ירמיהו פרק לו

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר ירמיהו פרק לו'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם ניסן תשע"ח

ירמיהו פרק לו

(א) וַיְהִי בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִת לִיהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בשנה הרביעית למלכותו של יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה,[1] הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְקֹוָק היה דבר הנבואה הזה מאת ה' אל ירמיהו,[2] לֵאמֹר כך אמר ה' בדברי נבואתו[3]: (ב) קַח לְךָ מְגִלַּת סֵפֶר קח לך קלף שמיועד לכתיבה,[4] וְכָתַבְתָּ אֵלֶיהָ אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל יְהוּדָה וְעַל כָּל הַגּוֹיִם ותכתוב על הקלף את כל דברי הנבואה שאמרתי לך על ממלכת ישראל, על ממלכת יהודה ועל שאר העמים שהתנבאת עליהם,[5] מִיּוֹם דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ מִימֵי יֹאשִׁיָּהוּ וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה (תכתוב את כל דברי הנבואה שאמרתי לך) מימי יאשיהו ועד היום הזה[6]: (ג) אוּלַי יִשְׁמְעוּ בֵּית יְהוּדָה אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב לַעֲשׂוֹת לָהֶם אולי אם תכתוב את הדברים במגילה כאילו שהפורענות כבר באה על עם ישראל, תושבי ממלכת יהודה ישמעו את מה שעתיד לקרות להם. דברי הנבואה הללו נאמרו כשמונה עשרה שנים לפני החורבן, אך ה' אמר לירמיהו שייתכן שאם הוא יכתוב את דברי הנבואה על מגילה ויתאר את העתיד לקרות כאילו שהוא כבר קרה, הדבר יעורר את עם ישראל לחזור בתשובה,[7] לְמַעַן יָשׁוּבוּ אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וכך כל אדם מישראל יחזור בו מדרכו הרעה,[8] וְסָלַחְתִּי לַעֲוֹנָם וּלְחַטָּאתָם ואני אוכל לסלוח לחטאים ולעוונות שלהם[9]: (ד) וַיִּקְרָא יִרְמְיָהוּ אֶת בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה ירמיהו קרא לברוך בן נריה,[10] וַיִּכְתֹּב בָּרוּךְ מִפִּי יִרְמְיָהוּ אֵת כָּל דִּבְרֵי יְקֹוָק אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו עַל מְגִלַּת סֵפֶר ירמיהו כתב על הקלף את כל הדברים שה' דיבר עם ירמיהו[11]: (ה) וַיְצַוֶּה יִרְמְיָהוּ אֶת בָּרוּךְ ירמיהו ציווה את ברוך בן נריה,[12] לֵאמֹר כך אמר ירמיהו לברוך בן נריה בדבריו:[13] אֲנִי עָצוּר לֹא אוּכַל לָבוֹא בֵּית יְקֹוָק אני עצור בבית האסורים ולכן אינני יכול להיכנסל בית המקדש[14]: (ו) וּבָאתָ אַתָּה וְקָרָאתָ בַמְּגִלָּה אֲשֶׁר כָּתַבְתָּ מִפִּי אֶת דִּבְרֵי יְקֹוָק בְּאָזְנֵי הָעָם בֵּית יְקֹוָק ותבוא אתה לבית המקדש ותקרא באזני העם את כל דברי ה' שנאמרו (ושכתבת במגילה),[15] בְּיוֹם צוֹם תקרא את המגילה ביום צום (היות ואז נאסף הרבה מהעם בבית המקדש),[16] וְגַם בְּאָזְנֵי כָל יְהוּדָה הַבָּאִים מֵעָרֵיהֶם תִּקְרָאֵם וכך תוכל לקרוא את המגילה באזני כל תושבי ממלכת יהודה שנאספים מעריהם לבית המקדש[17]: (ז) אוּלַי תִּפֹּל תְּחִנָּתָם לִפְנֵי יְקֹוָק אולי תתקבל תפילתם לפני ה',[18] וְיָשֻׁבוּ אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וכל אחד מהם יחזור בו מדרכו הרעה,[19] כִּי גָדוֹל הָאַף וְהַחֵמָה אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק אֶל הָעָם הַזֶּה שהרי הרוגז והחימה שגזר ה' על העם הזה הוא גדול (ולכן הם צריכים לחזור בתשובה)[20]: (ח) וַיַּעַשׂ בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּהוּ יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא ברוך בן נריה עשה ככל מה שציווה אותו ירמיהו הנביא,[21] לִקְרֹא בַסֵּפֶר דִּבְרֵי יְקֹוָק בֵּית יְקֹוָק הוא קרא בבית המקדש מהמגילה את הנבואות שה' אמר לירמיהו[22]: (ט) וַיְהִי בַשָּׁנָה הַחֲמִשִׁית לִיהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בשנה החמישית למלכותו של יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה,[23] בַּחֹדֶשׁ הַתְּשִׁעִי בחודש כסלו, קָרְאוּ צוֹם לִפְנֵי יְקֹוָק כָּל הָעָם בִּירוּשָׁלִָם וְכָל הָעָם הַבָּאִים מֵעָרֵי יְהוּדָה בִּירוּשָׁלִָם כל תושבי ירושלים וכל תושבי ממלכת יהודה שנכנסו לירושלים גזרו צום[24]: (י) וַיִּקְרָא בָרוּךְ בַּסֵּפֶר אֶת דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ בֵּית יְקֹוָק ברוך בן נריה קרא בבית המקדש את דברי המגילה שירמיהו אמר לו לכתוב,[25] בְּלִשְׁכַּת גְּמַרְיָהוּ בֶן שָׁפָן הַסֹּפֵר בלשכתו של גמריהו בן שפן הסופר,[26] בֶּחָצֵר הָעֶלְיוֹן בעזרת כהנים (שהייתה גבוהה יותר מעזרת ישראל),[27] פֶּתַח שַׁעַר בֵּית יְקֹוָק הֶחָדָשׁ לשכתו של גמריהו עמדה בחלל השער של בית המקדש שנבנה מחדש (לאחר שנפל),[28] בְּאָזְנֵי כָּל הָעָם (ברוך קרא את דברי ירמיהו) באזני כל העם שהתאסף שם – העם שמע את דבריו[29]: (יא) וַיִּשְׁמַע מִכָיְהוּ בֶן גְּמַרְיָהוּ בֶן שָׁפָן אֶת כָּל דִּבְרֵי יְקֹוָק מֵעַל הַסֵּפֶר מיכיהו בן גמריהו בן שפן שמע את דברי ה' שנקראו מתוך המגילה[30]: (יב) וַיֵּרֶד בֵּית הַמֶּלֶךְ עַל לִשְׁכַּת הַסֹּפֵר משפחתו של המלך יהויקים ירדה אל לשכתו של גמריהו הסופר,[31] וְהִנֵּה שָׁם כָּל הַשָּׂרִים יוֹשְׁבִים וה ראו את כל שרי המלוכה יושבים שם,[32] אֱלִישָׁמָע הַסֹּפֵר וּדְלָיָהוּ בֶן שְׁמַעְיָהוּ וְאֶלְנָתָן בֶּן עַכְבּוֹר וּגְמַרְיָהוּ בֶן שָׁפָן וְצִדְקִיָּהוּ בֶן חֲנַנְיָהוּ וְכָל הַשָּׂרִים (הם ראו) את אלישמע הסופר, את דליהו בן שמעיהו ואלנתן בן עכבור, את גמריהו בן שפן, את צדקיהו בן חנניהו ואת כל שאר השרים[33]: (יג) וַיַּגֵּד לָהֶם מִכָיְהוּ אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמֵעַ מיכיהו אמר לשרים את כל הדברים שהוא שמע,[34] בִּקְרֹא בָרוּךְ בַּסֵּפֶר בְּאָזְנֵי הָעָם כאשר ברוך בן נריה קרא את המגילה באזני העם[35]: (יד) וַיִּשְׁלְחוּ כָל הַשָּׂרִים אֶל בָּרוּךְ כל השרים שלחו שליח אל ברוך בן נריה,[36] אֶת יְהוּדִי בֶּן נְתַנְיָהוּ בֶּן שֶׁלֶמְיָהוּ בֶן