יונה פרק א

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר יונה פרק א'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם אב תשע"ח

יונה פרק א

(א) וַיְהִי דְּבַר יְקֹוָק אֶל יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי היה דבר נבואה מלפני ה' אל יונה בן אמיתי, ה' ניבא את יונה בן אמיתי,[1] לֵאמֹר כך אמר ה' ליונה בשעה שהוא ניבא אותו: (ב) קוּם לֵךְ אֶל נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה (ה' אמר ליונה) קום ותלך לעיר הגדולה שנקראת "נינוה" שהייתה עיר הבירה של ממלכת אשור,[2] וּקְרָא עָלֶיהָ ואתה תוכיח את תושבי העיר נינוה בדברי תוכחה ואזהרה (אולם ה' עדיין לא אמר ליונה את דברי התוכחה שעליו לומר),[3] כִּי עָלְתָה רָעָתָם לְפָנָי (תאמר לאנשי נינוה דברי תוכחה) כיוון שהמעשים הרעים שהם עושים עלו לפניי, מעשיהם הרעים של תושבי נינוה גלויים לפניי ובכך גורמים לקטרוג על תושבי נינוה[4]: (ג) וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה יונה קם לברוח למקום שנקרא תרשיש שנמצא בחוץ לארץ,[5] מִלִּפְנֵי יְקֹוָק יונה ברח מהארץ שבה משכין ה' את שכינתו, ולכן נקרא הדבר שברח מלפני ה'. הסיבה שיונה ברח לחוץ לארץ היא משום שניתן להתנבא רק בארץ ישראל, ויונה רצה להימנע מלהתנבא על נינוה בגלל שהוא לא רצה שאנשי נינוה יחזרו בתשובה לאחר שיוכיח אותם משום שהם היו אויבי ישראל. יונה רצה להספיק לברוח לפני שה' יאמר לו אלו דברי תוכחה עליו לומר לאנשי נינוה, וכך ניסה יונה להתחמק מהשליחות לנינוה,[6] וַיֵּרֶד יָפוֹ וַיִּמְצָא אֲנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁ יונה ירד לעיר הנמל יפו ומצא שם אוניה שאמורה להגיע לתרשיש,[7] וַיִּתֵּן שְׂכָרָהּ יונה הקדים לשלם על הפלגתו באניה עוד לפני שהאוניה יצאה מהנמל. דרכם של המפליגים באוניה הייתה לשלם רק כאשר האוניה התחילה להפליג ויונה שילם את שכר ההפלגה עוד לפני שהספינה התחילה להפליג (וחז"ל מוסיפים שיונה שילם את שכר כל האוניה),[8] וַיֵּרֶד בָּהּ לָבוֹא עִמָּהֶם תַּרְשִׁישָׁה יונה ירד אל הספינה כדי שהוא יוכל לבוא עם אנשי הספינה לתרשיש,[9] מִלִּפְנֵי יְקֹוָק בירידתו אל הספינה רצה יונה לצאת מארץ ישראל: (ד) וַיקֹוָק הֵטִיל רוּחַ גְּדוֹלָה אֶל הַיָּם ה' הסיע רוח גדולה שתהיה בים, ה' גרם לכך שתהיה סערה גדולה מאוד בים,[10] וַיְהִי סַעַר גָּדוֹל בַּיָּם וְהָאֳנִיָּה חִשְּׁבָה לְהִשָּׁבֵר כתוצאה מהסערה החזקה, האניה שבתוכה היה יונה רצתה להישבר, האניה עמדה להישבר[11]: (ה) וַיִּירְאוּ הַמַּלָּחִים המלחים שהנהיגו את האניה התמלאו ביראה, פחדו,[12] וַיִּזְעֲקוּ אִישׁ אֶל אֱלֹהָיו כל אחד מהמלחים זעק אל האלוהים, העבודה הזרה, שאותו הוא עבד,[13] וַיָּטִלוּ אֶת הַכֵּלִים אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה אֶל הַיָּם לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם דבר נוסף שעשו המלחים הוא שהם  השליכו את כל הכלים שהאוניה נשאה במטרה כדי להקל ממשקל האוניה כדי שהאוניה תוכל להפליג באופן חלק,[14] וְיוֹנָה יָרַד אֶל יַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה וַיִּשְׁכַּב וַיֵּרָדַם (בשעה שהמלחים היו עסוקים בתפילה לאלוהיהם ובהשלכת מטען האוניה) יונה ירד אל אחד מצדדי האוניה, שם הוא שכב ונרדם[15]: (ו) וַיִּקְרַב אֵלָיו רַב הַחֹבֵל רב החובל התקרב אל יונה, וַיֹּאמֶר לוֹ רב החובל אמר ליונה: