עמוס פרק ג

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר עמוס פרק ג'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם תמוז תשע"ח

עמוס פרק ג

(א) שִׁמְעוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק עֲלֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בני ישראל: תשמעו את הדבר הבא שה' דיבר עליכם, עַל כָּל הַמִּשְׁפָּחָה אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר כך אני (ה') אמרתי על כל העם שהעליתי ממצרים (יש כאן כפילות כדרך הנבואות על צלע הפסוק הקודם והכוונה היא שבני ישראל ישמעו את דברי הנבואה שיאמר הנביא)[1]: (ב) רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה אני (ה') אהבתי רק אתכם (בני ישראל) מבין כל העמים שעל פני האדמה,[2] עַל כֵּן אֶפְקֹד עֲלֵיכֶם אֵת כָּל עֲוֹנֹתֵיכֶם ולכן אני (ה') אזכור את כל חטאיכם ואעניש אותכם עליהם. ה' אומר לבני ישראל שהיות והוא אהב את בני ישראל מבין כל העמים, ובכל זאת בני ישראל מרדו בו וחטאו, הרי שהוא יעניש את בני ישראל[3]: (ג) הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ האם שני אנשים יכולים ללדת ביחד בדרך ללא שקבעו ללכת יחד? האם שני אנשים יכולים ללכת ביחד בדרך במקרה ללא שהם קבעו לעשות זאת? כפי שראינו, בני ישראל ציוו את הנביאים לא להתנבא. הנביא כאן פורך את טענת בני ישראל לנביאים ואומר שכשם שלא ייתכן ששנ אנשים ילכו יחד בדרך ללא שקבעו ללכת יחד, כך לא ייתכן שהנביאים יתנבאו אלא אם הם צוו על כך מפי ה' (וכך הדבר גם לגבי הדימויים בפסוקים הבאים)[4]: (ד) הֲיִשְׁאַג אַרְיֵה בַּיַּעַר וְטֶרֶף אֵין לוֹ האם האריה ישאג ולא יהיה לו טרף? הרי ברגע שהאריה שואג, כל החיות עומדות על מקומם מרוב פחד ואז האריהי כול לטרוף אותן, וכמו שכאשר האריה שואג הוא טורף את טרפו, כך כאשר הנביא מתנבא הוא מקיים את ציווי ה',[5] הֲיִתֵּן כְּפִיר קוֹלוֹ מִמְּעֹנָתוֹ בִּלְתִּי אִם לָכָד האם הכפיר (שהוא אריה קטן) ישמיע את קולו ללא שלכד בעל חיים? הכפיר משמיע את קולו רק בשעה שהוא כבר טרף בעל חיים[6]: (ה) הֲתִפֹּל צִפּוֹר עַל פַּח הָאָרֶץ וּמוֹקֵשׁ אֵין לָהּ האם הציפור תיפול ברשת הצייד ללא שאדם פרש את הרשת כדי ללכוד את הציפור,[7] הֲיַעֲלֶה פַּח מִן הָאֲדָמָה וְלָכוֹד לֹא יִלְכּוֹד האם הרשת תעלה מהארץ ללא שהיא לכדה את הציפור? לאחר שהציפור הייתה נופלת ברשת הציידים, היא הייתה מנסה לעוף וכל הייתה הרשת מרוממת. הנביא אומר שהרשת אינה מתרוממת אלא אם כן יש ציפור שנלכדה ברשת[8]: (ו) אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ כאשר הצופה, התצפיתן, רואה שהאויב מתקרב אל העיר, הוא תוקע בשופר כדי להזהיר את תושבי העיר. הנביא אומר שבוודאי שתושבי העיר יחרדו כאשר ישמעו את תקיעת השופר של הצופה,[9] אִם תִּהְיֶה רָעָה בְּעִיר וַיקֹוָק לֹא עָשָׂה כשם שתופעות