נחום פרק ב

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר נחום פרק ב

מערת אוצר התורה - ושננתם אב תשע"ח

נחום פרק ב

(א) הִנֵּה עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם הנה המבשר שישמיע לנו שיש שלום ושממלכת אשור כבר נפלה כבר נמצא על ההרים ומתקדם לעברנו. הכוונה היא שעוד מעט יבוא המבשר להשמיע לעם ישראל שממלכת אשור נפלה,[1] חָגִּי יְהוּדָה חַגַּיִךְ ממלכת יהודה, את יכולה לחגוג את החגים שלך בשמחה, את יכולה לשמוח מאוד על נפילת ממלכת אשור,[2] שַׁלְּמִי נְדָרָיִךְ ואת (ממלכת יהודה) צריכה לשלם את מה שנדרת לה' שתביאי לו במקרה וממלכת אשור תיפול. ממלכת יהודה נדרה לה' שהיא תביא לו קרבנות במקרה וממלכת אשור תיפול, והנביא אומר שעוד מעט ממלכת יהודה תצטרך להביא את נדריה משום שממלכת אשור תיפול,[3] כִּי לֹא יוֹסִיף עוֹד לַעֲבָר בָּךְ בְּלִיַּעַל ממלכת אשור הרשעה לא תוסיף לתקוף אותך (ממלכת יהודה),[4] כֻּלֹּה נִכְרָת שהרי כל זרעו של סנחריב ייכרת בקרוב, ואם כן הוא כבר לא יזיק יותר לממלכת יהודה[5]: (ב) עָלָה מֵפִיץ עַל פָּנַיִךְ מי שהפיץ עמים אחרים עלה על פנייך של ממלכת יהודה. הכוונה היא לממלכת אשור שהפיצה עמים אחרים (כמו את ממלכת ישראל) עלתה כדי לתקוף את יהודה ולהחריב את בית המקדש,[6] נָצוֹר מְצֻרָה ובעתיד הקרוב ממלכת אשור תהיה במצור על ידי הצר שלה. הכוונה היא שממלכת אשור תהיה נתונה תחת מצור של נבוכדנצר שהוא יהי האויב של ממלכת אשור,[7] צַפֵּה דֶרֶךְ ממלכת יהודה! את יכולה להסתכל על הדרך המובילה מאשור לממלכת יהודה ואת לא תיראי יותר את חיילי אשור הולכים בדרך זו,[8] חַזֵּק מָתְנַיִם אַמֵּץ כֹּחַ מְאֹד אתה יכול להתחזק ולהתמלא באומץ משום שאשור כבר לא תבוא לתקוף אותך (חיזוק מתנים הוא ביטוי להתחזקות גדולה)[9]: (ג) כִּי שָׁב יְקֹוָק אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב כִּגְאוֹן יִשְׂרָאֵל (הנביא אומר לעם ישראל שהוא יכול לשמוח ולהתחזק) מכיוון שה' יחזיר את רוממות ממלכת יהודה כמו שהייתה ממלכת ישראל מרוממת לפני שהיא התפלגה. הכוונה היא שממלכת יהודה תהיה ממלכה גדולה וחשובה כמו שהייתה לפני שממלכת ישראל התפלגה ממנה,[10] כִּי בְקָקוּם בֹּקְקִים וּזְמֹרֵיהֶם שִׁחֵתוּ שהרי מי שמריק את אשור יריק אותו עוד מעט וישחית את ענפי הגפן שלהם. הכוונה היא שממלכת בבל תיקח את כל העושר של ממלכת אשור (וזהו הדימוי לריקון) ותהרוג את הגיבורים של אשור (שבפסוק הם מדומים לזמורות של גפן)[11]: (ד) מָגֵן גִּבֹּרֵיהוּ מְאָדָּם המגנים של גיבורי בבל יהיו אדומים מדם החללים של אשור,[12] אַנְשֵׁי חַיִל מְתֻלָּעִים החיילים של בבל ילבשו בגדים שדומים לבגדים שתפורים מתולעת שני. כמו שבגדים שתפורים מתולעת שני הם בצבע אדום (שהרי זהו צבע תולעת השני) כך בגדי חיילי בבל יהיו אדומים מדם חללי אשור,[13] בְּאֵשׁ פְּלָדוֹת הָרֶכֶב בְּיוֹם הֲכִינוֹ כאשר חיילי בבל יכינו את המרכבות שלהם למלחמה, יהיה נראה הדבר כאילו שיהיו להם לפידי אש, בגלל הניצוצות שיצאו מגלגלי המרכבה כאשר הם יתחככו בקרקע,[14] וְהַבְּרֹשִׁים