ירמיהו פרק כב

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר ירמיהו פרק כב'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם ניסן תשע"ח

ירמיהו פרק כב

(א) כֹּה אָמַר יְקֹוָק כך אמר ה': רֵד בֵּית מֶלֶךְ יְהוּדָה תרד אל ביתו של המלך שמולך על שבט יהודה, לביתו של המלך המולך על ממלכת יהודה,[1] וְדִבַּרְתָּ שָׁם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה ושם (בביתו של מלך יהודה), תתנבא את כל הדברים האלה, את כל הדברים שמופיעים בהמשך הפסוקים[2]: (ב) וְאָמַרְתָּ ואתה תאמר: שְׁמַע דְּבַר יְקֹוָק מֶלֶךְ יְהוּדָה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסֵּא דָוִד (אתר תאמר) מלך יהודה היושב על כסאו של דוד – עליך לקבל את דבריי,[3] אַתָּה וַעֲבָדֶיךָ וְעַמְּךָ הַבָּאִים בַּשְּׁעָרִים הָאֵלֶּה גם אתה וגם עבדיך הנכנסים בשערי בית המלך (צריכים לקבל את דבריי)[4]: (ג) כֹּה אָמַר יְקֹוָק כך אמר ה': 1) עֲשׂוּ מִשְׁפָּט וּצְדָקָה עליכן לעשות גם משפט צדק וגם לעשות צדקה. המשפט הוא הוצאת דין אמת בתהליך המשפט. עשיית צדקה היא נתינה לאחרים משלך,[5] 2) וְהַצִּילוּ גָזוּל מִיַּד עָשׁוֹק ותצילו את הנגזל מיד מי שגזל ממנו,[6] 3) וְגֵר יָתוֹם וְאַלְמָנָה אַל תֹּנוּ ואל תעליבו את הגרים, היתומים והאלמנות,[7] 4) אַל תַּחְמֹסוּ ואל תעשקו את ממונם של הגרים, היתומים והאלמנות. אל תגזלו את הממון של הגרים, היתומים והאלמנות. אמנם אסור להעליב או לקחת את הממון של כל אדם, אלא שיש אזהרה מיוחדת שלא לפגוע בגרים, ביתומים ובאלמנות משום שהם מסכנים יותר,[8] 5) וְדָם נָקִי אַל תִּשְׁפְּכוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה וכן, במקום הזה, ליד שערי המלך, אל תשפכו את דמם של אנשים זכאים, אנשים שלא מגיע להם מיתה על פי דין[9]: (ד) כִּי אִם עָשׂוֹ תַּעֲשׂוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה שהרי אם תעשו את הדבר הזה, אם תקיימו את הדברים עליהם צוויתם בפסוקים הקודמים (לעששות משפט וצדקה, למנוע גזל ולהיזהר בכבודם של הגרים, היתומים והאלמנות),[10] וּבָאוּ בְשַׁעֲרֵי הַבַּיִת הַזֶּה מְלָכִים יֹשְׁבִים לְדָוִד עַל כִּסְאוֹ (אם תקיימו את הדברים עליהם צוויתם) בשערי הבית הזה, בשערי ארמון המלוכה, יבואו מלכים שיהיו צאצאים לדוד המלך והם יישבו על כסאו,[11] רֹכְבִים בָּרֶכֶב וּבַסּוּסִים המלך שיהיה צאצא של דוד המלך ירכב על מרכבות מכובדות הראויות למלכים, כאשר הסוסים יגררו את המרכבות האלה,[12] הוּא וַעֲבָדָיו וְעַמּוֹ גם המלך (שיהיה צאצא של דוד) וגם עבדיו, ייכנסו לתוך שערי בית המלך. הנביא אמר למלך יהודה שאם הוא ועמו יקיימו את המצוות עליהן צווה, הם יזכו לכך שהמלכים שימלכו על