מיכה פרק ג

מיכה פרק ג

(א) וָאֹמַר אני (מיכה הנביא) אמרתי כך: שִׁמְעוּ נָא רָאשֵׁי יַעֲקֹב ראשי בני ישראל תשמעו עכשיו את דבריי,[1] וּקְצִינֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל וכן האנשים החשובים שבבני ישראל (תשמעו עכשיו את דבריי),[2] הֲלוֹא לָכֶם לָדַעַת אֶת הַמִּשְׁפָּט אתם (האנשים החשובים בישראל) הייתם צריכים לדעת את דבר המשפט ולהציל את הנגזלים מידי הגזלנים[3]: (ב) שֹׂנְאֵי טוֹב וְאֹהֲבֵי רָע אך האנשים החשובים בישראל שונאים את הטוב ואוהבים את הרע,[4] גֹּזְלֵי עוֹרָם מֵעֲלֵיהֶם וּשְׁאֵרָם מֵעַל עַצְמוֹתָם (הנביא מתאר את הגזל הרב שראשי העם היו שותפים לו:) אתם גוזלים עד שהדבר נחשב כאילו שאתם מפשיטים את עורו של הנגזל ומורידים מעצמותיו את הבשר שיש עליהם[5]: (ג) וַאֲשֶׁר אָכְלוּ שְׁאֵר עַמִּי ראשי העם אכלו את הבשר של העם שלי (של ה') כאשר הכוונה היא לכך שראשי העם גזלו והציקו לצדיקים,[6] וְעוֹרָם מֵעֲלֵיהֶם הִפְשִׁיטוּ ראשי העם הציקו כל כך לצדיקים שבעם ישראל עד שנחשב הדבר כאילו שהם הפשיטו את העור מעליהם, וְאֶת עַצְמֹתֵיהֶם פִּצֵּחוּ והם (ראשי העם) פיצחו את העצמות של הצדיקים בישראל, פתח את העצמות כדי לקחת את מיח העצמות,[7] וּפָרְשׂוּ כַּאֲשֶׁר בַּסִּיר ולאחרמ כן היו ראשי העם פורסים את עצמות הצדיקים לחתיכות כמו שפורסים את הבשר לפרוסות כדי לשים את הבשר בסיר,[8] וּכְבָשָׂר בְּתוֹךְ קַלָּחַת וכמו שפורסים בשר כדי לשים אותו בתוך הקלחת. (יש כאן כפילות על צלע הפסוק הקודם). הנביא מדמה את האופן בו הציקו ראשי העם לצדיקים לאכילת העור, הפשטת הבשר, פיצוח העצמות כדי לרוקן אותו מהמיח ולאחר מכן פריסת העצמות לכדי פרוסות[9]: (ד) אָז יִזְעֲקוּ אֶל יְקֹוָק וְלֹא יַעֲנֶה אוֹתָם בשעה שתבוא הפורענות על בני ישראל, הם יזעקו אל ה' כדי שיסיר מהם את הפורענות, אך ה' לא יענה להם,[10] וְיַסְתֵּר פָּנָיו מֵהֶם ה' יסתיר את פניו מבני ישראל בשעה שיביא עליהם את הפורענות,[11] בָּעֵת הַהִיא כַּאֲשֶׁר הֵרֵעוּ מַעַלְלֵיהֶם כמו שבני ישראל עשו מעשים רעים וכאשר העניים שהם עשקו היו צועקים מחמת העושק שעשקו אותם, הם (בני ישראל) היו מתעלמים מזעקת העניים, כך אני (ה') אתעלם מזעקת בני ישראל בשעה שתבוא עליהם הפורענות[12]: (ה) כֹּה אָמַר יְקֹוָק עַל הַנְּבִיאִים הַמַּתְעִים אֶת עַמִּי כך אמר ה' על נביאי השקר שמתעים את עם ישראל מדרך ה':[13] הַנֹּשְׁכִים בְּשִׁנֵּיהֶם וְקָרְאוּ שָׁלוֹם מי שנותן לנביא השקר דבר כדי שהוא (נביא השקר) ינשוך אותו עם השיניים, נביא השקר מתנבא עליו דברים טובים,[14] וַאֲשֶׁר לֹא יִתֵּן עַל פִּיהֶם וְקִדְּשׁוּ עָלָיו מִלְחָמָה ומי שאינו נותן לנביא השקר דבר טוב לאכול, הרי שנביא השקר מזמין עליו מלחמה, אומר שתבוא עליו מלחמה (או כל פורענות אחרת). הנביא אומר שנבואת השקר של נביאי השקר הייתה תלויה באדם שהזמין את הנבואה: אם הוא הביא דברים לנביא השקר, אזי נבואת נביא השקר עליו הייתה שיהיה לו טוב, ואם לא הביא דברים את נביא השקר, אזי נבואת השקר עליו הייתה נבואה של פורענות[15]: (ו) לָכֵן כתוצאה מנבואות השקר: לַיְלָה לָכֶם מֵחָזוֹן יבוא עליכם לילה (דימוי לפורענות) כתוצאה מחזונות השקר של נביאי השקר,[16] וְחָשְׁכָה לָכֶם מִקְּסֹם ויהיה לכם עונש כתוצאה מקסמי השקר של נביאי השקר (יש כאן כפילות על צלע הפסוק הקודם כדרך הנבואות),[17] וּבָאָה הַשֶּׁמֶשׁ עַל הַנְּבִיאִים השמש תשקע על נביאי השקר, תבוא פורענות על נביאי השקר,[18] וְקָדַר עֲלֵיהֶם הַיּוֹם והיום יהיה חשוך לאותם נביאי השקר. הנביא מדמה את הצרה שתבוא כתוצאה מנבואות השקר הן על בני ישראל והן על נביאי השקר לחושך, ולאורך הפסוק הנביא משתמש במספר דימויים כדי לתאר חושך זה[19]: (ז) וּבֹשׁוּ הַחֹזִים החוזים, נביאי השקר, יתביישו בשעה שתבוא הפורענות על בני ישראל, מכיוון שהם יראו שנבואתם לא התקיימה,[20] וְחָפְרוּ הַקֹּסְמִים הקוסמים יתמלאו בכלימה (יש כאן כפילות על צלע הפסוק הקודם כדרך הנבואות),[21] וְעָטוּ עַל שָׂפָם כֻּלָּם נביאי השקר יכסו