אלה נגרמות אחת על ידי השניה: הציפור נלכדת ברשת כשהאדם פרשת את הרשת, והעם חרד כאשר הוא שומע את קול השופר, כך הפורענות שתבוא בעיר תיגרם על ידי ה'. ה' הוא הגורם לפורענות שתתרחש[10]: (ז) כִּי לֹא יַעֲשֶׂה אֲדֹנָי יְקֹוִק דָּבָר כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים הרי ה' לא יעשה שום דבר אלא אם כן גילה את הסוד שהוא מתכוון לעשות לנביאים לפני כן. ה' אינו מביא פורענות אלא אם כן הוא אומר לנביאים לפני כן שהוא עתיד לעשות כך. הנביא אומר שה' מנבא את נביאיו ומספר להם על הפורענות שהוא עתיד להביא עליהם, ומשום כך, לאחר שה' ניבא את הנביאים ואמר להם שהוא הולך להביא פורענות על ישראל, על בני ישראל לחזור בתשובה[11]: (ח) אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא אֲדֹנָי יְקֹוִק דִּבֶּר מִי לֹא יִנָּבֵא כשם שכאשר האריה שואג, כולם יראים מפניו, כך כאשר ה' מדבר אל הנביאים, הנביאים שומעים את דבר הנבואה, ואם כן, לא ניתן לומרל נביאים שלא להתנבא[12]: (ט) הַשְׁמִיעוּ עַל אַרְמְנוֹת בְּאַשְׁדּוֹד תושבי אשדוד! תשמיעו כרוז בארמונות שלכם,[13] וְעַל אַרְמְנוֹת בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וכן תשמיעו כרוז בארמונות שבארץ מצרים,[14] וְאִמְרוּ כך יודיע הכרוז שבארמונות אשדוד ומצרים: הֵאָסְפוּ עַל הָרֵי שֹׁמְרוֹן אתם (תושבי אשדוד ומצרים) תצטרפו לאשור כאשר הם יתקיפו את הערים של שומרון. הנביא אומר שגם אשדוד ומצרים יצטרפו למלחמה של אדור נגד ממלכת ישראל, ואתם (אשור, אשדוד ומצרים) אינכם צריכים לחשוש מלתקוף את ממלכת ישראל מכיוון שאתם תראו בממלכת ישראל את הדברים הבאים:[15] וּרְאוּ מְהוּמֹת רַבּוֹת בְּתוֹכָהּ הדבר הראשון שתראו בממלכת ישראל הוא מהומה גדולה כתוצאה מכך שהם מפחדים להילחם, והדבר יקשה עליהם להילחם נגדכם,[16] וַעֲשׁוּקִים בְּקִרְבָּהּ דבר שני שתראו בתוך ממלכת ישראל הוא העושק שהם עושקים איש את רעהו, והדבר ימנע מהם מלהתאחד ולהילחם[17]: (י) וְלֹא יָדְעוּ עֲשׂוֹת נְכֹחָה הדבר השלישי שתראו בתושבי ממלכת ישראל הוא שהם אינם יודעים לעשות דברים טובים וישרים,[18] נְאֻם יְקֹוָק כך הם דברי ה' שתראו בתושבי ממלכת ישראל, הָאוֹצְרִים חָמָס וָשֹׁד בְּאַרְמְנוֹתֵיהֶם אתם תראו שתושבי ממלכת ישראל טומנים את הדברים שהם חמסו ושדדו בארמונות שלהם. כוונת הנביא היא שהסיבה שבני ישראל גנבו זה מזה איננה בגלל שהם היו צריכים לכך, אלא שהם גזלו ללא שום צורך, ואת הדברים שהם גזלו הם סתם טמנו בארמונות שלהם[19]: (יא) לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְקֹוִק בגלל שאתם (בני ישראל חטאתם) כך אמר ה': צַר וּסְבִיב הָאָרֶץ האויב יעלה עליך (על בני ישראל) ויקים את מחנה הצבא שלו מסביבך, וכך לא תוכל לברוח,[20] וְהוֹרִד מִמֵּךְ עֻזֵּךְ האויב יוריד ממך את חוזקך, האויב ישמיד את הארמונות שלך,[21] וְנָבֹזּוּ אַרְמְנוֹתָיִךְ ואת הרכוש שגזלתם והטמנתם בתוך הארמונות, יבזוז האויב[22]: (יב) כֹּה אָמַר יְקֹוָק כך אמר ה': כַּאֲשֶׁר יַצִּיל הָרֹעֶה מִפִּי הָאֲרִי שְׁתֵּי כְרָעַיִם אוֹ בְדַל אֹזֶן כשם שכאשר מגיע אריה לטרוף שה מהעדר, הרועה מנסה להציל מפיו של האריה שתי כרעיים או חלק מהסחוס של האוזן של השה הנטרף, כדי להוכיח לבעל השה שהשה נטרף,[23] כֵּן יִנָּצְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַיֹּשְׁבִים בְּשֹׁמְרוֹן בִּפְאַת מִטָּה וּבִדְמֶשֶׁק עָרֶשׂ (כשם שהרועה מציל רק שתי כרעיים או חלק מהאוזן של השה הנטרף) כך לאחר הפורענות מבני ישראל יישארו רק החולים ששוכבים בצד המיטה מפאת מיטתם כאשר המיטה תהיה מלאה בנוזלים שיפריש החולה. הנביא מדמה את הניצולים מבין בני ישראל שישארו בחיים לאחר המלחמה שתבוא עליהם, למה שהרועה מצליח להציל מידי האריה שבא לטרוף את הצאן: כשם שהרועה איננו מצליח להציל דבר משמועתי מטרף האריה, אלא רק איבר קטן של השה, כאשר כל מטרתו היא רק להראות לבעל השה שהשה אכן נטרף, כך לאחר המלחמה יישארו בחיים רק מעטים מבני ישראל. המעטים מבין בני ישראל שיישארו בחיים יהיו החולים ובעלי המומים שוגבלותם מנעה מהם לצאת ולהילחם, אך האנשים מבני ישראל ימותו כולם במלחמה[24]: (יג) שִׁמְעוּ וְהָעִידוּ בְּבֵית יַעֲקֹב ה' פונה אל הנביאים ואומר להם: תשמעו את דבריי ותתרו בבני ישראל שהגזירה תבוא,[25] נְאֻם אֲדֹנָי יְקֹוִק אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת אלה הם דברי ה' אלוקי צבאות (כאשר הכוונה היא לצבאות השמים ולצבאות שעל הארץ): (יד) כִּי בְּיוֹם פָּקְדִי פִשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל עָלָיו ביום שאני (ה') אזכור לבני ישראל את חטאיהם ואחליט להענישם עליהם,[26] וּפָקַדְתִּי עַל מִזְבְּחוֹת בֵּית אֵל אני (ה') אשגיח על המזבחות שבבית אל שנבנו לעבודה זרה (ובהמשך מבאר הנביא מהי השגחה זו של ה'),[27] וְנִגְדְּעוּ קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ וְנָפְלוּ לָאָרֶץ קרנות המזבחות שבבית אל ייכרתו מהמזבח ויפלו על הארץ. הסיבה שהנביא אומר שדווקא קרנות המזבח ייפלו היא משום שעליהן היו זורקים את דם הקרבנות שהיו מוקרבים לעבודה זרה[28]: (טו) וְהִכֵּיתִי בֵית הַחֹרֶף עַל בֵּית הַקָּיִץ אני (ה') אחריב גם את בתי החורף וגם את בתי הקיץ. דרכם של העשירים היה לבנות שני בתים: בית אחד שהיה מיוחד לימות החורף שהיה מוגן יותר מפני הקור, ובית שהיה מיוחד לימות הקיץ שהרוח הייתה נושבת בו ונכנסת בין כותליו. ה' אמר שכעונש לבני ישראל הוא ישמיד את שני סוגי הבתים האלה,[29] וְאָבְדוּ בָּתֵּי הַשֵּׁן דרכם של העשירים היה גם לצפות את בתיהם בשן של פיל, והנביא אומר שגם בתים אלה יושמדו,[30] וְסָפוּ בָּתִּים רַבִּים וכן בתים רבים נוספים יוחרבו,[31] נְאֻם יְקֹוָק אלה הם דברי ה':