מַה לְּךָ נִרְדָּם (רב החובל אמר ליונה:) מה אתה נרדם עכשיו, הרי אין זה זמן להירדם אלא זמן לפעול להצלתינו,[16] קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ תקום ותתפלל אל האלוקים שלך,[17] אוּלַי יִתְעַשֵּׁת הָאֱלֹהִים לָנוּ וְלֹא נֹאבֵד שהרי, אם תקום ותתפלל אל האלוקים שלך, ייתכן וה' יחשוב עלינו ולא יאבד אותנו. רב החובל אמר ליונה שבמקום לישון, עליו להתפלל אל ה' כדי שאולי בזכות תפילה זו יזכו יושבי הספינה להינצל[18]: (ז) וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ אנשי הספינה אמרו זה לזה: לְכוּ וְנַפִּילָה גוֹרָלוֹת בואו נזדרז ונפיל מספר גורלות,[19] וְנֵדְעָה בְּשֶׁלְּמִי הָרָעָה הַזֹּאת לָנוּ על ידי הגורלות אנחנו נדע בגלל מי באה לנו הרעה הזאת, על ידי הגורלות אנחנו נדע מיהו הגורם לכך שהסערה באה עלינו,[20] וַיַּפִּלוּ גּוֹרָלוֹת אנשי הספינה הפילו גורלות, וַיִּפֹּל הַגּוֹרָל עַל יוֹנָה כל הגורלות הצביעו על כך שיונה הוא הגורם לכך שבאה עליהם הסערה הזו[21]: (ח) וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אנשי הספינה שאלו את יונה: הַגִּידָה נָּא לָנוּ תענה לנו עכשיו על חמש השאלות הבאות:[22] 1) בַּאֲשֶׁר לְמִי הָרָעָה הַזֹּאת לָנוּ מהו החטא שבו חטאת ולמי חטאת, תגיד לנו מהו החטא שבגללו הספינה שלנו מטלטלת בסערה, שהרי ייתכן שאתה רימית מישהו וכעונש על חטא זה אלוקיך הביא עלינו את הסערה הגדולה הזאת,[23] 2) מַה מְּלַאכְתְּךָ במה אתה עוסק? שמא במלאכתך אתה מרמה אנשים וכעונש על כך באה עלינו הרעה הזאת,[24] 3) וּמֵאַיִן תָּבוֹא ומהיכן באת? שמא אתה רימית אדם במקום ממנו אתה מגיע ולא ניתן להחזיר לו את העושק בגלל שאנחנו רחוקים משם,[25] 4) מָה אַרְצֶךָ מאיזה ארץ אתה? שמא עשקת את כל יושבי הארץ שממנה  באת ולא ניתן לפייס את כל יושבי הארץ,[26] 5) וְאֵי מִזֶּה עַם אָתָּה ומאיזה עם אתה? שמא חטאת לאלוהים של עמך ואז צריך לפייס את אלוהיך[27]: (ט) וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יונה ענה לאנשי הספינה: עִבְרִי אָנֹכִי אני מבני ישראל (ובכך ענה להם על השאלה החמישית),[28] וְאֶת יְקֹוָק אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲנִי יָרֵא ואני (יונה) ירא את ה' שברא את השמים וממילא לא חטאתי לאף אדם, אלא אני חטאתי לה' (ובכך ענה יונה גם על ארבע השאלות הנוספות ששאלו אותו אנשי הספינה),[29] אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַיָּם וְאֶת הַיַּבָּשָׁה ה' הוא שברא הן את הים והן את היבשה, ומכיוון שכל העולם נמצא תחת שליטתו, יש ביכולותו להעניש אותי גם בים ולהביא את הסערה הזאת כעונש על כך שלא קיימתי את הציווי שהוא ציווה אותי[30]: (י) וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים יִרְאָה גְדוֹלָה כאשר אנשי הספינה שמעו שיונה אמר שהוא חטא לה', הם התמלאו ביראה גדולה, היות והם הבינו שלא ניתן לפייס את ה' על ידי ממון, וממילא הם חששו שהם לא יוכלו לפייס את ה',[31] וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אנשי הספינה אמרו אל יונה: מַה זֹּאת עָשִׂיתָ איך העזת לחטוא כלפי ה'?