דברים פרק ז

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר דברים פרק ז'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם יב' אדר תשע"ח

דברים פרק ז

(א) כִּי יְבִיאֲךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ כאשר ה' יביא אותך לארץ ישראל, וְנָשַׁל ה' ישליך, יגרש,[1] גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ עמים רבים מארץ ישראל, כדי שאתה תנחל את הארץ, הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי משה מונה את שבעת העמים שה' יגרש מפני בני ישראל: החיתי, הגרגשי, האמורי, הכנעני, הפריזי, החיוי והיבוסי, שִׁבְעָה גוֹיִם רַבִּים וַעֲצוּמִים מִמֶּךָּ בסך הכל יש שבעה עמים שיושבים בארץ ישראל, ואותם עמים הם גדולים וחזקים ממך (מבני ישראל): (ב) וּנְתָנָם יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ ה' ימסור לפניך יושבי הארץ, ה' ייתן לך לנצח את יושבי הארץ,[2] וְהִכִּיתָם עליך להכות את יושבי הארץ, הַחֲרֵם תַּחֲרִים אֹתָם עליך להשמיד את שבעת העמים האלה שיושבים בארץ כנען,[3] לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית אל תכרות ברית עם יושבי הארץ, וְלֹא תְחָנֵּם וכן, אסור לך לתת לעמים שיושבים בארץ חנייה בקרקע, אסור לתת לגויים קרקע מארץ ישראל[4]: (ג) וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם אל תתחתן עם העמים היושבים בארץ כנען, בִּתְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ וּבִתּוֹ לֹא תִקַּח לִבְנֶךָ אסור לך לתת את בתך לאישה לבני יושבי הארץ, וכן אסור לך לתת לבנך להתחתן עם אחת מבנות יושבי הארץ : (ד) כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי (הסיבה שאסור לך להתחתן עם יושבי הארץ היא) מכיוון שהגוי שנשא אישה מישראל יטה את לב הבן שנולד להם אחרי עבודה זרה,[5] וְעָבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים הבן שיוולד מבתך ומהבן של יושבי הארץ עלול לעבוד עבודה זרה, וְחָרָה אַף יְקֹוָק בָּכֶם וְהִשְׁמִידְךָ מַהֵר אם תתחתנו עם יושבי הארץ ותעבדו עבודה זרה, ה' יכעס עליכם וישמיד אתכם במהירות: (ה) כִּי אִם כֹּה תַעֲשׂוּ לָהֶם (במקום לכרות ברית עם יושבי הארץ ולהתחתן איתם) כך תעשו לעמים האלה: מִזְבְּחֹתֵיהֶם תִּתֹּצוּ יש לנתץ את המזבחות המורכבים מהרבה אבנים,[6] וּמַצֵּבֹתָם תְּשַׁבֵּרוּ וכן עליכם לשבור מזבחות הבנויים מאבן אחת (כפי שראינו, מצבה היא מזבח הבנוי מאבן אחת),[7] וַאֲשֵׁירֵהֶם תְּגַדֵּעוּן וכן עליך לקצץ את האילנות שיושבי הארץ עובדים לעבודה