מלכים ב פרק ו

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר מלכים ב' פרק ו'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם כד' אדר תשע"ח

מלכים ב פרק ו

(א) וַיֹּאמְרוּ בְנֵי הַנְּבִיאִים אֶל אֱלִישָׁע תלמידי הנביאים אמרו לאלישע: הִנֵּה נָא הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ יֹשְׁבִים שָׁם לְפָנֶיךָ בית המדרש שבו אנחנו יושבים בו עכשיו לפניך ובו אנו לומדים ממך,[1] צַר מִמֶּנּוּ (בית המדרש שבו אנו יושבים לפניך) דחוק לנו יותר מידי, צר מידי כדי להחזיק את כולנו[2]: (ב) נֵלְכָה נָּא עַד הַיַּרְדֵּן נלך עכשיו עד נהר הירדן,[3] וְנִקְחָה מִשָּׁם אִישׁ קוֹרָה אֶחָת וכל אחד מאיתנו ייקח קורת עץ מהיער שנמצא בסמוך לנהר הירדן,[4] וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שָׁם מָקוֹם לָשֶׁבֶת שָׁם ונשתמש בקורות אלה כדי לבנות לנו שם בניין שבו נוכל לשבת,[5] וַיֹּאמֶר אלישע אמר לתלמידי הנביאים: לֵכוּ תלכו לנהר הירדן ותבנו שם בית מדרש חדש: (ג) וַיֹּאמֶר הָאֶחָד אחד מתלמידי הנביאים אמר לאלישע: הוֹאֶל נָא וְלֵךְ אֶת עֲבָדֶיךָ התרצה עכשיו ותלך עם עבדיך, תלך איתנו לנהר הירדן,[6] וַיֹּאמֶר אלישע ענה: אֲנִי אֵלֵךְ אני אלך איתכם לנהר הירדן: (ד) וַיֵּלֶךְ אִתָּם אלישע הלך עם תלמידי הנביאים, וַיָּבֹאוּ הַיַּרְדֵּנָה אלישע ותלמידי הנביאים הגיעו לנהר הירדן, וַיִּגְזְרוּ הָעֵצִים בני הנביאים כרתו עצים כדי להתחיל לבנות את בית המדרש[7]: (ה) וַיְהִי הָאֶחָד מַפִּיל הַקּוֹרָה כשאחד מתלמידי הנביאים היה עסוק בהפלת קורת עץ אל תוך הירדן (כדי שהקורה תצוף אל המקום שצריך להביא אליו את הקורה),[8] וְאֶת הַבַּרְזֶל נָפַל אֶל הַמָּיִם (כשאחד מתלמידי הנביאים היה עסוק בהפלת קורת עץ לתוך נהר הירדן) להב הגרזן שהיה עשוי מברזל נפל אל מי הירדן,[9]  וַיִּצְעַק וַיֹּאמֶר תלמיד הנביא צעק ואמר: אֲהָהּ לשון צעקה ויללה,[10] אֲדֹנִי וְהוּא שָׁאוּל אדוני הנביא! הגרזן שהלהב שלו נפל לתוך נהר הירדן, שאול מאדם אחר. להב הגרזן אינו שייך לי אלא שייך לאדם ששאלתי ממנו את הגרזן, ואינני יכול לשלם את מחיר הגרזן לאדם שהשאיל לי אותו[11]: (ו) וַיֹּאמֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים אלישע הנביא שאל את תלמיד הנביא: אָנָה נָפָל היכן נפל הגרזן?[12] וַיַּרְאֵהוּ אֶת הַמָּקוֹם תלמיד הנביא הראה לאלישע את המקום אליו נפל הברזל, וַיִּקְצָב עֵץ אלישע כרת חתיכת עץ,[13] וַיַּשְׁלֶךְ שָׁמָּה אלישע השליך את חתיכת העץ במקום שבו נפל להב הגרזן לנהר הירדן, וַיָּצֶף הַבַּרְזֶל הגרזן שט, צף על פני המים[14]: (ז) וַיֹּאמֶר אלישע אמר לתלמיד הנביא: הָרֶם לָךְ תרים את להב הגרזן,[15] וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּקָּחֵהוּ תלמיד הנביא