[32] כִּי יָדְעוּ הָאֲנָשִׁים כִּי מִלִּפְנֵי יְקֹוָק הוּא בֹרֵחַ שהרי אנשי הספינה הבינו שיונה בורח מארץ ישראל שהוא מקום הנבואה כדי שהוא (יונה) לא יתנבא,[33] כִּי הִגִּיד לָהֶם אנשי הספינה הבינו שיונה בורח מארץ ישראל כדי לא להתנבא על פי הדברים שיונה אמר להם. הנביא אומר שיונה אמנם לא אמר במפורש לאנשי הספינה שהוא בורח מארץ ישראל כדי שהוא לא יתנבא, אך הם הבינו את העניין מתוך דבריו[34]: (יא) וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אנשי הספינה שאלו את יונה: מַה נַּעֲשֶׂה לָּךְ וְיִשְׁתֹּק הַיָּם מֵעָלֵינוּ מה אנחנו יכולים לעשות איתך כדי שהגלים שבים יחזרו למצבם הרגיל. אנשי הספינה ביקשו עצה מיונה מה לעשות איתו על מנת שה' יפסיק את הסערה שבים,[35] כִּי הַיָּם הוֹלֵךְ וְסֹעֵר שהרי הסערה שבים הולכת וגדלה ואם כן אין לנו שהות להתעכב ולחשוב על פיתרון, ולכן אנחנו (אנשי הספינה) מבקשים ממך (יונה) פיתרון[36]: (יב) וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יונה אמר לאנשי הספינה: שָׂאוּנִי וַהֲטִילֻנִי אֶל הַיָּם תיקחו אותי ותשליכו אותי אל הים,[37] וְיִשְׁתֹּק הַיָּם מֵעֲלֵיכֶם על ידי שתשליכו אותי אל הים, הים יירגע והגלים שבים יחזרו למצבם הרגיל,[38] כִּי יוֹדֵעַ אָנִי כִּי בְשֶׁלִּי הַסַּעַר הַגָּדוֹל הַזֶּה עֲלֵיכֶם שהרי אני (יונה) יודע שהסיבה שאני הוא הגורם לכך שבאה עליכם הסערה הגדולה הזאת. הסערה הגדולה הזאת באה עליכם מכיוון שה' מעניש אותי על החטא שלי[39]: (יג) וַיַּחְתְּרוּ הָאֲנָשִׁים לְהָשִׁיב אֶל הַיַּבָּשָׁה אנשי הספינה חתרו עם המשוטים כדי להביא את הספינה אל היבשה ולהשליך את יונה שם,[40] וְלֹא יָכֹלוּ אנשי הספינה לא הצליחו לחתור ולהגיע אל היבשה,[41] כִּי הַיָּם הוֹלֵךְ וְסֹעֵר עֲלֵיהֶם (הסיבה שאנשי הספינה לא הצליחו לחתור ולהגיע אל היבשה היא) מכיוון שהגלים שבים נהיו גבוהים יותר ומנעו מהם מלהגיע אל היבשה[42]: (יד) וַיִּקְרְאוּ אֶל יְקֹוָק אנשי הספינה התפללו לפני ה',[43] וַיֹּאמְרוּ כך אמרו אנשי הספינה בתפילתם: אָנָּה יְקֹוָק בבקשה ה':[44] אַל נָא נֹאבְדָה בְּנֶפֶשׁ הָאִישׁ הַזֶּה אנחנו (אנשי הספינה) לא ניאבד עכשיו כתוצאה מכך שנגרום להריגת האיש הזה (יונה) על ידי שנשליך אותו אל הים הסוער,[45] וְאַל תִּתֵּן עָלֵינוּ דָּם נָקִיא ואל תחשוב שאנחנו (אנשי הספינה) שפכנו את דמו של אדם זכאי בכך שהשלכנו את יונה אל הים,[46] כִּי אַתָּה יְקֹוָק כַּאֲשֶׁר חָפַצְתָּ עָשִׂיתָ שהרי אתה (ה') עושה ככל אשר אתה חפץ, ואם היית רוצה להרוג את יונה בלי לערב אותנו, היית עושה זאת, אך בכך שאתה הבאת על כולנו את הסערה הזו אתה הראית שאתה רוצה שיונה יהרג על ידי שאנחנו נגרום את מיתתו. אנשי הספינה ביקשו בתפילתם אל ה' שהשלכת יונה אל הים הסוער לא תיחשב להם כאילו שהם שפכו את דמו של אדם זכאי, שהרי הם מבינים על ידי הסערה שה' רוצה שמיתתו של יונה תיגרם דווקא על ידם[47]: (טו) וַיִּשְׂאוּ אֶת יוֹנָה וַיְטִלֻהוּ אֶל הַיָּם אנשי הספינה לקחו את יונה והשליכו אותו אל הים,[48] וַיַּעֲמֹד הַיָּם מִזַּעְפּוֹ (לאחר שאנשי הספינה השליכו את יונה אל הים) הים שתק ונח מסערת הגלים שהייתה[49]: (טז) כאשר אנשי הספינה ראו את השגחתו של ה': שה' הביא סערה על הים בגלל חטאו של יונה והרגיע את הים מיד לאחר שהם השליכו אותו אל הים, הם עשו את שלושת הדברים הבאים: 1) וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים יִרְאָה גְדוֹלָה אֶת יְקֹוָק אנשי הספינה התמלאו ביראה גדולה כלפי ה',[50] 2) וַיִּזְבְּחוּ זֶבַח לַיקֹוָק אנשי הספינה קיבלו על עצמם להקריב קרבנות לה' בבית המקדש,[51] 3) וַיִּדְּרוּ נְדָרִים אנשי הספינה נדרו לחלק צדקה לעניים[52]:

 

[1] תרגום. רד"ק: זוהי הנבואה היחידה זמצאנו שבה יונה התנבא, אך בספר מלכים מוזכרת נבואה נוספת שלא נכתבה באף מקום. כמו"כ כתב את מחלוקת חז"ל בעניין זה, האם יונה התנבא על דברים שמחוץ לעניין נינוה או לא. יש האומרים שרק בעניין נינוה ה' לא דיבר שוב עם יונה, אך בדברים אחרים יונה כן התנבא, וזהו מש"כ בספר מלכים שה' אמר דברים אלה ליונה, ויש האומרים שבגלל שיונה תבע כבוד הבן ולא תבע כבוד האב, ה' לא דיבר איתו בכלל, וכוונת הפסוק בספר מלכים היא שכמו שאצל נינוה התהפכה הנבואה, כך מצבם של ישראל בימי ירבעם השני התהפך להם מרע לטוב. כמו"כ כתב שיונה היה משבט זבולון. בסוף דבריו, מונה הרד"ק שלש סיבות לכך שנבואה על נינוה, מדינה זרה, נכתבה בתוך כתבי הקודש: א. להראות לישראל שאפילו הגויים עשו תשובה ושמעו לקול הנביא בניגוד אליהם. ב. כדי לספר את הנס הגדול שנעשה ליונה במעי הדג. ג. כדי להראות שה' חפץ בתשבת רבים כמו שקיבל את תשובת נינוה. א"ע שאל כיצד ייתכן שיונה לא קיים את ציווי ה' להתנבא בפני נינוה, וכתב על כך את תשובת רס"ג שיונה כן הלך מיד אל נינוה אלא שהדבר לא כתוב בפסוק. א"ע דוחה את דבריו של רס"ג וכותב בסוף שיונה לא ברח מפני ה' אלא ניסה להשתמט מהנבואה עצמה כדי שלא לחייב את ישראל. א"ע דחה גם את דברי האומרים שיונה פחד שיחשבו עליו שהוא נביא שקר כאשר הנבואה לא תתקיים ונינוה לא תתהפך משום שלש סיבות: א. ה' עוד לא אמר לו שנינוה עתידה להתהפך עד הנבואה השניה. ב. לא צריך להיות אכפת ליונה מה יחשבו עליו תושבי נינוה שהרי הוא אינו גר איתם. ג. אנשי נינוה יודעים שאם העיר לא תתהפך, הרי שזה בזכות שחזרו בתשובה. כמו"כ הוכיח הא"ע שבסה"כ היו תושבי נינוה יראים את ה' ורק בימי יונה הם התחילו לחטוא, והראיה היא שהם לא היו צריכים לשבור מצבות ומזבחות לע"ז לאחר דברי יונה. מלבי"ם: ה' אינו שולח נביאים לאומות העולם, אך כאן רצה שאשור ישמעו את נבואתו של יונה לחזור בתשובה משום שה' רצה שהם יוכלו להתקיים כדי לשעבד את ישראל. כמו"כ ה' רצה שאנשים לא יתמהו מדוע אשור מצליחים לכבוש ארצות ומביוחד את ישראל אם הם אינם יראים את ה'. בנבואה הראשונה ה' לא אמר ליונה בדיוק מה לומר לאנשי נינוה משום שעוד לא נגזרה עליהם הגזירה שנינוה נהפכת בעוד ארבעים יום, אלא רק רצה שיונה יזהיר אותם באופן כללי לחזור בתשובה. ממילא חשב יונה שאין הוא בכלל כובש את נבואתו שהרי ה' לא אמר לו בדיוק מה לומר, אך אם ה' היה אומר ליונה לומר לנינוה שהעיר נהפכת בעוד ארבעים יום, יונה לא היה מעלה על דעתו לכבוש את נבואתו.

