מלכים א פרק כב

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר מלכים א' פרק כב'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם כב' אדר תשע"ח

מלכים א פרק כב

(א) וַיֵּשְׁבוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים עם ישראל ישב בשקט במשך שלש שנים (מאז המלחמה השנייה נגד ארם),[1] אֵין מִלְחָמָה בֵּין אֲרָם וּבֵין יִשְׂרָאֵל במשך שלשת השנים האלה, לא הייתה מלחמה בין ארם לישראל: (ב) וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית בשנה השלישית מאז שאחאב שילח את בן הדד (לאחר המלחמה השנייה של ישראל נגד ארם),[2] וַיֵּרֶד יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (בשנה השלישית למלחמת ישראם וארם) יהושפט מלך יהודה ירד אל אחאב מלך ישראל: (ג) וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל עֲבָדָיו אחאב מלך ישראל אמר אל עבדיו: הַיְדַעְתֶּם כִּי לָנוּ רָמֹת גִּלְעָד האם שמתם לב שרמות גלעד שייכת לנו?[3] וַאֲנַחְנוּ מַחְשִׁים מִקַּחַת אֹתָהּ מִיַּד מֶלֶךְ אֲרָם ואנחנו שותקים, ואיננו לוקחים את רמות גלעד מארם.[4] כאשר אחאב שחרר את בן הדד לחופשי, בן הדד הבטיח להחזיר לישראל את הערים שאביו כבש מעמרי. העיר רמות גלעד נכבשה על ידי ארם בתקופה קודמת לכיבוש הערים מיד עמרי, ולכן לא נכללה בהסכם של אחאב ובן הדד. כשאחאב ראה שיהושפט מלך יהודה נמצא איתו, הוא החליט לנסות להחזיר אליו גם את העיר רמות גלעד[5]: (ד) וַיֹּאמֶר אֶל יְהוֹשָׁפָט אחאב שאל את יהושפט: הֲתֵלֵךְ אִתִּי לַמִּלְחָמָה רָמֹת גִּלְעָד האם תצטרף אליי למלחמה במטרה לכבוש חזרה את רמות גלעד,[6] וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל יהושפט ענה לאחאב מלך ישראל: כָּמוֹנִי כָמוֹךָ כמו שאתה תצא למלחמה נגד ארם, כך גם אני אצא למלחמה נגד ארם,[7] כְּעַמִּי כְעַמֶּךָ כמו שעמך (ממלכת ישראל) ייצא למלחמה נגד ארם, כך העם שלי (ממלכת יהודה) ייצא למלחמה נגד ארם,[8] כְּסוּסַי כְּסוּסֶיךָ כמו שהסוסים שלך ייצאו איתך למלחמה נגד ארם, כך גם הסוסים שלי ייצאו למלחמה נגד ארם[9]: (ה) וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל יהושפט אמר לאחאב מלך ישראל: דְּרָשׁ נָא כַיּוֹם אֶת דְּבַר יְקֹוָק תברר עכשיו והיום את דבר ה', האם ננצח במלחמה או לא. יהושפט אמר לאחאב שלמרות שבדרך כלל הוא אינו מנסה לברר את דבר ה', עכשיו כשממלכת יהודה מצטרפת אליו והם יוצאים למלחמה משותפת, עליו (על אחאב) לברר את דבר ה'[10]: (ו) וַיִּקְבֹּץ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת הַנְּבִיאִים אחאב מלך ישראל אסף את נביאי הבעל,[11] כְּאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ היו כארבע מאות נביאי בעל שאחאב אסף,[12] וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אחאב שאל את נביאי הבעל: הַאֵלֵךְ עַל רָמֹת גִּלְעָד לַמִּלְחָמָה אִם אֶחְדָּל האם עליי לצאת ולהילחם כדי לכבוש את רמות גלעד, או שעליי להימנע מלצאת למלחמה,[13] וַיֹּאמְרוּ נביאי הבעל ענו לאחאב: עֲלֵה וְיִתֵּן אֲדֹנָי בְּיַד הַמֶּלֶךְ תעלה ותילחם, וה' ימסור את ארם בידיך. הסיבה שנביאי הבעל אמרו שה' הוא שימסור את ארם ביד ישראל היא כדי לשכנע את יהושפט שהם נביאי ה'[14]: (ז) וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט יהושפט שאל את אחאב: הַאֵין פֹּה נָבִיא לַיקֹוָק עוֹד האם אין כאן נביא אמת, נביא שמתנבא בשם ה'? יהושפט שאל את אחאב האם איזבל הרגה את כל נביאי ה', והבין שלמרות שהנביאים התנבאו אליו בשם ה', הם היו נביאי שקר. יהושפט הבין שהנביאים אינם נביאי אמת משום שאין מציאות שבה שני נביאי אמת מתנבאים באותה לשון, וכאן כל ארבע מאות נביאי הבעל אמרו לאחאב את הנבואה באותה הלשון,[15] וְנִדְרְשָׁה מֵאוֹתוֹ ונברר על פי נביא האמת אם לצאת למלחמה, ולא נסתמך על נביאי הבעל[16]: (ח) וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוֹשָׁפָט אחאב מלך ישראל ענה ליהושפט: עוֹד אִישׁ אֶחָד לִדְרֹשׁ אֶת יְקֹוָק מֵאֹתוֹ יש עוד אדם אחד שתוכל לברר דרכו מה ה' אומר,[17] וַאֲנִי שְׂנֵאתִיו אך אני שונא את אותו נביא, כִּי לֹא יִתְנַבֵּא עָלַי טוֹב כִּי אִם רָע (אני שונא את אותו הנביא) מכיוון שמאז ששלחתי את בן הדד לחפשי, הוא תמיד מתנבא עליי דברים רעים. ממילא, אין צורך לשאול אותו לדבר ה', משום שבכל מקרה הוא יתנבא עליי דברים רעים (כפי שראינו בפרק כ' פסוק לה', חז"ל אמרו שהנביא שהתחפש ואמר את נבואת הפורענות לאחאב לאחר ששחרר את בן הדד הוא מיכיהו בן ימלה),[18] מִיכָיְהוּ בֶּן יִמְלָה שמו של הנביא הוא מיכיהו בן ימלה, וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט יהושפט אמר לאחאב: אַל יֹאמַר הַמֶּלֶךְ כֵּן אל תאמר שמיכיהו אומר מעצמו דברים רעים. כל מה שמיכיהו אומר הוא מאת ה', ולכן אם ה' רוצה שתצא למלחמה, מיכיהו יאמר לצאת למלחמה[19]: (ט) וַיִּקְרָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל סָרִיס  אֶחָד אחאב מלך ישראל קרא לאחד השרים,[20] וַיֹּאמֶר אחאב אמר לשר שקרא לו: מַהֲרָה מִיכָיְהוּ בֶן יִמְלָה תגיד למיכיהו בן ימלה שיבוא מהר[21]: (י) וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה יֹשְׁבִים אִישׁ עַל כִּסְאוֹ מְלֻבָּשִׁים בְּגָדִים אחאב מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה ישבו על הכסא שלהם והיו מלובשים בבגדי מלכות,[22] בְּגֹרֶן פֶּתַח שַׁעַר שֹׁמְרוֹן (הכסאות עליהם ישבו אחאב ויהושפט היו) בגורן שעומד מול פתח השער של העיר שומרון,[23] וְכָל הַנְּבִיאִים מִתְנַבְּאִים לִפְנֵיהֶם כל נביאי השקר התנבאו לפני יהושפט ואחאב[24]: (יא) וַיַּעַשׂ לוֹ צִדְקִיָּה בֶן כְּנַעֲנָה קַרְנֵי בַרְזֶל צדקיה בן כנענה (שהיה נביא שקר) הכין מברזל צורה של קרניים,[25] וַיֹּאמֶר צדקיה אמר לאחאב: כֹּה אָמַר יְקֹוָק (צדקיה אמר לאחאב) כך אמר ה': בְּאֵלֶּה תְּנַגַּח אֶת אֲרָם עַד כַּלֹּתָם אתה תשמיד את ארם לגמרי על ידי קרני הברזל האלה. צדקיה רצה לחזק את נבואת השקר שלו שאחאב ינצח את ארם, ולכן הוא הכין קרניים מברזל ואמר לאחאב שהוא ינגח את ארם על ידי קרני הברזל שהוא הכין. זאת הייתה דרכם של נביאי האמת, לעשות פעולה על מנת לחזק את דברי נבואתם, וצדקיה חיקה את נביאי האמת במעשהו[26]: (יב) וְכָל הַנְּבִאִים נִבְּאִים כֵּן כל נביאי השקר התנבאו גם כן,[27] לֵאמֹר כך אמרו נביאי השקר לאחאב בנבואתם:[28] עֲלֵה רָמֹת גִּלְעָד וְהַצְלַח תעלה להילחם ברמות גלעד ותצליח במלחמה,[29] וְנָתַן יְקֹוָק בְּיַד הַמֶּלֶךְ וה' ימסור את ארם בידי המלך, ה' ימסור את חיילי ארם בידך[30]: (יג) וְהַמַּלְאָךְ אֲשֶׁר הָלַךְ לִקְרֹא מִיכָיְהוּ דִּבֶּר אֵלָיו השליח שהלך לקרא למיכיהו אמר לו:[31] לֵאמֹר כך אמר השליח של אחאב למיכיהו:[32] הִנֵּה נָא דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים פֶּה אֶחָד טוֹב אֶל הַמֶּלֶךְ כל הנביאים מסכימים עכשיו שאחאב יצליח במלחמתו,[33] יְהִי נָא דְבָרְךָ כִּדְבַר אַחַד מֵהֶם עכשיו גם אתה תאמר כדבריהם,[34] וְדִבַּרְתָּ טּוֹב וגם אתה תאמר שהמלך יצליח במלחמתו[35]: (יד) וַיֹּאמֶר מִיכָיְהוּ מיכיהו ענה לשליח: חַי יְקֹוָק אני נשבע בשם ה', כִּי אֶת אֲשֶׁר יֹאמַר יְקֹוָק אֵלַי אֹתוֹ אֲדַבֵּר אני אומר רק את מה שה' יאמר לי לומר[36]: (טו) וַיָּבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ מיכיהו בא לפני אחאב, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֵלָיו אחאב שאל את מיכיהו: מִיכָיְהוּ הֲנֵלֵךְ אֶל רָמֹת גִּלְעָד לַמִּלְחָמָה אִם נֶחְדָּל (אחאב שאל את מיכיהו) מיכיהו! האם עלינו ללכת למלחמה נגד ארם, או שמא עלינו להימנע מכך?[37] וַיֹּאמֶר אֵלָיו מיכיהו ענה לאחאב: עֲלֵה וְהַצְלַח תעלה להילחם ותצליח,[38]  וְנָתַן יְקֹוָק בְּיַד הַמֶּלֶךְ הלוואי וה' ימסור את ארם בידך, הלוואי ותנצח במלחמה נגד ארם[39]: (טז) וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַמֶּלֶךְ אחאב אמר למיכיהו: עַד כַּמֶּה פְעָמִים אֲנִי מַשְׁבִּעֶךָ אֲשֶׁר לֹא תְדַבֵּר אֵלַי רַק אֱמֶת בְּשֵׁם יְקֹוָק אני משביע אותך כמה פעמים שצריך שתאמר לי רק את האמת בשם ה'. אחאב הבין מדבריו של מיכיהו שהוא אינו אומר את הנבואה האמיתית, בגלל שמיכיהו לא פתח את דבריו במילים "כה אמר ה'", ולכן אחאב השביע אותו שיאמר רק אמת[40]: (יז) וַיֹּאמֶר מיכיהו אמר לאחאב: רָאִיתִי אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל נְפֹצִים אֶל הֶהָרִים ראיתי במראה הנבואה את כל חיילי ישראל מתפזרים על ההרים,[41] כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה (חיילי ישראל היו מפוזרים על ההרים) כמו צאן שאין לו רועה. כאשר לצאן אין רועה, הוא מתפזר, היות ואין מי שיאגד אותו יחד,[42] וַיֹּאמֶר יְקֹוָק ה' אמר לי בתוך מראה הנבואה: לֹא אֲדֹנִים לָאֵלֶּה יָשׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ בְּשָׁלוֹם היות ואין לעם אדון, מנהיג, הם יחזרו לביתם בשלום. הנביא אמר לאחאב שהוא עצמו, המנהיג של עם ישראל, ימות במלחמה, וכך יהיה עם ישראל כצאן ללא מנהיג, אך הצאן עצמו, העם, יחזור לביתו בשלום ולא יהיו הרוגים נוספים מחיילי ישראל (חוץ מאחאב).[43] אמנם ראינו שבדבר הנבואה הקודם שאמר מיכיהו לאחאב, הוא אמר שגם עם ישראל יהיה תחת ארם ויוכה במלחמה, אך בזכות טיפת הדם שיצאה ממיכיהו כשהוא הוכה, התכפר הדבר לעם ישראל[44]: (יח) וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוֹשָׁפָט אחאב מלך ישראל אמר אל יהושפט: הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֵלֶיךָ לוֹא יִתְנַבֵּא עָלַי טוֹב כִּי אִם רָע הרי אמרתי לך שמיכיהו לא יתנבא עליי דברים טובים, אלא הוא יתנבא עליי רק דברים רעים משום שהוא שונא אותי. הסיבה שמיכה אמר שאמות במלחמה היא בגלל שהוא שונא אותי ולא בגלל שהוא התנבא כך[45]: (יט) וַיֹּאמֶר מיכיהו אמר לאחאב: לָכֵן שְׁמַע דְּבַר יְקֹוָק היות ואתה חושד שאמרתי מעצמי את נבואת הפורענות עליך משום שאני שונא אותך, ואתה טוען שבאמת לא התנבאתי כך, אסביר לך את דבר הנבואה שראיתי, ותשמע את דבר נבואת ה',[46] רָאִיתִי אֶת יְקֹוָק יֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמֵד עָלָיו ראיתי בנבואה שה' ישב על כסאו לשם משפט,[47] וכל המלאכים עמדו סמוכים לה',[48] מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ המלאכים עמדו מימינו ומשמאלו של ה'. כמובן שאין חלילה הכוונה שהמלאכים עמדו מימינו ומשמאלו של ה', שהרי מלא כל הארץ כבודו, אלא הדבר נאמר כמשל[49]: (כ) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק ה' שאל את המלאכים שעמדו בסמוך אליו: מִי יְפַתֶּה אֶת אַחְאָב וְיַעַל וְיִפֹּל בְּרָמֹת גִּלְעָד מי יכול להטעות את אחאב כדי שהוא יעלה להילחם ברמות גלעד, וכך הוא ימות במלחמה?