מלכים ב פרק ז

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר מלכים ב' פרק ז'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם כד' אדר תשע"ח

מלכים ב פרק ז

(א) וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע אלישע אמר אל הנוכחים שהיו איתו (יהורם המלך, שריו והסנהדרין):[1] שִׁמְעוּ דְּבַר יְקֹוָק תקבלו את דברי ה' , תפנימו את דבריו של ה',[2] כֹּה אָמַר יְקֹוָק כך אמר ה': כָּעֵת מָחָר סְאָה סֹלֶת בְּשֶׁקֶל בעת הזאת מחר, בעוד עשרים וארבע שעות, תימכר סאה (שם של מידה למדידת משקל כמו שהיום אנחנו מודדים משקל בקילוגרמים) של קמח מנופה במחיר של שקל אחד בלבד,[3] וְסָאתַיִם שְׁעֹרִים בְּשֶׁקֶל בְּשַׁעַר שֹׁמְרוֹן ושתי סאים של שעורים יימכרו בשקל אחד בלבד של שער שומרון. שער שומרון הוא מקום מסוים בו נהוג למכור תבואה. ואלישע אמר שהרעב יסתיים ביום המחרת (בדיוק בעוד עשרים וארבע שעות), ומחירי הסולת והשעורים יירדו כל כך (בעקבות השפע הגדול שיהיה מהם) עד שיהיה ניתן לקנות סאה של סולת או שתי סאים של שעורים בשקל, וזאת בניגוד למצב שהיה עד אז בו מחירי האוכל היו גבוהים (כמסופר בפרק ו' פסוק כה')[4]: (ב) וַיַּעַן הַשָּׁלִישׁ אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ נִשְׁעָן עַל יָדוֹ אֶת אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיֹּאמַר השר שהמלך נשען עליו כשהגיע אל הנביא ענה לאלישע הנביא ואמר לו:[5] הִנֵּה יְקֹוָק עֹשֶׂה אֲרֻבּוֹת בַּשָּׁמַיִם אפילו אם ה' היה עושה ארובות בשמיים ומשם מוריד סולת ושעורים,[6] הֲיִהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה האם יוכל לקרות כדבר הזה שהסולת תימכר כל כך בזול, וסאה תעלה רק שקל, ומחיר השעורים יהיה רק שקל לשני סאים?[7] וַיֹּאמֶר אלישע אמר לשר שלא האמין לדבריו: הִנְּכָה רֹאֶה בְּעֵינֶיךָ אתה (השר) תראה בעיניים שלך שהנבואה תתקיים ומחירי הסולת והשעורים יהיו זולים מאוד,[8] וּמִשָּׁם לֹא תֹאכֵל אך לא תזכה לאכול מסולת זה. אלישע אמר לשר שכעונש על שהוא לא האמין לדברי הנבואה, הוא יראה שהנבואה תתקיים, אך הוא לא יוכל ליהנות מקיום הנבואה, היות והוא ימות לפני שהוא יספיק לאכול מהשפע הגדול שיהיה באוכל[9]: (ג) וְאַרְבָּעָה אֲנָשִׁים הָיוּ מְצֹרָעִים פֶּתַח הַשָּׁעַר היו ארבעה אנשים מצורעים שעמדו בפתח השער של העיר שומרון (כדרך המצורעים שיושבים מבודדים מחוץ לעיר),[10] וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ ארבעת המצורעים אמרו זה לזה: מָה אֲנַחְנוּ יֹשְׁבִים פֹּה עַד מָתְנוּ מדוע אנחנו יושבים כאן בשער העיר עד שנמות ברעב[11]: (ד) אִם אָמַרְנוּ נָבוֹא הָעִיר אם נאמר שניכנס לתוך העיר שומרון,[12] וְהָרָעָב בָּעִיר הרי יש רעב בעיר ואין שם אוכל, וָמַתְנוּ שָׁם אז נמות בעיר מרעב, וְאִם יָשַׁבְנוּ פֹה ואם נשב כאן, מחוץ לעיר, וָמָתְנוּ אנחנו נמות מרעב גם כן, וְעַתָּה עכשיו שאין לנו ברירה, ואם נישאר עם בני ישראל נמות בכל מקרה מרעב,[13] לְכוּ וְנִפְּלָה אֶל מַחֲנֵה אֲרָם נלך וניכנע למלך ארם,[14] אִם יְחַיֻּנוּ נִחְיֶה אם הארמים ישאירו אותנו בחיים, אזי אנחנו נחיה ולא נמות ברעב, היות ויש להם אוכל,[15] וְאִם יְמִיתֻנוּ ואם חיילי ארם יהרגו אותנו, וָמָתְנוּ לא נפסיד כלום מכך שנמות, שהרי בכל מקרה נמות כאן ברעב[16]: (ה) וַיָּקוּמוּ בַנֶּשֶׁף לָבוֹא אֶל מַחֲנֵה אֲרָם המצורעים קמו בערב כדי להיכנס אל מחנה ארם,[17] וַיָּבֹאוּ עַד קְצֵה מַחֲנֵה אֲרָם המצורעים הגיעו לקצה מחנה ארם, וְהִנֵּה אֵין שָׁם אִישׁ כאשר המצורעים נכנסו למחנה ארם, לא היה אף אחד שם, מחנה ארם היה ריק: (ו) וַאדֹנָי הִשְׁמִיעַ אֶת מַחֲנֵה אֲרָם קוֹל רֶכֶב קוֹל סוּס קוֹל חַיִל גָּדוֹל (לפני שהגיעו ארבעת המצורעים למחנה ארם) ה' השמיע במחנה ארם קולות של מרכבות, וקולות של סוסים וקולות של חיילים,[18] וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו חיילי ארם אמרו זה לזה: הִנֵּה שָׂכַר עָלֵינוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת מַלְכֵי הַחִתִּים וְאֶת מַלְכֵי מִצְרַיִם לָבוֹא עָלֵינוּ יהורם מלך ישראל שכר עלינו את מלכי חת ומצרים כדי לצאת נגדנו למלחמה. חיילי ארם דמיינו ואמרו שהקולות שהם שומעים עולים מהתקפת ישראל עליהם (שהיו מתוגברים בחיילי חת ומצרים)[19]: (ז) וַיָּקוּמוּ וַיָּנוּסוּ בַנֶּשֶׁף חיילי ארם קמו וברחו בערב, וַיַּעַזְבוּ אֶת אָהֳלֵיהֶם וְאֶת סוּסֵיהֶם וְאֶת חֲמֹרֵיהֶם חיילי ארם עזבו את האוהלים שלהם, את הסוסים שלהם ואת החמורים שלהם, הַמַּחֲנֶה כַּאֲשֶׁר הִיא חיילי ארם עזבו את המחנה ממש כמו שהוא היה. מחנה ארם נשאר שלם כאילו חיילי ארם עדיין היו שם. הנביא אומר שכאשר חיילי ארם ברחו מהמחנה, הם לא לקחו איתם את הציוד שלהם,[20] וַיָּנֻסוּ אֶל נַפְשָׁם חיילי ארם ברחו כדי להציל את עצמם[21]: (ח) וַיָּבֹאוּ הַמְצֹרָעִים הָאֵלֶּה עַד קְצֵה הַמַּחֲנֶה ארבעת המצורעים הגיעו לקצה מחנה ארם, וַיָּבֹאוּ אֶל אֹהֶל אֶחָד וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ המצורעים נכנסו לאחד האוהלים ואכלו ושתו שם,[22] וַיִּשְׂאוּ מִשָּׁם כֶּסֶף וְזָהָב וּבְגָדִים המצורעים נטלו איתם מהאוהל: כסף, זהב ובגדים, וַיֵּלְכוּ וַיַּטְמִנוּ המצורעים הלכו והטמינו את הכסף, הזהב והבגדים שהם הוציאו