מלכים ב פרק ט

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר מלכים ב' פרק ט'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם כד' אדר תשע"ח

מלכים ב פרק ט

(א) וֶאֱלִישָׁע הַנָּבִיא קָרָא לְאַחַד מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים בזמן שיהורם היה ביזרעאל והתרפא שם,[1] אלישע הנביא קרא לאחד מתלמידי הנביאים,[2] וַיֹּאמֶר לוֹ אלישע אמר לתלמיד הנביא: חֲגֹר מָתְנֶיךָ שים את החגורה על מותניך (היות וחגירת החגורה עוזרת לאדם לרוץ מהר יותר על ידי שאין האברים הפנימיים זזים ממקומם),[3] וְקַח פַּךְ הַשֶּׁמֶן הַזֶּה בְּיָדֶךָ ותיקח איתך את הכלי הזה שהוא מלא בשמן אפרסמון,[4] וְלֵךְ רָמֹת גִּלְעָד (תזדרז) ותלך עם כלי השמן לרמות גלעד[5]: (ב) וּבָאתָ שָׁמָּה תבוא לרמות גלעד,[6] וּרְאֵה שָׁם יֵהוּא בֶן יְהוֹשָׁפָט בֶּן נִמְשִׁי אתה תראה ברמות גלעד את יהוא בן יהושפט בן נמשי, וּבָאתָ תגיע אל יהוא, וַהֲקֵמֹתוֹ מִתּוֹךְ אֶחָיו תאמר ליהוא בשעה שהוא יישב עם חבריו, שיקום ממקום מושבו ויילך איתך,[7] וְהֵבֵיאתָ אֹתוֹ חֶדֶר בְּחָדֶר ותביא את יהוא לחדר פנימי[8]: (ג) וְלָקַחְתָּ פַךְ הַשֶּׁמֶן תיקח את כלי השמן שהבאת איתך,[9] וְיָצַקְתָּ עַל רֹאשׁוֹ וְאָמַרְתָּ תשפוך את השמן על ראשו של יהוא ותאמר לו: כֹּה אָמַר יְקֹוָק כך אמר ה'! מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ אֶל יִשְׂרָאֵל אני עכשיו משחתי אותך בשמן כדי למנות אותך למלך על ישראל, וּפָתַחְתָּ הַדֶּלֶת תפתח את דלת החדר הפנימי, מיד לאחר שתמשח את יהוא למלך, וְנַסְתָּה ותברח משם מיד,[10] וְלֹא תְחַכֶּה ואל תחכה אפילו לשמוע את תגובתו של יהוא,[11] כדי שיהורם לא יבוא בינתיים להרוג אותך[12]: (ד) וַיֵּלֶךְ הַנַּעַר הַנַּעַר הַנָּבִיא רָמֹת גִּלְעָד הנער שהיה תלמיד הנביא הלך לרמות גלעד[13]: (ה) וַיָּבֹא הנער הגיע לרמות גלעד,[14] וְהִנֵּה שָׂרֵי הַחַיִל יֹשְׁבִים השרים שהיו ממונים על החיילים, מפקדי הצבא, ישבו שם (במקום ברמות גלעד אליו הגיע תלמיד הנביא),[15] וַיֹּאמֶר תלמיד הנביא אמר ליהוא: דָּבָר לִי אֵלֶיךָ הַשָּׂר אדוני השר! יש לי משהו לומר לך,[16] וַיֹּאמֶר יֵהוּא יהוא שאל את תלמיד הנביא: אֶל מִי מִכֻּלָּנוּ למי מאיתנו יש לך משהו לומר,[17] וַיֹּאמֶר תלמיד הנביא ענה ליהוא: אֵלֶיךָ הַשָּׂר אדוני השר! יש לי משהו לומר לך (אל יהוא)[18]: (ו) וַיָּקָם וַיָּבֹא הַבַּיְתָה יהוא קם ונכנס לתוך הבית יחד עם תלמיד הנביא,[19] וַיִּצֹק הַשֶּׁמֶן אֶל רֹאשׁוֹ תלמיד הנביא שפך את השמן מהכלי על ראשו של יהוא,[20] וַיֹּאמֶר לוֹ תלמיד הנביא אמר ליהוא: כֹּה אָמַר יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כך אמר ה' אלוקי ישראל! מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ אֶל עַם יְקֹוָק אֶל יִשְׂרָאֵל אני (ה') משחתי אותך להיות מלך על עמו של ה', על ישראל[21]: (ז) וְהִכִּיתָה אֶת בֵּית אַחְאָב אֲדֹנֶיךָ (תלמיד הנביא ממשיך בדברי הנבואה אל יהוא) אתה תמחה, תמחק את כל צאצאיו של אחאב,[22] וְנִקַּמְתִּי דְּמֵי עֲבָדַי הַנְּבִיאִים (על ידי שאתה תמחה את כל בית אחאב) אני (ה') אנקום את מותם של הנביאים שלי שאחאב הרג,[23] וּדְמֵי כָּל