הושיט את ידו ולקח את להב הגרזן[16]: (ח) וּמֶלֶךְ אֲרָם הָיָה נִלְחָם בְּיִשְׂרָאֵל מלך ארם היה נוהג לתקוף את בני ישראל,[17] וַיִּוָּעַץ אֶל עֲבָדָיו מלך ארם התייעץ עם עבדיו,[18] לֵאמֹר כך אמר מלך ארם לעבדיו:[19] אֶל מְקוֹם פְּלֹנִי אַלְמֹנִי תַּחֲנֹתִי אל מקום מכוסה ונסתר אני (מלך ארם) אחנה עם צבאי כדי לארוב למלך ישראל. אני (מלך ארם) אקים את מחנה הצבא שלי במקום מוסתר כדי לארוב למלך ישראל[20]: (ט) וַיִּשְׁלַח אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אלישע הנביא שלח שליחים אל יהורם מלך ישראל, לֵאמֹר כך אמר אלישע ליהורם על ידי שליחיו:[21] הִשָּׁמֶר מֵעֲבֹר הַמָּקוֹם הַזֶּה תיזהר ואל תעבור במקום הזה (במקום שבו ארבו חיילי ארם),[22] כִּי שָׁם אֲרָם נְחִתִּים (אל תעבור במקום זה) משום ששם חיילי ארם חונים ומחכים להתקיף אותך[23]: (י) וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ אִישׁ הָאֱלֹהִים יהורם מלך ישראל שלח חיילים למקומות שאלישע הנביא אמר לו שחיילי ארם מסתתרים שם (כדי לברר אם אלישע באמת צודק וחיילי ארם באמת אורבים לו שם),[24] וְהִזְהִירוֹ (יהורם שלח את החיילים למקומות) שאלישע הזהיר את יהורם שלא יעבור שם,[25] וְנִשְׁמַר שָׁם יהורם נזהר מלעבור באותם מקומות שאלישע אמר לו לא לעבור בהם,[26] לֹא אַחַת וְלֹא שְׁתָּיִם (יהורם נזהר מלעבור באותם מקומות שאלישע אמר לו לא לעבור בהם) לא פעם ולא פעמיים. קרה הרבה פעמים שאלישע הזהיר את יהורם שלא לעבור במקום שבו אורבים לו חיילי ארם, ויהורם שלח שליחים לאותם מקומות והתברר שאלישע באמת צדק[27]: (יא) וַיִּסָּעֵר לֵב מֶלֶךְ אֲרָם נסער ליבו של מלך ארם, מלך ארם התרגז,[28] עַל הַדָּבָר הַזֶּה (ליבו של מלך ארם היה נסער) על שסודותיו מתגלים, על שיהורם מלך ישראל היה יודע שהוא מטמין לו מארבים,[29] וַיִּקְרָא אֶל עֲבָדָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מלך ארם קרא לעבדיו ואמר להם: הֲלוֹא תַּגִּידוּ לִי מִי מִשֶּׁלָּנוּ אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל תגידו מי מאנשינו הולך אל יהורם מלך ישראל ומגלה לו את הסודות שלנו, מי אומר למלך ישראל את המקומות שבהם אנחנו מטמינים מארבים כדי לתפוס אותו ולהרוג אותו[30]: (יב) וַיֹּאמֶר אַחַד מֵעֲבָדָיו אחד מעבדיו של מלך ארם אמר למלך ארם: לוֹא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אין זה אחד מאיתנו שמגלה למלך ישראל את סודותינו, מלך ישראל איננו יודע את המקומות שבהם אנחנו אורבים לו בגלל שמישהו מאיתנו מגלה לו,[31] כִּי אֱלִישָׁע הַנָּבִיא אֲשֶׁר בְּיִשְׂרָאֵל יַגִּיד לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר בַּחֲדַר מִשְׁכָּבֶךָ אלא אלישע הנביא אומר ליהורם מלך ישראל גם את הדברים שאתה אומר