מלכים ב פרק ח

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר מלכים ב' פרק ח'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם כד' אדר תשע"ח

מלכים ב פרק ח

(א) וֶאֱלִישָׁע דִּבֶּר אֶל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הֶחֱיָה אֶת בְּנָהּ אלישע אמר לאישה השונמית שהוא החיה את בנה, לֵאמֹר כך אמר אלישע לאישה השונמית:[1] קוּמִי וּלְכִי אַתְּ וּבֵיתֵךְ קומי מהעיר שונם ותלכי את ומשפחתך,[2] וְגוּרִי בַּאֲשֶׁר תָּגוּרִי ותגורי במקום שתרצי לגור בו,[3] כִּי קָרָא יְקֹוָק לָרָעָב (תלכי ותגורי במקום שבו תרצי לגור) כיוון שה' זימן רעב,[4] וְגַם בָּא אֶל הָאָרֶץ שֶׁבַע שָׁנִים הרעב כבר התחיל, והוא יימשך שבע שנים[5]: (ב) וַתָּקָם הָאִשָּׁה וַתַּעַשׂ כִּדְבַר אִישׁ הָאֱלֹהִים האישה השונמית קמה ועשתה כדברי אלישע הנביא,[6] וַתֵּלֶךְ הִיא וּבֵיתָהּ האישה השונמית הלכה עם משפחתה מהעיר שונם, וַתָּגָר בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים שֶׁבַע שָׁנִים האישה השונמית גרה (יחד עם משפחתה) בארץ פלשתים במשך שבע שנות הרעב: (ג) וַיְהִי מִקְצֵה שֶׁבַע שָׁנִים לאחר שעברו שבע שנים, וַתָּשָׁב הָאִשָּׁה מֵאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים האישה השונמית חזרה לביתה מארץ פלשתים, וַתֵּצֵא לִצְעֹק אֶל הַמֶּלֶךְ אֶל בֵּיתָהּ וְאֶל שָׂדָהּ האישה יצאה להתלונן ליהורם על הבית שלה ועל השדה שלה. בעוד שהאישה השונמית הייתה בארץ פלשתים, היה אדם אחר שהשתלט על ביתה של ועל השדה שלה, והיא הלכה להתלונן על כך בפני יהורם מלך ישראל[7]: (ד) וְהַמֶּלֶךְ מְדַבֵּר אֶל גֵּחֲזִי נַעַר אִישׁ הָאֱלֹהִים כאשר האישה השונמית הגיעה אליו, יהורם מלך ישראל היה תוך כדי דיבור עם גיחזי, תלמידו של אלישע הנביא,[8] לֵאמֹר כך אמר יהורם מלך ישראל לגיחזי במהלך השיחה:[9] סַפְּרָה נָּא לִי אֵת כָּל הַגְּדֹלוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלִישָׁע תספר לי עכשיו את כל הניסים שעשה אלישע[10]: (ה) וַיְהִי הוּא מְסַפֵּר לַמֶּלֶךְ אֵת אֲשֶׁר הֶחֱיָה אֶת הַמֵּת בזמן שגיחזי סיפר למלך את הנס שאלישע החיה את הנער המת (בנה של האישה השונמית),[11] וְהִנֵּה הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הֶחֱיָה אֶת בְּנָהּ צֹעֶקֶת אֶל הַמֶּלֶךְ עַל בֵּיתָהּ וְעַל שָׂדָהּ (בזמן שגיחזי סיפר למלך על נס החייאת בן האישה השונמית) האישה השונמית הגיעה אל יהורם כדי להתלונן על השדה ועל הבית שלה,[12] וַיֹּאמֶר גֵּחֲזִי גיחזי אמר ליהורם מלך ישראל: אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ  זֹאת הָאִשָּׁה וְזֶה בְּנָהּ אֲשֶׁר הֶחֱיָה אֱלִישָׁע אדוני המלך! זאת האישה שאנחנו דיברנו עליה וזהו הבן שאותו החיה אלישע: (ו) וַיִּשְׁאַל הַמֶּלֶךְ לָאִשָּׁה יהורם מלך ישראל שאל את האישה על סיפור נס החייאת בנה,[13] וַתְּסַפֶּר לוֹ האישה סיפרה ליהורם את סיפור החייאת בנה, וַיִּתֶּן לָהּ הַמֶּלֶךְ סָרִיס אֶחָד המלך מינה את אחד השרים,[14] לֵאמֹר כך אמר השר שיהורם מינה לאדם שהשתלט על ביתה ועל השדה של האישה השונמית:[15] הָשֵׁיב אֶת כָּל אֲשֶׁר לָהּ תחזיר לאישה את ביתה ואת שדה, וְאֵת כָּל תְּבוּאֹת הַשָּׂדֶה מִיּוֹם עָזְבָה אֶת הָאָרֶץ וְעַד עָתָּה וכן תחזיר לאישה גם את כל התבואה שגדלה בשדה מיום