זרה,[8] וּפְסִילֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ וכן תשרפו את הפסלים של יושבי הארץ[9]: (ו) כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּךָ בָּחַר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה (הסיבה שאתה צריך להשמיד עבודה זרה היא) כיוון שאתה עם קדוש לה' וה' בחר בך להיות לו לעם חביב,[10] מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה (עם ישראל הוא עם חביב לה' יותר) מכל העמים האחרים שנמצאים על פני הארץ: (ז) לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים לא בגלל שאתם רבים יותר מהעמים האחרים,[11] חָשַׁק יְקֹוָק בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם ה' רצה בכם ובחר בכם[12], כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים שהרי אתם מעט יותר מהעמים האחרים, וממילא לא ייתכן שה' בחר בכם בגלל שאתם רבים[13]: (ח) כִּי אלא, ה' בחר בכם משתי סיבות:[14] 1) מֵאַהֲבַת יְקֹוָק אֶתְכֶם בגלל שה' אוהב אתכם, 2) וּמִשָּׁמְרוֹ אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵיכֶם (וסיבה נוספת לכך שה' בחר בכם היא) מחמת השבועה שנשבע לאבותיכם (אברהם, יצחק ויעקב), הוֹצִיא יְקֹוָק אֶתְכֶם בְּיָד חֲזָקָה וַיִּפְדְּךָ מִבֵּית עֲבָדִים מִיַּד פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם ומשום שתי סיבות אלה, ה' הוציא אותך ממצרים ביד חזקה (על ידי שהכה מכות רבות וחזקות במצרים), ועל ידי כך, ה' פדה אותך מעבדותך לפרעה מלך מצרים: (ט) וְיָדַעְתָּ עליך לדעת, כִּי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ הוּא הָאֱלֹהִים ה' הוא האל האמיתי בעולם, הָאֵל הַנֶּאֱמָן שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו ה' מקיים את הברית למי שמקיים מצוות מאהבה,[15] וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָיו (וכן שומר ה' את הברית) למי שמקיים מצוות מיראה,[16] לְאֶלֶף דּוֹר ה' שומר את הברית לאורך אלף דורות: (י) וּמְשַׁלֵּם לְשֹׂנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ ה' משלם לרשעים על מעשיהם הטובים בחייהם כדי שלא יזכו לעולם הבא,[17] לֹא יְאַחֵר לְשֹׂנְאוֹ ה' לא ימתין לשלם טובה לרשע,[18] אֶל פָּנָיו יְשַׁלֶּם לוֹ ה' ישלם לרשע את שכרו על מעשיו הטובים בעוד הרשע חי[19]: (יא) וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַמִּצְוָה וְאֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם עליך לשמור ולקיים את כל המצוות  שאני מצווה אותך היום לקיים:

(יב) וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה בשכר שתקבלו עליכם לשמור את המצוות האלה,[20] וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם ובשכר שתקיימו את המצוות, וְשָׁמַר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ (אם תקיימו את חלקכם בברית ותקיימו את מצוות ה') גם ה' יקיים את חלקו בברית, ויקיים את כל החסדים שנשבע לאבותיך לעשות לצאצאיהם[21]: (יג) התורה מונה את הדברים שיבואו כשכר לבני ישראל כשכר על שמירת המצוות: 1) וַאֲהֵבְךָ ה' יאהב אותך, 2) וּבֵרַכְךָ ה' יברך אותך בממון,[22] 3) וְהִרְבֶּךָ ה' ירבה את עם ישראל, 4) וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ ה' יברך את ולדות מעיך, בניך,[23] 5) וּפְרִי אַדְמָתֶךָ וכן יברך ה' את הפירות והירקות, והפירות החשובים שהם:[24] דְּגָנְךָ תבואתך, וְתִירֹשְׁךָ פירות הגפן, וְיִצְהָרֶךָ פירות הזית, 6) שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ ה' יברך את ולדות בקרך ועדרי צאנך,[25] עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ (ה' יברך את פירותיך, בניך וולדות בקרך וצאנך) בארץ ישראל: (יד) 7) בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים אתה תהיה העם המבורך מבין כל העמים, 8) לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה לא יהיה בעם ישראל אדם שאינו מוליד,[26] וּבִבְהֶמְתֶּךָ גם לא יהיו בהמות השייכות לאנשים מעם ישראל, שאינן מולידות: (טו) 9) וְהֵסִיר יְקֹוָק מִמְּךָ כָּל חֹלִי ה' יסיר ממך את כל המחלות,[27] אפילו מחלות הרגילות לבא על האדם בדרך הטבע,[28] וְכָל מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים כל המחלות שלא כדרך הטבע בהן חלו המצרים הרעים,[29] אֲשֶׁר יָדַעְתָּ (המחלות) שאתה מכיר אותן, שהרי עם ישראל ראה מחלות אלו במצרים,[30] לֹא יְשִׂימָם בָּךְ ה' לא ישים את המחלות האלה בעם ישראל, וּנְתָנָם בְּכָל שֹׂנְאֶיךָ ה' יגרום לשונאי ישראל לחלות במחלות אלו: (טז) 10) וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ תשמיד את כל העמים שה' ימסור בידך,[31] לֹא תָחֹס עֵינְךָ עֲלֵיהֶם אל תרחם על עמים אלה, וְלֹא תַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵיהֶם ואל תעבוד את אלוהי העמים שבארץ כנען, כִּי מוֹקֵשׁ הוּא לָךְ (הסיבה שצריך להשמיד את יושבי הארץ היא) מכיוון שהעמים האלה הם מכשול לעם ישראל, שהרי הם עלולים לגרום לעם ישראל לעבוד עבודה זרה[32]: (יז) כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ שמא תאמר בליבך,[33] רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי אֵיכָה אוּכַל לְהוֹרִישָׁם איך אוכל לכבוש את ארץ כנען מיד העמים החזקים היושבים בה?[34]: (יח)  לֹא תִירָא מֵהֶם אני מצווה אתכם שלא לפחד מיושבי הארץ, ושלא תחששו שלא תצליחו לכבוש את הארץ מהם, זָכֹר תִּזְכֹּר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לְפַרְעֹה וּלְכָל מִצְרָיִם אלא תזכור את כל מה שה' עשה לפרעה ולעם המצרי: (יט) הַמַּסֹּת הַגְּדֹלֹת הניסים הגדולים,[35] אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ שראית במצרים, וְהָאֹתֹת וכן האותות שראית במצרים, כמו הפיכת המטה לנחש,[36] וְהַמֹּפְתִים וכן המכות בהן הוכו המצרים שראית,[37] וְהַיָּד הַחֲזָקָה וכן עליך לזכור את מכת דבר,[38] וְהַזְּרֹעַ הַנְּטוּיָה וכן עליך לזכור