מלכים ב פרק י

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר מלכים ב' פרק י'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם כד' אדר תשע"ח

מלכים ב פרק י

(א) וּלְאַחְאָב שִׁבְעִים בָּנִים בְּשֹׁמְרוֹן לאחאב היו שבעים בנים שגרו בעיר שומרון, וַיִּכְתֹּב יֵהוּא סְפָרִים וַיִּשְׁלַח שֹׁמְרוֹן אֶל שָׂרֵי יִזְרְעֶאל הַזְּקֵנִים יהוא כתב איגרות ושלח אותם לשרי יזרעאל שהיו זקנים וממונים על העם,[1] וְאֶל הָאֹמְנִים אַחְאָב וכן שלח יהוא את הספרים לאנשים הממונים לגדל את בניו של אחאב,[2] לֵאמֹר כך כתב יהוא בספרים[3]: (ב) וְעַתָּה כְּבֹא הַסֵּפֶר הַזֶּה אֲלֵיכֶם (תחילה כתב יהוא דברי שלום באיגרת) ועכשיו, מה שאני רוצה לומר אליכם הוא, שכאשר הספרים האלה יגיעו אליכם,[4] וְאִתְּכֶם בְּנֵי אֲדֹנֵיכֶם ונמצאים איתכם בני אחאב, שהם יורשי המלוכה,[5] וְאִתְּכֶם הָרֶכֶב וְהַסּוּסִים וכן נמצאים אתכם מרכבות וסוסים,[6] וְעִיר מִבְצָר וכן אתם נמצאים בעיר שומרון שהיא עיר מבוצרת,[7] וְהַנָּשֶׁק ויש בידכם כלי נשק, כך שיש לכם את כל התנאים לצאת נגדי למלחמה ולנצח בה[8]: (ג) וּרְאִיתֶם הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר מִבְּנֵי אֲדֹנֵיכֶם תבחרו מבין שבעים בני אחאב את הבן שהוא טוב וישר בעיניכם, את הבן שהוא הכי מוצלח בעיניכם,[9] וְשַׂמְתֶּם עַל כִּסֵּא אָבִיו ותמליכו אותו במקום אביו, וְהִלָּחֲמוּ עַל בֵּית אֲדֹנֵיכֶם ותילחמו נגדי בעבור בית אדוניכם. יהוא רצה לבדוק אם מנהיגי שומרון יהיו נאמנים לאחאב וצאצאיו או שהם יעברו לצידו, ולכן הוא הציע להם להילחם נגדו, וכך הוא יראה את תגובתם[10]: (ד) וַיִּרְאוּ מְאֹד מְאֹד שרי יזרעאל ואומני בני אחאב פחדו מאוד,[11] וַיֹּאמְרוּ שרי יזרעאל ואומני אחאב אמרו: הִנֵּה שְׁנֵי הַמְּלָכִים לֹא עָמְדוּ לְפָנָיו הרי שני מלכים, יהורם ואחזיה, לא עמדו לפני יהוא והפסידו לו,[12] וְאֵיךְ נַעֲמֹד אֲנָחְנוּ ואם הם לא הצליחו לעמוד ולהילחם מול יהוא, איך אנחנו ננצח אותו במלחמה[13]: (ה) וַיִּשְׁלַח אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת (שלחו שליחים) מי שהיה ממונה על בית המלך, מי שהיה ממונה על ביתו של אחאב,[14] וַאֲשֶׁר עַל הָעִיר ומי שהיה ממונה על העיר שומרון (שלח שליחים עם הממונה על ביתו של אחאב),[15] וְהַזְּקֵנִים וְהָאֹמְנִים וכן השרים הזקנים והאנשים שהיו ממונים לגדל את בני אחאב (שלחו שליחים), אֶל יֵהוּא שלחו שליחים אל יהוא, לֵאמֹר כך אמרו השליחים ליהוא: עֲבָדֶיךָ אֲנַחְנוּ וְכֹל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֵינוּ נַעֲשֶׂה אנחנו העבדים שלך ונעשה כל מה שאתה תאמר לנו לעשות,[16] לֹא נַמְלִיךְ אִישׁ אנחנו לא נמליך עלינו אף אחד מבין בניו של אחאב, הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֶׂה ואתה תעשה את מה שטוב בעיניך: (ו) וַיִּכְתֹּב אֲלֵיהֶם סֵפֶר שֵׁנִית