ייתכן שאתם (עם ישראל) תשבו עכשיו בבתים שיש מעליהם תקרה העשויה מנסרים של עצי ארז,[11] וְהַבַּיִת הַזֶּה חָרֵב ובית המקדש יהיה חרב באותו הזמן? הנביא אומר שלא ייתכן שעם ישראל יישב בבתים בעוד בית המקדש, ביתו של ה', עומד בחורבנו[12]: (ה) וְעַתָּה כֹּה אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת ועכשיו, כך אמר ה' צבא-ות: שִׂימוּ לְבַבְכֶם עַל דַּרְכֵיכֶם שימו לב למעשיכם (כפי שמיד יוסבר בעז"ה)[13]: (ו) 1) זְרַעְתֶּם הַרְבֵּה וְהָבֵא מְעָט זרעתם את השדות בכמות גדולה של זרעים ולמרות זאת הבאתם לביתכם רק מעט יבול,[14] 2) אָכוֹל וְאֵין לְשָׂבְעָה אתם אוכלים מאכלים אך אינכם שבעים לאחר האכילה משום שיש קללה שלא תהיו שבעים,[15] 3) שָׁתוֹ וְאֵין לְשָׁכְרָה אתם שותים הרבה יין אך אין אתם משתכרים משום שליין אין טעם,[16] 4) לָבוֹשׁ וְאֵין לְחֹם לוֹ אתם מתלבשים בלבוש אך אינכם מצליחים להתחמם על ידו,[17] 5) וְהַמִּשְׂתַּכֵּר מִשְׂתַּכֵּר אֶל צְרוֹר נָקוּב ומי שמצליח להרוויח כסף למחייתו, נחשב הדבר כאילו שהוא שם את כסף בתוך ארנק שיש בו חור, והכסף יוצא מיד מהארנק כך שאין תועלת בכסף זה[18]. הנביא אומר לעם ישראל שהם אינם רואים הצלחה במעשה ידיהם (ומביא חמש דוגמאות לכך) ומתרה בהם שהסיבה שהם אינם רואים הצלחה היא משום שהם לא בנו את בית המקדש: (ז) כֹּה אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת כך אמר ה' צבא-ות: שִׂימוּ לְבַבְכֶם עַל דַּרְכֵיכֶם שימו לב למעשיכם: (ח) עֲלוּ הָהָר וַהֲבֵאתֶם עֵץ תעלו להר ותביאו משם עצים (לצורך בניית בית המקדש),[19] וּבְנוּ הַבָּיִת ותבנו את בית המקדש, וְאֶרְצֶה בּוֹ וְאֶכָּבְדָה ואני (ה') אתרצה להשרות את שכינתי בבית המקדש שתבנו ועל ידי כך אני אתכבד[20]. הנביא אומר שלמרות שבית המקדש השני יהיה קטן יותר מבית המקדש הראשון ופחות מכובד ממנו, ולמרות שיהיו חסרים שם חלק מדברי הקדושה שהיו בבית המקדש הראשון (כגון ארון הברית), הקב"ה עדיין יתרצה להשרות את שכינתו שם,[21] אָמַר יְקֹוָק כך אמר ה' (לבנות את בית המקדש ושהקב"ה יתרצה להשכין שם את שכינתו): (ט) הנביא מזהיר את עם ישראל מה עתיד לקרות אם הם לא יבנו את בית המקדש: פָּנֹה אֶל הַרְבֵּה וְהִנֵּה לִמְעָט אתם תפנו אל השדה כדי להביא הביתה הרבה תבואה, אך יהיה לכם רק מעט תבואה,[22] וַהֲבֵאתֶם הַבַּיִת וְנָפַחְתִּי בוֹ וגם את מעט התבואה שתביאו אל ביתכם, אני (ה') אנפח עליו רוח מפי. הקב"ה מדמה את הרקבת והשמדת התבואה שעם ישראל יביא אל ביתו כאילו תצא רוח מפיו של הקב"ה ותנשב עליו ועל ידי כך הוא יירקב,[23] יַעַן מֶה ואם תשאלו מדוע באה הצרה הזאת עליכם,[24] נְאֻם יְקֹוָק צְבָאוֹת (אם תשאלו מדוע באה הצרה הזאת עליכם) יענה לכם ה' צבא-ות,[25] יַעַן בֵּיתִי אֲשֶׁר הוּא חָרֵב וְאַתֶּם רָצִים אִישׁ לְבֵיתוֹ הסיבה שתבוא עליכם הקללה הזו היא משום שהבית שלי, בית המקדש, חרב, ואתם רצים כל אחד לביתו ולא אכפת לכם שבית המקדש לא נבנה[26]: (י) עַל כֵּן עֲלֵיכֶם בגלל החטאים שלכם,[27] כָּלְאוּ שָׁמַיִם מִטָּל השמים נמנעו מלהוריד טל (למרות שבדרך כלל הטל לא נעצר),[28] וְהָאָרֶץ כָּלְאָה יְבוּלָהּ והארץ נמנעה מלתת את יבולה[29]: (יא) וָאֶקְרָא חֹרֶב עַל הָאָרֶץ וְעַל הֶהָרִים ואני (ה') אגזור שהארץ תהיה יבשה ושההרים יהיו יבשים,[30] וְעַל הַדָּגָן וְעַל הַתִּירוֹשׁ וְעַל הַיִּצְהָר וְעַל אֲשֶׁר תּוֹצִיא הָאֲדָמָה וכן אני (ה') אגזור על התבואה, על ענבי היין, על זיתי השמן ועל שאר גידולי הקרקע – שהם יירקבו ושתבוא עליהם קללה,[31] וְעַל הָאָדָם וְעַל הַבְּהֵמָה וכתוצאה מכך שאגזור שהארץ תהיה יבשה, גם בני האדם ובעלי החיים יהיו חולים ותבוא עליהם קללה,[32] וְעַל כָּל יְגִיעַ כַּפָּיִם וכן תבוא קללה על כל מה שאתם עוסקים בו[33]: (יב) וַיִּשְׁמַע זְרֻבָּבֶל בֶּן שַׁלְתִּיאֵל וִיהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְכֹל שְׁאֵרִית הָעָם בְּקוֹל יְקֹוָק אֱלֹהֵיהֶם זרובבל בן שאלתיאל (שהיה המושל בארץ יהודה) ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול וכל שאר עם ישראל שמעו את דברי ה', שהם חייבים לבנות את בית המקדש,[34] וְעַל דִּבְרֵי חַגַּי הַנָּבִיא כַּאֲשֶׁר שְׁלָחוֹ יְקֹוָק אֱלֹהֵיהֶם וכן שמע עם ישראל את דברי הנבואה ששלח ה' ביד חגי הנביא כדי לומר להם. הכוונה לעונשים שיבואו עליהם באם הם לא יבנו את בית המקדש,[35] וַיִּירְאוּ הָעָם מִפְּנֵי יְקֹוָק העם התמלא ביראה מהעונשים שה' אמר שיביא עליהם באם לא יבנו את בית המקדש[36]: (יג) וַיֹּאמֶר חַגַּי מַלְאַךְ יְקֹוָק חגי הנביא שהוא שליח ה' אמר,[37] בְּמַלְאֲכוּת יְקֹוָק לָעָם חגי אמר את הדברים בשליחותו של ה',[38] לֵאמֹר כך אמר חגי אל העם,[39] אֲנִי אִתְּכֶם נְאֻם יְקֹוָק (חגי אמר אל העם בשליחותו של ה') אני (ה') אהיה בעזרתכם אמר ה'. עם ישראל עדיין פחד לבנות את בית המקדש משום שהוא פחד מתגובת הגויים, ולכן ה' הבטיח להם שהוא יהיה בעזרתם ושאין להם ממה לפחד[40]: (יד) וַיָּעַר יְקֹוָק אֶת רוּחַ זְרֻבָּבֶל בֶּן שַׁלְתִּיאֵל פַּחַת יְהוּדָה ה' העיר את רצונו של זרובבל בן שאלתיאל מושל יהודה לבנות את בית המקדש,[41] וְאֶת רוּחַ יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וכן העיר ה' את רצונו של יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול לבנות את בית המקדש,[42] וְאֶת רוּחַ כֹּל שְׁאֵרִית הָעָם וכן העיר ה' את רצון שאר עם ישראל לבנות את בית המקדש,[43] וַיָּבֹאוּ וַיַּעֲשׂוּ מְלָאכָה בְּבֵית יְקֹוָק צְבָאוֹת אֱלֹהֵיהֶם זרובבל, יהושע ושאר עם ישראל באו ועשו את המלאכה שהייתה דרושה לבניית בית המקדש[44]: (טו) בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ בַּשִּׁשִּׁי בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ התחלת ההכנות לבניין בית המקדש (סיתות האבנים וניסור העצים ששימשו לבניין בית המקדש) הייתה בתאריך כד' אלול בשנה השנייה לדריוש המלך[45]:

 

[1] מצודות. רש"י בשם חז"ל כתב שדריוש זה הוא בנה של אסתר המלכה. רד"ק: חישב שרק עתה מלאה תקופת שבעים השנה שבהם גלה עם ישראל מארץ ישראל ולכן רק עתה היה ניתן לחזור ולבנות את בית המקדש. מלבי"ם: משעת חורבן הגלות הראשון על ידי סנחריב, העמיד ה' נביאים לעם ישראל שניבאו על הגאולה, ולו היה עם ישראל זוכה לכך על ידי מעשיו, הוא היה נגאל כבר בימי חזקיה או יאשיה. אולם, בגלל שעם ישראל לא זכה לגאולה, הוא גלה לבבל, והגאולה האמיתית הייתה צריכה להיות לאחר שבעים שנה, אך כאשר ה' ראה שאם עם ישראל לא ייגאל הוא ייצא מכלל הדת, פקד ה' את עם ישראל פקידה מועטת בימי כורש, ועלו איתם מאנשי כנסת הגדולה, וזאת למרות שעדיין לא הגיע זמן הגאולה.

[2] א"ע הקשה שבכל מקום שכתוב "בחודש", הכוונה לתחילת החודש, ואם כן לכאורה אין צורך שהפסוק יציין שמדובר על היום הראשון של החודש, שהרי גם לולי היה זה נכתב היינו יודעים זאת.

[3] תרגום.

[4] מצודות ולשיטתו היה זרובבל נכדו של שאלתיאל ובנו של פדיה. רד"ק הסיבה שזרובבל נקרא בנו של שאלתיאל למרות שהיה נכדו היא אולי משום ששאלתיאל היה נכבד יותר מפדיה. א"ע: שאלתיאל היה דודו של זרובבל, אלא שזרובבל נקרא בנו משום שהוא (שאלתיאל) גידל אותו בתוך ביתו. כמו"כ הוסיף שיהוצדק, אביו של יהושע, שימש ככהן גדול בסוף ימי בית המקדש הראשון ולכן יהושע הוא שמונה לתפקיד של הכהן הגדול (למרות שכל עוד לא נבנה בית המקדש היה זה רק תפקיד מייצג, אך לא הייתה עבודה בבית המקדש שהכהן הגדול היה ממונה עליה). זוהי גם הסיבה שעזרא הסופר לא שימש בעצמו ככהן גדול. בפרק ב' פסוק ב' כתב שזרובבל הוקדם ליהושע משום שכבוד המלכות גדולה מכבוד הכהונה. ובפרק ב' פסוק יא' כתב שהכהנים היו מקריבים קרבנות על המזבח תשע עשרה שנה לפני בניין בית המקדש. רד"ק: יהוצדק היה אחיו של עזרא הסופר.

[5] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א' וכן משמע מרד"ק במקום. ועיין באוצר מפרשי התורה על פרשת וארא מה שהארכנו שם בביאור המילה "לאמר" והבאנו את דברי הא"ע על המקום האומר שבמקומנו פירוש המילה שונה מאשר פירושה בתורה.

[6] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[7] מצודות.

