שאלות ותשובות למורים על מלכים א'
ב"ה
דוד המלך הזדקן בזמנו – כלומר הזקנה לא קפצה עליו.
שלמרות שהיו מכסים אותו בבגדים ועדיין היה קר לו.
שיחפשו נערה בתולה שתחמם אותו.
אברהם (בראשית כד,א) , יהושע (יהושע יג,א).
אבישג, שונם.
חגית.
יואב בן צרויה ואביתר הכהן.
הנביא בסוף ספר שמואל מונה אותם.
דוד המלך כשהעלה את הארון לעיר דוד.
אצל אבן הזוחלת.
עין רוגל.
כל אחיו (חוץ משלמה), אנשי יהודה עבדי דוד.
נתן, בניהו, שמעי, גיבורי דוד.
נתן הציע לבת שבע ליידע את דוד על עניין המרד. הצעתו הייתה שבת שבע תבוא לדוד ותספר לו את הדברים ולאחר מכן ייכנס נתן אל דוד כאילו ללא שתיאם את הדברים ויאמר גם הוא את עניין מרדו של אדוניה.
כופפה את ראשה והשתחוותה.
אביתר ויואב. הם אינם מוזכרים בפסוק ט' משום שהם היו חלק פעיל במרד ולא השתתפו רק בטקס ההכתרה.
משום שכך הוא נשבע לבת שבע.
אם יאמר לעם ישראל ששלמה הוא זה שימלוך אחריו.
השתחווה.
יצאה משם.
האם הוא ציווה שאדוניה ימלוך אחריו.
שהיה צריך להודיע לו לפני כן.
לפי בת שבע היה כאן הפרה של שבועה בעוד לפי נתן אין פסול במקרה עצמו אלא היה צריך רק להודיע.
דוד נשבע בשם ה' שהוא ימליך את שלמה עוד באותו היום, ולא יחכה להמליך את שלמה לאחר מותו.
לקרוא לבת שבע.
יהי רצון שאתה אדוני המלך תזכה לחיות בעולם הבא.
כרתי ופלתי.
את שמן המשחה.
מהאוהל בעיר דוד שם הניח דוד המלך את ארון הברית.
נתן שמן בין ריסי עיניו.
כאילו שהארץ בקעה מתחתם.
הוא בדיוק סיים לאכול.
כאשר יואב עדיין היה באמצע לדבר.
משום שהוא בן איש חיל.
הוא היה אחד משני המרגלים שהשאיר דוד כאשר ברח מאבשלום בנו.
שקול השופר ששמע הגיע מטקס המלכת שלמה.
העם בירך את דוד שה' יגדל את כסא שלמה מכסאו.
תגובת דוד הייתה שהוא השתחווה כשהיה על המיטה וכן בירך את ה' שראה את בנו מולך אחריו.
יעקב אבינו.
אדוניה – ברח לאחוז בקרנות המזבח. האנשים שהיו איתו ברחו לבתיהם.
משום שחשב ששלמה לא יהרוג אותו שם, שהרי שלמה לא ירצה לחלל את המשכן.
אדוניה רצה ששלמה יישבע לו שלא יהרוג אותו. שלמה אמר שאם אדוניה יהיה בן חיל ויקיים את מה שה' ציווה ואת מה שהמלך יצווה – אפילו לא תיפול שערה אחת מראשו. אולם, אם הוא יחטא אפילו בחטא קטן – הוא יתחייב מיתה.
משום שאדוניה חשב בתחילה ששלמה מתכוון שהוא ישרת אותו לפניו.
מלכים א פרק א
|
שיקיים את מצוות ה'.
על ידי קיום מצוות ה', אדם לומד גם חכמה ותבונה.
הם ימשיכו להיות מלכים על ישראל ולא תיכרת מלכותם.
אבנר בן נר ועמשא בן יתר – היו שרי צבא.
משום שהוא חשב אותם לאויבי דוד.
לעשות כחכמתו למצוא תירוץ להרוג את יואב ולוודא שהוא לא ימות בדרך טבעית.
שהם יהיו מאוכלי שולחנו ומקורבים למלכות, משום שברזילי עשה חסד עם דוד כאשר ברח מאבשלום.
יאיר ויפתח.
בחורים.
הוא קילל את דוד במקום שנקרא "מחניים".
משום ששמעי ביקש ממנו סליחה בשעה שהוא עבר את הירדן.
למצוא עילה להורגו. דוד בטוח ששלמה יצליח בכך כיוון ששלמה הוא איש חכם.
בעיר דוד.
על כל ישראל – שלושים ושלש שנה. על יהודה – שבע שנים. סך הכל מלך דוד ארבעים שנה.
"ותכן מלכותו מאוד".
האם מטרת בואך לפניי היא למטרת שלום?
הדבר היה מאת ה'.
שתלך ותבקש ששלמה ייתן לו להתחתן עם אביש השונמית.
אדוניה רצה למלוך והוא ישיג זאת על ידי שיתחתן עם אבישג אשת המלך – דבר שאסור להדיוט.
לימינו.
שלא יסרב לבקשתה.
שלמה אמר לבת שבע שאם היא מבקשת שהוא ייתן לאדוניה את אבישג, היא יכולה גם לבקש את המלכות לאדוניה.
אביתר הכהן לכהונה גדולה. יואב בן צרויה להיות ממונה על הצבא.
כיוון שהוא גדול משלמה.
שאדוניה התחייב מיתה בשבועה זו. משום שאדוניה מרד במלכות על ידי הבקשה.
אותו יום.
בניה בן יהוידע. בניה הכה אותו מכת מוות וכתוצאה ממכה זו מת אדוניה.
מוות. משום שהשתתף במרד בו.
לברוח לענתות.
משום שהוא נשא את ארון ה' לפני דוד ושהוא הצטער בצער של דוד.
כדי לקיים את העונש על בית עלי שצאצאיו לא ישמשו ככהנים.
בכך שאדוניה נהרג ואביתר גורש מלהיות כהן.
ברח למשכן והחזיק שם בקרנות המזבח. כיוון שחשב ששם שלמה לא יהרוג אותו.
אדוניה ברח לאחר ששלמה הומלך למלך.
ציווה את בניה להרוג אותו.
משום שהוא חשב ששלמה ציווה אותו (את בניה) להוציא את יואב מהמשכן בערמה ולא להרוג את יואב בתוך המשכן.
יואב סירב לצאת מהמשכן ואמר שהוא ימות בתוך המשכן עצמו.
שלח לשלמה את תשובתו של יואב.
בכך שבניה יהרוג את יואב, תוסר האחריות להריגת אנשים זכאים משלמה ומבית אביו.
אנשים צדיקים ממנו.
שחטא הריגת עמשא ואבנר יהיה נתון על צאצאיו של יואב לעולם וזאת בניגוד לצאצאיו של דוד שה' יחזק את ממלכתם.
במדבר.
בניה היה ממונה על הצבא במקום יואב.
צדוק היה כהן גדול במקום אביתר.
לבנות לו בית ולא לצאת משם.
מוות.
למצוא עילה להרוג אותו.
נחל קדרון.
טוב הדבר.
שלוש שנים.
משום ששני עבדים שלו ברחו אל אכיש מלך גת והוא הלך אחריהם לתופסם.
ה' גרם לכך שהוא ייענש על הרע שעשה לדוד אביו.
בניה.
על ידי הריגת כל האנשים שהוזכרו בפרק: אדוניה, יואב ושמעי, העם לא ערער יותר על המלכות.
גייר אותה.
עד ששלמה סיים לבנות את בית המקדש, ביתו ואת חומת ירושלים.
המשכן.
כארבעים עד מלכות שלמה ובסך הכל כארבעים ושבע. המשכן היה בגבעון לאחר ששאול החריב את נוב בסוף מלכותו, ואז עבר המשכן לגבעון.
דוד הקריב בגבעון בעוד העם הקריב על במות קטנות שהיו בכל עיר משום שעדיין לא נבנה בית המקדש.
