מלכים ב פרק יט

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר מלכים ב' פרק יט'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם כד' אדר תשע"ח

מלכים ב פרק יט

(א) וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ כאשר חזקיה שמע משריו את דברי רבשקה, הוא עשה את ארבעת הדברים הבאים: 1) וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו הוא קרע את בגדיו משום שהוא שמע שרבשקה ביזה את הקב"ה,[1] 2) וַיִּתְכַּס בַּשָּׂק הוא התכסה בשק כדי לענות את עצמו ועל ידי כך ה' ירחם עליו,[2] 3) וַיָּבֹא בֵּית יְקֹוָק חזקיה נכנס לבית המקדש[3]: (ב) 4) וַיִּשְׁלַח אֶת אֶלְיָקִים אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר וְאֵת זִקְנֵי הַכֹּהֲנִים מִתְכַּסִּים בַּשַּׂקִּים אֶל יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא בֶּן אָמוֹץ חזקיה שלח את אליקים שהיה ממונה על בית המלך, את שבנא הסופר ואת זקני הכהנים אל ישעיהו בן אמוץ הנביא כשהם היו לבושים בשקים[4]: (ג) וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אליקים, שבנא וזקני הכהנים אמרו לישעיהו, כֹּה אָמַר חִזְקִיָּהוּ כך אמר חזקיה: יוֹם צָרָה וְתוֹכֵחָה היום הזה הוא יום צרה ויום שהאויב מתווכח איתנו ואומר שהוא ינצח אותנו במלחמה,[5] וּנְאָצָה הַיּוֹם הַזֶּה ויום זה הוא גם יום ביזיון משום שהאויב מבזה בו את ה',[6] כִּי בָאוּ בָנִים עַד מַשְׁבֵּר (הדוברים אל ישעיהו דימו את את מצב עם ישראל) כאילו שהעם הגיע עד משבר, עד המושב עליו יושבת היולדת בשעת לידה,[7] וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה אך אין כח לאישה להוליד את הילד. הדימוי הוא שכשם שליולדת אין כח להוליד, כך עם ישראל נמצא בסכנה ואין להם כח לעבור אותו[8]: (ד) אוּלַי יִשְׁמַע יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֵת כָּל דִּבְרֵי רַב שָׁקֵה אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֲדֹנָיו הלוואי שה' אלוקיך ישמע את דבריו של רבשקה, אותו שלח אדונו מלך אשור,[9] לְחָרֵף אֱלֹהִים חַי (אולי ישמע ה' את דברי רבשקה) שביזה את הקב"ה שהוא (הקב"ה) קיים,[10] וְהוֹכִיחַ בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמַע יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ ורבשקה התווכח בדברים שהוא אמר והקב"ה בוודאי שמע את דבריו,[11] וְנָשָׂאתָ תְפִלָּה ולכן אני (חזקיה) מבקש ממך (ישעיהו) שתישא תפילה אל ה',[12] בְּעַד הַשְּׁאֵרִית הַנִּמְצָאָה (אני מבקש ממך שתישא תפילה אל ה') על שארית ישראל שנמצאת בירושלים, שהרי מלך אשור כבש כבר את כל הערים הבצורות שמחוץ לירושלים, ורק תושבי ירושלים נשארו תחת שלטון חזקיה[13]: (ה) וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ אֶל יְשַׁעְיָהוּ עבדיו של חזקיהו (אליקים, שבנא וזקני הכהנים) באו אל ישעיהו הנביא בשליחותו של חזקיה[14]: (ו) וַיֹּאמֶר לָהֶם יְשַׁעְיָהוּ ישעיהו אמר לשליחי חזקיה, כֹּה תֹאמְרוּן אֶל אֲדֹנֵיכֶם כך תאמרו אל חזקיה האדון שלכם: כֹּה אָמַר יְקֹוָק (תאמרו לחזקיה) כך אמר ה': אַל תִּירָא מִפְּנֵי הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ אל תפחד מדברי רבשקה ששמעת,[15] אֲשֶׁר גִּדְּפוּ נַעֲרֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֹתִי (אל תפחד מהדברים) שמשרתי מלך אשור ביזו אותי (את ה')[16]: (ז) הִנְנִי נֹתֵן בּוֹ רוּחַ אני (ה') אתן בו (מלך אשור) רצון (ומיד יבואר אי"ה מהו רצון זה),[17] וְשָׁמַע שְׁמוּעָה וְשָׁב לְאַרְצוֹ מלך אשור ישמע שמועה ויחזור לביתו בעקבות השמועה הזו,[18] וְהִפַּלְתִּיו בַּחֶרֶב בְּאַרְצוֹ ואני (ה') אפיל את מלך אשור בחרב בארצו. כוונת הנביא היא שמלך אשור ישמע שמועה שמלך כוש תקף את אשור, ולכן הוא יחזור לארצו, ושם הוא ימות בחרב (אלא שהכוונה היא שמלך אשור ימות בחרב רק לאחר שהוא יחזור ויתקוף את ירושלים וינחל מפלה בדרך ניסית, ולאחר מכן הוא יחזור לאשור ושם הוא יומת בחרב)[19]: (ח) וַיָּשָׁב רַב שָׁקֵה רבשקה חזר ללכיש כדי לומר למלך אשור שאף אחד לא ענה לו,[20] וַיִּמְצָא אֶת מֶלֶךְ אַשּׁוּר נִלְחָם עַל לִבְנָה (כאשר רבשקה חזר ללכיש) הוא מצא את מלך אשור נלחם על העיר לבנה במקום להיות בלכיש,[21] כִּי שָׁמַע כִּי נָסַע מִלָּכִישׁ (רבשקה הגיע ללבנה) משום שהוא שמע שמלך אשור נסע מלכיש[22]: (ט) וַיִּשְׁמַע אֶל תִּרְהָקָה מֶלֶךְ כּוּשׁ סנחריב מלך אשור שמע על תרהקה מלך כוש,[23] לֵאמֹר כך שמע סנחריב על תרהקה מלך כוש:[24] הִנֵּה יָצָא לְהִלָּחֵם אִתָּךְ (סנחריב שמע) תרהקה יצא להילחם נגדך, וַיָּשָׁב וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל חִזְקִיָּהוּ מלך אשור חזר ושלח שליחים נוספים אל חזקיהו,[25] לֵאמֹר כך אמר סנחריב לחזקיה על ידי שליחיו[26]: (י) כֹּה תֹאמְרוּן אֶל חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה (סנחריב אמר לשליחים ששלח לחזקיה) כך תאמרו אל חזקיה מלך יהודה: לֵאמֹר סנחריב מפרט כאן את דברי השליחות ששלח לחזקיה על ידי שליחיו:[27] אַל יַשִּׁאֲךָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה בֹּטֵחַ בּוֹ אל יפתה אותך ה' אלוקיך שאתה בוטח בו,[28] לֵאמֹר (אל יפתה אותך ה') על ידי שיאמר לך: לֹא תִנָּתֵן יְרוּשָׁלִַם בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר (אל יפתה אותך ה' על ידי שיאמר לך) לא תימסר ירושלים בידיו של מלך אשור[29]: (יא) הִנֵּה אַתָּה שָׁמַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר לְכָל הָאֲרָצוֹת הרי אתה שמעת את מה שעשו מלכי אשור לכל הארצות,[30] לְהַחֲרִימָם להשמיד אותם, מלכי אשור השמידו את כל הארצות נגדם הם נלחמו,[31] וְאַתָּה תִּנָּצֵל ואתה חושב שאתה תוכל להינצל? האם אתה חושב שאתה תוכל להינצל בניגוד לשאר הארצות שהשמדתי?[32]: (יב) הַהִצִּילוּ אֹתָם אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שִׁחֲתוּ אֲבוֹתַי האם אלוהי העמים שכבשו אבותיי הצילו אותם? האם העמים אותם השחיתו אבותיי (מלכי אשור שקדמו לי) ניצלו על ידי אלוהיהם,[33] אֶת גּוֹזָן וְאֶת חָרָן וְרֶצֶף וּבְנֵי עֶדֶן אֲשֶׁר בִּתְלַאשָּׂר האם אלוהי העמים של גוזן, חרן, רצף, ובני עדן שנמצאים במקום שנקרא "תלאשר" הצילו אותם[34]: (יג) אַיּוֹ מֶלֶךְ חֲמָת וּמֶלֶךְ אַרְפָּד וּמֶלֶךְ לָעִיר סְפַרְוָיִם היכן נמצאים מלכי חמת, ארפד וספרוים,[35] הֵנַע וְעִוָּה אני (מלך אשור) טלטלתי אותם (את מלכי חמת, ארפד וספרוים) והגליתי אותם[36]: (יד) וַיִּקַּח חִזְקִיָּהוּ אֶת הַסְּפָרִים מִיַּד הַמַּלְאָכִים וַיִּקְרָאֵם חזקיה לקח מיד השליחים