הושע פרק א

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר הושע פרק א.

מערת אוצר התורה - ושננתם אב תשע"ג

הושע פרק א

(א) דְּבַר יְקֹוָק אֲשֶׁר הָיָה אֶל הוֹשֵׁעַ בֶּן בְּאֵרִי הדברים הכתובים לאורך ספר הושע, הם הדברים שה' אמר אל נביא שקראו לו הושע בן בארי,[1] בִּימֵי עֻזִּיָּה יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּה מַלְכֵי יְהוּדָה הושע התנבא לאורך ארבעה מלכים שמלכו על יהודה: עוזיה, יותם, אחז וחזקיה,[2] וּבִימֵי יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וכן התנבא הושע נבואות לירבעם מלך ישראל שמלך במקביל לעוזיה ויותם[3]: (ב) תְּחִלַּת דִּבֶּר יְקֹוָק בְּהוֹשֵׁעַ זו הייתה הנבואה הראשונה בה התנבא הושע,[4] וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל הוֹשֵׁעַ ה' אמר להושע: לֵךְ קַח לְךָ אֵשֶׁת זְנוּנִים לך ותתחתן עם אישה זונה,[5] וְיַלְדֵי זְנוּנִים (ה' אמר להושע) האישה הזונה שתתחתן איתה, תהיה אישה שכבר ילדה בעבר ילדים מזנות, וכך יהיה ודאי שאישה זו היא באמת אישה זונה,[6] כִּי זָנֹה תִזְנֶה הָאָרֶץ מֵאַחֲרֵי יְקֹוָק (הסיבה שעליך להתחתן עם אישה זונה היא מכיוון ש-) יושבי הארץ זונים מאחרי ה' בכך שהם עובדים עבודה זרה, כמו אישה שהולכת ומזנה תחת בעלה[7]: (ג) וַיֵּלֶךְ וַיִּקַּח אֶת גֹּמֶר בַּת דִּבְלָיִם הושע הלך והתחתן עם אישה זונה ששמה גמר בת דבלים,[8] וַתַּהַר וַתֵּלֶד לוֹ בֵּן גמר הרתה מהושע והולידה לו בן[9]: (ד) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֵלָיו ה' אמר להושע: קְרָא שְׁמוֹ יִזְרְעֶאל עליך לקרוא את שם בנך שנולד לך בשם "יזרעאל",[10] כִּי עוֹד מְעַט וּפָקַדְתִּי אֶת דְּמֵי יִזְרְעֶאל עַל בֵּית יֵהוּא (הסיבה שעליך לקרוא לבנך בשם יזרעאל היא) מכיוון שבזמן הקרוב, אני (ה') הולך לזכור את הריגת אחאב על ידי יהוא. ה' אומר להושע שעוד מעט, הוא הולך להעניש את צאצאיו של יהוא כעונש על כך שיהוא הרג את אחאב. למרות שיהוא הרג את אחאב בציווי ה', הרי שלאחר שיהוא עצמו חזר ועבד את הבעל עבודה זרה, התברר שלא הייתה לו זכות להרוג את אחאב על כך שהוא עבד את הבעל, ולכן ה' יתנקם מזרעו של יהוא על הריגת אחאב. באמת, זכריה בן ירבעם נרצח על ידי שלום בן יבש,[11] וְהִשְׁבַּתִּי מַמְלְכוּת בֵּית יִשְׂרָאֵל וזמן קצר לאחר שאתנקם מצאצאיו של יהוא, אני (ה') אשבית את הממלכה מישראל כליל. תתבט לגמרי מלכות ישראל[12]: (ה) וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא ביום שאני (ה') אחליט לגמול לישראל על חטאיהם ולהשבית את מלכותם,[13] וְשָׁבַרְתִּי אֶת קֶשֶׁת יִשְׂרָאֵל בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל אני (ה') אשבור את חוזקם של ישראל (הקשת היא דימוי לחוזק – עיין בביאורנו לבראשית פרק מט' פסוק כד') בעמק יזרעאל. היות ועמק יזרעאל היה המקום בו היו יושבים מלכי ישראל, אמר ה' שהוא ישבור את חוזק ממלכת ישראל בעמק יזרעאל[14]: (ו) וַתַּהַר עוֹד גמר בת דבלים הרתה שוב להושע, וַתֵּלֶד בַּת גֹמר הולידה בת להושע,[15] וַיֹּאמֶר לוֹ ה' אמר להושע: קְרָא שְׁמָהּ לֹא רֻחָמָה עליך לקרוא את שם בתך בשם "לא רוחמה", כִּי לֹא אוֹסִיף עוֹד אֲרַחֵם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל (הסיבה שעליך לקרוא את שם בתך "לא רוחמה היא) מכיוון שאני (ה') לא אוסיף עוד לרחם על בית ישראל, על ממלכת ישראל,[16] כִּי נָשֹׂא אֶשָּׂא לָהֶם היות ועד עכשיו אני (ה') מחלתי לבית ישראל על חטאיהם (אך מעתה כבר לא אמחול להם יותר)[17]: (ז) וְאֶת בֵּית יְהוּדָה אֲרַחֵם ועל בית יהודה, ממלכת יהודה, אני (ה') כן ארחם, היות והם עדיין לא חטאו בחטאים רבים כל כך כמו ממלכת ישראל, ובאמת ממלכת יהודה גלתה יותר ממאה שנה לאחר גלות ממלכת ישראל,[18] וְהוֹשַׁעְתִּים בַּיקֹוָק אֱלֹהֵיהֶם אני עצמי (ה') אושיע את ממלכת יהודה מסנחריב,[19] וְלֹא אוֹשִׁיעֵם בְּקֶשֶׁת וּבְחֶרֶב וּבְמִלְחָמָה בְּסוּסִים וּבְפָרָשִׁים ולא אושיע את ממלכת יהודה על ידי אחד מהדברים הבאים: קשת, חרב,קרב, סוסים או חיל פרשים. מלאך ה' הוא שהיכה את חיילי סנחריב, וכך לא נזקקו תושבי ממלכת יהודה להילחם בקרב של ממש נגד חיילי סנחריב[20]: (ח) וַתִּגְמֹל אֶת לֹא רֻחָמָה גֹמר הפסיקה להניק את ביתה "לא רוחמה", לאחר שביתה גדלה,[21] וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן גֹמר הרתה וילדה בן שני[22]: (ט) וַיֹּאמֶר ה' אמר להושע: קְרָא שְׁמוֹ לֹא עַמִּי תקרא את שמו של הבן שנולד לך עתה בשם "לא עמי", כִּי אַתֶּם לֹא עַמִּי הסיבה שעליך לקרוא לבן בשם "לא עמי" היא) מכיוון שאינכם מתנהגים כאילו הייתם העם שלי. עם של מלך, מקבל עליו את הציוויים של המלך, ואילו עם ישראל אינו מקבל על עצמו את מצוות ה', וממילא ה' אומר שאינם נקראים עמו,[23] וְאָנֹכִי לֹא אֶהְיֶה לָכֶם וגם אני (ה') לא אהיה לכם (לממלכת ישראל) לאלו-ה ולכן לא אציל אתכם[24]:

 

[1] מצודות. בדבר זיהוי הושע, כתב המצודות בשם חז"ל בילקוט שמעוני, שהכוונה היא לבנט של הושע בן בארה הנשיא משבט ראובן שהוזכר בדברי הימים. כמו"כ כתב שהושע היה מעשרת השבטים, ושהוא ניבא על ירבעם עקב כך. הא"ע דחה את פירושו של "היצחקי" שהכוונה היא להושע בן אלה, וסיבת זיהוי זה היא משום שבספר ישעיה כתוב ש"באר אלים אללתה", אך הא"ע עצמו כותב שאין אלה ואלים אותו הדבר, וגם משום שבלשון הקודש אין קוראים שם פרטי על שם עיר, אלא רק ליחחס את האדם לעירו. כמו"כ כתב הא"ע שתחילת נבואתו של הושע בן בארי היה ארבעים שנה לפני גלות שומרון, בימיו של ירבעם השני. רש"י כתב שהושע ניבא במשך ימי ארבעת מלכים אלה מיהודה, ומכאן אמרו חז"ל שאוי לרבנות שמקברת את בעליה. רד"ק כתב את דברי חז"ל שהושע הוא הנביא הראשון מבין ארבעה נביאים שהתנבאו באותו הזמן (וממילא נבואת הושע קדמה לנבואת ישעיה). המלבי"ם כתב לפי שיטתו גם בספר מלכים שלאחר מלחמת יואש ואמציה, הייתה מלכות יהודה משועבדת תחת ידי ממלכת ישראל, עד שעוזיה שחרר את ממלכת יהודה משלטון ממלכת ישראל, והושע התחיל את נבואותיו עוד לפני שעוזיה החזיר את המלכות לישראל.

[2] מצודות.

[3] מצודות. רש"י כותב שהסיבה שירבעם בכלל נזכר כאן עם ארבעת מלכי יהודה אלה היא כזכות על שלא קיבל לשון הרע על עמוס.

[4] מצודות. רש"י: בתחילה כתב בשם חז"ל שהכוונה היא שהושע הוא שהתנבא ראשון מבין כל ארבעת הנביאים. בסוף דבריו כתב לפי פשוטו של מקרא שהכוונה היא כמו המצודות שזו הייתה הנבואה הראשונה של הושע.