בכך ששלמה הקריב גם בבמות.
אלף.
שיבקש כל דבר ויינתן לו.
שייתן לו חכמה כדי לשפוט את עם ישראל.
מכיוון שרק אדם שיש לו יראת שמים יבקש דבר כזה.
שה' ייתן לו גם חכמה וגם את מה שלא שאל – עושר והכנעת אויבים.
אריכות ימים.
היו שתי נשים שילדו בבית אחד. בנה של אחת הנשים מת וכל אחת מהנשים טענה שבנה הוא החי ושהבן של השני מת.
משום שלא היה איש איתן בבית.
הוא ציווה להביא חרב כדי לחתוך את הילד לשניים. האם האמיתית ריחמה על בנה והסכימה להעביר אותו לאישה השנייה ואילו האם המדומה העדיפה לחתוך את הילד.
משום שהם ראו על ידי המשפט עם שתי הנשים ששלמה יודע להבחין מה יש בליבו של כל אדם.
משפט שתי הנשים.
שנים עשר.
לכלכל את שלמה.
חודש אחד בשנה.
בן אבינדב התחתן עם טפת.
אחימעץ התחתן עם בשמת.
תפקידו היה להיות אחראי על כל הנציבים. שמו היה עזריה בן נתן.
אכלים ושותים ושמחים.
מזרח – נהר פרת.
מערב – ארץ פלשתים.
דרום – ארץ מצרים.
מנחה ומס.
סולת – שליש – שלושים כר.
קמח – שני שליש – שישים כר.
משום שהוא היה מושל על שטח גדול ומשום כך אנשים רבים היו באים אליו.
שכל אחד היה יכול לשבת מתחת לעץ הגפן או התאנה ללא חשש שיתקיפו אותו.
את שלמה ואת כל מי שישב על שולחנו ואת הבהמות שלו.
סוסים ורכש. היו מביאים להם תבן ושעורים.
למקומות שבהם היו בעלי החיים.
שהיה לו חכמה כחול אשר על שפת הים.
בני קדם – חכמת המזלות.
מצרים – חכמת הטבע.
איתן האזרחי, הימן, כלכל ודרדר. הם היו אנשים חכמים אך שלמה היה חכם יותר מהם.
3,000 משלים. 15,000 שירים.
טבע העצים. טבע בעלי החיים.
המלכים היו מגיעים לשמוע את דברי חכמתו של שלמה והיו מפיצים את דברי החכמה לנתיניהם.
צור.
את עבדיו. משום שכך היה מנהג המלכים לשלוח שליחים שידברו עם המלכים דברי שלום.
כיוון שהיה ביחסי ידידות עם דוד והוא רצה להמשיך יחסי ידידות אלה.
דוד היה עסוק במלחמות ולא היה לו פנאי לכך. רק עכשיו, לאחר שה' הניח לשלמה מכל האויבים של דוד, ניתן להתחיל לבנות את בית המקדש.
בנו שימלוך תחתיו.
בכריתת עצי ארז.
עבדיו של שלמה.
ככל אשר ייתן.
משום שאין בישראל מישהו שיודע לכרות את עצים האלה כמו שעבדיו של חירם יודעים.
שמחה.
בָּרוּךְ יְקֹוָק הַיּוֹם אֲשֶׁר נָתַן לְדָוִד בֵּן חָכָם עַל הָעָם הָרָב הַזֶּה.
שהוא יעשה ככל מה שביקש.
בכך שאמר שעבדיו יכרתו גם עצי ברושים ולא רק עצי ארזים.
יקשרו אותם זו לזו ויפליגו איתן בים וכך יובילו אותן לארץ ישראל.
ששלמה יפרנס ויכלכל אותו.
עשרים אלף כר חיטים. עשרים כר שמן כתית.
בשמן למנורה שבבית המקדש.
כיוון ששלמה היה חכם מאוד.
שלושים אלף.
חודש היו עובדים בלבנון ושני חודשים היו נשארים בביתם.
ג. מי היה ממונה לגייס את האנשים שהועלו למס?
אדנירם.
שבעים אלף סבלים ושמונים אלף חוצבי אבנים.
שלושת אלפים שלוש מאות.
אבנים גדולות וכבדות.
21) מיהם שלושת קבוצות האנשים שסיתתו את האבנים לבית המקדש?
בוני שלמה, בוני חירם והגבלים.
480 שנה.
בשנה הרביעית.
בחודש אייר. חודש זה נקרא בלשון חודש זיו והחודש השני.
אורך – שישים אמה.
רוחב – עשרים אמה.
גובה – שלושים אמה.
אורך האולם – עשרים אמה.
רוחב האולם – עשר אמה.
גובה – מאה ועשרים אמה.
האולם היה מחובר לבניין המרכזי על ידי שהפכו את האורך והורחב כל שהרוחב היה המשך של בית המקדש (עשר אמות) והאורך היה מונח לרוחב בית המקדש.
שבעים אמה.
חלוני שקופים – כשהפקק לא היה עליהם והיה ניתן לראות דרכם.
אטומים – כשהפקק כיסה אותם ולכן לא היה ניתן לראות דרכם.
היציעים היו חדרים שהקיפו את בית המקדש ושימשו לאיחסון.
היציעים הקיפו את ההיכל וקדש הקדשים. הם לא הקיפו את האולם.
הצלעות הם הקירות שהיו מקבילים לקיר בית המקדש כך שהחלל ביניהם מיצר את היציעים.
שלש.
התחתונה – חמש אמות. האמצעית – שש אמות. העליונה – שבע אמות.
הסיבה שהיה שוני היא ששלמה המלך בנה את הקיר של בית המקדש בצורה מדורגת כדי שיהיה אפשר להניח עליה תקרה (שתשמש לרצפה לקומה שמעל) ללא קדיחה בקיר ביהמ"ק.
מגרעות.
בית המקדש נבנה מאבנים שלמות משום ששלמה המלך לא קדח חורים בהם. זוהי גם הסיבה ששלמה המלך לא קדח בקיר של בית המקדש ובמקום זאת עשה בו מגרעות.
אל היציע האמצעי שהיה האמצעי הן מבחינת השורות והן מבחינת העמודות. בצד הצפוני.
על ידי בלולים נוספים שהובילו מהיציעים האמצעיים ליציעים העליונים.
מדרגות שעלו בצורה לוליינית.
ליציעים שבקומה התחתונה. היו נכנסים על ידי פתח שהיה שם.
גבים – כיפה גדולה שהייתה באמצע התקרה בחלק העליון.
שדרות ארזים – מתחת לכיפה.
הייתה בליטה בקיר בית המקדש (על ידי ששלמה בנה את הקיר בצורה מדורגת – המגרעות) וכך יכול היה שלמה להניח את התקרה על גבי בליטה זו. החיבור לצלעות נעשה על ידי קדיחה בקיר והנחת מוטות ברזל.
שה' ישרה את שכינתו בבית המקדש אם שלמה ישמור את מצוות ה'.
בלוחות ארזים.
קירות ההיכל.
עצי ברושים.
קדש הקדשים.
שלמה בנה את החלק הפנימי יותר מהדביר, מהמחיצה שהייתה בין ההיכל למה שמאחורי הדביר, לקדש הקדשים.
ההיכל – ארבעים אמה. קדש הקדשים – עשרים אמה.
דמויות של חיות ובהמות. פרחים פתוחים.
המחיצה שחצצה בין קדש הקדשים להיכל. הדביר צופה בזהב טהור.
לשם הכנסת ארון הברית לשם.
על מזבח הקטורת.
שלמה ציפה את מזבח הזהב בעצי ארז נוספים כדי להגדיל את מזבח הקטורת שעשה שלמה. הצורך בציפוי זה היה כדי להגדיל את מזבח הקטורת.
בזהב.
זהב. שלושת השכבות: אבן, עץ וזהב.