עַבְדֵי יְקֹוָק וכן אנקום את מותם של כל עבדי ה' שאינם נביאים שהרגם אחאב (כמו נבות),[24] מִיַּד אִיזָבֶל (אני, ה', אנקם) מידה של איזבל שציוותה להרוג את הנביאים ואת עבדי ה'[25]: (ח) וְאָבַד כָּל בֵּית אַחְאָב כל צאצאיו של אחאב יושמדו,[26] וְהִכְרַתִּי לְאַחְאָב מַשְׁתִּין בְּקִיר אני (ה') אשמיד את כל הזכרים ממשפחתו של אחאב,[27] וְעָצוּר (וכן אני אשמיד את) הרכוש של בית אחאב שנמצא בבית,[28] וְעָזוּב (וכן אני אשמיד את) הרכוש של בית אחאב שנמצא שבשדה, את המקנה והבהמות שנמצאות בשדות,[29] בְּיִשְׂרָאֵל השמדת צאצאיו ורכושו של אחאב תהיה לפני כל ישראל, כלומר: הדבר יתפרסם לכולם[30]: (ט) וְנָתַתִּי אֶת בֵּית אַחְאָב כְּבֵית יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וּכְבֵית בַּעְשָׁא בֶן אֲחִיָּה אני (ה') אעשה לבית אחאב כמו שעשיתי לבית ירבעם ולבית בעשא. כשם שהשמדתי את צאצאיהם ורכושם של ירבעם ובעשא, כך אעשה גם לאחאב[31]: (י) וְאֶת אִיזֶבֶל יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים בְּחֵלֶק יִזְרְעֶאל (תלמיד הנביא ממשיך בדברי נבואתו) וגם הכלבים יאכלו את בשרה של איזבל בנחלה של יזרעאל,[32] וְאֵין קֹבֵר אף אחד לא יקבור את עצמותיה של איזבל,[33] וַיִּפְתַּח הַדֶּלֶת וַיָּנֹס תלמיד הנביא פתח את הדלת וברח מהחדר שבו הוא דיבר עם יהוא[34]: (יא) וְיֵהוּא יָצָא אֶל עַבְדֵי אֲדֹנָיו יהוא יצא מהחדר הפנימי שבו הוא היה, אל שאר השרים איתם הוא ישב עד שתלמיד הנביא הקים אותו,[35] וַיֹּאמֶר לוֹ הגדול שבשרים שאל את יהוא:[36] הֲשָׁלוֹם האם תלמיד הנביא התנבא נבואה טובה? ואם הוא ניבא נבואה טובה –  מדוע הוא אמר רק לך את הנבואה והוא לא אמר אותה לכולנו?[37] מַדּוּעַ בָּא הַמְשֻׁגָּע הַזֶּה אֵלֶיךָ למה המשוגע הזה, הנביא הזה, בא אליך? בימיהם היו קוראים לנביאים משוגעים היות ובשעת הנבואה היו נראים הנביאים כמשוגעים לאנשים שסביבם, היות והם היו מתנתקים מכל ענייני העולם בשעה שהיו מתנבאים,[38] וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יהוא ענה לשרים: אַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת הָאִישׁ וְאֶת שִׂיחוֹ אתם כבר מכירים את תלמיד הנביא ואת מה שהוא מדבר, הוא לא מדבר דברים חשובים (יהוא רצה לחכות לרגע המתאים כדי לספר לאחרים את דברי הנבואה של תלמיד הנביא)[39]: (יב) וַיֹּאמְרוּ השרים אמרו ליהוא: שֶׁקֶר אתה משקר! בן הנביא באמת אמר לך דברים חשובים,[40] הַגֶּד נָא לָנוּ תגיד לנו עכשיו מה אמר תלמיד הנביא,[41] וַיֹּאמֶר יהוא ענה לשרים: כָּזֹאת וְכָזֹאת אָמַר אֵלַי כך דיבר אליי תלמיד הנביא:[42] לֵאמֹר יהוא מפרט עכשיו את דברי הנבואה שאמר לו תלמיד הנביא:[43] כֹּה אָמַר יְקֹוָק (תלמיד הנביא אמר לי) כך אמר ה': מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ אֶל יִשְׂרָאֵל אני משחתי אותך כדי שתהיה מלך על ישראל[44]: (יג) וַיְמַהֲרוּ וַיִּקְחוּ אִישׁ בִּגְדוֹ כל אחד מהשרים מיהר ולקח את הבגד העליון שלו,[45] וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו השרים שמו את הבגדים שהם הורידו מתחת ליהוא, כדי שהוא יהיה גבוה יותר מכולם, וזאת על מנת לכבד אותו,[46] אֶל גֶּרֶם הַמַּעֲלוֹת (השרים שמו