שמואל א פרק ה

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר שמואל א' פרק ה'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם טו' אדר תשע"ח

שמואל א פרק ה

(א) וּפְלִשְׁתִּים לָקְחוּ אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים הפלשתים לקחו בשבי את ארון ה',[1] וַיְבִאֻהוּ מֵאֶבֶן הָעֵזֶר אַשְׁדּוֹדָה הפלשתים הביאו את הארון מאבן העזר (שם הייתה המלחמה) לאשדוד[2]: (ב) וַיִּקְחוּ פְלִשְׁתִּים אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים הפלשתים נשאו את ארון ה',[3] וַיָּבִיאוּ אֹתוֹ בֵּית דָּגוֹן הפלשתים הביאו את ארון ה' לבית עבודה זרה שנקרא בשם "דגון". דגון היה עבודה זרה שהחצי העליון של הגוף שלו היה עשוי בצורת אדם והחצי התחתון היה עשוי בצורת דג,[4] וַיַּצִּיגוּ אֹתוֹ אֵצֶל דָּגוֹן הפלשתים העמידו את ארון הברית ליד פסל דגון[5]: (ג) וַיַּשְׁכִּמוּ אַשְׁדּוֹדִים מִמָּחֳרָת תושבי אשדוד קמו מוקדם בבוקר למחרת העמדת הארון ליד פסל דגון,[6] וְהִנֵּה דָגוֹן נֹפֵל לְפָנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן יְקֹוָק (כאשר תושבי אשדוד קמו מוקדם בבוקר הם ראו ש- ) דגון, האליל של הפלשתים, נפל לפני ארון הברית, כשפניו היו על הארץ, הפסל נפל קדימה,[7] וַיִּקְחוּ אֶת דָּגוֹן וַיָּשִׁבוּ אֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ הפלשתים הרימו את דגון והחזירו אותו למקומו (כיוון שהם חשבו שהוא נפל בטעות)[8]: (ד) וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר מִמָּחֳרָת תושבי אשדוד קמו מוקדם בבוקר למחרת (ביום השלישי מאז שהם לקחו את הארון בשבי),[9] וְהִנֵּה דָגוֹן נֹפֵל לְפָנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן יְקֹוָק (כאשר תושבי אשדוד קמו בבוקר הם ראו ש- ) דגון, האליל של הפלשתים, נפל לפני ארון הברית, כשפניו היו על הארץ, וְרֹאשׁ דָּגוֹן וּשְׁתֵּי כַּפּוֹת יָדָיו כְּרֻתוֹת אֶל הַמִּפְתָּן (אך בפעם זו קרה דבר נוסף שלא קרה בעם הקודמת) הראש של דגון ושתי כפות ידיו היו חתוכות משאר הגוף, והן היו מונחות על המפתן של בית העבודה הזרה,[10] רַק דָּגוֹן נִשְׁאַר עָלָיו רק החלק התחתון של דגון (החלק שהיה עשוי בצורת דג) נשאר עומד על מקומו. הסברנו לעיל שדגון היה פסל שהיה עשוי חציו בצורת אדם וחציו בצורת דג. לאחר שנכרתו מדגון הידיים והראש, נשאר רק החצי התחתון של הפסל שהיה בצורת דג[11]: (ה) עַל כֵּן בגלל שאנשי אשדוד מצאו את כפות ידיו וראשו של דגון על מפתן בית העבודה זרה שלהם,[12] לֹא יִדְרְכוּ כֹהֲנֵי דָגוֹן וְכָל הַבָּאִים בֵּית דָּגוֹן עַל מִפְתַּן דָּגוֹן בְּאַשְׁדּוֹד (בגלל שאנשי אשדוד מצאו את כפות ידיו וראשו של דגון על מפתן בית העבודה זרה שלהם) כוהני העבודה הזרה ששימשו את דגון, וכן כל מי שבא לבית דגון, נמנעו מלדרוך על מפתן הבית שבו הניחו את דגון. אנשי אשדוד החשיבו את מפתן הבית למקום קדוש משום שהם מצאו עליו את כפות ידיו ואת ראשו של דגון,[13] עַד הַיּוֹם הַזֶּה תושבי אשדוד נמנעו מלדרוך על מפתן הבית ששימש לעבודה הזרה של דגון גם בזמן כתיבת ספר שמואל, שנכתב שנים רבות לאחר מעשה זה[14]: (ו) וַתִּכְבַּד יַד יְקֹוָק אֶל הָאַשְׁדּוֹדִים ה' הכביד את מכתו על תושבי אשדוד (בגלל שארון הברית היה אצלם),[15] וַיְשִׁמֵּם ה' הפך את תושבי אשדוד לשממה, ה' העניש בחזקה את אנשי אשדוד,[16] וַיַּךְ אֹתָם בַּטְּחֹרִים ה' היכה את אנשי אשדוד בטחורים, סוג של מחלה,[17] אֶת אַשְׁדּוֹד וְאֶת גְּבוּלֶיהָ (ה' הכה במכת הטחורים) את העיר אשדוד ואת הערים הסמוכות לה[18]: (ז) וַיִּרְאוּ אַנְשֵׁי אַשְׁדּוֹד