יואל פרק א

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר יואל פרק א

מערכת אוצר התורה - ושננתם תמוז תשע"ח

יואל פרק א

(א) דְּבַר יְקֹוָק אֲשֶׁר הָיָה אֶל יוֹאֵל בֶּן פְּתוּאֵל הדברים הכתובים לקמן הם דברי ה' שנאמרו אל נביא בשם יואל בן פתואל[1]: (ב) שִׁמְעוּ זֹאת הַזְּקֵנִים זקני ישראל: הקשיבו אל השאלה שאני (יואל) אשאל אתכם,[2] וְהַאֲזִינוּ כֹּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וכן כל היושבים בארץ, הקשיבו אל השאלה שאני (יואל) אשאל אתכם,[3] הֶהָיְתָה זֹּאת בִּימֵיכֶם וְאִם בִּימֵי אֲבֹתֵיכֶם האם היה כדבר הזה (כמו הפורענות שתפורט בפסוקים הבאים) בימיכם או בימי הדורות הקודמים לכם[4]: (ג) עָלֶיהָ לִבְנֵיכֶם סַפֵּרוּ על הפורענות שעתידה לבא עליכם, אתם עתידים לספר לבניכם. בגלל שהפורענות העתידה לבוא עליכם תהיה פורענות גדולה, אתם עתידים לספר עליה לבניכם,[5] וּבְנֵיכֶם לִבְנֵיהֶם ובניכם יספרו את דבר הפורענות לבנים שלהם, לנכדים שלכם, וּבְנֵיהֶם לְדוֹר אַחֵר והבנים של בניכם, הנכדים שלכם, יספרו את הפורענות לדור שיבוא אחריהם, לנינים שלכם[6]: (ד) יֶתֶר הַגָּזָם אָכַל הָאַרְבֶּה את מה שהותיר הגזם שהוא מים של חגבים, יאכל הארבה,[7] וְיֶתֶר הָאַרְבֶּה אָכַל הַיָּלֶק ואת מה שיותיר הארבה, יאכל החסיל שהוא גם כן סוג של חגב,[8] וְיֶתֶר הַיֶּלֶק אָכַל הֶחָסִיל ואת מה שיותיר הילק, יאכל החסיל, שהוא גם כן סוג של חרק. הנביא אומר שהפורענות שתבא על ישראל תהיה מכת ארבה גדולה שתכלול ארבעה מינים שונים של חגבים: גזם, ארבה, ילק וחסיל. הארבה יאכל את כל גידולי הקרקע, וכל מה שיותיר מין אחד של חגבים, ייאכל על ידי החגבים שיבואו אחריו[9]: (ה) הָקִיצוּ שִׁכּוֹרִים וּבְכוּ השיכורים שרגילים לשתות יין – תתעוררו ותבכו על הפורענות שתבוא עליכם,[10] וְהֵילִלוּ כָּל שֹׁתֵי יָיִן כל מי ששותה יין, תיללו על הפורענות שתבוא עליכם (יש כאן כפילות על צלע הפסוק הקודם כדרכם של הנבואות),[11] עַל עָסִיס כִּי נִכְרַת מִפִּיכֶם (שותי היין, תיללו) מפני שהעסיס, היין, יימנע מכם. על ידי שהארבה יאכל את כל גידולי הקרקע, לא יהיו ענבים כדי להכין מהם יין[12]: (ו) כִּי גוֹי עָלָה עַל אַרְצִי יהיה עם גדול שיעלה על ארצי. הנביא מתאר את הארבה לצבא עם חזק שעולה לתקוף את ארץ ישראל בלשון השאלה כדי לתאר את העוצמה של מכת הארבה,[13] עָצוּם וְאֵין מִסְפָּר הארבה הוא חזק ולא ניתן לספור אותו מכיוון שהוא רב כל כך,[14] שִׁנָּיו שִׁנֵּי