תקרת קודש הקדשים הייתה נמוכה יותר בעשר אמות מגובה שאר תקרת בית המקדש ולכן שלמה עשה רתוקות שיסתירו את החלל שהיה מעל לקדש הקדשים.
הרתוקות הם שרשרות זהב שירדו מתקרת בית המקדש וכיסו את החלל שנוצר בין תקרת קדש הקדשים לתקרת בית המקדש.
על גבי רתוקות הזהב היו מודבקים טסי זהב וכך הם כיסו את הרווחים שהיו בין הרתוקות.
השכבה הכי חיצונית – תקרת גבים – הכיפה הגדולה.
השכבה למטה ממנה – שדרות ארזים.
השכבה למטה ממנה והפנימי – ציפוי זהב.
עצי זית.
עשר אמות.
חמש אמות.
ששני הכרובים שעשה שלמה היו זהים זה לזה.
בתוך קודש הקדשים.
החיצוניות – בקיר בית המקדש. הפנימיות – בכנף של הכרוב השני.
הם פרסו את כנפיהם מעצמם.
כרובים, עצי צמר ופרחים מלבלבים. בהיכל היו כל סוגי הבליטות ואילו בקדש הקדשים לא בטוח שהיו בליטות של עצי תמר וכרובים ואולם בקדש הקדשים היו בליטות של חיות ובהמות מה שלא היה בקודש.
שלמה ציפה בזהב. היו שתי שכבות של רצפה: עצי ברוש וזהב..
מעצי זית.
הם היו מחומשות ולא מרובעות.
כרובים, עצי תמר ופרחים מלבלבים.
הוא שטח אותם באופן שהם בלטו יחד עם הבליטות שהיו על הדלתות.
משום שהיה צורך שהם יוכלו לצפות את הבליטות שהיו על הדלתות.
מעצי זית.
רבועות.
משקופי דלתות ההיכל היו מרובעות בעוד שמשקופי דלתות הדביר היו מחומשות.
באופן שהיו צירים במרכז הדלת כך שהיה ניתן לקפל אותם מעין אקורדיון.
כרובים, עצי תמר ופרחים מלבלבים.
שלש טורים של אבני גזית וטור אחד של עצים.
מהשנה הרביעית למלכותו בחודש השני ועד לשנה האחת עשרה למלכותו בחודש השמיני.
שבע וחצי.
בחודש השמיני, ירח בול משום שבחודש זה התחיל לרדת המבול לעולם.
קירות קדש הקדשים – חיות ופרחים מלבלבים.
קירות ההיכל – כרובים, עצי תמר ופרחים מלבלבים.
דלתות ההיכל – כרובים, עצי תמר ופרחים מלבלבים.
דלתות הדביר – כרובים, עצי תמר ופרחים מלבלבים.
קירות קדש הקדשים.
הדביר.
יסודות בית המקדש.
שלושת טורי הגזית של קירות בית המקדש.
שלמה שנה את ביתו במשך אחת עשרה שנים. לקח לו ארבע שנים יותר לבנות את ביתו מלבנות את בית המקדש.
אורך – מאה אמה.
רוחב – חמישים אמה.
גובה – שלושים אמה.
על ארבעה קורות ארזים.
לחבר את קורות הארזים.
בחצר בית המקדש שהיה מוקף גדר שהיה עשוי משלשה טורים של כרותות ארזים.
שלושה חללים. שלושים אמה כל חלל.
שתיים וחצי אמות.
הפעולה המתוארת היא חיפוי התקרה של קורות הארזים. לאחר פעולה זו, הייתה קומה עליונה (מעל לספון בארז) וקומה תחתונה (מתחת לספון בארז).
ארבעים וחמישה חדרים. הם היו מחולקים לשלשה טורים. בכל חדר היו חמישה עשר חדרים.
בסך הכל היו שמונה עשר חלונות. הקומה הייתה מחולקת לשלושה טורים גם כן, בכל טור היו שלושה חלונות מכל צד. החלונות עמדו בדיוק זה מול זה.
הפתחים והחלונות היו עגולים ולא בצורה של קשת כפי שהיה נהוג בימיהם.
היו ארבעה פתחים. בכל טור כרותת ארזים היה פתח אחד.
לפני בית יער הלבנון בצמוד אליו.
אורך – חמישים אמה.
רוחב – שלושים אמה.
מידותיו היו כמו אולם העמודים ובית יער הלבנון מחוברים יחד – מאה שלושים אמה אורך ושלושים אמה רוחב.
תקרת האולם הייתה מחופה (כמעין פרגולה).
שלושה. בית יער הלבנון, אולם העמודים והאולם הנוסף.
משום ששם היה יושב שלמה לשפוט את העם.
אולם הכסא.
בלוחות עצי ארז.
לאולם המשפט.
שהבית היה מנותק מבית יער הלבנון.
מאה שלושים אמות אורך, שלושים אמות רוחב.
מאה ושלושים אמות אורך, שלושים אמות רוחב.
בית יער הלבנון שבצמוד אליו היה אולם העמודים – עצי ארז.
אולם נוסף – עצי ארז.
אולם המשפט – אבני גזית.
בית שלמה – אבני גזית.
בית בת פרעה – אבני גזית.
מגרה.
כאשר יואב כבש את רבת עמון, דוד הגיע והרג את אנשי העיר בכמה כלים שאחד מהם היה מגרה.
הצד הפנימי והחיצוני.
מהקרקע ועד הקורה ששימשה לתקרה.
הבניינים שהגיעו עד לבית המקדש.
עשר אמות ושמונה אמות.
להניח על האבנים ששימשו ליסודות.
יסודות בית המקדש.
שלושת טורי הגזית של קירות בית המקדש.
עצי ארזים.
שלושה טורים של אבני גזית וטור אחד של ארזים.
שלשה טורים של אבני גזית וטור אחד של ארזים.
לצורך יסודות בית המקדש.
לצורך שלושת טורי הגזית של קירות החצר הפנימית של בית המקדש.
לצורך החומה שהקיפה את החצר הגדולה של בית המקדש.
לצורך האולם של בית המקדש.
תקרת בית המקדש.
הקירות של בית המקדש.
בית יער הלבנון.
האולם הנוסף שבנה שלמה.
הרצפה שהובילה מבית יער הלבנון לאולם המשפט.
טור עצי הארז שהיה בקיר החצר הפנימית של בית המקדש.
טור עצי הארז שהיה בחומה שהקיפה את החצר הגדולה של בית המקדש.
טור עצי הארז שהיה באולם בית המקדש.
דלתות ההיכל.
דלתות הדביר.
הכרובים.
צור.
נפתלי.
היה איש צורי.
היה חורש נחושת.
הוא מת.
מאביו.
נחושת.
גובה – שמונה עשרה אמה.
היקף – שתים עשרה אמה.
קוטר – ארבע אמות.
הימני – יכין, היה בצד הדרומי.
השמאלי – בועז, היה בצד הצפוני.
בתוך האולם.
הכותרות היו עיגולי נחושת שהונחו מעל ליכין ובועז.
חמש אמות.
מעשה שבכה – צורה של רשת.
הגדילים הם מעין שרשראות שהיו תלויים על שתי האמות העליונות של הכותרות.
כל כותרת הייתה עשויה משבעה כותרות שהיו אחת בתוך השנייה.
התחתונה – ארבע אמות.
העליונה – אמה אחת.
השיא הגובה של הכותרת התחתונה.
מעשה שבכה.
לכסות את החלק התחתון של הכותרת.
שניים.
משום שהרימונים היו גדולים יותר מהשרשראות ולכן נוצרו רווחים שכוסו על ידי הטור השני של הרימונים.
200.
יציקת נחושת.
קוטר – עשר אמות.
גובה – חמש אמות.
היקף – שלושים אמה.
החלק העגול היה גבוה שתי אמות.
החלק המרובע היה גבוה שלש אמות.