בחדר השינה שלך, כשאף אחד לא שומע את דבריך, וממילא הוא (אלישע) גם מזהיר אותו ומגלה לו על פי נבואה את המקומות שבהם אנחנו טומנים מארבים על מנת לתפוס אותו[32]: (יג) וַיֹּאמֶר מלך ארם אמר לעבדיו: לְכוּ וּרְאוּ אֵיכֹה הוּא תלכו ותראו היכן נמצא אלישע,[33] וְאֶשְׁלַח וְאֶקָּחֵהוּ ואני (מלך ארם) אשלח ואקח את אלישע,[34] וַיֻּגַּד לוֹ נאמר למלך ארם: לֵאמֹר כך נאמר למלך ארם:[35] הִנֵּה בְדֹתָן אלישע נמצא בדותן: (יד) וַיִּשְׁלַח שָׁמָּה סוּסִים וְרֶכֶב וְחַיִל כָּבֵד מלך ארם שלח לדותן סוסים ומרכבות והרבה חיילים (כדי לתפוס את אלישע),[36] וַיָּבֹאוּ לַיְלָה חיילי ארם הגיעו לדותן בלילה, וַיַּקִּפוּ עַל הָעִיר חיילי ארם הקיפו את העיר דותן[37]: (טו) וַיַּשְׁכֵּם מְשָׁרֵת אִישׁ הָאֱלֹהִים לָקוּם משרתו של אלישע הנביא הקדים לקום בבוקר,[38] וַיֵּצֵא משרתו של אלישע יצא מהעיר דותן,[39] וְהִנֵּה חַיִל סוֹבֵב אֶת הָעִיר משרתו של אלישע ראה שחיילי ארם הקיפו את העיר דותן, וְסוּס וָרָכֶב (וכן ראה משרתו של אלישע ש- ) סוסים ומרכבות נמצאים יחד עם חיילי ארם המקיפים את העיר, וַיֹּאמֶר נַעֲרוֹ אֵלָיו משרתו של אלישע אמר לאלישע: אֲהָהּ אֲדֹנִי בבקשה אדוני,[40] אֵיכָה נַעֲשֶׂה איך נימלט מפני חיילי ארם[41]: (טז) וַיֹּאמֶר אלישע אמר למשרתו: אַל תִּירָא אל תפחד, כִּי רַבִּים אֲשֶׁר אִתָּנוּ מֵאֲשֶׁר אוֹתָם החיילים שאיתנו ושיעזרו לנו הם רבים יותר מחיילי ארם שמקיפים את העיר[42]: (יז) וַיִּתְפַּלֵּל אֱלִישָׁע וַיֹּאמַר בעוד שחיילי ארם היו בדרכם אליו, אלישע התפלל לה' ואמר:[43] יְקֹוָק פְּקַח נָא אֶת עֵינָיו (אלישע התפלל ואמר) ה'! פתח עכשיו את עיניו של הנער המשרת, וכך הוא יוכל לראות דברים רוחניים,[44] וְיִרְאֶה על ידי שתפתח את עיניו של הנער המשרת, הוא יוכל לראות את הדברים הרוחניים שיעזרו לנו,[45] וַיִּפְקַח יְקֹוָק אֶת עֵינֵי הַנַּעַר ה' פתח את עיניו של הנער המשרת, וַיַּרְא וְהִנֵּה הָהָר מָלֵא סוּסִים וְרֶכֶב אֵשׁ סְבִיבֹת אֱלִישָׁע הנער ראה שההר מולו היה מלא בסוסים ובמרכבות אש שהיו מסביב לאלישע. אמנם הסוסים ומרכבות האש היו מחוץ לעיר, על ההר שמול דותן, אך ה' הראה לנער שהסוסים ומרכבות האש הקיפו את אלישע[46]: (יח) וַיֵּרְדוּ אֵלָיו חיילי ארם ירדו אל אלישע,[47] וַיִּתְפַּלֵּל אֱלִישָׁע אֶל יְקֹוָק וַיֹּאמַר אלישע התפלל אל ה' ואמר בתפילתו: הַךְ נָא אֶת הַגּוֹי הַזֶּה בַּסַּנְוֵרִים תכה עכשיו את חיילי ארם כך שהם לא יוכלו לראות,[48] וַיַּכֵּם בַּסַּנְוֵרִים ה' את חיילי ארם בסינוור, ה' סינוור את חיילי ארם כך שהם לא היו יכולים לראות, כִּדְבַר אֱלִישָׁע (ה' היכה את חיילי ארם בסנוורים) כמו שביקש אלישע: (יט) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֱלִישָׁע אלישע אמר לחיילי