[50] וַיֹּאמֶר זֶה בְּכֹה וְזֶה אֹמֵר בְּכֹה כל אחד מהמלאכים אמר "כך אפתה את אחאב". לכל אחד מהמלאכים היה רעיון איך לפתות את אחאב כדי שייצא למלחמה וייהרג[51]: (כא) וַיֵּצֵא הָרוּחַ וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי יְקֹוָק הרוח יצאה ונעמדה לפני ה'. חז"ל אמרו שרוח זה היה רוחו של נבות היזרעאלי,[52] וַיֹּאמֶר הרוח אמרה לה': אֲנִי אֲפַתֶּנּוּ אני אטעה את אחאב ואגרום לכך שייצא למלחמה נגד ארם,[53] וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֵלָיו ה' שאל את הרוח: בַּמָּה איך תטעי את אחאב לצאת ולהילחם נגד ארם: (כב) וַיֹּאמֶר הרוח אמרה לה': אֵצֵא וְהָיִיתִי רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָּל נְבִיאָיו (אני אפתה את אחאב על ידי ש-) אצא ואהיה נבואת שקר בפי כל נביאי הבעל, אני אגרום לכך שנביאי השקר כולם יאמרו לאחאב שהוא הולך להצליח במלחמה שלו,[54] וַיֹּאמֶר ה' אמר לרוח: תְּפַתֶּה וְגַם תּוּכָל את תטעי את אחאב ותצליחי בכך, אחאב באמת ישמע אלייך וייצא למלחמה בעקבות שתטעי את נביאי השקר,[55] צֵא וַעֲשֵׂה תזדרזי וצאי לפתות את אחאב כמו שאמרת[56]: (כג) וְעַתָּה הִנֵּה נָתַן יְקֹוָק רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָּל נְבִיאֶיךָ אֵלֶּה (מיכיהו ממשיך בדבריו לאחאב) עכשיו ה' גרם לכך שכל נביאיך ידברו דברי שקר,[57] וַיקֹוָק דִּבֶּר עָלֶיךָ רָעָה אולם ה' באמת אמר עליך דברים רעים, דברי פורענות, ואתה לא תצליח במלחמה[58]: (כד) וַיִּגַּשׁ צִדְקִיָּהוּ בֶן כְּנַעֲנָה צדקיה בן כנענה ניגש אל מיכיהו, וַיַּכֶּה אֶת מִיכָיְהוּ עַל הַלֶּחִי צדקיה היכה את מיכיהו על הלחי,[59] וַיֹּאמֶר צדקיהו שאל את מיכיהו לאחר שהוא הכה אותו: אֵי זֶה עָבַר רוּחַ יְקֹוָק מֵאִתִּי לְדַבֵּר אוֹתָךְ באיזה דרך עברה רוח מה' אליי וגרמה לי להכות אותך[60]: (כה) וַיֹּאמֶר מִיכָיְהוּ מיכיהו ענה לצדקיהו: הִנְּךָ רֹאֶה בַּיּוֹם הַהוּא אתה תראה שביום שעם ישראל ייצא להילחם נגד ארם,[61] אֲשֶׁר תָּבֹא חֶדֶר בְּחֶדֶר לְהֵחָבֵה (ביום שעם ישראל ייצא להילחם נגד ארם) אתה (צדקיה) תתחבא בחדר פנימי כדי שחיילי ישראל לא יהרגו אותך. מיכיהו אמר לצדקיה שלאחר שעם ישראל ייצא למלחמה ויתברר שהוא הפסיד, הוא (צדקיה) יתחבא, משום שחיילי ישראל ירצו להרוג אותו על שהוא גרם להם לצאת ולהילחם נגד ארם[62]: (כו) וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אחאב מלך ישראל ציווה את אחד מעבדיו: קַח אֶת מִיכָיְהוּ וַהֲשִׁיבֵהוּ אֶל אָמֹן שַׂר הָעִיר וְאֶל יוֹאָשׁ בֶּן הַמֶּלֶךְ קח את מיכיהו, ותחזיר אותו אל העיר, ותביא אותו לאמון שהוא שר העיר, ואל יואש הבן שלי[63]: (כז) וְאָמַרְתָּ (אחאב ממשיך בציווי שלו אל העבד) תאמר לאמון ויואש: כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ כך אמר אחאב המלך: שִׂימוּ אֶת זֶה בֵּית הַכֶּלֶא תשימו את מיכיהו בתוך בית הסוהר,[64] וְהַאֲכִילֻהוּ לֶחֶם לַחַץ ותאכילו אותו רק לחם בכמות מצומצמת, תאכילו אותו רק את כמות הלחם שהוא צריך כדי שהוא לא ימות ברעב,[65] וּמַיִם לַחַץ וגם תתנו לו רק מים בצמצום,[66] עַד בֹּאִי בְשָׁלוֹם כך תעשו (תשאירו אותו בבית הכלא ותתנו לו רק כמות מצומצמת של לחם ומים) עד שאחזור משדה הקרב בשלום[67]: (כח) וַיֹּאמֶר מִיכָיְהוּ מיכיהו אמר לאחאב: אִם שׁוֹב תָּשׁוּב בְּשָׁלוֹם אם אתה תחזור מהמלחמה בשלום,[68] לֹא דִבֶּר יְקֹוָק בִּי (אם אתה תחזור מהמלחמה בשלום) אינני נביא אמת, ואמרתי את נבואת הפורענות על דעת עצמי ולא מאת ה',[69] וַיֹּאמֶר מיכיהו אמר בקול:[70] שִׁמְעוּ עַמִּים כֻּלָּם כל שבטי ישראל! תשמעו כולכם את מה שאמרתי (שאחאב לא יחזור מהמלחמה בשלום, ואם הוא יחזור מהמלחמה בשלום, סימן שאינני נביא אמת)[71]: (כט) וַיַּעַל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה רָמֹת גִּלְעָד אחאב מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה עלו לרמות גלעד כדי להילחם ולכבוש את העיר[72]: (ל) וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוֹשָׁפָט אחאב מלך ישראל אמר אל יהושפט: הִתְחַפֵּשׂ וָבֹא בַמִּלְחָמָה אני צריך להתחפש כדי שחיילי ארם לא יכירו אותי, ורק אחר כך אוכל להשתתף במלחמה (למרות שאחאב לא האמין לדברי הנביא, הוא חשש קצת),[73] וְאַתָּה לְבַשׁ בְּגָדֶיךָ אך אתה יכול עדיין ללבוש את בגדי מלכותך, היות והנביא לא ניבא עליך נבואת פורענות, ומשמע שתחזור מהמלחמה בשלום,[74] וַיִּתְחַפֵּשׂ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיָּבוֹא בַּמִּלְחָמָה אחאב מלך ישראל התחפש ונכנס לקרב[75]: (לא) וּמֶלֶךְ אֲרָם צִוָּה אֶת שָׂרֵי הָרֶכֶב אֲשֶׁר לוֹ שְׁלִשִׁים וּשְׁנַיִם מלך ארם ציווה את שלושים ושניים