ירמיהו פרק מד

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר ירמיהו פרק מד'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם ניסן תשע"ח

ירמיהו פרק מד

(א) הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ דבר הנבואה שהיה לירמיהו הנביא,[1] אֶל כָּל הַיְּהוּדִים הַיֹּשְׁבִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם דבר הנבואה היה אל חלק מהיושבים בארץ מצרים,[2] הַיֹּשְׁבִים בְּמִגְדֹּל וּבְתַחְפַּנְחֵס וּבְנֹף וּבְאֶרֶץ פַּתְרוֹס דבר הנבואה היה אל היושבים במגדול, תחפנחס, נף ובארץ פרוס (חבלי ארץ שנמצאים במצרים),[3] לֵאמֹר כך אמר ירמיהו בדברי נבואתו[4]: ס (ב) כֹּה אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כך אמר ה' צבאות אלוקי ישראל.[5] ה' נקרא בשם צבאות כיוון שהוא האלוה על צבאות רבים, על צבא של מעלה (כמו המלאכים והכוכבים) ועל צבא מטה (כמו בני האדם ובעלי החיים),[6] אַתֶּם רְאִיתֶם אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר הֵבֵאתִי עַל יְרוּשָׁלִַם וְעַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה אתם ראיתם את כל הפורענויות שהבאתי על העיר ירושלים ועל שאר הערים שבממלכת יהודה,[7] וְהִנָּם חָרְבָּה הַיּוֹם הַזֶּה והיום הערים האלה חרבות,[8] וְאֵין בָּהֶם יוֹשֵׁב ואין אף אחד שיושב בערים אלו[9]: (ג) מִפְּנֵי רָעָתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ לְהַכְעִסֵנִי הפורענות באה עליהם מפני שתושבי הערים האלה חטאו מאוד,[10] לָלֶכֶת לְקַטֵּר לַעֲבֹד לֵאלֹהִים אֲחֵרִים הם הלכו להעלות קטורת על מנת לעבוד עבודה זרה,[11] אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּם הֵמָּה העבודה הזרה לא הייתה ידועה, העובדים עבודה זרה לא הכירו אותה לפני כן,[12] אַתֶּם וַאֲבֹתֵיכֶם גם אתם וגם אבותיכם עבדו עבודה זרה זו[13]: (ד) וָאֶשְׁלַח אֲלֵיכֶם אֶת כָּל עֲבָדַי הַנְּבִיאִים הַשְׁכֵּים וְשָׁלֹחַ וזירזתי ושלחתי אליכם את כל עבדי הנביאים,[14] לֵאמֹר כך אמרתי לכם על ידי עבדי הנביאים:[15] אַל נָא תַעֲשׂוּ אֵת דְּבַר הַתֹּעֵבָה הַזֹּאת אֲשֶׁר שָׂנֵאתִי למרות שעד שעתה עבדתם עבודה זרה, הפסיקו לעבוד את העבודה זרה ששנאתי[16]: (ה) וְלֹא שָׁמְעוּ עם ישראל לא קיבל את דבריי, עם ישראל לא הקשיב לדברים שנאמרו לו על ידי הנביאים,[17] וְלֹא הִטּוּ אֶת אָזְנָם עם ישראל לא הטה את אזנו כדי להקשיב לדברי הנביאים,[18] לָשׁוּב מֵרָעָתָם ועם ישראל לא הפסיק לחטוא,[19] לְבִלְתִּי קַטֵּר לֵאלֹהִים אֲחֵרִים עם ישראל לא הפסיק להעלות קטורת לעבודה הזרה[20]: (ו) וַתִּתַּךְ חֲמָתִי וְאַפִּי (בגלל החטאים של עם ישראל) החימה והכעס שלי נשפכו (על ערי יהודה),[21] וַתִּבְעַר בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִָם הכעס שלי בער בערים שבממלכת יהודה ובשווקים של העיר ירושלים,[22] וַתִּהְיֶינָה לְחָרְבָּה