שמות פרק לז

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר שמות פרק לז'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם י אדר תשע"ח

שמות פרק לז

(א) וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל אֶת הָאָרֹן עֲצֵי שִׁטִּים בצלאל עשה את הארון שהיה עשוי מעצי שיטים,[1] אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ מידות הארון היו: אורך- שתיים וחצי אמות, רוחב – אמה וחצי וגובהו של הארון היה אמה וחצי: (ב) וַיְצַפֵּהוּ זָהָב טָהוֹר מִבַּיִת וּמִחוּץ בצלאל ציפה את הארון שהיה עשוי מעצי שיטים על ידי שבנה עוד שני ארונות: ארון פנימי וארון חיצוני שהיו עשויים מזהב, וכך יצא שהארון האמצעי היה מצופה בזהב, כאשר הכניסו אותו בין הארון הפנימי לארון החיצוני, וַיַּעַשׂ לוֹ זֵר זָהָב סָבִיב בצלאל עשה זר מזהב שהיה מסביב לארון, בחלקו העליון: (ג) וַיִּצֹק לוֹ אַרְבַּע טַבְּעֹת זָהָב עַל אַרְבַּע פַּעֲמֹתָיו בצלאל עשה ארבע טבעות זהב בארבע זוויות הארון, וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת עַל צַלְעוֹ הָאֶחָת וּשְׁתֵּי טַבָּעוֹת עַל צַלְעוֹ הַשֵּׁנִית שתיים מהטבעות היו על צד אחד של הארון והשתיים האחרות היו על הצד השני של הארון: (ד) וַיַּעַשׂ בַּדֵּי עֲצֵי שִׁטִּים וַיְצַף אֹתָם זָהָב בצלאל עשה מוטות שהיו עשויים מעצי שיטים, ואת המוטות ציפה בצלאל בזהב: (ה) וַיָּבֵא אֶת הַבַּדִּים בַּטַּבָּעֹת עַל צַלְעֹת הָאָרֹן בצלאל הכניס את הבדים, את המוטות, לתוך הטבעות שהיו על צידי הארון, לָשֵׂאת אֶת הָאָרֹן מטרת הבדים הייתה כדי לשאת בהם את הארון: (ו) וַיַּעַשׂ כַּפֹּרֶת זָהָב טָהוֹר בצלאל עשה את הכפורת, את המכסה לארון, מזהב טהור, אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכָּהּ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבָּהּ אורך הכפורת היה שתי אמות וחצי ורחבה של הכפורת היה אמה וחצי: (ז) וַיַּעַשׂ שְׁנֵי כְרֻבִים זָהָב בצלאל עשה על הכפורת את הכרובים, את הדמויות שפרצופיהן היו בדמות תינוק,  מִקְשָׁה עָשָׂה אֹתָם בצלאל עשה את הכרובים ממקשה אחת של זהב, ולא על ידי חיבור חלקי זהב אחד לשני, מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת כל אחד מהכרובים עמד בקצה אחר של הכפורת: (ח) כְּרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה אחד הכרובים היה בצד אחד של הכפורת, וּכְרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה הכרוב השני היה בקצה השני של הכפורת, מִן הַכַּפֹּרֶת עָשָׂה אֶת הַכְּרֻבִים מִשְּׁנֵי קְצוֹתָיו את הכרובים הכין בצלאל מאותו גוש זהב ממנו הכין את הכפורת. בצלאל גילף מגוש אחד של זהב הן את הכפורת והן את הכרובים, ללא שהוסיף זהב: (ט) וַיִּהְיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה לכרובי הזהב היו כנפיים שהיו סוככים על גבי הכפורת. כנפיים אלו עלו עד לראשיהם של הכרובים ומשם סוככו על הכפורת, כך שהיה אוויר של עשרה טפחים בין כנף הכרוב לכפורת, סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפֹּרֶת כנפי הכרובים סוככו על הכפורת, וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו הפנים של הכרובים היו אחד מול השני, אֶל הַכַּפֹּרֶת הָיוּ פְּנֵי הַכְּרֻבִים פניהם של הכרובים יהיו מופנות כלפי אמצע הכפורת: (י) וַיַּעַשׂ אֶת הַשֻּׁלְחָן עֲצֵי שִׁטִּים חכמי הלב עשו את השולחן מעצי שיטים, אַמָּתַיִם אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ מידות השולחן היו: אורך – שתי אמות, רוחב – אמה אחת, וגובהו היה אמה וחצי: (יא) וַיְצַף אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר חכמי הלב ציפו בזהב את השולחן שהיה עשוי מעצי שיטים, וַיַּעַשׂ לוֹ זֵר זָהָב סָבִיב חכמי הלב עשו זר מסביב לשולחן: (יב) וַיַּעַשׂ לוֹ מִסְגֶּרֶת טֹפַח סָבִיב חכמי הלב עשו מסביב לשולחן מעין מסגרת שהייתה גבוהה טפח, שהקיפה את השולחן. בפירוש המסגרת נחלקו רבותינו האם הכוונה למסגרת שהייתה מעל לטבלת השולחן, או שמא המסגרת הייתה מתחת לטבלת השולחן, בין רגלי השולחן, וַיַּעַשׂ זֵר זָהָב לְמִסְגַּרְתּוֹ סָבִיב הזר שעשו לשולחן הקיף את המסגרת אותה עשו: (יג) וַיִּצֹק לוֹ אַרְבַּע טַבְּעֹת זָהָב חכמי הלב יצקו זהב והכינו לשולחן ארבע טבעות מזהב, וַיִּתֵּן אֶת הַטַּבָּעֹת עַל אַרְבַּע הַפֵּאֹת אֲשֶׁר לְאַרְבַּע רַגְלָיו חכמי הלב שמו את טבעות הזהב בזוויות של ארבע הרגליים של השולחן. לשולחן היו ארבע רגליים מרובעות, ובזוויות הקיצוניות של כל אחת מרגלי השולחן הונחו הטבעות: (יד) לְעֻמַּת הַמִּסְגֶּרֶת הָיוּ הַטַּבָּעֹת הטבעות היו בסמוך למסגרת שהייתה מסביב לשולחן, בָּתִּים לַבַּדִּים הטבעות שימשו בתור בתים לבדים, למוטות. היו מכניסים את המוטות לתוך הטבעות, לָשֵׂאת אֶת הַשֻּׁלְחָן הבדים שנכנסו לתוך הטבעות שימשו כדי לשאת את השולחן: (טו) וַיַּעַשׂ אֶת הַבַּדִּים עֲצֵי שִׁטִּים חכמי הלב עשו את הבדים מעצי שיטים, וַיְצַף אֹתָם זָהָב חכמי הלב ציפו את הבדים בזהב, לָשֵׂאת אֶת הַשֻּׁלְחָן הבדים שימשו לנשיאת השולחן ממקום למקום: (טז) וַיַּעַשׂ אֶת הַכֵּלִים אֲשֶׁר עַל הַשֻּׁלְחָן אֶת קְעָרֹתָיו וְאֶת כַּפֹּתָיו וְאֵת מְנַקִּיֹּתָיו וְאֶת הַקְּשָׂוֹת אֲשֶׁר יֻסַּךְ בָּהֵן זָהָב טָהוֹר חכמי הלב עשו את הכלים של השולחן מזהב טהור: הקערות הן התבניות בהן היו אופים את לחם הפנים. היו שני סוגים של תבניות בתבנית ברזל היו אופים את לחם הפנים ואילו בתבנית זהב היו מניחים את לחם הפנים על השולחן. הכפות שימשו לנתינת הלבונה על השולחן. הלבונה היא סוג של בושם שמופק מעץ, ובכל אחת מהכפות הניחו קומץ לבונה. יש הסוברים שלכל כף הייתה ידית אחת ויש הסוברים שהיו להן שתי ידיות, וכל ידית הייתה מונחת על לחם הפנים העליון שבכל מערכה, כך שהכף הייתה מונחת על גבי לחם הפנים. הקשוות הן נראו כחצאי קנים שחתכו אותם לאורכם (אלא שהקשוות היו עשויות מזהב), ועל כל אחד מהלחמים היו שמים שלש קשוות חוץ מעל הלחם החמישי שהיו עליו רק שתי קשוות. אורך הקנים היה אמה - כרוחב השולחן. מנקיות הן ארבעה יתדות שהיו באורך השולחן, ועמדו על הקרקע וגובהם עלה מעל לגובה השולחן. בתוך המנקיות היו מעין נקבים בהם הניחו את הקשוות. "אשר יסך בהם" הכוונה היא לקשוות שסוככו על השולחן: (יז) וַיַּעַשׂ אֶת הַמְּנֹרָה