מלכים א פרק ו

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר מלכים א' פרק ו'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם כב' אדר תשע"ח

מלכים א פרק ו

(א) וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לאחר שעברו ארבע מאות ושמונים שנה מיציאת בני ישראל ממצרים,[1] בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בשנה הרביעית למלכות שלמה על ישראל,[2] בְּחֹדֶשׁ זִו בחודש שבו זיו האילנות נראה בארץ, זוהר האילנות נראה,[3] הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי חודש זיו הוא חודש אייר שהוא החודש השני למניין החודשים (חודש ניסן הוא החודש הראשון),[4] לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל יִשְׂרָאֵל מילים אלו מוצמדות למילים "בשנה הרביעית". בשנה הרביעית למלכות שלמה על ישראל,[5] וַיִּבֶן הַבַּיִת לַיקֹוָק (בחודש אייר בשנה הרביעית למלכותו של שלמה, שהיא שנת הארבע מאות ושמונים לצאת בני ישראל ממצרים) התחיל שלמה לבנות את בית המקדש[6]:

 

הבניין החיצוני של בית המקדש:

(ב) וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לַיקֹוָק מידות המקדש אשר בנה שלמה לשם ה' הן (כולל הן את ההיכל והן את קודש הקודשים, אך אינו כולל את האולם והחצר):[7] שִׁשִּׁים אַמָּה אָרְכּוֹ אורך בניין בית המקדש היה שישים אמה מכיוון מזרח לכיוון מערב,[8] וְעֶשְׂרִים רָחְבּוֹ רוחב בית המקדש היה עשרים אמה, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ גובה בית המקדש היה שלושים אמה: (ג) וְהָאוּלָם האולם היה מין חדר כניסה בקדמת ההיכל ששימש לשימושים שהיו נצרכים לצורך בית המקדש, אך לא היה זה מכבוד בית המקדש לעשות דברים אלה בהיכל עצמו,[9] עַל פְּנֵי הֵיכַל הַבַּיִת האולם היה תוספת על קדש הקדשים וההיכל, בצידו המזרחי (שהיא חלקו הקדמי של בית המקדש. האולם עמד לפני הכניסה להיכל),[10] עֶשְׂרִים אַמָּה אָרְכּוֹ המידה של הצלע הארוכה של האולם הייתה עשרים אמה (גובה האולם היה מאה ועשרים אמה כפי שכתוב בדברי הימים. הכניסה לאולם הייתה בגובה שלושים אמה. גובה הכניסה אמנם לא מוזכר בפסוקים וכנראה שהגר"א למד זאת מגובה האולם בבית המקדש השני, שם היה גובה הכניסה לאולם בגובה ההיכל),[11] עַל פְּנֵי רֹחַב הַבָּיִת אורך האולם היה מונח כנגד רוחב הבית (כך שמידת עשרים האמה שהוא אורך האולם היה מונח כנגד רוחב הבית שהיה גם הוא עשרים אמה), עֶשֶׂר בָּאַמָּה רָחְבּוֹ המידה של הצלע הקצרה של האולם הייתה עשר אמה, עַל פְּנֵי הַבָּיִת והיא הייתה למזרחו של הבית, כהמשך ישיר לשישים האמה של אורכו (הצד של האולם שמידתו עשרים אמה, נקרא אורך, למרות שהוא הונח כנגד הרוחב של הבית כולו):

 

חלונות בית המקדש:

(ד) וַיַּעַשׂ לַבָּיִת שלמה עשה לבית המקדש, חַלּוֹנֵי שְׁקֻפִים (שלמה עשה לבית המקדש) חלונות שניתן להשקיף דרכם, אֲטֻמִים לכל חלון היה מכסה על צירים (מעין דלת) בהם היה ניתן לכסות את פתח החלון. כשהמכסה היה מונח על החלון, הוא היה אוטם את החלון ומכאן הביאור "חלוני שקופים אטומים". חלונות אלה היו גם בקדש הקדשים (אם כי שם היו קטנים יותר), בקיר הצפוני ובקיר הדרומי, אך בקיר המערבי לא היו חלונות:

 

היציעים (התאים שהיו מסביב לבית המקדש):

