דברים פרק ה

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר דברים פרק ה'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם יב' אדר תשע"ח

דברים פרק ה

(א) וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם משה קרא לכל בני ישראל ואמר להם, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר בְּאָזְנֵיכֶם הַיּוֹם עם ישראל! שמע את החוקים והמשפטים שאצווה אתכם היום על מנת שתקיימו אותם, וּלְמַדְתֶּם אֹתָם תלמדו את הדינים הקשורים לקיום המצוות, וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם תקיימו ותעשו את המצוות הללו: (ב) יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ כָּרַת עִמָּנוּ בְּרִית בְּחֹרֵב ה' כרת איתנו ברית בהר סיני[1]: (ג) לֹא אֶת אֲבֹתֵינוּ כָּרַת יְקֹוָק אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת לא רק עם אבותינו בלבד ה' כרת את הברית הזאת (הברית שנכרתה בהר סיני),[2] כִּי  אִתָּנוּ אֲנַחְנוּ אֵלֶּה פֹה הַיּוֹם אלא, גם עימנו, אלה מאיתנו שחיים היום (ה' כרת את הברית הזאת), כֻּלָּנוּ חַיִּים כולנו קיימים ועומדים כאן[3]: (ד) פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר יְקֹוָק עִמָּכֶם ה' דיבר אתכם בהר סיני פנים בפנים, ואתם שמעתם את ה' ללא מתווך,[4] בָּהָר (ה' דיבר אתכם ללא מתווך) בהר סיני, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ קול ה' יצא מתוך האש שהיה על הר סיני: (ה) אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין יְקֹוָק וּבֵינֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לְהַגִּיד לָכֶם אֶת דְּבַר יְקֹוָק לאחר ששמעתם את שתי המצוות הראשונות מפי ה', אני (משה) תיווכתי בין ה' לבינכם, כדי לומר לכם את שאר המצוות של ה' שנאמרו בהר סיני, כִּי יְרֵאתֶם מִפְּנֵי הָאֵשׁ וְלֹא עֲלִיתֶם בָּהָר (הסיבה שהייתי צריך לתווך ולומר לכם את מצוות ה' היא) מכיוון שפחדתם מפני האש שהייתה במעמד הר סיני, ואתם לא עליתם להר סיני כדי לקבל את התורה, לֵאמֹר וכך ה' אמר על הר סיני[5]: (ו) אָנֹכִי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים אני הוא ה', האלוקים שהוציא אתכם בני ישראל מארץ מצרים, לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי אסור שיהיה לכם אל אחר בכל מקום שאני נמצא (דהיינו: בכל העולם)[6]: (ז) לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל אסור לך לעשות פסל, כָּל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל (וכן אסור לכם לעשות) כל דמות של דבר שנמצא למעלה בשמיים,[7] וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת (וכן אסור לכם לעשות) כל דמות של דבר שנמצא מתחת השמיים, דהיינו: בארץ, וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ (וכן אסור לכם לעשות) כל דמות של דבר שנמצא במים (כמו הדגים), שנמצאים מתחת לארץ: (ח) לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם אסור לך להשתחוות או לעבוד בכל צורה אחרת את פסילי הדמויות, כִּי אָנֹכִי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא (אסור לך להשתחוות או לעבוד בכל צורה אחרת את פסילי הדמויות) כיוון שאני, אלוקיך, תקיף,  ואיני מוותר לחוטאים ולעובדים עבודה זרה,[8] פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים אני ה' זוכר את חטאי האבות, ומטיל עונש על הבנים בגלל חטאי אבותיהם (אמנם ה' מעניש את הבן רק במקרה וגם הוא חוטא כפי שנראה),[9] וְעַל שִׁלֵּשִׁים (וכן אני מטיל עונש על) הנכדים של החוטאים, וְעַל רִבֵּעִים (וכן אני מטיל עונש על) הנינים של החוטאים, לְשֹׂנְאָי אני מטיל עונש אבות על צאצאים שחוטאים והולכים גם הם בדרך אבותיהם. אולם, במקרה ולרשע נולד בן צדיק, אינני מעניש את הבן על חטאי אביו[10]: (ט) וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים אני (ה') שומר שכר לאלפי דורות, (חז"ל למדו שה' עושה חסד זה לאלפיים דורות כיוון שמיעוט "אלפים" הוא אלפיים),[11] לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי למי שאוהב את ה' ומקיים את מצוותיו: (י) לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא אסור לך להישבע בשם ה' לשקר,[12] כִּי לֹא יְנַקֶּה יְקֹוָק אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא (אסור לך להישבע בשם ה' לשקר) כיוון שה' לא יזכה את הנשבע בשמו לשקר[13]: (יא) שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ תשמור את מצוות יום השבת ותקדש את יום השבת, כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ (תשמור את יום השבת) כמו שה' ציווה אותך לעשות במרה[14]: (יב) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ בששת ימי השבוע, מותר לך לעבוד ולעשות את כל המלאכות שאתה צריך לעשות: (יג) וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיקֹוָק אֱלֹהֶיךָ היום השביעי בשבוע, נחשב ליום שבת לה', לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אסור לך לעשות כל מלאכה ביום השבת, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ אסור לך, לבן שלך, לבת שלך, לעבד שלך, לאמה שלך, לשור שלך, לחמור שלך, לבהמות שלך, ולגרים שנמצאים בעריך, לעשות מלאכה ביום השבת,לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ (הסיבה שעבדך ואמתך אסורים בעשיית מלאכה היא) כיוון שכך ינוחו גם עבדך ואמתך בשבת, כמו שאתה נח: (יד) וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם תזכור שהיית עבד בארץ מצרים, וַיֹּצִאֲךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה ה' הוציא אותך ממצרים ביד תקיפה ובזרוע מורמת, עַל כֵּן צִוְּךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת מפני שה' פדה אותך ממצרים, אתה מחויב לשמור את השבת[15]: (טו) כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ תכבד את אביך ואמך כמו שה' כבר ציווה אותך במרה,[16] לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ (תכבד את הוריך) כדי שתזכה