מלכים ב פרק כ

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר מלכים ב' פרק כ'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם כד' אדר תשע"ח

מלכים ב פרק כ

(א) בַּיָּמִים הָהֵם שלשה ימים לפני מפלתו של סנחריב,[1] חָלָה חִזְקִיָּהוּ לָמוּת חזקיה חלה במחלה מסוכנת וגסס ממנה,[2] וַיָּבֹא אֵלָיו יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ הַנָּבִיא וַיֹּאמֶר אֵלָיו ישעיה בן אמוץ הנביא בא לבקר את חזקיה ואמר לו, כֹּה אָמַר יְקֹוָק כך אמר ה': צַו לְבֵיתֶךָ תצווה את משפחתך על ענייני ביתך לפני שאתה מת,[3] כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה (תצווה את משפחתך על ענייני ביתך) כיוון שאתה הולך למות, ואתה לא תחיה יותר[4]: (ב) וַיַּסֵּב אֶת פָּנָיו אֶל הַקִּיר חזקיה סובב את פניו אל הקיר, כדי להתכוון יותר בתפילה,[5] וַיִּתְפַּלֵּל אֶל יְקֹוָק חזקיה התפלל אל ה', לֵאמֹר כך אמר חזקיה בתפילתו[6]: (ג) אָנָּה יְקֹוָק בבקשה ה',[7] זְכָר נָא אֵת אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם תזכור עכשיו שהלכתי באמת ובלב שלם בדרך שבה ציווית אותי ללכת בה,[8] וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי ואני עשיתי מעשים שהיו טובים בעיניך,[9] וַיֵּבְךְּ חִזְקִיָּהוּ בְּכִי גָדוֹל חזקיה בכה בכי חזק[10]: (ד) וַיְהִי יְשַׁעְיָהוּ לֹא יָצָא חָצֵר הַתִּיכֹנָה ישעיהו עוד לא הספיק לצאת מהחצר האמצעית של ארמון המלוכה,[11] וּדְבַר יְקֹוָק הָיָה אֵלָיו (כאשר ישעיהו עדיין לא הספיק לצאת מהחצר התיכונה של הארמון) והיה דבר נבואה מה' אל ישעיה,[12] לֵאמֹר כך אמר ה' לישעיה בנבואתו[13]: (ה) שׁוּב וְאָמַרְתָּ אֶל חִזְקִיָּהוּ נְגִיד עַמִּי תחזור לארמון ותאמר לחזקיה המולך על עמי,[14] כֹּה אָמַר יְקֹוָק אֱלֹהֵי דָּוִד אָבִיךָ כך אמר ה' אלוקי דוד אביך: שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתֶךָ תפילתך גלויה לפניי,[15] רָאִיתִי אֶת דִּמְעָתֶךָ גלוי לפניי גם מה שבכית לפניי,[16] הִנְנִי רֹפֶא לָךְ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי תַּעֲלֶה בֵּית יְקֹוָק אני (ה') ארפא אותך (חזקיה) כך שבעוד שלשה ימים אתה תהיה בריא ותוכל לעלות לבית המקדש[17]: (ו) וְהֹסַפְתִּי עַל יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה אני (ה') אוסיף עוד חמש עשרה שנה על השנים שבהן היית אמור לחיות,[18] וּמִכַּף מֶלֶךְ אַשּׁוּר אַצִּילְךָ ואני גם אציל אותך מידו של מלך אשור (כאמור, מחלתו של חזקיה הייתה שלושה ימים לפני מפלתו של סנחריב),[19] וְאֵת הָעִיר הַזֹּאת וכן אציל את ירושלים מיד מלך אשור, וְגַנּוֹתִי עַל הָעִיר הַזֹּאת אני (ה') אגן על העיר ירושלים, לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי (אגן על ירושלים) למען כבוד שמי (של ה'), ולמען דוד שכבש ובנה את ירושלים[20]: (ז) וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ ישעיהו אמר לנוכחים שם: קְחוּ דְּבֶלֶת תְּאֵנִים תיקחו תאנים שנדרסו יחד (היו דורסים, מועכים, מספר תאנים יחד, וכאשר התאנים מחוברים יחד, נקרא הדבר דבלת תאנים),[21] וַיִּקְחוּ וַיָּשִׂימוּ עַל הַשְּׁחִין הנוכחים לקחו את דבלת התאנים ושמו על השחין של חזקיה,[22] וַיֶּחִי חזקיה התרפא[23]: (ח) וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ אֶל יְשַׁעְיָהוּ חזקיה שאל את ישעיהו: מָה אוֹת כִּי יִרְפָּא יְקֹוָק לִי מהו האות שייעשה על