ממלכת יהודה יהיו צאצאים של דוד המלך, והמלכים האלה יזכו לגדולה ולכבוד[13]: (ה) וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה ואם אתם לא תקבלו על עצמיכם את הדברים האלה, אם לא תקפידו על הציוויים עליהם ציוויתי אתכם,[14] בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם יְקֹוָק (אם לא תקבלו על עצמיכם את ציווי ה') כך אני נשבע שאמר ה',[15] כִּי לְחָרְבָּה יִהְיֶה הַבַּיִת הַזֶּה (אם לא תקיימו את ציווי ה', אני נשבע) שהבית הזה, בית מלך יהודה, יהיה חרב ולא יהיה מי שיבוא בשעריו[16]: (ו) כִּי כֹה אָמַר יְקֹוָק עַל בֵּית מֶלֶךְ יְהוּדָה שהרי כך אמר ה' על ביתו של המולך על ממלכת יהודה:[17] גִּלְעָד אַתָּה לִי אתה חשוב בעיניי. הנביא מדמה את חשיבותו של מלך יהודה לחשיבות ארץ הגלעד. כמו שארץ הגלעד הייתה חשובה, ומשום כך כל ארץ סיחון ועוג נקראו "גלעד" ,למרות שהגלעד הייתה רק חלק מארצם, כך מלך יהודה חשוב בעיניו של ה',[18] רֹאשׁ הַלְּבָנוֹן ואתה חשוב ועומד בראש כל ארץ ישראל (ארץ ישראל כולה נראה "לבנון"),[19] אִם לֹא אֲשִׁיתְךָ מִדְבָּר עָרִים לֹא נוֹשָׁבוּ (ולמרות שאתה חשוב בעיניי) אני (ה') נשבע שאשים אותך שומם כמדבר ועכרים לא מיושבות. ה' אמר שלמרות שמלך יהודה חשוב בעיניו, אם הוא (מלך יהודה) לא יקיים את ציווי ה', ה' יחריב את ממלכתו[20]: (ז) וְקִדַּשְׁתִּי עָלֶיךָ מַשְׁחִתִים ואני (ה') אזמן אויבים שיעלו עליך וישחיתו אותך,[21] אִישׁ וְכֵלָיו כל אחד מהאויבים יעלה עליך עם כלי הנשק שלו,[22] וְכָרְתוּ מִבְחַר אֲרָזֶיךָ וְהִפִּילוּ עַל הָאֵשׁ והאויבים יכרתו את האזים המובחרים שלך ויפילו אותם אל האש. הכוונה היא שהאויבים יהרגו את שרי הממלכה, אלא שהנביא דימה את השרים לארזים משום שלפני כן הוא השתמש בדימוי של "ראש ללבנון" כדי לתאר את מלך יהודה[23]: (ח) וְעָבְרוּ גּוֹיִם רַבִּים עַל הָעִיר הַזֹּאת ויהיו עמים רבים שיעברו ליד העיר הזאת, ליד ירושלים,[24] וְאָמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ העמים שיעברו ליד ירושלים ישאלו זה את זה:[25] עַל מֶה עָשָׂה יְקֹוָק כָּכָה לָעִיר הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת (העמים ישאלו זה את זה) מדוע ה' עשה כך לעיר הזאת? מדוע ה' החריב את ירושלים?[26]: (ט) וְאָמְרוּ העמים יענו זה לזה:[27] עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת בְּרִית יְקֹוָק אֱלֹהֵיהֶם (ה' החריב את העיר הזאת) משום שתושביה הפרו את הברית שהם כרתו עם ה' אלוקיהם,[28] וַיִּשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים וַיַּעַבְדוּם ותושבי העיר השתחוו לעבודה זרה ועבדו אותה[29]: (י) אַל תִּבְכּוּ לְמֵת אין זה ראוי לבכות על מלך יהודה