[5] מצודות ורש"י שניהם כתבו בשם חז"ל שהכוונה היא שהושע ייקח ממש אשה זונה, כתגובה על דברי הושע אל ה' שיחליף את עם ישראל על כך שהם חטאו, ולכן אמר ה' להושע שייקח אישה זונה ובכ"ז יקשה לו לגרש אותה. א"ע כתב שהכל כאן היה במראה נבואה וחלילה שהושע באמת ייקח אישה זונה.

[6] מצודות. רש"י: הכוונה היא שהאישה תוליד לך בנים שיהיו ספקי ממזרים.

[7] מצודות.

[8] מצודות. רש"י פירש ששמה הוא כן על שם זנותה, מכיוון שכולם גומרים ודשים בה כדבלה. בשם תרגום יונתן כתב שהכוונה היא שאם בני ישראל יחזרו בתשובה, אזי פורענותם תיגמר, ואם לא הם יהיו כמו דבלת תאנה שנושרת מהעץ.

[9] כך משמע מפשט הפסוקים עפ"י פירושם של מצודות ורש"י שהכוונה פה היא שהושע באמת התחתן עם אישה זונה. אולם, תרגום יונתן שפירש את כל העניין שהיה במראה, פירש שהכוונה היא שבני ישראל הוסיפו לעשות מעשים רעים. א"ע פירש שכל זה היה במראה, גם הולדת הבן, כאשר הכוונה היא לדור שאחרי מלכותו של ירבעם בן יואש, דהיינו, מלכות זכריה. הרד"ק כותב בפסוקנו שהכוונה היא ממש למלכותו של ירבעם בן יואש, שהיה חזק במלכותו וכבש ערים לישראל ויהודה.

[10] לכאורה כך משמע מפשט הפסוקים לפי הפרשנים האומרים שהכל כאן ממש כפשוטו. התרגום כתב שהכוונה היא שהשם יזרעאל הוא משם פיזור, כאשר הכוונה היא שבני ישראל יתפזרו בגלות כעונש על חטאם.

[11] מצודות. לדברי המצודות, יהוא עבד את הבעל בסוף ימיו למרות שבתחילה הכרית את הבעל ועובדיו. מהר"י קרא חולק וכותב שחטאו של יהוא היה בכך שלא השמיד את העגלים שעשה ירבעם, אך אין לומר שיהוא עבד ממש את הבעל. א"ע: סיבת הנקמה מצאצאיו של יהוא היא מכיוון שצאצאיו של יהוא לא הלכו אחרי ה', אך לדבריו ייתכן שיהוא עצמו כן הלך אחרי ה'.

[12] מצודות.

[13] מצודות.

[14] מצודות. בתרגום כתוב שהמלחמה עצמה תהיה במישור של עמק יזרעאל.

[15] כך על פי פירוש הפשט שהכל כאן ממש. בתרגום כתב שהכוונה היא שבית ישראל המשיכו לחטוא. א"ע: הבת היא הדור שאחרי זכריה, דורו של מנחם שבימיו עלה מלך אשור על ישראל. רד"ק: חיבר שני משלים בבת וכתב שהכוונה היא לזכריה ולשלום בן יבש.

[16] רש"י.

[17] מצודות. רש"י: הכוונה היא שה' ייתן להם את מנתם, ה' ייתן לממלכת ישראל כגמולם על מה שחטאו. א"ע: לפי המפרשים (כמו המצודות) שהכוונה היא שה' נשא את עוונם של בני ישראל, יוצא שחסר מהפסוק את המילה עוונם. אולם, בסוף דבריו פירש שהכוונה היא לשאת לישראל עצמם, למרות שגם לפי פירושו המשמעות היא מלשון מחילה לבני ישראל על חטאיהם. רד"ק: הכוונה היא שה' יישא את האויב על ישראל כדי להתקיף אותם. לאחר מכן כתב את שני הפירושים שכתב הא"ע: שימחל לעוונם או שיישא לבני ישראל.

[18] מצודות.

[19] מצודות.

[20] תרגום.

[21] מצודות. רש"י עפ"י התרגום: דור זה של שחטא, יכלה בין העמים.

[22] כך פירש רש"י לפי פשוטו. לפי פירוש התרגום, הכוונה היא שממלכת ישראל הוסיפו לחטוא. א"ע: הכוונה היא לבנים שהולידו השבטים בגלותם ושלא חזרו לארץ ישראל, ולכן גם נקרא הבן בשם "לא עמי" על שם בנים אלה שלא חזרו אל ארצם. רד"ק: הכוונה היא לימיו של פקחיה. עד פקחיה הייתה ממלכת ישראל ממלכה חלשה, ורק לאחר מכן, כאשר פקח מלך על ישראל, הוא התחזק בממלכתו והתגבר על מלכות יהודה, והוא נקרא "לא עמי" בגלל שהוא חטא.

[23] מצודות.

[24] מצודות. א"ע: בגלל הכעס, ה' לא הזכיר כלל את מילת אלוקים.