כִּי כֵן תושבי אשדוד ראו שהארון עשה בהם ובדגון שפטים, שהארון גרם להם לטחורים ושהוא גרם לדגון ליפול,[19] וְאָמְרוּ תושבי אשדוד אמרו זה לזה: לֹא יֵשֵׁב אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עִמָּנוּ איננו רוצים שארון ה' אלוקי ישראל יישאר איתנו,[20] כִּי קָשְׁתָה יָדוֹ עָלֵינוּ וְעַל דָּגוֹן אֱלֹהֵינוּ (איננו רוצים שארון ה' אלוקי ישראל יישאר אצלנו) כיוון שידו התקיפה של ה' הביאה עלינו ועל דגון אלוהינו דברים קשים[21]: (ח) וַיִּשְׁלְחוּ וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים אֲלֵיהֶם תושבי אשדוד שלחו שליחים וכינסו אליהם את כל שרי פלשתים,[22] וַיֹּאמְרוּ תושבי אשדוד שאלו את שרי הפלשתים: מַה נַּעֲשֶׂה לַאֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מה אנחנו יכולים לעשות לארון ה' אלוקי ישראל, הרי אנחנו איננו רוצים שהארון יישאר כאן,[23] וַיֹּאמְרוּ שרי הפלשתים ענו לתושבי אשדוד: גַּת יִסֹּב אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל ארון ה' אלוקי ישראל יובא לעיר גת,[24] וַיַּסֵּבּוּ אֶת אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אנשי אשדוד העבירו את ארון ה' אלוקי ישראל אל העיר גת: (ט) וַיְהִי אַחֲרֵי הֵסַבּוּ אֹתוֹ לאחר שאנשי אשדוד העבירו את ארון ה' אל העיר גת, וַתְּהִי יַד יְקֹוָק בָּעִיר (לאחר שאנשי אשדוד העבירו את ארון ה' אל העיר גת) ה' הכה בידו בעיר גת,[25] מְהוּמָה גְּדוֹלָה מְאֹד (על ידי מכתו של ה') הייתה מהומה גדולה בעיר גת,[26] וַיַּךְ אֶת אַנְשֵׁי הָעִיר מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל ה' היכה את כל תושבי העיר גת, מהקטן שבהם ועד הגדול שבהם,[27] וַיִּשָּׂתְרוּ לָהֶם טְחֹרִים הטחורים שה' היכה את אנשי גת היו נסתרים בתוך גופם (וכך הם היו עמוקים יותר בגופם ממה שהם היו באנשי אשדוד, וכתוצאה מכך היה כאבם של אנשי גת גדול יותר)[28]: (י) וַיְשַׁלְּחוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים עֶקְרוֹן אנשי גת שלחו את ארון ה' לעיר עקרון,[29] וַיְהִי כְּבוֹא אֲרוֹן הָאֱלֹהִים עֶקְרוֹן כאשר ארון ה' הגיע אל העיר עקרון,[30] וַיִּזְעֲקוּ הָעֶקְרֹנִים לֵאמֹר שרי העיר עקרון זעקו ואמרו:[31] הֵסַבּוּ אֵלַי אֶת אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לַהֲמִיתֵנִי וְאֶת עַמִּי (שרי העיר עקרון זעקו ואמרו) הביאו את ארון ה' לעירנו, כדי להרוג אותנו (השרים) ואת אנשינו[32]: (יא) וַיִּשְׁלְחוּ וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים שרי עקרון שלחו שליחים כדי לכנס אליהם את כל שרי פלשתים,[33] וַיֹּאמְרוּ שרי עקרון אמרו לשרי הפלשתים: שַׁלְּחוּ אֶת אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֹׁב לִמְקֹמוֹ תשלחו את ארון ה' אלוקי ישראל חזרה למקומו (אל בני ישראל),[34] וְלֹא יָמִית אֹתִי וְאֶת עַמִּי (תשלחו את ארון ה' אלוקי ישראל חזרה למקומו) וכך אנחנו, שרי עקרון, וגם שאר תושבי עקרון, לא נמות,[35] כִּי הָיְתָה מְהוּמַת מָוֶת בְּכָל הָעִיר שהרי בעיר עקרון הייתה מגפת מוות. בנוסף למכת הטחורים, הייתה גם מגפת מוות, ולכן שרי עקרון מאוד רצו לשלוח משם את ארון הברית,[36] כָּבְדָה מְאֹד יַד הָאֱלֹהִים שָׁם יד ה' הייתה כבדה מאוד שם, בעקרון[37]: (יב) וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לֹא מֵתוּ הֻכּוּ בַּטְּחֹרִים האנשים מעקרון שלא מתו במגיפה, חלו במחלת הטחורים,[38] וַתַּעַל שַׁוְעַת הָעִיר הַשָּׁמָיִם צעקת העיר עקרון הייתה גדולה כל כך עד שהנביא מדמה את הצעקה הגדולה כאילו היא עלתה עד השמיים[39]:

 

[1] תרגום.

[2] תרגום.

[3] תרגום.

[4] מצודות. רלב"ג: כל דגון היה עשוי בצורת אדם. רש"י: דגון היה עשוי בצורת דג, אך ייתכן לומר גם לפי שיטתו שחציו היה עשוי בצורת אדם.

[5] מצודות.

[6] תרגום.

[7] מצודות.

[8] תרגום + מצודות.

[9] תרגום.

[10] מצודות. מלבי"ם: דגון היה עומד עפ ידיו כפותות לא בכיוון הארון ורק גופו היה כנגד הארון ועל ידי כך ה' הראה שקודם כל דגון נפל ורק לאחר מכן השתחווה לארון. הסיבה שהדברים קרו כך היא שלא יאמרו שהייתה מלחמה בין הארון לדגון ולאחר שהארון ניצח אותו, הוא כרת את ראשו.

[11] מצודות.

[12] מצודות.

[13] מצודות.

[14] עיין אוצר מפרשי התנ"ך על ספר בראשית שם הסברנו באריכות את משמעות הביטוי "עד היום הזה" לפי הדעות השונות של הפרשנים.

[15] תרגום.

[16] מצודות.

[17] מצודות. רש"י כתב שעכברים היו נכנסים לנקביהם וגורמים לטחורים. מצודות כתב שהצורה הייתה דומה לעכברים. רלב"ג: מכות אלה נעשו על ידי שמואל או על ידי נביא אחר.

[18] תרגום.

[19] מצודות.

[20] תרגום.

[21] תרגום.

[22] תרגום. בעניין ההגדרה המדויקת לסרני פלשתים, כך ביארנו בספר יהושע, פרק יג' פסוק ג'.

[23] תרגום.

[24] מצודות. תרגום: מלשון יסתובב לעיר גת, אך אין הבדל בין משמעות פירושו לפירוש של מצודות. מלבי"ם: הפלשתים שלחו את הארון בכוונה לעיר רחוקה מאוד (גת מרוחקת מאשדוד) משום שהם חשבו שאולי מדובר במחלה מדבקת.

[25] מצודות. מהר"י קרא: מכה זו הייתה קשה יותר מהמכות במצרים מהבחינה שהיו שתי מכות ששימשו באותו הזמן, בניגוד למכות מצרים שאז בכל פעם שימשה רק מכה אחת.

[26] תרגום.

[27] תרגום.

[28] מצודות. רבינו ישעיה: הטחורים האלה נוצרו בתוך המעיים והסיבה שהפלשתים הוכו דווקא בטחורים היא שהטחורים באו במקומות נסתרים והם ראו את סתרי הבורא, על ידי שהם ראו את הארון.

[29] תרגום. מלבי"ם: אנשי גת לא שאלו את הסרנים משום שהם ראו כבר שעצת הסרנים לא הועילה. 

[30] תרגום.

[31] רד"ק.

[32] מצודות.

[33] תרגום.

[34] תרגום.

[35] תרגום.

[36] מצודות. רש"י: מהומה בכל המקרא נעשה על ידי רעשים.

[37] תרגום.

[38] מצודות.

[39] מצודות.