ישעיהו פרק מד

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר ישעיהו פרק מד.

מערכת אוצר התורה - ושננתם כט אלול תשפ"א

ישעיהו פרק מד

(א) וְעַתָּה שְׁמַע יַעֲקֹב עַבְדִּי ועכשיו עבדי יעקב, תשמע את דברי הנחמה שאומר,[1] וְיִשְׂרָאֵל בָּחַרְתִּי בוֹ ועם ישראל שבחרתי בו מכל האומות – תשמע את דבריי[2]: (ב) כֹּה אָמַר ה' עֹשֶׂךָ כך אמר ה' שברא אותך,[3] וְיֹצֶרְךָ מִבֶּטֶן יַעְזְרֶךָּ ה' שיצר אותך מהבטן, ה' שיצר אותך לעם, עוד עתיד לעזור לך,[4] אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב עבדי יעקב! אינך צריך לחשוש ולפחד![5] וִישֻׁרוּן בָּחַרְתִּי בוֹ וישורון שבחרתי בו, עם ישראל אינו צריך לפחד. עם ישראל נקרא ישורון משום שהוא ישר בין העמים[6]: (ג) כִּי אֶצָּק מַיִם עַל צָמֵא וְנֹזְלִים עַל יַבָּשָׁה כמו שאני יוצק מים לאנשים צמאים ושופך נוזלים על היבשה,[7] אֶצֹּק רוּחִי עַל זַרְעֶךָ כך אני אצוק את רוח הקודש שלי על בניך,[8] וּבִרְכָתִי עַל צֶאֱצָאֶיךָ וכן אברך את הנכדים שלך[9]: (ד) וְצָמְחוּ בְּבֵין חָצִיר עם ישראל יצמחו באופן מהיר, כמו הגידולים שגדלים בין החציר,[10] כַּעֲרָבִים עַל יִבְלֵי מָיִם ועם ישראל יהיה דומה לאילנות שנקראות "ערבים" שצומחות ליד מקורות מים. כשם שהאילנות נשארות נטועות במקומם לאורך זמן רב, כך עם ישראל יעמוד לאורך שנים. הנביא דימה את עם ישראל לתכונות הטובות של החציר שצומח במהירות (אך אינו עומד זמן רב) ולערבים שמחזיקות מעמד זמן רב (אך אינן צומחות במהירות), כך שרק התכונות הטובות יתקיימו בו[11]: (ה) זֶה יֹאמַר לַה' אָנִי הצדיקים יאמרו שהם נתונים תחת מרותו של ה',[12] וְזֶה יִקְרָא בְשֵׁם יַעֲקֹב והילדים הקטנים שנולדו לרשעים, יעזבו את דרך אביהם ויאמרו שהם שייכים לעם ישראל שעובד את ה',[13] וְזֶה יִכְתֹּב יָדוֹ לַה' ובעלי התשובה יכתבו שהם נתונים תחת מרותו של ה',[14] וּבְשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכַנֶּה והגרים ייקראו "ישראל" משום שהם יצטרפו לעם היהודי[15]: (ו) כֹּה אָמַר ה' מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ כך אמר ה' מלך ישראל שהוא גואל עם ישראל. בשעת הגאולה כולם יבינו שה' הוא שמולך על עם ישראל היות ועם ישראל לא יהיה יותר תחת שלטון הגויים,[16] ה' צְבָאוֹת ה' צבאות הוא הגואל אתכם. ה' נקרא גם בשם צבאות היות והוא אלוה על צבאות רבים: צבאות של מעלה (המלאכים והמזלות) וצבאות של מטה (בני האדם ובעלי החיים),[17] אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן אני הייתי קיים לפני כל דבר אחר ביקום ואני עתיד להיות קיים גם אחרי שכבר לא יהיה קיים דבר נוסף