נחמיה פרק ט

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר נחמיה פרק ט' (מהדורת תשס"ח).

מערכת אוצר התורה - ושננתם אב תשע"ח

נחמיה פרק ט

(א) וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַזֶּה ביום כ"ד תשרי, נֶאֶסְפוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בני ישראל התאספו לירושלים, כדי לחזור בתשובה על מעשיהם.[1] בני ישראל עשו שלשה דברים כדי להראות שהם מצטערים על חטאיהם: 1) בְּצוֹם בני ישראל ישבו בתענית, 2) וּבְשַׂקִּים בני ישראל היו לבושים בשקים, שזהו גם כן סימן לאבלות בה היו שרויים,[2] 3) וַאֲדָמָה עֲלֵיהֶם בני ישראל שמו אדמה על ראשם כדי להראות שהם באבל[3]: (ב) וַיִּבָּדְלוּ זֶרַע יִשְׂרָאֵל מִכֹּל בְּנֵי נֵכָר בני ישראל פרשו מהנשים הנכריות שנשאו,[4] וַיַּעַמְדוּ וַיִּתְוַדּוּ עַל חַטֹּאתֵיהֶם וַעֲוֹנוֹת אֲבֹתֵיהֶם בני ישראל עמדו והתוודו לה' על החטאים בהם הם ואבותיהם חטאו: (ג) וַיָּקוּמוּ עַל עָמְדָם בני ישראל קמו ועמדו במקום, ולא זזו ממקומם,[5] וַיִּקְרְאוּ בְּסֵפֶר תּוֹרַת יְקֹוָק אֱלֹהֵיהֶם רְבִעִית הַיּוֹם רבע מהיום קראו בני ישראל בתורה, וּרְבִעִית מִתְוַדִּים וּמִשְׁתַּחֲוִים לַיקֹוָק אֱלֹהֵיהֶם רבע מהיום בני ישראל התוודו על חטאיהם והשתחוו לה'. ברבע הראשון של היום קראו ישראל בתורה, לאורך חצי יום הם פשפשו במעשיהם, וברבע האחרון הם התפללו והשתחוו לה'[6]: (ד) וַיָּקָם עַל מַעֲלֵה הַלְוִיִּם יֵשׁוּעַ וּבָנִי קַדְמִיאֵל שְׁבַנְיָה בֻּנִּי שֵׁרֵבְיָה בָּנִי כְנָנִי האנשים: ישוע, בני, קדמיאל, שבניה, בני, שרביה, בני וכנני קמו ועמדו על המדרגה בבית המקדש עליה היו עומדים הלויים כששרו,[7]  וַיִּזְעֲקוּ בְּקוֹל גָּדוֹל אֶל יְקֹוָק אֱלֹהֵיהֶם אנשים אלה צעקו את דבריהם (שייכתבו בפסוק הבא) בקול גדול, כדי לעורר את העם[8]: (ה) וַיֹּאמְרוּ הַלְוִיִּם יֵשׁוּעַ וְקַדְמִיאֵל בָּנִי חֲשַׁבְנְיָה שֵׁרֵבְיָה הוֹדִיָּה שְׁבַנְיָה פְתַחְיָה הלויים (שהיו: ישוע, קדמיאל, בני, חשבניה, שרביה, הודיה, שבניה, פתחיה) אמרו לעם: קוּמוּ בָּרֲכוּ אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם קומו בזריזות ותברכו את ה',[9] מִן הָעוֹלָם עַד הָעוֹלָם (ה' הוא) המושל מקצה העולם ועד לקצה השני של העולם, ה' מושל בכל העולם,[10] וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ (הלויים פנו אל ה' ואמרו לו) בני ישראל יברכו את השם המכובד שלך,[11] וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה אך אתה נעלה יותר מכל ברכה, ולא ניתן לספר את כל השבחים שלך[12]: (ו) אַתָּה הוּא יְקֹוָק לְבַדֶּךָ אתה ה', האל היחידי, אין עוד אלוה חוץ ממך, אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם אתה בראת את השמים, שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וכן בראת את השמיים העליונים, השמיים שנמצאים מעל השמיים שאנחנו רואים,[13] וְכָל צְבָאָם וכן בראת את הכוכבים,[14] הָאָרֶץ אתה בראת את הארץ, וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ ובראת את כל מה שנמצא על הארץ (כמו בני האדם, העצים), הַיַּמִּים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם בראת את הים ואת כל מה שנמצא