[2] תרגום + מצודות.

[3] מצודות. רש"י: תקרא עליה את קריאתי, אך הכוונה דומה לדברי מצודות.

[4] מצודות. מהר"י קרא: המעשים הרעים של נינוה הם גלות עשרת השבטים וההצקות שהציקו לישראל. רד"ק: החטא הוא חמס, ורק בעניין חמס ה' משגיח על שאר העמם, אך בישראל משגיח גם בחטאים אחרים.

[5] מצודות. רש"י: יש ים ששמו תרשיש. מהר"י קרא: הכוונה היא לאפריקה. ספורנו התייחס להבדל שבין בריחה לניסה: בריחה היא כדי ללכת ממקום מסוים שיש שם דבר שמזיק וניסה היא ריצה מפני דבר שמזיק שרודף אחריך. יונה רצה לברוח מא"י כדי שלא יתנבא ורצונו לא היה לברוח מפני הקב"ה.

[6] מצודות. רש"י: הסיבה שיונה לא רצה להחזיר את נינוה בתשובה היא משום שאם הם יחזרו בתשובה, הם יחייבו את ישראל שעוד לא חזרו בתשובה.

[7] מצודות.

[8] מצודות. א"ע: הכוונה היא שיונה שילם את חלקו.

[9] מצודות. רד"ק הסתפק מדוע מי שנכנס לאוניה נקרא יורד: אם מפני שהים נמוך יותר מהיבשה או מפני שהאוניה נמוכה יותר מהקרקע.