שימות ויזכה להיקבר בקברי אבותיו,[30] וְאַל תָּנֻדוּ לוֹ ואין זה ראוי להזיז את הראש מהצער על מות המלך. דרכם היה להזיז את ראשם בשעת האבל, והנביא אומר שאין זה ראוי להזיז את הראש ולהתאבל על מלך שמת וזכה להיקבר עם אבותיו,[31] בְּכוּ בָכוֹ לַהֹלֵךְ אלא ראוי לבכות על אדם שהולך מארצו, על אדם שנלקח בשבי,[32] כִּי לֹא יָשׁוּב עוֹד וְרָאָה אֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ (ראוי להתאבל על אדם שיילך בשבי) משום שהוא לא יחזור לראות את ארצו (אלא הוא ימות בגלות)[33]: (יא) כִּי כֹה אָמַר יְקֹוָק אֶל שַׁלֻּם בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה שהרי כך אמר ה' על שלם בן יאשיהו מלך יהודה. הכוונה לצדקיה, בנו של יאשיהו,[34] הַמֹּלֵךְ תַּחַת יֹאשִׁיָּהוּ אָבִיו צדקיה מלך במקומו של יאשיהו אביו,[35] אֲשֶׁר יָצָא מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה צדקיה עתיד לצאת מהמקום הזה אל הגלות בבבל,[36] לֹא יָשׁוּב שָׁם עוֹד וצדקיה לא יחזור שוב לממלכת יהודה (אלא הוא ימות בגלות)[37]: (יב) כִּי בִּמְקוֹם אֲשֶׁר הִגְלוּ אֹתוֹ שָׁם יָמוּת (צדקיה לא יחזור לארץ ישראל) אלא במקום שאליו יגלו אותו – שם הוא ימות. צדקיה ימות בבבל,[38] וְאֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לֹא יִרְאֶה עוֹד והוא (צדקיה) לא יראה את ארץ ישראל פעם נוספת לאחר שהוא יגלה ממנה[39]: (יג) הוֹי בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא צֶדֶק אוי למי שבונה את ביתו ללא צדק. הכוונה ליהויקים המלך,[40] וַעֲלִיּוֹתָיו בְּלֹא מִשְׁפָּט ואוי למי שבנה את העליות של ביתו ללא משפט. בהמשך הפסוקים יבואר מדוע למי ולמה הכוונה,[41] בְּרֵעֵהוּ יַעֲבֹד חִנָּם יהויקים שכר למלאכת הבנייה אדם שעבד בחינם (היות ויהויקים לא נתן לו את שכרו),[42] וּפֹעֲלוֹ לֹא יִתֶּן לוֹ והוא לא נתן לו את הכסף תמורת עבודתו[43]: (יד) הָאֹמֵר יהויקים אמר: אֶבְנֶה לִּי בֵּית מִדּוֹת אבנה לעצמי בית גדול ומרווח,[44] וַעֲלִיּוֹת מְרֻוָּחִים ובין עליות הבית יהיו רווחים גדולים כך שהרוח תוכל להיכנס ביניהם,[45] וְקָרַע לוֹ חַלּוֹנָי והוא (יהויקים) הרחיב את החלונות הרבים של ביתו, כך שהרוח תוכל להיכנס לתוך הבית ולקרר אותו,[46] וְסָפוּן בָּאָרֶז ואת ביתו, כיסה יהויקים בלוחות שהיו עשויות מעצי ארז,[47] וּמָשׁוֹחַ בַּשָּׁשַׁר ועל הלוחות הוא היה מורח טיט משובח[48]: (טו) הֲתִמְלֹךְ כִּי אַתָּה מְתַחֲרֶה בָאָרֶז האם אתה (יהויקים) חושב שאתה עתיד למלוך עוד זמן רב ומשום כך אתה מתערב בעצי ארזים? האם אתה חושב שאתה תמלוך עוד זמן רב ומשום כך בנית לעצמך בית העשוי מעצי ארזים שמתקיימים לזמן רב?