מנת שאדע שה' ירפא אותי לגמרי? חזקיה אמנם התרפא מהשחין לאחר שהניחו עליו את דבלת התאנים, אך הוא חשש שמא השחין יחזור, או שמא הוא לא יהיה מספיק חזק עד שהוא יוכל להיכנס לבית המקדש,[24] וְעָלִיתִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בֵּית יְקֹוָק (מה האות שייעשה לי על מנת שאדע שה' ירפא אותי לגמרי) כך שבעוד שלושה ימים אוכל לעלות לבית המקדש[25]: (ט) וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ ישעיהו ענה לחזקיה: זֶה לְּךָ הָאוֹת מֵאֵת יְקֹוָק כִּי יַעֲשֶׂה יְקֹוָק אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֵּר הדבר הבא ישמש לך לאות מאת ה' שה' יעשה את מה שהוא דיבר (וירפא אותך),[26] הָלַךְ הַצֵּל עֶשֶׂר מַעֲלוֹת האם אתה רוצה שהאות תהיה שהצל יתקדם עשר מעלות (כפי שמיד נסביר בעז"ה),[27] אִם יָשׁוּב עֶשֶׂר מַעֲלוֹת או האם אתה רוצה שהצל יחזור אחורה עשר מעלות. המעלות הם הסימנים על שעון השמש. בימיהם היו יודעים את השעה, על פי הצל שהופיע על שעון השמש, וככל שהיה מאוחר יותר ביום, יותר מעלות משעון השמש כוסו על ידי הצל. ישעיה אמר לחזקיה שהוא יכול לבחור מבין שתי אפשרויות מה יהיה האות: האם הצל ילך קדימה ויירד עשר מעלות בבת אחת, או שהצל יעלה למעלה עשר מעלות בבת אחת, ויתווספו ליום עשר שעות[28]: (י) וַיֹּאמֶר יְחִזְקִיָּהוּ חזקיה ענה לישעיה: נָקֵל לַצֵּל לִנְטוֹת עֶשֶׂר מַעֲלוֹת קל יותר לעשות את האות שהצל ירד עשר מעלות בבת אחת. הסיבה לכך היא שאם הצל מתקדם עשר מעלות במהירות, אין כאן שום שינוי ממהלך הצל, שהרי הצל מתקדם כפי שהוא עושה בדרך הטבע. אולם אם הצל חוזר אחורנית, יש כאן מהלך כנגד הטבע,[29] לֹא כִי יָשׁוּב הַצֵּל אֲחֹרַנִּית עֶשֶׂר מַעֲלוֹת לכן אינני מבקש שהצל יתקדם עשר מעלות, אלא אני מבקש שהצל יחזור אחורה עשר מעלות[30]: (יא) וַיִּקְרָא יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא אֶל יְקֹוָק ישעיה הנביא התפלל אל ה',[31] וַיָּשֶׁב אֶת הַצֵּל בַּמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יָרְדָה בְּמַעֲלוֹת אָחָז אֲחֹרַנִּית עֶשֶׂר מַעֲלוֹת ה' החזיר את הצל אחורנית עשר מעלות בשעון שעשה אחז, ובכך התארך היום[32]: (יב) בָּעֵת הַהִיא לאחר מפלת סנחריב וריפוי חזקיה,[33] שָׁלַח בְּרֹאדַךְ בַּלְאֲדָן בֶּן בַּלְאֲדָן מֶלֶךְ בָּבֶל סְפָרִים וּמִנְחָה אֶל חִזְקִיָּהוּ (לאחר מפלת סנחריב וריפוי חזקיה) בראדך בלאדן בן בלאדן מלך בבל שלח איגרות ומנחה אל חזקיה,[34] כִּי שָׁמַע כִּי חָלָה חִזְקִיָּהוּ (בראדך שלח מנחה ואיגרות לחזקיה) מכיוון שהוא שמע שחזקיה היה חולה והתרפא, ומלך בבל רצה לדרוש בשלומו[35]: (יג) וַיִּשְׁמַע עֲלֵיהֶם חִזְקִיָּהוּ חזקיהו קיבל את בקשת שליחי בראדך לראות את בית אוצרותיו,[36] וַיַּרְאֵם אֶת כָּל בֵּית נְכֹתֹה חזקיה הראה לשליחי בראדך את בית אוצרותיו, ומפרט הנביא מהם הדברים שהוא הראה להם:[37] 1) אֶת הַכֶּסֶף 2) וְאֶת הַזָּהָב 3) וְאֶת הַבְּשָׂמִים חזקיה הראה לשליחיו של בראדך את הכסף, הזהב והבשמים שלו, 4) וְאֵת שֶׁמֶן הַטּוֹב (וכן הראה חזקיה לשליחיו של בראדך את) שמן המשחה,[38] 5) וְאֵת בֵּית כֵּלָיו (וכן הראה חזקיה לשליחי בראדך) את הבית בו היו אצורים כליו,[39] 6) וְאֵת כָּל אֲשֶׁר נִמְצָא בְּאוֹצְרֹתָיו (וכן הראה חזקיה לשליחי בראדך) את כל מה שהיה באוצרות שלו,[40] לֹא הָיָה דָבָר אֲשֶׁר לֹא הֶרְאָם חִזְקִיָּהוּ בְּבֵיתוֹ וּבְכָל מֶמְשַׁלְתּוֹ לא היה שום