דברים פרק ג

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר דברים פרק ג'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם יא' אדר תשע"ח

דברים פרק ג

(א) וַנֵּפֶן פנינו לדרכינו, וַנַּעַל דֶּרֶךְ הַבָּשָׁן עלינו צפונה דרך ארץ הבשן,[1] וַיֵּצֵא עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן לִקְרָאתֵנוּ עוג מלך הבשן יצא לקראתנו (הכוונה היא שעוג יצא להילחם בישראל כפי שיבואר בהמשך הפסוק), הוּא וְכָל עַמּוֹ לַמִּלְחָמָה עוג וכל עמו יצאו נגדנו למלחמה, אֶדְרֶעִי (עוג וכל עמו יצאו נגדנו למלחמה) למקום שנקרא אדרעי[2]: (ב) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֵלַי ה' אמר לי: אַל תִּירָא אֹתוֹ אל תירא מעוג מלך הבשן, כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ וְאֶת כָּל עַמּוֹ וְאֶת אַרְצוֹ (אל תפחד מעוג) כיוון שאמסור את עוג ואת כל עמו וארצו בידיך, וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְסִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן תעשה לעוג כמו שעשיתם לסיחון, תשמידו את כל אנשיו של עוג: (ג) וַיִּתֵּן יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ בְּיָדֵנוּ גַּם אֶת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן וְאֶת כָּל עַמּוֹ ה' מסר בידינו את עוג ואת כל עמו, וַנַּכֵּהוּ עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד הרגנו את עוג ואנשיו עד שעם ישראל לא השאיר לעוג אדם אחד מכל ממלכת עוג שנשאר בחיים[3]: (ד) וַנִּלְכֹּד אֶת כָּל עָרָיו בָּעֵת הַהִוא כבשנו את כל ערי ממלכתו של עוג, לֹא הָיְתָה קִרְיָה אֲשֶׁר לֹא לָקַחְנוּ מֵאִתָּם לא הייתה עיר שלא לקחנו מעוג, שִׁשִּׁים עִיר כָּל חֶבֶל אַרְגֹּב מַמְלֶכֶת עוֹג בַּבָּשָׁן (כבשנו) את שישים הערים שהיו בחבל הבירה שהיו בממלכת עוג[4]: (ה) כָּל אֵלֶּה עָרִים בְּצֻרוֹת חוֹמָה גְבֹהָה כל שישים הערים שכבשנו היו ערים מבוצרות עם חומה גבוהה שהקיפה אותן, דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ בשערי החומות שהקיפו את שישים הערים של ממלכת עוג, היו דלתות ומנעולים, כך שהיה קשה להיכנס אליהן ולכבשן, לְבַד מֵעָרֵי הַפְּרָזִי הַרְבֵּה מְאֹד שישים ערים אלה שכבשנו שהיו מוקפות בחומה, הם בנוסף להרבה מאוד ערים פרוזות שכבשנו. הערים הפרוזות הן ערים ללא הגנה של חומה[5]: (ו) וַנַּחֲרֵם אוֹתָם השמדנו את הערים שבממלכת עוג, כַּאֲשֶׁר עָשִׂינוּ לְסִיחֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן (השמדנו את ערי ממלכת עוג) כמו שהשמדנו את הערים של סיחון, הַחֲרֵם כָּל עִיר מְתִם הַנָּשִׁים וְהַטָּף וכן השמדנו את כל האנשים, הנשים והטף שבממלכת עוג: (ז) וְכָל הַבְּהֵמָה וּשְׁלַל הֶעָרִים בַּזּוֹנוּ לָנוּ את כל הבהמות והרכוש שהיו בממלכת עוג, בזזנו לנו: (ח) וַנִּקַּח בָּעֵת הַהִוא אֶת הָאָרֶץ מִיַּד שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן לקחנו בזמן ההוא את חבלי הארץ שכבשנו מידי סיחון ועוג שנמצאים בעבר הירדן המזרחי, מִנַּחַל אַרְנֹן עַד הַר חֶרְמוֹן גבולות כיבוש האמורי (סיחון ועוג) היו מנחל שנקרא נחל ארנון שהיה בדרום ועד להר החרמון שנמצא בצפון: (ט) צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן שִׂרְיֹן אנשי צידון קראו להר חרמון בשם "שריון", וְהָאֱמֹרִי יִקְרְאוּ לוֹ שְׂנִיר העם האמורי קרא לחרמון בשם "שניר", מלשון שלג[6]: (י) כֹּל עָרֵי הַמִּישֹׁר כיבוש האמורי כלל את כל הערים שהיו במישור שבעבר הירדן המזרחי, וְכָל הַגִּלְעָד וכן כבשנו את כל חבל ארץ הגלעד, וְכָל הַבָּשָׁן וכן כבשנו את כל חבל ארץ הבשן, עַד סַלְכָה וְאֶדְרֶעִי (גבולות הכיבוש היו) עד מקומות שנקראו סלכה ואדרעי, עָרֵי מַמְלֶכֶת עוֹג בַּבָּשָׁן ערים אלה היו שייכות לממלכת עוג בחבל ארץ שנקרא "הבשן": (יא) כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים עוג הוא היחיד מבין הגיבורים שנשאר בחיים, עד שהרגנו אותו. כאמור, התורה סיפרה על הרפאים שהיו עם, ובזמן כיבוש הארץ, עוג היה היחיד ביניהם שנשאר בחיים,[7] הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל מיטתו של עוג היא מיטה העשויה מברזל, היות ומפאת גודלו ומשקלו, היה עוג זקוק למיטה חזקה, הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן המיטה של עוג מוצבת בעיר רבת בני עמון, תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ בְּאַמַּת אִישׁ מיטתו של עוג הייתה ארוכה תשע אמות באורך אמה של עוג, ורוחבה היה ארבע אמות באמה של עוג[8]: (יב) וְאֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת יָרַשְׁנוּ בָּעֵת הַהִוא את הארץ הזאת כבשנו באותו זמן (הארץ המוזכרת למעלה: מנחל ארנון ועד הר חרמון) ועכשיו מתחיל משה רבינו לפרט כיצד חילק את הארץ ההיא לשניים וחצי השבטים: מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל נַחַל אַרְנֹן וַחֲצִי הַר הַגִּלְעָד וְעָרָיו נָתַתִּי לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי את הגבולות מערער ועד נחל ארנון, וכן את חצי הר הגלעד והערים שנמצאות שם, נתתי לשבטי ראובן וגד לנחלה: (יג) וְיֶתֶר הַגִּלְעָד וְכָל הַבָּשָׁן מַמְלֶכֶת עוֹג נָתַתִּי לַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה את החצי השני של הר הגלעד, ואת חבל ארץ הבשן שהיה ממלכתו של עוג, נתתי לחצי שבט מנשה לנחלה, כֹּל חֶבֶל הָאַרְגֹּב כל חבל הבירה, לְכָל הַבָּשָׁן לכל חבל ארץ הבשן, הַהוּא יִקָּרֵא אֶרֶץ רְפָאִים (חבל הארגוב וארץ הבשן) נקרא בשם ארץ רפאים משום שהרפאים ישבו בה בעבר: (יד) יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לָקַח אֶת כָּל חֶבֶל אַרְגֹּב יאיר בן מנשה כבש את חבל הבירה, עַד גְּבוּל הַגְּשׁוּרִי וְהַמַּעֲכָתִי (יאיר בן מנשה כבש את הארץ) עד לגבול של עמים שנקראים גשור ומעכה, ששכנו בסמוך לממלכת עוג, וַיִּקְרָא אֹתָם עַל שְׁמוֹ אֶת הַבָּשָׁן חַוֹּת יָאִיר יאיר בן מנשה קרא לערים בבשן שכבש בשם "חוות יאיר" על שמו, עַד הַיּוֹם הַזֶּה הערים נקראות בשם "חוות יאיר", גם בזמן כתיבת ספר דברים: (טו) וּלְמָכִיר נָתַתִּי אֶת הַגִּלְעָד למכיר (שהיה משבט מנשה) נתתי את חבל ארץ הגלעד: (טז) וְלָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי נָתַתִּי לשבטי ראובן וגד נתתי לנחלה,[9] מִן הַגִּלְעָד את החצי השני של הר הגלעד, וְעַד נַחַל אַרְנֹן וכן נתתי לשבטי ראובן וגד את חבלי הארץ שהגיעו עד לנחל ארנון, תּוֹךְ הַנַּחַל וּגְבֻל (נתתי לשבטי ראובן וגד) גם את הנחל עצמו (=תוכו) וגם את שפת הנחל, וְעַד יַבֹּק הַנַּחַל גְּבוּל בְּנֵי עַמּוֹן נחלת שבטי ראובן וגד הגיעה עד נחל יבוק שהוא גבול בני עמון: (יז) וְהָעֲרָבָה וְהַיַּרְדֵּן וכן נתתי לשבטי גד וראובן גם את הערבה והירדן, וּגְבֻל מִכִּנֶּרֶת הגבול המערבי של ארצם היה בים הכינרת, וְעַד יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח והגבול הדרומי של הנחלה של שבטי ראובן וגד הוא ים הערבה, כלומר: ים המלח, תַּחַת אַשְׁדֹּת הַפִּסְגָּה מִזְרָחָה גבול ארצם המזרחי של שבטי ראובן וגד מגיע עד לשיפולי הר שנקרא הר הפסגה. (תחת אשדות הכוונה לשיפולי הר)[10]: (יח) וָאֲצַו אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר ציוויתי את שבטי ראובן וגד בזמן שנתתי להם את נחלתם בעבר הירדן המזרחי,[11] יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם נָתַן לָכֶם אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ ה' נתן לכם את עבר הירדן המזרחי לנחלה על תנאי, חֲלוּצִים תַּעַבְרוּ לִפְנֵי אֲחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (התנאי שה' קבע על מנת לתת לכם את נחלתכם בעבר הירדן המזרחי היא ש-) זריזים תעברו, כלומר: תהיו פעילים מאוד במלחמה ותילחמו בראש אחיכם הנלחמים, כיוון שאתם חיילים מובחרים,[12] כָּל בְּנֵי חָיִל אתם תלכו בראש כל החיילים הגיבורים של בני ישראל כדי להילחם: (יט) רַק נְשֵׁיכֶם וְטַפְּכֶם וּמִקְנֵכֶם יָדַעְתִּי כִּי מִקְנֶה רַב לָכֶם כיוון שאני יודע שיש לכם מקנה רב, אני מסכים שרק נשיכם, טפכם ומקניכם,[13] יֵשְׁבוּ בְּעָרֵיכֶם (רק נשיכם, טפכם ומקניכם) יישארו בעבר הירדן המזרחי בערים שכבר קיבלתם לנחלה, אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם (נשיכם וטפכם ומקניכם ישבו) בערים שנתתי לכם, ולא יעברו עם שאר בני ישראל לעבר הירדן המערבי: (כ) עַד אֲשֶׁר יָנִיחַ יְקֹוָק לַאֲחֵיכֶם כָּכֶם (אתם צריכים להלחם בראש בני ישראל) עד שה' יתן מנוחה לשאר בני ישראל שיקבלו את נחלתם בעבר הירדן המערבי, כמו שהוא נתן לכם (שבטי ראובן וגד) מנוחה מאויביכם, וְיָרְשׁוּ גַם הֵם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָהֶם בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וגם הם, שאר בני ישראל, יכבשו את נחלתם מעבר הירדן המערבי, וְשַׁבְתֶּם אִישׁ לִירֻשָּׁתוֹ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם רק אז יוכל כל אחד מכם לחזור לנחלתו שנתתי לו בעבר הירדן המזרחי: (כא) וְאֶת יְהוֹשׁוּעַ צִוֵּיתִי בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר לאחר שכבשנו את סיחון ועוג, זירזתי, עודדתי את יהושע,[14] עֵינֶיךָ הָרֹאֹת אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם לִשְׁנֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה אתה ראית בעיניך את מה שה' עשה לסיחון ועוג, כֵּן יַעֲשֶׂה יְקֹוָק לְכָל הַמַּמְלָכוֹת אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר שָׁמָּה ה' יעשה כך גם לכל הממלכות בעבר הירדן המערבי. ה' ישמיד את תושבי ארץ כנען שיושבים בעבר הירדן המערבי, כמו שהוא השמיד את סיחון ועוג: (כב) לֹא תִּירָאוּם אל תיראו מפני העמים שיושבים בארץ כנען, כִּי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם (אל תיראו) כיוון שה' הוא שנלחם לכם, ואם כן, בוודאי תנצחו את יושבי הארץ במלחמה:

(כג) וָאֶתְחַנַּן אֶל יְקֹוָק אני (משה) התפללתי אל ה',[15] בָּעֵת הַהִוא לאחר כיבוש סיחון ועוג,[16] לֵאמֹר כך אמרתי בתפילתי שהתפללתי אל ה': (כד) אֲדֹנָי יְקֹוִק אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ ה', אתה התחלת להראות לי,[17] אֶת גָּדְלְךָ את גדולתך,[18] וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה וכן התחלת להראות לי את ידך התקיפה,[19] אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אתה (ה') שוכן בשמים ושולט בארץ,[20] אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ ואין מלך אחר שיכול לעשות כמעשיך וגבורותיך[21]: (כה) אֶעְבְּרָה נָּא בבקשה תן לי (משה) לעבור את נהר הירדן, וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן ותן לי לראות את ארץ ישראל השוכנת בעבר הירדן המערבי,  הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וכן אראה את ירושלים,[22] וְהַלְּבָנֹן וכן אראה את בית המקדש[23]: (כו) וַיִּתְעַבֵּר יְקֹוָק בִּי לְמַעַנְכֶם ה' כעס עליי בגללכם, היות ואתם גרמתם לי לחטוא במי מריבה,[24] וְלֹא שָׁמַע אֵלָי ה' לא קיבל את תפילתי שהתפללתי לפניו שייתן לי לעבור לעבר הירדן המערבי,[25] וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֵלַי ה' אמר לי, רַב לָךְ מספיק לך! אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה אל תדבר איתי עוד על רצונך להיכנס לארץ ישראל[26]: (כז) עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה עלה לראש ההר, וְשָׂא עֵינֶיךָ הרם עיניך כדי שתוכל לראות,[27] יָמָּה מערבה, וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וצפונה ודרומה, וּמִזְרָחָה ולצד מזרח, וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ תראה בעיניך את ארץ ישראל, כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה כי לא תזכה להיכנס לארץ ישראל, אך אם תעלה על ההר, תזכה לראותה: (כח) וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ תצווה את יהושע שיהיה סבלן כלפי עם ישראל וינהיגם בנחת למרות שהם יטריחו אותו הרבה,[28] וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ תחזק את יהושע ותמלא אותו באומץ, כִּי הוּא יַעֲבֹר לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה (תחזק את יהושע) מכיוון שיהושע יעמוד בראש בני ישראל, וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּרְאֶה (סיבה נוספת לכך שעליך לחזק את יהושע היא מכיוון ש-) יהושע ינחיל לבני ישראל את ארץ ישראל: (כט) וַנֵּשֶׁב בַּגָּיְא מוּל בֵּית פְּעוֹר ישבנו במישור שהיה מול מקום שנקרא בית פעור:

 

[1] רש"י.

[2] אונקלוס.

[3] א"ע.

[4] רש"י ואונקלוס.

[5] רש"י.

[6] רש"י והטעם שהתורה כתבה זאת היא כדי להראות כמה כולם חיבבו את הארץ עד שכל אחד קרא לחרמון בשם אחר. לעומתו סובר רמב"ן שריבוי השמות נובע מכך שכל אחד שכבש את החרמון החליף את שמו וחרמון, היינו מלשון חרם, שאי אפשר לחיות שם בגלל השלג.

[7] אונקלוס.

[8] רש"י וכן ספורנו. רשב"ם: מדובר בערשו כשהיה תינוק ומאז גדל, והמיטה הוצבה בתור מיצג ברבת בני עמון כדי להראות את גודלו של עוג.

[9] העמק דבר: הסיבה שהתורה הפרידה בין גבולות נחלת שבטי ראובן וגד שמופיעות בפסוק יב' היא שכל הסיבה שחצי שבט מנשה קיבלו נחלה בעבר הירדן המזרחי היא היות ותפקידם היה להרבות תורה בעבר הירדן המזרחי. לכן, כדי שחצי שבט מנשה יתרצה לכך, נתן משה לחצי שבט מנשה נחלה גדולה יותר ממה שבאמת הגיע להם. הלכך, משה חיכה עד שיתרצו בני חצי שבט מנשה בגבולות נחלתם, ורק לאחר מכן המשיך לתת נחלה לשבטי ראובן וגד.

[10] דעת מקרא. עיין רמב"ן בפירושו לספר במדבר פרק כא' פסוק יד' שם כתב שאשדות פירושו המקום אליו נשפכים הנחלים הזורמים מההר.

[11] רש"י.

[12] אונקלוס.

[13] דעת מקרא.

[14] דעת מקרא.

[15] אונקלוס ורש"י בפירושו השני. בפירושו הראשון של רש"י: מתנת חינם.

[16] רש"י.

[17] אונקלוס. א"ע: התחלת להראות לי את גדלך במעשים שהעולם נוהג בהם. ספורנו: רק אתה יכול לשנות את טבע הנבראים.

[18] אונקלוס. רש"י: מידת טובך.

[19] אונקלוס. רש"י: יד ימין שפשוטה לכל העולם. וחזקה היינו שכובש את מידת הדין.

[20] אונקלוס.

[21] אונקלוס. רש"י: אינך צריך להתייעץ ביועציך בניגוד למלך בשר ודם.

[22] רש"י.

[23] רש"י.

[24] רש"י. ספורנו: לו הייתי עובר, הייתם מתקיימים שם, ורצון ה' היה להגלות אתכם.

[25] אונקלוס.

[26] אונקלוס.

[27] אונקלוס.

[28] רש"י.