יהוא כתב אל שרי יזרעאל ואומני בני אחאב איגרת נוספת,[17] לֵאמֹר כך כתב יהוא באיגרת השנייה שהוא שלח:[18] אִם לִי אַתֶּם אם אתם נכנעים לי,[19] וּלְקֹלִי אַתֶּם שֹׁמְעִים ואם  אתם שומעים בקולי, קְחוּ אֶת רָאשֵׁי אַנְשֵׁי בְנֵי אֲדֹנֵיכֶם (אם אתם נכנעים לי) תיקחו את הראשים של בני אחאב, לאחר שתכרתו את הראש מגופותיהם, וּבֹאוּ אֵלַי כָּעֵת מָחָר ותבואו אליי עם ראשיהם מחר באותה שעה בה אנחנו נמצאים עכשיו, בעוד בדיוק עשרים וארבע שעות,[20] יִזְרְעֶאלָה (תבואו אליי) ליזרעאל, וּבְנֵי הַמֶּלֶךְ שִׁבְעִים אִישׁ אֶת גְּדֹלֵי הָעִיר מְגַדְּלִים אוֹתָם אני יודע שלאחאב יש שבעים בנים, ושגדולי העיר מגדלים אותם, כך שלא תוכלו להחביא אף אחד מהם, כיוון שאני יודע בדיוק מיהם בניו של אחאב[21]: (ז) וַיְהִי כְּבֹא הַסֵּפֶר אֲלֵיהֶם כאשר האיגרת השנייה הגיעה אל שרי יזרעאל ואל אומני אחאב,[22] וַיִּקְחוּ אֶת בְּנֵי הַמֶּלֶךְ שרי יזרעאל והאומנים לקחו את בני אחאב, וַיִּשְׁחֲטוּ שִׁבְעִים אִישׁ שרי יזרעאל ואומני אחאב שחטו את שבעים בני אחאב, וַיָּשִׂימוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם בַּדּוּדִים שרי יזרעאל ואומני אחאב שמו את ראשי בני אחאב בכלים גדולים,[23] וַיִּשְׁלְחוּ אֵלָיו יִזְרְעֶאלָה שרי יזרעאל שלחו את הראשים של בני אחאב ליהוא שהיה ביזרעאל: (ח) וַיָּבֹא הַמַּלְאָךְ השליח הגיע אל יהוא, וַיַּגֶּד לוֹ לֵאמֹר כך אמר השליח ליהוא בדבריו:[24] הֵבִיאוּ רָאשֵׁי בְנֵי הַמֶּלֶךְ השליחים של שרי יזרעאל ואומני אחאב הביאו אליך את הראשים של שבעים בני אחאב, וַיֹּאמֶר יהוא אמר לעבדיו: שִׂימוּ אֹתָם שְׁנֵי צִבֻּרִים פֶּתַח הַשַּׁעַר שימו את ראשי בני אחאב בשתי ערימות בפתח השער של היכל המלך,[25] עַד הַבֹּקֶר הערימות יהיו בפתח השער של היכל המלך עד הבוקר, כדי שכל העם יראו אותן[26]: (ט) וַיְהִי בַבֹּקֶר כשהגיע הבוקר, וַיֵּצֵא וַיַּעֲמֹד יהוא יצא ונעמד פתח היכל המלך,[27] וַיֹּאמֶר אֶל כָּל הָעָם יהוא אמר לעם שעמד בפתח היכל המלך: צַדִּקִים אַתֶּם אתם חושבים שאתם צדיקים יותר ממני היות ואני מרדתי והרגתי את יהורם?[28] הִנֵּה אֲנִי קָשַׁרְתִּי עַל אֲדֹנִי וָאֶהְרְגֵהוּ אני רק מרדתי במלך יהורם והרגתי אותו,[29] וּמִי הִכָּה אֶת כָּל אֵלֶּה אבל מי הרג את כל שבעים בניו של אחאב? הרי אנשי שומרון הרגו אותם, ומכך אנחנו יכולים להסיק שבשמיים גזרו השמדה על בית אחאב[30]: (י) דְּעוּ אֵפוֹא תדעו עכשיו,[31] כִּי לֹא יִפֹּל מִדְּבַר יְקֹוָק אַרְצָה אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק עַל בֵּית אַחְאָב שלא יהיה חסר דבר אחד מכל מה שה' אמר  שיקרה לבית אחאב,[32] וַיקֹוָק עָשָׂה אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ אֵלִיָּהוּ ה' עשה כמו שהוא (ה') אמר לאליהו עבדו שהוא יעשה, שהוא ישמיד את כל צאצאיו של אחאב[33]: (יא) וַיַּךְ יֵהוּא אֵת כָּל