דבר חשוב בביתו ובממלכתו של חזקיה שהוא לא הראה לשליחיו של בראדך[41]: (יד) וַיָּבֹא יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא אֶל הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ ישעיהו הנביא בא אל חזקיהו מלך יהודה,[42] וַיֹּאמֶר אֵלָיו ישעיהו שאל את חזקיהו: מָה אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה מה אמרו האנשים האלה שהראית להם את בית אוצרותיך, וּמֵאַיִן יָבֹאוּ אֵלֶיךָ ומהיכן הגיעו האנשים האלה, וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ חזקיהו ענה לישעיהו: מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאוּ מִבָּבֶל האנשים האלה הגיעו מארץ רחוקה, מבבל[43]: (טו) וַיֹּאמֶר ישעיהו שאל את חזקיה: מָה רָאוּ בְּבֵיתֶךָ מה ראו האנשים האלה בביתך, וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ חזקיהו ענה לישעיהו: אֵת כָּל אֲשֶׁר בְּבֵיתִי רָאוּ האנשים האלה ראו את כל מה שבביתי,[44] לֹא הָיָה דָבָר אֲשֶׁר לֹא הִרְאִיתִם בְּאֹצְרֹתָי לא היה שום דבר מהאוצרות שלי שלא הראיתי להם[45]: (טז) וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ אֶל חִזְקִיָּהוּ ישעיהו אמר לחזקיהו: שְׁמַע דְּבַר יְקֹוָק תשמוע את דבר ה' (שאומר לך)[46]: (יז) הִנֵּה יָמִים בָּאִים יבוא זמן, עוד יגיע היום,[47] וְנִשָּׂא כָּל אֲשֶׁר בְּבֵיתֶךָ וכל מה שיש בביתך יינשא ויילקח,[48] וַאֲשֶׁר אָצְרוּ אֲבֹתֶיךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה וגם הדברים שטמנו אבותיך באוצרות במשך כל השנים עד היום,[49] בָּבֶלָה (כל מה שיש ללך וכל מה שטמנו אבותיך יינשא ויילקח) לבבל,[50] לֹא יִוָּתֵר דָּבָר לא יישאר בירושלים דבר אחד מכל מה שיש בביתך,[51] אָמַר יְקֹוָק כך אמר ה': (יח) וּמִבָּנֶיךָ צאצאיך: דניאל, חנניה, מישאל ועזריה,[52] אֲשֶׁר יֵצְאוּ מִמְּךָ אֲשֶׁר תּוֹלִיד הבנים שייצאו ממך, הבנים שיוולדו לך (יש כאן כפילות ושילוש של אותו הדבר: בניך – אשר ייצאו ממך – אשר תוליד),[53] יִקָּחוּ (את בניך) יקחו לבבל, וְהָיוּ סָרִיסִים בְּהֵיכַל מֶלֶךְ בָּבֶל והם יהיו שרים בארמון של מלך בבל.[54] סיבת העונש על חזקיה היא שמלך בבל שלח אליו את השליחים כדי לראות את הניסים שהקב"ה עשה לו, ובמקום שחזקיה ייתן את הכבוד והגדולה לה', הוא הראה להם את עושרו כאילו שהוא עצמו היה אדם חשוב[55]: (יט) וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ אֶל יְשַׁעְיָהוּ חזקיה אמר לישעיהו: טוֹב דְּבַר יְקֹוָק אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ מוסכמים עליי דברי הנבואה שאמרת, אני מקבל על עצמי את העונש שאמרת,[56] וַיֹּאמֶר חזקיה אמר לישעיהו: הֲלוֹא אִם שָׁלוֹם וֶאֱמֶת יִהְיֶה בְיָמָי הרי בימיי יהיה לי טוב, בימיי עדיין יהיה שלום ואמת, אם כן לא אכפת לי מה יקרה בימי בניי ולא אכפת לי שכל מה שיש לי יגלה לבבל לאחר מותי[57]: (כ) וְיֶתֶר דִּבְרֵי חִזְקִיָּהוּ וְכָל גְּבוּרָתוֹ וַאֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַבְּרֵכָה וְאֶת הַתְּעָלָה וכן את הברכה ותעלת המים שהוא בנה,[58] וַיָּבֵא אֶת הַמַּיִם הָעִירָה ואת המעשה בו חזקיה הכניס את מי הגיחון לתוך ירושלים כדי שבתוך העיר יהיה מים ולחיילי אשור שצרים על העיר לא יהיה מים,[59] הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה: (כא) וַיִּשְׁכַּב חִזְקִיָּהוּ עִם אֲבוֹתָיו וַיִּמְלֹךְ מְנַשֶּׁה בְנוֹ תַּחְתָּיו:

 

[1] מצודות. רלב"ג: הכל היה לאחר מפלת סנחריב ומה שהנביא אמר שחזקיה יינצל ממלך אשור הכוונה היא שהואי ינצל מאסר חדון.

[2] מצודות.

[3] מצודות.

[4] רד"ק. רש"י: "מת אתה" היינו שהוא ימות בעולם הזה "ולא תחיה" היינו שלא יזכהל עולם הבא משום שהוא לא נשא אישה.

[5] רד"ק. תרגום: הכוונה היא לקיר בית המקדש.

[6] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[7] מצודות.

[8] תרגום.

[9] רד"ק וכתב בשם חז"ל שהכוונה היא לגניזת ספר הרפואות.

[10] תרגום.

[11] מצודות. רש"י: הקב"ה מיהר להתגלות אל ישעיהו משום שהוא רצה שיוודע שהתקבלה תפילתו לפני שכולם יידעו שנגזרה מיתה על חזקיה.

[12] תרגום.

[13] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[14] תרגום.

[15] תרגום.

[16] תרגום.

[17] תרגום.

[18] רד"ק.

[19] רד"ק. רלב"ג: הכוונה היא שה' יציל אותו מידו של אסר חדון בנו של סנחריב.

[20] תרגום.

[21] מצודות. רד"ק: היה כאן נס בתוך נס. בדרך כלל התאנים מזיקות לשחין וכאן התאנים ריפאו אותו.

[22] מצודות.

[23] מצודות.

[24] רד"ק. מצודות: עצם הריפוי הוא אות גדול, וחזקיה מלא התפעלות על האות.אמנם לכאורה קשה על דבריו שהרי מיד לאחר מכן ישעיהו נותן לחזקיה אות שהוא יתרפא, ולכן קשה לומר שעצם הריפוי הוא האות. בהמשך דבריו אומר מצודות שהקב"ה בעצמו אמר לו שייתן לו אות על הדבר הזה, ואם כן יש כאן מעט הסבר לדבר.