כּוּשִׁי השליח היה אדם בשם יהודי בן נתניהו בן שלמיהו בן כוש,[37] לֵאמֹר כך אמרו ליהודי לומר בדברי שליחותו:[38] הַמְּגִלָּה אֲשֶׁר קָרָאתָ בָּהּ בְּאָזְנֵי הָעָם קָחֶנָּה בְיָדְךָ וָלֵךְ תיקח את המגילה שקראת בה באזני העם, ותלך ממקומך ותבוא אלינו,[39] וַיִּקַּח בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּהוּ אֶת הַמְּגִלָּה בְּיָדוֹ וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם ברוך בן נריה לקח את המגילה בידו והוא הגיע אל השרים[40]: (טו) וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו השרים אל ברוך: שֵׁב נָא וּקְרָאֶנָּה בְּאָזְנֵינוּ תשב עכשיו ותקרא את המגילה באזנינו,[41] וַיִּקְרָא בָרוּךְ בְּאָזְנֵיהֶם ברוך בן נריה קרא את המגילה באזני השרים[42]: (טז) וַיְהִי כְּשָׁמְעָם אֶת כָּל הַדְּבָרִים כאשר השרים שמעו את תוכן המגילה שקרא באזניהם ברוך בן נריה,[43] פָּחֲדוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ כל אחד מהם חשש להעלים את תוכן המגילה מהמלך, היות וכל אחד חשש שחברו יאמר למלך את תוכן המגילה,[44] וַיֹּאמְרוּ אֶל בָּרוּךְ השרים אמרו לברוך בן נריה: הַגֵּיד נַגִּיד לַמֶּלֶךְ אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אנחנו עתידים לומר את הדברים האלה אל המלך[45]: (יז) וְאֶת בָּרוּךְ שָׁאֲלוּ השרים שאלו את ברוך:[46] לֵאמֹר כך שאלו השרים את ברוך:[47] הַגֶּד נָא לָנוּ אֵיךְ כָּתַבְתָּ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִפִּיו תגיד לנו עכשיו איך ירמיהו הכתיה לך את תוכן המגילה. השרים רצו לדעת האם ירמיהו הכתיב גם את הפרטים או שהוא רק אמר את הדברים באופן כללי וברוך בן נריה כתב את הפרטים. השרים חשבו שאם ירמיהו הכתיב לירמיהו גם את הפרטים, אזי יש להם סיבה גדולה יותר לחשוש מהעתיד לקרות להם[48]: (יח) וַיֹּאמֶר לָהֶם בָּרוּךְ ברוך בן נריה אמר לשרים: מִפִּיו יִקְרָא אֵלַי אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה ירמיהו הקריא את כל תוכן המגילה – גם את הפרטים,[49] וַאֲנִי כֹּתֵב עַל הַסֵּפֶר בַּדְּיוֹ ומיד כתבתי את דבריו על המגילה עם הדיו. לא היה שום שינוי בין מה שירמיהו הכתיב לי לבין מה שכתבתי[50]: (יט) וַיֹּאמְרוּ הַשָּׂרִים אֶל בָּרוּךְ השרים אל ברוך בן נריה: לֵךְ הִסָּתֵר אַתָּה וְיִרְמְיָהוּ תלכו אתה וירמיהו להתחבא, שמא המלך ירצה להרוג אתכם,[51] וְאִישׁ אַל יֵדַע אֵיפֹה אַתֶּם ואסור לאדם לדעת היכן אתם מתחבאים, שמא הוא ילשין למלך[52]: (כ) וַיָּבֹאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ חָצֵרָה השרים באו אל המלך שעמד בחצר,[53] וְאֶת הַמְּגִלָּה הִפְקִדוּ בְּלִשְׁכַּת אֱלִישָׁמָע הַסֹּפֵר ואת המגילה שכתב ברוך בן נריה הפקידו בלשכתו של אלישמע הסופר,[54] וַיַּגִּידוּ בְּאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ אֵת כָּל הַדְּבָרִים השרים אמרו למלך יהויקים את תוכן המגילה[55]: (כא) וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶת יְהוּדִי לָקַחַת אֶת הַמְּגִלָּה המלך יהויקים שלח את יהודי כדי לקחת את המגילה,[56] וַיִּקָּחֶהָ מִלִּשְׁכַּת אֱלִישָׁמָע הַסֹּפֵר יהודי לקח את המגילה מלשכתו של אלישמע הסופר,[57] וַיִּקְרָאֶהָ יְהוּדִי בְּאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ וּבְאָזְנֵי כָּל הַשָּׂרִים הָעֹמְדִים מֵעַל הַמֶּלֶךְ יהודי קרא את המגילה באזני המלך ובאזני השרים שעמדו לידו[58]: (כב) וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב בֵּית הַחֹרֶף בַּחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי המלך ישב בבית החורף – בית שבו הוא היה יושב בחורף על מנת להתחמם, היות וכל המסופר קרה בחודש כסלו שהוא חודש קר,[59] וְאֶת הָאָח לְפָנָיו מְבֹעָרֶת האח, המקום שבו היו מבעירים את האש על מנת להתחמם, בער בשעה שקראו לפני המלך את תוכן האיגרת[60]: (כג) וַיְהִי כִּקְרוֹא יְהוּדִי שָׁלֹשׁ דְּלָתוֹת וְאַרְבָּעָה לאחר שיהודי קרא שלושה פסוקים מתוך המגילה וכאשר הוא סיים לקרוא את הפסוק הרביעי,[61] יִקְרָעֶהָ בְּתַעַר הַסֹּפֵר וְהַשְׁלֵךְ אֶל הָאֵשׁ אֲשֶׁר אֶל הָאָח הוא קרע את הפסוקים שהוא כבר קרע והוא השליך את הקרעים לתוך האש שבערה בתוך האח,[62] עַד תֹּם כָּל הַמְּגִלָּה עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הָאָח עד שבסופו של דבר, כל המגילה נשרפה באש שבערה על האח[63]: (כד) וְלֹא פָחֲדוּ וְלֹא קָרְעוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם (למרות שבמגילה היו כתובים הפורענויות שעתידות לבא על עם ישראל) השומעים לא פחדו מכך והם לא קרעו את בגדיהם מרוב צער על העתיד לבא עליהם,[64] הַמֶּלֶךְ וְכָל עֲבָדָיו הַשֹּׁמְעִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה המלך ועבדיו ששמעו את תוכן המגילה לא קרעו את בגדיהם (אך השרים כן פחדו)[65]: (כה) וְגַם אֶלְנָתָן וּדְלָיָהוּ וּגְמַרְיָהוּ הִפְגִּעוּ בַמֶּלֶךְ לְבִלְתִּי שְׂרֹף אֶת הַמְּגִלָּה למרות שאלנתן, דליהו וגמריהו, התחננו בפני המלך יהויקים שלא ישרוף את המגילה,[66] וְלֹא שָׁמַע אֲלֵיהֶם המלך לא קיבל את דבריהם ולא נענה לבקשתם[67]: (כו) וַיְצַוֶּה הַמֶּלֶךְ אֶת יְרַחְמְאֵל בֶּן הַמֶּלֶךְ וְאֶת שְׂרָיָהוּ בֶן עַזְרִיאֵל וְאֶת שֶׁלֶמְיָהוּ בֶּן עַבְדְּאֵל לָקַחַת אֶת בָּרוּךְ הַסֹּפֵר וְאֵת יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא המלך יהויקים ציווה את בנו ירחמאל, את שריהו בן עזריאל ואת שלמיהו בן עבדאל להביא בפניו את ברוך הסופר ואת ירמיהו הנביא, כיוון שהוא רצה להרוג אותם,[68] וַיַּסְתִּרֵם יְקֹוָק ה' הסתיר את ירמיהו ואת ברוך על ידי נס[69]: (כז) וַיְהִי דְבַר יְקֹוָק אֶל יִרְמְיָהוּ היה דבר נבואה מאת ה' אל ירמיהו,[70] אַחֲרֵי שְׂרֹף הַמֶּלֶךְ אֶת הַמְּגִלָּה וְאֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר כָּתַב בָּרוּךְ מִפִּי יִרְמְיָהוּ הנבואה נאמרה לאחר שהמלך יהויקים שרף את המגילה ואת תוכן הדברים שברוך בן נריה