ביקום,[18] וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים ובלעדיי לא יכול להיות אלוהים אחר. גם העובדים את השמש ואת הירח צריכים לדעת שאני הוא זה שנתתי להם את היכולת להאיר[19]: (ז) וּמִי כָמוֹנִי יִקְרָא וְיַגִּידֶהָ וְיַעְרְכֶהָ לִי מִשּׂוּמִי עַם עוֹלָם ומי הוא זה שטוען שהוא אלוה כמוני שיכול לומר ולסדר את כל הדברים שנעשו מאת ששמתי לכל אחד מהברואים את מקומו המיוחד בעולם, כלומר: מבריאת העולם,[20] וְאֹתִיּוֹת וַאֲשֶׁר תָּבֹאנָה יַגִּידוּ לָמוֹ ואת הדברים שעתידים לבוא הם יגידו להם. הנביא אומר שחוץ מה' יתברך, אין אף אחד שיכול לומר את מה שקרה בעבר ומה שעתיד לקרות[21]: (ח) אַל תִּפְחֲדוּ וְאַל תִּרְהוּ אל תפחדו ואל תישברו.[22] הנביא אומר לעם ישראל לא לפחד מעבודה זרה,[23] הֲלֹא מֵאָז הִשְׁמַעְתִּיךָ וְהִגַּדְתִּי הרי מאז שהתחלתי להשמיע את דברי הנבואה ואמרתי את מה שעתיד להתרחש,[24] וְאַתֶּם עֵדָי ואתם העדים שלי שאין אלוה חוץ ממני,[25] הֲיֵשׁ אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדַי האם יש אלוה חוץ ממני?[26] וְאֵין צוּר בַּל יָדָעְתִּי ואין חזק שאינני יודע עליו ויודע להכריעו[27]: (ט) יֹצְרֵי פֶסֶל כֻּלָּם תֹּהוּ אין ממש בכל יוצרי הפסלים, היות ואין ביצירותיהם ממש,[28] וַחֲמוּדֵיהֶם בַּל יוֹעִילוּ וגם הפסלים שהם יוצרים שחמודים להם – אין בהם תועלת,[29] וְעֵדֵיהֶם הֵמָּה בַּל יִרְאוּ וּבַל יֵדְעוּ הפסלים בעצמם הם העדים לכך שאין בהם תועלת, שהרי אינם יכולים לראות ואין בהם דעת,[30] לְמַעַן יֵבֹשׁוּ וכך יתבייש מי שעובד אותם (משם שהוא צריך לדעת שאין בו ממש)[31]: (י) מִי יָצַר אֵל וּפֶסֶל נָסָךְ מי יכול להעלות בדעתו ליצור בעצמו אל לעבודה זרה או לצקת פסל,[32] לְבִלְתִּי הוֹעִיל הרי אין תועלת בפסלים (ואם כן למה שאדם יכין אחד)[33]: (יא) הֵן כָּל חֲבֵרָיו יֵבֹשׁוּ כל מי שיתחבר לעבודה זרה, הן על ידי הכנתו והן על ידי עבודתו, יתבייש,[34] וְחָרָשִׁים הֵמָּה מֵאָדָם הפסלים נעשו על ידי בעלי מלאכה הנקראים "חרשים", ולא יתכן שאדם יכין אל,[35] יִתְקַבְּצוּ כֻלָּם יַעֲמֹדוּ יִפְחֲדוּ יֵבֹשׁוּ יָחַד כל מכיני הפסלים יתאספו, ויפחדו מה' משום שהוא יעניש אותם על מה שהם עשו והם גם יתביישו על שהכינו דבר שאין בו תועלת[36]: (יב) חָרַשׁ בַּרְזֶל מַעֲצָד האומן המכין כלי מתכת יכין כלי שנקרא "מעצד". מדובר בכלי מתכת ששימש לחיתוך עצים, מעין מסור גדול,[37] וּפָעַל בַּפֶּחָם והוא ישתמש בפחם כדי לחמם את המתכת,[38] וּבַמַּקָּבוֹת יִצְּרֵהוּ ולאחר מכן הם ייצרו את הכלי על ידי הכאה על המתכת בפטיש,[39] וַיִּפְעָלֵהוּ בִּזְרוֹעַ כֹּחוֹ והוא משתמש בכל