יהושע פרק כ

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר יהושע פרק כ'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם יג' אדר תשע"ח

יהושע פרק כ

(א) וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל יְהוֹשֻׁעַ ה' דיבר אל יהושע, לֵאמֹר כך אמר ה' ליהושע בדבריו[1]:  (ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (ה' אמר ליהושע) תדבר אל בני ישראל, לֵאמֹר כך תאמר לבני ישראל בדבריך: [2] תְּנוּ לָכֶם אֶת עָרֵי הַמִּקְלָט אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם בְּיַד מֹשֶׁה (כדי שיהיה למי שרצח בשגגה להיכן לברוח) תפרישו את ערי המקלט, כמו שציוויתי אתכם על ידי משה לעשות (ה' ציווה כבר בתורה להפריש ערי מקלט)[3]: (ג) לָנוּס שָׁמָּה רוֹצֵחַ מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה (צריך להפריש את ערי המקלט כדי ש-) יברח לשם כל מי שהרג נפש בשגגה,[4] בִּבְלִי דָעַת בבלי דעת הוא תנאי בסוג הרצח שעליו ניתן לברוח לעיר מקלט. אולם, אם הייתה קצת כוונה ברצח, לדוגמא: אדם שניסה להרוג בהמה ובטעות הוא הרג אדם, הוא אינו גולה לעיר מקלט,[5] וְהָיוּ לָכֶם לְמִקְלָט מִגֹּאֵל הַדָּם הערים האלה ישמשו אתכם לערי מקלט, כדי לקלוט את הרוצחים בשגגה, וכך גואל הדם לא יהרוג אותו (את הרוצח בשגגה). גואל הדם הוא קרוב משפחה של הנרצח, והרוצח בשגגה אמור להימלט לתוך עיר המקלט כדי שהגואל הדם לא יהרוג אותו בשעת כעסו[6]: (ד) וְנָס אֶל אַחַת מֵהֶעָרִים הָאֵלֶּה הרוצח בשגגה יברח אל אחת מערי המקלט,[7] וְעָמַד פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר הרוצח בשגגה יעמוד בפתח שער העיר (של עיר המקלט),[8] וְדִבֶּר בְּאָזְנֵי זִקְנֵי הָעִיר הַהִיא אֶת דְּבָרָיו הרוצח בשגגה יאמר לזקני עיר המקלט את דבריו, כלומר: יספר להם שהוא רצח בשגגה,[9] וְאָסְפוּ אֹתוֹ הָעִירָה אֲלֵיהֶם זקני עיר המקלט יכניסו את הרוצח בשגגה אליהם לתוך העיר (למרות שעוד לא הוכח עדיין שהרצח היה בשגגה, כפי שיבואר בעז"ה בהמשך),[10] וְנָתְנוּ לוֹ מָקוֹם זקני עיר המקלט ייתנו לרוצח בשגגה מקום בעיר לגור בו,[11] וְיָשַׁב עִמָּם הרוצח בשגגה יישב ויגור עם זקני העיר בעיר המקלט[12]: (ה) וְכִי יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם אַחֲרָיו אם גואל הדם ירדוף אחרי הרוצח בשגגה לעיר המקלט וינסה להרוג אותו,[13] וְלֹא יַסְגִּרוּ אֶת הָרֹצֵחַ בְּיָדוֹ לתושבי עיר המקלט אסור למסור את הרוצח בשגגה לידי גואל הדם, אלא עליהם לעזור לרוצח בשגגה,[14] כִּי בִבְלִי דַעַת הִכָּה אֶת רֵעֵהוּ (לתושבי עיר המקלט אסור למסור את הרוצח לידי גואל הדם) אם הוא רצח את חברו בשוגג,[15] וְלֹא שֹׂנֵא הוּא לוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם והרוצח בשגגה לא שנא את הנרצח מאתמול או שלשום, הוא לא שנא את הנרצח לפני הרצח (כך שאיננו אומרים שהרצח באמת היה בכוונה והרוצח בשגגה רק ניסה להראות שהוא היה בשוגג)[16]: (ו) וְיָשַׁב בָּעִיר הַהִיא עַד עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט הרוצח בשגגה ישב ויגור בעיר המקלט, עד שהוא יעמוד לפני בית