מהאוהל, וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל אֹהֶל אַחֵר המצורעים חזרו ונכנסו לאוהל נוסף,[23] וַיִּשְׂאוּ מִשָּׁם וַיֵּלְכוּ וַיַּטְמִנוּ המצורעים נטלו מהאוהל השני גם כן, כסף, זהב ובגדים, והם הלכו והטמינו אותם: (ט) וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ המצורעים אמרו זה לזה: לֹא כֵן אֲנַחְנוּ עֹשִׂים אין זה טוב וישר מה שאנחנו עושים (מחביאים את השלל ונשארים במחנה ארם),[24] הַיּוֹם הַזֶּה יוֹם בְּשֹׂרָה הוּא היום הזה הוא יום של בשורה, ביום הזה ניתן לבשר את עם ישראל בשורה טובה (שחיילי ארם ברחו),[25] וַאֲנַחְנוּ מַחְשִׁים ואם אנחנו נשתוק ולא נבשר לעם ישראל שחיילי ארם ברחו,[26] וְחִכִּינוּ עַד אוֹר הַבֹּקֶר ונמתין עד הבוקר (ולא נבשר מיד למחנה ישראל שמחנה ארם ברח),[27] וּמְצָאָנוּ עָווֹן (אם נמתין ולא נבשר מיד לעם ישראל מיד שחיילי ארם ברחו) הדבר יתגלה לבני ישראל על ידי מישהו אחר, ואותנו יאשימו שלא בישרנו בזמן,[28] וְעַתָּה לְכוּ וְנָבֹאָה בואו ונלך עכשיו,[29] וְנַגִּידָה בֵּית הַמֶּלֶךְ ונאמר לבית המלך, נאמר לאנשיו של יהורם, שארם ברחו מהמחנה: (י) וַיָּבֹאוּ ארבעת המצורעים הגיעו אל פתח העיר שומרון,[30] וַיִּקְרְאוּ אֶל שֹׁעֵר הָעִיר ארבעת המצורעים קראו לשומרים בשער העיר (למרות שכתוב שומר בלשון יחיד, הכוונה לשם כולל לכל שומרי העיר),[31] וַיַּגִּידוּ לָהֶם המצורעים אמרו לכל השומרים:[32] לֵאמֹר כך אמרו המצורעים לשומרי העיר שומרון:[33] בָּאנוּ אֶל מַחֲנֵה אֲרָם וְהִנֵּה אֵין שָׁם אִישׁ הגענו עד למחנה ארם, ולא היה שם אף אחד,[34] וְקוֹל אָדָם וכן אין במחנה ארם קול של אף אדם, היות ואין שם אף אחד,[35] כִּי אִם הַסּוּס אָסוּר אלא כל הסוסים קשורים אל מקום אבוסם, אל המקום שבו היו מאכילים את הסוסים,[36] וְהַחֲמוֹר אָסוּר וגם החמורים קשורים אל אבוסם, וְאֹהָלִים כַּאֲשֶׁר הֵמָּה וגם האוהלים נשארו בדיוק כפי שהם היו לפני שמחנה ארם ברחו וחיילי ארם לא הוציאו משם דבר[37]: (יא) וַיִּקְרָא הַשֹּׁעֲרִים שומר העיר קרא אל השומרים של בית המלך,[38] וַיַּגִּידוּ בֵּית הַמֶּלֶךְ פְּנִימָה שומרי המלך אמרו את דברי המצורעים לאנשים שנמצאים במקום מושב המלך, אל האנשים שהיו בתוך ארמון המלך[39]: (יב) וַיָּקָם הַמֶּלֶךְ לַיְלָה וַיֹּאמֶר אֶל עֲבָדָיו יהורם מלך ישראל, קם בלילה ואמר לעבדיו: אָגִּידָה נָּא לָכֶם אֵת אֲשֶׁר עָשׂוּ לָנוּ אֲרָם אני אומר לכם עכשיו את התחבולה שעשו לנו חיילי ארם,[40] יָדְעוּ כִּי רְעֵבִים אֲנַחְנוּ חיילי ארם ידעו שאנחנו רעבים ורוצים לצאת מחומת העיר כדי למצוא שם אוכל,[41] וַיֵּצְאוּ מִן