יהושע פרק כג

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר יהושע פרק כג'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם יג' אדר תשע"ח

יהושע פרק כג

(א) וַיְהִי מִיָּמִים רַבִּים אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֵנִיחַ יְקֹוָק לְיִשְׂרָאֵל מִכָּל אֹיְבֵיהֶם מִסָּבִיב לאחר שעבר זמן רב מאז שה' נתן לבני ישראל מנוחה מכל אויביהם שישבו מסביב לבני ישראל. לאחר שעבר זמן רב מאז שבני ישראל סיימו להילחם במטרה לכבוש את הארץ והאויבים מסביב כבר לא התגרו יותר בעם ישראל,[1] וִיהוֹשֻׁעַ זָקֵן בָּא בַּיָּמִים ויהושע היה זקן לפי גילו, כלומר: הוא לא הזדקן מוקדם מגילו[2]: (ב) וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ לְכָל יִשְׂרָאֵל (לאחר שעבר זמן רב מאז שה' נתן לבני ישראל מנוחה מהעמים מסביב) יהושע קרא לכל ישראל לשילה,[3] כפי שיפורט בעז"ה: 1) לִזְקֵנָיו (יהושע קרא) לסנהדרין,[4] 2) וּלְרָאשָׁיו (יהושע גם קרא) לנשיאי ישראל,[5] 3) וּלְשֹׁפְטָיו (יהושע גם קרא) לשופטי בני ישראל, הדיינים שדנים את הדינים בעריהם,[6] 4) וּלְשֹׁטְרָיו (יהושע גם קרא) לשוטרי בני ישראל, לאנשים שתפקידם לאכוף את קיום פסק הדין שדנו הדיינים,[7] וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יהושע אמר לכל הנאספים: אֲנִי זָקַנְתִּי בָּאתִי בַּיָּמִים אני הזדקנתי לפי טבע הארץ[8]: (ג) וְאַתֶּם רְאִיתֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם לְכָל הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִפְּנֵיכֶם (יהושע אמר לעם שנאסף: אני הזדקנתי) ואתם ראיתם את כל מה שה' אלוקיכם עשה לכל העמים שכבשתם,[9] כִּי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם שהרי ה' אלוקיכם הוא שנלחם בשבילכם (ולכן ניצחתם במלחמות נגד עמים רבים)[10]: (ד) רְאוּ הִפַּלְתִּי לָכֶם אֶת הַגּוֹיִם הַנִּשְׁאָרִים הָאֵלֶּה הביטו: חילקתי לכם על ידי גורל את כל המקומות שעוד לא כבשתם ולכן העמים האחרים עדיין יושבים בהם,[11] בְּנַחֲלָה לְשִׁבְטֵיכֶם (חילקתי לכם על ידי גורל) וכך כל שבט יוכל לקבל את החלק המגיע לו בנחלה,[12] מִן הַיַּרְדֵּן (חילקתי לכם את הארצות של העמים האחרים) מהגויים שיושבים על נהר הירדן במזרח,[13] וְכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִכְרַתִּי (וכן העליתי בגורל) את המקומות בהם ישבו הגויים שהשמדתי בכל ארץ ישראל,[14] וְהַיָּם הַגָּדוֹל מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ (חילקתי לכם בנחלה) עד הים התיכון שנמצא בכיוון בו שוקעת השמש, במערב. כלומר: כל ארץ ישראל, מהירדן במזרח ועד הים התיכון במערב, חולק לנחלות השבטים על ידי הגורל, וכך ידע כל שבט איזה חלק מהארץ שייך לו[15]: (ה) וַיקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם הוּא יֶהְדֳּפֵם מִפְּנֵיכֶם ה' אלוקיכם הוא שיכה את הגויים שנשארו ועוד לא נכבשו,[16] וְהוֹרִישׁ אֹתָם מִלִּפְנֵיכֶם ה' יגרש את הגויים מפניכם,[17] וִירִשְׁתֶּם אֶת אַרְצָם אתם תנחלו את ארצם,[18] כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם לָכֶם כמו שה' אלוקיכם הבטיח לכם (שיגרש את העמים מארץ ישראל ושתירשו את ארצם)[19]: (ו) וַחֲזַקְתֶּם מְאֹד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה עליכם להתאמץ מאוד כדי לשמור ולקיים את כל מה שכתוב בספר התורה שנכתב על ידי משה,[20] לְבִלְתִּי סוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול (תתאמצו מאוד לקיים את מה שכתוב בתורה) ותלכו בדרך הישר, בדרך ה', בלי לסטות מהדרך ימינה או שמאלה. תקפידו לקיים את התורה כולה[21]: (ז) לְבִלְתִּי בוֹא בַּגּוֹיִם הָאֵלֶּה הַנִּשְׁאָרִים הָאֵלֶּה אִתְּכֶם (עליכם להתאמץ מאוד) שלא תתערבבו עם הגויים שנשארו שעוד לא גירשנו אותם, עליכם להתאמץ שלא להיות כמו הגויים שעיין נשארו בארץ,[22] וּבְשֵׁם אֱלֹהֵיהֶם לֹא תַזְכִּירוּ אל תזכירו את שם העבודה זרה שלהם,[23] וְלֹא תַשְׁבִּיעוּ ואל תשביעו זה את זה בשם העבודה זרה של יושבי הארץ,[24] וְלֹא תַעַבְדוּם וְלֹא תִשְׁתַּחֲווּ לָהֶם ואל תעבדו את העבודה הזרה ואל תשתחוו אליה[25]: (ח) כִּי אִם בַּיקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם תִּדְבָּקוּ אלא עליכם לדבק רק בה' (ולא בעבודה הזרה),[26] כַּאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם עַד הַיּוֹם הַזֶּה (עליכם לדבק בה') כמו שעשיתם עד היום (בדורו של יהושע, בני ישראל לא עבדו עבודה זרה)[27]: (ט) וַיּוֹרֶשׁ יְקֹוָק מִפְּנֵיכֶם גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצוּמִים (בגלל שדבקתם בה') ה' גירש עמים גדולים וחזקים מפניכם,[28] וְאַתֶּם לֹא עָמַד אִישׁ בִּפְנֵיכֶם עַד הַיּוֹם הַזֶּה ואתם ראיתם שאף אחד לא הצליח לעמוד מולכם במלחמה, ואף אחד לא הצליח למנוע מכם לכבוש את הארץ[29]: (י) אִישׁ אֶחָד מִכֶּם יִרְדָּף אָלֶף בשעת הקרב, כל אחד מכם שנלחם, רדף אחרי אלף חיילים של האויב,[30] כִּי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם (כל אחד מכם שנלחם רדף אחרי אלף חיילים של האויב) כיוון שה' אלוקיכם הוא שנלחם בשבילכם, כמו שהוא אמר לכם שהוא יעשה[31]: (יא) וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם תתאמצו מאוד לשמור ולקיים את הנפשות שלכם ולא לעבוד עבודה זרה,[32] לְאַהֲבָה אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם ועליכם לאהוב ולעבוד את ה' אלוקיכם[33]: (יב) כִּי אִם שׁוֹב תָּשׁוּבוּ (עליכם לעבוד את ה') שהרי אם אתם תחזרו מה', אם אתם תסורו מה',[34] וּדְבַקְתֶּם בְּיֶתֶר הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה הַנִּשְׁאָרִים הָאֵלֶּה אִתְּכֶם ואתם תתחברו לשאר העמים שנשארו איתכם בארץ,[35] וְהִתְחַתַּנְתֶּם בָּהֶם ואתם תתחתנו עם הגויים שנשארו,[36] וּבָאתֶם בָּהֶם וְהֵם בָּכֶם ועל ידי כך אתם תתערבבו עם הגויים והם יתערבבו איתכם[37]: (יג) יָדוֹעַ תֵּדְעוּ כִּי לֹא יוֹסִיף יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם לְהוֹרִישׁ אֶת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלִּפְנֵיכֶם (אם תסורו מאחרי ה') תדעו שה' אלוקיכם לא ימשיך לגרש את הגויים האלה מפניכם,[38] וְהָיוּ לָכֶם לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ הגויים האלה יהיו לכם לרשת (מעין מלכודת) ולמכשול, אתם תיכשלו בגלל הגויים האלה,[39] וּלְשֹׁטֵט בְּצִדֵּיכֶם (וכן יהיו העמים האלה) כמו שוט שמכה על הצד שלכם,[40] וְלִצְנִנִים בְּעֵינֵיכֶם (וכן יהיו העמים האלה) כמו קוצים שדוקרים את עיניכם,[41] עַד אֲבָדְכֶם מֵעַל הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה הַזֹּאת אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם (אם תסורו מאחרי ה', הגויים האלה יהיו לכם למכשול) עד שתאבדו מעל האדמה הטובה הזאת שה' אלוקיכם נתן לכם, עד שתאבדו מארץ ישראל[42]: (יד) וְהִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ הַיּוֹם בְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ תבינו. אני (יהושע) הולך למות כמנהג העולם. כשם שכל האנשים שבעולם מתים, כך גם אני הולך למות,[43] וִידַעְתֶּם בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם עליכם לדעת בכל לבכם ובכל נפשכם, עליכם לדעת ולהבין ללא שום ספק,[44] כִּי לֹא נָפַל דָּבָר אֶחָד מִכֹּל הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם עֲלֵיכֶם (עליכם לדעת ולהבין ללא שום ספק) שמכל הדברים הטובים שה' אלוקיכם הבטיח לכם שיעשה – לא חסר אפילו דבר אחד,[45] הַכֹּל בָּאוּ לָכֶם כל הדברים הטובים התקיימו לכם,[46] לֹא נָפַל מִמֶּנּוּ דָּבָר אֶחָד לא התבטל דבר אחד מכל הדברים הטובים שה' הבטיח לעשות לכם, לא חסר דבר אחד מכל הדברים הטובים שה' הבטיח לעשות לכם[47]: (טו) וְהָיָה כַּאֲשֶׁר בָּא עֲלֵיכֶם כָּל הַדָּבָר הַטּוֹב אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם אֲלֵיכֶם כמו שכאשר שמרתם את מצוות ה', באו עליכם כל הדברים הטובים שה' אלוקיכם הבטיח לכם,[48] כֵּן יָבִיא יְקֹוָק עֲלֵיכֶם אֵת כָּל הַדָּבָר הָרָע (כמו שכאשר שמרתם את מצוות ה', באו עליכם כל הדברים הטובים שה' אלוקיכם הבטיח לכם) כך, אם תחטאו, ה' יביא עליכם חלילה את כל הדברים הרעים,[49] עַד הַשְׁמִידוֹ אוֹתְכֶם מֵעַל הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה הַזֹּאת אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם עד שהוא (ה') ישמיד אתכם מישיבתכם מעל האדמה הטובה שה' אלוקיכם נתן לכם, עד שה' ישמיד אתכם מארץ ישראל: (טז) בְּעָבְרְכֶם אֶת בְּרִית יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם (ה' ישמיד אתכם) אם חלילה תפרו את הברית עליו ציווה אתכם ה' אלוקיכם,[50] וַהֲלַכְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם (אם תפרו את הברית) ואתם תלכו לעבוד עבודה זרה ותשתחוו לו,[51] וְחָרָה אַף יְקֹוָק בָּכֶם וה' יתמלא עליכם רוגז,[52] וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם ואתם תאבדו במהירות מעל הארץ הטובה שה' נתן לכם, אתם תאבדו במהירות מישיבתכם בארץ ישראל[53]:

 

[1] מצודות.

[2] מצודות בפירושו לפרק יג' פסוק א'.

[3] מעם לועז בפירושו לפרק כד' פסוק א'.

[4] רלב"ג. אמנם הרלב"ג סובר שיהושע לא באמת קרא לכל עם ישראל, אלא רק למנהיגים של עם ישראל.

[5] רלב"ג.

[6] מלבי"ם.

[7] עיין ביאורנו לספר דברים, פרק טז', פסוק יח'.

[8] מצודות בפירושו לפרק יג' פסוק א'. מלבי"ם: יהושע ידע שלא יהיה ניתן להשאיר את המציאות כמו שהיא, שעם ישראל נשאר בארץ יחד עם הרבה מאוד גויים שנשארו בה. לכן הוא ידע שבפני עם ישראל עומדות שתי אפשרויות: או שעם ישראל יילחם נגד אותם עמים ויגרש אותם, או שעם ישראל ישלים עם עמים אלה. יהושע חשש שעם ישראל יבחר להשלים עם העמים משום שהוא יפחד מלהילחם נגד העמים, ולכן הוא אמר להם שאמנם הוא (יהושע) אינו יכול לצאת ולהילחם נגד העמים האחרים משום שהוא הזדקן, אך באמת ה' היה זה שנלחם להם ולכן אין להם ממה לחשוש.

[9] מצודות.

[10] תרגום.

[11] מצודות. מלבי"ם: בדברים אלה אומר יהושע שהוא כבר עשה את כל מה שהוא היה יכול לעשות למען כיבוש הארץ: הוא הפיל את הגורלות וחילק את הארץ לנחלות.

[12] מצודות.

[13] מצודות. מלבי"ם: בצלע זו של הפסוק, יהושע מדבר על העמים שהוא כבר כבש, ובצלע שבו כתוב "והים הגדול מבוא השמש", יהושע מדבר על העמים שהוא לא כבש עדיין.

[14] מצודות.

[15] מצודות.

[16] מצודות. מלבי"ם: בצלע זו של הפסוק, מדבר יהושע על העמים שבני ישראל כבר כבשו או על הגרגשי שכבר ברח מהארץ, ויהושע אומר לעם ישראל שה' ימשיך להדוף אותם שלא יבואו אל הארץ. בצלע הפסוק הבאה, "והוריש אותם מלפניכם", מדבר יהושע על העמים שבני ישראל עוד לא הצליחו לכבוש.