בים (כמו הדגים), וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם אתה נותן מזון וחיים לכל מה שבראת,[15] וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים "צבא השמיים": הכוכבים והמלאכים, משתחווים לך: (ז) אַתָּה הוּא יְקֹוָק הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם אתה ה' הוא אותו אלוקים שבחרת באברהם, וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים הצלת את אברהם מכבשן האש שנמרוד השליך את אברהם לתוכו,[16] וְשַׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם החלפת את שמו של אברם לאברהם. הסיבה ששינית את שמו לאברהם היא כדי להראות שייצאו ממנו עמים רבים[17]: (ח) וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ אתה מצאת שאברהם היה נאמן לך בכל לבבו, וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַחִתִּי הָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַיְבוּסִי וְהַגִּרְגָּשִׁי לָתֵת לְזַרְעוֹ אתה כרתת ברית עם אברהם, ובברית אמרת שתתן לזרעו של אברהם את ארץ ישראל שבאותו זמן גרו בה העמים: כנעני, חיתי, אמורי, פריזי, יבוסי, גרגשי, וַתָּקֶם אֶת דְּבָרֶיךָ אתה קיימת את דבריך, הוצאת מאברהם הרבה עמים ונתת לזרעו את ארץ ישראל,[18] כִּי צַדִּיק אָתָּה כיוון שאתה (ה') צדיק ונאמנים דבריך: (ט) וַתֵּרֶא אֶת עֳנִי אֲבֹתֵינוּ בְּמִצְרָיִם שמת לב לדוחק בו היו אבותינו במצרים,[19]וְאֶת זַעֲקָתָם שָׁמַעְתָּ עַל יַם סוּף קבלת את תפילת ישראל שהתפללו על שפת ים סוף, והצלת אותם: (י) וַתִּתֵּן אֹתֹת וּמֹפְתִים בְּפַרְעֹה וּבְכָל עֲבָדָיו וּבְכָל עַם אַרְצוֹ עשית ניסים גלויים על ידי שהכית את פרעה, עבדיו ועמו, כִּי יָדַעְתָּ (הסיבה שהענשת את המצרים היא) כיוון שידעת, כִּי הֵזִידוּ עֲלֵיהֶם כיוון שידעת שהמצרים הרשיעו והתנהגו לעם ישראל ברשעות,[20] וַתַּעַשׂ לְךָ שֵׁם כְּהַיּוֹם הַזֶּה על ידי כל הניסים שעשית בשעה שהוצאת אותנו ממצרים, שמך גדל בעיני כל הבריות[21]: (יא) וְהַיָּם בָּקַעְתָּ לִפְנֵיהֶם חצית את הים לפני בני ישראל, וַיַּעַבְרוּ בְתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה בני ישראל עברו את ים סוף כשהלכו על היבשה שהתגלתה לאחר קריעת הים, וְאֶת רֹדְפֵיהֶם ואילו את המצרים שרדפו אחרי בני ישראל, הִשְׁלַכְתָּ בִמְצוֹלֹת השלכת לעומק הים,[22] כְּמוֹ אֶבֶן בְּמַיִם עַזִּים (המצרים טבעו בים סוף) כמו שמשליכים אבן לתוך קרקעית הים, גם אם המים חזקים ויש גלים רבים, האבן שוקעת, וכך שקעו המצרים בים סוף[23]: (יב) וּבְעַמּוּד עָנָן על ידי עמוד הענן,[24] הִנְחִיתָם יוֹמָם הנהגת את עם ישראל ביום, והראית להם באיזו דרך ללכת[25] וּבְעַמּוּד אֵשׁ לַיְלָה ובלילה, הנהגת את עם ישראל על ידי עמוד האש, לְהָאִיר לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלְכוּ בָהּ עמוד האש האיר לבני ישראל את הדרך שהיו צריכים ללכת בה: (יג) וְעַל הַר סִינַי יָרַדְתָּ וְדַבֵּר עִמָּהֶם ירדת על הר סיני ודיברת עם בני ישראל,[26] מִשָּׁמָיִם הרכנת את השמים על הר סיני בשעה שדיברת עם בני ישראל,[27] וַתִּתֵּן לָהֶם נתת לבני ישראל במעמד הר סיני את עשרת הדברות: מִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים חלק מעשרת הדברות הם משפטים ישרים, שהם מצוות שהאדם מבין את טעמם גם ללא נתינת התורה: לא תרצח, לא תגנוב, לא תנאף, לא תענה, לא תחמוד וכבד את אביך,[28] וְתוֹרוֹת אֱמֶת חלק מעשרת הדברות הם תורות אמת, שמורות על אמיתות מציאותו של ה': "אנכי ה', לא יהיה לך",[29] חֻקִּים חלק מעשרת הדברות נקראים חוקים, כיוון שלא היינו מקיימים אותם בלי ציווי של ה', אם כי אנחנו מבינים את סיבת המצווה: לא תישא את שם ה', וזכור את יום השבת,[30] וּמִצְוֹת טוֹבִים וכן נתת לנו הרבה מצוות טובות, בנוסף על עשרת הדברות: (יד) וְאֶת שַׁבַּת קָדְשְׁךָ הוֹדַעְתָ לָהֶם הודעת לבני ישראל על הציווי לקיים את מצוות השבת, וּמִצְווֹת וְחֻקִּים וְתוֹרָה צִוִּיתָ לָהֶם בְּיַד מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ וכן ציווית את ישראל בעוד הרבה מצוות על ידי משה: (טו) וְלֶחֶם מִשָּׁמַיִם נָתַתָּה לָהֶם הורדת לבני ישראל את המן מהשמים,[31] לִרְעָבָם כדי להשביע את ישראל מהרעב,[32] וּמַיִם מִסֶּלַע הוֹצֵאתָ לָהֶם לִצְמָאָם וכן הוצאת לבני ישראל מים מהסלע כדי להרוות את צימאונם,[33] וַתֹּאמֶר לָהֶם הבטחת לבני ישראל,[34] לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ שהם יבואו לרשת את הארץ, אֲשֶׁר נָשָׂאתָ אֶת יָדְךָ לָתֵת לָהֶם שנשבעת על ידי הרמת יד שתתן להם[35]: (טז) וְהֵם וַאֲבֹתֵינוּ הֵזִידוּ בני ישראל שיצאו ממצרים ואבותינו הרשיעו, וַיַּקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם בני ישראל שיצאו ממצרים ואבותינו הפכו את ערפם להיות קשה כדי שלא יפנו אל ה', התעקשו שלא לפנות אל ה',[36]  וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתֶיךָ בני ישראל שיצאו ממצרים ואבותינו לא קיימו את מצוותיך: (יז) וַיְמָאֲנוּ לִשְׁמֹעַ בני ישראל סירבו לשמוע בקולך,[37] וְלֹא זָכְרוּ נִפְלְאֹתֶיךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּהֶם בני ישראל לא זכרו את כל הניסים שעשית להם, וַיַּקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם בני ישראל הפכו את ערפם להיות קשה כדי שלא יפנו אל ה', התעקשו שלא לפנות אל ה', וַיִּתְּנוּ רֹאשׁ לָשׁוּב לְעַבְדֻתָם בני ישראל רצו למנות להם מנהיג כדי שיחזיר אותם למצרים, ושם יעבדו בני ישראל את המצרים,[38] בְּמִרְיָם כשהם עמדו במרי, כשהם מרדו בך,[39] וְאַתָּה אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד אבל אתה ה' סולח, מאריך אפיים ומלא בחסדים,[40] וְלֹא עֲזַבְתָּם לא עזבת את בני ישראל גם כשהם מרדו בך: (יח) אַף כִּי עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה אף כאשר בני ישראל עשו להם את הפסל מזהב שניתך,[41] וַיֹּאמְרוּ זֶה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הֶעֶלְךָ מִמִּצְרָיִם ובני ישראל אמרו שהעגל הוא האלוה שהעלה אותם ממצרים, וַיַּעֲשׂוּ נֶאָצוֹת גְּדֹלוֹת בני ישראל עשו ביזיונות קשים והכעיסו אותך הרבה[42]: (יט) וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לֹא עֲזַבְתָּם בַּמִּדְבָּר ה', בגלל שיש לך רחמים רבים, לא עזבת את בני ישראל במדבר, למרות שהיו ראויים לכך,[43] אֶת עַמּוּד הֶעָנָן לֹא סָר מֵעֲלֵיהֶם בְּיוֹמָם