הַנִּשְׁאָרִים לְבֵית אַחְאָב בְּיִזְרְעֶאל יהוא הרג את כל מי שנותר מצאצאיו של אחאב ביזרעאל,[34] וְכָל גְּדֹלָיו יהוא הרג גם את כל השרים של אחאב שלא הצטרפו אליו,[35] וּמְיֻדָּעָיו (יהוא הרג גם את) קרוביו של אחאב,[36] וְכֹהֲנָיו (יהוא הרג גם את) הכהנים ששימשו את הבעל,[37] עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד (יהוא הרג את כל מי שהוזכר בפסוק) עד שהוא לא השאיר לאחאב שום שארית, שום זכר[38]: (יב) וַיָּקָם וַיָּבֹא וַיֵּלֶךְ שֹׁמְרוֹן יהוא קם והלך לעיר שומרון, הוּא בֵּית עֵקֶד הָרֹעִים בַּדָּרֶךְ באמצע הדרך היה מקום, בית, שבו היו גוזזים את הצאן[39]: (יג) וְיֵהוּא מָצָא אֶת אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה יהוא מצא בבית עקד הרועים את בניו של אחזיה מלך יהודה (הכוונה לבנים ולא לאחים),[40] וַיֹּאמֶר יהוא שאל את בניו של אחזיה: מִי אַתֶּם מי אתם? וַיֹּאמְרוּ בני אחזיה ענו ליהוא: אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ אֲנַחְנוּ אנחנו בניו של אחזיה, וַנֵּרֶד לִשְׁלוֹם בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּבְנֵי הַגְּבִירָה ירדנו לשאול בשלום בני אחאב ואיזבל (בני אחזיה לא ידעו שבני אחאב ואיזבל כבר נהרגו)[41]: (יד) וַיֹּאמֶר יהוא ציווה את אנשיו: תִּפְשׂוּם חַיִּים תתפסו את בני אחזיה כשהם בחיים (היות ויהוא רצה להרוג אותם שלא בדרך מלחמה, כדי להגדיל את מידת הנקמה בהם),[42] וַיִּתְפְּשׂוּם חַיִּים אנשיו של יהוא תפסו את בני אחזיה כשהם היו בחיים, וַיִּשְׁחָטוּם אֶל בּוֹר בֵּית עֵקֶד אנשיו של יהוא שחטו את בני אחזיה והניחו אותם בבור שהיה בבית שבו גוזזים את הצאן,[43] אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם אִישׁ סך הכל נהרגו ארבעים ושניים בני אחזיה, וְלֹא הִשְׁאִיר אִישׁ מֵהֶם יהוא לא השאיר שארית מבני אחזיה, היות וגם הם היו מבית אחאב[44]: (טו) וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם יהוא הלך מבית עקד הרועים, וַיִּמְצָא אֶת יְהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב לִקְרָאתוֹ יהוא מצא את יהונדב בן רכב שבא לקראתו,[45] וַיְבָרְכֵהוּ יהוא ברך את יהונדב בברכת שלום,[46] וַיֹּאמֶר אֵלָיו יהוא שאל את יהונדב: הֲיֵשׁ אֶת לְבָבְךָ יָשָׁר כַּאֲשֶׁר לְבָבִי עִם לְבָבֶךָ האם לבך ישר לאהוב אותי, כמו שליבי ישר כדי לאהוב אותך? האם אתה אוהב אותי כמו שאני אוהב אותך?[47] וַיֹּאמֶר יְהוֹנָדָב יהונדב ענה ליהוא: יֵשׁ וָיֵשׁ לבי ישר ואוהב אותך (הכפל נועד כדי לחזק את הדבר),[48] תְּנָה אֶת יָדֶךָ (יהונדב ממשיך בדבריו ליהוא) תושיט לי את היד ואעלה איתך על המרכבה,[49] וַיִּתֵּן יָדוֹ יהונדב הושיט את ידו ליהוא, וַיַּעֲלֵהוּ אֵלָיו אֶל הַמֶּרְכָּבָה יהוא העלה את יהונדב אל המרכבה[50]: (טז) וַיֹּאמֶר יהוא אמר ליהונדב: לְכָה אִתִּי בוא איתי, וּרְאֵה בְּקִנְאָתִי