את האיגרות ששלח לו מלך אשור וקרא אותם,[37] וַיַּעַל בֵּית יְקֹוָק חזקיה עלה ונכנס לבית המקדש,[38] וַיִּפְרְשֵׂהוּ חִזְקִיָּהוּ לִפְנֵי יְקֹוָק חזקיה פרס לפני ה' את כל האיגרות ששלח לו מלך אשור, כל איגרת נפרסה בנפרד[39]: (טו) וַיִּתְפַּלֵּל חִזְקִיָּהוּ לִפְנֵי יְקֹוָק וַיֹּאמֶר חזקיהו התפלל לפני ה' ואמר: יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים ה' שמשרה את שכינתו על הכרובים שנמצאים מעל לארון הברית. חזקיה השתמש דווקא בתואר "יושב הכרובים" כשהוא התפלל אל ה', כדי לומר לה', שאם מלך אשור יצליח לכבוש את ירושלים, הוא ייקח עימו גם את הכרובים – את המקום שעליו משרה ה' את שכינתו,[40] אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדְּךָ לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ אתה האל היחיד בכל ממלכות הארץ ואין שום אלוה חוץ ממך,[41] אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אתה (ה') בראת את השמים ואת הארץ, ואין האלוהות שלך דומה בכלל לאלוהים של העמים אותם הזכירו השליחים של סנחריב[42]: (טז) הַטֵּה יְקֹוָק אָזְנְךָ וּשֲׁמָע ה'! תטה את אזניך ותשמע. חזקיה מתפלל אל ה' ואומר לו שדברי שליחי מלך אשור יהיו גלויים לפניו,[43] פְּקַח יְקֹוָק עֵינֶיךָ וּרְאֵה ה'! פתח את עיניך וראה, וּשְׁמַע אֵת דִּבְרֵי סַנְחֵרִיב אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ (ועל ידי שתפתח את אזניך ואת עיניך) תשמע את דברי סנחריב ששלח שליח כדי לבזות אותך,[44] לְחָרֵף אֱלֹהִים חָי (תשמע את דברי סנחריב) שביזה אותך (הקב"ה) שאתה קיים[45]: (יז) אָמְנָם יְקֹוָק באמת ה',[46] הֶחֱרִיבוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר אֶת הַגּוֹיִם וְאֶת אַרְצָם מלכי אשור החריבו את הארצות של כל העמים שהם נלחמו נגדם[47]: (יח) וְנָתְנוּ אֶת אֱלֹהֵיהֶם בָּאֵשׁ אשור שרפו באש את העבודה הזרה של כל העמים שהם כבשו,[48] כִּי לֹא אֱלֹהִים הֵמָּה (אשור הצליחו לשרוף את העבודה הזרה של העמים שהם כבשו באש) מכיוון שהאלוהים של אותם גויים אינם אלוהים אמיתיים,[49] כִּי אִם מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם עֵץ וָאֶבֶן אלא אותם אלילים עשויים על ידי בני אדםמעצים ואבנים,[50] וַיְאַבְּדוּם ולכן, בגלל שהעבודה הזרה של אותם עמים אינם אלוהי אמת, אשור הצליחו להשמיד את העבודה הזרה של כל העמים[51]: (יט) וְעַתָּה יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ עכשיו ה' אלוקינו, כשאנחנו יודעים שאתה האלוה האמיתי,[52] הוֹשִׁיעֵנוּ נָא מִיָּדוֹ תושיע אותנו עכשיו מידו של סנחריב,[53] וְיֵדְעוּ כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ כִּי אַתָּה יְקֹוָק אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ ועל ידי זה יידעו כולם שאתה האלוה האמיתי. חזקיה התפלל ואמר לה' שגם אם עם ישראל אינו ראוי שייעשה להם נס, ראוי שה' יושיע אותם, כדי שעל ידי כך יידעו כל העמים שהעבודה הזרה של העמים האחרים אינם אלוהי אמת, ואילו הקב"ה הוא אלוה אמיתי ולכן אשור לא הצליחו לנצח את ממלכת יהודה[54]: (כ) וַיִּשְׁלַח יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ אֶל חִזְקִיָּהוּ ישעיהו בן אמוץ שלח שליחים אל חזקיה,[55] לֵאמֹר כך אמר ישעיה לחזקיה על ידי