לְהַנְחֹתָם בְּהַדֶּרֶךְ לא הסרת מהם את עמוד הענן שהנחה אותם ביום באיזה דרך הם צריכים ללכת, וְאֶת עַמּוּד הָאֵשׁ בְּלַיְלָה לְהָאִיר לָהֶם וְאֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלְכוּ בָהּ (וכן לא הסרת מהם ברחמיך הרבים) את עמוד האש שתפקידו היה להאיר לבני ישראל את הדרך ולהראות להם את הדרך בה הם צריכים ללכת[44]: (כ) וְרוּחֲךָ הַטּוֹבָה נָתַתָּ לְהַשְׂכִּילָם נתת לבני ישראל רוח טובה כדי שהם ישכילו בדברי תורתך,[45] וּמַנְךָ לֹא מָנַעְתָּ מִפִּיהֶם לא הפסקת לתת לבני ישראל מן במדבר, למרות שהם מרדו בך,[46] וּמַיִם נָתַתָּה לָהֶם לִצְמָאָם וכן המשכת לתת לבני ישראל מים במדבר, כדי להרוות את צימאונם[47]: (כא) וְאַרְבָּעִים שָׁנָה כִּלְכַּלְתָּם בַּמִּדְבָּר במשך ארבעים שנה סיפקת את צרכיהם של עם ישראל במדבר,[48] לֹא חָסֵרוּ לא היה חסר לבני ישראל דבר במשך ארבעים השנה שהם נדדו במדבר,[49] שַׁלְמֹתֵיהֶם לֹא בָלוּ בגדיהם של ישראל לא בלו במשך ארבעים השנה שנדדו במדבר,[50] וְרַגְלֵיהֶם לֹא בָצֵקוּ רגליהם לא התנפחו במשך ארבעים השנים שנדדו במדבר, למרות שבדרך כלל, מי שהולך הרבה, רגליו מתנפחות[51]: (כב) וַתִּתֵּן לָהֶם מַמְלָכוֹת וַעֲמָמִים מסרת בידי ישראל מלכים ועמים, בני ישראל ניצחו במלחמותיהם נגד עמים ומלכים גדולים, וַתַּחְלְקֵם לְפֵאָה גירשת ופיזרת את האומות בארבע קצוות הארץ,[52] וַיִּירְשׁוּ אֶת אֶרֶץ סִיחוֹן וְאֶת אֶרֶץ מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן בני ישראל ירשו את ארץ סיחון שהיה מלך חשבון (אמנם יש כאן כפילות, אך הכוונה היא לאותו מלך),[53] וְאֶת אֶרֶץ עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן וכן ירשו בני ישראל את ארצו של עוג מלך הבשן: (כג) וּבְנֵיהֶם הִרְבִּיתָ כְּכֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם את הבנים של בני ישראל שיצאו ממצרים הרבית, כמו שכוכבי השמים הם רבים, ולכן הגדלת את גבולות ארץ ישראל, בכך שנתת לחלק מבני ישראל לנחול חלק בעבר הירדן המזרחי,[54] וַתְּבִיאֵם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אָמַרְתָּ לַאֲבֹתֵיהֶם לָבוֹא לָרָשֶׁת הבאת אותם לרשת את ארץ ישראל, שאמרת לאבותיהם שתתן את הארץ לבניהם: (כד) וַיָּבֹאוּ הַבָּנִים וַיִּירְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ הבנים של יוצאי מצרים ירשו את ארץ ישראל, וַתַּכְנַע לִפְנֵיהֶם אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הַכְּנַעֲנִים הכנעת לפני בני ישראל את הכנענים שישבו באותו זמן בארץ,[55] וַתִּתְּנֵם בְּיָדָם מסרת את יושבי הארץ בידי בני ישראל, וְאֶת מַלְכֵיהֶם וְאֶת עַמְמֵי הָאָרֶץ וכן מסרת בידי ישראל את מלכי כנען ואת כל העמים שישבו בארץ ישראל, לַעֲשׂוֹת בָּהֶם כִּרְצוֹנָם הכנענים נמסרו בידי ישראל, כך שבני ישראל יכלו לעשות בכנעני כל מה שרצו: (כה) וַיִּלְכְּדוּ עָרִים בְּצֻרוֹת בני ישראל כבשו את הערים המבוצרות שהיו בארץ ישראל,[56] וַאֲדָמָה שְׁמֵנָה וכן כבשו בני ישראל מקומות בהם האדמה היא שמינה, מקומות בהם האדמה היא פורייה,[57] וַיִּירְשׁוּ בָּתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב ישראל ירשו בארץ ישראל את הבתים של יושבי