שרי המרכבות שלו,[76] לֵאמֹר כך אמר מלך ארם לשרי הרכב שלו:[77] לֹא תִּלָּחֲמוּ אֶת קָטֹן וְאֶת גָּדוֹל אל תלחמו נגד החיילים הזוטרים שבצבא ישראל, ולא נגד המפקדים הגדולים,[78] כִּי אִם אֶת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְבַדּוֹ תילחמו רק במלך ישראל. מלך ארם ציווה את חייליו שלא יתרכזו במלחמה נגד חיילי ישראל, אלא יתאמצו רק להרוג את אחאב. מלך ארם חשש שאם חיילי ארם יילחמו נגד חיילי ישראל, יראה אחאב שהוא מפסיד במלחמה ויברח משדה המערכה, ולכן ציווה את עבדיו להתרכז ולהילחם רק באחאב, כדי שיוכלו להרוג אותו בוודאות[79]: (לב) וַיְהִי כִּרְאוֹת שָׂרֵי הָרֶכֶב אֶת יְהוֹשָׁפָט כאשר שרי המרכבות של ארם ראו את יהושפט,[80] וְהֵמָּה אָמְרוּ שרי המרכבות של ארם אמרו זה לזה, אַךְ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא (שרי המרכבות של ארם אמרו זה לזה) אין זה חייל פשוט, אלא זהו מלך ישראל. חיילי ארם חשבו שיהושפט הוא מלך ישראל משום שהוא היה היחיד במערכה שהיה לבוש בבגדי מלכות,[81] וַיָּסֻרוּ עָלָיו לְהִלָּחֵם שרי המרכבות סרו מדרכם והלכו להילחם עם יהושפט,[82] וַיִּזְעַק יְהוֹשָׁפָט יהושפט צעק לחייליו שיבואו לעזור לו[83]: (לג) וַיְהִי כִּרְאוֹת שָׂרֵי הָרֶכֶב כִּי לֹא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא כאשר שרי המרכבות הבינו שיהושפט אינו מלך ישראל. הם הבינו כך משום שהם ראו שרק אנשי יהודה הם שנענו לקריאת העזרה של יהושפט,[84] וַיָּשׁוּבוּ מֵאַחֲרָיו (כאשר שרי המרכבות הבינו שיהושפט אינו מלך ישראל) הם חזרו אחורה ולא נלחמו עם יהושפט[85]: (לד) וְאִישׁ מָשַׁךְ בַּקֶּשֶׁת לְתֻמּוֹ אחד מחיילי ארם משך בקשת וירה חץ בלי שהוא התכוון לפגוע דווקא באחאב (שהרי אחאב היה מחופש ולא ידעו שהוא המלך),[86] וַיַּכֶּה אֶת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בֵּין הַדְּבָקִים וּבֵין הַשִּׁרְיָן החץ שירה החייל פגע בין הקשקשים שחיפו על הנקבים בשריון ובין השריון עצמו. כלומר: החץ נכנס בדיוק לתוך אחד הנקבים שהיו בשריון ושכוסו על ידי קשקשים (הנקראים בלשון הכתוב "הדבקים"),[87] וַיֹּאמֶר לְרַכָּבוֹ אחאב אמר למי שנהג במרכבתו:[88] הֲפֹךְ יָדְךָ תסובב את ידיך שמחזיקים ברסן של הסוסים, וכך המרכבה תסתובב,[89] וְהוֹצִיאֵנִי מִן הַמַּחֲנֶה (תסובב את ידיך ותהפוך את הרסן) ותוציא אותי מהמחנה אל מקום בטוח,[90] כִּי הָחֳלֵיתִי (תוציא אותי מהמחנה) כיוון שנהייתי חולה. אחאב לא אמר במפורש שהוא נפצע מהחץ משום שהוא לא רצה שחיילי ישראל ידעו על פציעתו ועל ידי כך הם היו מתמלאים בפחד ובורחים מהמערכה[91]: (לה) וַתַּעֲלֶה הַמִּלְחָמָה בַּיּוֹם הַהוּא המלחמה התחזקה ביום שבו אחאב נפצע המחץ שירו בו,[92] וְהַמֶּלֶךְ הָיָה מָעֳמָד בַּמֶּרְכָּבָה נֹכַח אֲרָם המלך אחאב היה עומד על מרכבתו מחוץ למחנה כדי שלא יידעו שהוא נורה. במקום שאחאב ישכב על מיטה כדרך הפצועים, הוא נעמד במרכבה שלו כדי שהעם לא יידע שהוא נפגע,[93] וַיָּמָת בָּעֶרֶב אחאב מת בערב של אותו יום, וַיִּצֶק דַּם הַמַּכָּה אֶל חֵיק הָרָכֶב דם פציעתו של אחאב טפטף לתוך החלל העמוק שהיה באמצע חלל המרכבה[94]: (לו) וַיַּעֲבֹר הָרִנָּה בַּמַּחֲנֶה הכרוז עבר במחנה ישראל,[95] כְּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ (הכרוז עבר במחנה ישראל) בשקיעת השמש,[96] לֵאמֹר כך אמר הכרוז בשעה שעבר במחנה ישראל: [97] אִישׁ אֶל עִירוֹ וְאִישׁ אֶל אַרְצוֹ כל אחד מחיילי ישראל ויהודה יחזור אל עירו וארצו משום שהמלחמה הסתיימה, שהרי מלך ישראל נהרג[98]: (לז) וַיָּמָת הַמֶּלֶךְ המלך אחאב מת מפציעתו, וַיָּבוֹא שֹׁמְרוֹן גופתו של אחאב הוכנסה לעיר שומרון,[99] וַיִּקְבְּרוּ אֶת הַמֶּלֶךְ בְּשֹׁמְרוֹן אנשים מישראל קברו את אחאב בעיר שומרון[100]: (לח) וַיִּשְׁטֹף אֶת הָרֶכֶב עַל בְּרֵכַת שֹׁמְרוֹן נהג המרכבה של אחאב שטף את המרכבה מדמו של אחאב בבריכת העיר שומרון,[101] וַיָּלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת דָּמוֹ הכלבים ליקקו את דמו של אחאב כאשר הם שתו מהבריכה. כאשר הכלבים שתו את מי הבריכה, היה דמו של אחאב מעורבב במים שהם שתו,[102] וְהַזֹּנוֹת רָחָצוּ וגם את כלי הנשק שטפו הזונות בבריכת שומרון, במים שהיו מעורבבים בדמו של אחאב,[103] כִּדְבַר יְקֹוָק אֲשֶׁר דִּבֵּר (הכלבים ליקקו את דמו של אחאב) כמו שה' ניבא על אחאב[104]: (לט) וְיֶתֶר דִּבְרֵי אַחְאָב וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה שאר הדברים והמעשים שעשה אחאב שאינם כתובים בספר מלכים, וּבֵית הַשֵּׁן אֲשֶׁר בָּנָה וכן הפרטים הנוגעים לבית שבנה אחאב והיה עשוי משן של פיל,[105] וְכָל הֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנָה וכל הערים האחרות שאחאב בנה,[106] הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל (שאר הדברים והמעשים שעשה אחאב ופרטי בית השן והערים שבנה) כתובים בספר דברי הימים למלכי ישראל: (מ) וַיִּשְׁכַּב אַחְאָב עִם אֲבֹתָיו וַיִּמְלֹךְ אֲחַזְיָהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו אחאב מת, ובמקומו מלך אחזיה בנו: (מא) וִיהוֹשָׁפָט בֶּן אָסָא מָלַךְ עַל