ארם: לֹא זֶה הַדֶּרֶךְ לא כך הולכים אל דותן,[49] וְלֹא זֹה הָעִיר ואין זו העיר דותן,[50] לְכוּ אַחֲרַי וְאוֹלִיכָה אֶתְכֶם אֶל הָאִישׁ אֲשֶׁר תְּבַקֵּשׁוּן בואו אחריי ואוליך אתכם אל הנביא שאתם מחפשים, אל אלישע,[51] וַיֹּלֶךְ אוֹתָם שֹׁמְרוֹנָה אלישע הוליך את חיילי ארם לעיר שומרון: (כ) וַיְהִי כְּבֹאָם שֹׁמְרוֹן כאשר אלישע וחיילי ארם נכנסו לעיר שומרון,[52] וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע (כאשר אלישע וחיילי ארם הגיע לעיר שומרון) אלישע התפלל לה': יְקֹוָק פְּקַח אֶת עֵינֵי אֵלֶּה ה'! הסר את מכת הסנוורים מחיילי ארם,[53] וַיִרְאוּ ועל ידי כך חיילי ארם יחזרו לראות, וַיִּפְקַח יְקֹוָק אֶת עֵינֵיהֶם ה' פתח את עיניהם של חיילי ארם, ה' הסיר מחיילי ארם את מכת הסנוורים, וַיִּרְאוּ חיילי ארם חזרו לראות, וְהִנֵּה בְּתוֹךְ שֹׁמְרוֹן חיילי ארם ראו שהם נמצאים בעיר שומרון: (כא) וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל אֱלִישָׁע כִּרְאֹתוֹ אוֹתָם יהורם מלך ישראל שאל את אלישע כשהוא ראה את חיילי ארם: הַאַכֶּה אַכֶּה אָבִי רבי (כינוי לאלישע)! האם להרוג את חיילי ארם?[54]: (כב) וַיֹּאמֶר אלישע ענה ליהורם מלך ישראל: לֹא תַכֶּם אל תהרוג את חיילי ארם,[55] הַאֲשֶׁר שָׁבִיתָ בְּחַרְבְּךָ וּבְקַשְׁתְּךָ אַתָּה מַכֶּה האם אתה שבית אותם על ידי שימוש בחרב ובקשת שלך שתכה בהם? הרי לא עשית שום דבר כדי לשבות אותם, ואם כן אין זה ראוי שתהרוג אותם,[56] שִׂים לֶחֶם וָמַיִם לִפְנֵיהֶם תניח לחם ומים לפני חיילי ארם. הכוונה אינה דווקא ללחם, אלא לסעודה,[57] וְיֹאכְלוּ וְיִשְׁתּוּ וְיֵלְכוּ אֶל אֲדֹנֵיהֶם חיילי ארם יאכלו את הלחם וישתו את המים שתניח לפניהם, ולאחר מכן הם ילכו אל אדוניהם, אל מלך ארם[58]: (כג) וַיִּכְרֶה לָהֶם יהורם עשה סעודה לחיילי ארם,[59] כֵּרָה גְדוֹלָה (יהורם עשה) סעודה גדולה, וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ חיילי ארם אכלו ושתו, וַיְשַׁלְּחֵם וַיֵּלְכוּ אֶל אֲדֹנֵיהֶם יהורם שילח את חיילי ארם והם הלכו אל אדוניהם, למלך ארם, וְלֹא יָסְפוּ עוֹד גְּדוּדֵי אֲרָם לָבוֹא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גדודי ארם הפסיקו להטמין מארבים למלך ישראל, משום שהם ראו שהנביא מגלה את המקומות שבהם הם מטמינים את המארבים[60]: (כד) וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן לאחר שעבר זמן מהמקרה שקרה עם אלישע וחיילי ארם,[61] וַיִּקְבֹּץ בֶּן הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם אֶת כָּל מַחֲנֵהוּ וַיַּעַל וַיָּצַר עַל שֹׁמְרוֹן בן הדד מלך ארם אסף את כל חייליו, ועלה בצורה גלויה למלחמה נגד בני ישראל, והטיל מצור על העיר שומרון[62]: (כה) המחסור באוכל בעיר שומרון נבע משתי