השליחים:[56] כֹּה אָמַר יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כך אמר ה' אלוקי ישראל: אֲשֶׁר הִתְפַּלַּלְתָּ אֵלַי אֶל סַנְחֵרִב מֶלֶךְ אַשּׁוּר שָׁמָעְתִּי קיבלתי את התפילות שהתפללת על סנחריב מלך אשור[57]: (כא) זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק עָלָיו אלה הם הדברים שה' אמר על סנחריב,[58] בָּזָה לְךָ ירושלים תבזה אותך (סנחריב),[59] לָעֲגָה לְךָ ירושלים גם תלעג לך (סנחריב),[60] בְּתוּלַת בַּת צִיּוֹן (תבזה אותך ותלעג לך) בתולת בת ציון. השם בתולת בת ציון הוא כינוי לירושלים, ומשמעותה לומר שכמו שבתולה היא אישה שעדיין לא התחתנה, כך ירושלים היא עיר שעוד לא נכבשה על ידי אויב,[61] אַחֲרֶיךָ רֹאשׁ הֵנִיעָה בַּת יְרוּשָׁלִָם אחרי שתיפול, העם שבירושלים יזיזו את ראשם כדרך מי שלועג על חברו. הנביא אומר שלאחר שסנחריב יספוג מפלה כשהוא ינסה לתקוף את ירושלים, העיר ירושלים תבזה אותו[62]: (כב) אֶת מִי חֵרַפְתָּ וְגִדַּפְתָּ וְעַל מִי הֲרִימוֹתָ קּוֹל האם שמת לב את מי ביזית וקיללת, ועל מי הרמת את קולך?[63] וַתִּשָּׂא מָרוֹם עֵינֶיךָ עַל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל אתה הרמת את עיניך ואמרת לפני הקב"ה דברים שאינם ראויים[64]: (כג) בְּיַד מַלְאָכֶיךָ חֵרַפְתָּ אֲדֹנָי וַתֹּאמֶר על ידי השליחים שלך ביזית את עם ה', את עם ישראל, ואמרת:[65] בְּרֹב רִכְבִּי אֲנִי עָלִיתִי מְרוֹם הָרִים אני עליתי לתקוף את הר הבית עם הרבה מרכבות,[66] יַרְכְּתֵי לְבָנוֹן ועליתי עם המרכבות לתקוף את בית המקדש,[67] וְאֶכְרֹת קוֹמַת אֲרָזָיו ואני אהרוג את מיטב הגיבורים של עם ישראל,[68] מִבְחוֹר בְּרֹשָׁיו וכן אהרוג את מיטב השליטים והשרים שלהם,[69] וְאָבוֹאָה מְלוֹן קִצֹּה ואשמיד את בית המקדש עד היסודות שלו,[70] יַעַר כַּרְמִלּוֹ ואני אשמיד את יופי ארצו של עם ישראל[71]: (כד) הנביא ישעיהו ממשיך בתיאור דבריו של סנחרביב מלך אשור: אֲנִי קַרְתִּי אני (סנחריב) חפרתי אחרי מקור מים,[72] וְשָׁתִיתִי מַיִם זָרִים והצלחתי לשתות מים שוטפים. מלך אשור אומר שהוא הצליח בכל מעשיו, והוא מדמה זאת לאדם שחפר מים ושתה משם,[73] וְאַחְרִב בְּכַף פְּעָמַי כֹּל יְאֹרֵי מָצוֹר על ידי כף רגלי, החרבתי את כל הנהרות הגדולים והחזקים של הערים שרציתי לכבוש. מלך אשור אומר שהיו לו כל כך הרבה חיילים, עד שכאשר חייליו היו דורכים בנהרות הגדולים, הנהר היה מתייבש[74]: (כה) הֲלֹא שָׁמַעְתָּ לְמֵרָחוֹק הרי אתה (סנחריב) שמעת מזמן,[75] אֹתָהּ עָשִׂיתִי לְמִימֵי קֶדֶם (אתה שמעת מזמן) את הגזירה הזו שגזרתי עוד מימי קדם. הנביא אומר שסנחריב אמנם הצליח לכבוש עמים רבים, אך הצלחה זו נבעה מגזירה קדומה של ה', וסנחריב עצמו יודע שהצלחתו נבעה מגזירה זו,[76] וִיצַרְתִּיהָ ואני יצרתי את הגזירה שתכבוש ארצות רבות (יש כאן כפילות על הצלע הקודמת של הפסוק),[77] עַתָּה הֲבֵיאתִיהָ עכשיו הבאתי את הגזירה על ידך,[78] וּתְהִי לַהְשׁוֹת גַּלִּים נִצִּים עָרִים בְּצֻרוֹת ועל ידי גזירה זו אתה (סנחריב) תצליח להחריב (להשות) ערים בצורות ולהפוך אותם לתל חרבות (גלים) שעליהם יגדלו פרחים (ניצים)[79]: (כו) וְיֹשְׁבֵיהֶן קִצְרֵי יָד הגזירה שלי (של ה') גרמה לכך שלמרות שיושבי הערים שכבשת היו חזקים, הם היו עדיין קצרי יד מלהילחם, הם