הארץ שהיו מלאים בכל טוב, בֹּרוֹת חֲצוּבִים כן ירשו בני ישראל בורות שהיו חפורים בסלעים,[58] כְּרָמִים וְזֵיתִים וְעֵץ מַאֲכָל לָרֹב כן ירשו בני ישראל גם כרמים, עצי זית והרבה מאוד עצי מאכל, וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ בני ישראל אכלו מכל הטוב שירשו ונהיו שבעים, וַיַּשְׁמִינוּ בני ישראל נהיו שמנים,[59] וַיִּתְעַדְּנוּ בְּטוּבְךָ הַגָּדוֹל בני ישראל התענגו בכל הטוב שנתת להם[60]: (כו) וַיַּמְרוּ וַיִּמְרְדוּ בָּךְ (בכל זאת) בני ישראל מרדו בך,[61] וַיַּשְׁלִכוּ אֶת תּוֹרָתְךָ אַחֲרֵי גַוָּם בני ישראל השליכו את תורתך אחרי גופם, בני ישראל כבר לא קיימו את התורה,[62] וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרָגוּ אֲשֶׁר הֵעִידוּ בָם לַהֲשִׁיבָם אֵלֶיךָ בני ישראל הרגו את הנביאים שלך, שהתרו בעם ישראל שיחזרו למוטב,[63] וַיַּעֲשׂוּ נֶאָצוֹת גְּדוֹלֹת בני ישראל עשו ביזיונות גדולים: (כז) וַתִּתְּנֵם בְּיַד צָרֵיהֶם מסרת את בני ישראל בידי אויביהם, וַיָּצֵרוּ לָהֶם האויבים של בני ישראל הציקו לישראל,[64] וּבְעֵת צָרָתָם יִצְעֲקוּ אֵלֶיךָ בשעה שבני ישראל היו בצרה, והאויבים הציקו לישראל, בני ישראל התפללו אליך, וְאַתָּה מִשָּׁמַיִם תִּשְׁמָע בשמיים קיבלת את תפילתם של ישראל, וּכְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תִּתֵּן לָהֶם מוֹשִׁיעִים ובגלל שאתה ה' רחמן, נתת לישראל אנשים שיושיעו אותם, למרות שלא היו ראויים לכך, וְיוֹשִׁיעוּם מִיַּד צָרֵיהֶם המושיעים הושיעו את ישראל מיד אויביהם: (כח) וּכְנוֹחַ לָהֶם כאשר בני ישראל נחו מאויביהם, כאשר האויבים כבר לא הציקו לישראל,[65] יָשׁוּבוּ לַעֲשׂוֹת רַע לְפָנֶיךָ בני ישראל חזרו לחטוא לפניך, וַתַּעַזְבֵם בְּיַד אֹיְבֵיהֶם (לאחר שבני ישראל חטאו שוב) עזבת את בני ישראל, כך שאויביהם שעבדו בהם, וַיִּרְדּוּ בָהֶם אויבי ישראל משלו בישראל,[66] וַיָּשׁוּבוּ וַיִּזְעָקוּךָ (לאחר שמסרת את בני ישראל שוב בידי אויביהם) בני ישראל חזרו והתפללו אליך,[67] וְאַתָּה מִשָּׁמַיִם תִּשְׁמַע בשמיים קיבלת את תפילתם של ישראל, וְתַצִּילֵם כְּרַחֲמֶיךָ רַבּוֹת עִתִּים הצלת את ישראל בעתים רבות, הצלת את ישראל פעמים רבות[68]: (כט) וַתָּעַד בָּהֶם לַהֲשִׁיבָם אֶל תּוֹרָתֶךָ התרית בבני ישראל שיחזרו לשמור את מצוות תורתך,[69] וְהֵמָּה הֵזִידוּ וְלֹא שָׁמְעוּ לְמִצְוֹתֶיךָ אך בני ישראל הרשיעו, ולא קיימו את מצוותיך,[70] וּבְמִשְׁפָּטֶיךָ חָטְאוּ בָם (גם כשעם ישראל קיים את מצוותיך) עם ישראל קיים את משפטיך שלא לשם שמיים, למשל: הרגו מישהו כי שנאו אותו ולא בגלל שחטא,[71] אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אָדָם וְחָיָה בָהֶם (עם ישראל לא קיים את המצוות) שאם אדם מקיים אותם, ה' נותן לו חיים,[72] וַיִּתְּנוּ כָתֵף סוֹרֶרֶת בני ישראל הפנו את הכתף שלהם לה', כאדם שמושך בכתף כשאינו רוצה לעשות משהו,[73] וְעָרְפָּם הִקְשׁוּ בני ישראל הקשו את ערפם כך שלא ייפנו כלפי ה', וְלֹא שָׁמֵעוּ עם ישראל לא שמע בקול התראות ה': (ל) וַתִּמְשֹׁךְ עֲלֵיהֶם שָׁנִים רַבּוֹת משכת חסד על ישראל במשך הרבה שנים,[74] וַתָּעַד בָּם בְּרוּחֲךָ בְּיַד נְבִיאֶיךָ התרית בעם ישראל