[25] רד"ק. כמו כן כתב שהסיבה שחזקיה ביקש אות ולא הסתפק בדברי הנביא שאמר שהוא יתרפא היא משום שכאשר ישעיהו אמר לו את הגזירה, הוא אמר את הדברים בלשון כפולה: כי מת אתה ולא תחיה. לעומת זאת כאשר אמר לו שיחיה לא השתמש בלשון הכפולה. לכן חשב חזקיה שייתכן שישיעהו אמר לו את הדברים רק כדי להרגיע אותו מהבכי. רלב"ג: לא היה כאן מיעוט אמונה מצד חזקיה לבקש אות על כך שהרי חזקיה חשב שייתכן שהיה כאן תנאי לכך שהוא יתרפא, ולכן ביקש אות שהריפוי יהיה ללא תנאי.

[26] תרגום. מצודות: ה' אמר לעשות לך את האות הבא.

[27] מצודות.

[28] רד"ק. רש"י: הברירה הייתה בין חזרה אחורה והארכת היום, לבין עמידת הצל במקום במשך עשר שעות. מבחינת מילות הפסוק פירושו של רד"ק משתלב טוב יותר אך מבחינת הסבר הסיבה מדוע חזקיה בחר דווקא באפשרות של חזרת השעות אחורה, פירושו של רש"י מסביר טוב יותר מדוע בחר חזקיה בהליכת השעון אחורה. רלב"ג: כל המופת היה רק בצל ולא בשמש ובקשת חזקיה הייתה שהעננים יזוזו באופן שהצל ילך אחורה עשר מעלות וגם על ידי שהקב"ה חידש מעין ניצוצות שהאירו יותר. לפד פירושו לא היה שום שינוי ביום עצמו ורק היה שינוי בתאורה באותו היום. בפירושו לספר יהושע פרק י' פסוק יב' האריך לבאר שאין אפשרות לנביא לשנות את סדרי היום ואת מהלך השמש, וגם כשיהושע העמיד את השמש בגבעון, הכוונה היא שבני ישראל ניצחו את המלחמה במהירות לפני שהשמש הספיקה לשקוע.

[29] מצודות.

[30] מצודות.

[31] תרגום.

[32] מצודות. בשם חז"ל כתב שכאשר אחז מת, הקב"ה קיצר את היום כדי שימעיטו בהספד שלו, ועכשיו הקב"ה החזיר את החלק הזה ביום.

[33] רלב"ג.

[34] תרגום. רלב"ג: בראדך היה מלך בבל שהיה תחת שלטונו של סנחריב מלך אשור.

[35] מצודות. רש"י: עד אותו היום לא היה אדם שהיה חולה בשחין שבו חלה חזקיה והתרפא. מלך בבל ידע שחזקיה התרפא משום שהוא היה רגיל לאכול בשעה השלישית של היום, וכאשר הוא ישן עד השעה התשיעית של היום הוא רצה להרוג את עבדיו שלא העירו אותו והם הסבירו לו שהיום התארך.

[36] מצודות.

[37] מצודות.

[38] רש"י בפירושו הראשון. בפירושו השני: שמן אפרסמון.

[39] רלב"ג.

[40] תרגום.

[41] תרגום. רש"י: גם את הארון, הלוחות וספר התורה.

[42] תרגום.

[43] רש"י: חזקיה היה אחד משלושת האנשים שהקב"ה בדק אותם ונכשל (יחד עם קין ובלעם) משום שהוא היה צריך לענות לה' שהוא יודע כבר מי בא אליו.

[44] תרגום.

[45] תרגום.

[46] תרגום.

[47] תרגום.

[48] מצודות.

[49] מצודות.

[50] מצודות.

[51] מצודות. רש"י: יש כאן מידה כנגד מידה. חזקיה הראה לשליחיו של מלך בבל את הכל, וכעונש על כך לא יישאר דבר מכל דבריו שלא יילקח לבבל.

[52] מצודות.

[53] מצודות. רלב"ג: מכאן הוכחה שכאשר חזקיה היה חולה, לא היו לו עדיין בנים.

[54] מצודות. רד"ק מוסיף בשם חז"ל פירוש נוסף ואומר שהכוונה היא שבימיהם הסתרסה העבודה הזרה, דהיינו: כולם ראו שאין ממש בעבודה הזרה.

[55] רלב"ג.

[56] מצודות.

[57] מצודות.

[58] מצודות.

[59] מצודות.