(ה) וַיִּבֶן עַל קִיר הַבַּיִת שלמה סמך לקירות בית המקדש, יָצִיעַ סָבִיב (שלמה סמך לקירות בית המקדש) בניין צדדי, שהקיף את המקדש. בבניין זה שנקרא "יציע" היו חללים (חדרים כפי שנראה), אֶת קִירוֹת הַבַּיִת סָבִיב לַהֵיכָל וְלַדְּבִיר שלמה בנה את היציע מסביב לקירות שהקיפו את ההיכל ואת קודש הקדשים, אך לא מסביב לקירות האולם. יוצא מכאן שהיו יציעים רק משלשה צדדים של בית המקדש, וַיַּעַשׂ צְלָעוֹת סָבִיב שלמה בנה קירות חיצוניים הנקראים "צלעות", שהקיפו את היציע, וכך נוצר מקום סגור ששימש כתאים, כמו שנראה בהמשך. היציע הוא החלל שנוצר בין קיר חיצוני שנקרא "צלע" לקיר של בית המקדש עצמו: (ו) היציע היה מחולק לשלש קומות: הַיָּצִיעַ הַתַּחְתֹּנָה חָמֵשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ הקומה התחתונה הייתה רחבה חמש אמות (רוחב זה הוא החלל שבין הצלע לקיר בית המקדש), וְהַתִּיכֹנָה שֵׁשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ הקומה האמצעית של היציע הייתה רחבה שש אמות, וְהַשְּׁלִישִׁית שֶׁבַע בָּאַמָּה רָחְבָּהּ הקומה השלישית של היציע הייתה רחבה שבע אמות, כִּי מִגְרָעוֹת נָתַן לַבַּיִת סָבִיב חוּצָה שלמה בנה את הקיר החיצוני של בית המקדש בצורה מדורגת (ועל הבליטות שנוצרו, היה ניתן להניח את הקורות שישמשו לרצפה של היציעים התחתונים והאמצעיים), לְבִלְתִּי אֲחֹז בְּקִירוֹת הַבָּיִת הסיבה ששלמה בנה את הבית מבחוץ בצורה מדורגת היא כדי שלא יהיה צורך לקדוח חורים בקיר כדי להניח את הקורות. כדי ששלמה יוכל לבנות את תקרת הקומה התחתונה של היציע, הוא עשה מדרגה של אמה בקיר החיצוני של בית המקדש, על ידי שהוא גרע מעובי הקיר אמה (זו הסיבה להפרש רוחב החלל בין היציע התחתונה ליציע האמצעית). על מגרעת זו הניחו את הקורות כדי לבנות את תקרת הקומה התחתונה של היציע, ששימשה גם כריצפת הקומה האמצעית של היציע (גם בין הקומה האמצעית של היציע לקומה העליונה, עשה שלמה שקע נוסף, וגרע מעובי הכותל אמה, כדי שהוא יוכל להניח על אמה זו קורות לבניית תקרת הקומה האמצעית שהיא רצפת הקומה העליונה)[12]: (ז) וְהַבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ כאשר הבית נבנה מעצמו. הגר"א הביא כאן את מדרש חז"ל שלאחר שהסבלים הביאו את האבנים למקום בניין בית המקדש, האבנים עלו מעצמן זו על זו, אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה (כאשר בית המקדש נבנה מעצמו) הוא נבנה מאבנים שלמות כפי שהן נחצבו במחצבה, ולכן שלמה לא רצה לקדוח חורים באבנים, ובמקום זאת הוא בנה את הקיר החיצוני של בית המקדש בצורה מדורגת, על מנת שהוא יוכל להניח על המגרעות את הקורות בלי לקדוח בהם חורים, וּמַקָּבוֹת פטישי ברזל, וְהַגַּרְזֶן וכלי שמשמש גם כן לבניין באבן שנקרא גרזן, כָּל כְּלִי בַרְזֶל וכן כל כלי שיש בו ברזל, בנוסף למקבות ולגרזנים, לֹא נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ (קולם של כלי הברזל שהוזכרו) לא נשמע בזמן שבנו את בית המקדש, לא השתמשו בהם כדי לתקן את האבנים אחרי שהן נחצבו מההר, אלא השתמשו באבנים כפי שהן נחצבו[13]:

 

הכניסה ליציעים:

(ח) פֶּתַח הַצֵּלָע הַתִּיכֹנָה הפתח של הקומה האמצעית שביציעים, אֶל כֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית (הפתח של הקומה האמצעית שביציעים היה) אל הצד הימני של בית המקדש, כלומר: פתח הכניסה לצלע האמצעית היה מצד צפון של בית המקדש,[14] וּבְלוּלִּים מדרגות העולות בצורה סיבובית עמדו מחוץ ליציעים. מדרגות אלה היו בתוך עמוד חלול ועגול (אמנם בבירור הדברים מצאנו דעות שונות לגבי המיקום המדויק של מדרגות אלו וכן לא מצאנו את מידתן), יַעֲלוּ עַל הַתִּיכֹנָה מדרגות אלו עלו אל היציע האמצעי, אל הפתח המוזכר בראש הפסוק, וּמִן הַתִּיכֹנָה אֶל הַשְּׁלִשִׁים וכן היו מדרגות מהיציע בקומה השנייה, ליציע שבקומה השלישית (בנוסף, היה פתח רגיל לקומה התחתונה של היציע):

 

תקרת בית המקדש וסיום בניית היציעים:

(ט) וַיִּבֶן אֶת הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ שלמה בנה את בית המקדש וסיים לבנות את ארבעת קירות בית המקדש, וַיִּסְפֹּן אֶת הַבַּיִת גֵּבִים שלמה כיסה את הבית בתקרה העשויה גבים. הכוונה לכיפה אחת גדולה עשויה מאבנים שהייתה כנראה במרכז גג בית המקדש, וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים ומתחת לתקרת הכיפה היו מונחים קורות של עצי ארז על מנת שיהיה ניתן ללכת על גג בית המקדש לצורך תיקונים[15]: (י) וַיִּבֶן אֶת הַיָּצִיעַ עַל כָּל הַבַּיִת שלמה בנה את היציעים לאורך קירות בית המקדש משלשה כיוונים (הסיבה לחזרה על פרט זה היא שהנביא הפסיק את עניין היציעים בתיאור תקרת בית המקדש),[16] חָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמָתוֹ גובה של כל קומה ביציע היה חמש אמות, וַיֶּאֱחֹז אֶת הַבַּיִת בַּעֲצֵי אֲרָזִים שלמה חיבר את גג התא (שהוא החדר שעל יד חלל היציע יחד עם הצלע – הקיר החיצוני) למבנה עצמו של בית המקדש, על ידי הנחת קורות של עצי ארזים (כפי שהוסבר לעיל עם המגרעות):