[49] אָבִיךָ הֲלוֹא אָכַל וְשָׁתָה וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה אָז טוֹב לוֹ הרי אביך, יאשיהו, אכל ושתה ונהנה מהנאות העולם, אך לא היה בכך דבר רע משום שהוא עשה משפט וצדקה. אולם, אתה אינך נוהג כמוהו ואינך עושה צדקה ומשפט, ולכן יש דבר רע בכך שאתה בונה לך בית גדול שבו אתה אוכל ושותה ונהנה מהעולם[50]: (טז) דָּן דִּין עָנִי וְאֶבְיוֹן אביך, יאשיהו, היה דן את דינם של העניים והאביונים והיה מציל אותם מיד מי שעשק אותם,[51] אָז טוֹב (יאשיהו היה דן את דינם של הענים ואביונים) ולכן היה לו טוב, קרו לו דברים טובים,[52] הֲלוֹא הִיא הַדַּעַת אֹתִי הרי מעשים אלה (הצלת ממונם של העניים) הם המעשים שגורמיל לידיעתי, לידיעת ה', שהרי גם ה' מרחם על העניים ומציל את ממונם,[53] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה'[54]: (יז) כִּי אֵין עֵינֶיךָ וְלִבְּךָ כִּי אִם עַל בִּצְעֶךָ (אין תועלת בכל שאתה מסגף את עצמך) שהרי גם כשאתה מסגף את עצמך, עינך ולבך נתונים לחמדת הממון שלך ואינך חוזר בתשובה באמת,[55] וְעַל דַּם הַנָּקִי לִשְׁפּוֹךְ וכן עינך ולבך נתונים לשפיכת דמם של אנשים נקיים, להריגתם של אנשים חפים מפשע,[56] וְעַל הָעֹשֶׁק וְעַל הַמְּרוּצָה לַעֲשׂוֹת וכן עינך וליבך נתונים לעושק העניים ולשבירתם. הנביא אומר שסיגופיו של יהויקים אינם מועילים משום שהוא אינו חוזר בתשובהו הוא מתכוון להמשיך בצעשיו: עושק העניים ורציחתם של אנשים חפים מפשע[57]: (יח) לָכֵן בגלל שיהויקים חוטא ואינו חוזר בתשובה, כֹּה אָמַר יְקֹוָק אֶל יְהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה כך אמר ה' על יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה: לֹא יִסְפְּדוּ לוֹ כאשר יהויקים ימות, הוא לא יזכה לכך שיספדו אותו,[58] הוֹי אָחִי הקרובים ליהויקים לא יספידו אותו ולא יאמרו עליו שהוא היה אח שלהם,[59] וְהוֹי אָחוֹת והקרובות של יהויקים לא יספידו אותו ולא יאמרו עליו שהן היו האחיות שלו,[60] לֹא יִסְפְּדוּ לוֹ הוֹי אָדוֹן והעבדים של יהויקים לא יספידו את יהויקים ולא יאמרו עליו שהוא היה האדון שלהם,[61] וְהוֹי הֹדֹה וכן לא יספידו עבדיו את יהויקים והם לא יאמרו עליו שהוא היה היופי וההדר שלהם[62]: (יט) קְבוּרַת חֲמוֹר יִקָּבֵר קבורתו של יהויקים תהיה דומה לקבורתו של חמור: כשם שכאשר החמור מת בדרך, משאירים אותו במקומו, כך יהויקים יגלה מירושלים וימות בדרך בלי לזכות להיקבר,[63] סָחוֹב וְהַשְׁלֵךְ מֵהָלְאָה לְשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָם גופתו של יהויקים תהיה מושלכת משערי ירושלים והוא לא יזכה להיקבר בתוך העיר[64]: (כ) עֲלִי הַלְּבָנוֹן וּצְעָקִי כנסת ישראל1 תעלי להר גבוה, להר הלבנון, כדי שישמעו את