לאריכות ימים,[17] וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ (וכן תכבד את הוריך) כדי שתחיה חיים טובים בארץ ישראל[18]: (טז) לֹא תִּרְצָח אסור לרצוח אדם אחר, וְלֹא תִּנְאָף אל תתחתן עם אשת איש, וְלֹא תִּגְנֹב אל תגנוב נפשות, אל תחטוף אדם אחר,[19] וְלֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא אל תעיד בחברך עדות שקר[20]: (יז) וְלֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ אל תתאווה לאשת רעך, וְלֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ, שָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ אל תתאווה לביתו של רעך, או לשדהו, או לעבדו, או לאמתו, או לשורו, או לחמורו, וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ (וכן אל תתאווה) לכל דבר אחר שיש לרעך: (יח) אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה את עשר הדברות, דִּבֶּר יְקֹוָק אֶל כָּל קְהַלְכֶם בָּהָר ה' דיבר אל כל ישראל בהר סיני, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ הֶעָנָן וְהָעֲרָפֶל ה' דיבר אל כל ישראל מתוך האש, הענן והערפל שהיו על הר סיני, קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף קולו של ה' היה קול חזק, וקולו של ה' לא הוסיף להישמע שוב לעם שלם כמו שהיה בהר סיני,[21] וַיִּכְתְּבֵם עַל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים ה' כתב את עשרת הדברות על שני לוחות שהיו עשויות מאבן, וַיִּתְּנֵם אֵלָי ה' נתן לי (משה) את שני הלוחות: (יט) וַיְהִי כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת הַקּוֹל מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ כאשר שמעתם את קולו של ה' שיצא מתוך החשך שהיה על הר סיני, והר סיני בער באותו זמן באש, וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כָּל רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם וְזִקְנֵיכֶם ראשי השבטים שלכם וזקני בני ישראל נגשו אליי: (כ) וַתֹּאמְרוּ ראשי שבטי ישראל וזקני ישראל אמרו לי, הֵן הֶרְאָנוּ יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ אֶת כְּבֹדוֹ ה' הראה לנו את מראה האש,[22] וְאֶת גָּדְלוֹ וכן הראה לנו ה' את קולות הברקים והשופרות, וְאֶת קֹלוֹ שָׁמַעְנוּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ וכן שמענו את קולו של ה' מתוך האש, הַיּוֹם הַזֶּה רָאִינוּ כִּי יְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וָחָי היום, במעמד מתן תורה, ה' הראה לנו שהוא יכול לדבר עם אדם, ואותו אדם יכול להמשיך לחיות[23]: (כא) וְעַתָּה עכשיו, לאחר שכבר ראינו את כבודו של ה', לָמָּה נָמוּת כִּי תֹאכְלֵנוּ הָאֵשׁ הַגְּדֹלָה הַזֹּאת למה שנמות על ידי שהאש הגדולה שנמצאת על הר סיני תאכל אותנו, אִם יֹסְפִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ עוֹד וָמָתְנוּ אם אנחנו נוסיף לשמוע את קולו של ה', אנחנו נמות: (כב) כִּי מִי כָל בָּשָׂר אֲשֶׁר שָׁמַע קוֹל אֱלֹהִים חַיִּים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כָּמֹנוּ וַיֶּחִי (הסיבה שאנחנו נמות היא) מי בכל בני האדם שמע את קולו של ה' מדבר איתו מתוך האש, והמשיך לחיות. בני ישראל חשבו שלא תיתכן מציאות שה' ידבר עם אדם, ואותו אדם ימשיך לחיות: (כג) קְרַב אַתָּה וּשֲׁמָע אֵת כָּל אֲשֶׁר יֹאמַר יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ (יש לנו הצעה אחרת) אתה משה, תיגש ותשמע את כל מה שה' יצווה אותנו, וְאַתְּ[24] תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר יְדַבֵּר יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ אֵלֶיךָ אתה תאמר לנו את כל מה שה' ידבר איתך, וְשָׁמַעְנוּ וְעָשִׂינוּ אנחנו נשמע ממך את דברי ה' ונקיים את מצוות ה': (כד) וַיִּשְׁמַע יְקֹוָק אֶת קוֹל דִּבְרֵיכֶם בְּדַבֶּרְכֶם אֵלָי כאשר ה' שמע את בקשתכם ממני (שאני אתווך ביניכם לה'), וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֵלַי ה' אמר לי, שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹל דִּבְרֵי הָעָםהַזֶּה אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֵלֶיךָ שמעתי את בקשת בני ישראל שביקשו ממך, הֵיטִיבוּ כָּל אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ בקשתם של בני ישראל היא טובה: (כה) מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְיִרְאָה אֹתִי הלוואי שליבם של עם ישראל תמיד יהיה ירא אותי, כמו שהם יראים ממני עתה במעמד הר סיני,[25]  וְלִשְׁמֹר אֶת כָּל מִצְוֹתַי כָּל הַיָּמִים (וכן הלוואי) שעם ישראל תמיד ישמרו את מצוותי, לְמַעַן יִיטַב לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם לְעֹלָם כדי שלהם ולצאצאיהם יהיה תמיד טוב: (כו) לֵךְ אֱמֹר לָהֶם שׁוּבוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם לך תאמר לבני ישראל: תחזרו לאהליכם, ואינכם צריכים להמשיך לשמוע את כל התורה מפי ה'[26]: (כז) וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי אתה (משה), תישאר ותעמוד לפניי,[27] וַאֲדַבְּרָה אֵלֶיךָ אֵת כָּל הַמִּצְוָה וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תְּלַמְּדֵם אני אומר לך את כל המצוות שלאחר שאלמד אותך אותם, תלמד אתה את בני ישראל לעשות מצוות אלה, וְעָשׂוּ בָאָרֶץ אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם לְרִשְׁתָּהּ בני ישראל יקיימו את התורה בארץ ישראל: (כח) וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם על בני ישראל לקיים את מצוות התורה שאני מצווה אותם, לֹא תָסֻרוּ אל תסטו מדברי התורה,[28] יָמִין וּשְׂמֹאל (אל תסטו מדברי התורה) לא לימין ולא לשמאל, כלומר: אל תסטו מדברי התורה בכלל: (כט) בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם תֵּלֵכוּ אתם תלכו בדרך שה' ציווה אתכם, לְמַעַן תִּחְיוּן וְטוֹב לָכֶם כדי שיתקיימו הברכות שה' ייעד לכם, וְהַאֲרַכְתֶּם יָמִים בָּאָרֶץ אֲשֶׁר תִּירָשׁוּן (וכך) תזכו לאריכות ימים בארץ ישראל:

 

[1] א"ע.

[2] רש"י וא"ע בפירושו הראשון. בפירושו השני כותב א"ע שה' לא כרת את הברית עם אבות הניצבים שהיו במצרים, אלא עם רבים מהעומדים לפני משה בשנת הארבעים שכן שמעו את הברית בהר סיני.

[3] אונקלוס.

[4] רש"י. ספורנו: שמעתם את ה' כשהייתם בהכרה מלאה ולא בחלום.

[5] רש"י ורשב"ם.

[6] רש"י בפירושו הראשון ובפירושו השני: כל זמן שה' קיים. רשב"ם: אפ' אם מאמינים בה'.

[7] אונקלוס.

[8] דעת מקרא.

[9] דעת מקרא.

[10] אונקלוס.

[11] אונקלוס.

[12] עפ"י הגמ' בשבועות.

[13] אונקלוס.

[14] רש"י. א"ע ורשב"ם: בהר סיני.

[15] רש"י.

[16] רש"י.

[17] אונקלוס.

[18] אונקלוס. א"ע: "למען ייטב לך" – עוה"ב.

[19] אונקלוס.

[20] אונקלוס.

[21] רש"י בפירושו השני וכן א"ע. בפירושו הראשון: הקול לא גבר ולא נחלש אלא נשאר כפי שהיה, מה שאדם אינו יכול לעשות. רמב"ן מקשה עליו, שהרי ראינו שכתוב שקול השופר הולך וחזק מאוד, ומחלק לפי רש"י בין עיקר הקול לבין קול השופר, ובסופו מפרש שלא נמנע, ה' לא הפסיק לדבר עד שסיים את כל הדברות. על דרך האמת פירש שהעם השיג קול אחד אך היו קולות הרבה יותר גדולים שהיו שם שהעם לא השיג.

[22] א"ע.

[23] אונקלוס.

[24] רש"י: התשתם כוחי כנקבה, היות ולא רצו לשמוע את דברי ה' ישירות ממנו.

[25] אונקלוס.

[26] עפ"י רמב"ן.

[27] אונקלוס.

[28] אונקלוס.