 

התגלות ה' אל שלמה תוך כדי בניית בית המקדש:

(יא) וַיְהִי דְּבַר יְקֹוָק אֶל שְׁלֹמֹה זהו דבר הנבואה שה' ניבא את שלמה (התגלות זו הייתה לאחר שסיים שלמה לבנות את החלק החיצוני של בית המקדש ולפני שהוא בנה את החלק הפנימי),[17] לֵאמֹר כך אמר ה' לשלמה בדברי הנבואה[18]: (יב) הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה בֹנֶה אני (ה') אשרה את שכינתי בבניין היפה של בית המקדש אותו אתה בונה בתנאים הבאים:[19] 1) אִם תֵּלֵךְ בְּחֻקֹּתַי (אשרה את שכינתי בבית המקדש) רק אם אתה (שלמה) תלך לפי החוקים שלי (של ה'),[20] 2) וְאֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשֶׂה  ואם תעשה ותקיים את הדינים עליהם ציוויתי,[21] 3) וְשָׁמַרְתָּ אֶת כָּל מִצְוֹתַי לָלֶכֶת בָּהֶם ואם תשמור את כל המצוות עליהם ציוויתי,[22] וַהֲקִמֹתִי אֶת דְּבָרִי אִתָּךְ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל דָּוִד אָבִיךָ (אם אתה, שלמה, תקיים את שלשת התנאים המוזכרים) אז אני אקיים את ההבטחה שאני (ה') הבטחתי אל דוד אביך, ואשרה את שכינתי בבית המקדש[23]: (יג) וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אני אשרה את שכינתי בתוך בני ישראל,[24] וְלֹא אֶעֱזֹב אֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל ולא ארחיק ממני את עם ישראל שהוא העם שלי (של ה')[25]:

 

בניית הקירות הפנימיים של בית המקדש:

(יד) (לאחר שהנביא הפסיק את עניין בניית בית המקדש בכך שהוא כתב את דברי הנבואה שנאמרו לשלמה, חוזר הנביא לעסוק בעניין בית המקדש, ותחילה הוא פותח בסיכום קצר של מה שראינו עד עתה) וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת הַבַּיִת עד עתה בנה שלמה את הקירות החיצוניים של בית המקדש ואת הגג, וַיְכַלֵּהוּ וכן סיים שלמה לבנות את היציעים והקורות: (טו) וַיִּבֶן אֶת קִירוֹת הַבַּיִת מִבַּיְתָה שלמה בנה את הפנים של קירות הבית וציפה את קירות הבית מבפנים (אמנם כאן מדובר בהכללה לגבי כל הקירות הפנימיים של בית המקדש, ובסוף הפסוק יבואר שהכוונה בתחילה היא לכך ששלמה חיפה בשלב ראשון את קירות ההיכל), בְּצַלְעוֹת אֲרָזִים (שלמה ציפה את פנים בית המקדש) בלוחות קטנים העשויים מעץ ארז (ומעתה ייקראו לוחות אלה בביאורנו "לוחות ארזים"), מִקַּרְקַע הַבַּיִת עַד קִירוֹת הַסִּפֻּן לוחות הארזים ציפו את כל הקיר של בית המקדש, מהקרקע של בית המקדש ועד לקירות הסיפון, שהם קורות תקרת הארז שהיו מתחת לתקרת הגבים (כמו שראינו לפני כן, תקרת בית המקדש הייתה כפולה: בחלק החיצוני הייתה כמין כיפת אבנים ובחלק הפנימי היו קורות ארזים), צִפָּה עֵץ מִבָּיִת הכתוב מפרט שציפו את כל קירות האבן בהיכל מבפנים בעצי ארזים, וַיְצַף אֶת קַרְקַע הַבַּיִת בְּצַלְעוֹת בְּרוֹשִׁים את רצפת בית המקדש חיפה שלמה בלוחות רחבים יותר, העשויים מעצי ברוש. עצי הארז גבוהים יותר, וממילא הם מתאימים לבנייה לגובה, בעוד עצי הברוש דקים יותר ומתאימים לבניית רצפות: (טז) וַיִּבֶן אֶת עֶשְׂרִים אַמָּה מִיַּרְכְּתֵי הַבַּיִת שלמה בנה גם את קירות עשרים האמה שהיו בחלק המקדש האחורי המערבי, את קודש הקדשים, בְּצַלְעוֹת אֲרָזִים (שלמה חיפה את קודש הקדשים) בלוחות העשויים מעצי ארז, מִן הַקַּרְקַע עַד הַקִּירוֹת לוחות הארז שציפו את קירות קדש הקדשים היו מונחות לגובה, מהקרקע ועד התקרה הפנימית של קדש הקדשים, שהייתה נמוכה יותר מהתקרה החיצונית (כפי שנראה בעז"ה בהמשך), וַיִּבֶן לוֹ מִבַּיִת לִדְבִיר לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים שלמה בנה את חלק הבית הפנימי, שנמצא פנימה יותר מהדביר כדי שישמש לקדש הקדשים. כפי שבעז"ה נראה, הדביר הוא המחיצה המבדילה בין ההיכל לקדש הקדשים. הנביא מסביר שהחלל שהיה בין הדביר לקיר המערבי של בית המקדש נועד להיות לקדש הקדשים: (יז) וְאַרְבָּעִים בָּאַמָּה הָיָה הַבָּיִת חלל ההיכל היה ארבעים אמה (ארבעים אמה אלה כוללים גם את הדביר שעמד על שטח ההיכל ולא על שטח קדש הקדשים), הוּא הַהֵיכָל לִפְנָי ההיכל, הקודש, היה בחלק הקדמי של המקדש (כמו שהפנים נמצאות בצד הקדמי של האדם): (יח) וְאֶרֶז אֶל הַבַּיִת פְּנִימָה לוחות הארז שציפו את קירות קדש הקדשים, מִקְלַעַת (לוחות הארז שציפו את קירות קדש הקדשים) היו מקושטים בציורים בולטים על גביהם. ציורים בולטים אלה כללו ציורים של הדברים הבאים: 1) פְּקָעִים דמויות שונות של חיות ובהמות, 2) וּפְטוּרֵי צִצִּים פרחים פתוחים, הַכֹּל אֶרֶז אֵין אֶבֶן נִרְאָה כל הקירות הפנימיים של בית המקדש היו מצופים ומכוסים בלוחות ארז כך שקירות האבן לא היו נראים מבפנים כלל: (יט) וּדְבִיר בְּתוֹךְ הַבַּיִת שלמה הכין את הדביר, את המחיצה שחצצה בין קדש הקדשים להיכל, בתוך ההיכל (לומר לנו שהדביר היה בתוך חלל ההיכל ולא בחלל קדש הקדשים), מִפְּנִימָה הֵכִין מטרת בניית המחיצה, הדביר, הייתה כדי לייחד את החלל הפנימי יותר, את קודש הקדשים, לְתִתֵּן שָׁם אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְקֹוָק החלל הפנימי יוחד לשים שם את ארון ברית ה'. על ידי בניית הדביר, נוצר חלל שהיה ניתן לייחד אותו על מנת לשים בו את ארון הברית: (כ) וְלִפְנֵי הַדְּבִיר מידות קדש הקדשים מבפנים, ממקום המחיצה היו, עֶשְׂרִים אַמָּה אֹרֶךְ וְעֶשְׂרִים אַמָּה רֹחַב (מידות קדש הקדשים היו) באורך ורוחב עשרים אמה. קדש הקדשים היה ריבוע של עשרים אמה אורך ועשרים אמה רוחב, וְעֶשְׂרִים אַמָּה קוֹמָתוֹ גובה קדש הקדשים היה עשרים אמה. יוצא מכאן שקדש הקדשים היה נמוך יותר מההיכל: גובה ההיכל היה שלשים אמה ואילו גובה הדביר היה עשרים (וממילא מוכח שהייתה תקרה פנימית בתוך בית המקדש שכיסתה את קודש הקדשים),[26] וַיְצַפֵּהוּ זָהָב סָגוּר שלמה ציפה את המחיצה שחצצה בין הדביר וההיכל בזהב טהור,[27] וַיְצַף מִזְבֵּחַ אָרֶז שלמה הגדיל את מזבח הקטורת שעשה משה, על ידי שהוא הוסיף עליו תוספת שהייתה עשויה מעצי ארז. לאחר מכן ציפה שלמה את המזבח כולו בלוחות ארז (התוספת נעשתה באופן שמסביב למזבח שבנה משה, הוסיף שלמה עצי ארז)[28]. בפסוק כב' יפורש ששלמה ציפה תוספת זו גם בזהב, וכך כל המזבח היה מצופה זהב: (כא) וַיְצַף שְׁלֹמֹה אֶת הַבַּיִת מִפְּנִימָה שלמה ציפה את קדש הקדשים מבפנים, זָהָב סָגוּר (שלמה ציפה את קדש הקדשים) בזהב טהור. כך יוצא שהיו שלש שכבות בקירות קדש הקדשים: שכבת קיר האבן שהייתה השכבה החיצונית, שכבת עצי הארז שציפו את קיר האבן מבפנים, ושכבת הזהב שציפתה את שכבת עצי הארז, וַיְעַבֵּר בְּרַתּוּקוֹת זָהָב לִפְנֵי הַדְּבִיר שלמה העביר שרשראות זהב על גג הדביר, בחלל שמגג בית המקדש לגג קדש הקדשים. ראינו שהגג של קדש הקדשים היה בגובה עשרים אמה, ואילו גג ההיכל היה בגובה שלשים אמה. מכאן שנוצר פער של עשר אמות גובה, בין גג קדש הקדשים לגג ההיכל. שלמה הניח שלשלאות ברזל מעל לקצה המחיצה שהפרידה בין קדש הקדשים להיכל, כך שמי שעמד בהיכל, לא ראה שגג קודש הקדשים נמוך יותר מגג ההיכל, שהרי הוא ראה מולו מחיצה גבוהה עשרים אמה (הדביר) וישר מעליהם עשר אמות של רתוקות הזהב (השלשלאות נראו כהמשך ישיר של הדביר), וַיְצַפֵּהוּ זָהָב על רתוקות הזהב, הדביק שלמה לוחות זהב (טסים), כך יהיה נראה הקיר כבנוי מזהב: (כב) וְאֶת כָּל הַבַּיִת צִפָּה זָהָב גם את כל ההיכל ציפה שלמה בזהב, עַד תֹּם כָּל הַבָּיִת בכך השלים שלמה לצפות את כל בית המקדש בזהב, גם את תקרת בית המקדש,[29] וְכָל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לַדְּבִיר צִפָּה זָהָב גם את מזבח הקטורת המורחב (מזבח הזהב שעשה משה בתוספת עצי הארז שהוסיף עליו שלמה), המזבח שעמד ליד הדביר, ציפה שלמה בזהב:

 

הכרובים:

(כג) וַיַּעַשׂ בַּדְּבִיר שלמה עשה בחלק הפנימי מהדביר, בקדש הקדשים, שְׁנֵי כְרוּבִים (שלמה עשה בקדש הקדשים) שני כרובים, שתי דמויות אדם ען כנפיים,[30] עֲצֵי שָׁמֶן הכרובים היו עשויים מעץ זית,[31] עֶשֶׂר אַמּוֹת קוֹמָתוֹ גובהו של כל אחד מהכרובים היה עשר אמות: (כד) וְחָמֵשׁ אַמּוֹת כְּנַף הַכְּרוּב הָאֶחָת אורכה של כנף הכרוב היה חמש אמות, וְחָמֵשׁ אַמּוֹת כְּנַף הַכְּרוּב הַשֵּׁנִית וכן, הכנף השנייה של הכרוב, הייתה ארוכה חמש אמות, עֶשֶׂר אַמּוֹת מִקְצוֹת כְּנָפָיו וְעַד קְצוֹת כְּנָפָיו סך הכל, האורך מקצה אחד של כנף הכרוב עד הקצה השני של הכנף, היה עשר אמות. (כיוון, שכנפי הכרוב היו יוצאות מאמצע גב הכרוב, גוף הכרוב לא היה מפריד ביניהן ולא תפס שטח)[32]: (כה) וְעֶשֶׂר בָּאַמָּה הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי גם הכרוב השני היה גבוה עשר אמות, מִדָּה אַחַת גודל וצורה שווה, וְקֶצֶב אֶחָד ומשקל שווה, לִשְׁנֵי הַכְּרֻבִים היו לשני הכרובים. הנביא אומר ששני הכרובים היו זהים בגובהם, באורכם, בצורתם, ברוחבם ובמשקלם: (כו) קוֹמַת הַכְּרוּב הָאֶחָד עֶשֶׂר בָּאַמָּה הכרוב הראשון היה עשר אמות, וְכֵן הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי כך גם היה גובה הכרוב השני[33]: (כז) וַיִּתֵּן אֶת הַכְּרוּבִים בְּתוֹךְ הַבַּיִת הַפְּנִימִי שלמה שם את הכרובים בקודש הקדשים,[34] וַיִּפְרְשׂוּ אֶת כַּנְפֵי הַכְּרֻבִים הכרובים פרשו את כנפיהם בעצמם בדרך נס, לאחר שהניחו אותם בקדש הקדשים,[35] וַתִּגַּע כְּנַף הָאֶחָד בַּקִּיר הכנף השמאלית של הכרוב הצפוני, נגעה בקיר הצפוני של קודש הקדשים, וּכְנַף הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי נֹגַעַת בַּקִּיר הַשֵּׁנִי הכנף הימנית של הכרוב הדרומי נגעה בקיר הדרומי של קדש הקדשים, וְכַנְפֵיהֶם אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת נֹגְעֹת כָּנָף אֶל כָּנָף הכנפיים שהיו פרושות למרכז קדש הקדשים (הכרוב הצפוני פרש את כנפו הימנית לכיוון מרכז קדש הקדשים, והכרוב הדרומי פרש את כנפו השמאלית לכיוון מרכז קדש הקדשים) נגעו זו בזו: (כח) וַיְצַף אֶת הַכְּרוּבִים זָהָב שלמה ציפה את הכרובים בזהב: (כט) וְאֵת כָּל קִירוֹת הַבַּיִת בכל קירות ההיכל, מֵסַב קָלַע שלמה עשה תבליטים מסביבם, פִּתּוּחֵי מִקְלְעוֹת התבליטים היו ציורים בולטים של הדברים הבאים: 1) כְּרוּבִים תבליטים של מלאכים, 2) וְתִמֹרֹת ותבליטים של עצי תמר, 3) וּפְטוּרֵי צִצִּים ותבליטים של פרחים מלבלבים, מִלִּפְנִים תבליטים אלו היו בקודש הקדשים, וְלַחִיצוֹן וכן היו תבליטים דומים בהיכל (אמנם, בקודש הקדשים היו תבליטים של חיות, ולא בטוח שהיו גם תבליטים של כרובים ודקלים):