כתב בה,[71] לֵאמֹר כך אמר ה' בדברי הנבואה[72]: (כח) שׁוּב קַח לְךָ מְגִלָּה אַחֶרֶת תחזור ותיקח לך מגילה נוספת,[73] וּכְתֹב עָלֶיהָ אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַמְּגִלָּה הָרִאשֹׁנָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה ותכתוב על המגילה השניה את כל הדברים שהיו כתובים על המגילה הראשונה ששרף יהויקים מלך יהודה[74]: (כט) וְעַל יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה תֹּאמַר ותאמר את הדברים הבאים ליהויקים מלך יהודה,[75] כֹּה אָמַר יְקֹוָק כך אמר ה': אַתָּה שָׂרַפְתָּ אֶת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת אתה שרפת את המגילה שכתב ברוך בן נריה,[76] לֵאמֹר (שרפת את המגילה) כיוון שאמרת:[77] מַדּוּעַ כָּתַבְתָּ עָלֶיהָ לֵאמֹר מדוע כתבת במגילה את הדברים הבאים:[78] בֹּא יָבוֹא מֶלֶךְ בָּבֶל וְהִשְׁחִית אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת וְהִשְׁבִּית מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה שמלך בבל עתיד לבא ולהשחית את הארץ הזאת עד שלא יהיה בה אף אדם ובהמה[79]: (ל) לָכֵן כֹּה אָמַר יְקֹוָק עַל יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה לכן כך אמר ה' על יהויקים מלך יהודה:[80] לֹא יִהְיֶה לּוֹ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דָוִד לא יהיה לו בן שימלוך במשך זמן רב על כסא מלכותו של דוד (יכניה מלך על ממלכת יהודה שלושה חודשים),[81] וְנִבְלָתוֹ תִּהְיֶה מֻשְׁלֶכֶת לַחֹרֶב בַּיּוֹם וְלַקֶּרַח בַּלָּיְלָה ואתה יהויקים לא תזכה להיקבר, כך שהנבלה שלך תהיה מושלכת בדרך ותהיה חשופה לחום ביום ולקור בלילה[82]: (לא) וּפָקַדְתִּי עָלָיו וְעַל זַרְעוֹ וְעַל עֲבָדָיו אֶת עֲוֹנָם ואני אזכור את החטא של שריפת המגילה כך שגם הוא, גם צאצאיו וגם עבדיו ייענשו על כך,[83] וְהֵבֵאתִי עֲלֵיהֶם וְעַל יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם וְאֶל אִישׁ יְהוּדָה אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם ואני אביא עליהם (יהויקים, צאצאיו ועבדיו) ועל תושבי ירושלים ועל תושבי ממלכת יהודה את כל הפורענויות שאמרתי שאביא עליהם,[84] וְלֹא שָׁמֵעוּ (אביא עליהם את כל הפורענויות) והם לא קיבלו את דברי הנבואה (ולכן הם לא חזרו בתשובה)[85]: (לב) וְיִרְמְיָהוּ לָקַח מְגִלָּה אַחֶרֶת וַיִּתְּנָהּ אֶל בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּהוּ הַסֹּפֵר ירמיהו לקח מגילה חדשה ונתן אותה אל ברוך בן נריה הסופר,[86] וַיִּכְתֹּב עָלֶיהָ מִפִּי יִרְמְיָהוּ אֵת כָּל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר שָׂרַף יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה בָּאֵשׁ והוא כתב על המגילה את כל מה שירמיהו אמר לו לכתוב – את תוכן המגילה שיהויקים מלך יהודה זרף באש,[87] וְעוֹד נוֹסַף עֲלֵיהֶם דְּבָרִים רַבִּים כָּהֵמָּה וירמיהו הוסיף במגילה השניה דברים שלא נכתבו במגילה הראשונה[88]: ס