[10] מצודות.

[11] תרגום מצודות: האנשים שבאוניה חשבו שהאוניה תישבר בגלל שטלטלות הרבות שפקדו אותה. רש"י פירש שהכוונה היא שהאוניה נדמתה כאילו היא נשברת.

[12] מצודות.

[13] מצודות. כנראה שההכרח לומר שהכוונה היא שכל אחד מהמלחים זעק אל אלוהיו ולא שכל אחד מיורדי הספינה זעק אל אלוהיו משום שלפי חז"ל יונה שילם את כל התשלום על הספינה. אולם בהמשך בפס' ז' כתב המצודות שאנשי הספינה אמרו זה לזה ומשמע שלא מדובר רק על המלחים.

[14] מצודות.

[15] מצודות. מהר"י קרא: הסיבה שיונה ירד אל ירכתי הספינה היא בגלל שהוא הכיר בחטאו ולכן ידע שתפילתו לא תועיל. מלבי"ם: יונה ירד אל ירכתי הספינה כדי שהוא ימות שם מהגלים ואז הים ישתוק.

[16] מצודות.

[17] מצודות.

[18] מצודות. רד"ק פירש את המילה יתעשת בתור "יתרצה".

[19] מצודות. רש"י: הסיבה שהם התעוררו להפיל גורלות היא משום שראו ששאר הספינות היו הולכות בבטחה ואילו הספינה שלהם הטלטלה בים.

[20] מצודות. רש"י: השאלה כאן היא בשל מעשיו של מי באה עלינו הרעה הזאת.

[21] מצודות.

[22] מצודות.

[23] מצודות.

[24] מצודות.

[25] מצודות. מהר"י קרא: שמא אנשי המקום ממנו הגעת חייבים כליה ולכן כשהגעת לכאן הבאת עלינו את הכליה שיושבי ארצך התחייבו בה.

[26] מצודות.

[27] מצודות. רש"י: שמא העם עצמו חטא. מהר"י קרא: שמא הוריך גרים מארץ אחרת ואותה ארץ התחייבה כליה.

[28] מצודות. א"ע: הסיבה שבנ"י נקראים בני עבר היא משום שאברהם הגיע מעבר הנהר. מלבי"ם: אנשי האוניה שאלו את יונה את השאלות משום שהם האמינו ששר הים שונא בעלי מלאכה מסוימים ותושבי מקומות מסוימים, ויונה ענה להם שהוא עברי וממילא אין שר הים שונא את העברים שהרי הם נוהגים להפליג בים בבטחה.

[29] מצודות. רד"ק: יונה אומר בדברים אלה שהוא אינו מרמה אנשים אלא שהוא ירא את ה'. כמו"כ דייק בשינוי של ההגדרה בין בריאת השמים לעשיית הארץ משום שהארץ לא נבראה שלימה, אלא היא נבראה על ידי ה' כשהיא חסרה ולאחר מכן ה' התקין אותה.

[30] מצודות.

[31] מצודות.

[32] מצודות.

[33] מצודות.

[34] מצודות. מלבי"ם: יונה אמר את הדברים במפורש אלא שהדבר אינו כתוב בנביא.

[35] מצודות. מלבי"ם: שאלתם הייתה האם יונה רוצה שיביאו אותו אל נינוה כדי שיאמר להם את דברי הנבואה, אך יונה ענה להם שהוא מעדיף שישליכו אותו אל הים.

[36] מצודות.

[37] מצודות. א"ע: יונה היה מתאווה למות.

[38] מצודות.

[39] מצודות.

[40] מצודות.

[41] מצודות.

[42] מצודות.

[43] תרגום. א"ע: אנשי הספינה כולם האמינו בה' והתפללו אליו.

[44] מצודות.

[45] מצודות.

[46] מצודות.

[47] מצודות.

[48] מצודות.

[49] מצודות, והסיבה שנקרא הדבר "זעפו" היא משום שהגלים האלה נראים כאילו שהים כועס.

[50] מצודות.

[51] מצודות.

[52] מצודות.