אַרְיֵה השיניים של הארבה הם כמו שיניים של אריה שטורף. הנביא קצת מגזים בתיאור שיניו של הארבה, ומדמה אותם לשיני אריה, כדי לתאר את הנזק הגדול שייגרם לגידולי הקרקע כתוצאה ממכת הארבה,[15] וּמְתַלְּעוֹת לָבִיא לוֹ והשיניים הגסות של הארבה הם כמו השיניים של הלביאה (גם כאן מתאר הנביא את הנזק הגדול שייגרם כתוצאה ממכת הארבה)[16]: (ז) שָׂם גַּפְנִי לְשַׁמָּה הארבה עתיד לשים את הגפן שלי לשממה משום שהוא יאכל את כל הגפן, הארבה עתיד להשמיד את כל הגפן,[17] וּתְאֵנָתִי לִקְצָפָה ואת התאנים יהפוך הארבה לקללה, על ידי שהוא יאכל אותם,[18] חָשֹׂף חֲשָׂפָהּ וְהִשְׁלִיךְ הארבה יקלף את קליפות העץ, וישליך את הקליפות שקילף,[19] הִלְבִּינוּ שָׂרִיגֶיהָ הענפים של העצים יהיו לבנים. לאחר שהארבה יקלף את העצים, יישארו העצים לבנים ללא קליפתם[20]: (ח) אֱלִי עם ישראל! תאמר קינה של צער על הפורענות שתבא עליך,[21] כִּבְתוּלָה חֲגֻרַת שַׂק עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ (תאמר קינה) כמו שאישה שנישאה לבעלה והוא מת, אומרת קינה ולובשת שק כדי להתאבל על בעלה[22]: (ט) הָכְרַת מִנְחָה וָנֶסֶךְ מִבֵּית יְקֹוָק עתידים להיכרת המנחות והנסכים מבית המקדש. הנביא אומר שכתוצאה מכך שהארבה יאכל את כל גידולי הקרקע, לא יהיה ניתן להביא לבית המקדש מנחות ונסכים, שהרי לא היו תבואה, זתים וענבים כדי להכין מהם את הנסכים,[23] אָבְלוּ הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי יְקֹוָק והכהנים שהם משרתי ה' יתאבלו. הכהנים הם שהיו אוכלים חלק מהמנחות והנסכים. כאשר עם ישראל כבר לא יביא לבית המקדש את המנחות והנסכים, הכהנים לא יוכלו לאכול אותם, ולכן הם יהיו באבל[24]: (י) שֻׁדַּד שָׂדֶה השדה יהיה "נעשק", הארבה יאכל את גידולי השדה,[25] אָבְלָה אֲדָמָה האדמה תושחת על ידי הארבה,[26] כִּי שֻׁדַּד דָּגָן השדה "יעשק" מכיוון שהארבה אכל את כל התבואה,[27] הוֹבִישׁ תִּירוֹשׁ אֻמְלַל יִצְהָר והאדמה תושחת מכיוון שהארבה יחסל גם את התירוש (ענבי היין) והיצהר (זיתי השמן)[28]: (יא) הֹבִישׁוּ אִכָּרִים ראוי לאיכרים העובדים בשדה להתבייש, שהרי לא תהיה כל תוצאה לעבודתם. האיכרים העובדים בשדה יעבדו לשוא, שהרי הם לא יצליחו לגדל את גידולי הקרקע (שהרי הארבה יאכל אותו) ולכן ראוי שהם יתביישו,[29] הֵילִילוּ כֹּרְמִים העובדים בכרמים צריכים לילל, שהרי הם לא יצליחו לגדל ענבים,[30] עַל חִטָּה וְעַל שְׂעֹרָה ראוי לאיכרים להתבייש משום שיהיה מחסור