סיבות: 1) וַיְהִי רָעָב גָּדוֹל בְּשֹׁמְרוֹן מצד שהיה רעב גדול באופן טבעי, לא ירדו גשמים והתבואה לא גדלה,[63] 2) וְהִנֵּה צָרִים עָלֶיהָ היות וארם צרו על העיר ומנעו הכנסת מאכל אל העיר,[64] עַד הֱיוֹת רֹאשׁ חֲמוֹר בִּשְׁמֹנִים כֶּסֶף הרעב היה כל כך חזק עד שראש חמור נמכר בשמונים מטבעות כסף,[65] וְרֹבַע הַקַּב דִּבְיוֹנִים בַּחֲמִשָּׁה כָסֶף ורבע קב צואת היונים (ששימשה להדלקת אש במקום עצים) נמכרה בחמישה מטבעות כסף. קב היא מידת משקל שהייתה בשימוש בזמן קדום יותר כשם שהיום אנחנו משתמשים בקילוגרם למדידת משקל[66]: (כו) וַיְהִי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עֹבֵר עַל הַחֹמָה כאשר יהורם מלך ישראל עבר על חומת העיר שומרון, וְאִשָּׁה צָעֲקָה אֵלָיו לֵאמֹר אישה אחת צעקה אל יהורם ואמרה לו: הוֹשִׁיעָה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אדוני המלך! תושיע אותי: (כז) וַיֹּאמֶר יהורם ענה לאישה: אַל יוֹשִׁעֵךְ יְקֹוָק ה' הוא זה שלא מושיע אותך, שהרי רק הוא יכול להושיע אותך,[67] מֵאַיִן אוֹשִׁיעֵךְ (ולעומת ה' שבכוחו להושיע אותך) איך אני יכול להושיע אותך? מאין אביא לך אוכל? (יהורם חשב שהאישה צועקת אליו משום שהיא רצתה שהוא יביא לה אוכל),[68] הֲמִן הַגֹּרֶן אוֹ מִן הַיָּקֶב האם אושיע אותך בתבואה מהגורן או ביין מהיקב? הרי אין בידי להושיע אותך כלל כי אין לי לא תבואה ולא יין[69]: (כח) וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ יהורם שאל את האישה שצעקה אליו: מַה לָּךְ (יהורם שאל את האישה שצעקה אליו) במה את רוצה שאעזור לך? בתחילה חשב יהורם שהסיבה שהאישה צועקת אליו היא בגלל שהיא מבקשת ממנו אוכל, אך לאחר מכן חשב שאולי יש סיבה אחרת שהיא צועקת אליו,[70] וַתֹּאמֶר האישה ענתה ליהורם: הָאִשָּׁה הַזֹּאת אָמְרָה אֵלַי תְּנִי אֶת בְּנֵךְ וְנֹאכְלֶנּוּ הַיּוֹם וְאֶת בְּנִי נֹאכַל מָחָר האישה הזאת אמרה לי שהיום אני אתן לה את בני ושנינו נאכל אותו, ובאחד הימים הבאים שנינו נאכל את הבן שלה: (כט) וַנְּבַשֵּׁל אֶת בְּנִי וַנֹּאכְלֵהוּ שנינו בישלנו את הבן שלי ואכלנו אותו, וָאֹמַר אֵלֶיהָ בַּיּוֹם הָאַחֵר אמרתי לאישה באחד הימים שאחר כך, תְּנִי אֶת בְּנֵךְ וְנֹאכְלֶנּוּ תני לי את הבן שלך ונאכל אותו שנינו, וַתַּחְבִּא אֶת בְּנָהּ האישה הזו החביאה את בנה, כדי שהיא תאכל אותו לבד[71]: (ל) וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת דִּבְרֵי הָאִשָּׁה כאשר יהורם מלך ישראל שמע את דברי האישה, וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו יהורם קרע את בגדיו מצער, בגלל שהוא הצטער מאוד כשהוא שמע את הסיפור של האישה והבין מהסיפור את המצוקה שבה שרויים תושבי שומרון,[72] וְהוּא עֹבֵר עַל הַחֹמָה (יהורם קרע את בגדיו) בזמן