לִשְׁמָמָה כַּיּוֹם הַזֶּה וכתוצאה מכעסי, ערי יהודה והשווקים שבירושלים הפכו לחרבות ושוממות, והם עומדים כך עד היום[23]: (ז) וְעַתָּה ולאחר שערי יהודה עומדים שוממים,[24] כֹּה אָמַר יְקֹוָק אֱלֹהֵי צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כך אמר ה' אלוקי צבאות אלוקי ישראל,[25] לָמָה אַתֶּם עֹשִׂים רָעָה גְדוֹלָה אֶל נַפְשֹׁתֵכֶם למה אתם עושים לעצמכם דבר רע (על ידי שאתם חוטאים),[26] לְהַכְרִית לָכֶם אִישׁ וְאִשָּׁה עוֹלֵל וְיוֹנֵק מִתּוֹךְ יְהוּדָה ואתם גורמים לכך שה' יכרית את כל הגברים, הנשים, הילדים הקטנים והתינוקות, שבממלכת יהודה,[27] לְבִלְתִּי הוֹתִיר לָכֶם שְׁאֵרִית וה' לא ישאיר אף אחד מתושבי ממלכת יהודה בחיים[28]: (ח) לְהַכְעִסֵנִי בְּמַעֲשֵׂי יְדֵיכֶם החטא שיביא עליכם פורענות היא שאתם מכעיסים אותי בדבר שעשיתם בידיכם,[29] לְקַטֵּר לֵאלֹהִים אֲחֵרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים לָגוּר שָׁם אתם מעלים קטורת לעבודה זרה בארץ מצרים שבאתם לגור שם,[30] לְמַעַן הַכְרִית לָכֶם והחט יגרום לכך שאני אכרית אתכם,[31] וּלְמַעַן הֱיוֹתְכֶם לִקְלָלָה וּלְחֶרְפָּה בְּכֹל גּוֹיֵי הָאָרֶץ וכך אתם תהיו לקללה ולבושה בקרב כל העמים האחרים. כאשר מישהו ירצה לקלל אדם אחר, הוא יקלל אותו שתבוא עליו פורענות כמו שבאה עליכם (היות והפורענות כל כך גדולה) וכולם יביישו אתכם בגלל שמצבכם יהיה רע[32]: (ט) הַשְׁכַחְתֶּם אֶת רָעוֹת אֲבוֹתֵיכֶם וְאֶת רָעוֹת מַלְכֵי יְהוּדָה וְאֵת רָעוֹת נָשָׁיו וְאֵת רָעֹתֵכֶם וְאֵת רָעֹת נְשֵׁיכֶם הרי עדיין לא הספקתם לשכוח את החטאים של אבותכים, של מלכי יהודה, של נשותיהם של מלכי יהודה, את החטאים שבהם אתם ונשותיכם חטאתם,[33] אֲשֶׁר עָשׂוּ בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִָם החטאים שבהם חטאו בארץ יהודה ובשווקים של ירושלים. הנביא אומר שעוד לא עבר זמן רב מאז שהעם ביהודה חטא, ולכן ברור שהם לא שכחו את החטאים עצמם ואת הפורענות שבאה עליהם בעקבותם, ובכל זאת לאחר שהם גלו, הם ממשיכים לחטוא[34]: (י) לֹא דֻכְּאוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה החוטאים שבתושבי ממלכת יהודה שגלו למצרים לא נכנעו לפני עד היום הזה (למרות שכבר באה עליהם הפורענות),[35] וְלֹא יָרְאוּ וְלֹא הָלְכוּ בְתוֹרָתִי וּבְחֻקֹּתַי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם וְלִפְנֵי אֲבוֹתֵיכֶם והם לא היו יראים אותי, לא הלכו בדרך התורה והחוקים שנתתי לפניהם ולפני אבותיכם[36]: (יא) לָכֵן כֹּה אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל היות ועם ישראל המשיך לטוא, כך אמר ה' צבאות אלוקי שראל:[37] הִנְנִי שָׂם פָּנַי בָּכֶם לְרָעָה אני עתיד להביא עליכם פורענות ואשגיח על כך באופן מיוחד,[38] וּלְהַכְרִית אֶת כָּל יְהוּדָה ובפורענות זו אשמיד את כל בית יהודה[39]: (יב) וְלָקַחְתִּי אֶת