ארמי אובד אבי והירידה למצרים

מביא הביכורים מזכיר שלבן הארמי ניסה לאבד את יעקב אבינו ואת ההצלה ממצרים. מדוע לא מוזכרים עוד שניסו לאבד את יעקב או את אברהם? מדוע לא מוזכר שה' הציל את יעקב מלבן?

מערכת אוצר התורה כא אלול תשפ"א

ב"ה

ארמי אובד אבי והירידה למצרים

השאלות על דברי מביא הביכורים

בפסוקים העוסקים בדברי מביא הביכורים מובאים שני אירועי עבר (דברים כו,ה-ט):

 

וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב: וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה: וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ: וַיּוֹצִאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים: וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.

 

         נסכם את תוכן דבריו של מביא הביכורים על פי הפסוקים:

  • לבן הארמי ניסה לגרום לאיבודו של יעקב אבינו.
  • יעקב אבינו ירד מצרימה, ובסופו של דבר המצרים שיעבדו את עם ישראל.
  • ה' הציל את עם ישראל ממצרים.

ישנן מספר שאלות על האמור בפסוקים:

  • כיצד ניסה לבן הארמי לגרום לאיבודו של יעקב?
  • מדוע לא מוזכר שה' הציל את יעקב אבינו מלבן, אלא מוזכר מיד שהוא ירד למצרים?
  • מדוע לא מוזכר על עוד אנשים שניסו לגרום לאיבודם של האבות? עשיו לכאורה ניסה גם הוא לאבד את יעקב, ונמרוד את אברהם?

 

הסבר הרב פיינשטיין זצ"ל

          הרב משה פיינשטיין בדרש משה מסביר את הקשר בין "ארמי אובד אבי" לבין "וירד מצרימה". לשיטתו, יעקב אבינו היה יכול לרדת למצרים רק אחרי שהוא ראה שהוא מצליח לעמוד במעלתו הרוחנית בבית לבן הארמי. לו יעקב היה רואה שהוא יורד ממעלתו בבית לבן, הואל לא היה מסכים לרדת עם צאצאיו למצרים, משום שהוא היה חושש שהם יסטו מדרך התורה במצרים. דברים אלו מתאימים לרב משה, שעזב את רוסיה לארצות הברית שם הוא לא היה מוכר, והוא אמר שהוא מעדיף להיות מנקה רחובות בארצות הברית מאשר רב ברוסיה, כיוון שברוסיה לא ניתן לגדל ילדים על פי התורה.

          לפי הסברו של הרב פיינשטיין, ניתן לענות על כל השאלות ששאלנו. עיקר ההודאה לה' היא על ההצלה ממצרים, ולבן הוזכר רק בדרך אגב, כדי להסביר איך היה יכול יעקב אבינו לרדת בכלל למצרים. משום כך הוזכר רק לבן הארמי ולא עשיו או נמרוד. הכוונה לא הייתה למנות את כל המקרים שבהם ניסו לאבד את עם ישראל או את האבות הקדושים, אלא רק להסביר לנו כיצד העז יעקב אבינו לרדת למצרים ולא לחשוש שצאצאיו יסטו מדרך התורה בארץ זרה.

 

הסבר נוסף

          נראה שאפשר להסביר את הדברים באופן נוסף. יש מכינה משותף בין הירידה למצרים לבין לבן. בשני המקרים, אצל לבן ואצל פרעה, מדובר על תרמית. גם נמרוד וגם פרעה, היו חלקי לשון. לבן רימה את יעקב "עשרת מונים", חיתן את לאה עם יעקב במקום רחל ותירץ תירוצים, ולבסוף אמר "בניך בניי ובנותיך בנותיי". הוא גם אמר ליעקב שלו היה מודיע לו שהוא רוצה לעזוב היה משלח אותו בתופים ... גם פרעה ניסה להראות שהוא טוב ליהודים. חז"ל דרשו שהוא שיעבד את עם ישראל ב"פה רך", וגם סירובו לשחרר את עם ישראל הייתה מ"דאגה כנה" לגורלו אם ישוחרר "רעה נגד פניכם".

          אם כן מובן מדוע דווקא השניים האלה הוזכרו ולא האחרים. אולם עדיין לא מובן מדוע אצל לבן לא מוזכר שה' הציל את יעקב ובמצרים הדבר מוזכר.

          נראה להסביר שאמנם ה' הציל את יעקב, אך לא הייתה זו הצלה מוחלטת. דווקא העובדה ש"ביקש יעקב לישב בשלווה" לאחר כל האירועים החמורים שעברו עליו, ואז קפצה עליו רוגזו של יוסף, דבר שגרם בסוף לירידתו למצרים, מראים שההצלה מלבן הייתה ארעית. רק ההצלה מפרעה והכניסה לארץ, היא סוף תהליך ההצלה של עם ישראל, ולכן חייבים בביכורים רק לאחר ירושה וישיבה.

          ללמדנו שיש שני סוגים של קמים עלינו לכלותינו. יש אויבים שמראש אומרים את כוונתם, ומהם אנו יודעים ליזהר. עשיו ונמרוד מהווים אמנם אויבים מרים, אך אנחנו יודעים בדיוק מה כוונותיהם וממילא יכולים להתגונן מפניהם. אך יש אויבים כלבן פרעה שמראים עצמם אוהבי ישראל, אחד ניסה להשפיע עלינו רוחנית והשני באופן פיזי, אך כל כוונתם הייתה להשמיד את עם ה' בדרך מחוכמת, "הבה נתחכמה לו", ומהם עלינו ליזהר שבעתיים.