 

[1] תרגום.

[2] תרגום.

[3] על פי הגר"א בפירושו ליהושע א,א.

[4] רד"ק.

[5] תרגום. רד"ק: הביא את מדרש חז"ל שהכוונה למגילת איכה. לפי שיטה זו, מגילת איכה נכתבה לפני שהפורענות באה על עם ישראל. עיין בהקדמה לאוצר מפרשי התנ"ך על מגילת איכה.

[6] תרגום.

[7] מצודות.

[8] תרגום.

[9] תרגום.

[10] תרגום.

[11] תרגום.

[12] תרגום.

[13] על פי הגר"א בפירושו ליהושע א,א.

[14] מצודות וכתב שלמרות שלא נזכר בכתוב במפורש שיהויקים אסר אותו, רואים מכאן שהדבר קרה.

[15] תרגום.

[16] רד"ק. בשם אביו כתב שהכוונה איננה ליום תענית, אלא ליום שבו נאספים בבית המקדש ללא תענית.

[17] מצודות.

[18] תרגום.

[19] תרגום.

[20] תרגום.

[21] תרגום.

[22] תרגום.

[23] תרגום.

[24] מצודות.

[25] תרגום.

[26] תרגום.

[27] מצודות.

[28] מצודות. רד"ק: הכוונה לשער המזרחי.

[29] תרגום.

[30] מצודות.

[31] תרגום.

[32] תרגום.

[33] תרגום.

[34] דעת מקרא.

[35] תרגום.

[36] תרגום.

[37] תרגום.

[38] על פי הגר"א בפירושו ליהושע א,א.

[39] מצודות.

[40] תרגום.

[41] תרגום.

[42] תרגום.

[43] תרגום.

[44] מצודות.

[45] מצודות.

[46] תרגום.

[47] על פי הגר"א בפירושו ליהושע א,א.

[48] תרגום + מצודות.

[49] מצודות.

[50] מצודות.

[51] מצודות. רד"ק: מקום המחבוא היה חייב להיות בבית האסורים (שהרי ירמיהו היה אסור שם).

[52] מצודות.

[53] תרגום.

[54] תרגום.

[55] תרגום.

[56] תרגום.

[57] תרגום.

[58] מצודות.

[59] מצודות.

[60] מצודות. רש"י הביא את פירוש חז"ל שהעצים נקראו "אח" משום שהם מבעירים זה את זה כמו אחים שגורמים הנאה זה לזה. תרגום: היו מבעירים א האש לפני המלך.

[61] מצודות. רש"י: לפי חז"ל שמדובר על מגילת איכה, יהודי קרא את הפורענויות המוזכרות במגילת איכה ויהויקים לא התרגש משום שהוא אמר שהוא עדיין יישאר מלך, גם אם יהיו פורענויות. כאשר יהודי הגיע לפסוק "היו צריה לראש", אמר יהויקים שהמשמעות של זה היא שהוא לא יהיה יותר מלך, ולכן הוא קרע את המגילה. רד"ק: הכוונה שיהודי קרא שלושה וארבעה דפים של המגילה. מהר"י קרא: חלק על ההסבר שמדובר במגילת איכה, שהרי ה' אמר לירמיהו לכתוב את כל דברי התוכחות שהוא אמר מתחילת נבואתו ועד אותו יום, ולא מדובר במגילת איכה. כמו כן הסביר שקריעת המגילה לא הייתה קריעה של הקלף, אלא קריעת מקום החיבורים על ידי תפרים.

[62] מצודות.

[63] מצודות.

[64] רד"ק.

[65] רד"ק. כמו כן הביא את מדרש חז"ל שלמד מכאן שמי שרואה ספר תורה שנשרף חייב לקרוע את בגדיו.

[66] מצודות.

[67] תרגום.

[68] מצודות.

[69] רד"ק וכתב שייתכן שהדבר נעשה על ידי מסך של חושך שה' יצר מסביבם, או שהוא גרם לכך שבדיוק באותו מקום שבו היו ירמיהו וברוך, הם לא היו יכולים לראות.

[70] תרגום.

[71] מצודות. רד"ק: מכאן למדו חז"ל שמי שרואה ספר תורה שנשרף חייב לרוע שתי קריעות. הראשונה על הגויל והשניה על התוכן.

[72] מצודות.

[73] תרגום.

[74] תרגום.

[75] מצודות. תרגום כתב שהדברים ייאמרו על יהויקים ושינה ממקומות אחרים שתרגם "על" ל"אל".

[76] תרגום.

[77] מצודות.

[78] מצודות.

[79] מצודות.

[80] תרגום.

[81] רד"ק.

[82] מצודות.

[83] מצודות.

[84] מצודות.

[85] תרגום.

[86] תרגום.

[87] תרגום.

[88] רד"ק והביא את המחלוקת בחז"ל האם הכוונה שמלכתחילה היה כתוב רק פרק אחד ונוספו עוד שלושה פרקים, או שמלכתחילה היו שלושה פרקים ועתה הוסיף ירמיהו פרק רביעי.