מלכים א פרק ז

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר מלכים א' פרק ז'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם כב' אדר תשע"ח

מלכים א פרק ז

 

ארמונו של שלמה והבתים הנוספים שבנה:

(א) (בניגוד לבית המקדש שלמרות הקושי בבנייתו, בנה אותו שלמה במשך שבע שנים) וְאֶת בֵּיתוֹ בָּנָה שְׁלֹמֹה שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה את הבית הפרטי שלו, בנה שלמה במשך שלש עשרה שנים. הסיבה שבניין ביתו הפרטי ארך יותר מבניית בית המקדש (למרות שבניית בית המקדש הייתה מלאכה מורכבת יותר) היא ששלמה השקיע פחות בבניית ביתו הפרטי, וַיְכַל אֶת כָּל בֵּיתוֹ שלמה סיים לבנות את כל ביתו: (ב) וַיִּבֶן אֶת בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן שלמה בנה את בית יער הלבנון שנקרא כך משום שהוא השתמש בעצי ארז לצורך הבנייה, וביער הלבנון גדלו עצי ארז, כך שביתו הזכיר במעט את יער הלבנון. מידות ביתו היו: מֵאָה אַמָּה אָרְכּוֹ אורך בית יער הלבנון היה מאה אמה, וַחֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבּוֹ רוחב בית יער הלבנון היה חמישים אמה, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ גובה בית יער הלבנון היה שלושים אמה, עַל אַרְבָּעָה טוּרֵי עַמּוּדֵי אֲרָזִים בית יער הלבנון עמד על ארבעה טורי עמודים שהיו עשויים מעצי ארז שעמדו לרוחב הבית. כך, שטח הבית שנוצר בין טורי העמודים היה מחולק לשלשה חללים שווים. את אורך הבית חילקו לחללים של שלושים אמה, ורוחב כל אחד מארבע שורות עצי הארזים היה שתיים וחצי אמות, כך שבסך הכל היו מאה אמות. אורך כל חלל היה חמישים אמה וכל הרצפה הייתה מכוסה באבנים, וּכְרֻתוֹת אֲרָזִים עַל הָעַמּוּדִים את עמודי הארזים חיברו זה לזה על ידי לוחות שהיו עשויות גם כן מעצי ארז, כך שהחלל היה מוקף בקירות עשויות מקורות עצי ארז (עמודי ארז לגובה ועליהם לוחות עצי ארז). אמנם, לוחות ארז אלו לא כיסו את כל גובה העמודים, אלא שכבו זה על זה עד חצי גובה הבית: (ג) וְסָפֻן בָּאֶרֶז את לוחות הארזים חיפה שלמה בקורות העשויות מעצי ארז גם כן. קורות אלה שימשו הן לריצפה לעליה (לקומה השנייה של בית יער הלבנון) והן לתקרה לחדרים התחתונים, מִמַּעַל עַל הַצְּלָעֹת אֲשֶׁר עַל הָעַמּוּדִים וכן חיפה שלמה את הקורות העשויות מעצי ארזים על הצלעות. הצלעות הן החדרים העליונים שהיו מעל לרצפת עצי הארזים שנזכרה בתחילת הפסוק (בקומה השנייה של בית יער הלבנון). כוונת הפסוק לומר ששתי התקרות, הן התקרה של הקומה הראשונה והן התקרה של הקומה העליונה, היו עשויות מעצי ארז, אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה בסך הכל היו ארבעים וחמישה חדרים, צלעות, בקומה השנייה של בית יער הלבנון. כל חדר היה ריבוע של עשר אמות על עשר אמות,[1] חֲמִשָּׁה עָשָׂר הַטּוּר כפי שראינו, האולם התחתון התחלק לשלשה טורים על ידי עמודי הארזים. כאן אנו למדים שגם העלייה העליונה התחלקה לשלשה טורים. בכל טור היו חמשה עשר חדרים (חמש שורות של חדרים, ובכל שורה שלושה חדרים לאורך), כך שבסך הכל היו ארבעים וחמישה חדרים: (ד) וּשְׁקֻפִים שְׁלֹשָׁה טוּרִים בכל אחד משלשת טורי החדרים בקומה התחתונה של הארמון היו חלונות, וּמֶחֱזָה אֶל מֶחֱזָה כל חלון עמד בדיוק מול חלון אחר שהיה בצד שכנגד, שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בכל טור היו שלשה חלונות, וכל אחד משלשת החלונות הללו עמד מול חלון אחר. יוצא שבכל אחד משלשת הטורים היו שישה חלונות (שלש בכל צד שעמדו בדיוק מול שלש חלונות בצד שכנגד), ובסך הכל היו שמונה עשר חלונות בקומה התחתונה של הארמון: (ה) וְכָל הַפְּתָחִים וְהַמְּזוּזוֹת רְבֻעִים שָׁקֶף כל החלונות והפתחים של הבית היו מרובעים. בזמנם היה נהוג לבנות קשת מעל פתחי הבתים ומעל החלונות, והפסוק אומר שפתחי הבית והחלונות בבית יער הלבנון נבנו ללא קשת מעליהם, וּמוּל מֶחֱזָה אֶל מֶחֱזָה מול פתח הכניסה לבית יער הלבנון, היו פתחים נוספים בשאר טורי הארמון (בטורי הארזים שחילקו את הקומה התחתונה לשלש חללים), שָׁלֹשׁ פְּעָמִים סך הכל היו בקומה התחתונה של בית יער הלבנון ארבעה פתחים: פתח הכניסה, לפני טור החדרים השני היה פתח נוסף שהיה מול פתח הכניסה, לפני טור החדרים השלישי היה פתח נוסף שהיה מול שני הפתחים הראשונים, ובצד החיצוני של הבית היה פתח נוסף מול שלושת הפתחים האחרים: (ו) וְאֵת אוּלָם הָעַמּוּדִים עָשָׂה שלמה בנה לפני בית יער הלבנון אולם גדול שנקרא "אולם העמודים", חֲמִשִּׁים אַמָּה אָרְכּוֹ אורך האולם היה חמישים אמה, והוא היה כנגד רוחב בית יער הלבנון (כמו היחס בין האולם וההיכל), וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה רָחְבּוֹ רוחב האולם היה שלושים אמה, כך שהוא המשיך את אורך בית יער הלבנון בשלשים אמה נוספות (אורך בית יער הלבנון ואולם העמודים כשהיו מחוברים היה מאה שלושים אמה), וְאוּלָם עַל פְּנֵיהֶם כמו כן בנה שלמה אולם נוסף שהיה בגודל של ביתו והאולם הראשון ביחד (וכך אורכו היה גם כן מאה ושלושים אמה), עַמֻּדִים וְעָב עַל פְּנֵיהֶם האולם הנוסף היה בנוי על גבי עמודים, ועל גבי החלל שנוצר בין העמודים האלה, חיפה