נחמיה פרק ח

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר נחמיה פרק ח' (מהדורת תשס"ח).

מערכת אוצר התורה - ושננתם אב תשע"ח

נחמיה פרק ח

(א) וַיֵּאָסְפוּ כָל הָעָם כל העם שביהודה נאסף, כְּאִישׁ אֶחָד במהירות כל כך גדולה, כאילו שהיה צריך לאסוף אדם אחד, ולא היה צריך לאסוף קהל רב,[1] אֶל הָרְחוֹב אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר הַמָּיִם לכיכר שהייתה ליד שער המים,[2] וַיֹּאמְרוּ לְעֶזְרָא הַסֹּפֵר העם אמר לעזרא הסופר, (להסבר הביטוי עזרא הסופר – עיין בספר עזרא פרק ז' פסוק ו'),[3] לְהָבִיא אֶת סֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה להביא את ספר התורה, אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק אֶת יִשְׂרָאֵל (בספר התורה כתובות) המצוות שה' ציווה את ישראל: (ב) וַיָּבִיא עֶזְרָא הַכֹּהֵן אֶת הַתּוֹרָה לִפְנֵי הַקָּהָל עזרא הביא את ספר התורה לפני הקהל שהתאסף,[4] מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה (כולם נאספו שם) גם אנשים וגם נשים,[5] וְכֹל מֵבִין לִשְׁמֹעַ כל מי שיכול לשמוע ולהבין את מה שכתוב בספר התורה,[6] בְּיוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי ביום א' תשרי, בראש השנה[7]: (ג) וַיִּקְרָא בוֹ עזרא קרא בספר התורה,[8] לִפְנֵי הָרְחוֹב אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר הַמַּיִם (עזרא קרא בתורה) ברחבה שלפני שער המים, מִן הָאוֹר עַד מַחֲצִית הַיּוֹם (עזרא קרא בתורה) מאור הבוקר ועד חצות היום,[9]  נֶגֶד הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַמְּבִינִים מול האנשים, הנשים והמבינים את מה שעזרא קרא, וְאָזְנֵי כָל הָעָם אֶל סֵפֶר הַתּוֹרָה כל אחד מהעם הטה את אזנו כדי לשמוע את קריאת ספר התורה מעזרא[10]: (ד) וַיַּעֲמֹד עֶזְרָא הַסֹּפֵר עזרא הסופר עמד, עַל מִגְדַּל עֵץ אֲשֶׁר עָשׂוּ לַדָּבָר על בימת עץ שהכינו במיוחד לצורך דבר זה, לצורך קריאת ספר התורה בידי עזרא,[11] וַיַּעֲמֹד אֶצְלוֹ (בשעת הקריאה) עמדו ליד עזרא, מַתִּתְיָה וְשֶׁמַע וַעֲנָיָה וְאוּרִיָּה וְחִלְקִיָּה וּמַעֲשֵׂיָה עַל יְמִינוֹ מצד ימין של עזרא, עמדו מתתיה, שמע, עניה, אוריה, חלקיהו ומעשיה, וּמִשְּׂמֹאלוֹ פְּדָיָה וּמִישָׁאֵל וּמַלְכִּיָּה וְחָשֻׁם וְחַשְׁבַּדָּנָה זְכַרְיָה מְשֻׁלָּם מצד שמאל של עזרא עמדו פדיה, מישאל, מלכיה, חשם, חשבדנה, זכריה ומשולם: (ה) וַיִּפְתַּח עֶזְרָא הַסֵּפֶר לְעֵינֵי כָל הָעָם עזרא פתח את ספר התורה בצורה שכל העם היה יכול לראות את ספר התורה פתוח,[12] כִּי מֵעַל כָּל הָעָם הָיָה (כל העם היה יכול לראות את ספר התורה פתוח) כיוון שעזרא עמד במקום גבוה יותר מכל העם, עזרא עמד על בימת העץ שבנו לו,[13] וּכְפִתְחוֹ כאשר עזרא פתח את ספר התורה,[14] עָמְדוּ כָל הָעָם שתק כל העם שהיה ברחבה[15]: (ו) וַיְבָרֶךְ עֶזְרָא אֶת יְקֹוָק הָאֱלֹהִים הַגָּדוֹל עזרא בירך את ה', וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם אָמֵן אָמֵן העם ענה פעמיים אמן על ברכתו של עזרא. הסיבה שענו פעמיים, היא כדי לחזק את דבריהם.[16] בְּמֹעַל יְדֵיהֶם כל אחד מהעם הרים את ידיו כלפי מעלה בשעת עניית האמן,[17] וַיִּקְּדוּ (כל אחד מהעם) כופף את ראשו,[18] וַיִּשְׁתַּחֲוֻ  לַיקֹוָק (כל אחד מהעם) השתחווה לה', אַפַּיִם אָרְצָה בשעת ההשתחוויה, כל אחד מהעם היה עם פניו על הארץ[19] : (ז) וְיֵשׁוּעַ וּבָנִי וְשֵׁרֵבְיָה יָמִין עַקּוּב שַׁבְּתַי הוֹדִיָּה מַעֲשֵׂיָה קְלִיטָא עֲזַרְיָה יוֹזָבָד חָנָן פְּלָאיָה אנשים בשמות: ישוע, בני, שרביה, ימין, עקוב, שבתי, הודיה, מעשיה, קליטא, עזריה, יוזבד, חנן ופלאיה, וְהַלְוִיִּם וגם הלויים, מְבִינִים אֶת הָעָם לַתּוֹרָה ביארו לעם את התורה,[20] וְהָעָם עַל עָמְדָם העם נשאר לעמוד במקומו כל זמן שביארו להם את התורה[21]: (ח) וַיִּקְרְאוּ  בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים העם שמע את קריאתו של עזרא בתורה ובכך נחשב הדבר שהם עצמם קראו בתורה,[22] מְפֹרָשׁ (צורת הקריאה של עזרא הייתה) להבין את דברי התורה,[23] וְשׂוֹם שֶׂכֶל וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא כל אחד שם את שכלו, כל אחד שם לב כדי להבין את מה שכתוב בתורה[24]: (ט) וַיֹּאמֶר נְחֶמְיָה הוּא הַתִּרְשָׁתָא וְעֶזְרָא הַכֹּהֵן הַסֹּפֵר וְהַלְוִיִּם הַמְּבִינִים אֶת הָעָם לְכָל הָעָם נחמיה, עזרא והלויים שביארו את התורה לעם אמרו לעם שהתאסף ברחבה,[25] הַיּוֹם קָדֹשׁ הוּא לַיקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם הרי היום הוא יום קדוש לה', היום הוא ראש השנה,[26] אַל תִּתְאַבְּלוּ וְאַל תִּבְכּוּ אסור לכם להתאבל ולבכות היום, שהרי היום יום חג, ובחגים אסור להתאבל, כִּי בוֹכִים כָּל הָעָם (הסיבה שהיה צורך להזהיר את העם שלא יבכה היא) מפני שהעם בכה, כְּשָׁמְעָם אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה (העם בכה) כאשר שמע את מה שכתוב בתורה, היות והבינו שלא קיימו