לַיקֹוָק ותראה מה אעשה כשאקנא לה',[51] וַיַּרְכִּבוּ אֹתוֹ בְּרִכְבּוֹ עבדי יהוא הרכיבו את יהונדב על מרכבתו של יהוא: (יז) וַיָּבֹא שֹׁמְרוֹן יהוא בא אל העיר שומרון, וַיַּךְ אֶת כָּל הַנִּשְׁאָרִים לְאַחְאָב בְּשֹׁמְרוֹן יהוא הרג את כל מי שנשאר בחיים ממשפחתו של אחאב בשומרון, עַד הִשְׁמִידוֹ כִּדְבַר יְקֹוָק אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל אֵלִיָּהוּ יהוא היכה את כל משפחתו של אחאב עד שהוא השמיד את כולם כמו שה' אמר לאליהו בנבואה[52]: (יח) וַיִּקְבֹּץ יֵהוּא אֶת כָּל הָעָם יהוא אסף את כל העם, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יהוא אמר לעם: אַחְאָב עָבַד אֶת הַבַּעַל מְעָט יֵהוּא יַעַבְדֶנּוּ הַרְבֵּה צאצאיו של אחאב הושמדו, בגלל שאחאב עבד את הבעל רק מעט. אני, יהוא, אעבוד את הבעל הרבה, ולכן יבואו עליי דברים טובים[53]: (יט) וְעַתָּה כָל נְבִיאֵי הַבַּעַל כָּל עֹבְדָיו וְכָל כֹּהֲנָיו קִרְאוּ אֵלַי תקראו אליי עכשיו את כל נביאי הבעל, את כל כוהני הבעל ואת כל עובדי הבעל,[54] אִישׁ אַל יִפָּקֵד אף אחד מבין עובדי הבעל לא יהיה חסר,[55] כִּי זֶבַח גָּדוֹל לִי לַבַּעַל (תקראו לי לכל עובדי הבעל) כיוון שיש לי קרבן גדול להקריב אל הבעל,[56] כֹּל אֲשֶׁר יִפָּקֵד לֹא יִחְיֶה כל מי שעובד את הבעל ויהיה חסר – לא יחיה, אני אהרוג אותו,[57] וְיֵהוּא עָשָׂה בְעָקְבָּה יהוא נהג בחכמה ובהערמה,[58] לְמַעַן הַאֲבִיד אֶת עֹבְדֵי הַבָּעַל כדי שעל ידי תחבולה זו, הוא יוכל להרוג את כל עובדי הבעל. יהוא רצה לאסוף אליו את כל עובדי הבעל כדי שהוא יוכל להרוג אותם, ולכן הוא ציווה על כל עובדי הבעל להתכנס באמתלא שהוא צריך להקריב קרבן גדול לבעל, כשמטרתו האמיתית הייתה לאסוף את כל עובדי הבעל ולהרוג אותם[59]: (כ) וַיֹּאמֶר יֵהוּא יהוא ציווה: קַדְּשׁוּ עֲצָרָה לַבַּעַל הזמינו יום, תקבעו יום, בו כולם יעצרו ויתאספו כדי להקריב את הקרבן לבעל,[60] וַיִּקְרָאוּ הכריזו על יום מסוים בו היה מוטל על כל עובדי הבעל להתאסף[61]: (כא) וַיִּשְׁלַח יֵהוּא בְּכָל יִשְׂרָאֵל יהוא שלח שליחים בכל ישראל כדי לקרוא להם להשתתף בעבודת הבעל, וַיָּבֹאוּ כָּל עֹבְדֵי הַבַּעַל כל עובדי הבעל הגיעו לעצרת, וְלֹא נִשְׁאַר אִישׁ אֲשֶׁר לֹא בָא לא נשאר אף אחד מעובדי הבעל שלא הגיע לעצרת, וַיָּבֹאוּ בֵּית הַבַּעַל כל עובדי הבעל הגיעו לבית הבעל, לבית שבו עבדו את הבעל, וַיִּמָּלֵא בֵית הַבַּעַל פֶּה לָפֶה בית הבעל התמלא באנשים מהפתח שבצד זה, עד הפתח שנמצא מולו, כלומר: כל בית הבעל היה מלא בעובדי הבעל[62]: (כב) וַיֹּאמֶר לַאֲשֶׁר עַל הַמֶּלְתָּחָה יהוא אמר למי שהיה אחראי על המלתחה, המקום שבו שמרו את בגדי כוהני הבעל ואת בגדי עובדי הבעל,[63] הוֹצֵא לְבוּשׁ לְכֹל עֹבְדֵי הַבַּעַל תוציא לבוש מיוחד לעובדי הבעל (וכך יידעו כולם מי הם עובדי הבעל),[64] וַיֹּצֵא לָהֶם הַמַּלְבּוּשׁ האחראי על המלתחה הוציא את הלבוש המיוחד לעובדי הבעל: (כג) וַיָּבֹא יֵהוּא וִיהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב בֵּית הַבָּעַל יהוא ויהונדב בן רכב הגיעו אל בית הבעל, וַיֹּאמֶר לְעֹבְדֵי הַבַּעַל יהוא אמר לעובדי הבעל: חַפְּשׁוּ וּרְאוּ פֶּן יֶשׁ פֹּה עִמָּכֶם מֵעַבְדֵי יְקֹוָק תבדקו ותראו אם יש כאן אנשים שעובדים את ה' (שמא הם באו רק כדי לראות את המעמד, ויהוא לא רצה להרוג גם אותם),[65] כִּי אִם עֹבְדֵי הַבַּעַל לְבַדָּם ואינני רוצה שיישאר פה אף אחד חוץ מעובדי הבעל, ולכן אם יש כאן אנשים שעובדים את ה' – עליהם לצאת מבית הבעל[66]: (כד) וַיָּבֹאוּ לַעֲשׂוֹת זְבָחִים וְעֹלוֹת עובדי הבעל הגיעו לבית הבעל כדי להקריב אל הבעל קרבנות שלמים וקרבנות עולה,[67] וְיֵהוּא שָׂם לוֹ בַחוּץ שְׁמֹנִים אִישׁ יהוא שם מחוץ לבית הבעל שמונים אנשים, וַיֹּאמֶר יהוא אמר לשמונים אנשים שהוא שם מחוץ לבית הבעל: הָאִישׁ אֲשֶׁר יִמָּלֵט מִן הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא עַל יְדֵיכֶם אם ימלט אחד מהאנשים, מעובדי הבעל שאני מביא כדי שתשמרו עליהם שלא יברחו,[68] נַפְשׁוֹ תַּחַת נַפְשׁוֹ נפשו של אותו שומר שפשע ונתן לעובד הבעל לברוח, תהיה במקום הנפש של עובד הבעל שברח. כלומר: אם עובד בעל יברח מאחד השומרים, אותו שומר ימות[69]: (כה) וַיְהִי כְּכַלֹּתוֹ לַעֲשׂוֹת הָעֹלָה כשיהוא סיים להקריב את קרבן העולה לשם הבעל (ועכשיו כבר היה ברור שכל מי שנשאר היה עובד הבעל),[70] וַיֹּאמֶר יֵהוּא לָרָצִים וְלַשָּׁלִשִׁים יהוא אמר לאנשים שרצים לפני מרכבתו ולשרים שהיו עימו:[71] בֹּאוּ הַכּוּם תהרגו את עובדי הבעל, אִישׁ אַל יֵצֵא אסור לתת לאף אחד מעובדי הבעל לצאת מבית הבעל, וַיַּכּוּם לְפִי חָרֶב הרצים והשלישים הרגו את עובדי הבעם החלק החד של החרב,[72] וַיַּשְׁלִכוּ הָרָצִים וְהַשָּׁלִשִׁים הרצים והשלישים השליכו את גופות עובדי הבעל,[73] וַיֵּלְכוּ עַד עִיר בֵּית הַבָּעַל הרצים והשלישים הלכו לעיר שבה היה בית הבעל, כדי להמשיך ולהשמיד את זכר הבעל מהעיר[74]: (כו) וַיֹּצִאוּ אֶת מַצְּבוֹת בֵּית הַבַּעַל הרצים והשלישים הוציאו את הבסיס עליו עמד פסל הבעל,[75] וַיִּשְׂרְפוּהָ הרצים והשלישים שרפו את פסל הבעל[76]: (כז) וַיִּתְּצוּ אֵת מַצְּבַת הַבָּעַל הרצים והשלישים שברו את הבסיס עליו עמד פסל הבעל,[77] וַיִּתְּצוּ אֶת בֵּית הַבַּעַל הרצים והשלישים שברו את בית הבעל, וַיְשִׂמֻהוּ לְמוֹצָאוֹת הרצים והשלישים ייחדו את מקום בית הבעל למקום שבו יילכו לשירותים,[78] עַד הַיּוֹם מקום זה משמש לשירותים גם בזמן כתיבת ספר מלכים, שנים רבות לאחר מעשה זה[79]: (כח) וַיַּשְׁמֵד יֵהוּא אֶת הַבַּעַל מִיִּשְׂרָאֵל: (כט) רַק חֲטָאֵי יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא סָר יֵהוּא עֶגְלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בֵּית אֵל וַאֲשֶׁר