שלמה בנסרים מעץ, כך שאולם זה היה נראה כמעין פרגולה[2]: (ז) וְאוּלָם הַכִּסֵּא אֲשֶׁר יִשְׁפָּט שָׁם שלמה בנה אולם נוסף על שני האולמות המוזכרים עד עתה (אולם העמודים והאולם). אולם זה הוא האולם בו הוא ישב על כסאו לשפוט את העם, אֻלָם הַמִּשְׁפָּט עָשָׂה אולם זה נקרא "אולם המשפט" כיוון ששלמה ישב שם בשעה שהוא שפט את העם, וְסָפוּן בָּאֶרֶז מֵהַקַּרְקַע עַד הַקַּרְקָע הקרקע מבית יער הלבנון ועד לקרקע שהיה לפני אולם המשפט, הייתה מחופה בלוחות עצי ארז[3]: (ח) וּבֵיתוֹ אֲשֶׁר יֵשֶׁב שָׁם הבית שבו ישב שלמה בקביעות, שם הוא אכל וישן,[4] חָצֵר הָאַחֶרֶת (ביתו הקבוע של שלמה) נבנה בנפרד מבית יער הלבנון שמוזכר לפני כן. בית זה היה מרוחק מבית יער הלבנון, מִבֵּית לָאוּלָם ביתו של שלמה היה בנוי מבפנים לאולם המשפט, היה מחובר לאולם המשפט אך הוא היה פנימי יותר אליו, כַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה הָיָה ביתו הקבוע של שלמה היה דומה לבית יער הלבנון. כשם שבית יער הלבנון היה מורכב מבית ארוך מאה אמות ואולם שהוסיף לאורך הבית עוד שלושים אמות (אולם העמודים), כך היה ביתו הקבוע של שלמה ארוך מאה ושלושים אמה,[5] וּבַיִת יַעֲשֶׂה לְבַת פַּרְעֹה אֲשֶׁר לָקַח שְׁלֹמֹה בית נוסף בנה שלמה לבת פרעה איתה התחתן שלמה,[6] כָּאוּלָם הַזֶּה הבית שבנה שלמה לבת פרעה, היה באותו גודל של בית יער הלבנון והאולם שלו, כלומר: אורכו היה מאה ושלושים אמה ורוחבו היה חמישים אמה: (ט) כָּל אֵלֶּה כל האולמות והבתים הנוספים שבנה שלמה: אולם המשפט, הבית הקבוע שלו והבית של בת פרעה (וזאת בניגוד לבית יער הלבנון ולאולם העמודים שהיו בנויים מעצי ארז ולא מאבנים), אֲבָנִים יְקָרֹת (כל הבתים שבנה שלמה) היו בנויים מאבנים גדולות וכבדות, כְּמִדֹּת גָּזִית כפי המידה שהייתה מקובלת לאבני גזית (אבני גזית היו במידה גדולה),[7] מְגֹרָרוֹת בַּמְּגֵרָה האבנים היו חתוכות במגירה. המגירה היא כלי ברזל העשוי כמין מסור, והיו משתמשים בה כדי לשייף אבנים ולהחליקן, מִבַּיִת וּמִחוּץ (האבנים היו משויפות) משני צידי האבן, הן הצד שהונח כלפי חוץ והן הצד שהונח כלפי פנים, וּמִמַּסָּד עַד הַטְּפָחוֹת (האבנים היו משויפות) מיסוד הבניין ועד הקורה ששימשה לתקרה, וּמִחוּץ עַד הֶחָצֵר הַגְּדוֹלָה כך גם בנה שלמה מאבנים גם את הבניינים האחרים שהגיעו עד החצר הגדולה של בית המקדש, (באופן זהה לאופן שבו הוא בנה את אולם המשפט, את ביתו ואת בית בת פרעה). את החצר הגדולה, כלומר: את עזרת בית המקדש, בנה שלמה בצורה אחרת כפי שנראה בהמשך: (י) וּמְיֻסָּד אֲבָנִים יְקָרוֹת אֲבָנִים גְּדֹלוֹת ביסודות שהיו בקרקע הבתים היו אבנים כבדות וגדולות, אַבְנֵי עֶשֶׂר אַמּוֹת וְאַבְנֵי שְׁמֹנֶה אַמּוֹת היו שני גדלים לאבנים ששימשו ליסודות: אבנים שהיו בגודל עשר אמות ואבנים שהיו בגודל שמונה אמות: (יא) וּמִלְמַעְלָה על אבני היסוד, אֲבָנִים יְקָרוֹת כְּמִדּוֹת גָּזִית היו אבנים כבדות כמידה של אבני גזית, שאמנם היו גדולות, אך הן היו קטנות יותר מהאבנים ששימשו ליסודות,[8] וָאָרֶז שלמה כיסה את תקרת אולם המשפט, ביתו הקבוע ובית בת פרעה, בלוחות עצי ארז: (יב) וְחָצֵר הַגְּדוֹלָה סָבִיב לצורך החצר הגדולה של בית המקדש, עזרת הנשים, בנה שלמה קירות שהקיפו אותה, שהיו בנויים באופן שונה מאופן בניית הקירות של אולם המשפט, ביתו ובית בת פרעה: שְׁלֹשָׁה טוּרִים גָּזִית (את חצר בית ה' בנה שלמה באופן הבא) שלש שורות של אבנים גדולות ומסותתות, וְטוּר כְּרֻתֹת אֲרָזִים מעל לשלש השורות של אבני הגזית, הייתה שורה אחת של קורות ארזים. לאחר מכן, על גבי השורה שהייתה עשויה מקורות ארזים, בנה שלמה שוב שלש שורות של אבני גזית ועליהן שורה אחת של קורות ארזים, וכך המשיך בכל גובה הקירות, וְלַחֲצַר בֵּית יְקֹוָק הַפְּנִימִית כך בנה שלמה גם את עזרת כהנים וישראל, שהיא פנימית לעזרת הנשים ובה נמצא מזבח הנחושת (שלש שורות של אבני גזית ושורה אחת של עצי ארז, וכן הלאה). אמנם אופן בניית החצר הפנימית כבר הוזכר בפרק ו' פסוק לו', אלא שכאן יש סיכום של כל הקירות שנבנו באותו האופן, וּלְאֻלָם הַבָּיִת גם את קיר האולם בנה שלמה בצורה זו (שלש שורות של אבני גזית ושורה אחת של עצי ארז, וכן הלאה)[9]: (יג) וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַיִּקַּח אֶת חִירָם מִצֹּר שלמה שלח שליחים כדי להביא אליו את חירם מהעיר צור (אין זה חירם המלך): (יד) בֶּן אִשָּׁה אַלְמָנָה חירם היה בן של אישה אלמנה, אביו מת, הוּא מִמַּטֵּה נַפְתָּלִי חירם היה משבט נפתלי, וְאָבִיו אִישׁ צֹרִי אביו של חירם היה גר זמן רב בעיר צור, חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת אביו של חירם היה אומן בעשיית כלים מנחושת,[10] וַיִּמָּלֵא אֶת הַחָכְמָה וְאֶת הַתְּבוּנָה וְאֶת הַדַּעַת לַעֲשׂוֹת כָּל מְלָאכָה בַּנְּחֹשֶׁת חירם למד מאביו את מלאכת האמנות וכך הוא התמלא בכישרון לעבודות נחושת, וַיָּבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה חירם הגיע אל המלך שלמה, וַיַּעַשׂ אֶת כָּל מְלַאכְתּוֹ חירם עשה כל מלאכה שהוא נדרש לעשות לצורך בניין בית המקדש. המלאכות מפורטות בפסוקים הבאים:

 

עמודי יכין ובועז:

(טו) וַיָּצַר אֶת שְׁנֵי הָעַמּוּדִים נְחֹשֶׁת חירם יצק את הנחושת לתבנית שהייתה עשויה בצורה של עמוד, וכך הוא עשה שני עמודים מנחושת. עמודים אלה היו עשויים בצורה של חרוט, דהיינו: היו רחבים מלמטה והולכים ונהיים צרים כלפי מעלה,[11] שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמָּה קוֹמַת הָעַמּוּד הָאֶחָד גובה העמוד היה שמונה עשרה אמות (כך היה גם גובה העמוד השני), וְחוּט שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה יָסֹב אֶת הָעַמּוּד הַשֵּׁנִי היקף העמוד (ההיקף נמדד על ידי לקיחת חוט והקפת העמוד איתו) היה שתים עשרה אמה, לפי זה יוצא שרוחב העמוד היה כארבע אמות (הכלל הגיאומטרי אומר שקוטר מעגל הוא בערך שליש מהיקפו): (טז) וּשְׁתֵּי כֹתָרֹת עָשָׂה חירם עשה מעין שני כדורים עגולים ביציקה, לָתֵת עַל רָאשֵׁי הָעַמּוּדִים כל כדור ניתן בראש אחד משני עמודי הנחושת שעשה, מֻצַק נְחֹשֶׁת הכותרות היו יצוקות נחושת, חָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמַת הַכֹּתֶרֶת הָאֶחָת וְחָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמַת הַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית כל כותרת הייתה גבוהה בסך הכל חמש אמות. שתי האמות התחתונות היו תחובות בעמוד עצמו, שתי האמות העליונות יותר התרוממו מעל לגובה העמוד, ואמה נוספת הייתה מעין כדור עליון קטן שהיה על גבי הכדור התחתון, כפי שנראה: (יז) שְׂבָכִים מַעֲשֵׂה שְׂבָכָה החלק העליון של הכותרת, חצי הכדור העליון (שתי האמות העליונות) היה מעשה שבכה, כלומר: היה עשוי כמין רשת, גְּדִלִים מַעֲשֵׂה שַׁרְשְׁרוֹת על הכותרות היו גדילים, מעין שרשראות (עליהן היו תולים את הרימונים כמו שנראה בהמשך), לַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים (השבכות והגדילים היו) בחצי העליון של הכותרת, בשתי האמות העליונות של הכותרת, שִׁבְעָה לַכֹּתֶרֶת הָאֶחָת היו שבע כותרות מחוברות אחת לשנייה, כלומר, העיגול היה מורכב משבעה חצאי עיגולים זה על זה (כל חצי עיגול היה מעט גדול יותר מחצי העיגול שהיה מתחתיו, וכך נכנסו בזה אחר זה שבעה חצאי עיגולים בחצי העליון של הכותרות),[12] וְשִׁבְעָה לַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית גם הכותרת השנייה הייתה עשויה משבעה חצאי עיגולים שהיו בחלקה העליון: (יח) וַיַּעַשׂ אֶת הָעַמּוּדִים חירם סיים את מלאכת העמודים בכך שהוא שם את הכותרות בראשם (ומעתה, כשמוזכר בפסוקים עניין העמודים, הכוונה היא לעמודים יחד עם הכותרות שמעליהם), וּשְׁנֵי טוּרִים סָבִיב עַל הַשְּׂבָכָה הָאֶחָת שתי שורות של שרשראות היו תלויות על השבכה (שהייתה על הכותרת העליונה), לְכַסּוֹת אֶת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָרִמֹּנִים מטרת השרשראות הייתה לכסות את הכותרת התחתונה, את חצי העיגול התחתון, על ידי הרימונים, שהיו מעין עיגולים קטנים (שהיו מעט גדולים יותר מהשרשראות. הלכך, היו רווחים בין השרשראות כגודל הפרש הגודל שבין הרימונים לשרשראות. זוהי הסיבה שהיה צורך בשני טורים של רימונים, כאשר את הרווח שבין השרשראות של הטור העליון –  שכאמור נוצר על ידי הרימונים – מילאו שרשראות הרימונים של הטור השני), וְכֵן עָשָׂה לַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית כך עשה חירם גם לכותרת השנייה, גם את חצי הכותרת התחתון בעמוד השני חירם כיסה על ידי טורי רימונים: (יט) וְכֹתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים חצי העיגול העליון של הכותרת, מַעֲשֵׂה שׁוּשַׁן היה עשוי מעשה שבכה (כפי שראינו),[13] בָּאוּלָם הכותרת (יחד עם כל העמוד) הייתה מונחת באולם בית המקדש,[14] אַרְבַּע אַמּוֹת גובה הכותרת שהייתה מונחת על העמודים היה ארבע אמות (מעליה היה כדור קטן שהיה גבוה אמה): (כ) וְכֹתָרֹת עַל שְׁנֵי הָעַמּוּדִים על כל עמוד עם הכותרת הייתה כותרת נוספת, קטנה יותר, שהייתה בגובה אמה (וכך יוצא שגובה כל כותרת הייתה בסך הכל חמש אמות – ארבע אמות לעיגול הגדול יותר, ואמה אחת לעיגול קטן שהיה מעליו), גַּם מִמַּעַל מִלְּעֻמַּת הַבֶּטֶן הכותרת הקטנה הייתה בנקודה הגבוהה ביותר של הכותרת שמתחתיה (כלומר מעל נקודת מרכז הכדור שנקראת "לעומת הבטן"), אֲשֶׁר לְעֵבֶר הַשְּׂבָכָה הכותרת הקטנה הייתה מעל השבכה שהייתה בחצי העליון של הכותרת, וְהָרִמּוֹנִים מָאתַיִם טֻרִים סָבִיב על הכותרות הגדולות היו מאתיים רימונים בשני טורים, בכל טור היו מאה רימונים, עַל הַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית (הרימונים היו) על הכותרת הגדולה (ולא על הכותרת התחתונה): (כא) וַיָּקֶם אֶת הָעַמֻּדִים לְאֻלָם הַהֵיכָל חירם העמיד את העמודים באולם בית המקדש העומד לפני ההיכל, וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַיְמָנִי חירם העמיד את העמוד בצד הדרומי של האולם של בית המקדש, וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יָכִין חירם או שלמה קראו את שם העמוד הדרומי בשם "יכין", וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַשְּׂמָאלִי חירם העמיד את העמוד השני בצד הצפוני של אולם בית המקדש, וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ בֹּעַז חירם או שלמה קראו לעמוד השני בשם "בעז": (כב) וְעַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים מַעֲשֵׂה שׁוֹשָׁן על הכותרות הקטנות (שהיו מעל הכותרות הגדולות) היו מצוירים פרחי שושנה, וַתִּתֹּם מְלֶאכֶת הָעַמּוּדִים בכך הסתיימה מלאכת העמודים:

 

הים:

(כג) וַיַּעַשׂ אֶת הַיָּם חירם עשה גיגית גדולה (המפרשים נחלקו האם מטרת הגיגית הייתה לטבילת הכהנים או רק לקידוש ידיהם ורגליהם), מוּצָק הגיגית נעשתה ביציקה שלימה, לא עשו אותה על ידי ריתוך בפטישים ובכלי עבודה,[15] עֶשֶׂר בָּאַמָּה מִשְּׂפָתוֹ עַד שְׂפָתוֹ עָגֹל סָבִיב הקוטר הפנימי של הגיגית היה עשר אמות,[16] וְחָמֵשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתוֹ עומקה של הגיגית היה חמש אמות, וְקָו שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה יָסֹב אֹתוֹ סָבִיב אם ייקחו חוט כדי להקיף את כל הגיגית העגולה, יזדקקו לחוט ארוך שלושים אמה (כפי שראינו לגבי עמודי יכין ובועז, שהכלל אומר שקוטר מעגל הוא כשליש מהיקף המעגל): (כד) הגיגית הייתה עשויה בשתי האמות העליונות, בצורת עיגול, אך החלק התחתון שלה, בשלוש האמות התחתונות, היה עשוי בצורת ריבוע, כך שכל צד היה ארוך עשר אמות, וּפְקָעִים מִתַּחַת לִשְׂפָתוֹ סָבִיב סֹבְבִים אֹתוֹ מתחת לשפת הים, בחלק העגול שלו, היו יצוקים ציורים בולטים של בקר, עֶשֶׂר בָּאַמָּה מַקִּפִים אֶת הַיָּם סָבִיב בחלק המרובע של הים (שכל צד היה רחב עשר אמות) היו יצוקים גם כן ציורים בולטים של בקר, שְׁנֵי טוּרִים הַפְּקָעִים בסך הכל על הים היו שני טורים שעליהם היו ציורים בולטים של בקר: טור אחד על החלק העליון העגול (העליון) וטור שני על החלק המרובע (התחתון), יְצֻקִים בִּיצֻקָתוֹ ציורי הבקר היו יצוקים מההתחלה ביציקה של הים, ולא הוסיפו אותם בהקשת פטישים לאחר סיום עשיית הים[17]: (כה) עֹמֵד עַל שְׁנֵי עָשָׂר בָּקָר את הים העמיד חירם על שתים עשרה דמויות בקר שהיו עשויות נחושת, שְׁלֹשָׁה פֹנִים צָפוֹנָה שלשה פרים פנו לצד צפון, וּשְׁלֹשָׁה פֹנִים יָמָּה ושלשה פרים פנו לצד מזרח, וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים נֶגְבָּה ושלשה פרים פנו דרום, וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים מִזְרָחָה ושלשה פרים פנו מזרח, וְהַיָּם עֲלֵיהֶם מִלְמָעְלָה הים עצמו (הגיגית שהייתה מורכבת מהחלק העגול העליון והחלק המרובע התחתון) היה מונח על גבי הפרים הללו, וְכָל אֲחֹרֵיהֶם בָּיְתָה האחוריים של דמויות הפרים פנו לצד פנים, כך שמי שהסתכל ראה רק את חלק הבקר הקדמי: (כו) וְעָבְיוֹ טֶפַח הדפנות של הים היו בעובי טפח (טפח זה כנראה לא נכלל בעשר האמות של מידת הים האמור לעיל),[18] וּשְׂפָתוֹ הקצה העליון של הים (בקצה החלק העגול), כְּמַעֲשֵׂה שְׂפַת כּוֹס (הקצה של הים) היה עשוי כמו כוס, שהוא דק יותר בקצה העליון שלו, דהיינו: שפת הים הייתה דקה יותר מטפח, פֶּרַח שׁוֹשָׁן על החלק העליון של הים היו ציורים של פרחי שושנה,[19] אַלְפַּיִם בַּת יָכִיל הים הכיל בתוכו כמות של אלפיים בת מים. (בת היא מידה למדידת נפח שהייתה נהוגה כשם שהיו נהוג למדוד נפח בליטרים. מידת הבת שוות ערך לשלוש סאים. סאה היא כארבעה עשר ליטר וחצי, ומכאן שהים הכיל כשמונים וחמשה אלף ליטר:

 

 

המכונות:

(כז) וַיַּעַשׂ אֶת הַמְּכֹנוֹת עֶשֶׂר נְחֹשֶׁת חירם עשה עשר מכונות מנחושת. המכונות היו מושב, בסיס, לכיור ששימש את הכהנים לקידוש ידיהם ורגליהם, והן הורכבו משלושה חלקים. החלק הראשון היה ה"עגלה", מעליה הורכבה "מכונה" ועליה ה"כיור" (כפי שנראה בעז"ה בהמשך),[20] אַרְבַּע בָּאַמָּה אֹרֶךְ הַמְּכוֹנָה הָאֶחָת אורך כל אחת מהמכונות היה ארבע אמות, וְאַרְבָּע בָּאַמָּה רָחְבָּהּ רוחב כל אחת מהמכונות היה ארבע אמות, וְשָׁלֹשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתָהּ גובה כל מכונה היה שלש אמות: (כח) וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּכוֹנָה כך הייתה עשויה כל אחת מהמכונות: מִסְגְּרֹת לָהֶם לחלק התחתון של המכונות, הוא העגלה, הייתה מסגרת עשויה מקנים עגולים אותם חיברו באופן שיצרו צורה של ריבוע (אורכם ורוחבם של הקנים היה ארבע אמות), על המסגרת הניחו את החלק האמצעי הנקרא מכונה, וּמִסְגְּרֹת בֵּין הַשְׁלַבִּים ראינו שהמסגרת עליה המכונה הונחה הייתה עשויה מארבעה מוטות. מכל מוט כזה, יצאו שלושה שלבים, שהם מעין רגליים, לוחות קטנים מרבועים, שירדו ממוטות המסגרת כלפי מטה. כל שלושה שלבים חוזקו על ידי מסגרת נוספת שעברה מתחת למסגרת העליונה (בפסוק לא מוזכר שהיו דווקא שלש שלבים, אך הגר"א לומד שהיו שלש שלבים בכל צד כמו שהיו שלש פרים בכל צד של הים): (כט) וְעַל הַמִּסְגְּרוֹת אֲשֶׁר בֵּין הַשְׁלַבִּים על המסגרות שהיו בין השלבים, על הקנים של המסגרת התחתונה, (כפי שראינו בפסוק הקודם היו שתי מסגרות, וכאן אנו עוסקים במסגרת התחתונה): אֲרָיוֹת בָּקָר וּכְרוּבִים (על המסגרת התחתונה היו) מצוירים ציורים של אריות, ציורים של בקר, וציורים של מלאכים, וְעַל הַשְׁלַבִּים כֵּן מִמָּעַל המסגרת העליונה (שהייתה מורכבת מהקנים העגולים כפי שראינו) שחיברה את שלש השלבים, עברה באמצע גובה השלב, כך שהוא היה בחלקו מעל המסגרת וחלק ממנו היה מתחת למסגרת. על חלק השלבים העליון (שהיה מעל למסגרת השלבים) היו מצוירים ציורים של אריות, בקר ומלאכים, וּמִתַּחַת לַאֲרָיוֹת וְלַבָּקָר על חלק השלבים התחתון שהיה מתחת לחלק השלב שעליו היו מצוירים ציורים של אריות ובקר (במקום שמתחת למסגרת השלבים), לֹיוֹת (על החלק התחתון של השלבים) היו מחוברים, מַעֲשֵׂה מוֹרָד (על החלק התחתון של השלבים היו מחוברים) בדי נחושת קטנים מרוקעים. חתיכות מתכת אלה חוברו לשלבים על ידי ריתוך, ולא היו יצוקים מתחילה על השלבים: (ל) וְאַרְבָּעָה אוֹפַנֵּי נְחֹשֶׁת לַמְּכוֹנָה הָאַחַת לכל מכונה היו ארבעה גלגלים עשויים מנחושת, וְסַרְנֵי נְחֹשֶׁת את הגלגלים חיברו סרני הנחושת, כלומר קנים שהיו מחזיקים את הגלגלים. כפי שראינו, הקנים שהרכיבו את המסגרת היו עגולים, כאשר הקנים בצדדים בלטו מעט ויצאו מצורת הריבוע שיצרו הקנים, ועליהם הרכיבו את הגלגלים, וְאַרְבָּעָה פַעֲמֹתָיו לארבע הזוויות (הקצוות שבפינה) של העגלה, כְּתֵפֹת לָהֶם (לארבע הזוויות שהיו בפינות העגלה) היו כתפות: קנים קטנים שיצאו כלפי מעלה, מִתַּחַת לַכִּיֹּר קנים אלו תמכו בכיור (שהורכב על גבי המכונה). הכתפות עלו כלפי מעלה ובלטו מעבר לגובה המכונה עד שהם הגיעו לכיור ותמכו בו, הַכְּתֵפֹת יְצֻקוֹת הכתפות היו יצוקות יחד עם מסגרת העגלה (ולא הוסיפו אותן אחרי כן בריתוך), מֵעֵבֶר אִישׁ בכל אחד מארבעת צדדי העגלה, היו קרשים גדולים שהקיפו את הכתפות. קרשים אלה תמכו בכתפות ובכך היוו מעין מסגרת שלישית לעגלה, לֹיוֹת קרשים אלו (שהקיפו את הכתפות) היו מחוברים לכתפות: (לא) כעת הפסוק מדבר על חלק המכונה האמצעי: וּפִיהוּ החור שבתוכו היה עומד הכיור. כפי שנראה בעז"ה, חלקו התחתון של הכיור היה עשוי מעין "שפיץ" שנכנס לתוך חור במכונה. הפסוק מדבר על חור זה שאליו היו מכניסים את שפיץ הכיור, מִבֵּית לַכֹּתֶרֶת (החור) היה באמצע החלק העגול של המכונה. המכונה הייתה בנויה משני חלקים: חלקה התחתון היה מרובע בגובה אמה, וחלקה העליון היה גליל עגול בגובה חצי אמה. החלק  העגול נקרא "כותרת" והפסוק אומר שהחור אליו היו מכניסים את שפיץ המכונה היה באמצע הכותרת, וָמַעְלָה בָּאַמָּה החלק העליון והעגול של המכונה היה מתחיל בגובה אמה של המכונה, החלק המרובע התחתון היה בגובה של אמה, וּפִיהָ עָגֹל החלק העליון של המכונה היה עגול, מַעֲשֵׂה כֵן באמצע החלק העגול היה חור שהיו לו שפתיים עבות, כך שיכלו לשים מעליו את הכיור. שולי החור שהיה באמצע הכותרת היוו בסיס לכיור (משום שהשפיץ בחלקו התחתון של הכיור הוכנס לתוכו באופן ששולי החור ייצבו את הכיור), אַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה סך כל גובה המכונה עם הכותרת היה אמה וחצי: החלק המרובע של המכונה היה גבוה אמה, ואילו הכותרת העגולה הייתה גבוהה חצי אמה, וְגַם עַל פִּיהָ מִקְלָעוֹת על הכותרת היו מצוירים ציורים (כנראה שהציורים היו של אריות וכרובים),[21] וּמִסְגְּרֹתֵיהֶם מְרֻבָּעוֹת לֹא עֲגֻלּוֹת החלק התחתון של המכונה, שם היה החיבור שלה למסגרת העגלה, היה מרובע ולא עגול, כדי שהוא יוכל להתחבר בקלות לעגלה שהייתה מרובעת. הסיבה שהחלק התחתון של המכונה היה מרובע היא שהעגלה הייתה גם היא מרובעת, וכך היה ניתן להכניס את החלק התחתון של המכונה לתוך העגלה[22]: (לב) הפסוקים חוזרים אל מבנה העגלה: וְאַרְבַּעַת הָאוֹפַנִּים לְמִתַּחַת לַמִּסְגְּרוֹת ארבעת הגלגלים הגיעו נמוך יותר ממה שהיו המסגרות של השלבים והשלבים עצמם, כך שהשלבים היו באוויר. גלגלי העגלה הגיעו עד לרצפה ושאר חלקי העגלה היו גבוהים יותר, וִידוֹת הָאוֹפַנִּים בַּמְּכוֹנָה ידות האופנים הם סרני הנחושת שהוזכרו, הקנים העגולים עליהם הרכיבו את הגלגלים. הפסוק אומר שעל הקנים העגולים שבלטו מתוך המסגרת הרכיבו את הגלגלים, וְקוֹמַת הָאוֹפַן הָאֶחָד אַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה גובה כל גלגל מהאמצע ומטה היה אמה וחצי. מכאן שגובהו הכולל של כל גלגל היה שלש אמות (לא כולל גובה הסרן עצמו). מכאן, שהשלבים שירדו מהמסגרת כלפי מטה, היו ארוכים מעט פחות מאמה וחצי: (לג) וּמַעֲשֵׂה הָאוֹפַנִּים כְּמַעֲשֵׂה אוֹפַן הַמֶּרְכָּבָה הצורה שבה היו עשויים הגלגלים הייתה כמו גלגל של כל עגלה, והפסוק מפרט את אופן עשיית הגלגלים: יְדוֹתָם מקום החיבור של הגלגל עם העגלה (סרני הנחושת), וְגַבֵּיהֶם העיגול שמקיף את החור דרכו היו מכניסים את סרני הנחושת, מעין גלגל פנימי חלול שלתוכו היו מכניסים את סרני הנחושת, וְחִשֻּׁקֵיהֶם קנים היוצאים מהגלגל הפנימי אל הגלגל החיצוני ובכך מחברים בין שני הגלגלים, וְחִשֻּׁרֵיהֶם החלק בגלגל שמתחכך עם הארץ, הַכֹּל מוּצָק (כל חלקי העגלה) נעשו על ידי עבודת יציקה ולא בריתוך: (לד) וְאַרְבַּע כְּתֵפוֹת גם בחלק המכונה המרובע, יצאו כתפות כלפי מעלה, אֶל אַרְבַּע פִּנּוֹת הַמְּכֹנָה הָאֶחָת הכתפות יצאו בארבע פינות החלק המרובע של המכונה, מִן הַמְּכֹנָה כְּתֵפֶיהָ הכתפות היו מהמכונה עצמה, כלומר: הן היו יצוקות יחד עם המכונה (ולא חיברו אותן אחרי כן בריתוך): (לה) וּבְרֹאשׁ הַמְּכוֹנָה בחלק העליון של המכונה, חֲצִי הָאַמָּה קוֹמָה עָגֹל סָבִיב (בחלק העליון של המכונה) הייתה כותרת בגובה חצי אמה, וְעַל רֹאשׁ הַמְּכֹנָה יְדֹתֶיהָ גם מהחלק העגול יצאו ארבע כתפות קטנות, אלא שכאן נקראות הכתפות "ידות" לפי שכאן הן היו קטנות יותר מהכתפות האחרות. בין ידות אלה הייתה מסגרת קטנה שחיברה את הידות זו לזו, וּמִסְגְּרֹתֶיהָ מִמֶּנָּה כל שלשת סוגי הכתפות נקראות גם כן "מסגרות" (ואין אלה המסגרות המרובעות של העגלה). הפסוק מציין שכל שלשת סוגי הכתפות: הכתפות שהיו על העגלה (המוטות שעלו כלפי מעלה מהעגלה), הכתפות שהיו על חלק המכונה המרובע והכתפות שהיו על חלק המכונה העגול (הידות שהיו על הכותרת), היו כולן יצוקות. מטרת כל אחת משלושת סוגי הכתפות הייתה לתמוך בכיור: (לו) וַיְפַתַּח עַל הַלֻּחֹת חירם צייר על הלוחות שהיוו את המסגרת שהקיפה את הידות, את העמודים הקטנים שיצאו מהכותרת, יְדֹתֶיהָ וכן עשה חירם לכתפות עצמן שיצאו מהכותרת, וְעַל מִסְגְּרֹתֶיהָ וכן צייר חירם על הקנים שיצאו מהעגלה כלפי מעלה (הכתפות שעלו מהעגלה כלפי מעלה), כְּרוּבִים אֲרָיוֹת וְתִמֹרֹת (חירם צייר על המסגרת שחיברה את הידות זו לזו, וכן על הידות ועל הכתפות שעלו מהעגלה ותמכו בכיור) ציורים של מלאכים, אריות ועצי תמר, כְּמַעַר אִישׁ וְלֹיוֹת סָבִיב (הציורים שעל הכתפות ועל הלוחות שחיברו את הידות שעל הכותרת) היו מחוברים זה לזה, ולא היה רווח ביניהם[23]: (לז) כָּזֹאת עָשָׂה אֵת עֶשֶׂר הַמְּכֹנוֹת באופן זה (כפי שתואר עד עתה) עשה חירם את כל עשר המכונות שהיו בבית המקדש, מוּצָק אֶחָד כמו שהוא יצק את המכונה הראשונה שעשה, כך הוא יצק את תשע המכונות האחרות, מִדָּה אַחַת קֶצֶב אֶחָד לְכֻלָּהְנָה כל המכונות היו באותו גודל ובאותו משקל: (לח) וַיַּעַשׂ עֲשָׂרָה כִּיֹּרוֹת נְחֹשֶׁת חירם עשה עשרה כיורים שהיו עשויים מנחושת, אַרְבָּעִים בַּת יָכִיל הַכִּיּוֹר הָאֶחָד כל כיור היה יכול להכיל ארבעים בת, היינו מאה ועשרים סאים, כאלף שבע מאות ליטר, אַרְבַּע בָּאַמָּה הַכִּיּוֹר הָאֶחָד הכיור היה ריבוע בחלקו העליון, וכל דופן שלו הייתה ארוכה ארבע אמות (בחלקו התחתון היה הכיור משופע כלפי אמצעיתו, כמין פירמידה קעורה. גובה דפנותיו של הכיור היה כשני טפחים), כִּיּוֹר אֶחָד עַל הַמְּכוֹנָה הָאַחַת לְעֶשֶׂר הַמְּכֹנוֹת על כל מכונה מעשר המכונות הניחו כיור אחד, כך שסך הכל היו עשר מכונות ועשרה כיורים:

 

הצבת המכונות והים בבית המקדש:

(לט) וַיִּתֵּן אֶת הַמְּכֹנוֹת שלמה חילק את עשר המכונות לשתי קבוצות: חָמֵשׁ עַל כֶּתֶף הַבַּיִת מִיָּמִין המכונות היו כולן בצד הדרומי של עזרת הכהנים. חמש מהן היו מונחות מימין הכיור שעשה משה, שהיה מוצב גם הוא בעזרת כהנים. חמש מכונות אלה הוצבו דרומית יותר מהכיור שעשה משה, וְחָמֵשׁ עַל כֶּתֶף הַבַּיִת מִשְּׂמֹאלוֹ ואילו חמש המכונות האחרות הונחו משמאל לכיור שעשה משה רבינו (כך שהיו גם יותר לכיוון צפון), וְאֶת הַיָּם נָתַן מִכֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית גם את הים הניח שלמה בחלק הדרומי של עזרת כהנים,[24] קֵדְמָה מִמּוּל נֶגֶב אלא שהים היה גם משוך קצת לצד מזרח בית המקדש[25]:

 

שאר כלי בית המקדש:

 (מ) וַיַּעַשׂ חִירוֹם אֶת הַכִּיֹּרוֹת חירם עשה כלי שנקרא בפסוק מו' "סירות" (ובפסוק זה נקרא גם הוא כיור). כלי זה נועד לקבל את הדשן של המזבח, וְאֶת הַיָּעִים וכן עשה חירם "יעים", מגרפות, איתם היו גורפים את הדשן אל תוך הסירות, וְאֶת הַמִּזְרָקוֹת וכן עשה חירם "מזרקות", כלים שהשתמשו בהם כדי לקבל בהם את דם הקרבנות, וַיְכַל חִירָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בכך סיים חירם את המלאכה שעשה לשלמה, בֵּית יְקֹוָק (חירם סיים את תפקידו) בבניין שנועד לצורך בניית בית המקדש[26]:

 

סיכום בניית בית המקדש:

(מא) עַמֻּדִים שְׁנַיִם חירם עשה שני עמודים (יכין ובועז), וְגֻלֹּת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמֻּדִים שְׁתָּיִם חירם עשה שני חלקים עגולים על העמודים, וְהַשְּׂבָכוֹת שְׁתַּיִם לְכַסּוֹת אֶת שְׁתֵּי גֻּלֹּת הַכֹּתָרֹת חירם עשה שני חצאי כדור מנחושת, מעשה שבכה, כלומר, חצאי הכדורים היו בנויים כרשת, אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים הכותרות היו מונחות בראש כל אחד מהעמודים: (מב) וְאֶת הָרִמֹּנִים אַרְבַּע מֵאוֹת בסך הכל חירם עשה ארבע מאות רימונים, לִשְׁתֵּי הַשְּׂבָכוֹת שְׁנֵי טוּרִים רִמֹּנִים לַשְּׂבָכָה הָאֶחָת שני טורים של רימונים היו על כל שבכה. בכל טור היו מאה רימונים, יוצא שהיו מאתיים רימונים לכל עמוד, ובסך הכל ארבע מאות רימונים במקדש, לְכַסּוֹת אֶת שְׁתֵּי גֻּלֹּת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָעַמּוּדִים הרימונים נועדו כדי לכסות את חצי הכדור התחתון של הכותרת: (מג) וְאֶת הַמְּכֹנוֹת עָשֶׂר בסך הכל חירם עשה עשר מכונות, וְאֶת הַכִּיֹּרֹת עֲשָׂרָה עַל הַמְּכֹנוֹת וכן הכין חירם עשרה כיורות שהיו מונחות על עשר המכונות: (מד) וְאֶת הַיָּם הָאֶחָד חירם עשה ים, גיגית גדולה, אחת, וְאֶת הַבָּקָר שְׁנֵים עָשָׂר תַּחַת הַיָּם מתחת לים עשה חירם שתים עשרה צורות של בקר, עליהן היה הים מונח: (מה) וְאֶת הַסִּירוֹת כן עשה חירם כלים לדשן בהם את המזבח, וְאֶת הַיָּעִים וכן עשה חירם כלים לגרוף את הדשן שעל המזבח, וְאֶת הַמִּזְרָקוֹת וכן עשה חירם כלים שבהם היו מקבלים את דם הקרבנות, וְאֵת כָּל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה את כל הכלים שנמנו עד עתה, אֲשֶׁר עָשָׂה חִירָם לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֵּית יְקֹוָק נְחֹשֶׁת מְמֹרָט עשה חירם בציווי שלמה המלך לבית המקדש מנחושת זכה: (מו) בְּכִכַּר הַיַּרְדֵּן יְצָקָם הַמֶּלֶךְ המקום בו יצק חירם (על פי ציווי של שלמה) את כל מה שהכין מנחושת היה בכיכר הירדן, בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה תבניות היציקה בהן השתמש חירם היו בתוך האדמה, בֵּין סֻכּוֹת וּבֵין צָרְתָן המקום המדוייק בו יצק חירם את כלי הנחושת היה בין עיר שנקראת "סכות" לעיר שנקראת "צרתן". הסיבה שחירם יצק את כלי הנחושת דווקא שם היא משום ששם האדמה קשה והייתה נוחה להכנת תבניות[27]: (מז) וַיַּנַּח שְׁלֹמֹה אֶת כָּל הַכֵּלִים שלמה הניח מלשקול את כלי הנחושת, כלומר: שלמה לא שקל את כלי הנחושת,[28] מֵרֹב מְאֹד מְאֹד לֹא נֶחְקַר מִשְׁקַל הַנְּחֹשֶׁת (שלמה לא שקל את כלי הנחושת) מרוב שהכלים היו רבים, לא היה אפשר לשקול את משקל הנחושת (יש כאן כפילות בפסוק לתוספת ביאור)[29]: (מח) וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל הַכֵּלִים אֲשֶׁר בֵּית יְקֹוָק מעבר לדברים שכבר למדנו על עשייתם, שלמה הכין כלים נוספים לצורך בית המקדש:[30] אֵת מִזְבַּח הַזָּהָב (שלמה עשה) את מזבח הקטורת שהוא הרחיב וציפה זהב,[31] וְאֶת הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר עָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים זָהָב (שלמה עשה) גם שולחן עשוי זהב עליו היו מונחים לחם הפנים (המפרשים מפנים לפסוקים משלימים בספר דברי הימים שם כתוב שהיו עשרה שולחנות זהב)[32]: (מט) וְאֶת הַמְּנֹרוֹת שלמה עשה עשר מנורות אותן הוא העמיד בדרום בית המקדש. את עשר המנורות חילק שלמה לשניים: חָמֵשׁ מִיָּמִין חמש מנורות הניח שלמה מימין למנורה שעשה משה,[33] וְחָמֵשׁ מִשְּׂמֹאול ואת חמש המנורות האחרות הניח שלמה משמאל למנורה שעשה משה, לִפְנֵי הַדְּבִיר המנורות היו מונחות בחלק הדרומי של ההיכל, ממזרח לדביר,[34] זָהָב סָגוּר המנורות היו עשויות מזהב טהור,[35] וְהַפֶּרַח גם תבליטים שנקראו פרחים שהיו על המנורה,[36] וְהַנֵּרֹת וגם הנרות, הכלים שהיו מונחות בראש קני המנורה ובהם היו נותנים את השמן,[37] וְהַמֶּלְקַחַיִם וגם המלקחיים שהיו מעין צבת, ששימשה לסידור הפתילות בתוך הנרות,[38] זָהָב המנורה וכל חלקיה היו עשויים מזהב: (נ) וְהַסִּפּוֹת וְהַמְזַמְּרוֹת הסיפות והמזמרות הם סוגים שונים של כלי זמר,[39] וְהַמִּזְרָקוֹת כלים בהם קיבלו את הדם לצורך זריקתו על המזבח,[40] וְהַכַּפּוֹת בזיכי הלבונה, כפות שהיו שמים בהן לבונה (שהיה גם אחד מסממני הקטורת) ליד לחם הפנים,[41] וְהַמַּחְתּוֹת כלים שהיו חותים בהם את הגחלים מהמזבח,[42] זָהָב סָגוּר (הסיפות, המזמרות, המזרקות, הכפות והמחתות) היו עשויים מזהב טהור, וְהַפֹּתוֹת לְדַלְתוֹת הַבַּיִת הַפְּנִימִי לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים לְדַלְתֵי הַבַּיִת לַהֵיכָל זָהָב וגם המפתחות איתם נעלו ופתחו את דלתות קדש הקדשים ואת דלתות ההיכל היו עשויים מזהב[43]: (נא) וַתִּשְׁלַם כָּל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֵּית יְקֹוָק מלאכת בניין בית המקדש על ידי שלמה המלך הסתיימה,[44] וַיָּבֵא שְׁלֹמֹה אֶת קָדְשֵׁי דָּוִד אָבִיו אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכֵּלִים שלמה הביא את כל החומרים שהקדיש דוד אביו לבית המקדש: כסף, זהב וכלים (אולם שלמה לא השתמש במה שדוד אביו הקדיש לצוך הבניין עצמו, כיוון שהוא רצה לבנות את בית המקדש משל עצמו),[45] נָתַן בְּאֹצְרוֹת בֵּית יְקֹוָק (את כל מה שהקדיש אביו) שם שלמה באוצר בית ה'. האוצר הוא מקום אליו היו אוספים דברים יקרים כדי שהם יישמרו[46]:

 

[1] הגר"א כתב שתי אפשרויות להבנת אופן חלוקת החדרים. או שהיו שלש קבוצות של חדרים לאורך הבית – כל קבוצה הייתה בנויה כך שהיו שלש חדרים בצד האורך של הבית (כפול שלש קבוצות) ולרוחב היו חמישה חדרים, וכך יוצא שכל חלל היה ריבוע של עשר אמות על עשר אמות, או שלצד אורך הבית היו חמש עשרה חדרים ולצד הרוחב היו שלשה חדרים.