זָהָב טָהוֹר חכמי הלב עשו את המנורה מזהב טהור, מִקְשָׁה עָשָׂה אֶת הַמְּנֹרָה המנורה נעשתה ממקשה אחת של זהב, חכמי הלב לקחו גוש אחד של זהב, וגילפו מגוש זהב זה את המנורה, יְרֵכָהּ בסיס המנורה, וְקָנָהּ הקנה האמצעי של המנורה, גְּבִיעֶיהָ מעין כוסות שהיו בראש כל אחד מקני המנורה. כוסות אלו לא שימשו לקיבול שמן, אלא שימשו ליופי, כַּפְתֹּרֶיהָ בליטות של כפתורים עגולים שבלטו מהמנורה לצורך נוי, וּפְרָחֶיהָ ציורים של פרחים, בליטות של פרחים שהיו על המנורה, מִמֶּנָּה הָיוּ (בסיס המנורה, הקנה של המנורה, הגביעים, הכפתורים והפרחים) היו מאותו גוש של זהב ממנו הייתה עשויה המנורה. חמשת הדברים הללו, לא נוספו על המנורה לאחר עשייתה, אלא כאשר גילפו את גוש הזהב, גילפו את הגוש בצורה שהיו בה הקנה, הירך, הגביעים, הכפתורים והפרחים: (יח) וְשִׁשָּׁה קָנִים יֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ מצידי המנורה יצאו בסך הכל שישה קנים (בנוסף לקנה האמצעי), שְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הָאֶחָד וּשְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי מכל אחד מצידי המנורה יצאו שלשה קנים של המנורה: (יט) שְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד על שלשת הקנים שיצאו מצד אחד של הקנה האמצעי של המנורה, היו שלשה גביעים עליהם היו חרוצים חריצות של שקדים, כַּפְתֹּר וָפֶרַח וכן היה על כל קנה, כפתור ופרח לקישוט, וּשְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בְּקָנֶה אֶחָד כַּפְתֹּר וָפָרַח וכן, על שלשת הקנים שיצאו מהצד השני של הקנה האמצעי של המנורה, היו שלשה גביעים עליהם היו חרוצים חריצות של שקדים, והיה על כל קנה כפתור ופרח לקישוט, כֵּן לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן הַמְּנֹרָה כך, על כל אחד מששת הקנים שיצאו מהקנה האמצעי היו: (א) שלשה גביעים עם חריצות של שקדים (ב) כפתור (ג) פרח: (כ) וּבַמְּנֹרָה אַרְבָּעָה גְבִעִים על הקנה האמצעי של המנורה היו ארבעה גביעים: שלשה גביעים היו על החלק העליון של הקנה האמצעי, מעל לנקודת היציאה של הקנים, וגביע אחד שהיה מתחת לנקודת יציאת הקנים, מְשֻׁקָּדִים כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ על הקנה האמצעי היו גם כפתורים ופרחים עליהם היו חריצות של שקדים: (כא) וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה בנקודת היציאה של שני הקנים הראשונים מהקנה האמצעי, היה כפתור, וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה וכן, בנקודת היציאה של שני הקנים השניים מהקנה האמצעי, היה כפתור, וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה בנקודת היציאה של שני הקנים השלישיים מהקנה האמצעי, היה כפתור, לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִמֶּנָּה כך יש לעשות לששת הקנים שיוצאים מהקנה האמצעי: יש לעשות לכל אחד מהם את הגביעים, הכפתורים והפרחים: (כב) כַּפְתֹּרֵיהֶם וּקְנֹתָם מִמֶּנָּה הָיוּ הכפתורים והקנים היו מהמנורה, מאותו גוש זהב ממנו עשו את המנורה, כֻּלָּהּ מִקְשָׁה אַחַת זָהָב טָהוֹר כל המנורה הייתה עשויה מקשה