כוחו כדי להכין את הפסל (כיוון שהוא מצפה לשכר גדול על הכנתו),[40] גַּם רָעֵב וְאֵין כֹּחַ ומרוב השקעה בעשיית הפסל גם כשהוא רעב ואין לו כח,[41] לֹא שָׁתָה מַיִם וַיִּיעָף ומרוב מאמץ והשקעה בעשיית הפסל, הוא לא שתה מים והוא התעייף[42]: (יג) חָרַשׁ עֵצִים נָטָה קָו (לאחר הכנת המעצד) אומן ימדוד את העץ כדי לדעת היכן לחתוך אותו,[43] יְתָאֲרֵהוּ בַשֶּׂרֶד ולאחר מכן יסמן את מקום החיתוך,[44] יַעֲשֵׂהוּ בַּמַּקְצֻעוֹת ולאחר מכן יקלף את עץ עם כלי שנקרא "מקצוע",[45] וּבַמְּחוּגָה יְתָאֳרֵהוּ ובכלי שנקרא "מחוגה" הוא יצייר ציורים עגולים כדי לייפות אותו,[46] וַיַּעֲשֵׂהוּ כְּתַבְנִית אִישׁ וכך הוא ייצור תבנית של אדם. האומן יכין את פסל העץ בדמות אדם,[47] כְּתִפְאֶרֶת אָדָם האדם נחשב במעלה גבוהה יותר משאר בעלי החיים, ולכן היו מכינים את הפסלים בצורה שלו,[48] לָשֶׁבֶת בָּיִת והפסל יישאר בביתו ולא יזוז משם[49]: (יד) לִכְרָת לוֹ אֲרָזִים מי שמכין את הפסל הולך לכרות עצי ארז כדי להכין מהם את הפסל,[50] וַיִּקַּח תִּרְזָה וְאַלּוֹן וַיְאַמֶּץ לוֹ בַּעֲצֵי יָעַר והוא לוקח לעצמו עצים שנקראים "תרזה" ו"אלון", ומכל העצים שגדלים ביער, הוא בוחר את העצים המשובחים בהם,[51] נָטַע אֹרֶן מכין הפסל נטע עצי אורן כדי לגדל אותם ולהכין מהם את הפסל,[52] וְגֶשֶׁם יְגַדֵּל והגשם יגדל את העץ, ומכאן התמיהה: האורן לא יכול לגדול ללא הגשם שבא מה', ובכל זאת משתמשים בו להכנת פסל[53]: (טו) וְהָיָה לְאָדָם לְבָעֵר וחתיכות העץ משמשות בני אדם לחומר בערה,[54] וַיִּקַּח מֵהֶם וַיָּחָם והאדם לוקח מהם ומתחמם על ידיהם,[55] אַף יַשִּׂיק וְאָפָה לָחֶם והוא מחמם את העצים ואופה על ידיהם לחם,[56] אַף יִפְעַל אֵל וַיִּשְׁתָּחוּ ומאותו העץ שהוא משתמש בו לחומר בערה, הוא גם מכין פסל ומשתחווה אליו,[57] עָשָׂהוּ פֶסֶל וַיִּסְגָּד לָמוֹ והוא מכין פסל מהעץ ומשתחווה אליו. בצלע זו יש חזרה על הצלע הקודמת[58]: (טז) חֶצְיוֹ שָׂרַף בְּמוֹ אֵשׁ חלק מהעץ ששימש להכנת הפסל – שרף מכין הפסל באש,[59] עַל חֶצְיוֹ בָּשָׂר יֹאכֵל חלק ממנו שימש לאכילת בשר (כפי שמיד יבואר),[60] יִצְלֶה צָלִי וְיִשְׂבָּע והאש תשמש לו לצליית בשר ולשביעה מהאוכל שהוא הכין,[61] אַף יָחֹם וְיֹאמַר הֶאָח כמו כן העץ ישמש לבעירה של חום, עד שעושה הפסל יאמר "האח", קריאת שמחה,[62] חַמּוֹתִי רָאִיתִי אוּר אני התחממתי וראיתי את שלהבת האש[63]: (יז) וּשְׁאֵרִיתוֹ לְאֵל עָשָׂה לְפִסְלוֹ ובשאריות העץ הוא השתמש לשם הכנת הפסל,[64] יִסְגָּד לוֹ הוא יכרע בפני הפסל,[65] וְיִשְׁתַּחוּ והוא ישתחווה לפסל בפישוט ידיים ורגליים,[66] וְיִתְפַּלֵּל אֵלָיו