היו מצוירים על שניהם ציורים של בקר.
ביציקה.
שנים עשר פרים.
שלש פרים פנו לכל אחד מארבעת הכיוונים (צפון, דרום, מזרח ומערב).
אחוריהם היו לכיוון הפנימי וראשיהם היו לכיוון שהם פנו.
טפח.
כמו כוס. בקצה העליון שלו היה מקום דק יותר.
פרחי שושנה.
אלפיים בת.
על הים. בקודש הקדשים.
המכונות, העגלות והכיורים.
יציקת נחושת.
ארבע אמות אורך ורוחב. גובה – שלש אמות.
המסגרות הם קנים עגולים שיצרו צורת ריבוע. באמצע הקנים העגולים שיצרו את המסגרות, היו עוד מסגרות ביניים, שלוש לוחות קטנים שירדו למטה מהמסגרות.
אריות, בקר וכרובים.
על החלק העליון היו מצוירים אריות בקר וכרובים בעוד שעל החלק התחתון היו מצוירים רק אריות ובקר.
חלקי נחושת קטנים.
הם היו בזוויות העגלה ותפקידם היה לתמוך בכיורים.
הכינו את הכתפות על ידי יציקת נחושת. חיזקו את הכתפות על ידי לוחות שעברו ביניהם.
החלק העליון והעגול – היה בגובה חצי אמה. חלק זה נקרא כותרת המכונה.
החלק התחתון והמרובע – היה בגובה אמה.
פי הכותרת הייתה מעין חור שהיה באמצע החלק העגול שלה.
החור שהיה על הכותרת של המכונה היה מחוזק בשפתיים עבות כדי שיהיה ניתן להכניס לשם את הכיור.
כדי שיוכל להיכנס לתוך המסגרות.
ציורים – לא כתוב מה היה מצוייר אך כנראה שמדובר בציורים של אריות וכרובים).
היו ארבעה גלגלים וכל גלגל היה מחובר על ידי סרני הנחושת.
השלבים היו מעל לגלגלי המכונה ומשום שגלגלי המכונה היו על גבי הקרקע, כל שאר חלקי המכונה היו מעל לקרקע ומעל לגלגלים.
ידות האופנים הם הקנים עליהם הלבישו את הגלגלים. שמם הנוסף הוא סרני הנחושת.
שלש אמות.
ביציקת נחושת.
ידותם – הקנים שעל ידיהם חוברו הגלגלים למכונה.
גביהם – העיגול שמקיף את החור שדרכם היו נכנסים הידות.
חישוקיהם – קנים שיצאו מהגלגל הפנימי לגלגל החיצוני.
חישוריהם – החלק שהיה מתחכך בקרקע.
לשם תמיכה בכיור.
ביציקת נחושת.
מהעגלה – מקני העגלה – יצאו כתפות.
על החלק המרובע היו כתפות.
על החלק העגול היו כתפות.
הלוחות הם לוחות שחיברו את הידות, את הכתפות הקטנות שיצאו מהכותרת.
כרובים, אריות ותמרים. ציורים אלה צוירו ללא שהיה רווח ביניהם.
על הקנים שיצאו כלפי מעלה מהעגלות.
על קירות בית המקדש, על דלתות קדש הקדשים, על דלתות ההיכל, על המסגרות שבין השלבים, על הלוחות שחיברו את הכתפות שהיו על הכותרת ועל הקנים שיצאו מהעגלה כלפי מעלה.
המסגרות אשר בין השלבים.
על קירות בית המקדש.
על דלתות קדש הקדשים.
על דלתות ההיכל.
קירות בית המקדש.
דלתות קדש הקדשים.
דלתות ההיכל.
הלוחות שהיו בין הכתפות שעל הכותרת.
המכונות הוצבו בצד הדרומי של בית המקדש. חמש מימין הכיור שעשה משה רבינו וחמש משמאלו. הים הונח בצד הדרומי והיה משוך מעט מזרחית.
כיורות – סירות – דישון המזבח.
מזרקות – כלים לקיבול הדם.
יעים – איתם היו גורפים את דשן המזבח לתוך הכיורות - סירות.
בכיכר הירדן שהיה בין צרתן לסוכות.
במעבר הירדן בשעת הכניסה לארץ.
לגבי הנציבים של שלמה.
משום שהיה כל כך הרבה נחושת שלא היה ניתן לשקול אותו.
מזבח הזהב.
שולחן.
מנורות.
סיפות ומזמרות (כלי נגינה).
מזרקות לקבלת הדם.
כפות – לבזיכי הלבונה.
מחתות.
מפתחות לבית המקדש.
שלמה הניח את קדשי אביו באוצרות בית ה' משום שלא השתמש בהם משום שרצה לבנות את בית המקדש בעצמו.
מלכים א' פרקים ו' – ז':
|
כדי להעלות את ארון הברית מעיר דוד.
בחודש תשרי לפני חג הסוכות.
אחד עשר חודשים.
ירח האיתנים.
הכהנים נשאו את הארון מעיר דוד לירושלים.
ציון.
אוהל מועד.
כלי הקודש שהיו באוהל מועד.
גנזו אותם.
הקריבו קרבנות.
לא יספר מרוב.
מתחת לכנפי הכרובים.
המוטות שבהם נשאו את הארון (הארון נשא את נושאיו).
הכרובים.
בפרוכת שהייתה תלויה על פתח קדש הקדשים.
עד שיאשיהו גנז את הארון.
הלוחות.
בית המקדש התמלא בעשן.
הכהנים לא היו יכולים לשרת משום שהם לא היו יכולים לראות שום דבר בגלל השראת השכינה.
הקב"ה רוצה להשרות את שכינתו על ידי עמוד הענן.
מרגע השראת השכינה אסור להקריב יותר קרבנות בבמות.
בירך את העם.
לא כתוב תוכנו.
עמד משום שאסור לשבת בבית המקדש.
שהקב"ה קיים את מה שהבטיח לדוד אביו.
לנתן – מאז יציאת מצרים לא בחרתי במקום להשראת שכינתי.
לדוד – היה זה דבר טוב שרצית לבנות את בית המקדש, אלא שלא אתה תבנה את בית המקדש ורק בנך יבנה אותו.
כדי להראות שהקב"ה קיים את הבטחתו לדוד.
לפני מזבח הנחושת.
נשא כפיו אל השמים.
כרע על ברכיו.
שאם ישמרו בניו את דרך ה' – צאצאיו ימשיכו למלוך.
הוא אמר שגם השמים לא יכלכלו אותו, קל וחומר שבניין שנמצא על הארץ.
שרצונו של ה' יהיה מופנה כלפי בית המקדש ושה' יגן על ביהמ"ק.
שלמה ביקש שגם אם החזרה בתשובה של עם ישראל תהיה רק כדי שהקב"ה יענה לתפילתם, הקב"ה עדיין יקבל את התפילה.
משום שעל ידי מילוי בקשתם – יידעו הגויים על גדולתו של ה'.
אם ייצאו למלחמה.
אם יגלו מארצם.
כשם שבזיקוק הזהב בכור הברזל – מוציאים את הפסולת מתוך הזהב, כך עם ישראל הופרש מהעבודה הזרה.
קם מהכריעה על ברכיו והפסיק לפרוס כפיו אל ה'.
בירך את עם ישראל.
ברוך ה' שלא חיסר דבר מכל מה שאמר.
יהי רצון ששכינתו של ה' תהיה אתכם כפי שהיה עם דור המדבר.
על ידי שה' ישמע את תפילתם, כל עמי הארץ יידעו שה' הוא האלוקים.
אם יהיה לבבם שלם עם ה'.
120,000 צאן.
22,000 בקר.
שלמה קידש את רצפת העזרה כדי שיהיה ניתן להקריב גם עליו קרבנות משום שהמזבח היה קטן מידי מלהכיל את כל הקרבנות.
לבא חמת עד נחל מצרים.