בְּדָן מֵאַחֲרֵיהֶם יהוא רק המשיך בחטאים שירבעם בן נבט החטיא בהם את ישראל, דהיינו: הוא המשיך לעבוד את עגל הזהב שהיה בבית אל ואת עגל הזהב שהיה בדן (כיוון שגם הוא חשש שאם עם ישראל יעלה לרגל לבית המקדש, המלכות תחזור לממלכת יהודה)[80]: (ל) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל יֵהוּא ה' אמר ליהוא על ידי נביא (לפי חז"ל היה זה יונה הנביא),[81] יַעַן אֲשֶׁר הֱטִיבֹתָ לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינַי בשכר שעשית מעשים שטובים בעיניי (הכוונה היא להשמדת הבעל),[82] כְּכֹל אֲשֶׁר בִּלְבָבִי עָשִׂיתָ לְבֵית אַחְאָב וכן בשכר שעשית ככל מה שרציתי לעשות לבית אחאב, בשכר שהשמדת את בית אחאב, בְּנֵי רְבִעִים יֵשְׁבוּ לְךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל ארבע דורות אחריך ימלכו על בני ישראל. צאצאיך שאחריך ימלכו על ישראל במשך ארבע דורות, עד שהבן של הנין שלך ימלוך: יהואחז, יואש, ירבעם בן יואש וזכריה[83]: (לא) וְיֵהוּא לֹא שָׁמַר לָלֶכֶת בְּתוֹרַת יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל לְבָבוֹ יהוא לא הלך בדרך של תורת ה' בכל לבבו. למרות שיהוא לא היה צריך לחשוש לבער את העגלים, משום שהובטח לו שארבע דורות אחריו עוד ימלכו על ישראל, הוא עדיין לא ביער את העגלים,[84] לֹא סָר מֵעַל חַטֹּאות יָרָבְעָם אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל ובכל זאת (למרות ההבטחה שבניו ימלכו על ישראל ארבע דורות) יהוא לא סטה מדרכי ירבעם ולא השמיד את העגלים: (לב) בַּיָּמִים הָהֵם הֵחֵל יְקֹוָק לְקַצּוֹת בְּיִשְׂרָאֵל באותם ימים, בימיו של יהוא, ה' התחיל להכרית אנשים מישראל,[85] וַיַּכֵּם חֲזָאֵל בְּכָל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל (ה' הכרית אנשין מישראל על ידי ש- ) חזאל מלך ארם הרג אנשים מישראל לאורך כל גבול ישראל, ולא רק במקום אחד[86]: (לג) חזאל מלך ארם הרג אנשים מישראל: מִן הַיַּרְדֵּן מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ ממזרח מעבר הירדן,[87] אֵת כָּל אֶרֶץ הַגִּלְעָד ובכל חבל ארץ הגלעד, הַגָּדִי וְהָראוּבֵנִי וְהַמְנַשִּׁי בנחלת השבטים של גד, ראובן ומנשה, מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל נַחַל אַרְנֹן וְהַגִּלְעָד וְהַבָּשָׁן בכל המקומות הללו: ערער שעל שפת נחל ארנון, הגלעד, הבשן: (לד) וְיֶתֶר דִּבְרֵי יֵהוּא וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וְכָל גְּבוּרָתוֹ הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל: (לה) וַיִּשְׁכַּב יֵהוּא עִם אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בְּשֹׁמְרוֹן וַיִּמְלֹךְ יְהוֹאָחָז בְּנוֹ תַּחְתָּיו: (לו) וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ יֵהוּא עַל יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה בְּשֹׁמְרוֹן:

 

[1] תרגום.

[2] מצודות.

[3] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[4] מצודות.

[5] מצודות.

[6] מלבי"ם: יש כאן משפט דו משמעי: מצד אחד יש לאנשי שומרון כלי נשק ומרכבות ומצד שני העם לא איתם.

[7] תרגום.

[8] מצודות.

[9] תרגום.

[10] מצודות.

[11] תרגום.

[12] רש"י.

[13] תרגום.

[14] מצודות.

[15] רלב"ג.

[16] תרגום.

[17] תרגום.

[18] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע, פרק א' פסוק א'.

[19] מצודות.

[20] מצודות.

[21] מצודות.

[22] תרגום.

[23] מצודות.

[24] עפ"י הגר"א בפירושו לספרי הושע פרק א' פסוק א'.

[25] מצודות.

[26] מצודות.

[27] דעת מקרא.

[28] מצודות. מלבי"ם: יהוא יוצא מנקודת הנחה שעם ישראל הוא עם צדיק ולכן לא ייתכן שעם שלם יעשה מעשה שהוא בניגוד לתורה. ההלכה אומרת שאם באו בדרישה לאנשים מישראל שימסרו להם מישהו או שיהרגו את כולם, חייבים כולם ליהרג, אלא אם אותו שנדרש חייב מיתה כשבע בן בכרי. המסקנה העולה מכאן היא שאם אנשי שומרון מסרו את בני אחאב, סימן שהם היו חייבים מיתה כשבע בן בכרי.

[29] רש"י.

[30] מצודות + רש"י. רד"ק: יהוא מרגיע את העם ואומר להם שהם אינם חייבים על דם צאצאיו של אחאב משום שהכל היה גזירה משמים.

[31] מצודות.

[32] מצודות.

[33] מצודות.

[34] תרגום.

[35] דעת מקרא.

[36] מצודות.

[37] מצודות. תרגום: הכוונה היא לחבריו של אחאב.

[38] מצודות.

[39] מצודות. רש"י: מקום כינוס הצאן.

[40] מצודות. תרגום: באמת מדובר על האחים, אולם מצודות כנראה סובר שכל האחים של אחזיה כבר נהרגו.

[41] מצודות. רד"ק: הסיבה שהוזכרו בני הגבירה היא משום שאיזבל הייתה הדומיננטית בבית עד שגם אחאב היה שומע בקולה.

[42] רד"ק.

[43] רלב"ג.

[44] מצודות.

[45] תרגום.

[46] רד"ק.

[47] מצודות.

[48] מצודות. רד"ק העלה אפשות נוספת שאת הפעם השנייה של המילה "יש" אומר יהוא, כחוזר כל תשובתו של יהונדב ואומר אם יש את אהבתך אליי – תעלה אליי אל המרכבה.

[49] רש"י. מצודות: התלבט אם הושטת היד נועדה לצורך עניין טכני של העלאת יהונדה על המרכבה או שהיא נועדה להיות מעין כריתת ברית. מהר"י קרא: יהונדב העלה את יהוא אליו אל המרכבה.

[50] רד"ק.

[51] מצודות.

[52] תרגום.

[53] מצודות.

[54] תרגום.

[55] מצודות.

[56] מצודות.

[57] מצודות.

[58] מצודות. רש"י: במרמה.

[59] מצודות.

[60] מצודות.

[61] מצודות.

[62] מצודות.

[63] מצודות.

[64] מצודות.

[65] מצודות.

[66] מצודות.

[67] תרגום.

[68] מצודות.

[69] מצודות.

[70] מצודות.

[71] מצודות.

[72] תרגום ועיין בהערות לביאורנו בספר יהושע, פרק ו' פסוק כא'.

[73] רש"י. רד"ק: הכוונה שהרצים והשלישים הזדרזו ללכת במהירות אל העיר שבו היה בית הבעל.

[74] תרגום.

[75] מצודות.

[76] תרגום.

[77] מצודות.

[78] מצודות.

[79] עיין באוצר מפרשי התנ"ך לספר בראשית, במאמר "עד היום הזה".

[80] מצודות + רש"י.

[81] מצודות.

[82] תרגום.

[83] מצודות. חז"ל אומרים שבזכות שיהוא השמיד את בית אחאב שמלכו ארבע דורות, הוא זכה למלוכה לאורך ארבע דורות.

[84] מלבי"ם.

[85] מצודות. רלב"ג: מי שיהוא הרג אותו שהיה מצאצאיו של אחאב – היה עתיד להימלט מחרב חזאל (כדברי הנבואה של ה' לאליהו)..

[86] מצודות.

[87] מצודות.