לא היו יכולים להילחם נגדך,[80] חַתּוּ יושבי הערים שכבשת נשברו,[81] וַיֵּבֹשׁוּ יושבי הערים שכבשת היו יבשים, חלשים,[82] הָיוּ עֵשֶׂב שָׂדֶה וִירַק דֶּשֶׁא החיילים של הערים שכבשת היו חלשים כמו שעשב השדה והדשא הירוק חלשים,[83] חֲצִיר גַּגּוֹת וכן היו חיילי הערים שכבשת כמו חציר הגדל על הגגות, שהוא חלש מאוד וממהר להתייבש,[84] וּשְׁדֵפָה לִפְנֵי קָמָה חיילי הערים שכבשת היו כמו שיבולים שדופות, שיבולים שלקו במחלה עוד לפני שהם התייבשו ולכן הם חלשים. הנביא אומר שהקב"ה הוא שהחליש את יושבי הערים שסנחריב כבש[85]: (כז) וְשִׁבְתְּךָ כאשר אתה מתיישב לחפש עצה,[86] וְצֵאתְךָ וכאשר אתה יוצא לקרב,[87] וּבֹאֲךָ וכן את הגעתך לארץ ישראל,[88] יָדָעְתִּי אני (ה') יודע ורואה (כאשר אתה מחפש עצה, כאשר אתה יוצא לקרב וכאשר אתה עולה לארץ ישראל), וְאֵת הִתְרַגֶּזְךָ אֵלָי וגם את מה שאתה מתרגז עליי (על ה'), את מה שאתה מבזה אותי – אני (ה') יודע[89]: (כח) יַעַן הִתְרַגֶּזְךָ אֵלַי כעונש על שהביזוי שביזית אותי גלוי לפניי,[90] וְשַׁאֲנַנְךָ עָלָה בְאָזְנָי וששמעתי גם את קול המייתך, את הרעש שלך,[91] וְשַׂמְתִּי חַחִי בְּאַפֶּךָ אני (ה') שמתי את החח שלי באף שלך. החח הוא טבעת ששמים בפי הבהמה כדי למשוך אותה בעזרתה. הקב"ה אומר לסנחריב שהוא (ה') יביא אותו (את סנחריב) לכל מקום שהוא (ה') יבחר, כמו שאדם מושך את בהמתו לכל מקום שהוא רוצה,[92] וּמִתְגִּי בִּשְׂפָתֶיךָ ואני שמתי את הרסן בשפתיים שלך (אני אביא אותך לכל מקום שארצה),[93] וַהֲשִׁבֹתִיךָ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּאתָ בָּהּ ואני גם אכריח אותך לחזור לארץ אשור באותה דרך שהגעת לכאן[94]: (כט) (עכשיו פונה ישעיה אל חזקיה)[95] וְזֶה לְּךָ הָאוֹת כבר אמרתי לך פעם אחת שמלך אשור יחזור חזרה לארצו (בגלל שהוא שמע שמלך כוש תקף אותו) והדבר התקיים, ודבר זה ישמש לך לאות גם על הפעם הבאה שמלך אשור יעלה עליך, שגם אז הוא ינחל מפלה והוא לא יכבוש את ירושלים,[96] אָכוֹל הַשָּׁנָה סָפִיחַ כמו כן אני (הנביא) אומר דבר נוסף: השנה תאכלו ספיחים. הספיחים הם גידולי הקרקע שצומחים ללא שיד מכוונת שתלה אותם או טיפלה בהם, והנביא אומר שתהיה ברכה באותם ספיחים והעם שביהודה יוכל לשבוע מהם בשנה הראשונה למצור,[97] וּבַשָּׁנָה הַשֵּׁנִית סָחִישׁ בשנה השנייה אתם תאכלו סחיש. הסחיש הוא מה שגדל מהספיחים ללא שיד מכוונת שתלה אותם וגידלה אותם (כך שהם אפילו מעטים יותר מהספיחים), והנביא אומר שבשנה השנייה של המצור הסחיש יספיק להם וישביע אותם,[98] וּבַשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית זִרְעוּ וְקִצְרוּ וְנִטְעוּ כְרָמִים וְאִכְלוּ פִרְיָם ובשנה השלישית אתם כבר לא תפחדו מהאויב ולא תימנעו מלצאת אל השדה, ולכן אתם תוכלו לזרוע את שדותיכם, לקצור את התבואה שגדלה שם, לטעת כרמים ולאכול את הפירות שיגדלו בהם[99]: (ל) וְיָסְפָה פְּלֵיטַת בֵּית יְהוּדָה הַנִּשְׁאָרָה שֹׁרֶשׁ לְמָטָּה לאנשים שנשארו בממלכת יהודה תהיה תוספת טובה, כמו עץ שנטוע במקום רטוב שמוסיף שורשים חזקים בתחתית העץ,[100] וְעָשָׂה פְרִי לְמָעְלָה על ידי שהשורש של העץ נמצא במקום לח ושורשיו גדלים ומתחזקים, גם הפירות שבראש האילן מתרבים ומתחזקים. הנביא מדמה את תוספת הטובה שתהיה ליהודה לעץ שנטוע במקום ששורשיו גדלים, ואז פירותיו מתרבים, וכך האנשים שנשארו במקומם בירושלים יתברכו בתוספת טובה[101]: (לא) כִּי מִירוּשָׁלִַם תֵּצֵא שְׁאֵרִית מירושלים תהיה שארית ורק היא תינצל מסנחריב,[102] וּפְלֵיטָה מֵהַר צִיּוֹן ומהר ציון, מירושלים, תהיה פליטה מחרב סנחריב (כפל הצלע הראשונה בפסוק),[103] קִנְאַת יְקֹוָק צְבָאוֹת תַּעֲשֶׂה זֹּאת (ה' ישאיר את ירושלים לפליטה) מכיוון שה' יקנא לשמו, ורבשקה ביזה את שמו. בגלל שרבשקה ביזה את ה', ה' יציל את ירושלים מסנחריב[104]: (לב) לָכֵן כֹּה אָמַר יְקֹוָק אֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר לכן, בגלל שרבשקה ביזה את ה', כך אמר ה' על מלך אשור:[105] לֹא יָבֹא אֶל הָעִיר הַזֹּאת סנחריב לא ייכנס לעיר הזאת, לירושלים,[106] וְלֹא יוֹרֶה שָׁם חֵץ וסנחריב גם לא יירה אפילו חץ אחד לתוך ירושלים,[107] וְלֹא יְקַדְּמֶנָּה מָגֵן וסנחריב גם לא יערוך את המגינים של צבאו לפני ירושלים, סנחריב לא יגיע לשלב שבו הוא תוקף את ירושלים ולצורך זה הוא מעלה את המגינים שיגנו על חייליו,[108] וְלֹא יִשְׁפֹּךְ עָלֶיהָ סֹלְלָה סנחריב גם לא ישפוך על ירושלים סוללה. הסוללה היא ערימה של עפר שהיו בונים בסמוך לחומה כדי לעלות עליה וממנה היו עולים לחומה[109]: (לג) בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יָבֹא בָּהּ יָשׁוּב סנחריב יחזור אל אשור באותה דרך שבה הוא הגיע לירושלים,[110] וְאֶל הָעִיר הַזֹּאת לֹא יָבֹא וסנחריב לא ייכנס לעיר הזאת, לירושלים,[111] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה'[112]: (לד) וְגַנּוֹתִי אֶל הָעִיר הַזֹּאת לְהוֹשִׁיעָהּ אני (ה') אגן על העיר ירושלים ואושיע אותה,[113] לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי (אני אגן על ירושלים) למען כבוד שמי (של ה') ולמען דוד עבדי שכבש ובנה את ירושלים[114]: (לה) וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא (לאחר שאשור נלחמו נגד כוש וניצחו אותם, הם חזרו לירושלים) בלילה שבו אשור החנו את הצבא שלהם באזור נוב במטרה להגיע לירושלים ולכבוש אותה,[115] וַיֵּצֵא מַלְאַךְ יְקֹוָק וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף יצא מלאך ה' והרג מאה שמונים וחמש אלף מפקדים מצבא אשור,[116] וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר סנחריב ומעט העם שנשאר בחיים  קמו בבוקר,[117] וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים כל מפקדי הצבא היו גופות מתות[118]: (לו) וַיִּסַּע וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיֵּשֶׁב בְּנִינְוֵה סנחריב מלך אשור לקח את הציוד שלו, והוא הלך וחזר לאשור, וישב בנינוה, עיר הבירה של ממלכת אשור[119]: (לז) וַיְהִי הוּא מִשְׁתַּחֲוֶה בֵּית נִסְרֹךְ אֱלֹהָיו בשעה שסנחריב השתחווה בבית העבודה הזרה שלו שנקרא "נסרך" משום שהעבודה הזרה הייתה נסר שנותרה מתיבתו של נח,[120] וְאַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר בָּנָיו הִכֻּהוּ בַחֶרֶב (בשעה שסנחריב השתחווה לנסרוך) אדרמלך ושראצר בניו הרגו אותו עם חרב,[121] וְהֵמָּה נִמְלְטוּ אֶרֶץ אֲרָרָט הם, אדרמלך ושראצר, ברחו אל ארץ אררט,[122] וַיִּמְלֹךְ אֵסַר חַדֹּן בְּנוֹ תַּחְתָּיו אסר חדון, בנו של סנחריב, מלך במקומו[123]:

 

[1] רד"ק.

[2] רד"ק.

[3] תרגום.

[4] תרגום.

[5] מצודות. רש"י: הכוונה היא שרבשקה הוכיח את דבריו שאין לו מעצור בכך שהוא ניצח את כל המלכים שנלחם נגדם. רד"ק: בפירושו הראשון כתב שהכוונה היא שרבשקה הוכיח אותו בדברי תוכחה וגידופין (בדומה לפירוש מצודות). בפירושו השני כתב שהכוונה היא שהקב"ה מוכיח אותם על עוונותיהם בכך ששלח אליהם את רבשקה.

[6] מצודות.

[7] מצודות.

[8] מצודות. רד"ק: כשם שהיולדת אינה יכולה לעבור את הלידה ללא המילדת, כך לעם ישראל אין כח לעבור את הצרה ללא כח מהקב"ה. רלב"ג: אין מדובר בדימוי, אלא שמרוב דאגה, לא היה לנשים כח ללדת.

[9] מצודות.

[10] תרגום. רד"ק: הכוונה היא שרבשקה אמר שה' יציל את ירושלים ממנו, כלומר: רבשקה התגרה בה' שלא יוכל להתקיים מול ההתקפה על ירושלים.

[11] מצודות. רד"ק: הוסיף פירוש נוסף וכתב שהקב"ה יוכיח עתה בדברים ששמע על ידי שיביא פורענות על אשור.

[12] מצודות.

[13] מצודות.

[14] מצודות.

[15] תרגום.

[16] מצודות.

[17] מצודות.

[18] מצודות. רש"י: מלך אשור יחזור חזרה לארצו – לא מחמת השבועה ששמע, אלא הכוונה היא שהוא גם ישמע שמועה וגם יחזור לארצו.

[19] רד"ק. כמו"כ מסביר הרד"ק שהסיבה שהקב"ה לא נגף את מלך אשור מיד באותו זמן היא כדי שישראל ירוויחו את השלל של כוש וגם כדי שכל המלכים יראו שאשור הייתה מעצמה שניצחה כל כך הרבה מלכים כמו כוש ובכל זאת ניגפה לפני ישראל. רלב"ג: מטרת החזרת מלך אשורל ארצו הייתה כדי לפתוח את המצור מעל ירושלים ולהשיג הפוגה.

[20] דעת מקרא.

[21] תרגום.

[22] תרגום.

[23] תרגום. מצודות: הכוונה היא שסנחריב קיבל את דבריו של תרהקה והסכים לצאת נגדו למלחמה.

[24] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[25] מצודות.

[26] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[27] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[28] מצודות.

[29] תרגום.

[30] תרגום.

[31] תרגום.

[32] מצודות.

[33] מצודות.

[34] תרגום.

[35] תרגום.

[36] תרגום. עיין פרק יח' פסוק לד' ובביאורנו שם.

[37] מצודות.

[38] תרגום.

[39] מצודות. רד"ק הוסיף אפשרות נוספת שהכוונה היא שחזקיה פרס רק אחת מהספרים.

[40] מצודות. רלב"ג: אתה השרית את שכינתך בישראל בקודש הקדשים, וזהו סימן שאתה משגיח על ישראל.

[41] תרגום.

[42] מהר"י קרא.

[43] תרגום.

[44] מצודות.

[45] תרגום בפסוק ד'. רד"ק שם: הכוונה היא שרבשקה אמר שה' יציל את ירושלים ממנו, כלומר: רבשקה התגרה בה' שלא יוכל להתקיים מול ההתקפה על ירושלים.

[46] מצודות.

[47] מצודות.

[48] תרגום.

[49] מצודות.

[50] תרגום.

[51] תרגום.

[52] עיין אוצר מפרשי התנ"ך על ספר בראשית בביאור המילה "ועתה".

[53] תרגום.

[54] רלב"ג.

[55] תרגום.

[56] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע, פרק א' פסוק א'.

[57] תרגום.

[58] מצודות.

[59] מצודות.

[60] מצודות.

[61] מצודות. רד"ק: בתולת בת ציון היינו מלכות כנסת ישראל ואילו בת ירושלים הכוונה לעם שיושב בירושלים.

[62] רד"ק. רלב"ג: הכוונה היא שעכשיו ירושלים מבזה את ממלכת אשור ואינה מפחדת מאשור היות והיא סומכת על ה'.

[63] מצודות.

[64] תרגום.

[65] תרגום.

[66] תרגום + מצודות. מהר"י קרא: מרום הרים הכוונה היא לארץ ישראל.

[67] רש"י. מצודות: הכוונה היא ליער הלבנון.

[68] תרגום. רש"י: הכוונה היא לחלק בביהמ"ק. לפי רש"י קומת ארזיו מכוון כנגד הארזים שביער הלבנון בעוד שלפי התרגום ומצודות הכוונה היא לארזים שבעם ישראל.

[69] תרגום.

[70] רש"י. תרגום: אכבוש את הערים החזקות שלהם. מצודות: הכוונה היא לבית המקדש. רד"ק: בית המקדש נקרא בפי מלך אשור קץ ארץ ישראל משום שזה היה המקום היחיד בארץ שהוא עוד לא כבש.

[71] רש"י. תרגום: הכוונה היא להשמדת המחנה של עם ישראל.

[72] מצודות.

[73] מצודות. רש"י: מלך אשור אומר שהוא הצליח וסיים כל מעשה שהוא התחיל בו. רד"ק: זהו המשך לפסוק הקודם. סנחריב אומר שהוא חיפש מקור מים, היות והוא החריב את כל מקורות המים מרוב חיילים שהיו לו. זוהי הסיבה שהמים שהוא מצא נקראים מים שרים, משום שהם היו זרים לכולם היות ואף אחד לא ידע שהם קיימים שם עד שמלך אשור חפר שם. רלב"ג: כשם שהמים היו מכוסים מכולם, כך אף אחד לא חשב שמישהו יוכל לכבוש את הארצות אותם כבש אשור ובכל זאת הוא הצליח. בפירושו השני כתב שדברי מלך אשור נאמרו כנגד חזקיה שסתם את מעיינות הגיחון, אך כתב שפירושו הראשון נראה יותר.