שְׁאֵרִית יְהוּדָה אֲשֶׁר שָׂמוּ פְנֵיהֶם לָבוֹא אֶרֶץ מִצְרַיִם לָגוּר שָׁם אני אקח את האנשים שנשארו בחים מממלכת יהודה שלא מתו בפורענויות הקודמות, שבאו לארץ מצרים על מנת לגור בה,[40] וְתַמּוּ כֹל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם יִפֹּלוּ וכולם ימותו ונפילתם תהיה בארץ מצרים,[41] בַּחֶרֶב בָּרָעָב יִתַּמּוּ הם ימותו על ידי חרב האויב וברעב,[42] מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל בַּחֶרֶב וּבָרָעָב יָמֻתוּ כולם ימותו בחרב האויב, מהקטן שבהם ועד הגדול שבהם,[43] וְהָיוּ לְאָלָה לְשַׁמָּה וְלִקְלָלָה וּלְחֶרְפָּה והם יהיו לאלה, לשמה, לקללה ולחרפה. לאלה – כאשר אנשים ירצו להישבע ולהתחייב שאם הם לא יקיימו את השבועה תבוא עליהם פורענות, הם יישבעו שתבוא עליהם הפורענות שבאה על הנשארים. (בגלל שתבוא עליהם פורענות גדולה כל כך). לשמה – אנשים יתמהו כיצד באה עליהם פורענות חמורה כל כך. לקללה – כאשר אדם ירצה לקלל את חברו בקללה חמורה, הוא יקלל אותו שיקרה לו כמו שקרה לנשארים. לחרפה – אנשם יבזו את הנשארים בגלל שמצבם יהיה גרוע מאוד[44]: (יג) וּפָקַדְתִּי עַל הַיּוֹשְׁבִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם כַּאֲשֶׁר פָּקַדְתִּי עַל יְרוּשָׁלִָם אני אשגיח ואביא על היהודים שבאו לארץ מצרים את אותה פורענות שהבאתי על העיר ירושלים,[45] בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר הפורענות תהיה שהם ימותו על ידי חרב האויב, ברעב ובדבר[46]: (יד) וְלֹא יִהְיֶה פָּלִיט וְשָׂרִיד לִשְׁאֵרִית יְהוּדָה הַבָּאִים לָגוּר שָׁם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם לא יהיה אדם מהנשארים בממלכת יהודה שבאו לגור במצרים שיינצל מהפורענות שתבוא עליהם,[47] וְלָשׁוּב אֶרֶץ יְהוּדָה אֲשֶׁר הֵמָּה מְנַשְּׂאִים אֶת נַפְשָׁם לָשׁוּב לָשֶׁבֶת שָׁם והם לא יוכלו לחזור אל ארץ יהודה שהם מרוממים את נפשם בחושבם שהם יוכלו לחזור לשם,[48] כִּי לֹא יָשׁוּבוּ כִּי אִם פְּלֵטִים שהרי הם לא יוכלו לחזור לשם, אלא רק בודדים יחזרו לממלכת יהודה (כפי שירמיהו הנביא וברוך בן נריה חזרו לארץ ישראל)[49]: (טו) וַיַּעֲנוּ אֶת יִרְמְיָהוּ כָּל הָאֲנָשִׁים הַיֹּדְעִים כִּי מְקַטְּרוֹת נְשֵׁיהֶם לֵאלֹהִים אֲחֵרִים כל האנשים שידעו שנשותיהם מעלות קטורת לשם עבודה זרה ענו לירמיהו,[50] וְכָל הַנָּשִׁים הָעֹמְדוֹת קָהָל גָּדוֹל וכן ענו לירמיהו כל הנשים שעמדו במעמד הגדול שהיה שם. היו אנשים רבים שנכחו במעמד שבו דיבר ירמיהו אל הנשארים שבממלכת יהודה, והנשים שהיו שם ענו לירמיהו,[51] וְכָל הָעָם הַיֹּשְׁבִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּפַתְרוֹס וכן ענו לירמיהו כל האנשים שהיו גרים במקום בארץ מצרים שנקרא "פתרוס",[52] לֵאמֹר כך ענו הנוכחים לירמיהו[53]: (טז) הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֵלֵינוּ בְּשֵׁם