יְהוּדָה בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְאַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל יהושפט התחיל למלוך על יהודה לאחר שכבר עברו ארבע שנים מאז שאחאב מלך על ישראל, כלומר: יהושפט התחיל למלוך על יהודה בשנה החמישית שאחאב מלך על ישראל[107]: (מב) יְהוֹשָׁפָט בֶּן שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה בְּמָלְכוֹ וְעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם יהושפט היה בן שלשים וחמש כשהוא התחיל למלוך, והוא מלך במשך עשרים וחמש שנה (אך לא היו היו אלה שנים שלמות, אלא הוא מלך חלק מהשנה הראשונה וחלק מהשנה האחרונה),[108] וְשֵׁם אִמּוֹ עֲזוּבָה בַּת שִׁלְחִי שם אימו של יהושפט היה עזובה בת שלחי: (מג) וַיֵּלֶךְ בְּכָל דֶּרֶךְ אָסָא אָבִיו יהושפט הלך בדרך שאסא הלך בו, כלומר: יהושפט היה מלך צדיק, לֹא סָר מִמֶּנּוּ יהושפט לא סטה מדרכו הטובה של אסא,[109] לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְקֹוָק יהושפט עשה מעשים שהיו ישרים בעיני ה': (מד) אַךְ הַבָּמוֹת לֹא סָרוּ עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת (למרות צדקותו של יהושפט) בימיו של יהושפט עוד לא סילקו מתחומי ממלכת יהודה את הבמות עליהן הקריבו קרבנות לשם שמים, והעם ביהודה עוד הקריב קרבנות והקטיר קטורת בבמות שנבנו לשם ה', וזאת למרות שמאז שנבנה בית המקדש, היה אסור להקריב בבמות[110]: (מה) וַיַּשְׁלֵם יְהוֹשָׁפָט עִם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל יהושפט עשה שלום עם אחאב מלך ישראל (משום שאביו אסא נלחם נגד מלכי ישראל)[111]: (מו) וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹשָׁפָט שאר דבריו של יהושפט שאינם כתובים בספר מלכים, וּגְבוּרָתוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה ושאר מעשי הגבורה שעשה יהושפט שאינם כתובים בספר מלכים, וַאֲשֶׁר נִלְחָם והמלחמות שיהושפט נלחם בהן ואינן כתובות בספר מלכים, הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה (שאר דבריו, מעשי הגבורה והמלחמות שבהם נלחם יהושפט שאינם כתובים בספר מלכים) כתובים בספר דברי הימים למלכי יהודה: (מז) וְיֶתֶר הַקָּדֵשׁ אֲשֶׁר נִשְׁאַר בִּימֵי אָסָא אָבִיו הדברים שעם ישראל היה עושה שהיו קשורים לחוסר הצניעות שאסא השאיר ולא הצליח להשמיד,[112] בִּעֵר מִן הָאָרֶץ יהושפט השמיד מתחומי ממלכת יהודה[113]: (מח) וּמֶלֶךְ אֵין בֶּאֱדוֹם מאז שדוד כבש את ארץ אדום, לא היה מלך אדומי שמלך על העם באדום,[114] נִצָּב מֶלֶךְ במקום מלך אדומי, היה נציב מטעם ממלכת יהודה שהיה ממונה על אדום, גם לאורך תקופת מלכותו של יהושפט על יהודה[115]: (מט) יְהוֹשָׁפָט עָשָׂה אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ יהושפט בנה אוניות בדגמים דומים לאוניות שהיו בונים בארץ תרשיש,[116] לָלֶכֶת אוֹפִירָה לַזָּהָב (יהושפט עשה את האניות) כדי ללכת לאופיר ולהביא משם זהב,[117] וְלֹא הָלָךְ אולם בסופו של דבר צי האניות של יהושפט לא הגיע עד לאופיר,[118] כִּי נִשְׁבְּרוּ אֳנִיּוֹת בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר (צי האניות של יהושפט לא הגיע עד לאופיר) משום שהן נשברו בעציון גבר לפני שהם הספיקו להגיע לאופיר[119]: (נ) אָז אָמַר אֲחַזְיָהוּ בֶן אַחְאָב אֶל יְהוֹשָׁפָט (לאחר שנשברו האניות שעשה יהושפט) אחזיה אמר ליהושפט: יֵלְכוּ עֲבָדַי עִם עֲבָדֶיךָ בָּאֳנִיּוֹת העבדים שלי (אחזיה) ילכו יחד עם העבדים שלך (יהושפט) באוניות לאופיר, וְלֹא אָבָה יְהוֹשָׁפָט יהושפט לא רצה לחבור לאחזיה הרשע ולא הסכים שעבדיהם ילכו בשותפות לאופיר[120]: (נא) וַיִּשְׁכַּב יְהוֹשָׁפָט עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד אָבִיו יהושפט מת ונקבר בקבר אבותיו בעיר דוד אביו (הכוונה שיהושפט היה צאצא של דוד המלך, והנביא מציין זאת לומר שיהושפט הלך בדרכו של דוד המלך והיה צדיק),[121] וַיִּמְלֹךְ יְהוֹרָם בְּנוֹ תַּחְתָּיו יהורם בנו של יהושפט מלך על יהודה במקום יהושפט: (נב) אֲחַזְיָהוּ בֶן אַחְאָב מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן אחזיה בן אחאב התחיל למלוך על ישראל בשומרון, בִּשְׁנַת שְׁבַע עֶשְׂרֵה לִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה לאחר שיהושפט מלך על יהודה במשך שבע עשרה שנה,[122] וַיִּמְלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל שְׁנָתָיִם אחזיה מלך על ישראל במשך שנתיים (אך לא היו אלה שנתיים שלמות)[123]: (נג) וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְקֹוָק אחזיה עשה מעשים רעים בעיני ה',[124] וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ אָבִיו וּבְדֶרֶךְ אִמּוֹ אחזיה גם הלך בדרכם של אחאב ואיזבל ועבד עבודה זרה,[125] וּבְדֶרֶךְ יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל וכן הלך אחזיה בדרכו של ירבעם שגרם לישראל לחטוא בעגלים: (נד) וַיַּעֲבֹד אֶת הַבַּעַל וַיִּשְׁתַּחֲוֶה לוֹ אחזיה עבד את הבעל והשתחווה לו, וַיַּכְעֵס אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה אָבִיו אחזיה הכעיס במעשיו את ה', כמו שאחאב הכעיס את ה':