קולך גם למקומות מרוחקים,[65] וּבַבָּשָׁן תְּנִי קוֹלֵךְ ותעלי גם לבשן, להר גבוה נוסף, כדי שישמעו משם את קולך,[66] וְצַעֲקִי מֵעֲבָרִים ותצעקי לכל הכיוונים,[67] כִּי נִשְׁבְּרוּ כָּל מְאַהֲבָיִךְ (תצעקי לכל כיוון) שהרי כל העמים שהיו עוזרים לך נשברו והוכנעו. הכוונה למצרים ולאשור שהכונעו על ידי נבוכנצר ולכן אינם יכולים לבוא לעזרתה של כנסת ישראל[68]: (כא) דִּבַּרְתִּי אֵלַיִךְ בְּשַׁלְוֹתַיִךְ אני (ה') דיברתי אלייך (כנסת ישראל) כשעוד היית בשלווה, וביקשתי שתחזרי בתשובה,[69] אָמַרְתְּ לֹא אֶשְׁמָע ואת אמרת שאת לא תשמעי בקולי ולא תחזרי בתשובה,[70] זֶה דַרְכֵּךְ מִנְּעוּרַיִךְ זה היה דרכך עוד מאז שהיית קטנה, מאז שבחרתי בך (כנסת ישראל) לעם,[71] כִּי לֹא שָׁמַעַתְּ בְּקוֹלִי שהרי לא שמעת בקולי (וזה היה דרכך עוד מאז שבחרתי בך לעם)[72]: (כב) כָּל רֹעַיִךְ תִּרְעֶה רוּחַ כל אלה שהנהיגו אותך כמו שהרועים מנהיגים את הצאן – יישברו על ידי הרוח. הכוונה לאשור ומצרים שהנהיגו את בני ישראל ונשברו על ידי נבוכנצר,[73] וּמְאַהֲבַיִךְ בַּשְּׁבִי יֵלֵכוּ והאוהבים שלך (אשור ומצרים) יילכו בשבי (יש כאן חזרה על צלע הפסוק הקודמת בדרכם של נבואות),[74] כִּי אָז תֵּבֹשִׁי וְנִכְלַמְתְּ מִכֹּל רָעָתֵךְ וכאשר גם אשור ומצרים יילכו בשבי, את (כנסת ישראל) תתביישי ותתמלאי בכלימה על שעזבת את ה'[75]: (כג) הנביא פונה שוב אל עם ישראל:[76] יֹשַׁבְתְּ בַּלְּבָנוֹן כנסת ישראל שיושבת בלבנון,[77] מְקֻנַּנְתְּ בָּאֲרָזִים כנסת ישראל שיושבת בבתים העשויים מארזי הלבנון,[78] מַה נֵּחַנְתְּ בְּבֹא לָךְ חֲבָלִים חִיל כַּיֹּלֵדָה מדוע את חושבת שאת תמצאי חן בעיני האויב אם יבואו עלייך ייסורים רבים כמו הייסורים שבאים על האשה היולדת[79]: (כד) חַי אָנִי נְאֻם יְקֹוָק אני נשבע, כך אמר ה':[80] כִּי אִם יִהְיֶה כָּנְיָהוּ בֶן יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה חוֹתָם עַל יַד יְמִינִי גם אם יהויכין בן יהויקים מלך יהודה יהיה כמו טבעת שנמצאת על ידי ימין שלא מזיזים אותה ממקומה,[81] כִּי מִשָּׁם אֶתְּקֶנְךָּ אני (ה') עדיין אנתק אותו ואוריד אותו מהיד. הנביא אומר שלמרות שיהויכין הוא מצאצאיו של דוד ולכן יהיה קשה להוריד אותו מהמלוכה – ה' עדיין יעשה זאת.[82] הנביא קרא ליהויכין בשם "כניהו" כדי להראות כלפיו זלזול על שהוא חוטא[83]: (כה) וּנְתַתִּיךָ בְּיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשֶׁךָ ואני (ה') אמסור אותך (יהויכין) ביד אלו שמבקשים להרוג אותך. הכתוב חוזר מספר פעמים על אותו רעיון כדרך הנבואות,[84] וּבְיַד אֲשֶׁר אַתָּה יָגוֹר מִפְּנֵיהֶם (ואני אמסור אותך) בידי מי שאתה מפחד