הָרְעָלוּ ובראש המקלות שהיו עשויים מעצי ברוש שישמשו את חיילי בבל כמעין חניתות, היה רעל שהמית את חיילי אשור. הנביא מתאר כאן את חוזקם של חיילי בבל בשעה שילחמו נגד חיילי אשור ואת תוצאות המלחמה: המרכבות הוציאו אש בגלל חוזק החיכוך עם הקרקע, החניתות היו מלאות ברעל, ותוצאת המלחמה תהיה שחיילי בבל יהרגו את חיילי אשור והמגינים והמדים שלהם יהיו אדומים מדם חללי אשור[15]: (ה) בַּחוּצוֹת יִתְהוֹלְלוּ הָרֶכֶב בחוץ, הרוכבים על המרכבות ינהגו במהירות כל כך גדולה (בגלל שלא יהיה מי שיעצור אותם) עד שיראה הדבר כאילו שהם נוהגים כמשוגעים מרוב מהירות,[16] יִשְׁתַּקְשְׁקוּן בָּרְחֹבוֹת וברחובות של אשור, ישמיעו חיילי בבל קולות מכלי הנשק שלהם,[17] מַרְאֵיהֶן כַּלַּפִּידִם מראה פניהם של חיילי בבל יהיה כמו לפידי אש,[18] כַּבְּרָקִים יְרוֹצֵצוּ וכן ירוצו חיילי בבל כמו ברק. הכוונה היא שכמו שקשה לראות את להבת האש ואת הברק משום שהם נעלמים במהירות, כך לא ניתן יהיה לראות את חיילי בבל, מכיוון שהתקפתם תהיה מהירה מאוד[19]: (ו) יִזְכֹּר אַדִּירָיו יִכָּשְׁלוּ בַּהֲלִיכָתָם מלך אשור ימנה את גיבוריו ללכת ולהילחם, אך הגיבורים יכשלו בהליכתם ולא יצליחו להילחם,[20] יְמַהֲרוּ חוֹמָתָהּ חיילי אשור ימהרו לעלות על חומת העיר נינוה כדי להגן על העיר מפני הבבליים שתוקפים אותם,[21] וְהֻכַן הַסֹּכֵךְ וכן יכינו חיילי אשור מגן שיסוכך עליהם מלמעלה, כדי שהחצים ואבני הבליסטראות שישלחו חיילי בבל לא יפגעו בהם[22]: (ז) שַׁעֲרֵי הַנְּהָרוֹת נִפְתָּחוּ אולם, חיילי אשור לא יצליחו למנוע את מתקפת חיילי בבל, משום ששערי העיר נינוה שהיו מול הנהרות נפרצו, וכך לא תוכל חומת העיר יותר להגן על חיילי אשור,[23] וְהַהֵיכָל נָמוֹג וארמונו של מלך אשור נמס. חיילי בבל ישברו את הארמון של מלך אשור[24]: (ח) וְהֻצַּב גֻּלְּתָה הֹעֲלָתָה מלכת אשור שמוצבת לימין המלך בארמון, תועלה על המרכבות כדי להגלות אותה,[25] וְאַמְהֹתֶיהָ מְנַהֲגוֹת כְּקוֹל יוֹנִים מְתֹפְפֹת עַל לִבְבֵהֶן המשרתות של מלכת אשור יאמרו דברי קינה מרוב צער: הן ישמיעו קולות שיישמעו כמו קולות של יונים וכן הן יכו עם ידיהן על ליבן כדרך המקוננות[26]: (ט) וְנִינְוֵה כִבְרֵכַת מַיִם מִימֵי הִיא לפני התקפת בבל, מאז ומתמיד, נינוה מלאה בכל טוב, כמו שבריכה מלאה במים,[27] וְהֵמָּה נָסִים ואילו עכשיו (בעתיד כאשר תהיה מלחמה נגד בבל) חיילי נינוה בורחים משדה המערכה,[28] עִמְדוּ עֲמֹדוּ וְאֵין מַפְנֶה ומלך אשור יאמר לחייליו לעמוד במקומם ולא לברוח משדה המערכה, אך אף אחד מחייליו לא יפנה את ליבו ויקשיב לדברי המלך[29]: (י) בֹּזּוּ כֶסֶף בֹּזּוּ זָהָב חיילי בבל! אתם תבזזו את אשור מכל הכסף והזהב שיש בה,[30] וְאֵין קֵצֶה לַתְּכוּנָה ואין סוף לכל הרכוש שאשור הכינו לעצמם (ואתם, אנשי בבל, תיקחו את כל הרכוש הזה),[31] כָּבֹד מִכֹּל כְּלִי חֶמְדָּה אתם (חיילי בבל) עתידים לטאטא את אשור מכל הרכוש שיש בה[32]: (יא) בּוּקָה וּמְבוּקָה ממלכת אשור תישאר ריקה ומרוקנת (הכפילות היא כדי להדגיש את העניין),[33] וּמְבֻלָּקָה