שופטים פרק יב

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר שופטים פרק יב'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם יד' אדר תשע"ח

שופטים פרק יב

(א) וַיִּצָּעֵק אִישׁ אֶפְרַיִם שבט אפרים נאסף (כל השבט נקרא בפסוק זה בלשון יחיד),[1] וַיַּעֲבֹר צָפוֹנָה שבט אפרים עבר צפונית למקום שבו הוא היה, שבט אפרים עבר צפונה והגיע לגלעד, למקום שבו היה יפתח,[2] וַיֹּאמְרוּ לְיִפְתָּח שבט אפרים אמר ליפתח: מַדּוּעַ עָבַרְתָּ לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן וְלָנוּ לֹא קָרָאתָ לָלֶכֶת עִמָּךְ למה יצאת להילחם נגד עמון, ולא קראת לנו להצטרף אליך ולצאת להילחם לצידך,[3] בֵּיתְךָ נִשְׂרֹף עָלֶיךָ בָּאֵשׁ אנחנו נשרוף את הבית שלך כשאתה תהיה בתוכו, נשרוף אותך יחד עם ביתך (בגלל שאנחנו כועסים עליך על שלא קראת לנו להילחם לצדך)[4]: (ב) וַיֹּאמֶר יִפְתָּח אֲלֵיהֶם יפתח ענה לשבט אפרים: אִישׁ רִיב הָיִיתִי אֲנִי וְעַמִּי וּבְנֵי עַמּוֹן מְאֹד עוד כשהייתי בארץ טוב, לפני שעמדתי בראש צבא ישראל במלחמה נגד עמון, נלחמתי נגד העמונים פעמים רבות,[5] וָאֶזְעַק אֶתְכֶם ואני ביקשתי מכם לעזור לי (כשנלחמתי נגד עמון),[6] וְלֹא הוֹשַׁעְתֶּם אוֹתִי מִיָּדָם ובכל פעם שביקשתי מכם לעזור לי, לא הצלתם אותי מידיהם של בני עמון[7]: (ג) וָאֶרְאֶה כִּי אֵינְךָ מוֹשִׁיעַ ומאחר שראיתי שאף פעם אינכם עוזרים לי במלחמותיי עם בני עמון,[8] וָאָשִׂימָה נַפְשִׁי בְכַפִּי סיכנתי את עצמי (כמו שכאשר אדם שם משהו בכף ידו, הדבר יכול ליפול בקלות, כך כאשר יפתח יצא להילחם, הוא היה יכול להפסיד בקלות במלחמה),[9] וָאֶעְבְּרָה אֶל בְּנֵי עַמּוֹן ואני עברתי להילחם בעמון,[10] וַיִּתְּנֵם יְקֹוָק בְּיָדִי ה' מסר את בני עמון בידי, אני ניצחתי במלחמה נגד בני עמון,[11] וְלָמָה עֲלִיתֶם אֵלַי הַיּוֹם הַזֶּה לְהִלָּחֶם בִּי ומדוע אתם עולים היום להילחם נגדי? יפתח אמר לשבט אפרים את הדברים הבאים: לו הייתי מפסיד במלחמה, הייתי מבין שאתם כועסים על שלא קראתי לכם, משום שהייתם יכולים לטעון שאם גם אתם הייתם משתתפים במלחמה, היינו מנצחים, אך עכשיו ניצחתי את המלחמה ואם כן אין שום סיבה לבוא אליי בטענות[12]: (ד) וַיִּקְבֹּץ יִפְתָּח אֶת כָּל אַנְשֵׁי גִלְעָד יפתח אסף את כל אנשי גלעד,[13] וַיִּלָּחֶם אֶת אֶפְרָיִם יפתח נילחם נגד שבט אפרים,[14] וַיַּכּוּ אַנְשֵׁי