ירמיהו פרק מ

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר ירמיהו פרק מ'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם ניסן תשע"ח

ירמיהו פרק מ

 (א) הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְקֹוָק הדברים הבאים הם דברי הנבואה שנאמרו לירמיהו מאת ה'. דברי הנבואה עצמם כתובים בהמשך הספר בפרק מ"ב, והכתוב הקדים לספר את האירועים שקדמו לדברי הנבואה,[1] אַחַר שַׁלַּח אֹתוֹ נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים מִן הָרָמָה דברי הנבואה נאמרו לירמיהו לאחר שנבוזראדן, השר שהיה אחראי על הריגת האנשים במצוות המלך, שלח את ירמיהו מהרמה. כמו שנאמר לעיל, ירמיהו נשאר בחצר המטרה עד שהכשדים כבשו את ירושלים, ואז גלה ירמיהו מעצמו יחד עם שאר הגולים עד למקום רמה, שם הוא נעצר ולא המשיך עם הגולים,[2] בְּקַחְתּוֹ אֹתוֹ כאשר נבוזראדן לקח את ירמיהו מירושלים,[3] וְהוּא אָסוּר בָּאזִקִּים ירמיהו היה קשור באזיקים כשנבוזראדן לקח אותו,[4] בְּתוֹךְ כָּל גָּלוּת יְרוּשָׁלִַם וִיהוּדָה הַמֻּגְלִים בָּבֶלָה נבוזראדן לקח את ירמיהו יחד עם שאר הגולים מירושלים וממלכת יהודה שהוגלו לבבל[5]: (ב) וַיִּקַּח רַב טַבָּחִים לְיִרְמְיָהוּ נבוזראדן רב הטבחים לקח את ירמיהו (הכתוב חזר על זה היות והוא האריך בסוף הפסוק הקודם בתיאור לקיחתו),[6] וַיֹּאמֶר אֵלָיו נבוזראדן אמר לירמיהו:[7] יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ דִּבֶּר אֶת הָרָעָה הַזֹּאת אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה ה' אלוקיך אמר לך את דברי הנבואה על המקום הזה, ה' אמר לך שבבל עתידה להחריב את ירושלים[8]: (ג) וַיָּבֵא וה' אכן הביא את הפורענויות שהוא אמר שיבואו,[9] וַיַּעַשׂ יְקֹוָק כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר ובכך עשה ה' כפי שהוא אמר (שהוא יביא פורענויות),[10] כִּי חֲטָאתֶם לַיקֹוָק וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקוֹלוֹ (ה' הביא את הפורענויות) היות ואתם חטאתם לה' ולא קיבלתם את דבריו, לא הקשבתם לדברי הנביאים,[11] וְהָיָה לָכֶם הַדָּבָר הַזֶּה ולכן קרה לכם הדבר הזה של חורבן ירושלים[12]: (ד) וְעַתָּה היות וחורבן ירושלים נובע מרצונו של ה' להחריב את העיר ולא מכוחו הגדול של נבוכדנצר,[13] הִנֵּה פִתַּחְתִּיךָ הַיּוֹם מִן הָאזִקִּים אֲשֶׁר עַל יָדֶךָ אני אפתח את האזיקים שבהם ידיך קשורות (היות ואתה רצית שהעם יכנע לבבל כדבר ה'),[14] אִם טוֹב בְּעֵינֶיךָ לָבוֹא אִתִּי בָבֶל בֹּא וְאָשִׂים אֶת עֵינִי עָלֶיךָ אם אתה רוצה לבא איתי לבבל, אתה יכול לבא ואני אשגיח עליך שם,[15] וְאִם רַע בְּעֵינֶיךָ לָבוֹא אִתִּי בָבֶל חֲדָל ואם אינך רוצה לבא איתי לבבל, אתה יכול להימנע מכך ולהישאר בארץ ישראל,[16] רְאֵה כָּל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ יש לך רשות להיות בכל מקום בארץ,[17] אֶל טוֹב וְאֶל הַיָּשָׁר בְּעֵינֶיךָ לָלֶכֶת שָׁמָּה לֵךְ אתה יכול ללכת אל מקום שהוא טוב וישר בעיניך ללכת אליו[18]: (ה) וְעוֹדֶנּוּ לֹא יָשׁוּב עוד לפני שירמיהו אמר לנבוזראדן שהוא רוצה לשוב למקומו בארץ ישראל (הבין נבוזראדן שברצונו של ירמיהו לשוב),[19] וְשֻׁבָה