ממלכת אשור תוכרת לגמרי,[34] וְלֵב נָמֵס ליבם של תושבי אשור ימס מרוב פחד מפני בבל,[35] וּפִק בִּרְכַּיִם וכן, ברכיהם של תושבי אשור יפלו ולא יוכלו להחזיק את האדם במצב עמידה מרוב חולשה,[36] וְחַלְחָלָה בְּכָל מָתְנַיִם וכן המתניים של כל אחד מתושבי אשור ירעד, כך שהאדם לא יוכל לעמוד בצורה ישרה,[37] וּפְנֵי כֻלָּם קִבְּצוּ פָארוּר ומרוב דאגה, פניהם של תושבי אשור יהיו שחורים כמו כלי שנחרך כשהוא נתון על גבי האש[38]: (יב) אַיֵּה מְעוֹן אֲרָיוֹת וּמִרְעֶה הוּא לַכְּפִרִים הנביא מקונן על מצבה העתידי של נינוה: היכן היא נינוה שהייתה מקום מגוריהם של אריות וכפירים (כפיר הוא אריה צעיר). הכוונה היא שהעיר נינוה הייתה מקום שלטונם של מלכים חזקים וגיבורים,[39] אֲשֶׁר הָלַךְ אַרְיֵה לָבִיא שָׁם האריה או הלביא, הכוונה היא למלך אשור, היה יוצא מתוך העיר נינוה כדי לתקוף ולכבוש ארצות אחרות,[40] גּוּר אַרְיֵה וְאֵין מַחֲרִיד ואת בניו הקטנים היה משאיר המלך בתוך העיר נינוה, ולמרות שהמלך יצא מהעיר עם חייליו, לא הייתה אומה שהעזה לתקוף את אשור בזמן שהמלך וחייליו לא היו בתחומי הממלכה. למרות שמלך אשור לא היה בממלכתו, בניו הקטניםשנשארו בממלכה היו בטוחים משום שאף אומה אחרת לא תקפה את אשור[41]: (יג) אַרְיֵה טֹרֵף בְּדֵי גֹרוֹתָיו האריה, מלכי אשור, היו טורפים כדי למלא את צרכיהם הרבים של בני המלכים. הכוונה היא שמלכי אשור היו לוקחים שלל רב בשעה שהם היו יוצאים להילחם,[42] וּמְחַנֵּק לְלִבְאֹתָיו וכן היו מלכי אשור חונקים בעלי חיים אחרים כדי להביא את הטרף לנשותיהם. יש כאן כפילות על צלע הפסוק הקודם האומר שמלכי אשור היו בוזזים את המקומות שאותם הם היו תוקפים, ומביאים את השלל חזרה לבניהם ונשותיהם,[43] וַיְמַלֵּא טֶרֶף חֹרָיו האריה, מלך אשור, היה ממלא את המערה שבה היה גר בטרף, כלומר מלכי אשור הביאו חזרה לביתם את השלל שהם היו בוזזים במלחמותיהם,[44] וּמְעֹנֹתָיו טְרֵפָה ואת מקום מגוריו היו ממלאים מלכי אשור בטרף, בשלל. יש כאן כפילות על צלע הפסוק הקודם כדרך הנבואות[45]: (יד) הִנְנִי אֵלַיִךְ נְאֻם יְקֹוָק צְבָאוֹת ה' אמר שהוא (ה') יילחם בך (אשור),[46] וְהִבְעַרְתִּי בֶעָשָׁן רִכְבָּהּ ואני (ה') אעלה את המרכבות של אשור באש גדולה כל כך, עד שהעשן יגיע לשמים,[47] וּכְפִירַיִךְ תֹּאכַל חָרֶב ואת הכפירים, בני האריות, כאשר הכוונה היא לבני המלכים, תאכל החרב. הנביא אומר שבני המלכים ימותו בחרב האויב,[48] וְהִכְרַתִּי מֵאֶרֶץ טַרְפֵּךְ ואני (ה') אכרית את הטרף שלך (אשור). אתה (אשור) תפסיק לב0אשור)זוז עמים אחרים במלחמה,[49] וְלֹא יִשָּׁמַע עוֹד קוֹל מַלְאָכֵכֵה ולא יישמע יותר קול השליחים שאתה  שולח כדי להפחיד את העמים האחרים. בשעה שמלך אשור היה עולה לתקוף ארץ, הוא היה שולח שליחים לפני ההתקפה כדי להפחיד את יושבי אותה הארץ (כמו ששלח את רבשקה לירושלים) וכך קיווה שיושבי הארץ יכנעו לפניו ללא מלחמה. הנביא אומר בפסוק זה שמלך אשור לא יצליח לתקוף יותר עמים אחרים ולא להפחיד אותם, משום שהוא עצמו יהיה נתון תחת מתקפה של בבל[50]:

 

[1] מצודות.

[2] מצודות. מהר"י קרא: הכוונה היא שממלכת אשור מנעה מממלכת יהודה לחגוג את חגיה, ועכשיו ממלכת יהודה יכולה לחזור ולחגוג את חגיה.

[3] מצודות.

[4] מצודות.

[5] מצודות.

[6] רש"י. מצודות: הכוונה היא שממלכת אשור שהגלתה את ישראל הסתלקה מהעולם.

[7] רש"י. מצודות: הכוונה היא שערי המבצר שנעזבו על ידי ישראל מפחדם מפני ממלכת אשור, כבר יכולים לחזור אליהם.

[8] מצודות. רש"י: הכוונה היא שהם יכולים לראות על הדרכים את חיילי בבל תוקפים את אשור.

[9] מצודות. רד"ק: תתמלאו בביטחון בה'.

[10] מצודות. מלבי"ם: הכוונה היא שעשרת השבטים יזכו למנוחה מאשור כמו שממלכת יהודה לא סובלת מאשור.

[11] מצודות. תרגום: הכוונה היא לערים המבוצרות שלהם. רד"ק: הכוונה היא ליבול הארץ.

[12] מצודות.

[13] מצודות. רש"י: יש כאן תיאור של היופי של מדי חיילי בבל. רד"ק הוסיף עניין נוסף שצבע זה מפחיד את חיילי האויב.

[14] מצודות. רש"י: הכוונה היא שחיילי בבל יצחצחו את הברזל שלהם. מהר"י קרא: המדים של חיילי בבל היו מצוחצחים ומבריקים כמו אש פלדות.

[15] מצודות. רש"י: החיילים של בבל יהיו מעוטפים בבגדים צבעוניים. רד"ק בשם אביו: הכוונה היא שכאשר שרי אשור יראו את חיילי בבל מתקרבים, הם ירעדו מפחד.

[16] מצודות. רד"ק: הכוונה היא שחיילי אשור לא יוכלו להילחם נגד חיילי בבל מרוב חוזקים ולכן הם סתם יסתובבו בתוך העיר כמשוגעים.

[17] מצודות. לפירושו הכוונה היא ללשון שקשוק. רד"ק: הכוונה היא שחיילי אשור יסתובבו ברחובות בבהלה ובשוק. לפירושו הכוונה היא ללשון שוק. א"ע: הכוונה היא שיכו שוק על שוק.

[18] מצודות.

[19] מצודות. רש"י בשם התרגום: הכוונה היא שיטרידו את הרואים אותם כמו שברק מטריד את מי שרואה אותו.

[20] מצודות. א"ע: כאשר חיילי אשור יזכרו שהצבא שעומד מולם הוא צבא בבל, הם יכשלו בהליכתם מרוב פחד. רד"ק הוסיף פירוש נוסף וכתב שייתכן שהכוונה היא בכלל לחיילי בבל שכאשר יצאו להילחם הם יכשלו בשעה שיגיעו סמוך לחומה של נינוה.

[21] מצודות. רש"י: הכוונה היא שחיילי אשור יחזרו חזרה לתוך החומה ולא יוכלו להילחם.