יְקֹוָק דבר הנבואה שאמרת לנו בשם ה' (שתבוא עלינו פורענות),[54] אֵינֶנּוּ שֹׁמְעִים אֵלֶיךָ איננו מקבלים את דבריך[55]: (יז) כִּי עָשֹׂה נַעֲשֶׂה אֶת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר יָצָא מִפִּינוּ שהרי אנחנו עדיין נעשה את מה שקיבלנו על עצמינו לעשות,[56] לְקַטֵּר לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וְהַסֵּיךְ לָהּ נְסָכִים להעלות קטורת למלכת השמים, לשמש, ולשפוך לפניה יין,[57] כַּאֲשֶׁר עָשִׂינוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבֹתֵינוּ מְלָכֵינוּ וְשָׂרֵינוּ בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִָם (נעבוד את השמש) כשם שאנחנו, אבותינו, מלכינו, ושרינו עשו, בערי ממלכת יהודה ובשווקים של ירושלים,[58] וַנִּשְׂבַּע לֶחֶם (וכאשר עבדנו את השמש) היינו שבעים בלחם, לא היה רעב,[59] וַנִּהְיֶה טוֹבִים והיינו עשירים ומלאים בטוב,[60] וְרָעָה לֹא רָאִינוּ ולא ראינו דבר רע[61]: (יח) וּמִן אָז חָדַלְנוּ לְקַטֵּר לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וְהַסֵּךְ לָהּ נְסָכִים חָסַרְנוּ כֹל ומאז שהפסקנו להקטיר קטור לשמש ולשפוך לפניה יין – חסרנו את כל הטוב שהיה לנו. דווקא כשהפסקנו לעבוד עבודה זרה, מצבנו הדרדר,[62] וּבַחֶרֶב וּבָרָעָב תָּמְנוּ והיו הרבה מאיתנו שנהרגו על ידי חרב האויב וברעב[63]: (יט) פסוק זה מצטט את דברי נשות הנשארים ביהודה שגלו למצרים:[64] וְכִי אֲנַחְנוּ מְקַטְּרִים לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וּלְהַסֵּךְ לָהּ נְסָכִים האם אנחנו מעלים קטורת לכוכבי השמים ושופכים לפניה יין?[65] הֲמִבַּלְעֲדֵי אֲנָשֵׁינוּ עָשִׂינוּ לָהּ כַּוָּנִים לְהַעֲצִבָה וְהַסֵּךְ לָהּ נְסָכִים האם כדי לשמח את העבודה הזרה, לא הכנו אוכל עבורה ולא שפכנו לפניה יין על דעת הבעלים שלנו? הנשים אומרות לירמיהו שלא יוכח את הגברים על העבודה הזרה שהם עבדו, היות וכולם, גם הגברים וגם הנשים, היו בדעה אחת שיש לעבוד את העבודה הזרה[66]: (כ) וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל כָּל הָעָם ירמיהו אמר לכל העם: עַל הַגְּבָרִים וְעַל הַנָּשִׁים וְעַל כָּל הָעָם הָעֹנִים אֹתוֹ דָּבָר ירמיהו אמר לגברים ולנשים ולכל שאר העם שנגרר אחריהם וענה לו על תוכחתו,[67] לֵאמֹר כך אמר ירמיהו לעם[68]: (כא) הֲלוֹא אֶת הַקִּטֵּר אֲשֶׁר קִטַּרְתֶּם בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם אַתֶּם וַאֲבוֹתֵיכֶם מַלְכֵיכֶם וְשָׂרֵיכֶם וְעַם הָאָרֶץ הרי את הקטורת שהעליתם בערי יהודה ובשווקי ירושלים שאתם, אבותיכם, מלכיכם, שריכם ושאר העם העליתם,[69] אֹתָם זָכַר יְקֹוָק וַתַּעֲלֶה עַל לִבּוֹ (את הקטורת הזו) זכר ה' והיא עלתה על ליבו (ועל כך הוא העניש אתכם)[70]: (כב) וְלֹא יוּכַל יְקֹוָק עוֹד לָשֵׂאת מִפְּנֵי רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם מִפְּנֵי