 

[1] מצודות.

[2] מצודות. מהר"י קרא: הכוונה היא שה' ידע את כל צרכיהם של בנ"י ועשה עימם טובות ובכ"ז בנ"י גמלו לו רעה.

[3] מצודות. מלבי"ם: בגלל שבנ"י ראו את יד ה', הרי שהם מצווים על יחוד ה' לעומת שאר העמים שאינם מצווים על כך. לכן ה' יעניש את בנ"י על החטא שבו הם התעלמו מיחוד ה'.

[4] מצודות. מהר"י קרא: כמו שכאשר שני בני אדם הולכים בדרך ומדברים זה עם זה, דבריהם מתוועדים אחד עם השני, כך דבריו של ה' מתוועדים עם דברי הנביא, וממילא אין שייך שבנ"י יאמרו לנביא שלא להתנבא. רד"ק: הכוונה כאן היא לעונש שבא על ישראל על שלא שמעו בקולו של ה'. בגלל שבנ"י חטאו, הרי שלא ניתן ללכת בדרך לבד, וצריך ללכת לפחות שניים בגלל הסכנה. מלבי"ם: הנביא בא לומר שהעונש הוא ע"י יד ה'.

[5] מצודות. רש"י: האריה שואג ר כאשר הוא כבר טרף את טרפו, והכוונה בפסוק זה היא לנבוכדנצר. בפירוש נוסף כתב שהכוונה היא שהנביאים מדמים את רוח הקודש לשאגה של אריה, ופירוש הפסוק הוא שהנביאים לא היו מתנבאים אלא אם כבר בא הטרף, אלא אם כבר נגזרה הגזירה על הפורענות. א"ע: האם בעלי החיים יכולים להינצל מטרף האריה בשעה הוא שואג? כשם שבעלי החיים אינם יכולים להינצל מהאריה, כך אתם אינכם יכולים להינצל מהפורענות. רד"ק: הכוונה היא כמו שהאריה טורף את טרפו, כך האויב יוכל לכבוש את ישראל. מלבי"ם: הכוונה באריה היא למלך אשור.

[6] מצודות.

[7] מצודות. רש"י: הכוונה היא לעבירות של ישראל שלא ייתכן שלא יכשילו את בנ"י. א"ע: לא ניתן לבנ"י להינצל מהפורענות, שהרי ה' הוא שטומן את הרשת והפורענות כדי להכשיל את ישראל.

[8] מצודות. רד"ק: הכוונה היא שבנ"י ינסו להימלט מהאויב כמו שהציפור מנסה לברוח מהרשת, אך הם לא יצליחו. רש"י: האם יעלו עוונותיכם למעלה ולא יילכדו איתכם? לפי המלבי"ם, יש כאן שלשה הקדמות: הקדמה ראשונה היא פסוק ג' העוסקת בעניין העונש שבא ע"י השגחת ה', ההקדמה השניה היא פסוק ד' שם ההקדמה היא לעניין גלות ישראל ע"י מלך אשור המשול כאן לאריה וההקדמה השלישית היא פסוק ה' העוסקת בסיבה שבנ"י הוכנעו ע"י מלך אשור.

[9] מצודות. רש"י: כשם שהעם נחרד כאשר הוא שומע את קול השופר, כך היה על ישראל לחזור בתשובה כשהנביאים התנבאו.

[10] מצודות. רד"ק: הנביא אומר לישראל: איך אתם יכולים לומר שהרעה שתבוא עליכם לא תהיה מאת ה', ואיך לא תחזרו בתשובה. מלבי"ם: אם תהיה רעה בעיר, לא ה' גרם לכך, אלא בני האדם שלא שמעו בקולותיהם של הנביאים שהזהירו אותם על כך לפני כן.

[11] מצודות + רד"ק.

[12] רש"י + רד"ק. מצודות: הכוונה היא לכך שהכל בא מהשגחה: כשם ששאגת האריה גורמת לכולם לירא, כך כל דברי הנבואה אינם מהמקרה, אלא ההשגחה גרמה להם להתנבא. אם הכל בא דרך ההשגחה, ממילא ניתן להעניש את מי שאינו שומע בקולו של ה'.

