מלאכי פרק ג

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר מלאכי פרק ג

מערכת אוצר התורה - ושננתם אב תשע"ח

מלאכי פרק ג

(א) פסוק זה ממשיך את הפסוק המסיים את הפרק הקודם, שם טענו בני ישראל שה' אינו עושה דין ברשעים. הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי בעתיד, בזמן הגאולה, אני (ה') עתיד לשלוח מלאך,[1] וּפִנָּה דֶרֶךְ לְפָנָי המלאך עתיד לפנות לפניי את הדרך, הוא יבער מהעולם את החוטאים,[2] וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְשִׁים ומלך המשיח שאתם כל כך רוצים שיבוא, יבוא בפתאומיות ובהפתעה אל ההיכל שלו, מלך המשיח יתגלה בפתאומיות,[3] וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר אַתֶּם חֲפֵצִים הִנֵּה בָא ואליהו הנביא שבו אתם כל כך חפצים, יבוא עוד לפני מלך המשיח,[4] אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת כך אמר ה' צבאות[5]: (ב) וּמִי מְכַלְכֵּל אֶת יוֹם בּוֹאוֹ מי יוכל לסבול את היום שבו יבוא אותו מלאך,[6] וּמִי הָעֹמֵד בְּהֵרָאוֹתוֹ ומי יוכל להיראות בזמן שהמלאך ייראה (יש כאן כפילות על צלע הפסוק הקודמת),[7] כִּי הוּא כְּאֵשׁ מְצָרֵף המלאך ישמיד את הרשע כמו שהאש מזככת את הכסף ומוציאה ממנו את הסיגים,[8] וּכְבֹרִית מְכַבְּסִים המלאך ישמיד את הרשע כמו שהבורית, חומר ניקוי המופק מעשב ומשמש לכביסה, מכבס את הבגד מלכלוך. הנביא אומר שהמלאך עתיד להשמיד את הרשע ואף רשע לא יוכל לעמוד בפניו[9]: (ג) וְיָשַׁב מְצָרֵף וּמְטַהֵר כֶּסֶף מלאך ה' יפנה מכל עסקיו ויישב לטהר כמו שמזקקים כסף מהסיגים שבו (כפי שנראה בצלע הבאה של הפסוק),[10] וְטִהַר אֶת בְּנֵי לֵוִי וְזִקַּק אֹתָם כַּזָּהָב וְכַכָּסֶף מלאך ה' יטהר את בני לוי על ידי שיזקק אותם כמו שמזקקים כסף וזהב, מלאך ה' יסיר את בני לוי המבזים את ה', כך שיישארו רק בני לוי הראויים לעבוד במקדש,[11] וְהָיוּ לַיקֹוָק מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה ואז יחזרו בני לוי להיות מגישי מנחה לה' כפי הדין, בני שבט לוי יקריבו את הקרבנות לפני ה' תוך הקפדה על כל דיני הקרבנות[12]: (ד) וְעָרְבָה לַיקֹוָק מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם רק אז, לאחר שמלאך ה' יטהר את בני לוי, המנחות והקרבנות שיוקרבו בירושלים יהיו ערבים לה', ה' יקבל ברצון את הקרבנות שהכהנים יקריבו לו,[13] כִּימֵי עוֹלָם (הקרבנות יהיו ערבים לה') כמו הקרבנות שהוקרבו לה' בימי משה רבינו,[14] וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת (הקרבנות יהיו ערבים לה') כמו הקרבנות שהוקרבו לה' בימי שלמה המלך[15]: (ה) וְקָרַבְתִּי אֲלֵיכֶם לַמִּשְׁפָּט ואז, בימי הגאולה, אני (ה') אתקרב אליכם (בני ישראל) כדי לעשות בכם משפט,[16] וְהָיִיתִי עֵד מְמַהֵר המשפט לא יתעכב מכיוון שאני (ה') אמהר להעיד עליכם, והנביא מפרט את מי ה' ידון ועל מי הוא יעיד:[17] 1) בַּמְכַשְּׁפִים ה' ידון ויעיד את המכשפים למיניהם,[18] 2) וּבַמְנָאֲפִים וכן ידון ה' ויעיד בנואפים,[19] 3) וּבַנִּשְׁבָּעִים לַשָּׁקֶר וכן ידון ה' ויעיד בנשבעים לשקר,[20] 4) וּבְעֹשְׁקֵי שְׂכַר שָׂכִיר אַלְמָנָה וְיָתוֹם וכן ידון ה' ויעיד באלה שגוזלים את שכרם של היתומים והאלמנות,[21] 5) וּמַטֵּי גֵר וכן ידון ה' ויעיד באלה שבשעת הדין, מטים את הדין של הגרים, ומחייבים אותם (את הגרים) שלא כדין,[22] וְלֹא יְרֵאוּנִי מי שחטא בחמש החטאים האלה, אינו ירא אותי (את ה') משום שהוא חושב שאף אחד לא רואה אותו. כל העברות האלה נעשות בסתר, וממילא רק ה' יכול לראות אדם שעובר עליהם,[23] אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת כך אמר ה' צבאות. בפסוקים אלה, עונה הנביא לטענה שנשמעה בסוף הפרק הקודם, שם טענו בני ישראל שה' אינו מעניש את הרשעים[24]: (ו) כִּי אֲנִי יְקֹוָק לֹא שָׁנִיתִי שהרי דעתי (של ה') לא השתנתה, ואני עדיין שונא את הרע (בניגוד למה שטענתם), וזאת למרות שאני (ה') אינני מעניש את החוטא מיד,[25] וְאַתֶּם בְּנֵי יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם וגם אתם בני יעקב עדיין לא הגעתם אל סופכם. גם אם אתם תמותו בלי לקבל עונש, אני (ה') עדיין יכול להשיב לכם כגמולכם[26]: (ז) לְמִימֵי אֲבֹתֵיכֶם סַרְתֶּם מֵחֻקַּי וְלֹא שְׁמַרְתֶּם מאז ימי אבותיכם, סרתם מהחוקים שלי ולא שמרתם אותם,[27] שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת ה' צבאות אמר: תשובו אליי ותקיימו את החוקים שלי, ואני אחזור ואיטיב לכם,[28] וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה נָשׁוּב ואם תעיזו ותשאלו: במה נשוב אל ה', במה אנחנו צריכים לחזור בתשובה[29]: (ח) הֲיִקְבַּע אָדָם אֱלֹהִים כִּי אַתֶּם קֹבְעִים אֹתִי האם ראוי שאדם כבידול יעשוק את אלוהים, כפי שאתם (בני ישראל) עושקים אותי (ה'),[30] וַאֲמַרְתֶּם ושמא תשאלו:[31] בַּמֶּה קְבַעֲנוּךָ (שמא תשאלו) במה אנחנו עושקים אותך,[32] הַמַּעֲשֵׂר וְהַתְּרוּמָה (אני אענה לכם) אתם עושקים אותי בכך שאינכם נותנים לכהנים וללויים את התרומות והמעשרות שאתם צריכים להפריש להם[33]: (ט) בַּמְּאֵרָה אַתֶּם נֵאָרִים הרי בגלל שאתם גוזלים את התרומות והמעשרות, אתם מקוללים בקללות שקיללתי אתכם, שהארץ לא תיתן את יבולה,[34] וְאֹתִי אַתֶּם קֹבְעִים ובכל זאת אתם ממשיכים לגזול את התרומות והמעשרות ואינכם לומדים את הלקח,[35] הַגּוֹי כֻּלּוֹ כל העם גוזל את התרומות והמעשרות[36]: (י) הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר לכן, כדי לחזור בתשובה, עליכם להביא לבית האוצר את כל המעשר. בית האוצר היה בית מיוחד בבית המקדש שהיה מיועד שיביאו אליו את התרומות והמעשרות, והנביא אומר שהחזרה בתשובה תהיה על ידי הבאת התרומות והמעשרות לשם,[37] וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וכך התרומות והמעשרות ישמשו למזון לאנשי ביתי, לכהנים ולויים,[38] וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת ה' צבאות אמר שתנסו אותו עכשיו במצווה זו של הפרשת תרומות ומעשרות (כפי שמיד נראה בעז"ה),[39] אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם אני (ה') נשבע שאם תקיימו את מצוות הפרשת תרומות ומעשרות, אני (ה') אפתח את חלונות השמים,[40] וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי ודרך חלונות השמים אשפוך עליכם ברכה ללא גבול. הנביא אומר שעל ידי שבני ישראל יקיימו את מצוות הפרשת תרומות ומעשרות, הם יזכו שה' ישפיע להם ברכה גדולה בתבואה, והנביא הזמין אותם לסדוק את ה' בכך[41]: (יא) וְגָעַרְתִּי לָכֶם בָּאֹכֵל כדי שתוכלו לראות ברכה בתבואה, אני (ה') אגער בארבה שאוכל את התבואה שלכם,[42] וְלֹא יַשְׁחִת לָכֶם אֶת פְּרִי הָאֲדָמָה וכך הארבה לא ישחית את גידולי הקרקע שגדלים על הארץ,[43] וְלֹא תְשַׁכֵּל לָכֶם הַגֶּפֶן בַּשָּׂדֶה וגם הגפן שבשדה לא תחסיר את פירותיה, גם הגפן תגדל את פירותיה,[44] אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת כך אמר ה' צבאות[45]: (יב) וְאִשְּׁרוּ אֶתְכֶם כָּל הַגּוֹיִם כל העמים יהללו וישבחו אתכם, העמים יאמרו עליכם "אשריכם",[46] כִּי תִהְיוּ אַתֶּם אֶרֶץ חֵפֶץ (העמים יהללו וישבחו אתכם) משום שארצכם תעשה לכם את כל מה שאתם חפצים, ארצכם תגדל יבול רב,[47] אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת כך אמר ה' צבאות[48]: (יג) חָזְקוּ עָלַי דִּבְרֵיכֶם אָמַר יְקֹוָק ה' אמר שהדברים שאתם אומרים עליו חזקים וקשים,[49] וַאֲמַרְתֶּם ושמא תשאלו:[50] מַה נִּדְבַּרְנוּ עָלֶיךָ (שמא תשאלו) אלו דברים קשים אנחנו (בני ישראל) אמרנו עליך (ה')[51]: (יד) אֲמַרְתֶּם שָׁוְא עֲבֹד אֱלֹהִים אתם אמרתם שאין שום סיבה לעבוד את ה' משום שהוא מרומם ואינו מתייחס למה שבני אדם עובדים אותו, וממילא הוא גם אינו נותן שכר למי שעובד אותו,[52] וּמַה בֶּצַע מה תהיה התועלת,[53] כִּי שָׁמַרְנוּ מִשְׁמַרְתּוֹ (מה תהיה התועלת) אם אנחנו נשמור את הדברים שה' ציווה אותנו לשמור עליהם, מה תהיה התועלת אם אנחנו נשמור את מצוות ה',[54] וְכִי הָלַכְנוּ קְדֹרַנִּית מִפְּנֵי יְקֹוָק צְבָאוֹת ומה תהיה התועלת אם אנחנו נלך בהכנעה מפני ה'? בני ישראל היו שואלים מה תהיה התועלת אם יקיימו את מצוות ה', ועל דברים אלה אמר להם ה' שהם דברים חזקים וקשים[55]: (טו) וְעַתָּה אֲנַחְנוּ מְאַשְּׁרִים זֵדִים ומכיוון שאיננו רואים תועלת בעבודת ה', אנחנו משבחים את הרשעים. בני ישראל טענו שהרשעים הרוויחו כפליים:[56] 1) גַּם נִבְנוּ עֹשֵׂי רִשְׁעָה הרשעים נבנו כבניין, הם הצליחו במעשי הרשעות שהם עשו,[57] 2) גַּם בָּחֲנוּ אֱלֹהִים וַיִּמָּלֵטוּ והרשעים גם הצליחו לבחון את ה' ולהימלט מהעונש. הנביא אומר שהרשעים הצליחו לעשות מעשים רעים וכביכול להוכיח שה' אינו מעניש עליהם[58]: (טז) אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְקֹוָק אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ אז, כאשר רוב האנשים דיברו ביניהם ואמרו שדרך הרשעים הצליחה, דיברו ביניהם האנשים שהם יראי ה', והחליטו ביניהם שכל דרכיו של ה' הם לפי המשפט, (בניגוד לשאר האנשים שאמרו שהרשעים מצליחים ברשעותם),[59] וַיַּקְשֵׁב יְקֹוָק וַיִּשְׁמָע ה' הקשיב לדבריהם של הצדיקים ושמע אותם,[60] וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי יְקֹוָק וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ ה' כתב בספר הזיכרון שלפניו את דבריהם של יראי ה' ושל אלה שמרוממים את שמו של ה', כדי שבעתיד הוא ייתן להם שכר על דבריהם[61]: (יז) וְהָיוּ לִי אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת ה' צבאות אמר שדברי הצדיקים יהיו שמורים איתו,[62] לַיּוֹם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה סְגֻלָּה (דברי הצדיקים יהיו שמורים) ליום שבו אני (ה') אשלם גמול לכל אדם כפי מעשיו (לרשעים ולצדיקים).[63] יום זה נקרא "סגולה" משום שזהו יום שבו ה' יתברך גנז באוצרו, עד שיגיע הזמן שבו הוא ישלם לכל אחד כפי מעשיו,[64] וְחָמַלְתִּי עֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר יַחְמֹל אִישׁ עַל בְּנוֹ הָעֹבֵד אֹתוֹ ואז (ביום שאשלם לכל אחד כגמולו), אני (ה') אחמול על הצדיקים כמו שאב חומל על בנו שעובד אותו[65]: (יח) וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע אז אתם תשובו ותראו את ההבדל בין שכרו של מי הצדיק והרשע,[66] בֵּין עֹבֵד אֱלֹהִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ (אתם תראו את ההבדל בין שכרו) של