הַמַּחֲנֶה לְהֵחָבֵה בַשָּׂדֶה חיילי ארם יצאו מהמחנה שלהם כדי להתחבא בשדה, לֵאמֹר חיילי ארם אמרו לעצמם כשהם החליטו להתחבא:[42] כִּי יֵצְאוּ מִן הָעִיר (חיילי ארם אמרו כשהם יצאו להתחבא) כשחיילי ישראל ייצאו משומרון כדי למצוא אוכל,[43] וְנִתְפְּשֵׂם חַיִּים אנחנו, חיילי ארם, ניקח את חיילי ישראל בשבי כשהם עוד חיים, וְאֶל הָעִיר נָבֹא ואחר כך נוכל להיכנס ולכבוש את שומרון, בלי שיהיה מישהו שיעצור אותנו[44]: (יג) וַיַּעַן אֶחָד מֵעֲבָדָיו וַיֹּאמֶר אחד מעבדיו של יהורם ענה ואמר: וְיִקְחוּ נָא חֲמִשָּׁה מִן הַסּוּסִים הַנִּשְׁאָרִים אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ בָהּ (אפשר לבדוק אם מדובר בתחבולה של ארם על ידי הבדיקה הבאה) ניקח עכשיו חמישה רוכבים על סוסים שעדיין לא מתו ברעב, והם ירכבו לכיוון מחנה ארם,[45] הִנָּם כְּכָל הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ בָהּ (אם תאמר להם להישאר כאן היות ואינך רוצה לסכן אותם) הרי בכל מקרה גורלם יהיה כגורל שאר העם שנשאר בעיר, והם ימותו ברעב עם כולם,[46] הִנָּם כְּכָל הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר תָּמּוּ ואם הם ייצאו למחנה ארם וימותו, גורלם יהיה כגורל חלק גדול מהעם שכבר מת בשנות הרעב. עבדו של יהורם אמר שישלחו חמישה סוסים (ופרשים) כדי לבדוק אם מחנה ארם הכין מארב, וזאת למרות הסכנה שיש בדבר, משום שאין מה להפסיד: גם אם בסופו של דבר מדובר על תחבולה של חיילי ארם שיהרגו את חמשת הפרשים, הם היו מתים בכל מקרה בעיר שומרון מרעב,[47] וְנִשְׁלְחָה וְנִרְאֶה ונשלח את אותם רוכבים למחנה ארם ועל ידי כך נבדוק אם האמת כדבריך, שמחנה ארם ריק בגלל תחבולה[48]: (יד) וַיִּקְחוּ שְׁנֵי רֶכֶב סוּסִים עבדיו של יהורם לקחו שני רוכבים על סוסים (ולא חמישה כהצעת העבד, היות ויהורם לא רצה לסכן חמישה רוכבים),[49] וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ אַחֲרֵי מַחֲנֵה אֲרָם יהורם שלח את הרוכבים לכיוון מחנה ארם,[50] לֵאמֹר כך אמר יהורם לרוכבים:[51] לְכוּ וּרְאוּ תלכו ותבדקו מדוע מחנה ארם ריק: (טו) וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵיהֶם עַד הַיַּרְדֵּן הרוכבים הלכו אחרי חיילי ארם עד שהם הגיעו לנהר הירדן,[52] וְהִנֵּה כָל הַדֶּרֶךְ מְלֵאָה בְגָדִים וְכֵלִים אֲשֶׁר הִשְׁלִיכוּ אֲרָם לאורך כל הדרך שבו הלכו הרוכבים, היו בגדים וכלים שחיילי ארם השליכו מעליהם, כדי להקל מעליהם את המשקל. חיילי ארם השליכו מעליהם את הכלים כדי שהם יוכלו לברוח מהר יותר,[53] בְּחָפְזָם (חיילי ארם השליכו מעליהם את הכלים) כשהם ברחו