 

סיום בניית הקירות הפנימיים של ההיכל ובניית הדלתות:

(ל) וְאֶת קַרְקַע הַבַּיִת את הרצפה שהייתה עשויה מעצי ברוש, צִפָּה זָהָב שלמה ציפה בזהב, לִפְנִימָה וְלַחִיצוֹן שלמה ציפה גם את רצפת הברוש הפנימית בזהב, את רצפת קדש הקדשים, וגם את רצפת הברוש החיצונית, את רצפת ההיכל: (לא) וְאֵת פֶּתַח הַדְּבִיר עָשָׂה דַּלְתוֹת במחיצה שהייתה בין קדש הקדשים להיכל עשה שלמה דלתות, עֲצֵי שָׁמֶן הדלתות היו עשויות מעצי זית, הָאַיִל מְזוּזוֹת חֲמִשִׁית עמודי המזוזות, הקורות (שבשפה של היום נקראים משקופים), היו בנויות מחמש צלעות, ולא מארבע צלעות כפי שאנחנו רגילים: (לב) וּשְׁתֵּי דַּלְתוֹת עֲצֵי שֶׁמֶן שתי הדלתות שהיו בפתח הדביר היו עשויות מעצי זית, וְקָלַע עֲלֵיהֶם מִקְלְעוֹת שלמה פיתח על הדלתות תבליטים בולטים של הדברים הבאים: 1) כְּרוּבִים תבליטים של מלאכים, 2) וְתִמֹרוֹת ותבליטים של עצי תמר, 3) וּפְטוּרֵי צִצִּים ותבליטים של פרחים מלבלבים, וְצִפָּה זָהָב שלמה ציפה בזהב את הדלתות שהיו במחיצה שחצצה בין קודש הקדשים להיכל, וַיָּרֶד עַל הַכְּרוּבִים וְעַל הַתִּמֹרוֹת אֶת הַזָּהָב שלמה שטח את הזהב על צורות הכרובים ואילנות התמר שהיו על גבי הדלתות, כך שהזהב בלט לפי הצורה של הכרובים והתימורות. הזהב שבו השתמש שלמה לציפוי קירות קדש הקדשים היה זהב משובח, ולכן היה ניתן לשטוח אותו על התבליטים: (לג) וְכֵן עָשָׂה לְפֶתַח הַהֵיכָל (כמו ששלמה עשה קורות מעצי זית בדביר, במחיצה שבין ההיכל לקדש הקדשים) כך עשה שלמה גם בפתח של ההיכל, מְזוּזוֹת עֲצֵי שָׁמֶן (שלמה עשה בפתח ההיכל) קורות אלה היו עשויות מעץ זית, מֵאֵת רְבִעִית הקורות בפתח ההיכל היו מרובעות (בנגוד לקורות שהיו בפתח הכניסה לקדש הקדשים שהיו מחומשות): (לד) וּשְׁתֵּי דַלְתוֹת עֲצֵי בְרוֹשִׁים שתי הדלתות של ההיכל היו עשויות מעצי ברוש, שְׁנֵי צְלָעִים הַדֶּלֶת הָאַחַת גְּלִילִים הדלת הראשונה של הכניסה להיכל התקפלה לשניים, והייתה כעין אקורדיון. בחצי האורך של הדלת היה ציר נוסף כך שהדלת הייתה יכולה להתקפל, וּשְׁנֵי קְלָעִים הַדֶּלֶת הַשֵּׁנִית גְּלִילִים גם הדלת השנייה של הכניסה להיכל הייתה מתקפלת לשניים: (לה) וְקָלַע שלמה חקק על דלתות ההיכל תבליטים של הדברים הבאים: 1) כְּרוּבִים תבליטים של מלאכים, 2) וְתִמֹרוֹת ותבליטים של עצי תמר, 3) וּפְטֻרֵי צִצִּים ותבליטים של פרחים מלבלבים, וְצִפָּה זָהָב שלמה ציפה את דלתות ההיכל בזהב, מְיֻשָּׁר עַל הַמְּחֻקֶּה בטבלאות הזהב, הכינו ריקועים של מלאכים, עצי תמר ופרחים מלבלבים, כדי שהם יתאימו לתבליטים שעל הדלתות, וכך יוכלו לצפות את הדלתות בזהב. כשהכינו את ציפוי הזהב של קירות ההיכל (ובתוכם גם ציפוי דלתות הכניסה לקדש הקדשים), הכינו שקעים בולטים בצורת כרובים ואילנות תמר, ולאחר מכן הלבישו לוחות זהב אלה על קירות ההיכל, כך שהם התאימו לתבליטים הבולטים. זאת בניגוד לאופן שבו שלמה ציפה את קירות קדש הקדשים, שם הוא השתמש בזהב משובח יותר שהיה גמיש, ולכן היה ניתן לשטוח את הזהב על התבליטים ללא הכנת השקעים מראש: (לו) וַיִּבֶן אֶת הֶחָצֵר הַפְּנִימִית שלמה בנה חומה לחצר הפנימית של בית המקדש, שְׁלֹשָׁה טוּרֵי גָזִית שלש השורות הראשונות של כותל החצר הפנימית היו עשויות מטורי גזית, אבנים מסותתות,[36] וְטוּר כְּרֻתֹת אֲרָזִים השורה הרביעית הייתה עשויה מעצי ארז כרותים על מנת שיחזקו את הקיר. קירות החצר היו זקוקות לחיזוק משום שהן לא היו מקורות (בניגוד לקירות בית המקדש)[37]. על גבי טור הארזים, הוסיף שלמה שלשה טורי גזית נוספים, ועליהם טור כרותות ארזים, וכן הלאה לאורך כל גובה הקיר: (לז) בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית יֻסַּד בֵּית יְקֹוָק בשנה הרביעית למלכות שלמה, הונח היסוד לבית המקדש, בְּיֶרַח זִו בחודש אייר (שבו זוהר הפרחים נראה בארץ): (לח) וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה לאחר ששלמה מלך אחת עשרה שנה, בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בחודש חשוון (בו נגמר המבול), שהוא החודש השמיני למניין החודשים, כָּלָה הַבַּיִת לְכָל דְּבָרָיו וּלְכָל מִשְׁפָּטָיו (בחודש חשוון) שלמה סיים את בניית הבית לגמרי. את עצם בניית בית המקדש סיים שלמה בתאריך ז' תשרי, אך היו מספר תיקונים קטנים והשלמות אותם סיים שלמה רק בחודש חשוון, וַיִבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים שלמה בנה את בית המקדש לאורך שבע שנים, עד שהוא סיים לבנותו (הנביא אינו מחשיב את חצי השנה הנוספת שמחודש אייר ועד לחודש חשוון):