ארבעה עשר ימים – שבעה ימים של חנוכת בית המקדש ושבעה ימים של חג הסוכות.
בשמיני עצרת.
בירך אותו.
שהקב"ה נתן לבנו של דוד לבנות את בית המקדש ובכך קיים את הבטחתו.
שהקב"ה השרה את שכינתו בבית המקדש.
ביתו, בית המקדש ואת כל מה שרצה לבנות.
ה' אמר לשלמה שהוא קיבל את תפילתו, ואם עם ישראל יקיים את מצוות ה' הבית הזה יהיה מקום לגילוי השכינה. אם שלמה ובניו לא יקיימו את מצוות ה', עם ישראל יוכחד.
בית המקדש.
שבית המקדש שפעם היה עליון, יהפוך להיות במצב חמור יותר.
שהחורבן נעשה בגלל שעם ישראל לא שמע את מצוות ה'.
חירם נתן לשלמה עצי ארזים, עצי ברוש וזהב כפי מה שרצה.
שלמה נתן לחירם עשרים ערים בארץ הגליל.
ככל מה שרצה שלמה.
משום שלא היו פוריים לעבודת הקרקע.
ארץ כבול, כדי להראות שהערים האלה לא היו ראויים להוצאת פירות כאילו היו כבולים בכבלי ברזל.
מאה ועשרים.
שרף אותה.
פרעה נתן את העיר לביתו לנדוניה.
האנשים שנשארו משבעת העמים שבני ישראל לא היו יכולים לכבשם.
בני ישראל.
האנשים שהיו ממונים על העוסקים במלאכה. היו 3300 ניצבים.
שרי הניצבים הם אלה שהיו ממונים על הניצבים. היו 550 שרי ניצבים.
המילוא הוא שטח ריק שהשאיר דוד המלך על מנת שיהיה מקום לעולי הרגלים בירושלים להתאסף שם.
מיד לאחר שבת פרעה נכנסה לביתה בעיר דוד.
משום שהוא בנה שם בתים לעבדים ושפחות של בת פרעה.
בשלושת הרגלים.
בעציון גבר.
עבדי חירם ועבדי שלמה.
לאופיר, כדי להביא משם זהב.
420 ככרות זהב.
שחכמתו מאת ה'.
כדי לשאול את שלמה חידות וכך לברר את חכמתו.
עושר.
"וזכרת את ה' אלוקיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל".
בשמים.
זהב.
אבנים יקרות.
כן.
ביתו שבנה.
המאכלים שאכל שלמה – שהיו מאוזנים מבחינה בריאותית.
שלכל אחד מעבדיו של שלמה היה מקום מיוחד.
שלכל אחד ממשרתיו של שלמה היה לבוש מיוחד.
סוגים שונים של משקאות שהיו לשלמה.
המדרגה המיוחדת שעשה שלמה מעצי האלמוגים מביתו לבית המקדש.
שלא נאמר לה אפילו חצי מהחכמה של שלמה.
העם והמשרתים שלו.
משום שהוא מינה על עם ישראל מלך חכם כשלמה.
משום שהקב"ה אוהב את עם ישראל.
120 ככרות זהב.
הרבה מאוד בשמים.
אבנים יקרות.
לֹא בָא כַבֹּשֶׂם הַהוּא עוֹד לָרֹב.
עצי אלמוגים.
אבנים יקרות.
מדרגה – עלייה – לבית המקדש.
כלי נגינה לבית המקדש.
כמות עצי האלמוגים.
גודל עצי האלמוגים.
את כל התשובות שהיא רצתה.
מתנות.
666 כיכרות זהב.
שלמה הכין את כלי הנשק מזהב מובחר. בדרך כלל היו מכינים את כלי הנשק ממתכת וכאן הכין אותם שלמה מזהב.
מאתיים.
שש מאות.
שלש מאות.
שלש מאות.
בבית יער הלבנון.
משן פיל – שנהב. היה מצופה בזהב.
שש.
עיגול.
משענות לידיים. לידם היו שני אריות.
היו שנים עשר אריות. הם היו על המדרגות של הכסא.
זהב מובחר.
הנביא רצה להסביר מדוע שלמה לא הכין את הכלים מכסף אלא מזהב.
האוניה שלו הייתה הולכת לתרשיש ומביאה משם כסף.
פעם בשלש שנים.
כסף.
זהב.
שנהבים.
תוכים.
קופים.
כדי לשמוע את דברי חכמתו.
אלף וארבע מאות (1400).
שנים עשר אלף (12,000).
חלק אחד בערי הרכב שהיו מיועדים לכך. חלק אחר הניח איתו בירושלים.
נתן את הכסף כאבנים ואת הארזים כשקמים.
השפלה.
מצרים – שש מאות כסף מרכבה, מאה וחמישים הסוס.
קוה – לפי מחיר שקבעו.
ארם וחת.
נשים נכריות.
בת פרעה.
מואב, עמון, אדום, צידון וחת.
שמא יטו את עם ישראל אחרי העבודה הזרה.
700 נשים. 300 פילגשים. בסך הכל היו לו אלף נשים.
נשיו כאילו היטו את לבבו לעבוד עבודה זרה.
עשתורת – הע"ז של צידון.
מלכם – הע"ז של מואב.
כמוש – העבודה הזרה של מואב.
מלכם – העבודה הזרה של עמון.
הבמות נבנו בהר הזיתים.
שלמה התנבא פעמיים ולכן הקב"ה כעס עליו יותר.
בגבעון לאחר שהתחיל למלוך.
בירושלים לאחר בניין בית המקדש.
ה' יקרע ממנו את המלוכה.
לאחר מותו של שלמה בימי בנו. בזכות דוד אביו קריעת הממלכה לא תיעשה בימיו.
למען דוד אביו.
למען ירושלים.
שבט אחד.
בגלל שבניין העיר ירושלים היה מפעל חייו של דוד המלך וצאצאיו ישקיעו בכך את כוחם.
הוא היה שטן של שלמה – ה' הקים אותו להציק לשלמה.
הוא ברח משום שיואב עלה להתקיף את אדום והשמיד את העם האדומי. הוא ברח למצרים.
הוא ברח יחד עם עבדי אביו. הוא היה ילד קטן.
מדין, פארן.
בית, מזון וחבל ארץ לשלוט בו.
את אחות אשתו לאישה.
תחפניס.
גיסתו.
גנובת.
שפרעה התייחס אליו כאילו היה אחד מבניו.
הוא שמע על מיתת יואב ודוד. שמועה זו גרמה לו לחזור לארצו משום שכך הוא ידע שנחלשה מלכות ישראל.
מה אתה חסר פה שבגלל זה אתה רוצה לחזור חזרה לארצך.
רזון בן אלידע.
האדון היה הדדעזר מלך צובה. רזון ברח ממנו בשעת המלחמה בין דוד להדדעזר.
רזון התחיל לאט לאט לאסוף אנשים עד שנהיה עליהם מפקד גדוד ואז הוא התחיל למלוך בדמשק.
ארם.
אפרים.
צרידה.
שמה היה צרועה והיא הייתה אישה אלמנה.
ירבעם העביר ביקורת על שלמה המלך על שהוא בנה את המילוא.
התכונה – זריז. מינה אותו לאסוף מיסים משבט יוסף.
בגביית המיסים משבט יוסף.
היה לבוש בבגד חדש והם נפגשו בשדה.
12, נתן לאחיה 10 קרעים, הקרעים מסמלים את מספר השבטים שירבעם עתיד למלוך עליהם.
מיד בנו.
שממלכתו תהיה חזקה מאוד.
ה' ייסר את זרעו של דוד בגלל ששלמה חטא.
חלוקת הממלכה.
בימות המשיח.
שלמה המלך רצה להרוג אותו.
עד מות שלמה.
ספר שבו כתובים המעשים של שלמה המלך שאינם כתובים בספר מלכים וכן את דברי חכמתו.
שלמה קבור בעיר דוד. רחבעם מלך במקומו.