שהאישה עזבה את הארץ ועד עכשיו[16]: (ז) וַיָּבֹא אֱלִישָׁע דַּמֶּשֶׂק אלישע הגיע אל העיר דמשק כדי למשוח את חזאל למלך על ארם,[17] וּבֶן הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם חֹלֶה (בזמן שאלישע הגיע לדמשק) בן הדד מלך ארם היה חולה, וַיֻּגַּד לוֹ נאמר לבן הדד, לֵאמֹר כך נאמר לבן הדד:[18] בָּא אִישׁ הָאֱלֹהִים עַד הֵנָּה אלישע הנביא הגיע עד לדמשק: (ח) וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל חֲזָהאֵל בן הדד מלך ארם אמר לחזאל: קַח בְּיָדְךָ מִנְחָה וְלֵךְ לִקְרַאת אִישׁ הָאֱלֹהִים תיקח בידך מנחה ותלך לקראת אלישע הנביא,[19] וְדָרַשְׁתָּ אֶת יְקֹוָק מֵאוֹתוֹ לֵאמֹר תשאל מאלישע את דבר ה',[20] הַאֶחְיֶה מֵחֳלִי זֶה (תברר אצל אלישע) האם אני ארפא מהמחלה הזו[21]: (ט) וַיֵּלֶךְ חֲזָאֵל לִקְרָאתוֹ חזאל הלך לקראת אלישע, וַיִּקַּח מִנְחָה בְיָדוֹ וְכָל טוּב דַּמֶּשֶׂק חזאל לקח איתו מנחה וכל מיני מאכלים טובים שנמצאים בעיר דמשק,[22] מַשָּׂא אַרְבָּעִים גָּמָל המנחה הייתה טעונה על ארבעים גמלים. המנחה הייתה כל כך גדולה וכבדה, עד שהיו צריכים ארבעים גמלים כדי לשאת אותה,[23] וַיָּבֹא וַיַּעֲמֹד לְפָנָיו וַיֹּאמֶר חזאל בא, נעמד לפני אלישע ואמר: בִּנְךָ בֶן הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ לֵאמֹר בן הדד שהוא בנך שלח אותי אליך כדי לשאול אותך (חזאל קרא לבן הדד בשם בנו של אלישע מלשון הכנעה): הַאֶחְיֶה מֵחֳלִי זֶה האם ארפא ממחלה זו: (י) וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱלִישָׁע אלישע ענה לחזאל: לֵךְ אֱמָר לוֹ לך ותאמר לבן הדד, חָיֹה תִחְיֶה (לך ותאמר לבן הדד) אתה תחיה ולא תמות מהמחלה,[24] וְהִרְאַנִי יְקֹוָק כִּי מוֹת יָמוּת אך ה' באמת הראה לי בנבואה שבן הדד ימות, אולם הוא לא ימות מהמחלה, אלא הוא ייהרג על ידי מישהו אחר (וכך הבין חזאל את הרמז של אלישע, שעליו להרוג את בן הדד)[25]: (יא) וַיַּעֲמֵד אֶת פָּנָיו אלישע סובב את פניו לצד אחר, כדי שחזאל לא יראה שהוא בוכה,[26] וַיָּשֶׂם עַד בֹּשׁ אלישע השאיר את פניו מופנים כלפי אותו צד למשך זמן רב,[27] וַיֵּבְךְּ אִישׁ הָאֱלֹהִים אלישע בכה בקול גדול עד שלא היה אפשר שחזאל לא ישים לב לכך שהוא בוכה[28]: (יב) וַיֹּאמֶר חֲזָאֵל חזאל שאל את אלישע: מַדּוּעַ אֲדֹנִי בֹכֶה למה אתה בוכה, וַיֹּאמֶר אלישע ענה לחזאל: כִּי יָדַעְתִי אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל רָעָה (אני בוכה) כיוון שאני יודע את ארבעת הצרות הבאות שאתה עתיד לעשות לישראל: 1) מִבְצְרֵיהֶם תְּשַׁלַּח בָּאֵשׁ אתה תעלה באש את ערי המבצר שלהם,[29] 2) וּבַחֻרֵיהֶם בַּחֶרֶב תַּהֲרֹג אתה תהרוג את בחורי ישראל על ידי חרב,[30] 3) וְעֹלְלֵיהֶם תְּרַטֵּשׁ תבקע את הבנים הקטנים של עם ישראל, אתה תהרוג אותם,[31] 4) וְהָרֹתֵיהֶם תְּבַקֵּעַ ואתה תהרוג את נשותיהם שבהריון, ותוציא את הוולדות מבטנם[32]: (יג) וַיֹּאמֶר חֲזָהאֵל חזאל שאל את אלישע: כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב כִּי יַעֲשֶׂה הַדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה מה אני עבדך השפל ככלב, שאעשה את הדבר הזה? חזאל אמר שהוא אינו אדם חשוב ושאין בכוחו לעשות את ארבעת הדברים שאלישע אמר שהוא עתיד לעשות,[33] וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע אלישע ענה לחזאל: הִרְאַנִי יקֹוָק אֹתְךָ מֶלֶךְ עַל אֲרָם ה' הראה לי בנבואה שאתה תהיה מלך על ארם, ולכן יהיה בכוחך להצר כל כך לישראל[34]: (יד) וַיֵּלֶךְ מֵאֵת אֱלִישָׁע חזאל הלך מאלישע , וַיָּבֹא אֶל אֲדֹנָיו חזאל הגיע לבן הדד אדונו, וַיֹּאמֶר לוֹ בן הדד שאל את חזאל: מָה אָמַר לְךָ אֱלִישָׁע מה אמר לך אלישע, האם ארפא ממחלה זו? וַיֹּאמֶר חזאל ענה לבן הדד: אָמַר לִי חָיֹה תִחְיֶה אלישע אמר לי שאתה תחיה: (טו) וַיְהִי מִמָּחֳרָת ביום אחרי שחזאל אמר לבן הדד את נבואת אלישע, וַיִּקַּח הַמַּכְבֵּר חזאל לקח בגד עבה,[35] וַיִּטְבֹּל בַּמַּיִם חזאל טבל את הבגד העבה במים, וַיִּפְרֹשׂ עַל פָּנָיו חזאל פרס את הבגד על פניו של בן הדד, כאילו כדי לצנן את בן הדד מהחום שהיה לו כתוצאה ממחלתו,[36] וַיָּמֹת בן הדד מת בגלל שהבגד שהיה טבול במים קרים גרם לגוף שלו להתקרר יותר מידי,[37] וַיִּמְלֹךְ חֲזָהאֵל תַּחְתָּיו חזאל מלך על ארם במקומו של בן הדד: (טז) וּבִשְׁנַת חָמֵשׁ לְיוֹרָם בֶּן אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה בשנה החמישית למלכות יורם בן אחאב על ישראל, שהיא השנה החמישית של מלכות יהושפט על יהודה,[38] מָלַךְ יְהוֹרָם בֶּן יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה יהורם בן יהושפט התחיל למלוך על יהודה: (יז) בֶּן שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה הָיָה בְמָלְכוֹ יהורם היה בן שלושים ושתיים כשהוא התחיל למלוך, וּשְׁמֹנֶה שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם יהורם מלך בירושלים במשך שמונה שנים (שלא היו שלמות אלא מקוטעות)[39]: (יח) וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ בֵּית אַחְאָב יהורם בן יהושפט הלך בדרכי מלכי ישראל וחטא בעבודה זרה, כמו שחטאו המלכים ממשפחתו של אחאב,[40] כִּי בַּת אַחְאָב הָיְתָה לּוֹ לְאִשָּׁה (יהורם חטא כל כך) מפני שביתו של אחאב הייתה נשואה לו והיא החטיאה אותו, וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְקֹוָק יהורם עשה מעשים שהיו רעים בעיני ה': (יט) וְלֹא אָבָה יְקֹוָק לְהַשְׁחִית אֶת יְהוּדָה ה' לא רצה להשחית את מלכי יהודה, למרות שהם חטאו,[41] לְמַעַן דָּוִד עַבְדּוֹ (ה' לא רצה להשחית את מלכי יהודה) בזכות דוד עבדו של ה' שהם היו צאצאיו, כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ לָתֵת לוֹ נִיר כמו שה' אמר לדוד שהוא ייתן לו נר שמאיר, מלך שימשיך למלוך ולהאיר לבני ישראל כמו נר,[42] לְבָנָיו כָּל הַיָּמִים (הנר הוא) שזרע דוד ימלוך כל זמן שקיימת מלכות ביהודה[43]: (כ) בְּיָמָיו פָּשַׁע אֱדוֹם מִתַּחַת יַד יְהוּדָה בימיו של יהורם מלך יהודה, מרדו אדום ביהודה, וַיַּמְלִכוּ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ אדום המליכו עליהם מלך במקום הנציב שמינו עליהם יהודה[44]: (כא) וַיַּעֲבֹר יוֹרָם צָעִירָה יורם הגיע למקום בארץ אדום שנקרא "צעיר",[45] וְכָל הָרֶכֶב עִמּוֹ כל המרכבות של צבא ישראל יצאו עם יהורם למלחמה,[46] וַיְהִי הוּא קָם לַיְלָה יהורם יצא להילחם בלילה, מכיוון שהוא פחד להילחם ביום,[47] וַיַּכֶּה אֶת אֱדוֹם הַסֹּבֵיב אֵלָיו יהורם הרג את חיילי אדום שהיו בסביבתו, שהיו קרובים אליו (אך הוא לא היכה את חיילי אדום שהיו בעומק מחנה אדום),[48] וְאֵת