 

[1] מצודות.

[2] רש"י.

[3] מצודות.

[4] מצודות. רש"י: מחשים היינו מתעצלים.

[5] רד"ק. מלבי"ם: בן הדד אמנם הבטיח לאחאב שיחזיר לו את הערים שאביו לקח מעמרי, אך אחאב שילח אותו בברית ולא דרש ממנו את הערים חזרה.

[6] תרגום.

[7] מצודות. מלבי"ם: הסיבה שיהושפט אמר זאת היא משום שהיה מחותן של אחאב.

[8] רלב"ג.

[9] רלב"ג. מלבי"ם: בדברים אלה אמר יהושפט לאחאב שגם כשהוא יזדקק לעזרה, אחאב יעזור לו כפי שעכשיו יהושפט עזר לו (לאחאב).

[10] מצודות.

[11] מצודות.

[12] מלבי"ם: הכוונה לארבע מאות נביאי האשרה שלא השתתפו במעמד הר הכרמל.

[13] תרגום.

[14] מצודות.

[15] מצודות.

[16] תרגום.

[17] מצודות.

[18] מצודות.

[19] מצודות.

[20] מצודות.

[21] מצודות.

[22] מצודות. מהר"י קרא: הכוונה שהיו לבושים בבגדי מלחמה.

[23] מצודות. רד"ק: מנהג תושבי ממלכת ישראל היה לבנות את הגרנות בסמוך לערים מפחד שמא חיילי ארם ייקחו בכח את מאכליהם. בשם חז"ל כתב שהכוונה היא שיהושפט ואחאב ישבו בחצי גורן כמו הסנהדרין כדי שכל אחד מהם יוכל לראות את חברו.

[24] תרגום. רד"ק: למרות שמדובר בנביאי שקר, הם היו מתנבאים בשמו של ה'. מלבי"ם: עד שהשליח לא הלך לקרוא למיכיהו, לא היו הנביאים מתנבאים בשם ה'. רק עכשיו לאחר שהלכו לקרוא למיכיהו, עברה רוח ה' לפתות את נביאי השקר למרות שהמעמד לא היה מעמד שבו הם היו ראויים להתנבא בו.

[25] מצודות. מלבי"ם: צדקיה הוא הראשון שהתנבא מרוח ה' שפיתתה את כל הנביאים.

[26] מצודות.

[27] תרגום.

[28] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[29] תרגום.