חזרה
מלכים א' פרקים ח' - יא'
מאוזן
מאונך
אֲבָל אֲדֹנֵינוּ הַמֶּלֶךְ דָּוִד הִמְלִיךְ אֶת שְׁלֹמֹה |
מלכים א' פרק א' |
יונתן בן אביתר לאדוניה |
אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אַתָּה אָמַרְתָּ אֲדֹנִיָּהוּ יִמְלֹךְ אַחֲרָי וְהוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְאִי |
מלכים א' פרק א' |
נתן לדוד |
אֵין כָּמוֹךָ אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לַעֲבָדֶיךָ הַהֹלְכִים לְפָנֶיךָ בְּכָל לִבָּם |
מלכים א' פרק ח' |
שלמה לה' |
אֵין שָׂטָן וְאֵין פֶּגַע רָע |
מלכים א' פרק ה' |
שלמה לחירם. |
אַךְ בְּיָמֶיךָ לֹא אֶעֱשֶׂנָּה לְמַעַן דָּוִד אָבִיךָ |
מלכים א' פרק יא' |
ה' לשלמה. |
אַל תְּנַקֵּהוּ כִּי אִישׁ חָכָם אָתָּה |
מלכים א' פרק ב' |
דוד לשלמה |
אִם שׁוֹב תְּשֻׁבוּן אַתֶּם וּבְנֵיכֶם מֵאַחֲרַי |
מלכים א' פרק ט' |
ה' לשלמה. |
אָמֵן כֵּן יֹאמַר יְקֹוָק אֱלֹהֵי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ |
מלכים א' פרק א' |
בניה לדוד |
אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּאַרְצִי עַל דְּבָרֶיךָ וְעַל חָכְמָתֶךָ |
מלכים א' פרק י' |
מלכת שבא לשלמה |
אֲנִי אֶמְלֹךְ |
מלכים א' פרק א' |
אדוניה לכולם |
אֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת כָּל חֶפְצְךָ |
מלכים א' פרק ה' |
חירם לשלמה |
אָנֹכִי הֹלֵךְ בַּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ |
מלכים א' פרק ב' |
דוד לשלמה |
אֲשֶׁר יֵדְעוּן אִישׁ נֶגַע לְבָבוֹ |
מלכים א' פרק ח' |
שלמה לה' |
אֲשֶׁר פָּגַע בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים צַדִּקִים וְטֹבִים מִמֶּנּוּ וַיַּהַרְגֵם בַּחֶרֶב |
מלכים א' פרק ב' |
שלמה לבניה |
אַשְׁרֵי אֲנָשֶׁיךָ אַשְׁרֵי עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה הָעֹמְדִים לְפָנֶיךָ תָּמִיד הַשֹּׁמְעִים אֶת חָכְמָתֶךָ |
מלכים א' פרק י' |
מלכת שבא לשלמה |
אַתְּ יָדַעַתְּ כִּי לִי הָיְתָה הַמְּלוּכָה וְעָלַי שָׂמוּ כָל יִשְׂרָאֵל פְּנֵיהֶם לִמְלֹךְ |
מלכים א' פרק ב' |
אדוניה לבת שבע. |
אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת דָּוִד אָבִי כִּי לֹא יָכֹל לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְקֹוָק אֱלֹהָיו |
מלכים א' פרק ה' |
שלמה לחירם. |
אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר יָדַע לְבָבְךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְדָוִד אָבִי |
מלכים א' פרק ב' |
שלמה לשמעי |
אַתָּה נִשְׁבַּעְתָּ בַּיקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לַאֲמָתֶךָ |
מלכים א' פרק א' |
בת שבע לדוד |
אַתָּה עָשִׂיתָ עִם עַבְדְּךָ דָוִד אָבִי חֶסֶד גָּדוֹל |
מלכים א' פרק ג' |
שלמה לה' |
בֹּא כִּי אִישׁ חַיִל אַתָּה וְטוֹב תְּבַשֵּׂר |
מלכים א' פרק א' |
אדוניה ליונתן בן אביתר |
בְּאַהֲבַת יְקֹוָק אֶת יִשְׂרָאֵל לְעֹלָם וַיְשִׂימְךָ לְמֶלֶךְ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה |
מלכים א' פרק י' |
מלכת שבא לשלמה |
בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים |
מלכים א' פרק ח' |
שלמה לה' |
בְּנֵה לְךָ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם וְיָשַׁבְתָּ שָׁם |
מלכים א' פרק ב' |
שלמה לשמעי |
בָּרוּךְ יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּפִיו אֵת דָּוִד אָבִי |
מלכים א' פרק ח' |
שלמה לה' |
גִּזְרוּ אֶת הַיֶּלֶד הַחַי לִשְׁנָיִם |
מלכים א' פרק ג' |
שלמה לעבדיו |
גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה גְּזֹרוּ |
מלכים א' פרק ג' |
אחת הנשים הזונות לחברתה |
גַּם עֹשֶׁר גַּם כָּבוֹד אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמוֹךָ אִישׁ בַּמְּלָכִים |
מלכים א' פרק ג' |
ה' לשלמה |
דָּבָר לִי אֵלָיִךְ |
מלכים א' פרק ב' |
אדוניה לבת שבע. |
דָּמְךָ יִהְיֶה בְרֹאשֶׁךָ |
מלכים א' פרק ב' |
שלמה לשמעי |
הֲלוֹא הִשְׁבַּעְתִּיךָ בַיקֹוָק וָאָעִד בְּךָ |
מלכים א' פרק ב' |
שלמה לשמעי |
הֲלוֹא שָׁמַעַתְּ כִּי מָלַךְ אֲדֹנִיָּהוּ בֶן חַגִּית |
מלכים א' פרק א' |
נתן לבת שבע |
הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ לֵב חָכָם וְנָבוֹן אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לֹא הָיָה לְפָנֶיךָ וְאַחֲרֶיךָ לֹא יָקוּם כָּמוֹךָ |
מלכים א' פרק ג' |
ה' לשלמה |
הִנֵּה עָשִׂיתִי כִּדְבָרֶיךָ |
מלכים א' פרק ג' |
ה' לשלמה |
הִקְדַּשְׁתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִתָה לָשׂוּם שְׁמִי שָׁם עַד עוֹלָם |
מלכים א' פרק ט' |
ה' לשלמה. |
הֲשָׁלוֹם בֹּאֶךָ |
מלכים א' פרק ב' |
בת שבע לאדוניה |
וָאֶבְחַר בְּדָוִד לִהְיוֹת עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל |
מלכים א' פרק ח' |
ה' לנתן הנביא |
וְאָבִי דָוִד לֹא יָדָע |
מלכים א' פרק ב' |
שלמה לבניה |
וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד לֹא יָדָע |
מלכים א' פרק א' |
נתן לבת שבע |
וְאִם רָעָה תִמַּצֵא בוֹ וָמֵת |
מלכים א' פרק א' |
שלמה לעבדיו (על אדוניה) |
וְאִם תֵּלֵךְ בִּדְרָכַי לִשְׁמֹר חֻקַּי וּמִצְוֹתַי כַּאֲשֶׁר הָלַךְ דָּוִיד אָבִיךָ וְהַאֲרַכְתִּי אֶת יָמֶיךָ |
מלכים א' פרק ג' |
ה' לשלמה |