ועושה הפסל יתפלל אל הפסל,[67] וְיֹאמַר הַצִּילֵנִי כִּי אֵלִי אָתָּה בתפילתו יאמר עושה הפסל: "תציל אותי משום שאתה האלוה שלי"[68]: (יח) לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ בעושי הפסלים את דעת ויכולת הבנה,[69] כִּי טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם מֵהַשְׂכִּיל לִבֹּתָם כיוון שעיניהם אטומות ולכן הלב שלהם אינו יכול להבין שהם עושים מעשה שטות[70]: (יט) וְלֹא יָשִׁיב אֶל לִבּוֹ עושה הפסל אינו מתבונן בדבר,[71] וְלֹא דַעַת וְלֹא תְבוּנָה לֵאמֹר ואין בו דעת או בינה לומר את הדברים הבאים:[72] חֶצְיוֹ שָׂרַפְתִּי בְמוֹ אֵשׁ וְאַף אָפִיתִי עַל גֶּחָלָיו לֶחֶם אֶצְלֶה בָשָׂר וְאֹכֵל חצי מבול העץ שהכנתי ממנו את הפסל, שרפתי באש, ואפילו אפיתי לחם עם גחליו וצליתי איתו בשר ואכלתי אותו (ואם כן זה מגוחך שהכנתי משאר העץ פסל שאני עובד אותו),[73] וְיִתְרוֹ לְתוֹעֵבָה אֶעֱשֶׂה ומשאר העץ הכנתי דבר שמתועב בעיני ה', הכנתי עבודה זרה,[74] לְבוּל עֵץ אֶסְגּוֹד ואני משתחווה לחתיכת עץ[75]: (כ) רֹעֶה אֵפֶר מי שמכין את הפסל מעץ, עוסק במשהו שבסופו ייעשה לאפר. הוא עושה דבר ללא תועלת,[76] לֵב הוּתַל הִטָּהוּ יצר הרע התל באותו אדם והטה אותו לחטוא בדבר שאין בו היגיון,[77] וְלֹא יַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ ולכן האדם לא יכול להציל את עצמו לפני שהוא ייענש. אם אדם עושה פסל, דבר שאין בו תועלת, על אף שהוא ייענש על כך, הרי שזו עצת יצר הרע,[78] וְלֹא יֹאמַר הֲלוֹא שֶׁקֶר בִּימִינִי הפסל שעשיתי ביד ימין שלי, הוא דבר שקר[79]:  (כא) זְכָר אֵלֶּה יַעֲקֹב עם ישראל! עליך לזכור שלא לעבוד עבודה זרה (משום שיש בזה חטא וגם אין בכך תועלת),[80] וְיִשְׂרָאֵל כִּי עַבְדִּי עם ישראל! אתה הרי העבד שלי ואינך אמור לעבוד עבודה זרה,[81] אָתָּה יְצַרְתִּיךָ עֶבֶד לִי אַתָּה אני הרי יצרתי אותך כדי שתהיה עבד שלי,[82] יִשְׂרָאֵל לֹא תִנָּשֵׁנִי ולכן אל תשכח אותי[83]: (כב) מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ אני מחקתי את הפשעים שלך כמו שהענן נמחק כאשר מתחיל להחשיך,[84] וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ ומחקתי את החטאים שלך כמו שהענן נמחק בסוף היום. יש בצלע זו חזרה על הצלע הקודמת,[85] שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ אם תחזור בתשובה, אני אגאל אותך מיד מגלות בבל[86]: (כג) רָנּוּ שָׁמַיִם כִּי עָשָׂה ה' השמים עתידים לשמוח, היות וה' עתיד לגאול את עם ישראל,[87] הָרִיעוּ תַּחְתִּיּוֹת אָרֶץ והמקום הכי נמוך בעולם, בלבת כדור הארץ, ישמח גם הוא,[88] פִּצְחוּ הָרִים רִנָּה