את השפם שלהם שכך היו נוהגים לעשות בשעה שאדם היה נתון בצער,[22] כִּי אֵין מַעֲנֵה אֱלֹהִים (נביאי השקר יכסו את השפם שלהם) משום שיתברר אז שלא היה בפיהם מענה מאת ה', יתברר אז שנבואותיהם היו נבואות שקר[23]: (ח) וְאוּלָם אָנֹכִי מָלֵאתִי כֹחַ אֶת רוּחַ יְקֹוָק אולם, כח כל הדברים שאני (הנביא מיכה) אומר הם מרוח ה', כל מה שאני אומר מקורו בדברי נבואה מאת ה' (בניגוד לנביאי השקר),[24] וּמִשְׁפָּט כל הדברים שאני אומר הם דברי צדק. בניגוד לנביאי השקר שהיו מתחנפים למי שהיה עושק את העניים ואנשים אחרים מבני ישראל, הדברים שאני מתנבא מלאים בדברי תוכחה כלפי אותם העושים עוול,[25] וּגְבוּרָה וכן הדברים שאני (הנביא מיכה) אומר דורשים אומץ כדי לומר אותם, ואינני מפחד לנבא דברי פורענות על הרשעים,[26] לְהַגִּיד לְיַעֲקֹב פִּשְׁעוֹ ואני (הנביא מיכה) מוכיח את עם ישראל על הפשעים שעשה ואינני מחניף להם (בניגוד לנביאי השקר),[27] וּלְיִשְׂרָאֵל חַטָּאתוֹ ואני מוכיח את ישראל על החטאים שבהם הם חטאו (יש כאן כפילות על צלע הפסוק הקודם כדרך הנבואות): (ט) שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב ראשי בני ישראל: תשמעו עכשיו את דבריי,[28] וּקְצִינֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל וכן האנשים החשובים שבבני ישראל (תשמעו עכשיו אל דבריי),[29] הַמֲתַעֲבִים מִשְׁפָּט ראשי בני ישראל היו מואסים בדבר משפט, הם לא רצו לקיים את החוקים הישרים אלא רצו להמשיך ולעשוק אחרים,[30] וְאֵת כָּל הַיְשָׁרָה יְעַקֵּשׁוּ וכן היו ראשי בני ישראל מעקמים כל דבר ישר, על דברים ישרים הם היו אומרים שהם דברים עקומים[31]: (י) בֹּנֶה צִיּוֹן בְּדָמִים בני ישראל היו בונים את בתיהם בציון על ידי שפיכות דמים: הם היו הורגים אנשים כדי לקחת את ממונם, ובממון זה הם היו בונים את בתיהם בירושלים,[32] וִירוּשָׁלִַם בְּעַוְלָה והבתים בירושלים נבנו גם על ידי עולה, היו משתמשים בממון שהם עשקו מאנשים אחרים כדי לבנות את בתיהם בירושלים[33]: (יא) רָאשֶׁיהָ בְּשֹׁחַד יִשְׁפֹּטוּ ראשי ירושלים, הכוונה היא למלכי יהודה, היו קובעים את דים המשפט על פי השוחד שהם לקחו: הם היו מזכים את מי שנתן להם שוחד ולא דנים דין אמת,[34] וְכֹהֲנֶיהָ בִּמְחִיר יוֹרוּ וכהני ירושלים היו מורים הוראה, קובעים מהי ההלכה, על פי המחיר שנתנו להם, על פי התשלום שנתנו להם. באם אדם היה משלם לכהנים כסף, הם היו פוסקים הלכה ומאפשרים לו לנהוג כפי שרצה, גם אם ההלכה אינה באמת מאפשרת לעשות כן,[35] וּנְבִיאֶיהָ בְּכֶסֶף יִקְסֹמוּ ונביאי השקר שבירושלים היו קובעים את הקסם, את נבואת הקר, על פי הכסף ששילמו להם. אם שילמו להם כסף, הם היו אומרים נבואת שקר טובה לשואל שביקש מהם להתנבא עליו,[36] וְעַל יְקֹוָק יִשָּׁעֵנוּ לֵאמֹר הֲלוֹא יְקֹוָק בְּקִרְבֵּנוּ לֹא תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה ולמרות שהם היו חוטאים, הם היו אומרים שלא תבוא עליהם פורענות משום שה' משרה את שכינתו בבית המקדש[37]: (יב) לָכֵן בִּגְלַלְכֶם בגלל החטאים שלכם, כעונש על החטאים שלכם,[38] צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ האויב יחריב את ציון (ירושלים). חורבן זה יהיה חורבן גמור, עד שהאויב אפילו יחרוש את העיר כמו שחורשים שדה כדי שלא יישאר דבר מהעיר שעומד על תילו,[39] וִירוּשָׁלִַם עִיִּין תִּהְיֶה והעיר ירושלים תהיה מלאה בתילי אבנים כתוצאה מהפלת הבתים על ידי האויב. האויב יחריב את הבתים שבירושלים וכך יווצרו תילי אבנים,[40] וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר והר הבית עצמו יהיה דומה למקומות ביער שהן מוגבהות מהקרקע. כאשר כורתים עץ, משאירים את תחתית הגזע שלו ואת שורשיו. המקום בו נמצא תחתית העץ מוגבה יותר משאר הקרקע, והנביא אומר שכשם שיש ביער מקומות שבהם יש מקומות מוגבהים מהקרקע (בגלל שכרתו שם עץ והשאירו את תחתית הגזע ואת שורשיו), כך בהר הבית יישארו הרבה מקומות מוגבהים על הארץ שיווצרו כתוצאה מהפלת הקירות של בית המקדש והבתים שבאיזור[41]:

[1] מצודות. מלבי"ם: כוונת הנביא היא לקרוא לראשי העם שישפטו הם בעצמם אם לא מגיע להם העונש.

[2] מצודות.

[3] רד"ק.

[4] מצודות.

[5] מצודות.

[6] מצודות. רש"י: הכוונה היא לעם ישראל בכללותו.

[7] מצודות.

[8] מצודות.

[9] מצודות. מהר"י קרא: כאשר אינם יכולים לפצח את העצמות, הם פורסים את העצמות.

[10] מצודות.

[11] מצודות.

[12] מצודות.

[13] מצודות.

[14] מצודות. א"ע: נשיכת השיניים היא הדיבור של נביאי השקר המתעים את בני ישראל בלשונם.

[15] מצודות. רד"ק: אם לא היו נותנים לנביא השקר מאכל, הרי שהוא היה מאסף את חבריו נביאי השקר כדי להילחם באותו אדם.

[16] מצודות.

[17] מצודות. א"ע: יהיה לכם חושך ואז לא תוכלו לעשות קסמים.

[18] מצודות.

[19] מצודות.

[20] מצודות.

[21] מצודות.

[22] מצודות.

[23] מצודות.

[24] מצודות.

[25] מצודות.

[26] מצודות.

[27] מצודות.

[28] תרגום.

[29] כך בביאורינו בתחילת הפרק.

[30] מצודות.

[31] מצודות. א"ע הסתפק אם זהו פירוש הפסוק או שמא פירוש הפסוק הוא שהיו מתעבים כל דבר ישר שאמר הנביא.

[32] מצודות. מהר"י קרא: פסוק זה בא בצורת שאלה: האם אתם חושבים שה' יבנה את ירושלים כאשר יש ביניכם עדיין עולה? רד"ק: כל אחד מראשי בני ישראל היה בונה את ביתו על ידי שהיה עושק את העניים ובכך כאילו שופך את דמו.

[33] מצודות.

[34] מצודות + א"ע.

[35] מצודות.

[36] מצודות.

[37] מצודות.

[38] מצודות.

[39] מצודות.

[40] מצודות.

[41] מצודות. רד"ק: הכוונה בדיומי ליער היא שיצמחו שם עשבים מרוב החורבן.