[8] רש"י. רד"ק: יש כאן טענה על עם ישראל שהיה אסור להם להתייאש מלבנות את בית המקדש (למרות שלא הצליחו עדיין בגלל שלא עברה תקופת שבעים השנה מגלות בבל) משום שהם היו צריכים להתעורר מעצמם על בניית בית המקדש והיו צריכים להבין שיש סיבה לכך שהקב"ה העלה אותם מארץ בבל והיא על מנת שיבנו את בית המקדש. מלבי"ם: עם ישראל אמר שאין זה הזמן לבנות את בית המקדש, היות והם סברו שיהיו ניסים גדולים לפני שבית המקדש ייבנה, והם עוד לא ראו את הניסים הגדולים האלה.

[9] תרגום. מלבי"ם: חלק מהסימן לעם ישראל שצריך לבנות את בית המקדש היה שהנבואה חזרה.

[10] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[11] תרגום.

[12] תרגום.

[13] מצודות.

[14] מצודות. רש"י: קללה זו היא כעונש על שביטלו את מצוות הביכורים (על ידי שנמנעו מבניית בית המקדש). מהר"י קרא: מטרת הפסוק לומר שעם ישראל יכול להבין שבימי דריוש לא היה הזמן עדיין לבנות את בית המקדש משום שהם לא ראו ברכה במעשה ידיהם.

[15] מצודות. רש"י: קללה זו היא כעונש על שעם ישראל ביטל את המנחות (על ידי שנמנעו מבניית בית המקדש).

[16] מצודות. רש"י: קללה זו היא כעונש על שעם ישראל ביטל את נסכי היין (על ידי שנמנעו מבניית בית המקדש).

[17] מצודות. רש"י: קללה זו היא כעונש על שעם ישראל ביטל את עשיית בגדי הכהונה.

[18] מצודות.

[19] מצודות.

[20] תרגום.

[21] רש"י + מצודות. מהר"י קרא הביא את דברי הגמרא במסכת בבא בתרא האומרת שהיו דברים שהיו מכובדים יותר בבית המקדש השני ממה שהיה בבית המקדש הראשון: אם זה שבית המקדש השני עמד עשר שנים יותר מבית המקדש הראשון או שבית המקדש השני היה גבוה יותר בעשר אמות מבית המקדש הראשון.

[22] מצודות.

[23] מצודות.

[24] מצודות.

[25] מצודות.

[26] מצודות. מלבי"ם: עד עתה היה המצב שבו לעם ישראל לא היה הצלחה במעשי ידיו. עכשיו אומר הקב"ה שאם הם לא יבנו את בית המקדש, הדברים יבואו עליהם בתור עונשים.

[27] תרגום. א"ע: הסיבה שכתוב "עליכם" היא משום שהשמים נמצאים מעל גבי הראשים של עם ישראל.

[28] מצודות.

[29] מצודות.

[30] מצודות. רד"ק: יש גידולי קרקע שגדלים יותר טוב מאשר במישור. א"ע: הסיבה שהנביא השתמש בלשון "חורב" כדי לתאר את היובש היא כתפארת המליצה בגלל שעל בית המקדש נאמר שהוא חרב.

[31] מצודות. רד"ק: הסיבה שהנביא הזכיר דווקא את אלה היא משום שהם עיקרי גידולי הקרקע שעליהם חי האדם ולאחר מכן חזר וכלל את כל גידולי הקרקע.

[32] מצודות.

[33] מצודות.

[34] א"ע.

[35] עפ"י מצודות.

[36] מצודות.

[37] מצודות.

[38] מצודות.

[39] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[40] תרגום + מצודות. מהר"י קרא: הכוונה היא שהנביא חגי מסביר שהסיבה שצרי יהודה הצליחו למנוע את המשך בניית בית המקדש היא משום שהדבר היה מאת ה' (שעוד לא עברו שבעים השנים של גלות בבל).

[41] מצודות. רד"ק: הסיבה שהיה צריך שה' יעורר אותם היא משום שהם פחדו מצרי יהודה.

[42] מצודות.

[43] מצודות.

[44] מצודות.

[45] רש"י.