את מכת בכורות,[39] אֲשֶׁר הוֹצִאֲךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ (עליך לזכור) את כל הניסים בהם הוציא אותך ה' ממצרים, כֵּן יַעֲשֶׂה יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לְכָל הָעַמִּים אֲשֶׁר אַתָּה יָרֵא מִפְּנֵיהֶם ה' יכה את יושבי הארץ על ידי ניסים כמו שהוא היכה את המצרים, ולכן אין לך ממה לפחד: (כ) וְגַם אֶת הַצִּרְעָה יְשַׁלַּח יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בָּם בנוסף לניסים שעשיתי למצרים, אשלח את הצירעה. הצירעה היא חרק שהיה מטיל ארס והורג את יושבי הארץ. אמנם, הצירעה לא עברה את הירדן, והיא עזרה לבני ישראל בכיבוש ארץ סיחון ועוג שהיא בעבר הירדן המזרחי,[40] עַד אֲבֹד הַנִּשְׁאָרִים עד שיושמדו הנשארים מבין יושבי הארץ, וְהַנִּסְתָּרִים מִפָּנֶיךָ וכן יושמדו יושבי הארץ שמתחבאים ממך: (כא) לֹא תַעֲרֹץ מִפְּנֵיהֶם אל תישבר מיושבי הארץ, אל תפחד מהם,[41] כִּי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא כיוון שה' הוא אל גדול וחזק והוא ישמיד את יושבי הארץ מפניך: (כב) וְנָשַׁל יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם הָאֵל מִפָּנֶיךָ מְעַט מְעָט ה' יוריש את הגויים האלה מפניך לאט לאט,[42] לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם מַהֵר לא תוכל להשמיד את יושבי הארץ מהר,[43] פֶּן תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה מחשש שאם תשמיד את יושבי הארץ מהר, והארץ תהיה שוממה מתושבים, יתרבו חיות מזיקות[44]: (כג) וּנְתָנָם יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ ה' יפיל את יושבי הארץ לפניך במלחמה, אתה תנצח את יושבי הארץ, וְהָמָם מלשון הָם, ה' יזרע בלבול במחנות הצבא של האוייב,[45] מְהוּמָה גְדֹלָה ותהיה מהומה גדולה במחנה האויב בעקבות מעשה זה של ה', עַד הִשָּׁמְדָם עד שהאויב יושמד: (כד) וְנָתַן מַלְכֵיהֶם בְּיָדֶךָ ה' ימסור בידך את מלכיהם של יושבי הארץ לאות ניצחון,[46] וְהַאֲבַדְתָּ אֶת שְׁמָם מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם תמחק את שמם של יושבי הארץ מתחת השמים על ידי שתשמיד אותם,[47] לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ בְּפָנֶיךָ עַד הִשְׁמִדְךָ אֹתָם לא יהיה אחד מיושבי הארץ שיצליח להתייצב מולך למלחמה לפני שתצליח להשמיד אותם: (כה) פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ את פסלי העבודה זרה של יושבי הארץ תשרוף באש, לֹא תַחְמֹד כֶּסֶף וְזָהָב עֲלֵיהֶם וְלָקַחְתָּ לָךְ אל תתפתה לקחת את הכסף והזהב אשר על הפסלים,[48] פֶּן תִּוָּקֵשׁ בּוֹ שמא, אם תיקח מהזהב והכסף שעל הפסלים תבוא לידי תקלה,[49] כִּי תוֹעֲבַת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ הוּא העבודה זרה היא מרוחקת מה' היות וה' שונא אותה[50]: (כו) וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ אל תכניס לתוך ביתך כל דבר הקשור לעבודה זרה, גם אם לא מדובר בעבודה זרה עצמה, אלא בדברים המשמשים לעבודה זרה,[51] וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ אם תכניס לביתך דברים הקשורים לעבודה זרה, מגיע לך להיות מושמד כמותה,[52] שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ וְתַעֵב תְּתַעֲבֶנּוּ תיגעל מהעבודה זרה ותרחיק אותה,[53] כִּי חֵרֶם הוּא שהרי העבודה זרה היא חרם, והיא כמושמדת בעיני ה'[54]:

 

 

[1] רש"י.

[2] אונקלוס.

[3] אונקלוס.

[4] רש"י בפירושו השני. בפירושו הראשון: אסור לתת להם חן לומר כמה נאה גוי זה.

[5] אונקלוס ורש"י. רש"י למד מכאן שבנך הבא מגוי ויהודיה נחשב כיהודי וכאשר הוא בא מגויה, אין הבן נחשב ליהודי.

[6] רש"י.

[7] רש"י.

[8] אונקלוס + רש"י.

[9] רש"י.

[10] אונקלוס.

[11] רש"י. בפירושו עפ"י הדרש: בגלל שאתם ממעיטים עצמכם לפניי.

[12] אונקלוס.

[13] רש"י.

[14] רש"י.

[15] רש"י.

[16] רש"י. א"ע: הכוונה לדורות הבאים או שמדובר במי שאוהב את ה' בלב ושומרי מצוותיו הם מי שמקיימים בפועל.

[17] רש"י.

[18] אונקלוס.

[19] אונקלוס.

[20] א"ע. אונקלוס: בסיבוב, סיבת. הסיבה שה' ישמור את חלקו ברית הוא בגלל שתשמרו את מצוות ה'. רש"י: מצוות שאדם דש בעקביו. רמב"ן בפירושו הראשון בעבור ובפירושו השני – באחרית, כלומר: תוצאה. פירוש המשפטים הוא שדיני ממונות. (רמב"ן מרחיב בנושא משמעות השם יעקב) אוה"ח: "והיה" – לשון שמחה, יהיה לכם שמחה על קיום המצוות. השמחה היא רק בסיום הקיום ולא בדרך. כמו"כ יש שמחה בשמים בזמן שישראל מקיימים ולומדים את התורה. "עקב": כדי שאדם ישמע את התורה, הוא צריך להתנהג כמו עקב, בשפלות. כלי יקר: הסיבה שרש"י לא פירש פס' זה באותו אופן שפי' "עקב אשר שמע אברהם בקולי" הוא שהרי בפס' לפני כן מוזכרים המצוות כולם, גם החוקים וגם המשפטים, ואילו בפס' כאן מוזכרים רק המשפטים, סימן שבמילה "עקב" מוזכר גם חוקים.

[21] אונקלוס ורש"י. ספורנו: כל שכר שיש בעוה"ז הוא מצד החסד היות והשכר האמיתי הוא לעוה"ב.

[22] ספורנו. רמב"ן: לא יקרה לך דבר רע בגלל ששמרת את המשפט. כן פירש "והרבך": ה' לא יתן לך להתמעט בגלל שאתה מקיים את מצוות ה', כמו עיר הנידחת.

[23] אונקלוס.

[24] א"ע.

[25] רש"י + אונקלוס.

[26] רש"י.

[27] אונקלוס.

[28] ספורנו.

[29] א"ע.

[30] עפ"י אונקלוס. ספורנו: המכות שעם ישראל ראה על הים.

[31] אונקלוס. א"ע: הכוונה היא לאכול כמו לחם.

[32] אונקלוס.

[33] רש"י ואונקלוס.

[34] עפ"י רש"י. ספורנו פירש שאין הכוונה לאיסור, ההיפך הוא הנכון, תאמר בלבבך שיושבי הארץ כ"כ חזקים ובלי סיוע מה' לא היה ניתן לנצחם.

[35] אונקלוס. רש"י פירש מלשון ניסיונות.

[36] רש"י.

[37] רש"י.

[38] רש"י.

[39] רש"י.

[40] רש"י ואונקלוס בתוספת ביאור עפ"י רש"י בשמות כג', כח. רמב"ן מסכים לרש"י שמדובר בחרק, אך שובר שפעולת הצרעה הייתה בשתיים: היא הייתה מחשיכה את הארץ כך שיושבי הארץ לא היו יכולים להילחם (לא הייתה רק צרעה אחת והיא הייתה פועלת כמו הארבה במקרה זה), וכן היא הייתה אוכלת את כל היבול של יושבי הארץ.  א"ע: הצרעה היא סוג של מחלה שה' יכה בה את יושבי הארץ.

[41] אונקלוס.

[42] אונקלוס.

[43] עפ"י אונקלוס.

[44] אונקלוס. רש"י כותב שמכאן שהיה גלוי לפני ה' שעם ישראל עתיד לחטוא שהרי אם עושים רצונו של מקום, אין מה לחשוש מפני חיות.

[45] רש"י: שורש המם הוא ה.מ. לעומת רשב"ם שהשורש הוא ה.מ.מ., אך לשניהם פירוש המילה הוא אותו פירוש.

[46] עפ"י אונקלוס. אוה"ח: ה' יכניע את המלכים בעוד הם חיים.

[47] אונקלוס.

[48] רמב"ן וא"ע בפירושו הראשון. בפירושו השני פירש א"ע שהכוונה היא לא לקחת כסף מאת יושבי הארץ כדי להשאיר את הפסלים בארץ.

[49] אונקלוס. ספורנו: לפעמים אדם מצליח עם הכסף שעל הע"ז וחושב שההצלחה היא בזכות הע"ז.

[50] עפ"י אונקלוס.

[51] רמב"ן.

[52] אונקלוס (ועיין דעת מקרא).

[53] עפ"י אונקלוס.

[54] עפ"י אונקלוס.