מהם,[85] וּבְיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וּבְיַד הַכַּשְׂדִּים (ואני אמסור אותך) ביד נבוכדנצר מלך בבל וביד הכשדים. נבוכדנצר היה מלך חזק וגם הכשדים היו חזקים והנביא אומר שיהויקים יימסר בידיהם ולא יוכל להתנגד אליהם[86]: (כו) וְהֵטַלְתִּי אֹתְךָ ואני (ה') אשליך אותך (יהויכין),[87] וְאֶת אִמְּךָ אֲשֶׁר יְלָדַתְךָ וכן אני אשליך את אמא שלך שהולידה אותך וגידלה אותך, וממנה למדת לחטוא,[88] עַל הָאָרֶץ אַחֶרֶת אֲשֶׁר לֹא יֻלַּדְתֶּם שָׁם (אני אשליך אותך ואת אמך) לארץ אחרת שהיא ארץ שלא נולדתם בה, ולא תצמאו שם מי שיכיר אתכם וירחם עליכם,[89] וְשָׁם תָּמוּתוּ ושם, בארץ האחרת שהיא ארץ טמאה, אתה ואמא שלך תמותו[90]: (כז) וְעַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר הֵם מְנַשְּׂאִים אֶת נַפְשָׁם לָשׁוּב שָׁם ואל הארץ שהם (יהויכין ואימו) מרימים את נפשם לשוב אליה, לארץ שיהויכין ואימו מצפים לשוב אליה (הכוונה לארץ ישראל),[91] שָׁמָּה לֹא יָשׁוּבוּ לשם הם לא יחזרו (לארץ שיהויכין ואמו מצפים לשוב שם). הנביא אומר שיהויכין ואימו ימותו בגלות ולא יחזרו לארץ ישראל[92]: (כח) הַעֶצֶב נִבְזֶה נָפוּץ הָאִישׁ הַזֶּה כָּנְיָהוּ האם יהויכין דומה לעבודה זרה שבורה ומרוסקת שאינה שווה כלום?[93] אִם כְּלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ האם יהויכין הוא כלי שאין בו צורך?[94] מַדּוּעַ הוּטֲלוּ הוּא וְזַרְעוֹ וְהֻשְׁלְכוּ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יָדָעוּ מדוע אם כן הושלכו יהויכין וצאצאיו לארץ שאינה מוכרת להם, לארץ זרה? הנביא אומר שיהויכין וצאצאיו גלו והושלכו לארץ זרה כאילו שלא היה בהם צורך, כמו שמשליכים כלים שאין בהם צורך או כמו שמשליכים עבודה זרה שאין בה צורך.[95] צאצאיו של יהויכין מתו לאחר שהם גלו מארץ ישראל[96]: (כט) אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ ארץ ישראל שהיא החשובה שבארצות,[97] שִׁמְעִי דְּבַר יְקֹוָק (ארץ ישראל) תשמעי את דבר ה'[98]: (ל) כֹּה אָמַר יְקֹוָק כך אמר ה': כִּתְבוּ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה עֲרִירִי תכתבו על האדם הזה, על יהויכין, שהוא יהיה נשחת (מיד יבוארו הדברים בעז"ה),[99] גֶּבֶר לֹא יִצְלַח בְּיָמָיו בימיו, לא יראה יהויכין שום הצלחה (משום שהוא יגלה וכפי שמיד יבואר),[100] כִּי לֹא יִצְלַח מִזַּרְעוֹ אִישׁ יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דָוִד וּמֹשֵׁל עוֹד בִּיהוּדָה (יהויכין יושחת ולא יצליח בימיו) משום שבחייו לא יהיה אחד מצאצאיו שיישב על כסא דוד וימשול על ממלכת יהודה (אך לאחר מותו, זרובבל נכדו חזר למשול על יהודה, ולכן הנביא מדגיש שחוסר ההצלחה תהיה רק בחייו)[101]:

 

 

 

[1] תרגום. רד"ק: נבואה זו נאמרה בהר הבית, ולכן השתמש ה' בלשון "רד".

[2] תרגום.

[3] תרגום.

[4] תרגום + מצודות. רד"ק בפירושו הראשון: הכוונה היא שהעבדים היו נכנסים בשערי העזרה.

[5] עיין בביאורנו לספר שמואל ב' פרק ח' פסוק טו'.

[6] מצודות.

[7] מצודות.

[8] מצודות.

[9] תרגום. ההגדרה של המקום הזה תלויה בפירוש "השערים האלה" שבפסוק ב' – האם הכוונה לבית המקדש או לבית המלך.

[10] דעת מקרא.

[11] מצודות.

[12] מצודות.

[13] מצודות.

[14] תרגום.

[15] תרגום.

[16] מצודות.

[17] תרגום.

[18] מצודות. תרגום: הכוונה בגלעד היא לבית המקדש והנביא אומר בשם ה' שמלך יהודה היה חביב עליו יותר מבית המקדש. מהר"י קרא: הכוונה היא שהגלעד נחשב למקום חביב משום שמשם יש הרבה בשמים.

[19] מצודות.

[20] מצודות.

[21] מצודות.

[22] מצודות.

[23] מצודות. רד"ק: הכוונה היא שהאויב יפיל את הבתים.

[24] מצודות.

[25] תרגום.

[26] מצודות.

[27] מצודות.

[28] תרגום.

[29] תרגום.

[30] מצודות.

[31] מצודות. רש"י: הכוונה היא ליהויקים שמת לפני שיצא משער העיר כשניסו לסחוב אותו ולהגלותו.

[32] מצודות.

[33] מצודות.

[34] מצודות. רש"י: הכוונה גם ליהויכין שאמנם זכה לחיים טובים לאחר שגלה, אך עדיין עדיפה המיתה בארץ ישראל על הגלות. רד"ק: הכוונה רק ליהויכין שנקרא בנו של יאישהו משום שבני בנים הרי הם כבנים. בשם הא"ע כתב ששלום הוא יהואחז שמת במצרים.

[35] מצודות. כמו"כ הסביר שהטעם שהנביא מדגיש את היותו של צדקיה בנו של יאישיהו הוא שמי שמלך לפני צדקיה היה יהויכין וצדקיה לא היה בנו אלא דודו, אלא שהמלכות הגיעה לו מצד שהוא היה בנו של יאשיהו.

[36] רש"י.

[37] מצודות.

[38] תרגום.

[39] תרגום.

[40] מצודות.

[41] מצודות.

[42] רד"ק.

[43] רד"ק. בשם אביו כתב שהכוונה היא שיהויקים לא נתן את שכרו לפועל. המחלוקת היא האם המילה "ופעלו" פירושה הפעולה או הפועל.

[44] מצודות.

[45] מצודות. רד"ק התלבט אם פירוש "מרוחים" הינו שהיה בהם רווח גדול ושהם היו רחבים או שהכוונה היא שהעליות נעשו כדי שתיכנס בהן הרוח.

[46] רש"י.

[47] מצודות. רש"י: הכוונה היא שהגג היה מכוסה בלוחות עצי ארז.

[48] מצודות. רש"י: הכוונה שהוא היה מצייר ציורים על גג ביתו.

[49] מצודות. תרגום: האם אתה חושב להיות כמו דוד המלך (שנמשל בפסוק לארז משום שהוא הארז בלבנון)? הרי דוד עשה משפט וצדקה. מהר"י קרא: הנביא שאל את יהויקים אם הוא ראוי למלוך, שהרי הוא מתגאה בבתים של ארז.

[50] רד"ק בפירושו הראשון. בפירושו השני כתב שהכוונה היא שיהויקים היה מתענה כדי שיתכפרו לו חטאיו והנביא אמר לו שאין כל רע בכך שהוא יאכל וישתה, כל עוד שהוא יעשה משפט וצדקה, כשם שאביו יאשיהו עשה. לפי תרגום הכוונה היא שדוד המלך היה עושה משפט וצדקה ולכן יהויקים אינו דומה לו כלל. רש"י: יאשיהו התנהג בענווה ולכן זכה למלוכה.

[51] מצודות.

[52] מצודות.

[53] מצודות. תרגום: המעשים האלה הם המעשים שרצויים לפניי.

[54] תרגום.

[55] מצודות.

[56] תרגום.

[57] מצודות.

[58] מצודות.

[59] מצודות.

[60] מצודות. רד"ק: הנביא הזכיר את דרך הסופדים. כאשר המת הוא זכר אומרים עליו "הוי אחי" וכאשר נקבה מתה אומרים עליה "הוי אחות". בפירושו השני כתב שהכוונה היא שאשתו של יהויקים לא תזכה גם כן להספד (למרות שהיא לא הוזכרה בפסוק).

[61] מצודות.

[62] מצודות. רד"ק: הכוונה למלכותו.