 

[1] תרגום. הגר"א מחשב את ארבע מאות ושמונים השנים שעברו מצאת בני ישראל ממצרים ועד לבניין בית המקדש. 40 שנה שהיו בנ"י במדבר, 14 שנים של כיבוש וחילוק, 369 שנה שהיה המשכן בשילה (14 השנים האחרונות שיהושע היה חי, שהרי הוא הנהיג את עם ישראל 28 שנה, + 40 של עתניאל, + 80 של אהוד, + 40 של דבורה, + 40 של גדעון – הכוללים גם את 7 השנים שמדין שיעבדו את בני ישראל – בניגוד לשיטת רש"י + 3 של אבימלך + 23 של תולע + 22 של יאיר (שנה אחת הייתה שנה משותפת לשניהם), + 18 של שיעבוד עמון, + 6 של יפתח, + 7 של אבצן, + 10 של אילון, + 8 של עבדון, + 20 של שמשון, +39 של עלי ולמרות שכתוב שעלי שפט את ישראל במשך ארבעים שנה, ייתכן שבשנת הארבעים מת) 13 שנה שהמשכן היה בנוב (10 שנים של שמואל + שנה של שמואל ושאול יחד + שנתיים שהיו רק של שאול) + 44 שנה שהיה המשכן בגבעון (40 של דוד + 4 של שלמה). נקודה חשובה העולה מדברי הגר"א היא שכאשר יפתח אמר למלך עצון שעברו שלש מאות שנה מיציאת מצרים, הוא לא דייק והיה הפרש של שבע שנים מיציאת מצרים, שכן לפי חישוב זה עברו רק 293 שנה מיציאת מצרים ועד ליפתח. (לפי רש"י יוצא שבאמת עברו 300 שנה שכן הוא סובר ש40 השנים של גדעון אינם כוללים את 7 שנות השיעבוד תחת מדין. רלב"ג (בפירושו לפרק יא' תועלת שבעה עשר) מחשב גם הוא את השנים שעברו מיציאת מצרים ועד לבניין בית המקדש: בספר שופטים כתוב שמיציאת מצרים ועד ליפתח עברו שלוש מאות שנה. לאחר מכן שפטו את ישראל: יפתח, אבצן, אלון הזבולוני, עבדון בן הלל – יחד שפטו במשך שלושים ואחת שנה. בתוך ארבעים שנות שעבוד פלשתים יש לחשב גם חלק משנותיהם של שמשון ושל עלי, ממשלת שאול ושמואל הייתה במשך שלש עשרה שנה.

[2] מצודות. רלב"ג בסוף פרק ז' (פסוק נא') כתב שהסיבה ששלמה לא התחיל לבנות את בית המקדש מיד כשמלך היא כדי שהוא יוכל לצבור אוצרות איתם יבנה את הבית, היות ולא רצה להשתמש באוצרות שהקדיש דוד אביו.

[3] מצודות. הגר"א: כך היה נקרא חודש אייר לפני שעם ישראל גלה לבבל.

[4] רש"י.

[5] מצודות.

[6] מצודות.

[7] מצודות. הגר"א: ביהמ"ק היה כפול באורך ובגובה של המשכן ופי שלש בגובה.

[8] מצודות.

[9] הגר"א.

[10] הגר"א.

[11] הגר"א.

[12] לגבי אורך התאים לא מצאנו כאן מידה. הרב אמיר בן אורי שליט"א בספר "והבית בהיבנותו" למד מבית המקדש השני שם היו התאים שתים עשרה אמות כל אחת. אמנם דבר זה תלוי במחלוקת הראשונים אותה הזכרנו בהקדמה לספר האם ניתן ללמוד מבית המקדש השני אל בית המקדש הראשון או לא.