שָׂרֵי הָרֶכֶב וכן הרג יהורם את שרי אדום שהיו ממונים על המרכבות,[49] וַיָּנָס הָעָם לְאֹהָלָיו (מיד לאחר שהיכו מעט מחיילי אדום) חיילי יהודה ברחו לאוהלים שלהם, היות והם פחדו להמשיך להילחם[50]: (כב) וַיִּפְשַׁע אֱדוֹם מִתַּחַת יַד יְהוּדָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה אדום המשיכו למרוד ביהודה, וגם בזמן כתיבת ספר מלכים אדום עדיין עמדו במרד שלהם,[51] אָז לאחר שאדום מרדו בישראל,[52] תִּפְשַׁע לִבְנָה בָּעֵת הַהִיא (לאחר שאדום מרדו בישראל) מרדו גם תושבי העיר לבנה ביהודה. כאשר תושבי העיר לבנה ראו שהמרד של אדום ביהודה מצליח, הם התמלאו גם כן באומץ ומרדו גם הם ביהודה[53]: (כג) וְיֶתֶר דִּבְרֵי יוֹרָם וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה: (כד) וַיִּשְׁכַּב יוֹרָם עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד[54] וַיִּמְלֹךְ אֲחַזְיָהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו: (כה) בִשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְיוֹרָם בֶּן אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל[55] מָלַךְ אֲחַזְיָהוּ בֶן יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה: (כו) בֶּן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אֲחַזְיָהוּ בְמָלְכוֹ[56] וְשָׁנָה אַחַת מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ עֲתַלְיָהוּ בַּת עָמְרִי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אימו של אחזיה הייתה עתליה, שהייתה הנכדה של עמרי (יהושפט היה סבו של אחזיה והוא חיתן את בנו יהורם עם בת אחאב מלך ישראל, וכך יוצא שעתליה הייתה נכדה של עמרי אבי אחאב)[57]: (כז) וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ בֵּית אַחְאָב אחזיה הלך באותה הדרך שבה הלכה משפחתו של אחאב (כפי שהנביא מיד יסביר), וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְקֹוָק כְּבֵית אַחְאָב אחזיה עשה מעשים שהיו רעים בעיני ה', כמו שעשתה משפחתו של אחאב, כִּי חֲתַן בֵּית אַחְאָב הוּא (אחזיה חטא באותם חטאים שמשפחתו של אחאב חטאה בהם) מפני שהוא (אחזיה) היה מחותן עם משפחתו של אחאב (אביו יהורם היה נשוי לבת אחאב), ועל ידי כך הוא היה קרוב אליהם ולמד ממעשיהם[58]: (כח) וַיֵּלֶךְ אֶת יוֹרָם בֶּן אַחְאָב לַמִּלְחָמָה אחזיה יצא יחד עם יהורם בן אחאב מלך ישראל למלחמה,[59] עִם חֲזָהאֵל מֶלֶךְ אֲרָם בְּרָמֹת גִּלְעָד המלחמה שאחזיה יצא יחד עם יהורם הייתה ברמות גלעד נגד חזאל מלך ארם, וַיַּכּוּ אֲרַמִּים אֶת יוֹרָם חיילי ארם פצעו את יורם מלך ישראל[60]: (כט) וַיָּשָׁב יוֹרָם הַמֶּלֶךְ לְהִתְרַפֵּא בְיִזְרְעֶאל יורם מלך ישראל חזר משדה הקרב כדי להתרפא ביזרעאל,[61] מִן הַמַּכִּים אֲשֶׁר יַכֻּהוּ אֲרַמִּים בָּרָמָה (יהורם היה צריך להתרפא) מהפציעה שהיכו אותו חיילי ארם ברמות גלעד,[62] בְּהִלָּחֲמוֹ אֶת חֲזָהאֵל מֶלֶךְ אֲרָם (הפציעה שיהורם נפצע בה הייתה) בזמן שיהורם נלחם נגד חזאל מלך ארם, וַאֲחַזְיָהוּ בֶן יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה יָרַד לִרְאוֹת אֶת יוֹרָם בֶּן אַחְאָב בְּיִזְרְעֶאל אחזיה מלך יהודה ירד לבקר את יורם בן אחאב ביזרעאל,[63] כִּי חֹלֶה הוּא (אחזיה ירד ליזרעאל לבקר את יהורם) מפני שיורם היה פצוע[64]:

 

[1] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[2] תרגום.

[3] מצודות.

[4] תרגום.

[5] מצודות. מלבי"ם: אלישע היה יכול לבטל את הרעב, אלא שבגלל שהוא לקח מהקב"ה את מפתח תחיית המתים כדי להחיות את בן האישה השונמית, הוא לא היה יכול לבטל את הרעב באותו הזמן.

[6] מלבי"ם: ההדגשה כאן היא כמו שהאישה יצאה לחוץ לארץ כפי שאמר לה אלישע משום שהאישה לא הייתה יוצאת מארץ ישראל ללא ציווי הנביא (בניגוד לאלימלך).

[7] תרגום. בפרשנים יש מחלוקת האם הדין היה עם האישה השונמית או לא. רש"י כתב שמי שנכנס לשדה היה גזלן בעוד רד"ק הביא את דברי הירושלמי האומר שיש חזקה לבורח ולכן האישה הייתה צריכה שדווקא המלך יחזיר לה את השדה בניגוד לדין. מלבי"ם: הזמן היה זמן חירום שהיה בו מלחמה נגד הפלשתים ולכן החזקה לא תפסה.

[8] תרגום.

[9] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[10] תרגום + מצודות.

[11] מצודות.

[12] מצודות.

[13] רלב"ג.

[14] תרגום. רד"ק: הכוונה לאדם שהיה ממש סריס וכך היה מנהג המלכים לסרס את משרתיהם הגויים או שהדבר נעשה בדרך מחלה.

[15] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[16] תרגום.

[17] רד"ק. בפירושו השני וכן רש"י בשם חז"ל: אלישע הגיע לדמשק כדי להחזיר את גיחזי בתשובה. מלבי"ם: אלישע לא נכנס עדיין לעיר אלא הגיע לעיבורה של עיר וזה מסתדר יותר עם המדרש האומר שאלישע הגיע לדמשק כדי להחזיר את גיחזי בתשובהו גיחזי שהיה מצורע ישב מחוץ לעיר.

[18] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[19] תרגום.

[20] תרגום.

[21] תרגום.

[22] מצודות. רד"ק בשם חז"ל כתב שכל טוב דמשק היינו אב טובה שהיה ניתן לקנות איתה את כל דמשק.

[23] תרגום.

[24] רד"ק.

[25] רד"ק. רלב"ג: כדי שבן הדד לא ימות מהפחד של המחלה, אמר אלישע לחזאל לומר לו שהוא עתיד לחיות, אך באמת הוא ימות.

[26] מצודות. רש"י: הכוונה היא שאלישע התאפק מלבכות.

[27] מצודות.

[28] מצודות.

[29] מצודות.

[30] תרגום.

[31] מצודות. רלב"ג: הילדים הקטנים יהיו נטושים משום שחזאל יהרוג את הוריהם.

[32] מצודות. רלב"ג הוסיף פירוש נוסף וכתב שהכוונה היא שאת המבצרים שנמצאים בהרים הוא יבקע, וכתב על כך שהוא הפירוש הנכון יותר.

[33] מצודות.

[34] מצודות.

[35] מצודות.

[36] מצודות. רד"ק: הייתה פה באמת כוונה להרוג את בן הדד, אלא שחזאל עשה עצמו כאילו הוא רוצה לרפא את בן הדד ע"י הנחת המכבר.