את הבגדים) על המדרגה הגבוהה ביותר שהייתה שם,[47] וַיִּתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָר וַיֹּאמְרוּ השרים תקעו בשופר ואמרו: מָלַךְ יֵהוּא יהוא מלך על ישראל: (יד) וַיִּתְקַשֵּׁר יֵהוּא בֶּן יְהוֹשָׁפָט בֶּן נִמְשִׁי אֶל יוֹרָם יהוא בן יהושפט בן נמשי מרד ביהורם יחד עם השרים האחרים שהיו איתו ברמות גלעד,[48] וְיוֹרָם הָיָה שֹׁמֵר בְּרָמֹת גִּלְעָד הוּא וְכָל יִשְׂרָאֵל (לפני המלחמה נגד ארם) יהורם מלך ישראל היה ברמות גלעד שם הוא היה עסוק תמיד בשמירה על העיר, יחד עם כל חיילי ישראל,[49] מִפְּנֵי חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם (יהורם שמר על רמות גלעד) מפני חזאל שרצה לכבוש את העיר, וכך נפצע יהורם במלחמה נגד ארם (וכשהוא הלך להתרפא ביזרעאל, יהוא מרד בו)[50]: (טו) וַיָּשָׁב יְהוֹרָם הַמֶּלֶךְ לְהִתְרַפֵּא בְיִזְרְעֶאל (בזמן שיהוא מרד בו) יהורם כבר חזר מרמות גלעד ליזרעאל, כדי להתרפא מפציעתו,[51] מִן הַמַּכִּים אֲשֶׁר יַכֻּהוּ אֲרַמִּים בְּהִלָּחֲמוֹ אֶת חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם (יהורם שב ליזרעאל כדי להתרפא) מהפציעות שפצעו אותו חיילי ארם בשעה שהוא יצא להילחם נגד חזאל מלך ארם, וַיֹּאמֶר יֵהוּא יהוא אמר לשרים: אִם יֵשׁ נַפְשְׁכֶם אם זהו רצונכם, שאני אמלוך ושהמרד יצליח,[52] אַל יֵצֵא פָלִיט מִן הָעִיר (אם רצונכם שאני אמלוך) לא ייצא אדם כל שהוא מהעיר, מרמות גלעד,[53] לָלֶכֶת לְהַגִּיד בְּיִזְרְעֶאל שמא יילך ויאמר ביזרעאל, במקום שיהורם נמצא שם, שאני מורד ביהורם, ואז הוא יהיה מוכן למרד. יהוא רצה להפתיע את יהורם במרד, ולכן הוא ציווה את שאר השרים שהיו איתו, שלא ייצאו בינתיים מהעיר, שמא אם ייצא מישהו מהעיר, יוודע דבר המרד ליהורם[54]: (טז) וַיִּרְכַּב יֵהוּא וַיֵּלֶךְ יִזְרְעֶאלָה יהוא רכב והלך לכיוון יזרעאל,[55] כִּי יוֹרָם שֹׁכֵב שָׁמָּה (יהוא רכב לכיוון יזרעאל) כיוון שיהורם שכב שם והתרפא שם מפציעתו,[56] וַאֲחַזְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה יָרַד לִרְאוֹת אֶת יוֹרָם אחזיה מלך יהודה ירד גם הוא ליזרעאל כדי לסעוד ליהורם, כדי לעזור ליהורם[57]: (יז) וְהַצֹּפֶה עֹמֵד עַל הַמִּגְדָּל בְּיִזְרְעֶאל התצפיתן שעמד בעמדת התצפית שהייתה על המגדל ביזרעאל,[58] וַיַּרְא אֶת שִׁפְעַת יֵהוּא (התצפיתן) ראה את השיירה של יהוא שהייתה משופעת באנשים ובבהמות לרכיבה, היו בשיירה של יהוא הרבה אנשים ובהמות שרכבו עליהם,[59] בְּבֹאוֹ (התצפיתן ראה את השיירה) כשהשיירה באה, אך הוא עדיין לא זיהה מי היו האנשים שהיו בשיירה,[60] וַיֹּאמֶר התצפיתן אמר: שִׁפְעַת אֲנִי רֹאֶה אני רואה שיירה גדולה, וַיֹּאמֶר יְהוֹרָם יהורם אמר לתצפיתן: קַח רַכָּב וּשְׁלַח לִקְרָאתָם תיקח אדם שרוכב על סוס ותשלח אותו לקראת השיירה,[61] וְיֹאמַר הֲשָׁלוֹם הרוכב ישאל את אנשי השיירה אם הם באו למטרת שלום או למטרת מלחמה[62]: (יח) וַיֵּלֶךְ רֹכֵב הַסּוּס לִקְרָאתוֹ הרוכב הלך לקראת השיירה של יהוא, וַיֹּאמֶר הרוכב שאל את יהוא, כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ כך אמר המלך יהורם: הֲשָׁלוֹם האם פניך לשלום או למלחמה? וַיֹּאמֶר יֵהוּא יהוא ענה אל הרוכב: מַה לְּךָ וּלְשָׁלוֹם מה אכפת לך אם אני בא לשלום או למלחמה? אין הדבר נוגע אליך![63] סֹב אֶל אַחֲרָי תסתובב ותלך אחריי ואחרי אנשיי, ואל תחזור ליהורם,[64] וַיַגֵּד הַצֹּפֶה התצפיתן אמר ליהורם: לֵאמֹר כך אמר התצפיתן בדבריו:[65] בָּא הַמַּלְאָךְ עַד הֵם הרוכב השליח ששלחת הגיע עד לשיירה של יהוא,[66] וְלֹא שָׁב אך הרוכב לא חזר: (יט) וַיִּשְׁלַח רֹכֵב סוּס שֵׁנִי יהורם שלח אדם שני שרכב על סוס, וַיָּבֹא אֲלֵהֶם וַיֹּאמֶר הרוכב השני הגיע לשיירת יהוא ואמר להם:[67] כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ כך שאל יהורם המלך: שָׁלוֹם האם פניכם לשלום או למלחמה? וַיֹּאמֶר יֵהוּא יהוא ענה לרוכב: מַה לְּךָ וּלְשָׁלוֹם מה אכפת לך אם אני בא לשלום או למלחמה, אין הדבר נוגע אליך, סֹב אֶל אַחֲרָי תסתובב ותלך אחריי ואחרי אנשיי, ואל תחזור ליהורם: (כ) וַיַגֵּד הַצֹּפֶה התצפיתן אמר אל יהורם: לֵאמֹר כך אמר התצפיתן בדבריו:[68]  בָּא עַד אֲלֵיהֶם וְלֹא שָׁב הרוכב הגיע עד השיירה ולא חזר, וְהַמִּנְהָג כְּמִנְהַג יֵהוּא בֶן נִמְשִׁי (דברים אלה הם המשך דברי התצפיתן) והאופן שבו רוכבים אנשי השיירה דומה לאופן שבו יהוא נכדו של נמשי רוכב,[69] כִּי בְשִׁגָּעוֹן יִנְהָג (אופן הרכיבה דומה לאופן שבו רוכב יהוא) משום שיהוא נוהג בפראות ובחוסר סדר (וכך גם רכבו אנשי השיירה)[70]: (כא) וַיֹּאמֶר יְהוֹרָם יהורם אמר לאחד מעבדיו: אֱסֹר קשור את הסוסים למרכבה,[71] וַיֶּאְסֹר רִכְבּוֹ העבד קשר את הסוסים למרכבתו של יהורם, וַיֵּצֵא יְהוֹרָם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַאֲחַזְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה אִישׁ בְּרִכְבּוֹ יהורם מלך ישראל ואחזיה מלך יהודה יצאו כל אחד במרכבתו,[72] וַיֵּצְאוּ לִקְרַאת יֵהוּא יהורם ואחזיה יצאו לקראת יהוא, וַיִּמְצָאֻהוּ בְּחֶלְקַת נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי יהורם ואחזיה פגשו את יהוא בנחלת נבות היזרעאלי[73]: (כב) וַיְהִי כִּרְאוֹת יְהוֹרָם אֶת יֵהוּא כאשר יהורם ראה את יהוא, וַיֹּאמֶר יהורם שאל את יהוא: הֲשָׁלוֹם יֵהוּא (יהורם שאל את יהוא) האם פניך לשלום או למלחמה, וַיֹּאמֶר יהוא ענה ליהורם: מָה הַשָּׁלוֹם האם אתם בכלל ראויים לשלום?[74] עַד זְנוּנֵי אִיזֶבֶל אִמְּךָ וּכְשָׁפֶיהָ הָרַבִּים האם על העבודה זרה של איזבל אימך או על כשפיה הרבים מגיע לך שלום?[75] יהוא קרא לעבודה זרה גם כשפים, היות והיו משתמשים בכשפים כדי לעבוד עבודה זרה[76]: (כג) וַיַּהֲפֹךְ יְהוֹרָם יָדָיו יהורם סובב את ידיו שאחזו ברסן של הסוס, כדי שהסוס יסתובב,[77] וַיָּנֹס יהורם ברח מיהוא,[78] וַיֹּאמֶר אֶל אֲחַזְיָהוּ יהורם אמר לאחזיה: מִרְמָה אֲחַזְיָה יהוא הסתיר את כוונתו למרוד במירמה. יהורם הזהיר את אחזיה שיהוא מתכוון למרוד בו, ושעד עכשיו הוא (יהוא) הסתיר את כוונתו האמיתית[79]: (כד) וְיֵהוּא מִלֵּא יָדוֹ בַקֶּשֶׁת יהוא ירה בקשת בכל הכח שבידו (כדי שהחץ יעוף עם הרבה כח),[80] וַיַּךְ אֶת יְהוֹרָם בֵּין זְרֹעָיו החץ שיהוא ירה, פגע בין שני זרועותיו של יהורם,[81] וַיֵּצֵא הַחֵצִי מִלִּבּוֹ החץ יצא מליבו של יהורם,[82] וַיִּכְרַע בְּרִכְבּוֹ יהורם היה במרכבה שלו וכרע שם על ברכיו (כתוצאה מפגיעת החץ)[83]: (כה) וַיֹּאמֶר אֶל בִּדְקַר יהוא אמר אל בדקר, שָׁלִשׁוֹ בדקר היה אחד משריו של יהוא,[84] שָׂא הַשְׁלִכֵהוּ בְּחֶלְקַת שְׂדֵה נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי הרם את יהורם ותשליך אותו בנחלת נבות היזרעאלי,[85] כִּי זְכֹר אֲנִי וָאַתָּה אֵת רֹכְבִים צְמָדִים אַחֲרֵי אַחְאָב אָבִיו (תשליך את יהורם בנחלת נבות היזרעאלי) כיוון שתזכור שאנחנו רכבנו צמודים זה לזה, אחרי אחאב אביו של יהורם,[86] וַיקֹוָק נָשָׂא עָלָיו אֶת הַמַּשָּׂא הַזֶּה ואז ה' ניבא את אליהו על אחאב את הנבואה הזו (שה' יכרית את כל ביתו, ושחלק מעונשו יבוא עליו בשדה נבות היזרעאלי, כפי שמיד נראה)[87]: (כו) יהוא ממשיך לצטט את דברי הנבואה של אליהו לאחאב: אִם לֹא אֶת דְּמֵי נָבוֹת וְאֶת דְּמֵי בָנָיו רָאִיתִי אֶמֶשׁ ראיתי אתמול בלילה את הדם של נבות ואת דם בניו שהרגת יחד עם נבות,[88] נְאֻם יְקֹוָק כך ניבא אותי ה', וְשִׁלַּמְתִּי לְךָ בַּחֶלְקָה הַזֹּאת ואני (ה') אשלם לך את עונשך בחלקת האדמה הזאת, בנחלה של נבות,[89] נְאֻם יְקֹוָק אלה הם דברי ה', וְעַתָּה עכשיו, לאחר ששמענו את דברי הנבואה של אליהו, ואנחנו מבינים שזהו רצון ה',[90] שָׂא הַשְׁלִכֵהוּ בַּחֶלְקָה כִּדְבַר יְקֹוָק תיטול את יהורם ותשליך אותו בנחלת נבות, כמו שה' אמר שיקרה[91]: (כז) וַאֲחַזְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה רָאָה אחזיה מלך יהודה ראה שיהוא הרג את יהורם והוא הבין שיהוא יהרוג גם אותו,[92] וַיָּנָס דֶּרֶךְ בֵּית הַגָּן אחזיה ברח דרך בית שהייתה בו גינה,[93] וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו יֵהוּא יהוא רדף אחרי אחזיה, וַיֹּאמֶר יהוא אמר לעבדיו: גַּם אֹתוֹ הַכֻּהוּ אֶל הַמֶּרְכָּבָה תכו גם את אחזיה כשהוא יושב במרכבה, היות והוא עובד עבודה זרה כאחאב, והוא גם מצאצאיו של אחאב (אביו יהורם היה נשוי לעתליה, ביתו של אחאב),[94] בְּמַעֲלֵה גוּר יהוא היכה את אחזיה במקום שנקרא מעלה גור, משום ששם תפסו אותו עבדיו של יהוא,[95] אֲשֶׁר אֶת יִבְלְעָם מעלה גור נמצא בסמוך למקום שנקרא יבלעם,[96] וַיָּנָס מְגִדּוֹ (אחרי שיהוא הכה את אחזיה) אחזיה ברח בעודו גוסס למקום שנקרא "מגידו",[97] וַיָּמָת שָׁם אחזיה מת בגלל שהוא הצטרף ליהורם במעשיו שהיו ברמות גלעד וביזרעאל (אך בפועל אחזיה מת מפציעתו בשומרון)[98]: (כח) וַיַּרְכִּבוּ אֹתוֹ עֲבָדָיו יְרוּשָׁלְָמָה עבדיו של אחזיה הרכיבו אותו לירושלים,[99] וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִקְבֻרָתוֹ עבדיו של אחזיה קברו אותו בקבר שהוא הכין לעצמו עוד בחייו,[100] עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד הקבר היה בעיר דוד, סמוך לקברי אבותיו של אחזיה: (כט) וּבִשְׁנַת אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְיוֹרָם בֶּן אַחְאָב מָלַךְ אֲחַזְיָה עַל יְהוּדָה בשנה האחת עשרה למלכות יהורם בן אחאב על ישראל, מלך אחזיה על יהודה. אמנם יהורם בן יהושפט (אביו של אחזיה) לא מת עד שנת השתים עשרה למלכותו של יהורם בן אחאב, אך אחזיה בן יהורם מלך שנה אחת בחיי אביו[101]: (ל) וַיָּבוֹא יֵהוּא יִזְרְעֶאלָה יהוא הגיע ליזרעאל, וְאִיזֶבֶל שָׁמְעָה איזבל