[13] ועיין בביאורנו בפרק ה' פסוק לא' שם ראינו שכן סיתתו את האבנים ובהערות שם שהבאנו את דעת רש"י שהיה מותר לסתת את האבנים עד שהם הגיעו לבית המקדש, אך משעה שהאבנים הגיעו לבית המקדש, היה אסור לסתת אותם. ועיין באוצר המאמרים שם נרחיב על הדבר בעז"ה.

[14] הגר"א מסביר שהסיבה שנקרא צד צפון צד ימין הוא משום שמי שנכנס אל בית המקדש, היה צד צפון לימינו.

[15] אמנם העירנו הרב מנחם מקובר שליט"א שכוונת הגר"א שהכיפה הייתה בצד הפנימי של התקרה (כפי שמסבירים פרשנים אחרים), אך הרב אמיר בן אורי שליט"א, מחבר הספר "והבית בהיבנותו" מוכיח שהכיפה הייתה מעל לוחות הארז מכך שכתוב בפסוק טו' ששלמה חיפה את קירות בית המקדש מהקרקע ועל ללוחות הארז, ואם לוחות הארז נמצאים מעל לכיפה, כיצד ייתכן שלוחות הארז הגיעו עד לשדרות הארזים?

[16] והבית בהיבנותו.

[17] תרגום. לכאורה מדברי התרגום עולה שהנבואה הייתה אל שלמה עצמו. רד"ק כתב שדברי הנבואה היו לאחיה השילוני שאמר את דברי הנבואה אל שלמה בעוד שלמה היה עסוק בבניית בית המקדש. רלב"ג מחזק את דבריו של הרד"ק וכתב שמכך שכתוב בהתגלות הבאה של ה' לשלמה (בפרק ט' פסוק ב') שזו הייתה ההתגלות השנייה של ה' אליו, מכאן שנבואה זו לא הייתה לשלמה עצמו, אלא לנביא שיאמר לשלמה את דברי הנבואה. מלבי"ם: התגלות זו הייתה אמנם ישירה אל שלמה, אך לא הייתה התגלות של נבואה ממש (עיין בדבריו בפרק ט' פסוק ב').

[18] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[19] מצודות.

[20] תרגום.

[21] תרגום.

[22] תרגום.

[23] מצודות.

[24] תרגום.

[25] תרגום.

[26] רלב"ג בפירושו לפרק יב', התועלת השמונה עשר, כתב שהסיבה שתקרת קדש הקדשים הייתה נמוכה יותר מתקרת שאר הבית הייתה בגלל ששלמה שמר על הפרופורציות של המשכן. בית המקדש היה כפול במידותיו מהמשכן שעשה משה, ורק התקרה הייתה גבוהה פי שלוש. לכן, את תקרת קדש הקדשים הנמיך שלמה לגובה עשרים אמות כדי שגם הוא יהיה כפול מהגובה של המשכן.

[27] והבית בהיבנותו ועיין תלמוד בבלי מסכת יומא דף מה' עמוד א'.

[28] הגר"א כותב שהסיבה ששלמה ציפה את מזבח הזהב היא משום שכל מה שעשה שלמה בבית המקדש היה כפול ממה שעשה משה רבינו, ולכן הכפיל גם את גודל מזבח הזהב. בפירוש והבית בהיבנותו הוכיח ששלמה לא הכפיל את גובה מזבח הזהב.

[29] מצודות.

[30] בעניין הסיבה שעשה שלמה כרובים נוספים, כתב הרד"ק בפרק ח' פסוק ז' שכל השינויים שעשה שלמה בבניין בית המקדש, עשה על פי נבואה.

[31] הגר"א כתב שתי אפשרויות לפרש עצי שמן: או עצי זית או עצי אפרסמון.

[32] כך פירש המלבי"ם. אמנם חז"ל אמרו שהכנפיים לא היו יוצאות מאמצע גב הכרובים, אלא מצידי הכרוב, ולמרות שרוחב קדש הקדשים היה עשרים אמה ולכאורה לא היו יכולים הכרובים להיכנס לרוחב בית המקדש, אמרו חז"ל שהכרובים היו נכנסים לרוחב בית המקדש בנס.

[33] בספר "והבית בהיבנותו" כתב שסיבת החזרה היא להדגיש את שוויון שתי הכרובים או בגלל שהפסיק בפירוט הדברים בהם הכרובים היו שווים.

[34] מצודות.

[35] בפירוש "והבית בהיבנותו" כתב שאמנם דברי הגר"א הם לכאורה על דרך הדרש, אך בגלל שיש כאן שינוי מלשון הנביא לכל אורך הפרק, שכן כאן כתוב "ויפרשו" בלשון רבים, כתב הגר"א שהכרובים פרשו את כנפיהם בעצמם.

[36] עיין ביאורנו לפרק ה' פסוק לא' ובהערות שם.

[37] דברי הגר"א כאן הם בניגוד לדברי חז"ל שפירשו במסכת ראש השנה דף ד עמוד א ששלמה עשה כן לצורך יופי.