[2] עפ"י "והבית בהיבנותו".

[3] הגר"א מסביר שעצי ארז חזקים יותר מעצי ברוש בעוד שעצי ברוש רחבים יותר מעצי ארז. לכן, בביהמ"ק שהיה מחופה בתקרה והיו פחות אנשים שהיו נכנסים לתוכו, השתמש שלמה בעצי ברוש. בדרך שהובילה מבית יער הלבנון ועד לאולם המשפט, היה צריך להיות חזק יותר מרצפת ביהמ"ק, ולכן שלמה חיפה את הדרך בעצי ארז.

[4] רש"י.

[5] בפירוש "והבית בהיבנותו" כתב שכנראה שבביתו הקבוע של שלמה ובבית בת פרעה, לא היה אולם.

[6] בדברי הימים ב' פרק ח' פסוק יא' מבואר שהסיבה ששלמה בנה בית מיוחד לבת פרעה היא משום שלא רצה שאישה המיוחדת לתשמיש תהיה באזור בית המקדש היות ואין זה דרך כבוד.

[7] עיין רד"ק פרק ה' פסוק לא'.

[8] בפירוש "והבית בהיבנותו" כתב שהנביא חזר לספר על קירות האבנים כיוון שרצה לסכם את אופן בניית קירות הבית.

[9] כפי שראינו בפרק ו' פסוק לו' ובהערות שם, הסיבה שקירות אלה נבנו שלש שורות של אבנים ושורה של עצי ארז הייתה כדי לחזק את הקירות שלא היו מקורות. בפירוש "והבית בהיבנותו" מסתפק אם האולם היה מקורה, אך כותב שבכל מקרה היה צורך בבנייה באופן זה משום שהאולם היה גבוה מאוד.

[10] מצודות.

[11] הגר"א דייק זאת מכך שבדברי הימים כתוב שגובה העמוד היה שלושים וחמש אמות. הסביר הגר"א את הסתירה וכתב שהכוונה היא שיצקו את שני העמודים ביציקה אחת גדולה, ועמוד אחד נכנס אמה לתוך העמוד השני. כדי שהעמוד יוכל להיכנס אמה, חייבים לומר שהעמוד היה צר יותר בחלקו העליון.

[12] ניתן להסביר כי כל חצי הכדור העליון הוא הרכבה של שבעה כדורים מעשי שבכה זה על זה כשהעליון הוא בקוטר ארבע אמות כמו חצי הכדור התחתון, וניתן להסביר כי שבעת חצאי הכדורים מעשי השבכה הונחו על הכדור כולו מלמעלה כלומר מעשה השבכה התחתון הוא בקוטר ארבע אמות ועליו מונחות שבכות גדולות יותר, אנו הדגמנו לפי ההסבר השני.

[13] פירוש "אבן מסע שלימה".

[14] לפי הגר"א העמודים עמדו בתוך האולם ולא בפתחו מבחוץ.

[15] מצודות.

[16] רש"י.

[17] רש"י.

[18] והבית בהיבנותו.

[19] רש"י.

[20] רד"ק.

[21] לעיל ראינו שפירוש המילה מקלעות היינו ציורים בולטים, אך כאן לא פירש הגר"א שהציורים היו בולטים. לגבי מה היה מצוייר על הכותרת, הדבר לא כתוב בפירוש הגר"א אך בפירוש "והבית בהיבנותו" כתב שהכוונה כנראה לציורים של אריות וכרובים.

[22] הגר"א כתב שזאת הסיבה לכך שהפסוק חזר וכתב את עובדת היות חלק זה מרובע.

[23] רש"י.

[24] רד"ק.

[25] רד"ק.

[26] מצודות.

[27] והבית בהיבנותו.

[28] מצודות.

[29] מצודות.

[30] מצודות.

[31] רלב"ג.

[32] מצודות.

[33] מצודות. רלב"ג כתב שהמנורות היו קרובות יותר אל קדש הקדשים מאשר השולחנות והיו כנגד הארון.

[34] מצודות.

[35] ביארנו זאת עפ"י פירוש והבית בהיבנותו בפרק ו' פסוק כ' ועיין תלמוד בבלי מסכת יומא דף מה' עמוד א'. רלב"ג פירש שזהב סגור היינו אופן תהליך זיקוק הזהב שנעשה על ידי סגירת הזהב בכור והתכתו על ידי האש.

[36] מצודות.

[37] מצודות.

[38] מצודות.

[39] רש"י. רלב"ג: הוסיף וכתב שייתכן שהסיפות הם כדי יין.

[40] רש"י.

[41] רש"י.

[42] רש"י.

[43] רש"י. מצודות: הכוונה לצירים עליהם היו מונחים דלתות בית המקדש.

[44] תרגום.

[45] מצודות. רש"י כתב שהסיבה ששלמה לא רצה לבנות מהכסף והזהב שהקדיש דוד אביו היא משום שידע שבעתיד בית המקדש ייחרב, ודוד לקח את הכסף והזהב מאומות העולם שכבש, ושלמה לא רצה שאומות העולם יאמרו שהסיבה שבית המקדש נחרב היא משום שהעבודה זרה גבתה את חובה בגלל שלקחו ממנה את הכסף והזהב. רלב"ג: הסיבה ששלמה לא התחיל לבנות את בית המקדש מיד כשהתחיל למלוך היא משום שרצה לבנות את בית המקדש מאוצרות שהוא עצמו אסף ולא מאוצרות אביו. הקב"ה סיבב את הדברים באופן זה כדי שבית המקדש לא ייבנה מאוצרות שהקדיש דוד מהמלחמות שלחם, אלא הכל יהיה מממון שנאסף בשלום. רד"ק חולק וסובר ששלמה השתמש באוצרות דוד אביו גם לבניין בית המקדש, אלא שאת מה שנשאר מאוצרות אלה, הביא שלמה לאוצרות בית ה'. לאחר מכן הביא את מדרש חז"ל והוסיף סיבה נוספת שלא רצה שלמה להשתמש עם הקדשי דוד אביו משום שדוד היה צריך להשתמש בכספים אלה על מנת לכלכל את עם ישראל בשלש שנות הרעב.

[46] מצודות.