זהב, מאותו גוש זהב: (כג) וַיַּעַשׂ אֶת נֵרֹתֶיהָ שִׁבְעָה חכמי הלב עשו את שבעת נרות המנורה, מעין כוסיות שלתוכן שפכו את השמן ונתנו את הפתילות, וּמַלְקָחֶיהָ וּמַחְתֹּתֶיהָ המלקחיים שהיו מעין צבתות ועל ידיהן הכהן היה אוחז בפתילות המנורה כדי להוציא את הפתילות המשומשות, והמחתות שהיו מעין יעים בהם היו חותים את האפר שהצטבר בתוך הנרות, זָהָב טָהוֹר הנרות, המלקחיים והמחתות היו עשויים מזהב טהור: (כד) כִּכָּר זָהָב טָהוֹר עָשָׂה אֹתָהּ וְאֵת כָּל כֵּלֶיהָ סך כל הזהב שהשתמשו בו לעשיית המנורה וכליה (המלקחיים והמחתות) היה במשקל של כיכר זהב: (כה) וַיַּעַשׂ אֶת מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת חכמי הלב עשו את מזבח הקטורת, המזבח הפנימי, עֲצֵי שִׁטִּים המזבח הפנימי היה עשוי מעצי שיטים, אַמָּה אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ רָבוּעַ מידות המזבח הפנימי היו: אורך – אמה, ורוחב – אמה, וְאַמָּתַיִם קֹמָתוֹ גובה המזבח הפנימי היה שתי אמות, מִמֶּנּוּ הָיוּ קַרְנֹתָיו קרנות המזבח הפנימי היו עשויות מאותם לוחות של עצי שיטים מהם היו עשויות הדפנות של המזבח, ולא הוסיפו אותן לאחר מכן: (כו) וַיְצַף אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר חכמי הלב ציפו את המזבח הפנימי בזהב טהור, אֶת גַּגּוֹ וְאֶת קִירֹתָיו סָבִיב וְאֶת קַרְנֹתָיו חכמי הלב ציפו בזהב את גג המזבח, את דפנות המזבח ואת קרנות המזבח, וַיַּעַשׂ לוֹ זֵר זָהָב סָבִיב חכמי הלב עשו זר מזהב שהקיף את המזבח הפנימי: (כז) וּשְׁתֵּי טַבְּעֹת זָהָב עָשָׂה לוֹ מִתַּחַת לְזֵרוֹ חכמי הלב עשו שתי טבעות זהב מתחת לזר שהקיף את המזבח, עַל שְׁתֵּי צַלְעֹתָיו חכמי הלב עשו שתי טבעות על שני צדדי הארון. בכל צד עשו שתי טבעות, וכך מבואר שהיו בסך הכל ארבע טבעות, עַל שְׁנֵי צִדָּיו הטבעות היו בשני הצדדים השונים של המזבח הפנימי, לְבָתִּים לְבַדִּים לָשֵׂאת אֹתוֹ בָּהֶם הטבעות שימשו לבתים של הבדים, כדי שיוכלו לשאת את המזבח. את המוטות, הבדים, הכניסו לתוך הטבעות, וכך היה ניתן לשאת את המזבח: (כח) וַיַּעַשׂ אֶת הַבַּדִּים עֲצֵי שִׁטִּים חכמי הלב עשו את הבדים מעצי שיטים, וַיְצַף אֹתָם זָהָב חכמי הלב ציפו את הבדים בזהב: (כט) וַיַּעַשׂ אֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה קֹדֶשׁ וכן עשו חכמי הלב את שמן המשחה, שכאשר משתמשים בו ומושחים בו את כלי המשכן, הם מתקדשים,[2] וְאֶת קְטֹרֶת הַסַּמִּים טָהוֹר וכן עשו חכמי הלב את קטורת הסמים מבשמים שלא הייתה בהם פסולת,[3] מַעֲשֵׂה רֹקֵחַ חכמי הלב הכינו את הבשמים כפי שמכינים מרקחות[4]:

 

[1] רש"י: על שם שמסר נפשו על המלאכה, התורה כתבה שהוא זה שעשה את הארון. א"ע: הכוונה היא שבצלאל ממש עשה את הארון כיוון שהוא היה היחיד שידע כיצד בונים את הארון על כל הסודות הגלומים בעשייתה. רמב"ן (פרק לו' פס' ח') שכל חכמי הלב עשו את כל הכלים, וכן משמע מאוה"ח שם.

[2] רש"י פרק ל' פסוק ל'.

[3] ספורנו.

[4] רמב"ן: הסיבה שלא מוזכרים כאן כל הפרטים כמו שמצאנו שמוזכרים כל הפרטים בכלי המשכן האחרים היא מכיוון שלא נאמרה בהם הצוואה כאשר סיימו לעשות כן.