[13] מצודות.

[14] מלבי"ם: למרות שלא מצאנו בספר מלכים ובספר דה"י את הסיפור שבו תקפו מצרים ופלשתים את ישראל, הרי שחסרים אירועים רבים שלא נכתבו בספרים אלה, אלא רק הדברים המרכזיים סופרו בהם. כמו"כ מזהה המלבי"ם תקופה זו לתקופת אחז מלך יהודה ופקח מלך ישראל.

[15] מצודות. רד"ק: הרי שומרון משום שיש הרים מסביב לעיר שומרון.

[16] מצודות. מלבי"ם: המהומות הם החטאים שבין אדם למקום לעומת העושק שהם החטאים שבין אדם לחבירו.

[17] מצודות.

[18] מצודות. רד"ק: הם אינם יודעים אפילו לעשות טובה אחת.

[19] מצודות.

[20] מצודות.

[21] מצודות + א"ע.

[22] א"ע.

[23] מצודות.

[24] מצודות + א"ע. לפי רש"י הכוונה היא למעט שיישארו. תרגום: הכוונה בדמשק היא לשלטון דמשק שבני ישראל יסמכו עליו, ואז יבוא אויב חזק יותר שיתקוף את בני ישראל. בהסבר דברי התרגום כתב רש"י שירבעם בן יואש הציל את בנ"י מידי ארם, ופינת הבית היא המקום החזק של הבית, ובסופו של דבר הם עתידים לסמוך על ארם כמו שהיה בימיו של פקח בן רמליהו. בשם חז"ל כתב רש"י שהכוונה היא שעשרת השבטים סמכו על חזקיה מלך יהודה ומשום כך לא נשאר מהם דבר. בשם ר' מנחם פירש רש"י שהכוונה היא לשמינית של מיטה. בשם ר' מאיר כתב שהכוונה היא שבעוון אחזיה בנו של אחאב שדרש בבעל זבוב כדי לראותא ם הוא יחיה מהמחלה, ובדמשק ערש הכוונה היא לבן הדד ששאל באלוקי ישראל. א"ע: בפאת מיטה היינו שהיו שמים את מיטת החולה בצד ופורסים מסך כדי שהאור לא יזיק לו. מהר"י קרא: בדמשק יגלו כל המיטות. בפירושו השני כתב שהכוונה היא לדרך בה היו מביאים את הבשר מהשדה. רד"ק: החולה מתכווץ במיטתו בשה שהאויב מתקיף כדי שלא יראו אותו. מלבי"ם: הכוונה היא שקודם כל הגלה מלך אשור רבים מבני ישראל לדמשק, היות ואת ארם הגלה מלך אשור לקיר, ובנ"י התיישבו במקומם בדמשק או שהוכרחו לכך ע"י מלך אשור. לאחר מכן מלך אשור הגלה את בנ"י גם מדמשק לערים של חלח וחבור (ושאר המקומות המצויינים בספר מלכים) ומדמשק הגלה מלך אשור גם את החולים ורק אלה שהיו על ערש דוי ניצלו.

[25] מצודות + רד"ק. מלבי"ם: כאן הנביא מדבר על הושע שנשבה ע"י מלך אשור.

[26] מצודות. מלבי"ם: דברי הפסוק כאן הם על תקופת הושע בן אלה שרצה להשמיד את העגלים והמזבחות שבנו להם, ובפסוקים הבאים מואר המרד שמרדו בו בנ"י על כך.

[27] מצודות.

[28] מצודות + רד"ק בפירושו השני. בפירושו הראשון כתב שסיבת הפלת הקרנות היא משום שהקרנות הן שמעמידות את המזבח על מקומה.

[29] מצודות.

[30] מצודות. א"ע כתב בשם מרינוס שהכוונה היא לביתו של אחאב, אך הוא דחה פירוש זה וכתב שהכוונה היא לבתים רבים.

[31] מצודות. רד"ק כתב שייתכן שרבים הכוונה היא לגדולים.