וַאֲמַרְתֶּם יְחִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה |
מלכים א' פרק א' |
דוד לנתן, בניה וצדוק. |
וַאֲנַחְנוּ יַחְדָּו אֵין זָר אִתָּנוּ בַּבַּיִת |
מלכים א' פרק ג' |
אחת הנשים הזונות לשלמה |
וַאֲנִי אֲשִׂימֵם דֹּבְרוֹת בַּיָּם |
מלכים א' פרק ה' |
חירם לשלמה |
וְאָנֹכִי נַעַר קָטֹן לֹא אֵדַע צֵאת וָבֹא |
מלכים א' פרק ג' |
שלמה לה' |
וַאעַנֶּה אֶת זֶרַע דָּוִד לְמַעַן זֹאת |
מלכים א' פרק יא' |
ה' לירבעם ע"י אחיה |
וָאָקֻם בַּבֹּקֶר לְהֵינִיק אֶת בְּנִי וְהִנֵּה מֵת |
מלכים א' פרק ג' |
אחת הנשים הזונות לשלמה |
וְאֶת בְּנָהּ הַמֵּת הִשְׁכִּיבָה בְחֵיקִי |
מלכים א' פרק ג' |
אחת הנשים הזונות לשלמה |
וְאֶת הַבַּיִת אֲשֶׁר הִקְדַּשְׁתִּי לִשְׁמִי אֲשַׁלַּח מֵעַל פָּנָי |
מלכים א' פרק ט' |
ה' לשלמה. |
וָאֶתְבּוֹנֵן אֵלָיו בַּבֹּקֶר וְהִנֵּה לֹא הָיָה בְנִי אֲשֶׁר יָלָדְתִּי |
מלכים א' פרק ג' |
אחת הנשים הזונות לשלמה |
וְאַתָּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ עֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל עָלֶיךָ |
מלכים א' פרק א' |
בת שבע לדוד |
וְאַתָּה תַּעֲשֶׂה אֶת חֶפְצִי לָתֵת לֶחֶם בֵּיתִי |
מלכים א' פרק ה' |
חירם לשלמה |
וְאַתָּה תִשָּׂא |
מלכים א' פרק ה' |
חירם לשלמה |
וּבָא וְיָשַׁב עַל כִּסְאִי וְהוּא יִמְלֹךְ תַּחְתָּי |
מלכים א' פרק א' |
דוד לנתן, בניה וצדוק. |
וּבַיּוֹם הַזֶּה לֹא אֲמִיתֶךָ כִּי נָשָׂאתָ אֶת אֲרוֹן אֲדֹנָי יְקֹוִק לִפְנֵי דָּוִד אָבִי |
מלכים א' פרק ב' |
שלמה לאביתר |
וּבָנִיתִי לְךָ בַיִת נֶאֱמָן כַּאֲשֶׁר בָּנִיתִי לְדָוִד |
מלכים א' פרק יא' |
ה' לירבעם ע"י אחיה |
וְגַם אֲשֶׁר לֹא שָׁאַלְתָּ נָתַתִּי לָךְ |
מלכים א' פרק ג' |
ה' לשלמה |
וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לִי יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה |
מלכים א' פרק ב' |
דוד לשלמה |
וְהַבַּיִת הַזֶּה יִהְיֶה עֶלְיוֹן כָּל עֹבֵר עָלָיו יִשֹּׁם וְשָׁרָק |
מלכים א' פרק ט' |
ה' לשלמה. |
וְהוֹרַדְתֶּם אֹתוֹ אֶל גִּחוֹן |
מלכים א' פרק א' |
דוד לנתן, בניה וצדוק. |
וְהָיָה בְּיוֹם צֵאתְךָ וְעָבַרְתָּ אֶת נַחַל קִדְרוֹן |
מלכים א' פרק ב' |
שלמה לשמעי |
וְהָיָה יִשְׂרָאֵל לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה בְּכָל הָעַמִּים |
מלכים א' פרק ט' |
ה' לשלמה. |
וְהָיָה לְבַבְכֶם שָׁלֵם עִם יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ לָלֶכֶת בְּחֻקָּיו וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו כַּיּוֹם הַזֶּה |
מלכים א' פרק ח' |
שלמה לעם ישראל. |
וְהָיוּ בְּאֹכְלֵי שֻׁלְחָנֶךָ |
מלכים א' פרק ב' |
דוד לשלמה |
וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים |
מלכים א' פרק ט' |
ה' לשלמה. |
וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּרוּךְ וְכִסֵּא דָוִד יִהְיֶה נָכוֹן לִפְנֵי יְקֹוָק עַד עוֹלָם |
מלכים א' פרק ב' |
שלמה לשמעי |
וְהִנֵּה לֹא הֻגַּד לִי הַחֵצִי הוֹסַפְתָּ חָכְמָה וָטוֹב אֶל הַשְּׁמוּעָה אֲשֶׁר שָׁמָעְתִּי |
מלכים א' פרק י' |
מלכת שבא לשלמה |
וְהִנְנִי אֹמֵר לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְקֹוָק אֱלֹהָי |
מלכים א' פרק ה' |
שלמה לחירם. |
וַהֲסִירֹתָ דְּמֵי חִנָּם אֲשֶׁר שָׁפַךְ יוֹאָב מֵעָלַי וּמֵעַל בֵּית אָבִי |
מלכים א' פרק ב' |
שלמה לבניה |
וְהִרְכַּבְתֶּם אֶת שְׁלֹמֹה בְנִי עַל הַפִּרְדָּה אֲשֶׁר לִי |
מלכים א' פרק א' |
דוד לנתן, בניה וצדוק. |
וְהַשֵּׁבֶט הָאֶחָד יִהְיֶה לּוֹ |
מלכים א' פרק יא' |
ה' לירבעם ע"י אחיה |
וְהֵשִׁיב יְקֹוָק אֶת דָּמוֹ עַל רֹאשׁוֹ |
מלכים א' פרק ב' |
שלמה לבניה |
וְהֵשִׁיב יְקֹוָק אֶת רָעָתְךָ בְּרֹאשֶׁךָ |
מלכים א' פרק ב' |
שלמה לשמעי |
וְהִתְפַּלְלוּ אֶל יְקֹוָק דֶּרֶךְ הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּהּ וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנִתִי לִשְׁמֶךָ |
מלכים א' פרק ח' |
שלמה לה' |
וְחָזַקְתָּ וְהָיִיתָ לְאִישׁ |
מלכים א' פרק ב' |
דוד לשלמה |
וְיָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לּוֹ וְהוֹרַדְתָּ אֶת שֵׂיבָתוֹ בְּדָם שְׁאוֹל |
מלכים א' פרק ב' |
דוד לשלמה |
וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְלִדְתִּי וַתֵּלֶד גַּם הָאִשָּׁה הַזֹּאת |
מלכים א' פרק ג' |
אחת הנשים הזונות לשלמה |
וַיְהִי עִם לְבַב דָּוִד אָבִי לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל |
מלכים א' פרק ח' |
ה' לנתן הנביא |
וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא וְצֹאן לָרֹב |
מלכים א' פרק א' |
בת שבע לדוד |
וַיָּמָת בֶּן הָאִשָּׁה הַזֹּאת לָיְלָה אֲשֶׁר שָׁכְבָה עָלָיו |
מלכים א' פרק ג' |
אחת הנשים הזונות לשלמה |
וַיִּקְרָא לְכָל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וּלְיֹאָב שַׂר הַצָּבָא |
מלכים א' פרק א' |
בת שבע לדוד |
וַיִּקְרָא לְכָל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְשָׂרֵי הַצָּבָא וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וְהִנָּם אֹכְלִים וְשֹׁתִים לְפָנָיו |
מלכים א' פרק א' |
נתן לדוד |
וְכִי הִתְעַנִּיתָ בְּכֹל אֲשֶׁר הִתְעַנָּה אָבִי |
מלכים א' פרק ב' |
שלמה לאביתר |