שהוא עבר על חומת העיר שומרון,[73] וַיַּרְא הָעָם וְהִנֵּה הַשַּׂק עַל בְּשָׂרוֹ מִבָּיִת (על ידי שיהורם קרע את בגדיו) העם ראה שיהורם היה לבוש בשק מתחת לבגדיו. דרך הקרע שהיה בבגדיו של יהורם, ראה העם שמתחת לבגדי המלכות, הוא היה לובש שק בגלל שהוא הצטער על הרעב שהיה בשומרון[74]: (לא) וַיֹּאמֶר יהורם אמר: כֹּה יַעֲשֶׂה לִּי אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִף לשון שבועה,[75] אִם יַעֲמֹד רֹאשׁ אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט עָלָיו הַיּוֹם אני אסיר היום את ראשו של אלישע מעליו. יהורם נשבע שבאותו היום הוא הולך להרוג את אלישע, משום שהוא סבר שאלישע היה יכול להפסיק את הרעב בשומרון על ידי שהוא היה מתפלל לה'[76]: (לב) וֶאֱלִישָׁע יֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ וְהַזְּקֵנִים יֹשְׁבִים אִתּוֹ אלישע ישב בביתו בזמן שזקני הסנהדרין ישבו איתו,[77] וַיִּשְׁלַח אִישׁ מִלְּפָנָיו יהורם שלח שליח שילך לפניו וישמור שאלישע לא יברח עד שהוא (יהורם) יגיע אליו ויהרוג אותו,[78] בְּטֶרֶם יָבֹא הַמַּלְאָךְ אֵלָיו וְהוּא אָמַר אֶל הַזְּקֵנִים לפני שהגיע השליח אל אלישע, הוא (אלישע) אמר אל הזקנים:[79] הַרְּאִיתֶם כִּי שָׁלַח בֶּן הַמְרַצֵּחַ הַזֶּה לְהָסִיר אֶת רֹאשִׁי האם שמתם לב, שבנו של אחאב הרוצח שלח שליח כדי להרוג אותי? הכוונה היא ליהורם בנו של אחאב שנקרא בפי אלישע "מרצח". אחאב גרם לכך שנבות ימות בשעה שהוא רצה לקחת ממנו את כרמו, והוא גם הרג את נביאי ה', ולכן קרא אלישע לבנו "בן המרצח",[80] רְאוּ כְּבֹא הַמַּלְאָךְ הביטו, כאשר יגיע השליח, סִגְרוּ הַדֶּלֶת תסגרו את הדלת, וּלְחַצְתֶּם אֹתוֹ בַּדֶּלֶת ותדחקו את השליח החוצה בזמן שאתם סוגרים את הדלת,[81] הֲלוֹא קוֹל רַגְלֵי אֲדֹנָיו אַחֲרָיו תוך כדי דבריו עם הזקנים (כשאמר להם לסגור את הדלת) אמר אלישע לזקנים: אני רואה בנבואה שקול רגלי אדונו של השליח באים. אלישע אמר לזקנים שהוא רואה בנבואה את ביאתו של יהורם[82]: (לג) עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר עִמָּם בעוד שאלישע דיבר עם הזקנים, וְהִנֵּה הַמַּלְאָךְ יֹרֵד אֵלָיו השליח של יהורם ירד אל אלישע. לאחר שאלישע ראה בנבואה שיהורם מגיע אליו, הוא נמנע מלסגור את הדלת, כדי לכבד את יהורם ולתת לו להיכנס לבית,[83] וַיֹּאמֶר השליח אמר אל יהורם לאחר שהוא (יהורם) הגיע:[84] הִנֵּה זֹאת הָרָעָה מֵאֵת יְקֹוָק הרעב הוא עונש מה' כדי להעניש את עם ישראל,[85] מָה אוֹחִיל לַיקֹוָק עוֹד מה אקווה עוד לה'? לא ארוויח דבר אם אקיים את הציווי שלך ואהרוג את אלישע, שהרי הרעב לא ייגמר בלי רצון של ה'. (מפני כבוד המלכות אמר השליח על עצמו "מה אוחיל" כאשר הוא באמת התכוון לכך שיהורם לא ירוויח דבר מהריגת אלישע)[86]:

 

[1] תרגום + מצודות. בעניין הטעם מדוע הזכיר הנביא את הסיפור כתב רש"י שהסיבה היא שהנביא רצה לכתוב את הניסים שעשה אלישע. בם חז"ל כתב שמכאן למדנו שגיחזי היה דוחה את התלמידים מאת אלישע, ולאחר שנצטרע, היו יכולים התלמידים לגשת לאלישע.

[2] מצודות.

[3] תרגום.

[4] מצודות.

[5] רלב"ג והסתפק אם הקורות נועדו לקירות או שהם נועדו לתמוך בקירות אבנים.

[6] תרגום.

[7] מצודות.

[8] מצודות.

[9] מצודות.

[10] מצודות.

[11] מצודות.

[12] מצודות.

[13] מצודות.

[14] מצודות. רלב"ג: להב הגרזן התלבש על העץ שהשליך אלישע לתוך נהר הירדן. רד"ק: הסיבה שאלישע לא השליך את הקת המקורית של הגרזן היא משום שהניסים מתרחשים בדברים חדשים.

[15] מצודות.

[16] תרגום.

[17] תרגום.

[18] תרגום.

[19] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[20] מצודות. בפירוט הסבר "פלוני אלמוני" – עיין בביאורנו לספר שמואל א' פרק כא' פסוק ג'.רלב"ג: ייתכן ש"אלמוני" הכוונה היא שהע' מתחלפת עם הא' ואז יוצא שהכוונה היא למקום נסתר לגמרי.

[21] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[22] תרגום.

[23] רש"י. מצודות: שם ירדו חיילי ארם להסתתר.

[24] מצודות.

[25] מצודות.

[26] מצודות.

[27] מצודות.

[28] תרגום. רלב"ג: אחזתו מבוכה.

[29] רש"י.

[30] מצודות.

[31] מצודות.

[32] מצודות.

[33] מצודות. רלב"ג: כוונת השאלה הייתה ללכת ולראות איך מתגורר אלישע, האם הוא מוקף חיילים ומתגורר במקום מבוצר או שהוא נמצא במקום רגיל וניתן לקחת אותו משם בלי בעיה. מלבי"ם: מלך ארם רצה לכבד את אלישע ולכן אמר לעבדיו לראות היאך הוא חי ואם הוא עני, מלך ארם ייתן לו עושר.

[34] תרגום.

[35] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[36] תרגום.

[37] מצודות.

[38] תרגום.

[39] מלבי"ם.

[40] תרגום.

[41] מצודות. מלבי"ם: מלשונו של משרת אלישע משתמע שהוא ידע שיש בכוחו של אלישע להושיע ולהימלט מחיילי ארם והשאלה רק הייתה איך לעשות זאת.

[42] מצודות.

[43] רלב"ג. כמו"כ כתב שחיילי ארם לא הכירו את העיר משום שהם הוכו בסנוורים עוד לפני שהם ירדו לשם או משום שהם הגיעו לשם בלילה ולא הכירו את המקום בדיוק.

[44] תרגום.

[45] מצודות. המפרשים אומרים שהסיבה שאלישע התפלל שנערו יראה את החיילים היא רק להרגיעו ולא בגלל שבאמת היה צורך בהם, שהרי הוא היכה את חיילי ארם בסנוורים. כמו"כ כתב מצודות שהצעקה של משרת אלישע הייתה בכוונה כדי שחיילי ארם ישמעו את הצעקה וידעו שאלישע נמצא שם.

[46] רד"ק.

[47] מצודות.

[48] תרגום + מצודות. רש"י: הסנוורים הינו חולי שרואה אך אינו יודע מה רואה. כמו"כ כתב רש"י שאלישע בדבריו כאן לא הזכיר שם ה' וזאת משום שעל הקללה הוא לא הזכיר את שם ה', וזאת בניגוד לדבריו לעיל בתפילתו שהנער יראה את חיילי ומרכבות האש, שם הזכיר אלישע את שם ה'. מלבי"ם: נס זה הפוך מהנס שנעשה לנער. הנס שנעשה לנער היה שיראה דברים רוחניים שבד"כ אדם אינו רואה ואילו כאן הנס היה שחיילי ארם לא יראו את הדברים הגשמיים שבני אדם בד"כ רואים אותם. כמו"כ כתב שהסנוורים הינו בלבול דעת (מעין מה שרש"י כתב).

[49] מצודות.

[50] מצודות. רלב"ג: אלישע לא אמר לחיילי ארם שהם לא הגיעו לדותן, אלא הוא אמר להם שאלישע כבר הלך מאותו המקום. כך גם פירש מהר"י קרא וכתב שמשום כך לא היה זה שקר מה שאמר להם אלישע.