ההרים יפתחו את פיהם כדי לומר דברי שמחה על גאולת ישראל,[89] יַעַר וְכָל עֵץ בּוֹ היערות וכל העצים שבהם ישמחו גם הם על גאולת עם ישראל,[90] כִּי גָאַל ה' יַעֲקֹב וּבְיִשְׂרָאֵל יִתְפָּאָר היות וה' עתיד לגאול את עם ישראל ולהשתבח בו[91]: (כד) כֹּה אָמַר ה' גֹּאֲלֶךָ וְיֹצֶרְךָ מִבָּטֶן כך אמר ה' שעתיד לגאול אותך ויצר אותך לעם,[92] אָנֹכִי ה' עֹשֶׂה כֹּל אני ה' בראתי את העולם כולו,[93] נֹטֶה שָׁמַיִם לְבַדִּי אני פרסתי את השמים מעל לכדור הארץ לבד. רק אני בראתי את השמים,[94] רֹקַע הָאָרֶץ מֵאִתִּי ואני פרסתי את הקרקע של כדור הארץ. ה' אמר שהוא היחיד שברא את העולם והוא היחיד שמקיים אותו[95]: (כה) מֵפֵר אֹתוֹת בַּדִּים (היות ואני בראתי את העולם כולו) אני יכול להפר את כל דברי חכמי המזלות,[96] וְקֹסְמִים יְהוֹלֵל ואני יכול להפוך את השוטים לקוסמים על ידי שיגידו דברים שאינם נכונים,[97] מֵשִׁיב חֲכָמִים אָחוֹר וְדַעְתָּם יְשַׂכֵּל ומי שעכשיו חכם, אני יכול להפוך את חכמתו ולהפוך אותו לסכל (במקום שהוא ימשיך להחכים)[98]: (כו) מֵקִים דְּבַר עַבְדּוֹ ה' עתיד לקיים את דבר עבדו, את דברי ישעיהו הנביא שהתנבא על בניין בית המקדש השני,[99] וַעֲצַת מַלְאָכָיו יַשְׁלִים וכן הוא יקיים את דברי הנביאים האחרים,[100] הָאֹמֵר לִירוּשָׁלִַם תּוּשָׁב (אקיים את דברי הנביאים האומרים) שתושבי העיר ירושלים יחזרו אליה,[101] וּלְעָרֵי יְהוּדָה תִּבָּנֶינָה וערי ממלכת יהודה יהיו בנויים,[102] וְחָרְבוֹתֶיהָ אֲקוֹמֵם ואני אבנה את חורבות העיר ירושלים[103]: (כז) הָאֹמֵר לַצּוּלָה חֳרָבִי ה' אמר לבבל שנמשלה למצולת מים – תיחרבי. מצולת מים היא מקום נמוך שאליו מתנקזים המים, והנביא מדמה את בבל למצולה משום שהיו בה מים רבים ומשום שהיא הייתה במקום נמוך. הנביא אומר שה' אמר על בבל שהיא עתידה להיחרב, כלומר: שהיא תתייבש עד שלא יישאר בה כל הטוב שהיה בה,[104] וְנַהֲרֹתַיִךְ אוֹבִישׁ ואני עתיד לייבש את הנהרות שלך. יש בצלע זו כפילות על הנאמר בצלע הקודמת כדרכם של נבואות[105]: (כח) הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי ה' אמר על כורש שהוא ירעה את עם ישראל, שהוא ינהיג אותו,[106] וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִם כורש ישלים את רצוני בכך שהוא יחריב את בבל ויבנה את ירושלים,[107] וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלִַם תִּבָּנֶה כורש עתיד לומר על בבל שהיא תיבנה. כור עתיד לצוות על בנין ירושלים,[108] וְהֵיכָל תִּוָּסֵד ויונחו יסודות לבית המקדש. אמנם בתקופתו של כורש לא הסתיים בניין בית המקדש משום שצרי יהודה מנעו את המשך הבניין[109]:

 

[1] רד"ק. רש"י: תשמע את דברי התורה, תחזור לשמור את התורה.

[2] רד"ק.

[3] רד"ק בפירושו השני. בפירושו הראשון כתב שהכוונה היא שהוא גידל והחשיב אותם.

[4] רד"ק בפירושו השני. בפירושו הראשון הביא את דברי האבן עזרא שיש כאן רמז ליעקב אבינו שנוצר לפני עשיו ואחז בעקבו בדרך נס. בפירוש השני כתב האבן עזרא שהכוונה היא שה' יצר את עם ישראל כעם. רש"י לקמן בפסוק כד פירש שה' אמר לעם ישראל שהוא עזר לו מאז שהתקיים "ויתרוצצו הבנים מקרבה", מלידת יעקב ועשיו.

[5] תרגום.

[6] רד"ק.

[7] רד"ק.

[8] תרגום. אבן עזרא: רוח הישועה. מצודות פירש "רוח" מלשון רצון.

[9] תרגום. רד"ק: הנביא ניבא כאן שני עניינים. "רוח" – חזרת הנבואה והעניינים הגשמיים. "ברכה" – ענייני הגוף.

[10] רד"ק. תרגום: הצדיקים הרכים והמפונקים יגדלו. רש"י: עם ישראל יצמח בתוך עמלק, על ידי שיתווספו עליהם גרים.

[11] רד"ק. מצודות זיהה את האילנות לעצי ערבה ואמר שהדימוי לעם ישראל הוא במהירות גדילתם. לגבי החציר לא הסביר במדויק מה השבח שבו. תרגום: ריבוי הצדיקים יהיה כמו עץ ששולח את שורשיו על היובלים של המים.

[12] רש"י. לפי פירושו, הכתוב מדבר על ארבעה סוגים שונים של אנשים שיאמר שהם שייכים לעבודת ה'. רד"ק: הכוונה שה' ילקט כל אחד מישראל ממקום אחר, וכל אחד יאמר שהוא מקבל על עצמו לעבוד את ה'. תרגום: יאמר שהוא מיראי ה'.

[13] רש"י. תרגום: יתפלל בשם ה'.

[14] רש"י. תרגום: יקריב את קרבנו לפני ה'.

[15] רש"י.

[16] רד"ק.

[17] רד"ק לעיל א,ט. אבן עזרא: צבאות השמים הם העדים על כך שה' הוא מלך לעולמי עד.

[18] רד"ק.

[19] רד"ק.

[20] רד"ק. לפי פירושו, "משומי עם עולם" פירושו החלוקה של כל אחד מהברואים במקומו המיוחד. רש"י פירש שהכוונה היא למה שה' עשה לכל הבריות יחד. מבחינת המשמעות של ביאור הפסוק אין הבדל ביניהם.

[21] רד"ק. לפי פירושו "אותיותיו" מלשון "אתא", מלשון בא. רש"י פירש מלשון "אות", דבר מופת.

[22] רד"ק.

[23] רד"ק. המילה "תרהו" ייחודית ואיננה מופיעה בתנ"ך פעם נוספת. אבן עזרא: יש מפרשים "תרהו" מלשון "תראו" ואין זה נכון משום שחסר את הי' של השורש י.ר.א. כמו כן אמר שהפנייה אל עם ישראל שלא לפחד היא בשעה שהפורענויות יבואו על ממלכת בבל.

[24] רד"ק. רש"י: מאז שהשמעתי לך את דבריי בהר סיני והודעתי לך שאין שום אלוה חוץ ממני.

[25] רד"ק. רש"י: אתם העדים שפתחתי לכם שבעה רקיעים בהר סיני כדי להראות לכם שאין אלוה אחר.

[26] רד"ק.

[27] רד"ק בפירושו הראשון. בפירושו השני כתב שהכוונה למלאכים ולגלגלים שעם ישראל אינו מכיר אותם באופן אמיתי, וה' כן יודע את מגבלותיהם (וכעין זה פירש האבן עזרא בפירושו האחרון). תרגום: כל אחד מהחזקים מקבל את חוזקו ממני. אבן עזרא  הוסיף פירוש: השורש י.ד.ע מלשון ייסורים (כשם שמופיע אצל גדעון).

[28] רד"ק.

[29] רד"ק.

[30] רד"ק.

[31] רד"ק. לצערי לא זכיתי להבין את ההבדל בין פירושו הראשון של הרד"ק לבין פירושו השני.

[32] רד"ק. בפירושו הראשון למילה נ.ס.ך כתב שהכוונה לכיסוי הפסל.

[33] רד"ק.