של חיטה ושעורה בשדות,[31] כִּי אָבַד קְצִיר שָׂדֶה הסיבה שיש מחסור בחיטה ובשעורה שבשדות היא משום שאין מה לקצור, שהרי הארבה יאכל את הכל[32]: (יב) הַגֶּפֶן הוֹבִישָׁה וראוי שעובדי הכרמים ייללו, משום שעצי הגפן יתייבשו לגמרי ולא יוציאו יותר פירות,[33] וְהַתְּאֵנָה אֻמְלָלָה וגם עצי התאנה ייכרתו לגמרי,[34] רִמּוֹן גַּם תָּמָר וְתַפּוּחַ הפורענות כוללת גם את עצי הרימון, התמר והתפוח, כָּל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יָבֵשׁוּ כל עצי הפרי יפסיקו לגדל פירות,[35] כִּי הֹבִישׁ שָׂשׂוֹן מִן בְּנֵי אָדָם הסיבה שהפורענות תבוא על עצי הפרי האלה היא משום שה' רצה להשבית את השמחה מבני ישראל כעונש על חטאיהם[36]: (יג) חִגְרוּ וְסִפְדוּ הַכֹּהֲנִים הנביא פונה אל הכהנים ואומר להם לעשות שני דברים לאות אבל: א. לחגור שקים, ב. להספיד,[37] הֵילִילוּ מְשָׁרְתֵי מִזְבֵּחַ משרתי המזבח (הכוונה היא לכהנים): בואו ותיללו![38] בֹּאוּ לִינוּ בַשַּׂקִּים מְשָׁרְתֵי אֱלֹהָי משרתי האל שלי, משרתי ה' (גם כאן הכוונה היא לכהנים): אל תורידו את השקים שבהם תתלבשו גם בלילה, כדי שה' יראה את צערכם ואבלכם ואולי הוא ירחם עליכם,[39] כִּי נִמְנַע מִבֵּית אֱלֹהֵיכֶם מִנְחָה וָנָסֶךְ (הסיבה שעל הכהנים להתאבל היא) מכיוון שהמנחות והנסכים יימנעו מבית המקדש, בני ישראל כבר לא יביאו לבית המקדש מנחות ונסכים לאחר שהארבה השמיד את כל היבול[40]: (יד) קַדְּשׁוּ צוֹם תזמינו יום צום, תכריזו בכל העם ותקבעו יום צום על הפורענות,[41] קִרְאוּ עֲצָרָה תכריזו בעם שיבואו ויתאספו בבית המקדש,[42] אִסְפוּ זְקֵנִים כֹּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ בֵּית יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם תאספו את הזקנים של כל יושבי ארץ ישראל אל בית המקדש,[43] וְזַעֲקוּ אֶל יְקֹוָק ביום הצום והאסיפה בבית המקדש, תזעקו אל ה' שיציל אתכם מהפורענות, מהארבה: (טו) אֲהָהּ לַיּוֹם הנביא מתאנח ואומר "אוי" על היום שבו תבא הפורענות על עם ישראל,[44] כִּי קָרוֹב יוֹם יְקֹוָק היום בו תבא הפורענות היא קרובה, הפורענות תבא זמן קצר לאחר דברי הנביא,[45] וּכְשֹׁד מִשַּׁדַּי יָבוֹא הארבה שיישלח מה' יהיה כמו שודדים: כמו ששודדים עושקים בני אדם, כך הארבה יעשוק את בני ישראל[46]: (טז) הֲלוֹא נֶגֶד עֵינֵינוּ אֹכֶל נִכְרָת הרי אנחנו נראה בעינינו את האוכל מושמד על ידי הארבה,[47] מִבֵּית אֱלֹהֵינוּ שִׂמְחָה וָגִיל וכן אנחנו נראה בעינינו