אֶל גְּדַלְיָה בֶן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן אֲשֶׁר הִפְקִיד מֶלֶךְ בָּבֶל בְּעָרֵי יְהוּדָה ותחזור אל גדליהו בן אחיקם בן שפן שמלך בבל מינה להיות השליט על הערים שבממלכת יהודה,[20] וְשֵׁב אִתּוֹ בְּתוֹךְ הָעָם ושב יחד עם גדליהו בתוך העם שנשאר בערי יהודה ולא גלה,[21] אוֹ אֶל כָּל הַיָּשָׁר בְּעֵינֶיךָ לָלֶכֶת לֵךְ או שתלך לכל מקום שאתה רוצה ללכת אליו,[22] וַיִּתֶּן לוֹ רַב טַבָּחִים אֲרֻחָה וּמַשְׂאֵת וַיְשַׁלְּחֵהוּ נבוזראדן רב הטבחים נתן לירמיהו מתנות ותשורות, ולאחר מכן הוא שילח את ירמיהו על מנת שהוא יילך למקום אליו הוא רצה ללכת[23]: (ו) וַיָּבֹא יִרְמְיָהוּ אֶל גְּדַלְיָה בֶן אֲחִיקָם הַמִּצְפָּתָה ירמיהו בא אל גדליהו בן אחיקם למצפה (שם ישב אחיקם),[24] וַיֵּשֶׁב אִתּוֹ בְּתוֹךְ הָעָם הַנִּשְׁאָרִים בָּאָרֶץ ירמיהו ישב יחד עם גדליהו והעם שנשארו בארץ[25]: (ז) וַיִּשְׁמְעוּ כָל שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה  כל מפקדי הצבא שברחו לשדות מפני חיילי בבל,[26] הֵמָּה וְאַנְשֵׁיהֶם גם המפקדים וגם החיילים הרגילים (שמעו),[27] כִּי הִפְקִיד מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם בָּאָרֶץ שנבוכדנצר מלך בבל מינה את גדליהו בן אחיקם לשליט על הארץ,[28] וְכִי הִפְקִיד אִתּוֹ אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וָטָף וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ מֵאֲשֶׁר לֹא הָגְלוּ בָּבֶלָה ונבוכדנצר גם השאיר עם גדליה אנשים שלא גלו מממלכת יהודה: אנשים, נשים, ילדים קטנים ואנשים דלים ועניים[29]: (ח) וַיָּבֹאוּ אֶל גְּדַלְיָה הַמִּצְפָּתָה המפקדים הגיעו אל גדליה שהיה במצפה,[30] וְיִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָהוּ וְיוֹחָנָן וְיוֹנָתָן בְּנֵי קָרֵחַ וּשְׂרָיָה בֶן תַּנְחֻמֶת וּבְנֵי עֵיפַי הַנְּטֹפָתִי וִיזַנְיָהוּ בֶּן הַמַּעֲכָתִי יחד עם המפקדים הגיעו גם ישמעאל בן נתניהו, יוחנן ויונתן בני קרח, שריה בן תנחמת, הבנים של עיפי מנטופה ויזניהו בן המעכתי,[31] הֵמָּה וְאַנְשֵׁיהֶם גם הם וגם אנשיהם הגיעו אל גדליה[32]: (ט) וַיִּשָּׁבַע לָהֶם גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן וּלְאַנְשֵׁיהֶם גדליה בן אחיקם נשבע למפקדים, ולקבוצה שבאה אליו עם אנשיהם,[33] לֵאמֹר כך אמר גדליה בשבועתו:[34] אַל תִּירְאוּ מֵעֲבוֹד הַכַּשְׂדִּים אל תחששו מלעבוד את הכשדים,[35] שְׁבוּ בָאָרֶץ וְעִבְדוּ אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל וְיִיטַב לָכֶם תשבוממלכת יהודה, תעבדו את מלך בבל, ויהיה לכם טוב – הוא לא יכביד עליכם[36]: (י) וַאֲנִי הִנְנִי יֹשֵׁב בַּמִּצְפָּה לַעֲמֹד לִפְנֵי הַכַּשְׂדִּים אֲשֶׁר יָבֹאוּ אֵלֵינוּ אני אשב במצפה ואמנע מהכשדים לבא לפה ולהרע לכם (מלך בבל נתן את הסכמתו לכך),[37] וְאַתֶּם אִסְפוּ יַיִן וְקַיִץ וְשֶׁמֶן וְשִׂמוּ בִּכְלֵיכֶם אתם יכולים לאסוף יין, פירות שמייבשים אותם בקיץ ושמן ולשים אותם בכליכם, ואינכם צריכים לחשוש שמא האויב ייקח את מה שאספתם,[38] וּשְׁבוּ בְּעָרֵיכֶם אֲשֶׁר תְּפַשְׂתֶּם ואתם יכולים לשבת בערים שהתיישבתם בהם[39]: (יא) וְגַם כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּמוֹאָב וּבִבְנֵי עַמּוֹן וּבֶאֱדוֹם וַאֲשֶׁר בְּכָל הָאֲרָצוֹת שָׁמְעוּ כִּי נָתַן מֶלֶךְ בָּבֶל שְׁאֵרִית לִיהוּדָה גם כל היהודים שברחו מפני חיילי בבל למואב, לאדום ולעמון, שמעו שמלך בבל השאיר יהודים בממלכת יהודה ולא הגלה אותם,[40] וְכִי הִפְקִיד עֲלֵיהֶם אֶת גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן והם גם שמעו שנבוכדנצר מלך בבל מינה על היהודים שהוא השאיר בממלכת יהודה את גדליה בן אחיקם בן שפן[41]: (יב) וַיָּשֻׁבוּ כָל הַיְּהוּדִים מִכָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר נִדְּחוּ שָׁם היהודים חזרו מכל המקומות שהם התפזרו אליהם,[42] וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ יְהוּדָה אֶל גְּדַלְיָהוּ הַמִּצְפָּתָה אותם יהודים הגיעו אל גדליהו שהיה במצפה,[43] וַיַּאַסְפוּ יַיִן וָקַיִץ הַרְבֵּה מְאֹד והם אספו הרבה מאוד יין ופירות שמייבשים אותם בקיץ[44]: (יג) וְיוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ וְכָל שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בָּאוּ אֶל גְּדַלְיָהוּ הַמִּצְפָּתָה יוחנן בן קרח וכל מפקדי החיילים שברחו אל השדו הגיעו אל גדליהו שהיה במצפה[45]: (יד) וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו יוחנן והמפקדים אמרו לגדליהו: הֲיָדֹעַ תֵּדַע כִּי בַּעֲלִיס מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן שָׁלַח אֶת יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה לְהַכֹּתְךָ נָפֶשׁ האם אה יודע שבעליס מלך עמון שכנע את ישמעאל בן נתניה להרוג אותך,[46] וְלֹא הֶאֱמִין לָהֶם גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם גדליה בן אחיקם לא האמין ליוחנן ולמפקדי הצבא[47]: (טו) וְיוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ אָמַר אֶל גְּדַלְיָהוּ בַסֵּתֶר בַּמִּצְפָּה כאשר הם היו במצפה, אמר יוחנן בן קרח אל גדליה בסתר,[48] לֵאמֹר כך אמר יוחנן לגדליה:[49] אֵלְכָה נָּא וְאַכֶּה אֶת יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה אני אלך עכשיו ואהרוג את ישמעאל בן נתניה,[50] וְאִישׁ לֹא יֵדָע ואף אחד לא יידע שאני הוא זה שהרגתי אותו ואת הסיבה שהרגתי אותו,[51] לָמָּה יַכֶּכָּה נֶּפֶשׁ למה לתת לישמעאל להרוג אותך (ולכן צריך להרוג אותו קודם),[52] וְנָפֹצוּ כָּל יְהוּדָה הַנִּקְבָּצִים אֵלֶיךָ (אם ישמעאל יצליח להרוג אותך) כל תושבי ממלכת יהודה שהתאספו אליך – יתפזרו להם, היות ולא יהיה להם מנהיג,[53] וְאָבְדָה שְׁאֵרִית יְהוּדָה (אם ישמעאל יהרוג אותך ותושבי ממלכת יהודה יתפזרו) ממלכת יהודה שנשארה תיאבד[54]: (טז) וַיֹּאמֶר גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם אֶל יוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ גדליהו בן אחיקם ענה ליוחנן בן קרח: אַל תַּעֲשֵׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אל תעשה את הדבר הזה, אל תהרוג את ישמעאל,[55] כִּי שֶׁקֶר אַתָּה דֹבֵר אֶל יִשְׁמָעֵאל שהרי אתה אומר דברי שקר על ישמעאל. גדליה לא האמין שישמעאל רוצה להרוג אותו[56]:

 

[1] תרגום + רש"י. רש"י כתב גם בשם חז"ל שירמיהו שאל את ה' האם לגלות עם הגולים או להישאר בירושלים, וה' ענה לו שיחזור לגדליהו ולא יגלה עם שאר הגולים.

[2] רש"י. לפי פירושו ירמיהו הוא זה שהחליט ללכת עם הגולים, שהרי נבוכדנצר ציווה את נבוזראדן שלא לעשות לו דבר. מצודות: נבוזראדן לקח את ירמיהו בשבי יחד עם שאר הגולים ושחרר אותו ברמה.

[3] תרגום.

[4] רש"י. לפי מצודות נבוזראדן הוא זה שאסר את ירמיהו בשלשלאות.

[5] תרגום. מצודות: ירמיהו נלקח מתוך הגולים.

[6] מצודות.

[7] על פי מצודות.

[8] מצודות. רש"י: אענתו של נבוזראדן לירמיהו הייתה שהוא איננו צריך להצטער על חורבן ירושלים היות והוא זה שניבא על החורבן.

[9] מצודות.

[10] מצודות.

[11] תרגום. רד"ק: ברור שירמיהו לא חטא, אלא שנבוזראדן אמר לו את הדברים בכלליות על עם ישראל.

[12] תרגום.

[13] מצודות.

[14] מצודות. רש"י הביא שתי אפשרויות להסביר את השורש פ.ת.ח שבפסוק. או מלשון התרה או משלון פתיחה של ממש.

[15] מצודות.

[16] מצודות.

[17] מצודות.

[18] מצודות.

[19] רד"ק. תרגום: נבוזראדן אמר לירמיהו שאם איננו רוצה לחזור לירושלים, הוא יכול לחזור לגדליה שנמצא במקום אחר בממלכת יהודה (על פי יין הטוב).

[20] תרגום. רש"י: ה' אמר לירמיהו לחזור לגדליהו למרות שירמיהו מצידו לא רצה לחזור לשם.

[21] תרגום.

[22] תרגום.

[23] רד"ק. מצודוהסביר שארוחה היא מתנה קבועה מאת המלך שהמלך נותן בכל פעם מעט ממנו למקבל המתנה ומשאת היא מתנה חד פעמית.

[24] תרגום.

[25] תרגום.

[26] מצודות. רד"ק: החיילים ברחו אל הכפרים ומינו עליהם מפקדים.

[27] מצודות.

[28] תרגום.

[29] תרגום + מצודות.

[30] תרגום.

[31] מצודות.

[32] מצודות.

[33] תרגום.

[34] על פי הגר"א בפירושו ליהושע א,א.

[35] מצודות.

[36] מצודות.

[37] מצודות.

[38] מצודות.

[39] מצודות.

[40] מצודות.

[41] תרגום.

[42] תרגום.

[43] תרגום.

[44] תרגום.

[45] תרגום.

[46] מצודות.

[47] תרגום.

[48] תרגום.

[49] על פי הגר"א בפירושו ליהושע א,א.

[50] מצודות. תרגום: לכאורה משמע מדבריו שלא מדובר על להרוג את ישמעאל אלא על הכאתו, וייתכן שההכאה עצמה תרתיע את ישמעאל מרציחת גדליה. לשון הפסוק לכאורה מתאים יותר לתרגום, היות ובהכאתו של ישמעאל לא כתוב שמדובר על הכאת נפש, בעוד שבסוף הפסוק המדבר על הכאת גדליה, כתוב שההכאה היא הכאת נפש.

[51] מצודות.

[52] תרגום.

[53] מצודות.

[54] תרגום.

[55] תרגום.

[56] תרגום.