[34] רד"ק. בפירושו השני הסביר שמי שעושה את הפסל נחשב לחברו של הפסל משום שבשניהם אין תועלת. רש"י: הכוונה לחברים של מי שהכין את הפסל, שמצטרפים אליו כדי לעבוד את הפסל שהכין. אבן עזרא כתב שמדובר על כהני הבעל או על האומנים שגם הם מכינים פסלים, וכתב שהפירוש הנכון הוא על האומנים.

[35] רד"ק.

[36] רד"ק.

[37] רד"ק.

[38] רד"ק.

[39] רד"ק.

[40] רד"ק.

[41] רד"ק.

[42] רד"ק.

[43] רד"ק. לפי פירושו, הנביא מתאר הכנה של פסל אחד. הפסל נעשה מעץ, והנביא מתאר את גם את השלבים של הכנת כלי המתכת להכנתו. רש"י (וכך גם אבן עזרא) הסביר שעד עתה היה מדובר על הכנת פסל ממתכת, ועכשיו מדובר על הכנת פסל מעץ.

[44] רד"ק.

[45] רד"ק.

[46] רד"ק. אבן עזרא: על ידי המקצועות והמחוגה הוא יעשה את הדמות הסופי של הפסל, את התואר שלו. בפירוש השני עליו כתב שהוא הנכון, כתב שהכוונה מלשון ציור, כמו שהכתוב מתאר את ציור גבולות הארץ במילה "ותאר". את המילים "יעשהו במקצועות" פירש שהכוונה לתיקון, ובשם רבינו יונה כתב שהכוונה לשרטוט.

[47] רד"ק.

[48] רד"ק.

[49] רד"ק בפירוש לפי אביו. בתחילת דבריו הביא את תרגום יונתן שהפסל דומה לאישה שתפארתה לשבת בבית. גם אבן עזרא פירש "תפארת" כמוסב על אישה, אך דחה פירוש זה וכתב שמדובר על כפילות על הצלע הקודמת.

[50] רד"ק.

[51] רד"ק. רש"י: היות והתרזה והאלון הם עצים חלשים יותר, הוא מחבר את החלקים שבהם ממסמרי עץ.

[52] רד"ק. אבן עזרא כתב שיש מפרשים שהאורן הוא שורש. רש"י: הכוונה לנטיעה צעירה.

[53] רד"ק בפירושו השני, עליו כתב שהוא הפירוש הנכון. בפירושו הראשון כתב שהכוונה היא שעץ האורן הוא גוף גשמי שמגדלים אותו, ואם כן לא מובן מדוע משתמשים בו לעניין רוחני.

[54] רד"ק.

[55] רד"ק.

[56] רד"ק.

[57] רד"ק.

[58] רד"ק. בפירוש המילה "למו" התלבט אם הכוונה למקבילה למילה "לו" או שמא הכוונה ללשון רבים, "להם", ועל אף שמדובר בפסוק על הכנת פסל אחד, הכוונה שיש פסלים רבים.

[59] רד"ק.

[60] רד"ק.

[61] רד"ק.

[62] רד"ק.

[63] רד"ק.

[64] רד"ק.

[65] רד"ק.

[66] רד"ק בפירושו השני. בפירושו הראשון כתב שהסגידה וההשתחוואה זהות, ויש כפילות בפסוק. תרגום: ההשתחוואה הוא שיעבוד של האדם לפסל, האדם משעבד את עצמו לפסל.

[67] תרגום.

[68] רד"ק.

[69] תרגום. אבן עזרא: הדעה נמצאת בנקבים הקרובים אל המצח והבינה בנקב האמצעי שבתוך הראש.

[70] תרגום. רד"ק: התלבט מיהו הטח עיניהם: ה' או יצר הרע שלהם.

[71] רד"ק והתלבט אם הו' כאן הוא ו' החיבור ואז הפסוק חוזר על מה שנאמר בפסוק הקודם, או שמדובר על ו' ההיפוך (כמו "וישא עיניו" שהופך את הפועל "ישא" ללשון עבר), ואז אין חזרה על הנאמר בפסוק הקודם, אלא יש כאן נושא חדש של טענה כלפי עושה הפסל. מבחינת המשמעות אין הבדל גדול בין הדברים. אבן עזרא: ההשבה אל הלב היא השכל.