[63] רד"ק וכתב שהכשדים לא נתנו לקבור אותו.

[64] מצודות.

[65] מצודות. רש"י: הכוונה שיעלו לבית המקדש ויצעקו שם. מהר"י קרא: ביום שיהויקים יימסר בידי נבוכדנצר, הוא יוכל להתלונן על בית הארזים שהוא היה בונה.

[66] מצודות. רש"י: הצעקה תהיה על שהבשן עתידה להיחרב. תרגום: הכוונה לשערי הר הבית, אלא שרש"י כתב על כך שאינו מבין כיצד נופל הלשון על שערי הר הבית, ובסוף כתב שני הסברים: א. דלתות שערי הר הבית היו עשויות מאלוני הבשן. ב. הבשן הינו שם של בקעה רחבה, וכך הר הבית הייתה רחבה שהייתה לפני בית המקדש. רד"ק: הסביר את דברי התרגום שבבשן היה מקום מרעה לבהמות וליד בית המקדש היו תמיד בהמות לשם קרבן.

[67] מצודות.

[68] מצודות.

[69] מצודות.

[70] מצודות.

[71] מצודות.

[72] תרגום.

[73] מצודות. רש"י: הכוונה למלכים. תרגום: הכוונה היא שהם יתפזרו לכל רוח.

[74] מצודות.

[75] מצודות.

[76] מצודות מהר"י קרא: הפנייה היא אל יהויקים.

[77] מצודות.

[78] מצודות.

[79] מצודות. רד"ק: הנביא שאל שאלה בעלת שתי משמעויות. א. יש הרבה חן כאשר באים עלייך ייסורים. ב. איזה חן נשאר לך מכל הבתים שאת בנית מעצי ארזים לאחר שהתחילו לבוא עלייך הייסורים. רש"י: מנחם כתב שנחנת מלשון חניה.

[80] תרגום.

[81] מצודות. מהר"י קרא: גם אם יהויכין היה חביב בעיניי כמו חותמת, הייתי עדיין משליך אותו בגללך.

[82] מצודות. רד"ק הביא את מדרש חז"ל שיש במילה "אתקנך" אות נ' יתירה כדי לומר שבאותו מקום שבו ה' ניתק אותו, בבית האסורים, שם עשה יהויכין תשובה, והקב"ה קיבל את תשובתו ונולד לו בן בבית האסורים, ונכדו חזר למשול ביהודה (נכדו היה זרובבל).

[83] רד"ק.

[84] תרגום + מצודות. רד"ק: הכפל נועד כדי לחזק את העניין.

[85] מצודות.

[86] תרגום.

[87] תרגום.

[88] מצודות.

[89] רד"ק.

[90] רד"ק.

[91] מצודות. רד"ק: נביאי השקר היו מבטיחים ליהויכין ואימו (ולשאר הגולים) שהם יחזרו לארץ ישראל. רש"י: "מנשאים" מלשון תחנונים, הגולים היו מתנחמים בציפיה לחזור לארץ ישראל.

[92] מצודות.

[93] מצודות.

[94] מצודות. מהר"י קרא: הכוונה לכלי שהיו משתמשים בו למי רגלים והיו משליכים אותו לאחר השימוש.

[95] מצודות.

[96] רד"ק.

[97] מצודות. רש"י פירש בשני אופנים נוספים: א. יהויכין גלה מארצו אל ארץ אחרת, ואילו את, ארץ ישראל, תשמעי את דבר ה'. ב. בארץ ישראל היו שלש ארצות: יהודה, עבר הירדן והגליל. מהר"י קרא: נאמר כאן ארץ שלש פעמים על שם שלש הגלויות שבני ישראל גלו על ידי נבוכדנצר.

[98] תרגום.

[99] מצודות. לפי פירושו משמע שהכוונה היא שיהויכין יהיה מושחת מהמלכות. אולם רד"ק כתב שהכוונה היא שלא יהיו לו בנים משום שבניו מתו כשהם יצאו לגלות ורק לאחר שהוא עשה תשובה בבית האסורים, הוא זכה להוליד בן נוסף, שממנו יצא זרובבל.

[100] מצודות.

[101] מצודות.