את מה שכתוב בתורה[27]: (י) וַיֹּאמֶר לָהֶם עזרא אמר לעם: לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים תאכלו מאכלים שמנים, מאכלים טובים הראויים לאכול ביום טוב,[28] וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים תשתו משקאות מתוקים,[29] וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ תשלחו מזון למי שאין לו מזון, לעניים,[30] כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ כיוון שהיום הוא יום חג, היום הוא ראש השנה, וְאַל תֵּעָצֵבוּ אל תהיו עצובים היום, כִּי חֶדְוַת יְקֹוָק הִיא מָעֻזְּכֶם כיוון שהשמחה של המצווה, שמחת יום טוב, היא תחזק אתכם[31]: (יא) וְהַלְוִיִּם מַחְשִׁים לְכָל הָעָם לֵאמֹר הלויים היו משתיקים את כל העם שעמד ברחבה והלווים אמרו לעם,[32] הַסּוּ שִׁתְּקוּ מהבכי שלכם,[33] כִּי הַיּוֹם קָדֹשׁ וְאַל תֵּעָצֵבוּ כיוון שהיום הוא יום קדוש, היום הוא יום טוב, ולכן אל תהיו עצובים: (יב) וַיֵּלְכוּ כָל הָעָם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת העם הלך לאכול ולשתות, וּלְשַׁלַּח מָנוֹת ולשלוח מזון לעניים,[34] וְלַעֲשׂוֹת שִׂמְחָה גְדוֹלָה ולשמוח מאוד, כִּי הֵבִינוּ בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר הוֹדִיעוּ לָהֶם כיוון שהבינו את דברי התורה שעזרא והלויים הסבירו להם, ולכן היו שמחים מאוד[35]: (יג) וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי ביום השני של ראש השנה,[36] נֶאֶסְפוּ רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְכָל הָעָם נאספו ראשי המשפחות של כל העם,[37] הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וכן נאספו הכהנים והלויים, אֶל עֶזְרָא הַסֹּפֵר כל אלה (ראשי המשפחות והכהנים והלויים) התקבצו אל עזרא, וּלְהַשְׂכִּיל אֶל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה כדי לקרוא בתורה ולהבין מהם המצוות שה' ציווה[38]: (יד) וַיִּמְצְאוּ כָּתוּב בַּתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק בְּיַד מֹשֶׁה הנאספים על עזרא ראו שכתוב בתורה, אֲשֶׁר יֵשְׁבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּסֻּכּוֹת בֶּחָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי (שה' ציווה) שבני ישראל יישבו בסוכות במשך חג הסוכות שחל בחודש תשרי: (טו) וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ וצריך למנות אנשים שישמיעו בכל ישראל,[39] וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר ויכריזו בערי יהודה ובירושלים ויאמרו:[40] צְאוּ הָהָר תצאו אל ההר שם גדלים עצים, וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת ותביאו ענפים של עץ זית,[41] וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וענפים של עץ שנקרא עץ שמן,[42] וַעֲלֵי הֲדַס וענפים של הדסים שוטים.[43] שלשת סוגי העצים: זית, שמן והדסים שוטים נלקחו כדי לשמש בתור סכך לסוכות. וַעֲלֵי תְמָרִים לולבים,[44] וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת הדסים, (את הלולבים והדסים הביאו כדי לצאת ידי חובת קיום מצוות ארבעת המינים, וברור שגם הביאו אתרוגים וערבות),[45] לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב (הסיבה שאני מצווה אתכם להביא את הענפים היא) כדי לבנות סוכות כמו שכתוב בתורה[46]: (טז) וַיֵּצְאוּ הָעָם וַיָּבִיאוּ העם יצא והביא את ענפי העצים ואת הלולבים וההדסים, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם סֻכּוֹת אִישׁ עַל גַּגּוֹ וּבְחַצְרֹתֵיהֶם כל אחד מישראל עשה סוכה על גגו או בחצרו, וּבְחַצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים וכן עשו ישראל סוכות בחצר בית המקדש, וּבִרְחוֹב שַׁעַר הַמַּיִם וברחבה של שער המים, וּבִרְחוֹב שַׁעַר אֶפְרָיִם וברחבה של שער אפרים: (יז) וַיַּעֲשׂוּ כָל הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי סֻכּוֹת העם שעלה מהגולה חגג את חג הסוכות, וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת העם ישב בסוכות וקיים את כל ההלכות הקשורות בישיבה בסוכה,[47] כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַהוּא עם ישראל לא קיים את מצוות חג הסוכות בהידור מימות יהושע בן נון עד לימי עזרא,[48] וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד עם ישראל שמח מאוד על קיום מצוות חג הסוכות[49]: (יח) וַיִּקְרָא בְּסֵפֶר תּוֹרַת הָאֱלֹהִים יוֹם בְּיוֹם עזרא קרא בספר התורה בכל אחד מימי חג הסוכות,[50] מִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן עַד הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן מהיום הראשון של חג הסוכות ועד היום האחרון של החג, וַיַּעֲשׂוּ חָג שִׁבְעַת יָמִים עם ישראל הקריבו את קרבנות החג במשך שבעה ימים,[51] וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת כַּמִּשְׁפָּט ביום השמיני עם ישראל חגג את שמיני עצרת והקריב את הקרבנות הראויים להקרבה בשמיני עצרת[52]:

 

[1] מצודות.

[2] דעת מקרא.

[3] מצודות.

[4] מלבי"ם: הסיבה שכאן לא כתוב "ספר תורה" אלא רק תורה הוא  כדי לומר לנו שעזרא לימד גם תושבע"פ.

[5] מצודות.

[6] מצודות. מלבי"ם: לפני העם קראו את עיקרי דברי התורה ולפני המבינים קראו גם את סודות התורה.

[7] מצודות.

[8] מצודות.

[9] מצודות.

[10] מצודות.

[11] מצודות.

[12] מצודות.

[13] מצודות.

[14] מצודות בפירושו הראשון. בפירושו השני: כאשר עזרא פתח את פיו כדי להתחיל לדבר.

[15] מצודות. א"ע: הכוונה לעמידה ממש.

[16] מצודות.

[17] מצודות.

[18] מצודות.

[19] מצודות.

[20] מצודות.

[21] מצודות.

[22] מצודות.

[23] מצודות.

[24] מצודות.

[25] מצודות.

[26] מצודות.

[27] מצודות. רלב"ג: העם בכה כששמע את הקללות שבספר התורה.

[28] מצודות.

[29] מצודות.

[30] מצודות.

[31] מצודות.

[32] מצודות.

[33] מצודות.

[34] מצודות.

[35] מצודות.

[36] מצודות.

[37] מצודות.

[38] מצודות.

[39] מצודות. (לדבריו: יש כאן מקרא קצר)

[40] מצודות.

[41] מצודות.

[42] מצודות.

[43] מצודות.

[44] מצודות.

[45] מצודות.

[46] מצודות.

[47] מצודות.

[48] מצודות. רלב"ג: עם ישראל לא עשה מעמד של קריאה בתורה מימות יהושע. מלבי"ם (פרק ז' פס' עג'): אמנם קיימו את חג הסוכות גם בימי עזרא, אך שם רק הקריבו קרבנות ונטלו ארבע מינים, ואילו כאן גם ישבו בסוכות. מלבי"ם אצלנו: לא היה ניתן לבנות סוכות בירושלים כיוון שירושלים לא התחלקה לשבטים והיה אסור לבנות סוכה ברה"ר, עד שעזרא תיקן להנחיל את הארץ על דעת כן שיוכלו לבנות סוכות ברה"ר.

[49] מצודות.

[50] מצודות.

[51] מצודות.

[52] מצודות.