[37] מצודות.

[38] מצודות. בהסבר ההפרש בשנים (שהרי יהורם ויהושפט לא התחילו למלוך באותה שנה) כתב מצודות בשם חז"ל שיהושפט המליך את יהורם בנו בחייו, שנתיים לפני מותו, או שהחישוב הוא מזמן מלחמת רמות גלעד שם ניצל יהושפט בדרך נס ולכן נחשב הדבר כאילו נולד מחדש. רד"ק חולק על האפשרות שמונים ליהושפט ממלחמת רמות גלעד וכתב שכוונת הפסוק לומר שבתחילה באמת מלך יהורם עוד בחיי יהושפט, והכתוב אומר שיהושפט מת ויהורם מלך במקומו.

[39] מצודות.

[40] תרגום.

[41] מצודות. מלבי"ם: בברית שה' כרת עם דוד נאמר לו שהבנים שלו שיחטאו לא יסורו ממלכותם אך עם שתי דורות יחטאו, ה' יסיר את הדור השני ממלכותו. לכן, יהורם שהיה דור ראשון של חוטאים (שהרי אביו יהושפט היה צדיק) לא הוסר ממלכותו למרות שהוא חטא וזאת משום הברית שה' כרת עם דוד.

[42] מצודות. בחלק מהמהדורות של המקראות הגדולות כתוב "ולבניו" במקום "לבניו".

[43] מצודות.

[44] מצודות. רד"ק: עוונותיו של יהורם הם שגרמו לכך שאדום מרדו בו.

[45] מצודות.

[46] תרגום.

[47] מצודות.

[48] מצודות. רש"י: הכוונה לחיילים שהיו סמוכים לספר. רד"ק כתב ששני המחנות, מחנה ישראל ומחנה אדום עמדו זה מול זה לאורך הלילה והיו מוכנים ליום הקרב שיהיה למחרת עד שיהורם הפתיע את חיילי אדום ותקף אותם בלילה וחיילי אדום הם שנסו חזרה. בשם אביו כתב שמלך אדום הוא שקם בלילה, והכה את אנשי אדום שלא מרדו בישראל, ואז יהודה נסו.

[49] תרגום.

[50] מצודות.

[51] תרגום. עיין אוצר מפרשי התנ"ך על ספר בראשית בביאור הביטוי "עד היום הזה".

[52] מצודות.

[53] מצודות. רש"י סובר שתושבי לבנה היו אנשים מיהודה שמרדו במלך. רד"ק: ליבנה הייתה עיר שתושביה היו אדומיים והעיר עצמה הייתה קרובה יותר לישראל. בתחילת המרד, תושבי לבנה לא השתתפו במרד (כיוון שפחדו יותר מישראל שכן הם היו קרויבם יותר לארץ ישראל) אך לאחר שראו שהמרד של אדום מצליח, השתתפו גם הם במרד. רלב"ג: חלק מתושבי העיר לבנה הצטרפו ליהורם במלחמה שלו נגד אדום אך לאחר שיהורם לא הצליח להכריע לגמרי את המרד – הם הצטרפו למרד נגדו.

[54] המפרשים כאן מדגישים שיהורם לא נקבר בקברי המלכים, אלא רק נקבר בעיר דוד.

[55] מצודות: חישוב השנים הוא כך: יהורם בן יהושפט מלך בשנת חמש ליהורם בן אחאב ומלך שמונה שנים מקוטעות כך שיוצא שאחזיה מלך בשנת השתים עשרה ליהורם בן אחאב.

[56] מצודות: בספר דברי הימים כתוב שאחזיה היה בן ארבעים ושתיים שנה במלכו, אך שם המניין לא מתכוון לומר שאחזיה היה בן ארבעים ושתיים אלא המניין שם הוא משנות השתלטות עמרי גם על ממלכת יהודה, מאז שיהורם מלך יהודה התחתן עם בת אחאב. רד"ק: כיוון שאסא השיא את ביתו של עמרי ליהושפט בנו, יצאה גזירה מאת ה' שצאצאיו יושמדו.

[57] מצודות וכתב שמעבר לעניין שבני בנים הם כבנים ייתכן שבת אחאב גידלה אותו, וכן פירש הרלב"ג בפס' יח'.

[58] מצודות.

[59] תרגום.

[60] תרגום.

[61] מצודות.

[62] מצודות.

[63] מצודות.

[64] מצודות.