שמעה שיהוא מרד ביהורם, וַתָּשֶׂם בַּפּוּךְ עֵינֶיהָ איזבל שמה איפור בעיניה,[102] וַתֵּיטֶב אֶת רֹאשָׁהּ איזבל קישטה את ראשה בצעיף ובכל מיני קישוטים אחרים, כדי למצוא חן בעיני יהוא, כדי שיהוא לא יהרוג אותה,[103] וַתַּשְׁקֵף בְּעַד הַחַלּוֹן איזבל הסתכלה דרך החלון[104]: (לא) וְיֵהוּא בָּא בַשָּׁעַר יהוא נכנס בשער של היכל המלך,[105] וַתֹּאמֶר איזבל שאלה את יהוא: הֲשָׁלוֹם האם תרצה להיות איתי ביחסי שלום,[106] זִמְרִי הֹרֵג אֲדֹנָיו אין זה דבר חדש שמרדת באדונך, שהרי גם זמרי מרד באלה, ואין בכך כל חידוש וכל דבר רע[107]: (לב) וַיִּשָּׂא פָנָיו אֶל הַחַלּוֹן יהוא הרים את פניו לעבר החלון,[108] וַיֹּאמֶר יהוא שאל, מִי אִתִּי מִי מי יכול לעזור לי,[109] וַיַּשְׁקִיפוּ אֵלָיו שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה סָרִיסִים היו שניים או שלשה שרים שהביטו אל יהוא דרך החלון, ובכך הם כאילו אמרו ליהוא שהם יעזרו לו[110]: (לג) וַיֹּאמֶר יהוא אמר לשרים שבאו לעזרתו: שִׁמְטוּהָ תפילו את איזבל דרך החלון,[111] וַיִּשְׁמְטוּהָ השרים הפילו את איזבל דרך החלון, וַיִּז מִדָּמָהּ אֶל הַקִּיר וְאֶל הַסּוּסִים דמה של איזבל נטף על קיר היכל המלך ועל הסוסים,[112] וַיִּרְמְסֶנָּה יהוא רמס את גופתה של איזבל כדי לוודא שהיא באמת מתה[113]: (לד) וַיָּבֹא יהוא נכנס להיכל המלך,[114] וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ יהוא אכל ושתה (ולא היה בצער על שהוא הרג את יהורם, את אחזיה ואת איזבל), וַיֹּאמֶר יהוא אמר לשריו: פִּקְדוּ נָא אֶת הָאֲרוּרָה הַזֹּאת וְקִבְרוּהָ זיכרו עכשיו את איזבל הארורה ותקברו אותה,[115] כִּי בַת מֶלֶךְ הִיא (תקברו את איזבל) כיוון שהיא בת מלך, ואין לבזות אותה לאחר מיתתה[116]: (לה) וַיֵּלְכוּ לְקָבְרָהּ השרים הלכו לקבור את איזבל, וְלֹא מָצְאוּ בָהּ כִּי אִם הַגֻּלְגֹּלֶת וְהָרַגְלַיִם וְכַפּוֹת הַיָּדָיִם השרים לא מצאו את גופתה השלמה של איזבל, אלא הם מצאו רק את הגולגולת, את הרגליים ואת כפות הידיים (ואילו את שאר הגוף אכלו הכלבים)[117]: (לו) וַיָּשֻׁבוּ וַיַּגִּידוּ לוֹ השרים חזרו ואמרו ליהוא שהם לא מצאו את שאר הגוף, ומשום כך הם לא קברו ממנה דבר,[118] וַיֹּאמֶר יהוא אמר לשרים: דְּבַר יְקֹוָק הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי אין הדבר במקרה, אלא שעכשיו התקיימו דברי ה' שאמר אל עבדו אליהו,[119] לֵאמֹר כך אמר ה' לאליהו הנביא בדברי נבואתו:[120] בְּחֵלֶק יִזְרְעֶאל יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים אֶת בְּשַׂר אִיזָבֶל (ה' אמר לאליהו) בנחלת יזרעאל הכלבים יאכלו את בשרה של איזבל: (לז) וְהָיְתָה נִבְלַת אִיזֶבֶל שאר הגוף של איזבל שלא נמצא,[121] כְּדֹמֶן עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בְּחֵלֶק יִזְרְעֶאל (שאר הגוף של איזבל שלא נמצא) יהיה כזבל שמפוזר על פני השדה שנמצא בנחלת יזרעאל, שאר גופתה של איזבל יהיה מפוזר בנחלת יזרעאל,[122] אֲשֶׁר לֹא יֹאמְרוּ שלא יאמרו על גופתה, זֹאת אִיזָבֶל שזוהי איזבל. יהוא אמר שגופתה של איזבל יהיה מפוזר, וכך לא יהיה מישהו שיוכל לומר על גופתה שהיא גופתה של איזבל, משום שלא יצליחו לזהות ממנה דבר[123]:

 

 

[1] רש"י.

[2] תרגום. לפי חז"ל מדובר ביונה בן אמיתי.

[3] רלב"ג פרק ד' פסוק כט' ומצודות כאן. רש"י: בכל מקום שכתוב חגורת מותניים, סימן שיש בשליחות סכנה והכוונה שהנביא זירז אותו ללכת בגבורה (אך לא הבנתי מה הייתה הסכנה כאשר אלישע שלח את גיחזי להחיות את בן האישה השונמית). רד"ק: הכוונה היא שיזדרז כל עוד יהורם עדיין מחלים מפציעתו.

[4] רד"ק ולדבריו אין מדובר על שמן המשחה שהרי אין מושחים את מלכי ישראל והסיבה שהוא נמשח היא מפני המחלוקת של יהורם (המשיחה מחזקת את מלכותו של יהוא מול מלכותו של יהורם).

[5] תרגום.

[6] תרגום. רד"ק: מכאן שישראל הצליחו לכבוש את רמות גלעד מארם, ועכשיו ארם נלחמו כדי לכבוש את רמות גלעד חזרה. כעין זה פירש גם רלב"ג.

[7] מצודות.

[8] מצודות.

[9] תרגום.

[10] מצודות.

[11] רד"ק.

[12] מצודות.

[13] תרגום. רד"ק: הכוונה היא שיש כאן פירוט. בתחילה אמר הכתוב שהנער הלך, ולאחר מכן מפרט הכתוב שהנער עצמו היה נביא.

[14] תרגום.

[15] תרגום.

[16] תרגום.

[17] תרגום.

[18] תרגום.

[19] תרגום.

[20] תרגום.

[21] תרגום.

[22] מצודות.

[23] מצודות.

[24] רד"ק.

[25] תרגום.

[26] תרגום.

[27] מצודות.

[28] מצודות ובדומה לכך פירש במלכים א' פרק יד' פסוק י'.

[29] מצודות ובדומה לכך פירש במלכים א' פרק יד' פסוק י'.

[30] מצודות.

[31] תרגום.

[32] מצודות.

[33] רד"ק.

[34] תרגום.

[35] מצודות.

[36] רד"ק. לפי מצודות אין זה מדובר דווקא בגדול שבשרים.

[37] מצודות.

[38] מצודות. רד"ק: בנ"י שעבדו את הבעל כינו את הנביאים בשמות גנאי והיו מנצלים את ביטול החושים שלהם בשעת הנבואה כדי להראות לכולם שהם משוגעים. רלב"ג: הנביאים היו נקראים משוגעים מכיוון שמרוב התבודדות בדברי ה' יתברך – הם היו שוגגים בשאר ענייני העולם.

[39] מצודות. רש"י: אתם מכירים את בן הנביא ויודעים שהוא משוגע.

[40] מצודות.

[41] תרגום.

[42] מצודות.

[43] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[44] תרגום.

[45] תרגום.

[46] מצודות.