ברוח הנבואה שנתת ביד נביאיך,[75] וְלֹא הֶאֱזִינוּ עם ישראל לא הטו אזן כדי לשמוע את דברי התוכחה של ה',[76] וַתִּתְּנֵם בְּיַד עַמֵּי הָאֲרָצֹת מסרת את בני ישראל ביד העמים האחרים שישבו בארץ ישראל: (לא) וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים בגלל רחמיך הרבים, לֹא עֲשִׂיתָם כָּלָה לא השמדת את עם ישראל לגמרי (למרות שהיו ראויים לכך), וְלֹא עֲזַבְתָּם ולא עזבת את בני ישראל, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה כיוון שאתה ה' חנון ורחום: (לב) וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא שׁוֹמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד ועכשיו ה' הגדול, ששומר את השכר שהבטחת לנו בברית,[77] אַל יִמְעַט לְפָנֶיךָ אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאַתְנוּ שלא יהיה קטן בעיניך כל הטורח שעבר עלינו,[78] לִמְלָכֵינוּ לְשָׂרֵינוּ וּלְכֹהֲנֵינוּ וְלִנְבִיאֵנוּ וְלַאֲבֹתֵינוּ (כל הטורח) שעבר על המלכים שלנו, השרים שלנו, הכהנים והנביאים שלנו, ולאבותינו, וּלְכָל עַמֶּךָ ולכל עם ישראל, מִימֵי מַלְכֵי אַשּׁוּר עַד הַיּוֹם הַזֶּה מימות מלך אשור שהגלה את ישראל ועד היום[79]: (לג) וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ אתה צודק בכל הצרות שעברו עלינו, כל מה שעבר עלינו הגיע לנו,[80] כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ אתה קיימת את כל מה שהבטחת לנו שתעשה לישראל (נתת לנו את הארץ, ניצחנו במלחמות נגד העמים),[81] וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ אך (למרות שנתת לנו כל טוב) אנחנו חטאנו[82]: (לד) וְאֶת מְלָכֵינוּ שָׂרֵינוּ כֹּהֲנֵינוּ וַאֲבֹתֵינוּ לֹא עָשׂוּ תּוֹרָתֶךָ אנחנו לא קיימנו את מצוותיך יחד עם מלכינו, שרינו, כהנינו, ואבותינו,[83] וְלֹא הִקְשִׁיבוּ אֶל מִצְוֹתֶיךָ בני ישראל לא קיימו את מצוותיך, וּלְעֵדְוֹתֶיךָ אֲשֶׁר הַעִידֹתָ בָּהֶם בני ישראל לא שמעו להתראות שהתרית בהם (על ידי הנביאים)[84]: (לה) וְהֵם בְּמַלְכוּתָם וּבְטוּבְךָ הָרָב אֲשֶׁר נָתַתָּ לָהֶם למרות שהייתה לבני ישראל מלכות והרבה דברים טובים שנתת להם,[85] וּבְאֶרֶץ הָרְחָבָה וְהַשְּׁמֵנָה אֲשֶׁר נָתַתָּ לִפְנֵיהֶם ולמרות שהם היו בארץ הפורייה שנתת להם, לֹא עֲבָדוּךָ בכל זאת עם ישראל לא עבד אותך, וְלֹא שָׁבוּ מִמַּעַלְלֵיהֶם הָרָעִים ולא חזרו ממעשיהם הרעים[86]: (לו) הִנֵּה אֲנַחְנוּ הַיּוֹם עֲבָדִים אך היום אנחנו עבדים למלך פרס,[87] וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבֹתֵינוּ לֶאֱכֹל אֶת פִּרְיָהּ וְאֶת טוּבָהּ וארץ ישראל שנתת לנו לאכול את פירותיה הטובים, הִנֵּה אֲנַחְנוּ עֲבָדִים עָלֶיהָ אנחנו עכשיו עבדים למלכי פרס בארץ ישראל: (לז) וּתְבוּאָתָהּ מַרְבָּה לַמְּלָכִים אֲשֶׁר נָתַתָּה עָלֵינוּ בְּחַטֹּאותֵינוּ אנחנו מרבים לתת את התבואה למלכים שמושלים עלינו בגלל חטאותינו,[88] וְעַל גְּוִיֹּתֵינוּ מֹשְׁלִים ועל גופינו (אותם מלכים) מושלים,[89] וּבִבְהֶמְתֵּנוּ וכן מושלים אותם מלכים בבהמותינו, כִּרְצוֹנָם ואותם מלכים עושים בנו כרצונם, וּבְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ ואנחנו היום נמצאים בצרה גדולה:

 

[1] מצודות.

[2] מצודות.

[3] מצודות.

[4] מצודות.

[5] מצודות.

[6] רלב"ג.

[7] מצודות.

[8] מצודות.

[9] מצודות.

[10] מצודות.

[11] מצודות.

[12] מצודות.

[13] מצודות.

[14] מצודות.

[15] מצודות.

[16] מצודות.

[17] מצודות.

[18] מצודות.

[19] מצודות.

[20] מצודות.

[21] מצודות.

[22] מצודות.

[23] מצודות.

[24] מצודות.

[25] מצודות.

[26] מצודות.

[27] מצודות.

[28] רלב"ג.

[29] רלב"ג.

[30] רלב"ג.

[31] מצודות.

[32] מצודות.

[33] מצודות.

[34] מצודות.

[35] מצודות.

[36] מצודות.

[37] מצודות.

[38] מצודות.

[39] מצודות.

[40] מצודות.

[41] מצודות.

[42] מצודות.

[43] מצודות.

[44] מצודות.

[45] מצודות. א"ע: הכוונה היא לרוח שה' האציל על 70 זקני ישראל.

[46] מצודות.

[47] מצודות.

[48] מצודות.

[49] מצודות.

[50] מצודות.

[51] מצודות.

[52] מצודות. רלב"ג: ה' נתן את ארץ סיחון ועוג לפיאה כשהכוונה היא לשניים וחצי השבטים. ישנם 2 פירושים לפאה: קצה, וכוונת הדברים היא שהבכורות קיבלו את ארץ סיחון ועוג (ראובן שהיה בכור של לאה, גד שהיה בכור של זלפה ומנשה שהיה בכור של יוסף) או שהכוונה היא לבזויים: ראובן כיוון שלא התברך ע"י יעקב, מנשה – על כך שאפרים היה הבכיר ממנו וגד גם כן קיבל ברכה ממשה שהייתה פחותה יותר מברכתו של אשר.

[53] מצודות.

[54] מלבי"ם.

[55] מצודות.

[56] מצודות.

[57] מצודות.

[58] מצודות.

[59] מצודות.

[60] מצודות.

[61] מצודות. יש כאן כפילות של מרי ומרד.

[62] מצודות.

[63] מצודות.

[64] מצודות.

[65] מצודות.

[66] מצודות.

[67] מצודות.

[68] מצודות.

[69] מצודות.

[70] מצודות.

[71] מצודות.

[72] מצודות.

[73] מצודות.

[74] מצודות.

[75] מצודות.

[76] מצודות.

[77] מצודות.

[78] מצודות.

[79] מצודות.

[80] מצודות.

[81] מצודות.

[82] מצודות.

[83] מצודות.

[84] רלב"ג.

[85] מצודות.

[86] מצודות.

[87] מצודות.

[88] מצודות.

[89] מצודות.