גִלְעָד אֶת אֶפְרַיִם אנשי גלעד (שהיו כפופים ליפתח) הכו את שבט אפרים, אנשי גלעד הרגו אנשים רבים משבט אפרים,[15] כִּי אָמְרוּ פְּלִיטֵי אֶפְרַיִם אַתֶּם (הסיבה שאנשי גלעד הכו בחוזק גדול כל כך את שבט אפרים היא) מכיוון ששבט אפרים אמרו על אנשי גלעד: אתם (אנשי גלעד) נחשבים כמו השאריות שבבני אפרים,[16] גִּלְעָד בְּתוֹךְ אֶפְרַיִם בְּתוֹךְ מְנַשֶּׁה אתם (אנשי גלעד) נחשבים בשבט אפרים ובשבט מנשה כמו הבזויים בשבט אפרים. שבט אפרים אמר לאנשי גלעד שהם נחשבים כמו הבזויים שבשבט יוסף, ולכן אנשי גלעד הכו בהם מכה חזקה[17]: (ה) וַיִּלְכֹּד גִּלְעָד אֶת מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן לְאֶפְרָיִם אנשי גלעד כבשו את המקום בו שבט אפרים היה רגיל לעבור את נהר הירדן (על ידי ששמו שם שומרים שמנעו משבט אפרים מלעבור שם),[18] וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ פְּלִיטֵי אֶפְרַיִם אֶעֱבֹרָה כאשר אלה משבט אפרים שנשארו בחיים (שבני גלעד לא הכו אותם) ביקשו לעבור את הירדן,[19] וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי גִלְעָד אנשי גלעד אמרו למי שביקש לעבור את הירדן: הַאֶפְרָתִי אַתָּה (אנשי גלעד אמרו למי שביקש לעבור את הירדן) האם אתה שייך לשבט אפרים?[20] וַיֹּאמֶר לֹא אם האדם שרצה לעבור את הירדן היה עונה שהוא איננו משבט אפרים (היו אומרים לו את הדברים המובאים בפסוק הבא)[21]: (ו) וַיֹּאמְרוּ לוֹ אנשי גלעד אמרו לאדם שרצה לעבור את הירדן: אֱמָר נָא שִׁבֹּלֶת תאמר עכשיו שאתה רוצה לעבור את שיבולת המים. שיבולת המים היא זרימת המים ואנשי גלעד היו אומרים למבקש לעבור את הירדן לומר דווקא בלשון זו שהוא רוצה לעבור את הירדן (וכך רצו אנשי גלעד לבדוק אם העומד מולם שייך לשבט אפרים),[22] וַיֹּאמֶר סִבֹּלֶת אם מי שביקש לעבור את הירדן אמר "סבלת" באות ס' במקום "שבלת" באות ש', ידעו שהוא משבט אפרים, היות ודרכם של בני אפרים היה לומר ס' במקום ש',[23] וְלֹא יָכִין לְדַבֵּר כֵּן האדם שעבר משבט אפרים לא היה יכל להכין את עצמו ולכוון לבקש לעבור את הירדן בהגיה הנכונה (ולומר שבלת ב-ש'),[24] וַיֹּאחֲזוּ אוֹתוֹ וַיִּשְׁחָטוּהוּ אֶל מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן בני גלעד אחזו את האדם משבט אפרים ושחטו אותו במקום שבו היו עוברים את הירדן,[25] וַיִּפֹּל בָּעֵת הַהִיא מֵאֶפְרַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם אָלֶף בפרק הזמן שאנשי גלעד נלחמו נגד שבט אפרים, נהרגו ארבעים ושניים אלף אנשים משבט אפרים[26]: (ז) וַיִּשְׁפֹּט יִפְתָּח אֶת יִשְׂרָאֵל שֵׁשׁ שָׁנִים יפתח הנהיג את ישראל במשך שש שנים, וַיָּמָת יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי וַיִּקָּבֵר בְּעָרֵי גִלְעָד יפתח מת ונקבר באחת מהערים שבגלעד[27]: (ח) וַיִּשְׁפֹּט אַחֲרָיו אֶת יִשְׂרָאֵל אִבְצָן מִבֵּית לָחֶם אחרי יפתח, אדם בשם אבצן מהעיר בית לחם הנהיג את בני ישראל[28]: (ט) וַיְהִי לוֹ שְׁלֹשִׁים בָּנִים לאבצן היו שלושים בנים, וּשְׁלֹשִׁים בָּנוֹת שִׁלַּח הַחוּצָה אבצן חיתן את שלושים בנותיו, אבצן השיא את שלושים הבנות שהיו לו,[29] וּשְׁלֹשִׁים בָּנוֹת הֵבִיא לְבָנָיו מִן הַחוּץ וכן הביא אבצן שלושים בנות מחוץ למשפחתו שיתחתנו עם בניו,[30] וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁבַע שָׁנִים אבצן הנהיג את בני ישראל במשך שבע שנים[31]: (י) וַיָּמָת אִבְצָן וַיִּקָּבֵר בְּבֵית לָחֶם אבצן מת ונקבר בעיר בית לחם[32]: (יא) וַיִּשְׁפֹּט אַחֲרָיו אֶת יִשְׂרָאֵל אֵילוֹן הַזְּבוּלֹנִי אילון משבט זבולון הנהיג את ישראל אחרי אבצן,[33] וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל עֶשֶׂר שָׁנִים אילון הנהיג את ישראל במשך עשר שנים: (יב) וַיָּמָת אֵלוֹן הַזְּבוּלֹנִי וַיִּקָּבֵר בְּאַיָּלוֹן בְּאֶרֶץ זְבוּלֻן אילון משבט זבולון מת ונקבר במקום שנקרא "אילון" שהיה בנחלת שבט זבולון[34]: (יג) וַיִּשְׁפֹּט אַחֲרָיו אֶת יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹן בֶּן הִלֵּל הַפִּרְעָתוֹנִי לאחר מותו של אלון, עבדון בן הלל שהיה ממקום שקוראים לו "פרעתון", הנהיג את עם ישראל[35]: (יד) וַיְהִי לוֹ אַרְבָּעִים בָּנִים לעבדון היו ארבעים בנים, וּשְׁלֹשִׁים בְּנֵי בָנִים רֹכְבִים עַל שִׁבְעִים עֲיָרִם לעבדון היו גם שלושים נכדים שרכבו על שבעים חמורים קטנים (דבר המראה על חשיבותו),[36] וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל שְׁמֹנֶה שָׁנִים עבדון הנהיג את עם ישראל במשך שמונה שנים: (טו) וַיָּמָת עַבְדּוֹן בֶּן הִלֵּל הַפִּרְעָתוֹנִי עבדון בן הלל מהמקום שנקרא פרעתון מת,[37] וַיִּקָּבֵר בְּפִרְעָתוֹן בְּאֶרֶץ אֶפְרַיִם בְּהַר הָעֲמָלֵקִי עבדון נקבר בפרעתון שהיה בנחלת שבט אפרים, בהר העמלקי[38]:

 

[1] מצודות.

[2] רש"י.

[3] תרגום.

[4] מצודות. מלבי"ם: טענת שבט אפרים הייתה שהמנהיג היה צריך להיות משבט אפרים ולא משבט מנשה, כמו שיעקב הקדים את אפרים למנשה.

[5] מצודות.

[6] תרגום.

[7] תרגום.

[8] מצודות.

[9] מצודות.

[10] תרגום.

[11] תרגום.

[12] מצודות.

[13] תרגום.

[14] תרגום.

[15] תרגום.

[16] מצודות. רש"י: פליטי אפרים הם אלו שביזו את אנשי הגלעד.

[17] מצודות.

[18] מצודות.

[19] מצודות בפירושו הראשון. בפירושו השני: הפליטים הם הפחותים שבבני אפרים, הואיל והחשובים היו ניכרים ולא היה צריך לשאול אותם אם הם שייכים לשבט אפרים. רש"י: הפחותים שבשבט אפרים הם שביזו את אנשי גלעד. רד"ק: אנשי שבט אפרים היו מבזים את תושבי גלעד ואומרים להם שהם מבוזים משום שהם מחולקים בין שבט אפרים לשבט מנשה. לאחר מכן הביא את פירוש רש"י וכתב שכל המלחמה הזו הייתה בין האנשים הריקים שבשבט אפרים לתושבי גלעד, והם היו צריכים לעבור את הירדן משום שהם היו רועי צאן והיו צריכים לרעות את צאנם בעבר הירדן, והרועים היו בדרך כלל האנשים הפחותים. מלבי"ם: הטענה של שבט אפרים הייתה שאנשי גלעד היו צריכים לבחור את נחלתם בתוך נחלת שבט יוסף בעבר הירדן המערבי, ואם כן הם נפלטו מהשבט כאשר הם ישבו בעבר הירדן המזרחי.

[20] מצודות.

[21] מצודות.

[22] תרגום + מצודות. רד"ק הוסיף פירוש ואמר שתושבי גלעד היו בודקים את אנשי שבט אפרים בכמה מילים שהיה בהם את האות ש' והכתוב רק הביא דוגמא אחת.

[23] מצודות.

[24] מצודות. רש"י: אנשי שבט אפרים היו מגמגמים בלשונם.

[25] מצודות.

[26] תרגום.

[27] מצודות בפירושו הראשון. בפירושו השני כתב שהכוונה היא שקברו את עצמותיו של יפתח בכל ערי הגלעד כדי שכולם יזכרו את הנס שבו הוא הושיע את בני ישראל. רד"ק הביא את מדרש חז"ל שהכוונה היא שיפתח הוכה בשחין כבר והיו איבריו נופלים מעיר לעיר, ובכל עיר שבה נפל איבר שלו, נקבר אותו איבר. הסיבה שהוא הוכה בשחין היא משום שהוא לא התיר את נדרו והוא הקריב את בתו. רלב"ג: יפתח ציווה לקבור את עצמותיו בערי הגלעד השונות משום שהוא לא השאיר אחריו בן או בת.

[28] רש"י בשם חז"ל: אבצן זה בועז. אברבנאל בהקדמה לספר יהושע כתב מדוע לא נכתבה כאן מגילת רות? הרי אם אבצן הוא בועז, סימן הדבר שכל סיפור המגילה התרחש בתקופה זו? שתי תשובות ענה האברבנאל: א. ספר שופטים עוסק בעניינים שקרו לכלל ישראל ולא לאדם פרטי ולכן לא נכלל כאן הסיפור של מגילת רות. אלא שכאשר שמואל הנביא כתב את ספר שמואל, הוא רצה לייחס את דוד המלך ולכן כתב את מגילת רות בדרגה של רוח הקודש. ב. מטרת כתיבת מגילת רות הייתה לייחס את דוד, ולמרות שמגילת רות נכתבה בדרגה של נבואה ולא בדרגה של רוח הקודש, חז"ל רצו להסמיך את המגילה לספר תהילים שכתב דוד המלך שהיה בדרגה של רוח הקודש ולא בדרגה של נבואה. רד"ק: מה שגרם לחז"ל לומר שאבצן הוא בועז היא העובדה שהנביא סיפר על נישואי בניו ובנותיו. הסמיכות לפרק שעוסק בעניינו של שמשון היא ללמדנו שאדם לא יתגאה בשום דבר, שהרי אבצן לא הזמין את מנוח לסעודות שהוא עשה כשהשיא את בניו, וכולם מתו, ולמנוח היה בן ששפט את ישראל. עפ"י הפשט יש לומר שהסיבה שהנביא תיאר את הבנים והבנות שהוליד אבצן היא להראות את מעלתו. רלב"ג: חז"ל אמרו על אבצן שהוא בועז משום שמהפסוקים עולה שבועז היה שופט, ואבצן הוא השופט היחיד שמוצאו מבית לחם.

[29] מצודות. מהר"י קרא: הכוונה שאבצן שילח את הבנות החוצה מהירושה, לומר שאין הבנות יורשות.

[30] מצודות.

[31] תרגום.

[32] תרגום.

[33] תרגום.

[34] תרגום.

[35] תרגום.

[36] מצודות.

[37] תרגום.

[38] תרגום.