הַתּוֹעֵבֹת אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם ה' לא היה יכול להמשיך להבליג על מעשיכם הרעים בגלל המעשים המתועבים שעשיתם,[71] וַתְּהִי אַרְצְכֶם לְחָרְבָּה וּלְשַׁמָּה וְלִקְלָלָה ולכן ארצכם הייתה חרבה עד שאנשים תמהו על גודל החורבן וקיללו את הארץ,[72] מֵאֵין יוֹשֵׁב כְּהַיּוֹם הַזֶּה ואין מי שיושב בארץ הזאת עד היום הזה[73]: (כג) מִפְּנֵי אֲשֶׁר קִטַּרְתֶּם וַאֲשֶׁר חֲטָאתֶם לַיקֹוָק (והפורענות באה עליכם, לא בגלל שאתם הפסקתם להקטיר קטורת לעבודה הזרה) אלא בגלל שהעלתים קטורת לפני העבודה הזרה ובכך חטאתם לה',[74] וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקוֹל יְקֹוָק אתם לא הקשבתם למה שה' ציווה אתכם, לא קיימתם את מה שה' ציווה אתכם,[75] וּבְתֹרָתוֹ וּבְחֻקֹּתָיו וּבְעֵדְוֹתָיו לֹא הֲלַכְתֶּם ואתם לא קיימתם את התורה, החוקים וההתראות שבהם ואת המצוות שמטרתם להעיד על הניסים שה' עשה לעם ישראל (כמו מצוות אכילת מצה שמעידה על הניסים שנעשו לעם ישראל ביציאתם ממצרים),[76]  עַל כֵּן קָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה הַזֹּאת ולכן באה עליכם הפורענות הזו,[77] כַּיּוֹם הַזֶּה והפורענות ממשיכה עד יום זה. אתם עדיין סובלים מהפורענות שבאה עליכם[78]: (כד) וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל כָּל הָעָם וְאֶל כָּל הַנָּשִׁים ירמיהו אמר לעם ולנשים שאמרו שהם גלו בגלל שהם הפסיקו לעבוד עבודה זרה: שִׁמְעוּ דְּבַר יְקֹוָק כָּל יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם כל תושבי ממלכת יהודה שנמצאים עכשיו בארץ מצרים (לאחר שהם גלו)! הקשיבו לדבר ה'[79]: (כה) כֹּה אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כך אמר ה' צבאות אלוקי ישראל.[80] ה' נקרא שם צבאות היות והוא האלוה על צבאות רבים, כמו על צבא של מעלה (הכוכבים והמלאכים) ועל צבא של מטה (בני האדם והחיות),[81] לֵאמֹר כך אמר ה' בדבריו:[82] אַתֶּם וּנְשֵׁיכֶם גם לכם וגם לנשותיכם יש את אותה הדעה (שצריך לעבוד עבודה זרה),[83] וַתְּדַבֵּרְנָה בְּפִיכֶם ואתם אמרתם שאתם רוצים לעשות,[84] וּבִידֵיכֶם מִלֵּאתֶם וכך גם עשיתם בידכם, עשיתם בפועל את מה שאמרתם,[85] לֵאמֹר כך אמרתם בדבריכם:[86] עָשֹׂה נַעֲשֶׂה אֶת נְדָרֵינוּ אֲשֶׁר נָדַרְנוּ לְקַטֵּר לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וּלְהַסֵּךְ לָהּ נְסָכִים אנחנו נעשה את הנדרים שנדרנו להעלות קטורת ולשפוך יין לעבודה הזרה, לכוכבי השמים,[87] הָקֵים תָּקִימְנָה אֶת נִדְרֵיכֶם וְעָשֹׂה תַעֲשֶׂינָה אֶת נִדְרֵיכֶם (ואני גם יודע ש-) אתם באמת תקיימו את נדריכם ותעשו כפי מה שנדרתם (ותעבדו עבודה זרה)[88]: (כו) לָכֵן היות ואני יודע שאתם תקיימו את נדריכם ושתמשיכו לעבוד עבודה זרה, שִׁמְעוּ דְבַר יְקֹוָק כָּל יְהוּדָה הַיֹּשְׁבִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם כל תושבי ממלכ יהודה שיושבים עכשיו בארץ מצרים: עליכם להקשיב אל דברי ה' שאומר,[89] הִנְנִי נִשְׁבַּעְתִּי בִּשְׁמִי הַגָּדוֹל אָמַר יְקֹוָק ה' אמר שהוא נשבע בשמו הגדול,[90] אִם יִהְיֶה עוֹד שְׁמִי נִקְרָא בְּפִי כָּל אִישׁ יְהוּדָה (ה' אמר) ששמו לא יהיה נקרא בפיהם של אנשי יהודה יותר (כפי שיבואר בהמשל הפסוק),[91] אֹמֵר חַי אֲדֹנָי יְקֹוִק בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם אף אחד מתושבי ממלכת יהודה שגלו לארץ מצרים לא יישבע יותר בשמו של ה', היות והם כולם ימותו ולא יוכלו להישבע בשם ה' (אך תהיה קבוצה קטנה שתישאר בחיים ותחזור לממלכת יהודה – בהם גם ירמיהו הנביא וברוך בן נריה, והם יישבעו בשמו של ה')[92]: (כז) הִנְנִי שֹׁקֵד עֲלֵיהֶם לְרָעָה וְלֹא לְטוֹבָה אני אמהר ואשקיע כדי להביא עליהם פורענות ולא דבר טוב,[93] וְתַמּוּ כָל אִישׁ יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֶרֶב וּבָרָעָב עַד כְּלוֹתָם וכל תושבי ממלכת יהודה שבאו לארץ מצרים ימותו בחרב האויב וברעב עד שכבר לא יישארו מהם בחיים[94]: (כח) וּפְלִיטֵי חֶרֶב יְשֻׁבוּן מִן אֶרֶץ מִצְרַיִם אֶרֶץ יְהוּדָה מְתֵי מִסְפָּר ויהיו רק מעט מאוד אנשים שיחזרו מארץ מצרים אל ארץ יהודה,[95] וְיָדְעוּ כָּל שְׁאֵרִית יְהוּדָה הַבָּאִים לְאֶרֶץ מִצְרַיִם לָגוּר שָׁם דְּבַר מִי יָקוּם מִמֶּנִּי וּמֵהֶם ואז הנשארים בחיים מארץ יהודה שבאו לארץ מצרים (בניגוד לרצון ה') יידעו מי היה צודק: הם שאמרו שאם הם יישבו בארץ מצרים הם יינצלו או דברי ה' שאמר להם לא לרדת למצרים ומי שיירד למצרים ימות[96]: (כט) וְזֹאת לָכֶם הָאוֹת הדבר הבא ישמש לכם לאות שדברי הנבואה יתקיימו,[97] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה',[98] כִּי פֹקֵד אֲנִי עֲלֵיכֶם בַּמָּקוֹם הַזֶּה אני עתיד להשגיח עליכם ולהביא עליכם את הפורענות,[99] לְמַעַן תֵּדְעוּ כִּי קוֹם יָקוּמוּ דְבָרַי עֲלֵיכֶם לְרָעָה ובדבר הזה אתם תדעו שהנבואה שבה אמרתי לכם שתבוא עליכם פרענות תתגשם (יש בצלע זו חזרה על הצלע הראשונה של הפסוק כדרכם של נבואות)[100]: (ל) כֹּה אָמַר יְקֹוָק כך אמרה ' (זה יהיה האות),[101] הִנְנִי נֹתֵן אֶת פַּרְעֹה חָפְרַע מֶלֶךְ מִצְרַיִם בְּיַד אֹיְבָיו וּבְיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשׁוֹ אני עתיד למסור את פרעה מלך מצרים ביד שונאיו וביד מי שרוצה להורגו.[102] כל מלכי מצרי נקראו בשם "פרעה" ושמו הפרטי של פרעה בזמן הנבואה היה "חפרע",[103] כַּאֲשֶׁר נָתַתִּי אֶת צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בְּיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל אֹיְבוֹ וּמְבַקֵּשׁ נַפְשׁוֹ כשם שמסרתי את צדקיהו מלך יהודה בידיו של נבוכדנצר מלך בבל שהיה שונאו ורצה להורגו. הנביא אומר שהאות לכך שנבואתו תתקיים היא שפרעה יימסר בידיו של נבוכדנצר כשם שקרה כך לצדקיהו[104]:

 

[1] תרגום.

[2] מצודות.

[3] מצודות.

[4] על פי הגר"א בפירושו ליהושע א,א.

[5] תרגום.

[6] רד"ק בפירושו לישעיה א,ט.

[7] תרגום.

[8] תרגום.

[9] תרגום.

[10] רד"ק.

[11] תרגום.

[12] מצודות.

[13] מצודות.

[14] מצודות.

[15] על פי הגר"א בפירושו ליהושע א,א.

[16] מצודות.

[17] תרגום.

[18] תרגום.

[19] תרגום.

[20] תרגום.

[21] מצודות.

[22] תרגום.

[23] תרגום + מצודות.

[24] עיין אוצר מפרשי התנ"ך לספר בראשית באוצר המאמרים ובמילון אוצר מפרשי התנ"ך בביאור משמעות המילה "עתה".

[25] תרגום.

[26] מצודות.

[27] מצודות.

[28] תרגום.

[29] תרגום + מצודות.

[30] תרגום.

[31] תרגום.

[32] מצודות.

[33] מצודות. רד"ק הביא דוגמא שאשתו של אביה עשתה מפלצת לאשרה.

[34] תרגום + מצודות.

[35] רד"ק. תרגום: תרגם את השורש ד.כ.א כאקוויוילנט לשורש פ.ס.ק.

[36] תרגום.

[37] תרגום.

[38] מצודות.

[39] תרגום.

[40] מצודות.

[41] מצודות.

[42] תרגום.

[43] תרגום.

[44] מצודות.

[45] מצודות.

[46] תרגום.

[47] מצודות.

[48] מצודות.

[49] רש"י.

[50] תרגום.

[51] מצודות.

[52] מצודות.

[53] על פי הגר"א  בפירושו ליהושע א,א.

[54] תרגום.

[55] תרגום.

[56] מצודות. תרגום: לכאורה משמע שהוא תרגם שהם אמרו שיעשו כן. לפי המצודות מדובר על קבלה בלב ולפי התרגום מדובר על קבלה על ידי אמירה.

[57] תרגום + רד"ק בפירושו השני, ולפי פירוש זה "מלכת" מלשון מ.ל.ך. בפירושו הראשון כתב ש"מלכת השמים" פירושו למה שהשמים עשה, כלומר: לכוכבים, ולפי פירוש זה "מלכת" מלשון מלאכה.

[58] תרגום.

[59] מצודות.

[60] מצודות.

[61] מצודות.

[62] מצודות.

[63] תרגום.

[64] רד"ק.

[65] תרגום.

[66] מצודות.

[67] מצודות.

[68] על פי הגר"א בפירושו ליהושע א,א.

[69] תרגום.

[70] תרגום.

[71] מצודות.

[72] תרגום + מצודות עם השלמה מפירושו לעיל פסוק י"ב.

[73] מצודות.

[74] מצודות.

[75] תרגום.

[76] רמב"ן בפירושו לדברים ו,כ, וכן פירשו שם פרשנים נוספים (כמו הכתב והקבלה). ישנו עוד פירוש למילה "עדות" בהקשר זה הכתובה במלכים ב', יז,טו שם ההסבר הוא עדות מלשון התראה.

[77] מצודות.

[78] מצודות.

[79] תרגום.

[80] תרגום.

[81] רד"ק בפירושו לישעיהו א,ט.

[82] על פי הגר"א פירושו ליהושע א,א.

[83] מצודות.

[84] מצודות.

[85] מצודות.

[86] על פי הגר"א פירושו ליהושע א,א.

[87] תרגום + מצודות.

[88] מצודות.

[89] תרגום.

[90] תרגום.

[91] מצודות.

[92] רד"ק.

[93] מצודות.

[94] תרגום.

[95] מצודות.

[96] מצודות.

[97] מצודות.

[98] תרגום.

[99] מצודות.

[100] מצודות.

[101] מצודות.

[102] תרגום.

[103] רד"ק בפירושו הראשון. בפירושו השני כתב שיש כאן שינוי אותיות ובעצם האות ח' אמורה להיות כתובה האות ה', וכתוב פרעה בהיפוך אותיות היות ופרעה היה פרוע, ומעין זה פירשו התרגום ורש"י שהכוונה לפרעה שבור. מהר"י קרא: "חפרע" ראשי תיבות "חפור ורע".

[104] רד"ק בפסוק הקודם.