[47] רד"ק בפירושו הראשון. בפירושו השני כתב שהכוונה היא לאבן ששימשה לשעון שעל ידה היו מסמנים את השעות. מצודות: הכוונה היא שמו את הבגדים על המדרגות עצמן.

[48] מצודות. רד"ק: מרד נקרא קשר משום שאנשים שונים מתקשרים זה לזה על מנת למרוד במלך.

[49] רד"ק.

[50] רד"ק.

[51] מצודות.

[52] מצודות.

[53] מצודות.

[54] מצודות.

[55] תרגום.

[56] תרגום.

[57] תרגום.

[58] מצודות.

[59] מצודות.

[60] מצודות.

[61] מצודות.

[62] מצודות.

[63] מצודות.

[64] מצודות.

[65] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[66] מצודות.

[67] מלבי"ם:כאן כתוב שהרוכב בא אליהם בעוד שאצל הרוכב הראשון כתוב שהוא הגיע עד הם. הסיבה לשינוי היא שהרוכב הראשון חשש מכיוון שהוא לא ידע מה מטרת יהוא. הרוכב השני שראה שלא קרה דבר לרוכב הראשון לא חשש יותר.

[68] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[69] מצודות.

[70] מצודות.

[71] מצודות.

[72] מלבי"ם: היציאה מהעיר הייתה בגלל שהם חשש להישאר בתוך העיר.

[73] תרגום.

[74] מצודות.

[75] מצודות.

[76] דעת מקרא.

[77] מצודות.

[78] מצודות.

[79] מצודות.

[80] מצודות.

[81] תרגום.

[82] תרגום.

[83] מצודות.

[84] מצודות.

[85] תרגום.

[86] מצודות. רד"ק התלבט אם הכוונה היא שהם רכבו צמודים זה לזה או שהכוונה היא שהם רכבו באותה המרכבה.

[87] מצודות.

[88] רד"ק בפירושו הראשון. בפירושו השני: את דמי בניו של נבות שהיו ראויים לצאת ממנו לולא הרגת אותו. ובשם אביו: הכוונה היא לגזל שגזל את נבות. לגבי פירוש המילה אמש, כך כתב רד"ק אך בשם התרגום כתב שהכוונה היא שהוא ראה את הדבר קורה לא מזמן.

[89] מצודות.

[90] מצודות.

[91] מצודות.

[92] דעת מקרא.

[93] תרגום.

[94] מצודות.

[95] מצודות + רש"י.

[96] מצודות.

[97] מצודות.

[98] מצודות. רד"ק: במגידו הפך אחזיה למשותק אך הובילו אותו לשומרון ושם הוא מת.

[99] תרגום.

[100] מצודות.

[101] רש"י. רד"ק: היו שתי שנים שהיו מקוטעות. כמו כן הסביר רד"ק שהסיבה שהנביא כתב זאת למרות שהדברים כבר נכתבו לפני כן היא כדי לומר לנו שבגלל חטאיו של אחזיה, הוא מלך רק שנה אחת.

[102] מצודות.

[103] מצודות. רש"י כתב שאיזבל קייותה שיהוא יתחתן איתה. רלב"ג: איזבל עשתה זאת כדי להחזיק את המלוכה בגאווה עד הרגע האחרון. מלבי"ם: איזבל קיוותה שאחד השרים יעזור לה במרד.

[104] מצודות.

[105] תרגום.

[106] מצודות.

[107] מצודות. רלב"ג: איזבל אמרה זאת בגאווה, ורצתה להשפיל את יהוא. מלבי"ם: איזבל אמרה ליהוא שלמרות שזמרי מרד והרג את אלה, ישראל לא המליכו אותו.

[108] תרגום.

[109] מצודות.

[110] מצודות.

[111] מצודות. רד"ק: יש בכך מידה כנגד מידה. כשם שהיא סקלה את נבות, כך התקיים גם בה מעין דין סקילה.

[112] מצודות.

[113] רלב"ג.

[114] תרגום.

[115] מצודות + תרגום.

[116] מצודות. רד"ק: הסיבה שיהוא תלה את הצורך לכבד את איזבל בכך שהיא עצמה הייתה בת של מלך גוי ולא תלה את הצורך בכבוד בכך שהיא הייתה אשת אחאב היא בגלל שהיא גרמה לאחאב שימות.

[117] מצודות.

[118] רד"ק. כמו"כ הביא את דברי המדרש שהסיבה שנשאר מגופתה של איזבל הגולגולת והרגליים היא משום שעל ידיהם היא הייתה רוקדת לפני חתנים. לפי המדרש קברו השרים את ראשה ורגליה.

[119] מצודות.

[120] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[121] מצודות.

[122] מצודות.

[123] מצודות.