[51] מצודות.

[52] תרגום.

[53] מצודות.

[54] מצודות.

[55] תרגום.

[56] מצודות. מלבי"ם: מה שהותר למלכים להרוג את אויביהם זהו רק דרך מלחמה ולא כאשר הם כבר שבויים. קל וחומר כשמדובר בחיילי ארם שבאו להיטיב לאלישע.

[57] עיין רש"י בפירושו לספר ויקרא פרק כא' פסוק כא'.

[58] תרגום.

[59] מצודות.

[60] מצודות. רד"ק: הכוונה היא שלתקופה מסוימת מלך ארם לא יצא להילחם נגד ישראל. רלב"ג: צורת המלחמה הייתה שונה, ארם לא יצאו עוד בהיחבא אלא בגלוי, ומעתה כשרצה מלך ארם להתקיף את ישראל הוא לא שלח גדודים למלחמה, אלא שלח את הצבא כולו להילחם..

[61] רד"ק.

[62] מצודות.

[63] מצודות. רלב"ג: חות מהעיר שומרון, חיילי ארם הטילו מצור גם על ערים נוספות בישראל והיו משחיתים את כל האוכל שנמצא שם.

[64] מצודות.

[65] מצודות.

[66] מצודות. רד"ק בשם אביו כתב שהכוונה היא שהיו אוכלים את הזפק של היונים משום שהיונים היו יוצאות ואוכלות בשדות, ומה שהם אכלו היה מגיע לזפק שלהם, ואת הזפק היו תושבי שומרון אוכלים. רלב"ג: בצואת היונים היו גרגירים אותם אכלו היונים לפני כן.

[67] מצודות.

[68] מצודות.

[69] מצודות.

[70] מצודות. מלבי"ם: הכוונה היא ששאלת יהורם הייתה כפולה ואמר לאישה שאם היא רוצה ממנו צדקה להחיותה – אין הדבר בכוחו. אולם אם היא רוצה שיעשה לה משפט – את זה הוא יכול לעשות. האישה תבעה את שכנתה וגם האישה השנייה הייתה שם ולא הכחישה דבר, אלא שבדין תורה לא היה ניתן להכריח אותה לתת את בנה משום שאין קניין חל על דבר כזה.

[71] רש"י וכתב שגם הבן השני כבר היה מת. רד"ק הוסיף אפשרות שהבן היה חי ואמא שלו ריחמה עליו.

[72] תרגום.

[73] מלבי"ם: הדגש של הנביא הוא שלמרות שהמלך היה על החומה ובקריעת הבגדים היה משום להרפות את החיילים הנמצאים על החומה, הוא עשה זאת משום שהיה מיואש.

[74] רש"י.

[75] מצודות.

[76] מצודות. רלב"ג: כאשר אלישע הוכיח את יהורם, הוא אמר לו שעתיד להיות רעב אלא שלא הגביל את הרעב בזמן ולא אמר שהרבע הולך להיות שבע שנים.

[77] מלבי"ם. כמו"כ כתב שאלישע לא רצה שהדברים יתפרסמו לעיני כולם ולכן שילח את כולם ממנו חוץ מהזקנים ואמר להם שהמלך אינו יכול להרוג אותו בלש מפשט (כשם שאחאב לא היה יכול להרוג את נבות ללא משפט) ולכן עליהם להתנגד לרציחתו.

[78] מצודות.

[79] מצודות.

[80] רלב"ג.

[81] מצודות.

[82] מצודות.

[83] מצודות.

[84] מצודות. רש"י: הכוונה שיהורם עצמו אמר שאינו יכול לעשות עוד דבר בקשר לרעב משום שהרעב היא אחת הקללות שקילל משה את עם ישראל אם לא ישמרו את חוקי התורה. רלב"ג: הכוונה שהשליח אמר לאלישע. כאשר השליח הגיע אל אלישע, אמר אלישע לשליח שהדרך לסיים את הרעב אינה על ידי הריגתו אלא על ידי תפילה לה'. השליח ענה לאלישע שאין מה להתפלל לה' על כך משום שתפילה יכולה להועיל רק כאשר התפילה היא על רעה שעושה מישהו אחר ולא על מעשה של הקב"ה בעצמו.

[85] מצודות.

[86] מצודות.