[72] רד"ק.

[73] רד"ק.

[74] רד"ק.

[75] רד"ק. אבן עזרא כתב כמה פירושים למילה "בול". א. פסל. ב. צורה. ג. צמח.

[76] רד"ק. רש"י פירש בשני אופנים. או שהאדם מעמיד על עצמו מנהיג שבסופו של דבר ייהפך לאפר. או ש"רועה" מלשון התחברות, האדם מתחבר לאפר.

[77] רד"ק. תרגום: לבו השוטה הטעהו.

[78] רד"ק.

[79] רד"ק.

[80] רד"ק. אבן עזרא: עליך לזכור את מה שעשיתי לך כאשר היית בארץ ישראל.

[81] רד"ק.

[82] רד"ק והתלבט אם הכוונה ממש מלשון בריאה או שהכוונה להוצאת עם ישראל ממצרים. תרגום: אני תיקנתי אותך כדי שתעבוד אותי, כל המהות של עם ישראל נועד לעבוד את ה'. אבן עזרא: הדגש במילה "אתה" היא שעם ישראל הוא העם היחיד שנוצר כדי לעבוד את ה'. כמו כן כתב שצלע זו אומרת שיש ציפייה מה' שעם ישראל יתוודה על חטאיו.

[83] רד"ק. וכתב שהכוונה היא שעם ישראל לא ישכח את ה' וה' לא ישכח את עם ישראל. רש"י: לא תהיה שכוח מיראתי.

[84] אבן עזרא. רד"ק: מדובר על הענן שעובר על ידי מים. רש"י: אומר שמדובר על החטאים בזמן שעם ישראל היה במצרים ובמדבר.

[85] מצודות. בגמרא במסכת יומא (לו,ב) מובא ההבדל בין פשעים לחטאות. פשעים הם חטאים שנעשים במטרה למרוד בה' בעוד שחטאות הם מעשים שנעשים בשגגה.

[86] רד"ק.

[87] רד"ק. תרגום: השמים יאמרו דברי שבח. אבן עזרא: יש בפסוק משל. השמחה תהיה של עם ישראל, והנביא מדמה את השמחה הגדולה של עם ישראל כאילו העולם כולו ישמח בגאולתם.

[88] רד"ק.

[89] רד"ק.

[90] רד"ק. כמו כן הסביר שהנביא מנה חלקים גדולים מהעולם אך לא את האנשים, משום שבבל תיעצב על גאולת ישראל.

[91] רד"ק.

[92] ראה בביאורנו לעיל פסוק ב ובהערות שם.

[93] רד"ק.

[94] רד"ק.

[95] רד"ק.

[96] רד"ק ולפי פירושו "בדים" מלשון שקר. אבן עזרא הוסיף פירוש עליו כתב שהוא הפירוש הנכון, "בדים" מלשון התבודדות. יש אנשים שיש להם יכולת להתבודד ולדעת את העתידות.

[97] רד"ק. כמו כן כתב שבלעם היה קוסם, והכוונה למי שחוזה בכוכבים.

[98] רד"ק. אבן עזרא: החכמים הם אנשים שמבינים מה יהיה על ידי שהם מסתכלים על איברים מסויימים בגוף האדם.

[99] רד"ק. רש"י: הכוונה למשה רבינו.

[100] רד"ק. רש"י: כשם שקיימתי את דברי המלאך שאמר ליעקב אבינו ששמו ישונה לישראל, כך אקיים את דברי הנביאים האחרים.

[101] רד"ק.

[102] תרגום.

[103] רד"ק.

[104] רד"ק. רש"י: מדובר על הריגת תושבי בבל והנביא דימה זאת מות תושבי בבל לייבוש הנהר. אבן עזרא: הנביא מדמה את בבל למצולה משום שהיא הייתה מלאה בבני אדם ובממון כשם שהמצולה מלאה במים.

[105] מצודות.

[106] רד"ק.

[107] רד"ק.

[108] רד"ק.

[109] רד"ק. אבן עזרא: מכאן ניתן להוכיח שדניאל לא טעה בחשבון השנים שלו לבניין ירושלים.