מי שעובד את ה' למי שלא עבד אותו (יש כאן כפילות על צלע הפסוק הקודמת). הנביא אומר שביום שבו ה' ישלם לכל אדם כגמולו, יראו בני האדם שטענתם שדרך הרשעים הצליחה אינה נכונה[67]: (יט) כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא עוד יבא היום שבו ה' ישלם לכל אדם כגמולו,[68] בֹּעֵר כַּתַּנּוּר היום שבו ה' ישלם לכל אדם כגמולו משול ליום שבוער כתנור,[69] וְהָיוּ כָל זֵדִים וְכָל עֹשֵׂה רִשְׁעָה קַשׁ וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא כל הרשעים וכל מי שחטא יהיה כמו קש, הוא יהיה נח להישרף ביום שבו ה' ישלם לכל אדם כגמולו,[70] אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת כך אמר ה' צבאות,[71] אֲשֶׁר לֹא יַעֲזֹב לָהֶם שֹׁרֶשׁ וְעָנָף היום שבו ה' ישלם לכל אדם כגמולו לא ישאיר לרשעים שורש וענף, הוא לא ישאיר לרשעים זכר כלשהו[72]: (כ) וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה לכם, יראי ה', תאיר השמש, בגלל הזכויות שעשיתם. הרשעים אמנם ימותו בשריפה על ידי השמש, אך לכם, הצדיקים, השמש תאיר,[73] וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ בזריחת השמש, יהיה לכם רפואה, השמש תרפא אתכם. הנביא דימה את זריחת השמש לכנפיים משום שקרני השמש נפרסות כמו שכנפיים נפרסות,[74] וִיצָאתֶם וּפִשְׁתֶּם כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק ובכל מקום שתצאו אליו, תיהנו מהרבה בשר ושומן, כמו העגלים שנמצאים בדיר. כמו שעל העגלים שנמצאים בדיר, יש הרבה שומן ובשר, כך אתם תיהנו מהרבה בשר ושומן[75]: (כא) וְעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים אתם (הצדיקים) תמעכו את הרשעים,[76] כִּי יִהְיוּ אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵיכֶם (תמעכו את הרשעים) כיוון שהם יהיו כמו אפר שמונח תחת כפות הרגליים שלכם,[77] בַּיּוֹם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת ה' צבאות אמר שכל זה יתקיים ביום שבו אני אשלם לכל אדם כגמולו[78]: (כב) זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי תזכרו בכל דור ודור את התורה שאני (ה') ציוויתי את משה עבדי,[79] אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְחֹרֵב עַל כָּל יִשְׂרָאֵל אני (ה') ציוויתי את משה על התורה, וציוויתי אותו שכל עם ישראל יקיים את מצוותיה,[80] חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים ציוויתי את משה שני סוגי מצוות: חוקים – מצוות שטעמן אינו ידוע, ומשפטים – מצוות שטעמן ידוע[81]: (כג) הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא בזכות קיום התורה, אני עתיד לשלוח לכם את אליהו הנביא,[82] לִפְנֵי בּוֹא יוֹם יְקֹוָק הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא (אשלח לכם את אליהו הנביא) לפני שיבוא יום ה' הגדול והנורא, היום שבו אשיב לכל אדם כגמולו[83]: (כד) וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים אליהו הנביא עתיד להחזיר את לב האבות אל ה' על ידי הבנים. הבנים ישכנעו את האבות לחזור בתשובה,[84] וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם פֶּן אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם יש צורך בשליחת אליהו הנביא, משום שאם לא אשלח אותו והוא לא יחזיר את עם ישראל בתשובה, יש חשש שמא אני (ה') אכה את כל יושבי הארץ במכת אבדון. על ידי שאליהו הנביא יחזיר את עם ישראל בתשובה, הוא ימנע את הכאת עם ישראל באבדון[85]:

 

 

 

[1] מצודות. א"ע: ייתכן שהכוונה למשיח בן יוסף. מלבי"ם: בזמן הזה הקב"ה כביכול אינו יכול עדיין להתגלות ולעשות דין ברשעים, משום שאם הוא יתגלה, לא יהיה מקום לבחירה חופשית.

[2] מצודות. רד"ק: הכוונה לקיבוץ גלויות.

[3] מצודות. לפירושו, המלאך ומלך המשיח הם שניים. א"ע: המלאך והאדון הם שניהם מלך המשיח. רד"ק: הגאולה תהיה פתאומית משום שהקץ לא התגלה בספר דניאל. מלבי"ם: האדון הוא הקב"ה שיכול להתגלות רק לאחר שהמלאך יכין את הדרך לפניו.

[4] מצודות וזוהי הסיבה שכתוב "הנא בא" בלשון עבר, משום שכאשר מלך המשיח יבוא, אליהו הנביא כבר יבוא לפניו.

[5] בהסבר התואר צבאות – עיין ביאורנו לפרק א' פסוק ד'.

[6] מצודות.

[7] מצודות.

[8] מצודות.

[9] מצודות. א"ע: מדובר כאן על נבואתו של זכריה.

[10] רש"י.

[11] מצודות.

[12] מצודות.

[13] מצודות.

[14] מצודות.

[15] מצודות.

[16] מצודות. רד"ק: ה' יפרע מדור זה בעולם הזה אך מהדורות האחרים הוא ייפרע בעולם הבא משום שהוא לא דן אותם. מלבי"ם: למרות שה' אינו יכול לשפוט את העולם כפי שמגיע לו משום שאז יתבטל עניין הבחירה החופשית (כפי שפירש בפסוק א'), ה' אומר שהוא ישפוט את ישראל באופן שונה מאשר אומות העולם והוא לא יהיה כל כך רחוק מישראל כמו שהוא מהאומות. לכן, על עברות חמורות, ה' כן ישפוט את עם ישראל, אם כי לא באופן שהוא עתיד לשפוט אותם, אופן שיפוט כמו שמזקקים כסף וזהב.

[17] מצודות. רד"ק: כוונת הנביא במהירות היא שהוא עתיד להביא עליהם את הגמול, את העונש, במהירות.

[18] תרגום.

[19] תרגום.

[20] תרגום.

[21] מצודות.

[22] מצודות.

[23] מצודות.

[24] בדבר פירוש התואר "צבאות" – עיין בביאורנו לפרק א' פסוק ד'.

[25] רש"י. רד"ק: הכוונה היא שה' לא משנה כלל ממה שהוא אומר לנביאיו.

[26] מצודות. רש"י כתב בשם חז"ל שהכוונה היא שה' לא העמיד אף אומה למשך יותר מפורענות אחת ואילו כשה' מוכיח את בני ישראל הוא מכלה את חיציו בהם והם אינם כלים. א"ע: הכוונה שה' לא יכלה את בני ישראל. גם אם האבא מת, בנו עדיין קיים. מלבי"ם: ה' אמר שהוא נשבע לאבות שהוא לא יכלה את בני ישראל, ולכן הוא מוכרח להעניש אותם מידי פעם ולא לתת לחטאים להצטבר.

[27] מצודות.

[28] מצודות.

[29] מצודות. רד"ק: כוונת הנביא לומר שאם יש לבני ישראל דבר נוסף על מה שהוכיח אותם עד עתה: ביזוי הקרבנות, נשיאת נשים נכריות ותשובה.

[30] מצודות.

[31] מצודות.

[32] מצודות.

[33] מצודות.

[34] מצודות.

[35] מצודות. א"ע: קביעה מלשון עיכוב.

[36] מצודות. רד"ק: העם כולו לא היה נגוע בחטאים שהוזכרו לפני כן (נשיאת נשים נכריות וביזוי הקרבנות) ורק בחטא זה של גזילת המעשר כולם היו נגועים.

[37] מצודות.

[38] מצודות.

[39] מצודות.

[40] מצודות.

[41] מצודות. רד"ק: "עד בלי די" פירושו שלא יהיה מקום בכלים ואוצרות. תרגום: עד שתאמרו די. מלבי"ם: אם הברכה הייתה על דרך הטבע, היה בכך משום ניסיון שאסור לנסות בו את ה', משום שלטבע יש גבול. אולם, מכיוון שכאן מדובר על פתיחת ארובות השמים וברכת ה' שלדברים אלה אין גבול, הנביא אמר שמותר לנסות בכך את ה'.