דין. בית הדין יברר אם הרצח באמת היה בשוגג כפי שטען הרוצח או שהוא היה בכוונה. אם הרצח היה בכוונה, הורגים את הרוצח ככל רוצח במזיד, ואם הרצח באמת היה בשוגג, הרוצח בשגגה נשאר לגור בעיר המקלט (יש גם מקרים שבהם הרוצח בשגגה יהיה פטור לגמרי מגלות ועדיין יהיה אסור לגואל הדם להרוג אותו),[17] עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם (אם התברר שהרוצח בשגגה חייב גלות, הוא יישב בעיר המקלט) עד שימות מי ששימש ככהן גדול ביום שבית דין פסקו לרוצח שהוא חייב לגלות,[18] אָז רק לאחר מות הכהן הגדול,[19] יָשׁוּב הָרוֹצֵחַ וּבָא אֶל עִירוֹ וְאֶל בֵּיתוֹ (רק לאחר מות הכהן הגדול) הרוצח בשגגה יחזור אל העיר שהוא גר בה עד הרצח, והוא יוכל להיכנס חזרה אל הבית שבה הוא גר לפני הרצח,[20] אֶל הָעִיר אֲשֶׁר נָס מִשָּׁם (לאחר מות הכהן הגדול יחזור אל העיר שבה היה גר עד הרצח) לעיר שהוא ברח ממנה כאשר הוא נאלץ לברוח מגואל הדם[21]: (ז) וַיַּקְדִּשׁוּ בני ישראל זימנו את הערים הבאות לערי מקלט:[22] 1) אֶת קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל בְּהַר נַפְתָּלִי את העיר קדש שהייתה ממקומת בגליל בנחלת שבט נפתלי, 2) וְאֶת שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרָיִם ואת העיר שכם שהייתה בנחלת שבט אפרים, 3) וְאֶת קִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן בְּהַר יְהוּדָה ואת קריית ארבע, שהיא העיר חברון, שהייתה בהר בתחום נחלת שבט יהודה: (ח) וּמֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרִיחוֹ מִזְרָחָה בעבר הירדן המזרחי, שהיה מזרחית לעיר יריחו (העיר יריחו הוזכרה בגלל חשיבותה ואין הכתוב אומר שהערים היו מזרחית לעיר יריחו דווקא),[23] נָתְנוּ (בעבר הירדן המזרחי) בני ישראל הפרישו את הערים האלה לערי מקלט: 1) אֶת בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר בַּמִּישֹׁר מִמַּטֵּה רְאוּבֵן את העיר בצר שהייתה במישור והייתה בנחלת שבט ראובן,[24] 2) וְאֶת רָאמֹת בַּגִּלְעָד מִמַּטֵּה גָד ואת העיר רמות שהייתה בחבל הגלעד והייתה בנחלת שבט גד, 3) וְאֶת גּוֹלָן בַּבָּשָׁן מִמַּטֵּה מְנַשֶּׁה ואת העיר גולן שהייתה בבשן והייתה בנחלת שבט מנשה: (ט) אֵלֶּה הָיוּ עָרֵי הַמּוּעָדָה אלה הם הערים המיועדות לערי מקלט, אלה הם הערים ששימשו לערי מקלט,[25] לְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם (אלה הם הערים המיועדות לערי מקלט) לכל אחד מעם ישראל או מהגרים שהתגיירו בתוכם שרצחו בשוגג,[26] לָנוּס שָׁמָּה כָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה (הערים היו מיועדות) כדי שכל רוצח בשגגה יברח לשם,[27] וְלֹא יָמוּת בְּיַד גֹּאֵל הַדָּם (ועל ידי שיברח לערי המקלט) הרוצח בשגגה לא ימות על ידי גואל הדם, גואל הדם לא יהרוג את הרוצח בשגגה,[28] עַד עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה (כך הרוצח בשגגה לא יומת על ידי גואל הדם) עד שהוא יעמוד לפני בית דין שיבדוק אם הוא רצח במזיד או בשוגג. אם בית דין ימצא שהרוצח רצח במזיד, יהיה מותר לגואל הדם להרוג אותו (אם כי הוא יומת בבית דין בכל מקרה)[29]:

 

[1] עפ"י הגר"א בפירושו לפרק א' פסוק א'. מלבי"ם: זהו המקום היחיד בנביאים שמופיע בו פסוק הדומה לפסוק המופיע בתורה "וידבר ה' אל משה לאמר". בגמרא במסכת מכות דף יא' כתוב שהסיבה לכך היא שה' ציווה פה ציווי שמשה רבינו צווה עליו כבר בתורה. בגמרא שם כתובה דעה נוספת שדיבור הוא מלשון דיבור קשה, והקב"ה דיבר עם יהושע דברים קשים משום שהוא שיהה את הפרשת ערי המקלט. מעם לועז: הוסיף עוד אפשרות, שה' דיבר רק עם יהושע בלשון קשה על שביקש את גבול נחלתו, לפני שהוא הפריש ערי מקלט. בפירוש נוסף כתב שהכוונה היא שעל יהושע לקיים את הפרשת ערי המקלט לפי כל הציוויים שה' ציווה אותו.

[2] עפ"י הגר"א בפירושו לפרק א' פסוק א'.

[3] מצודות. רד"ק: הציווי למשה היה שבני ישראל יפרישו את הערים רק לאחר ירושת הארץ וישיבה בה.

[4] מצודות.

[5] תלמוד בבלי, מסכת מכות, דף ז' עמוד ב'.

[6] מצודות.

[7] עפ"י מצודות בפסוק ג'.

[8] תרגום.

[9] מצודות.

[10] מצודות.

[11] רד"ק.

[12] תרגום.

[13] מצודות.

[14] מצודות.

[15] מצודות.

[16] מצודות.

[17] מצודות.

[18] מצודות. מעם לועז: מנה חמש סיבות לכך שהתורה תלתה את יציאת הרוצח בשגגה מהעיר מקלט במות הכהן הגדול. א. הכהן הגדול היה צריך להגן על דורו שלא תארע תקלה בימיו שמישהו ירצח בשגגה. ב. לאחר מות הכהן הגדול, קרוביו של הנרצח בשגגה מתנחמים ואומרים שאפילו הכהן הגדול מת בסופו של דבר. ג. הכהן הגדול היה צריך להתפלל ביוה"כ שלא תארע תקלה כזו של הריגה בשגגה. ד. הכהן הגדול גורם להשראת שכינה בישראל ואילו הרוצח בשגגה עושה ההיפך. ה. יש ברציחה בשגגה גם חטא של בין אדם למקום, ולכן מיתתו של הכהן הגדול מכפרת, היות ונשמתו כלולה מנשמות כל עם ישראל.

[19] מצודות.

[20] תרגום.

[21] תרגום.

[22] מצודות. מעם לועז: הכתוב כתב בתחילה את העיר קדש, למרות שבני ישראל הפרישו קודם את חברון, משום שהנביא רצה להשתמש בלשון "ויקדישו" לומר שלא היו נוטלים שכר דירה מהרוצחים, ולכן העיר הראשונה שהוזכרה הייתה קדש.

[23] דעת מקרא וכתב שאין הכוונה גם לירדן יריחו המוזכרת מהחלוקה לנחלות. מלבי"ם בשם רמב"ן: למרות שלכאורה היו צריכים להיות יותר ערי מקלט בעבר הירדן המערבי משום שהנחלה שם הייתה גדולה יותר והיו שם יותר אנשים, בעבר הירדן המערבי היו יותר ערי לוויה שהיו גם הן קולטות את הרוצחים בשגגה, משום שהלויים היו גרים קרוב לבית המקדש. בכך תירץ המלבי"ם באופן שונה מדברי הגמרא במסכת מכות דף י' עמוד א' שם הסבירה הגמרא שבעבר הירדן המזרחי היו יותר רוצחים, ולכן היה צורך ביותר ערי מקלט שם.

[24] תרגום.

[25] רש"י. רד"ק: פירוש מועדה הינו מלשון "ועד" מלשון שהיו מתאספים לשם כל הרוצחים בשגגה.

[26] תרגום.

[27] תרגום.

[28] תרגום.

[29] מצודות.