שהשירה בבית המקדש תיפסק. הלויים היו שרים בשעת הקרבת הנסכים, והנביא אומר שכתוצאה ממכת הארבה שתאכל את כל גידולי הקרקע ולא יהיה ניתן להביא יין לנסכים, לא יהיה ניתן לשיר שירה בבית המקדש[48]: (יז) עָבְשׁוּ פְרֻדוֹת תַּחַת מֶגְרְפֹתֵיהֶם הכלים שבהם מאחסנים את היין שנקראים "פרדות" יתמלאו בעובש מתחת לכיסוי שלהם שנקרא "מגרפה", כתוצאה מכך שלא ישתמשו בהם, שהרי לא יהיה יין,[49] נָשַׁמּוּ אֹצָרוֹת המקומות בהם אוצרים את התבואה, מחסני התבואה, יהיו שוממים, היות ולא יהיה תבואה להכניס אליהם,[50] נֶהֶרְסוּ מַמְּגֻרוֹת כִּי הֹבִישׁ דָּגָן וכן חלק ממחסני התבואה הנקראים "ממגרות" נהרסו בגלל שלא היה להם שימוש שהרי אין תבואה למלא בה את המחסנים, וממילא אין מתקנים אותם כשהם צריכים תיקונים[51]: (יח) מַה נֶּאֶנְחָה בְהֵמָה נָבֹכוּ עֶדְרֵי בָקָר כִּי אֵין מִרְעֶה לָהֶם הבהמות יוציאו אנחות ועדרי הבקר יהיו מבובלים היות ואין להם מרעה לאכול,[52]  גַּם עֶדְרֵי הַצֹּאן נֶאְשָׁמוּ וגם עדרי הצאן נהיו שוממים, היות ולא היה להם מרעה לאכול[53]: (יט) אֵלֶיךָ יְקֹוָק אֶקְרָא ה! אני (הנביא יואל) אקרא אליך בתפילה,[54] כִּי אֵשׁ אָכְלָה נְאוֹת מִדְבָּר שהרי האש שרפה את אהלי האנשים שגרים במדבר. הנביא מדמה את אכילת המרעה על ידי הארבה, לשריפה ששרפה את האוהלים של האנשים הגרים במדבר ורועים שם את צאנם, היות וכתוצאה מאכילת המרעה על ידי הארבה, לא יהיה מרעה במדבר,[55] וְלֶהָבָה לִהֲטָה כָּל עֲצֵי הַשָּׂדֶה והלהבה של האש שרפה את כל עצי השדה. הנביא מדמה את אכילת פירות השדה על ידי הארבה לשריפה שכילתה את כל פירות השדה[56]: (כ) גַּם בַּהֲמוֹת שָׂדֶה תַּעֲרוֹג אֵלֶיךָ כִּי יָבְשׁוּ אֲפִיקֵי מָיִם גם חיות השדה יצעקו אליך (אל ה') משום שבנוסף למכת הארבה, הייתה מכה נוספת של עצירת גשמים. הלכך, גם חיות השדה שבדרך כלל אינן ניזונות מגידולי הקרקע אלא מטריפת בעלי חיים אחרים, יצעקו אל ה' היות וחסר להם מים, למרות שמכת הארבה לא פגעה בהן ישירות,[57] וְאֵשׁ אָכְלָה נְאוֹת הַמִּדְבָּר סיבה נוספת שלא היה לחיות השדה טרף לטרוף היא משום שהאש אכלה את האוהלים של האנשים שרועים את צאנם במדבר. כפי שכבר ראינו, מכת הארבה כילתה את כל המרעה שהיה בשדות, וכתוצאה מכך, אנשים כבר לא רעו את צאנם במדבר. כתוצאה מכך, לחיות השדה לא נותר צאן לטרוף, וכך, למרות שמכת הארבה לא השפיעה ישירות על מאכלם של חיות השדה, הרי שבדרך עקיפה היא גרמה לכך שלא היה לחיות השדה מה לאכול[58]:

 

[1] מצודות. בדבר זיהוי יואל – יש האומרים שהכוונה היא ליואל בנו של שמואל שפיתה לאל בתפילתו, ונבואה זו היא הנבואה שנאמרה בימיו של יהורם מלך ישראל, ויש האומרים שיואל ניבא יחד עם נחום וחבקוק שהיו בימיו של מנשה. א"ע: אין הכוונה ליואל בנו של שמואל לפי הפשט (ובאמת קשה לומר שהיה זה בנו של שמואל שהרי צריך לומר לפי שיטה זו שיואל חי מאות שנים. כמו"ככתוב במפורש שיואל לא הלך בדרכו של שמואל). כמו"כ כתב שבכל מקום שאביו של הנביא היה אדם מכובד, הזכיר את שם אביו וכאשר הזכיר את שם סבו, הרי שסבו היה ג"כ אדם מכובד.

[2] מצודות.

[3] מצודות.

[4] מצודות + רד"ק (מדברי הרד"ק משמע שהכוונה היא לכל הדורות הבאים לפניהם, שהרי כתב שההשוואה היא לדור יוצאי מצרים).

[5] מצודות.

[6] מצודות. רד"ק: הכוונה היא לדורות מאוחרים יותר.

[7] מצודות.

[8] מצודות.

[9] מצודות.

[10] מצודות.

[11] מצודות.

[12] מצודות + תרגום.

[13] מצודות. רד"ק: כל קיבוץ של דברים שהם חיים נקרא גוי.

[14] מצודות.

[15] מצודות.

[16] מצודות.

[17] מצודות.

[18] מצודות.

[19] מצודות.

[20] מצודות.

[21] מצודות + תרגום.

[22] מצודות. לפי המלבי"ם מדובר כאן על תהליך מסוים שהיו עושים בעצים שהתקלפו קליפותיהם.

[23] מצודות.

[24] מצודות + רד"ק.

[25] מצודות.

[26] מצודות. א"ע: אבלו יושבי האדמה.

[27] מהר"י קרא.

[28] מצודות + מהר"י קרא.

[29] רד"ק.

[30] תרגום.

[31] מצודות.

[32] מצודות.

[33] רש"י.

[34] מצודות.

[35] מצודות.

[36] מצודות. רד"ק וא"ע כתבו אפשרות נוספת שהכוונה היא לבושה ולא לכריתה והוא לשון משל.

[37] מצודות.

[38] המלבי"ם מחלק בין כהנים שהם עבדו את ה' לכהנים שרק עבדו את המזבח כדי "להרויח" את הקרבנות. משרתי המזבח ייללו ולא יתפללו היות ותפילתם אינה רצויה.

[39] רד"ק.

[40] מצודות.

[41] מצודות.

[42] מצודות. רד"ק: הכוונה היא שיעצרו ממלאכה. כמו"כ הסתפק הרד"ק למתי התכוון הנביא שבני ישראל יקבעו צום: האם לאחר שתבא מכת הארבה כדי שהמכה תתבטל, או לפני מכת הארבה כדי שהארבה לא יבוא בכלל.

[43] מצודות + א"ע.

[44] מצודות. רד"ק: הנביא אומר לבנ"י להתאנח על הפורענות שעתידה לבוא עליהם.

[45] מצודות.

[46] מצודות. רד"ק: כמו ששוד בא בפתאומיות, גם כאן הפורענות תבוא בפתאומיות.

[47] מצודות. מלבי"ם: למרות שהפורענות עוד לא באה, הרי שהדבר נחשב כאילו אנחנו כבר רואים את הפורענות נגד עינינו.

[48] מצודות. רד"ק: בזמן הקציר היו עושים חגיגה גדולה בביהמ"ק, והנביא אומר שחגיגות אלה ייפסקו בשעה שהארבה יבוא.

[49] מצודות. א"ע: פרודות הם גרגירי הדגן שנמצאים מתחת למגרפות של היין. רד"ק: הכוונה היא לגרגירי הזרע שמתחת לארץ שהם יושחתו.

[50] מצודות.

[51] רד"ק בפירושו השני. בפירושו הראשון כתב שבגלל שאין שימוש לאוצרות אלה, הרי שנחשב הדבר כאילו שהם נהרסו.

[52] מצודות. מלבי"ם: הנביא כאן שואל במה אשמים בעלי החיים על שהם גם כלולים בעונש.

[53] מצודות.

[54] מצודות.

[55] מצודות.

[56] מצודות.

[57] מצודות. מלבי"ם: הנביא שואל כאן שגם אם אנחנו אומרים שהסיבה שבעלי החיים נענשו היא משום שהם ברשותו של האדם, הרי שגם בעלי החיים הנמצאים במדבר נענשו ואין שום סיבה להעניש אותם.

[58] מצודות.