[30] תרגום.

[31] תרגום.

[32] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[33] תרגום + מצודות.

[34] תרגום.

[35] מצודות.

[36] תרגום.

[37] תרגום.

[38] תרגום.

[39] מצודות בפירושו הראשון. בפירושו השני כתב שמיכיהו אמר זאת דרך צחוק.

[40] מצודות.

[41] מצודות.

[42] מצודות.

[43] מצודות.

[44] רש"י. רד"ק: או שכוונת הנביא שעם ישראל יהיה תחת העם הארמי יתקיים במלחמות אחרות, או שהכוונה שימותו רק מעטים מעם ישראל במלחמה ולכן נחשב הדבר ששאר העם חזר לביתו בשלום.

[45] מצודות.

[46] מצודות.

[47] מלבי"ם.

[48] מצודות.

[49] רד"ק. מצודות כתב שמימינו ומשמאלו הכוונה למזכים ומחייבים את אחאב.

[50] מצודות.

[51] מצודות.

[52] תרגום. לפי חז"ל היה זה רוחו של נבות היזרעאלי.

[53] תרגום.

[54] מצודות. מלבי"ם: יש כאן מידה כנגד מידה. אחאב הרג את נבות על ידי עדות שקר ונבות יטעה את אחאב על ידי רוח שקר.

[55] מצודות.

[56] מצודות.

[57] מצודות.

[58] מצודות.

[59] תרגום.

[60] מצודות.

[61] מצודות.

[62] מצודות. רלב"ג: הכוונה היא שלמרות שעם ישראל יצליח במלחמה, עדיין ינסו להרוג אותו משום שאחאב מת במלחמה. המלבי"ם כתב שמיכיהו ענה לצדקיה שהוא מסתכל על העתיד ובעתיד יהיה מלך שימלוך ברמת גלעד ולא זכיתי להבין את דבריו.

[63] רלב"ג. מצודות: הכוונה היא שמיכיהו היה כבר אסור פעם אחת בבית האסורים, ועכשיו ציווה אחאב להחזיר אותו לשם.

[64] מצודות.

[65] מצודות.

[66] מצודות.

[67] תרגום.

[68] תרגום.

[69] מצודות.

[70] מצודות.

[71] מצודות.

[72] תרגום.

[73] מצודות. רש"י כתב שהסיבה שאחאב היה צריך לשנות את בגדיו היא מכיוון שארם הכירו אותו, ולכן המאמץ העיקרי שלהם במלחמה היה להרוג אותו, לעומת יהושפט, שלא הכירו אותו ולא היה להם מריבה איתו ולכן כלל לא רצו להרוג אותו. מלבי"ם: סיבת ההתחפשות הייתה כדי שעכשיו הוא לא ייקרא מלך וכך נבואת הפורענות לא תחול עליו. סיבה נוספת שכתב היא שחשש שיש מרגלים.

[74] מצודות.

[75] תרגום.

[76] תרגום.

[77] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[78] תרגום.

[79] רד"ק.

[80] תרגום.

[81] מצודות.

[82] תרגום.

[83] מצודות. רש"י: יהושפט זעק לה'.

[84] מצודות. רד"ק: חיילי ארם פשוט הכירו בקולו שהוא אינו מלך ישראל.

[85] תרגום.

[86] מצודות.

[87] מצודות. רלב"ג: ייתכן לומר שהכוונה שעל גבי השריון היו כלי נשק נוספים והחץ נכנס מתחת לכלי הנשק האלה. בכל מקרה מקום פגיעת החץ הייתה בדרך נס ולא הייתה יכולה לקרות על דרך הטבע.

[88] מצודות.

[89] מצודות.

[90] תרגום.

[91] מצודות.

[92] מצודות.

[93] מצודות.

[94] מצודות.

[95] מצודות.

[96] תרגום.

[97] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[98] מצודות.

[99] תרגום.

[100] תרגום.

[101] מצודות. רש"י: במקום זה נהרג נבות וכך התקיימה נבואתו של אליהו. רלב"ג בפרק כא' פסוק יט' כתב שלא כל נבואת אליהו התקיימה משום שאחאב חזר בתשובה, ואין הוא מזהה את בריכת שומרון כאותו מקום שבו היה כרם נבות. מצודות: המקום היה קרוב ליזרעאל, ולכן המים זרמו למקום שבו היה כרם נבות. רד"ק: אין צורך לומר שדווקא נהג מרכבתו של אחאב שטף את המרכבה, אלא מדובר על השוטף שלא הוזכר שמו.

[102] מצודות.

[103] תרגום. מצודות: הכוונה לזונות ממש וכך התבזה אחאב יותר. רש"י: אחאב היה מצונן ואיזבל עשתה לו דמות של שתי זונות. רד"ק בשם חז"ל: הכוונה לחזיונות, כאשר הכוונה לנבואות אליהו ומיכיהו, שעתה התקיימה נבואתם.

 

עיקרי התועלויות מהרלב"ג:

  1. צריך להתיישב בכל דבר לפני שעונים תשובה ולכן רחבעם ביקש שלושה ימים לפני שענה לעם ישראל תשובה על בקשתם.
  2. העצה הטובה נמצאת בזקנים ולא בנערים.
  3. על ידי שהאדם ישפיל את עצמו בתחילה, הוא יקנה לעצמו מעלה.
  4. ייעוד ה' התקיימה ונקרעו מבית דוד עשרה שבטים.
  5. לספר על יושרו של רחבעם שלא נלחם נגד ישראל בגלל צו הנביא.
  6. להודיע רעת ירבעם שעשה את העגלים.
  7. לפרסם את הניסים שנעשו על ידי הנביא שבא מיהודה.
  8. לומר שה' אינו חוזר בו מדברי נבואה, ולכן נענש הנביא מיהודה כשחזר לבית אל.
  9. רשעים אינם נענשים באופן ישיר על חטאם כפי שלא נענש נביא השקר. (דבר זה מצאנו גם אצל ירבעם שלא נענש מיד על חטאו ואצל רחבעם נענש מיד לאחר שחטא שנה אחת.)
  10. לפרסם שנבואתו של אחיה לאשת ירבעם התקיימה.
  11. להודיע שסיבת חטאו של רחבעם היא היותו בן נעמה העמונית.
  12. להודיע שסיבת חטאו של אבים היא היותו בן מעכה, בן אישה רעה.
  13. להודיע ששנות רשעים תקצרנה, ולכן אבים לא האריך במלכותו.
  14. להודיע שלא ראוי שאדם יבטח באדם ולכן אסא נענש על שבטח בבני אדם.
  15. לבאר שה' משגיח על עם ישראל בגלל הברית עם האבות, וזוהי הסיבה שלמרות שעם ישראל חטא הרבה, הקב"ה לא נפרע מהם במשך תקופה ארוכה.
  16. לפרסם את ניסי אליהו.
  17. לומר שמותר לנביא לעבור על חלק ממצוות התורה בציווי ה' לפי שעה, כשם שאליהו אכל את בשר העורבים והקריב על במה בשעת איסור הבמות.
  18. להראות שהנסים התקיימו באופן תמידי כמו שכד הקמח לא כלתה וכמו שהעורבים הביאו בשר לאליהו על בסיס יומי.
  19. ראוי שאדם יברח מהסכנה כשהוא יכול כשם שברח אליהו.
  20. להודיע שסביבתו של האדם השלם נשפטת בשמים באופן חמור יותר כמו האישה הצרפתית.
  21. אדם שחטא יהיה מושגח מאת ה' בזכות אדם אחר שמושגח מהשמים, כשם שאליהו עורר את ההשגחה על האישה הצרפתית.
  22. אדם שרוצה לעשות מעשה, עליו לדאוג שמטרתו תתקיים באופן הכי טוב, כשם שאליהו החזיר את הגשם וניסה על ידי כך להחזיר את עם ישראל בתשובה.
  23. לומר שאין שינוי בהקב"ה, כשם שאליהו אמר על הבעל שאולי יש לו שיג ושיח.
  24. להודיע שניסי הנביא נעשים על ידי תפילה, כשם שאליהו הוריד אש בהר הכרמל.
  25. לאדם שלם אסור לרחם על הרשעים כשם שאליהו הרג את נביאי הבעל.
  26. להודיע שראוי לחלוק כבוד למלכות כשם שאליהו חלק כבוד לאחאב (אמנם אליהו עשה כן רק לאחר שאחאב חזר בתשובה).
  27. ללמדנו שלאליהו היה אורך ימים.
  28. מקום הר סיני הוא מקום מוכן לקבלת נבואה.
  29. מטרת הנביא לגרום שה' ישגיח על עם ישראל ולכן כשאליהו ביקש שיהיה רעה לעם ישראל הקב"ה אמר לו למנות את אלישע במקומו.
  30. החשק בבקשת השלמות והחכמה מביא את האדם לשלמות כשם שאלישע עזב את הכל על מנת לגדול בחכמה.
  31. להודיע שלא ראוי שאדם ייפרד מהוריו ללא ידיעתם כשם שאלישע נפרד מהוריו כשהלך עם אליהו.
  32. הגאווה גורמת למכשולים כשם שגרמה לבן הדד להפסיד במלחמה נגד אחאב.
  33. החכמה האלוקית מקרבת את ישראל לעבודת ה' כשם שהראו לעם ישראל שצבא ארם אינו צבא גדול.
  34. להודיע שכאשר אויב נופל לאדם במלחמה, אין ראוי לחמול עליו.
  35. להודיע שלא ראוי לאדם להקשות את ליבו, שהרי נבות הקשה את ליבו וגורלו היה רע ומר.
  36. להודיע שאחאב משל על עם ישראל ועם ישראל היה מחוייב לכבד את דרישותיו ולכן לא נענשו השרים ששיתפו פעולה עם אחאב והעלילו על נבות.
  37. לפרסם את חטא אחאב בעניין נבות.
  38. להודיע שהרוגי מלכות נכסיהם למלך.
  39. להודיע שכאשר ה' ייעד דבר רע על אדם כלשהו והוא חזר בתשובה, ייתכן שה' יחזור בו מהפורענות.
  40. להודיע שבית הסקילה מחות לעיר כפי שהוציאו את נבות.
  41. לפרסם את רשעותו של אחאב שלמרות כל מה שקרה, עדיין רצה לשאול את נביאי השקר האם יצליח במלחמה.
  42. להודיע שעצת ה' תקום ולא יועיל שום דבר למנוע מעצת ה' להתקיים חות מתשובה ולכן למרות שאחאב התחפש, הוא עדיין נהרג.
  43. להודיע שהאדם מושפע מצבא השמים כפי שהיה בנבואה של מיכיהו בן נמלה על צבא השמים ועל הרוח שפיתתה את אחאב.

[104] מצודות.

[105] רש"י. רד"ק: ייתכן שאחאב בנה כמה בתים שהיו עשויים משן של פיל.

[106] תרגום.

[107] מצודות.

[108] מצודות.

[109] תרגום.

[110] מצודות.

[111] רד"ק. כמו"כ הסביר שהסיבה שהנביא מציין זאת היא משום שהנביא מציין שני דברים לא טובים שהיו בימיו של יהושפט: אי הסרת הבמות והשלום שעשה עם אחאב.

[112] מצודות. רש"י כותב שהניאוף היה בפרהסיא. רלב"ג: משכב זכור.

[113] מצודות.

[114] רש"י וכתב שהכתוב הזכיר זאת כדי לומר שהנציבים המשיכו רק בחייו של יהושפט אך כשיהורם בנו התחיל למלוך על יהודה, פשע אדום ביהודה.

[115] מצודות.

[116] מצודות. רלב"ג: יהושפט עשה עשר אניות ללכת לתרשיש וזהו הפשר שבין הקרי והכתיב.

[117] מצודות.

[118] מצודות.

[119] תרגום.  רש"י: שבירת האניות הייתה כעונש על שהתחבר לאחזיה בהליכתו לאופיר. אמנם מצודות כותב שאין זאת הפעם שבה הלך יהושפט עם אחזיה, שהרי בדברי הימים מסופר שהם הלכו יחד לתרשיש.

[120] מצודות וכתב שייתכן שהיה זה לאחר שהנביא הוכיח את אחזיה.

[121] רד"ק.

[122] מצודות. רלב"ג הוסיף אפשרות נוספת וכתב שייתכן ששנות מלכי ישראל נמנים למניין שנות מלכי יהודה ולכן כאשר יש מעבר שנה במלכי בית דוד, המעבר נספר גם למלכי ישראל. רש"י: השנה הראשונה שבו עמד אחאב לא נמנית לו (בדומה למצודות אלא שכתב שכך דרכו של המקרא).

[123] מצודות.

[124] תרגום.

[125] רלב"ג.