[42] מצודות.

[43] מצודות.

[44] מצודות.

[45] בדבר פירוש התואר "צבאות" – עיין ביאורנו לפרק א' פסוק ד'.

[46] רד"ק.

[47] מצודות. תרגום: העמים ישבחו אתכם על שארצכם תהיה מקום לשכינתי.

[48] בדבר פירוש התואר "צבאות" – עיין ביאורנו לפרק א' פסוק ד'.

[49] מצודות. א"ע: נבואה זו נאמרה על העתיד לבא.

[50] מצודות.

[51] מצודות.

[52] רש"י + מצודות.

[53] מצודות.

[54] מצודות.

[55] מצודות. מהר"י קרא: הכוונה שהיו חשוכים בגלות.

[56] תרגום. רש"י: בני ישראל טוענים שעד עתה הם עבדו את ה' ועכשיו כשהם רואים שהרשעים הצליחו, הם משבחים את הרשעים.

[57] מצודות.

[58] מצודות.

[59] מצודות.

[60] מצודות.

[61] מצודות. לדבריו: יראי ה' הם הצדיקים וחושבי שמו הם אלה שמרוממים את שמו של ה'. א"ע: יראי ה' הם הצדיקים וחושבי שמו הם חכמי הלב שיודעים את סודו של ה'. מהר"י קרא: ה' כתב לפניו גם את דברי הרשעים וגם את דברי הצדיקים. מלבי"ם: הכוונה היא שהצדיקים שעובדים את ה' מתוך יראת הרוממות, אינם עובדים את ה' על מנת לקבל שכר בעולם הזה, שהרי הם יודעים שאין אפשרות לשכר בעולם הזה, ולכן ה' כתב את צדקתם לפניו לזיכרון.

[62] מצודות. בביאור המילה "צבאות" – עיין ביאורנו לפרק א' פסוק ד'. רד"ק: הכוונה ליום של תחיית המתים.

[63] מצודות.

[64] רש"י.

[65] מצודות.

[66] מצודות. מלבי"ם: כוונת הנביא לומר שלאחר תחיית המתים, כשהם יקומו לתחייה, הם יראו את ההבדל בין מי שעבד את ה' תמורת שכר לבין מי שלא עבד את ה' תמורת שכר.

[67] רד"ק + מצודות.

[68] מצודות.

[69] מצודות.

[70] מצודות.

[71] בדבר ביאור התואר "צבאות" – עיין בבארנו לפרק א' פסוק ד'.

[72] מצודות. רש"י: הכוונה שלא ישאיר בן ונכד.

[73] א"ע. מצודות: השמש תאיר בעיקר בזכות הצדקה, אך הנביא לקח את מצוות הצדקה כמשל.

[74] מצודות.

[75] מצודות. רד"ק: הכוונה שבני ישראל יתרבו כמו שיש הרבה בשר ושומן על העגלים.

[76] מצודות. מהר"י קרא: הרשעים יהיו אפר משום שהשמש תשרוף אותם ותהפוך אותם לאפר.

[77] מצודות.

[78] מצודות. בדבר ביאור התואר "צבאות" – עיין בבארנו לפרק א' פסוק ד'.

[79] מצודות. מהר"י קרא: בגלל שהנבואה עתידה להיפסק, עליכם לזכור את תורתו של משה, ובזכות זה תיקרב הגאולה.

[80] מצודות.

[81] מצודות.

[82] מצודות. מהר"י קרא: תפקידו של אליהו הנביא לגאול את עם ישראל. רד"ק: בגלל שאליהו עלה בסערה השמימה ללא הגוף, והוא השאיר את הגוף בארץ, ה' עתיד לשלוח שוב את אליהו הנביא, והוא עתיד להזהיר את עם ישראל לחזור בתשובה. מלבי"ם: למרות שעתה תיפסק הנבואה, לעתיד לבא ה' ישלח את אליהו הנביא שיחזיר את הנבואה לעם ישראל.

[83] מצודות.

[84] רש"י. בשם חז"ל כתב שהכוונה שאליהו הנביא יביא שלום לעולם. מצודות: הכוונה שלאחר שיחיו בני האבות, הבנים יספרו לאבותיהם את אמיתת הגמול, ועל ידי זה יחזרו האבות בתשובה. גם האבות שיחיו בתחיית המתים, יחזירו את בניהם בתשובה.

[85] מצודות.