מתי אמרו ישראל שירה על הים

שאלה זו כוללת שני שלבים של שאלה ושני שלבים של תשובה

האם כתבתם מאמר מקיף לבאר סתירה ברש''י בין בשלח שכתב ביום השביעי אמרו שירה ואילו בשלח לף כתב ביום השמיני לצאתם?

 

חן חן על תשובתו הברורה והנעימה
אכן צודק לא סתירה ברשי ממש אלא כמו שביאר על רבי משה הדרשן. ובעצם זה שרשי הביא אותו בלי לרמוז שהוא כתב אחרת בפרשת בשלח זה אומר שזה יכול ללכת ביחד
אבל אשמח מאוד הרחבה על מה ששאל בראשונה. וגם קישורים.
כמדומני שעיינתי במפרשי רשי בזמנו וכולם כמדומני הולכים עם הרעיון שהיציאה התחילה כבר ביום קודם לכן. לא ברור לי כל כך התירוץ הזה.
אבל דבר חדש מצאתי בדברי הטורי זהב בספרו על התורה שכתב שם חידוש מבהיל שמונים ג ימים שנתן להם פרעה רק יום יחד עם לילה ועל כרחך להתחיל זאת רק בטז ניסן ולא מטו שחסר לו לילה. 
עצם דבר זה חידוש האם יש אחרים שדוגלים בחידוש זה איני יודע לא מצאתי מי מדבר בנקודה זו.
אך גם אחר חידוש זה אינו מיושב בדקדוק לשון רשי. מפורש כותב שאת השירה ביום השביעי היום תקנו כנגד השבעה ימים של אז ולמה לא כנגד יום השמיני מהיציאה בפועל. או מדוע רשי ספר שבעה ימים ולא שמונה למה החשבון היה בדווקא לפי הימים של פרעה. יש כאן רעיון לשמונה ושבע אבל לא בכדי ליישב את רבי משה הדרשן
ואפילו לפי מה שהדגשתם לעיל שזו שאלה על רבי משה הדרשן ולא על רשי. גם כן לא מיושב מידי. שהרי רשי כתב שנכנסו לים בשביעי וכנגד זה אומרים שירה בשביעי של פסח ואם כן מוכרח שאז זה היה שביעי של פסח מצריים והרי פסח מצריים ודאי התחיל בטו ולא בטז ולא קשור לחשבון מניית השלושה ימים של פרעה. נשמח לקבל דין ודברים בענין.

הרב המשיב: מערכת אוצר התורה - ושננתם תאריך ניסן תשע"ט

מועדים לשמחה וסליחה על העיכוב במתן תשובות.

לענ"ד לא נכון לומר שיש סתירה בדברי רש"י. רש"י בפרשת בשלח מביא את דברי בעל סדר עולם, שרש"י באופן כללי מקבל אותו כמקור מוסמך לקביעת תאריכים ושנים (בניגוד לראשונים אחרים) ודבריו בפרשת בשלח פורסים את שיטתו. בפרשת שלח רש"י הביא בסוף פירושו על פרשת ציצית, את דבריו של רבי משה הדרשן, כפי שהוא עושה זאת במקומות אחרים, ואין להקשות מפירוש רש"י על תוספת שהביא בשם ר' משה הדרשן.
השאלות שצריך לשאול הן:
א. מדוע הביא רש"י גם את דברי ר' משה הדרשן ולא הסתפק בפירושו (לפרשת ציצית). זו שאלה רחבה יותר בכלל על מקומו של ר' משה הדרשן בפירוש רש"י, ואם יש רצון אוכל להרחיב על כך.
ב. כיצד יתכן שר' משה הדרשן כתב שהשירה נאמרה ביום השמיני? על כך עונים פרשני רש"י (במקרה זה, רובם מובאים בשפתי חכמים בשני המקומות) וכדאי לעיין שם.
המשך תשובה:
על מנת להבין את הבאת רבי משה הדרשן עלינו להבין את מטרת רש"י בכתיבת פירושו, שם מצאנו שתי גישות עיקריות. רש"י בפירושו לבראשית ג,ח כתב שהוא מפרש על פי פשט המקראות. גישתה של נחמה ליבוביץ הייתה שכך דרכו של רש"י בכל מקום, וכל פירוש שהוא מביא נועד לפתור פשט בכתובים. גם המדרשים שהביא רש"י בתוך דבריו נועדו לפתור שאלות המתעוררות בהקשר של הפשט. לעומתה טען הרב יהודה קופרמן (ראש המכללה בבית וגן) שרש"י בעיקרו התכוון לפתור קושיות פרשניות, אך אין זה מן הנמנע שבחלק גדול מהמקרים הוא מביא מדרשים שלא באו כמעה על קושי בפשט, אלא מצרכים נוספים כצרכים חינוכיים ועוד.
חננאל מאק, בספרו "מסודו של משה הדרשן" עמ' 138 כתב כפי שיטתה של נחמה, שכל מקום שרש"י הביא את מדרשו של ר משה הדרשן, הוא התכוון לפתור בכך קושי בפשט המקראות. לענ"ד דבריו אינם נכונים, והמקרה שלפנינו מוכיח זאת. לענ"ד לרש"י לא היה קשה דבר בפירוש שהביא עד עתה, והוא הביא את מדרשו של ר משה כדי להסביר בהרחבה גדולה יותא על מצוות ציצית. לו רש"י היה רוצה להסביר ביתר פירוט את הקשר שבין מצוות ציצית ליציאת מצרים, הוא היה מביא את הגמ' במסכת ב"מ סא,ב.
לא הבנתי את הדברים שנכתבו בסוף השאלה. ר משה הדרשן כותב שאמרו שירה ביום השמיני (שסותר את סדר עולם ואת הירושלמי), ועל מנת לענות על כך פירוש חלק מהפרשנים שהספירה מתחילה בי"ד - משעת הקרבת קרבן פסח, ולא בט"ו, משעת היציאה עצמה. אין בכך שום קושי, שכן לפי פירוש זה גם ר משה הדרשן מסכים שהשירה נאמרה ביום השביעי ליציאת מצרים, אלא שהוא מונה גם את י"ד, בניגוד לדברי הירושלמי וסדר עולם. דברי הט"ז רק מיישבים כיצד ר משה הדרשן החשיב את יום י"ד ליום שלם, ועל כך כתב שאין מונים את היום הראשון משום שהוא לא כלל את הלילה, ובדברי חז"ל כללו רק ימים שכללו את הלילה עימם.