[22] מצודות. רש"י: חיילי אשור יבנו מגדלים. פירוש נוסף שכתב רש"י הוא שהמלך ייקח את כלי נשקו. מהר"י קרא: המלך שמסוכך עליהם יהיה מוכן למלחמה, וכנראה שכוונתו דומה לפירוש רש"י. רד"ק: הכוונה היא למעין מגן שהיו התוקפים פורסים מעליהם כדי לא להיפגע מפני המגינים.

[23] מצודות.

[24] מצודות. תרגום: המלך זע מרוב פחד בהיכלו. מלבי"ם: הכוונה היא שהיה שיטפון של נהר החידקל ששטף את הארמון ואז המלך נמס מפחד משום שמכשפיו אמרו לו שבשעה שהנהרות ישטפו את הארמון, הרי שהמלך יפסיד במלחמה.

[25] מצודות. מהר"י קרא: ההצבה היא עצם ההמלכה וכתב שיש מפרשים שגלתה הכוונה היא שהתגלה קלונה. רד"ק: הכוונה היא להיכל הארמון שהוצב בנינוה. מלבי"ם: הכוונה היא שהכינו מדורה כדי לשרוף את המלכה.

[26] מצודות. רד"ק: הכוונה היא לשרות של נינוה.

[27] מצודות. רש"י: הדימוי הוא שנינוה ישבה בשקט כמו מים שאינם זזים ממקומם. מהר"י קרא: הכוונה היא שנינוה היא שהייתה מספקת מים לכל מי שרצה, ועכשיו היא תחת התקפה.

[28] מצודות. מלבי"ם: העיר נינוה הייתה בנויה ע"ג נהרות והיו פעמים רבות שהנהרות היו שוטפים את נינוה, אלא שהפעם כולם פחדו משום שהיה בידיהם סימן שכאשר יעלו הנהרות על גדותיהם, הם יפסידו במלחמה.

[29] מצודות. מהר"י קרא: הכוונה היא שהחיילים היו אומרים זה לזה לעמוד במקומם. רד"ק: הכוונה היא שהאויב הוא שצועק לעבר חיילי אשור לעמוד במקומם אך הם מיד בורחים משם. מלבי"ם: הכוונה היא שכאשר נכנסו המורדים במלך אשור, הם אמרו לתושבי נינוה שאין הם באים להרע להם אלא רק להרוג את המלך ולכן שאר תושבי העיר אינם צריכים לברוח, אך אף אחד מתושבי נינוה לא הקשיב להם.

[30] מצודות. רד"ק הסתפק אם הם דברי הנביא אל הבבליים או שמא חיילי בבל יאמרו זאת זה לזה. מהר"י קרא: חיילי אשור יאמרו לחיילי בבל שהם יכולים לבזוז את כל הכסף והזהב, אך חיילי בבל יענו להם שהם מעוניינים יותר בהריגתם מאשר בלקיחת הכסף והזהב.

[31] מצודות ולפירושו תכונה היינו מלשון הכנה. רש"י כתב שהכוונה היא לכסף הספור, וייתכן שכוונתם דומה וספירת הכסף היא הכנתו.

[32] מצודות בפירושו השני. בפירושו הראשון כתב שהכוונה היא שהם ימצאו דבר שהוא יקר יותר מכל הרכוש והוא הניצחון במלחמה. מלבי"ם: המורדים רק רצו להכניע את מלך אשור, אך תושבי העיר היו אומרים להם שהם יכולים לקחת את השלל ולבזוז, והמנצחים ענו שעצם הניצחון חשוב להם יותר מלקחת את שלל העיר.

[33] מצודות.

[34] מצודות.

[35] מצודות.

[36] מצודות.

[37] מצודות.

[38] מצודות.

[39] מצודות.

[40] מצודות.

[41] מצודות. רד"ק פירש בדרך נוספת שהכוונה היא שגם הגורים יצאו עם המלך למלחמה, אך הם היו בטוחים בגלל החוזק הרב של צבא אשור.

[42] מצודות. מלבי,ם: הכוונה היא שמלך אשור הרג את בניו ואת נשותיו, והאויב תמה כיצד יכול אדם לעשות דבר כזה להרוג את בניו ונשותיו.

[43] מצודות.

[44] מצודות.

[45] מצודות.

[46] מצודות. מלבי"ם: יש כאן תשובה על תמיהת על המורדים. הסיבה שמלך אשור הרג את בניו היא משום שהדבר בא מאת ה'. ה' הוא שגזר על כך.

[47] מצודות.

[48] מצודות. רד"ק: הכפירים הם החיילים הגיבורים.

[49] מצודות.

[50] מצודות.