בחיפזון,[54] וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים השליחים הרוכבים חזרו אל מחנה ישראל, וַיַּגִּדוּ לַמֶּלֶךְ הרוכבים אמרו ליהורם שמחנה ארם באמת ריק: (טז) וַיֵּצֵא הָעָם תושבי שומרון יצאו מהעיר, וַיָּבֹזּוּ אֵת מַחֲנֵה אֲרָם תושבי שומרון בזזו את מחנה ארם,[55] וַיְהִי סְאָה סֹלֶת בְּשֶׁקֶל וְסָאתַיִם שְׂעֹרִים בְּשֶׁקֶל כִּדְבַר יְקֹוָק לאחר שתושבי שומרון בזזו הרבה אוכל ממחנה ארם, המחיר של סאה סלת היה שקל, והמחיר של שתי סאים של שעורים היה שקל, כמו שה' אמר שיהיה. מחנה ארם היה מלא באוכל שנפל לידיהם של תושבי העיר שומרון, ועקב כך ירד מחיר הסולת והשעורים, עד שמחיר סאה סולת או שתי סאים של שעורים היה שקל אחד: (יז) וְהַמֶּלֶךְ הִפְקִיד אֶת הַשָּׁלִישׁ אֲשֶׁר נִשְׁעָן עַל יָדוֹ עַל הַשַּׁעַר יהורם מלך ישראל מינה את השר שהוא נשען עליו כשהוא הגיע אל אלישע, את השר שהוזכר בתחילת הפרק, לשמור על שער העיר שומרון,[56] וַיִּרְמְסֻהוּ הָעָם בַּשַּׁעַר תושבי שומרון רמסו את השר, כשהם התנפלו על מחנה ארם בשער העיר שומרון,[57] וַיָּמֹת כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּרֶדֶת הַמֶּלֶךְ אֵלָיו (השר מת כדברי אלישע הנביא, שאמר את דבר הנבואה כאשר יהורם מלך ישראל ירד אליו לתפוס אותו[58]: (יח) וַיְהִי כְּדַבֵּר אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶל הַמֶּלֶךְ כאשר אלישע הנביא אמר ליהורם מלך ישראל, לֵאמֹר כך אמר אלישע ליהורם בדברי נבואתו:[59] סָאתַיִם שְׂעֹרִים בְּשֶׁקֶל וּסְאָה סֹלֶת בְּשֶׁקֶל יִהְיֶה כָּעֵת מָחָר בְּשַׁעַר שֹׁמְרוֹן ביום המחרת, בדיוק בעוד עשרים וארבע שעות, מחיר של סאה סולת יהיה שקל אחד בלבד, ומחיר שתי סאים של שעורים יהיה שקל אחד בלבד[60]: (יט) וַיַּעַן הַשָּׁלִישׁ אֶת אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיֹּאמַר השר ענה לאלישע הנביא ואמר לו: וְהִנֵּה יְקֹוָק עֹשֶׂה אֲרֻבּוֹת בַּשָּׁמַיִם גם אם ה' יעשה ארובות בשמים ויוריד משם סולת ושעורים, הֲיִהְיֶה כַּדָּבָר הַזֶּה האם יכול להיות כדבר הזה (שמחירי האוכל ירדו)? נבואתך לא תתקיים ומחיר הסולת והשעורים לא יהיה זול כל כך, וַיֹּאמֶר ואז אלישע אמר לשר,[61] הִנְּךָ רֹאֶה בְּעֵינֶיךָ אתה תראה בעיניים שלך שהנבואה תתקיים, אתה תראה שהמחירים יירדו, וּמִשָּׁם לֹא תֹאכֵל ואתה לא תוכל לאכול מהסולת והשעורים: (כ) וַיְהִי לוֹ כֵּן התקיימו דברי הנבואה של אלישע, וַיִּרְמְסוּ אֹתוֹ הָעָם בַּשַּׁעַר העם רמס את השר בשער העיר שומרון, וַיָּמֹת השר מת, וכך הוא ראה שמחירי הסולת והשעורים באמת ירדו, והוא לא זכה לאכול מהשפע הגדול של האוכל:

 

 

[1] מצודות.

[2] תרגום.

[3] מצודות.

[4] מצודות.

[5] מצודות.

[6] מצודות.

[7] מצודות.

[8] מצודות.

[9] מצודות.

[10] מצודות. לפי חז"ל מדובר בגיחזי ובניו. מלבי"ם: את שאר המצורעים ריפא אלישע כפי שריפא את נעמן ורק את גיחזי ובניו לא ריפא.

[11] מצודות.

[12] תרגום.

[13] עיין אוצר מפרשי התנ"ך על ספר בראשית בביאור המילה "ועתה".

[14] תרגום.

[15] מצודות.

[16] מצודות.

[17] תרגום + מצודות.

[18] מצודות.

[19] מצודות.

[20] מצודות.

[21] מצודות.

[22] תרגום.

[23] תרגום.

[24] מצודות.

[25] מצודות. מלבי"ם: המצורעים אמרו שביום הזה הם צריכים להתנהג אחרת מהממון שחמדו מנעמן. הפעם הם צריכים להתחלק בממון עם שאר העם.

[26] מצודות.

[27] מצודות.

[28] מצודות, וכן מהר"י קרא בפירושו הראשון. בפירושו השני כתב מהר"י קרא שהעוון הוא שאם ביום המחרת יגיעו חיילים מישראל למחנה ארם, הם יחשבו שהמצורעים הם ארמים ויהרגו אותם.

[29] תרגום.

[30] תרגום.

[31] רד"ק בפירושו הראשון. בפירושו השני כתב שהכוונה היא שארבעת המצורעים אמרו כך לשומר העיר שהם פגשו והוא הלך וקרא לשאר השומרים.

[32] רלב"ג.

[33] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[34] תרגום.

[35] תרגום.

[36] מצודות.

[37] מצודות.

[38] מצודות.

[39] מצודות.

[40] תרגום. מלבי"ם: מכאן אנחנו למדים על רשעותו של יהורם שלמרות שאלישע הבטיח לו שלמחרת הרעב ייגמר, הוא עדיין לא האמין בכך וחשב שארם הערימו עליו.

[41] רש"י.

[42] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[43] מצודות.

[44] תרגום.

[45] תרגום + רש"י.

[46] מצודות.

[47] מצודות. רד"ק: פירוש הדברים הוא כך: הסוסים הם בכל מקרה כחושים כמו שאר העם שנמצא בשומרון. אם תשאל איך נשארו רק חמישה סוסים, הרי זה בגלל שגורל שאר הסוסים היה כמו שאר העם שמת ברעב ונשארו רק חמישה סוסים חיים. רלב"ג: הכוונה היא שאם הסוסים יימלטו (בגלל שלא כתוב בהצעה שעליהם רכבו פרשים) בכל מקרה לא יהיה בכך הפסד.

[48] מצודות.

[49] מצודות. רד"ק: בחרו את השניים הטובים מתוך החמישה.

[50] מצודות.

[51] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[52] תרגום.

[53] מצודות.

[54] מצודות.

[55] תרגום.

[56] מצודות.

[57] מצודות.

[58] מלבי"ם: אם השר לא היה מת, היה בכוונתו לייקר את המחירים של הסולת והשעורים כדי להוכיח שנבואת אלישע לא התקיימה.

[59] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[60] מצודות.

[61] מצודות.