[17] מצודות.

[18] תרגום.

[19] תרגום.

[20] תרגום. מלבי"ם: "לשמור" נאמר על מצוות לא תעשה ו"לעשות" נאמר על מצוות עשה. הציווי פה הוא אותו ציווי שה' ציווה את יהושע בפתיחת הספר.

[21] מצודות. רלב"ג: ההוספה על התורה היא נטייה ימינה והגריעה מהתורה היא הנטייה שמאלה.

[22] תרגום + מצודות. מלבי"ם: בפסוק יב' משתמש הכתוב בלשון "יתר" ולא בלשון "נשאר". הגויים שנותרו הם הגויים שעם ישראל לא הצליח לכבוש (מכיוון שפירוש נותר הינו שארית ללא כוונה) ואילו בפסוק זה, כשמדובר על גויים שנשארו בכוונה תחילה (פירוש נשאר הינו שארית בכוונה), מדובר על הגויים שה' השאיר בארץ בכוונה על מנת לנסות בהם את בני ישראל.

[23] תרגום.

[24] מצודות.

[25] תרגום. מלבי"ם: בפסוק מתואר תהליך שיקרה על עם ישראל באם הוא יתחתן עם הגויים שנשארו בארץ. תחילה יזכירו את שם העבודה הזרה, לאחר מכן ישבעו בשם העבודה הזרה, לאחר מכן יעבדו את העבודה הזרה ולבסוף גם ישתחוו לעבודה הזרה (שהיא עבודה שחייבים עליה מיתה).

[26] תרגום.

[27] תרגום + דעת מקרא.

[28] מצודות.

[29] מצודות.

[30] מצודות. מעם לועז: פסוק זה לכאורה סותר את מה שכתוב בפרשת בחוקותי שחמישה ירדפו מאה, ואילו כאן כתוב שאחד ירדוף אלף חיילי אויב. יישוב הסתירה הוא שבפרשת בחוקותי הכוונה היא שגם אם בני ישראל לא יקיימו לגבמרי את התורה, חמישה חיילי ישראל יוכלו לרדוף אחרי מאה חיילי אויב, וכאן מדבור במקרה ובני ישראל ממש מקיימים את התורה, ולכן גם חייל אחד יוכל לרדוף אחרי אלף חיילי אויב.

[31] תרגום.

[32] מצודות + דעת מקרא.

[33] תרגום. מלבי"ם: אחד הגדרים באהבת ה' הוא לשנוא את אויבי ה', ולכן אסור לעם ישראל להתערבב בגוים.

[34] מצודות. מלבי"ם: אם אתם תנסו להתערבב בגוים, הדבר לא יתאפשר לכם, הן מצד הטבע והן מצד השגחת ה' (כפי שיפורט בפסוקים הבאים). מצד הטבע – הגויים עצמם לא יסכימו להתערבב בכם אלא ינסו כל הזמן להתגרות בכם. אך גם מצד השגחת ה', ה' לא יאפשר מציאות שבה עם ישראל יתערבב בגויים.

[35] תרגום.

[36] תרגום.

[37] תרגום.

[38] תרגום.

[39] מצודות.

[40] מצודות. רש"י: ישוטטו כדי לבזוז את רכושכם. מלבי"ם: כאשר יבוא עליכם אויב – גם הם יהיו נגדכם.

[41] מצודות. רש"י: הגויים יקימו מחנות נגדכם. מלבי"ם: גם בעת שלום, האויב יהיה כקוצים בעיניכם.

[42] תרגום.

[43] מצודות.

[44] תרגום.

[45] מצודות. רד"ק: לא ייתכן שכל הדברים הטובים באו עליכם בדרך המקרה, אלא ה' הביא עליכם את כל הדברים הטובים.

[46] תרגום.

[47] תרגום.

[48] מצודות.

[49] תרגום. מלבי"ם: כאשר הנביא מדבר על הדברים הטובים, הוא אומר "בא", שהדברים הטובים באו בעצמם. אולם, כאשר הנביא מדבר על הדברים הרעים, הוא אומר "יביא ה'", כלומר שה' לכאורה צריך לעשות מעשה בפועל כדי שהדברים הרעים יבואו על בני ישראל. זאת משום שכאשר ה' מביא דבר טוב – אין בכך חרטה ולכן הדבר בא רק על פי מאמרו של ה'. אולם, כאשר ה' חלילה מביא על עם ישראל דבר רע, הדבר עשוי להתבטל באם עם ישראל יחזור בתשובה, ולכן לכאורה יש צורך שה' יביא את הדברים בפועל.

[50] מצודות.

[51] תרגום.

[52] תרגום.

[53] תרגום.