[74] מצודות. רש"י: הכוונה היא שאם עיר הייתה נלחמת נגדו, הוא היה מביא את חייליו הרבים שייכנסו לתוך מקורות המים שלהם ועל ידי כך היה מייבש את מקורות המים. רד"ק: יאורי מצור מלשון יאורי מצרים, משום שנהר מצרים הוא נהר גדול, דימה את שאר הנהרות הגדולים ליאור.

[75] מצודות. תרגום: הכוונה היא שסנחריב שמע על מה שקרה כבר מזמן, שפרעה מלך מצרים שלט על עם ישראל וגם עליו (על סנחריב) התנבאו הנביאים ועדיין לא חזרת בתשובה. מהר"י קרא: מוסיף על התרגום ואומר שכל הפורענויות שהגיעו לרשעים שבכל דור יבואו עכשיו על סנחריב. רלב"ג: דברי הנביאים הגיעו רחוק וכולם שמעו את דבריהם.

[76] מצודות. רש"י: "למימי קדם" היינו משעת בריאת העולם. רד"ק בשם אביו:נ הכוונה היא שהקב"ה עשה את ירושלים והקב"ה שואל: האם לאחר שעשיתי את ירושלים אני אחליש אותה מולך?

[77] מצודות.

[78] מצודות.

[79] מצודות. מהר"י קרא: הכוונה היא שהערים של ממלכת אשור ייהפכו לחרבות בגלל שאשור תנחל מפלה.

[80] מצודות.

[81] מצודות.

[82] תרגום.

[83] מצודות. רלב"ג: כשם שהדשא לא זז כשקוצרים אותו, כך יושבי אותם ערים לא התנגדו למלך אשור.

[84] מצודות.

[85] מצודות.

[86] תרגום.

[87] תרגום.

[88] תרגום.

[89] מצודות.

[90] מצודות.

[91] מצודות.

[92] מצודות.

[93] מצודות.

[94] מצודות. רד"ק: הכוונה היא שלאחר שיילחם נגד מלך כוש, סנחריב עתיד לחזור חזרה לאשור באותה הדרך שבה יגיע לירושלים.

[95] מצודות.

[96] רד"ק. מצודות: הישועה בכך שיהיה להם אוכל ישמש להם לישועה גם על דבר הצלתם מידי מלך אשור. רש"י: הישועה ממלך אשור תהיה לאות שהם יינצלו גם מחרפת רעב למרות שלא גדלו להם גידולי קרקע.

[97] רד"ק.

[98] רד"ק. מצודות: ייתכן שבאותה שנה הייתה שנת שמיטה ולכן הם לא היו יכולים לזרוע גידולים רגילים. אמנם רד"ק כתב בשם בעל סדר עולם שסנחריב עלה בשנה הרביעית לשמיטה אלא שלא היו יכולים לזרוע משום שכבר הגיע חג הפסח וכבר עברה עונת הזריעה. רש"י: הסחיש הם אילנות גדועים שיצמחו.

[99] מצודות.

[100] מצודות.

[101] מצודות.

[102] מצודות.

[103] מצודות.

[104] מצודות. רש"י: היה צריך לטעם שרבשקה ביזה את ה' משום שאחז הרשיע הרבה.

[105] תרגום.

[106] תרגום. רד"ק מעלה אפשרות נוספת שהכוונה היא שמלך אשור לגם לא יגיע אל העיר ירושלים משום שהוא יוכה לפני השלב הזה.

[107] מצודות.

[108] מצודות. רלב"ג מעלה את האפשרות שלא יקמנה אדם עם מגן, ואז הנושא הוא האיש והכוונה היא שלא יצטרכו להגן על ירושלים.

[109] מצודות.

[110] תרגום.

[111] תרגום.

[112] תרגום.

[113] מצודות.

[114] מצודות.

[115] רש"י. רלב"ג: מדובר על הלילה שאחרי שישיעיהו אמר את דברי נבואתו, וישעיהו אמר את דברי הנבואה רק אחרי שאשור חזרו מהמלחמה נגד כוש.

[116] רש"י.

[117] מצודות.

[118] רלב"ג.

[119] תרגום + מצודות.

[120] מצודות.

[121] מצודות. בשם חז"ל אומרים שלאחר שנחל תבוסה שאל סנחריב את עבדיו מה הייתה הזכות של ישראל ואמרו לו שאברהם העלה את יצחק לעולה, והוא רצה להקריב את שני בניו ולכן הם הרגו אותו לפני כן.

[122] תרגום.

[123] תרגום.