וְלֹא אֶקַּח אֶת כָּל הַמַּמְלָכָה מִיָּדוֹ |
מלכים א' פרק יא' |
ה' לאחיה |
וְלֹא אֶקַּח אֶת כָּל הַמַּמְלָכָה מִיָּדוֹ |
מלכים א' פרק יא' |
ה' לירבעם ע"י אחיה |
וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי לַדְּבָרִים עַד אֲשֶׁר בָּאתִי וַתִּרְאֶינָה עֵינַי |
מלכים א' פרק י' |
מלכת שבא לשלמה |
וְלֹא הוֹדַעְתָּ אֶת עַבְדְּךָ מִי יֵשֵׁב עַל כִּסֵּא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אַחֲרָיו |
מלכים א' פרק א' |
נתן לדוד |
וְלֹא שָׁאַלְתָּ לְּךָ יָמִים רַבִּים וְלֹא שָׁאַלְתָּ לְּךָ עֹשֶׁר |
מלכים א' פרק ג' |
ה' לשלמה |
וְלֹא שָׁאַלְתָּ נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ |
מלכים א' פרק ג' |
ה' לשלמה |
וְלֹא תֵצֵא מִשָּׁם אָנֶה וָאָנָה |
מלכים א' פרק ב' |
שלמה לשמעי |
וּלְדָוִד וּלְזַרְעוֹ וּלְבֵיתוֹ וּלְכִסְאוֹ יִהְיֶה שָׁלוֹם עַד עוֹלָם מֵעִם יְקֹוָק |
מלכים א' פרק ב' |
שלמה לבניה |
וּלְהַצְדִּיק צַדִּיק לָתֶת לוֹ כְּצִדְקָתוֹ |
מלכים א' פרק ח' |
שלמה לה' |
וְלוֹ וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וּלְיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה |
מלכים א' פרק ב' |
שלמה לבת שבע |
וְלִי אֲנִי עַבְדֶּךָ וּלְצָדֹק הַכֹּהֵן וְלִבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע וְלִשְׁלֹמֹה עַבְדְּךָ לֹא קָרָא |
מלכים א' פרק א' |
נתן לדוד |
וְלָמָה אַתְּ שֹׁאֶלֶת אֶת אֲבִישַׁג הַשֻּׁנַמִּית לַאֲדֹנִיָּהוּ וְשַׁאֲלִי לוֹ אֶת הַמְּלוּכָה |
מלכים א' פרק ב' |
שלמה לבת שבע |
וְלָקַחְתִּי הַמְּלוּכָה מִיַּד בְּנוֹ |
מלכים א' פרק יא' |
ה' לירבעם ע"י אחיה |
וְלִשְׁלֹמֹה עַבְדְּךָ לֹא קָרָא |
מלכים א' פרק א' |
בת שבע לדוד |
וּמִלֵּאתִי אֶת דְּבָרָיִךְ |
מלכים א' פרק א' |
נתן לבת שבע |
וּמַלְּטִי אֶת נַפְשֵׁךְ וְאֶת נֶפֶשׁ בְּנֵךְ שְׁלֹמֹה |
מלכים א' פרק א' |
נתן לבת שבע |
וּמָלַכְתָּ בְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשֶׁךָ |
מלכים א' פרק יא' |
ה' לירבעם ע"י אחיה |
וּמָשַׁח אֹתוֹ שָׁם צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל |
מלכים א' פרק א' |
דוד לנתן, בניה וצדוק. |
וְנִפַּצְתִּים שָׁם |
מלכים א' פרק ה' |
חירם לשלמה |
וְנָתַתָּ לָאִישׁ כְּכָל דְּרָכָיו |
מלכים א' פרק ח' |
שלמה לה' |
וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ |
מלכים א' פרק ג' |
שלמה לה' |
וְנָתַתִּי לְךָ אֶת יִשְׂרָאֵל |
מלכים א' פרק יא' |
ה' לירבעם ע"י אחיה |
וְנָתַתִּי לְךָ אֵת עֲשָׂרָה הַשְּׁבָטִים |
מלכים א' פרק יא' |
ה' לירבעם ע"י אחיה |
וַעֲבָדַי יִהְיוּ עִם עֲבָדֶיךָ |
מלכים א' פרק ה' |
שלמה לחירם. |
וְעַבְדְּךָ בְּתוֹךְ עַמְּךָ אֲשֶׁר בָּחָרְתָּ |
מלכים א' פרק ג' |
שלמה לה' |
וְעָמְדָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ |
מלכים א' פרק א' |
עבדי דוד לדוד |
וְעַתָּה הֵנִיחַ יְקֹוָק אֱלֹהַי לִי מִסָּבִיב |
מלכים א' פרק ה' |
שלמה לחירם. |
וּפְגַע בּוֹ וּקְבַרְתּוֹ |
מלכים א' פרק ב' |
שלמה לבניה |
וְשָׁאַלְתָּ לְּךָ הָבִין לִשְׁמֹעַ מִשְׁפָּט |
מלכים א' פרק ג' |
ה' לשלמה |
וְשָׁבוּ אֵלֶיךָ וְהוֹדוּ אֶת שְׁמֶךָ |
מלכים א' פרק ח' |
שלמה לה' |
וְשָׁבוּ דְמֵיהֶם בְּרֹאשׁ יוֹאָב וּבְרֹאשׁ זַרְעוֹ לְעֹלָם |
מלכים א' פרק ב' |
שלמה לבניה |
וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא אֶעֱזֹב אֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל |
מלכים א' פרק ו' |
ה' לשלמה |
וּשְׂכַר עֲבָדֶיךָ אֶתֵּן לְךָ כְּכֹל אֲשֶׁר תֹּאמֵר |
מלכים א' פרק ה' |
שלמה לחירם. |
וְשָׁמַרְתָּ אֶת מִשְׁמֶרֶת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ |
מלכים א' פרק ב' |
דוד לשלמה |
וְשָׁפַטְתָּ אֶת עֲבָדֶיךָ לְהַרְשִׁיעַ רָשָׁע |
מלכים א' פרק ח' |
שלמה לה' |
וַתְּדַבֵּר בְּפִיךָ וּבְיָדְךָ מִלֵּאתָ כַּיּוֹם הַזֶּה |
מלכים א' פרק ח' |
שלמה לה' |
וַתֵּהֹם הַקִּרְיָה הוּא הַקּוֹל אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם |
מלכים א' פרק א' |
יונתן בן אביתר לאדוניה |
וַתָּקָם בְּתוֹךְ הַלַּיְלָה וַתִּקַּח אֶת בְּנִי מֵאֶצְלִי |
מלכים א' פרק ג' |
אחת הנשים הזונות לשלמה |
וּתְקַעְתֶּם בַּשּׁוֹפָר |
מלכים א' פרק א' |
דוד לנתן, בניה וצדוק. |
וַתִּשְׁמָר לוֹ אֶת הַחֶסֶד הַגָּדוֹל הַזֶּה |
מלכים א' פרק ג' |
שלמה לה' |
זוּלָתִי שְׁתַּיִם אֲנַחְנוּ בַּבָּיִת |
מלכים א' פרק ג' |
אחת הנשים הזונות לשלמה |
טוֹב הַדָּבָר |
מלכים א' פרק ב' |
שמעי לשלמה |
יְבַקְשׁוּ לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ נַעֲרָה בְתוּלָה |
מלכים א' פרק א' |
עבדי דוד לדוד |
יְהִי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בָּרוּךְ אֲשֶׁר חָפֵץ בְּךָ לְתִתְּךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל |
מלכים א' פרק י' |
מלכת שבא לשלמה |
יְהִי יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבֹתֵינוּ |
מלכים א' פרק ח' |
שלמה לה' |
יֵיטֵב אֱלֹהִים אֶת שֵׁם שְׁלֹמֹה מִשְּׁמֶךָ |
מלכים א' פרק א' |
העם לדוד |
יַעַן אֲשֶׁר הָיָה עִם לְבָבְךָ לִבְנוֹת בַּיִת לִשְׁמִי הֱטִיבֹתָ כִּי הָיָה עִם לְבָבֶךָ |
מלכים א' פרק ח' |
ה' לדוד |
יְקֹוָק אָמַר לִשְׁכֹּן בָּעֲרָפֶל |
מלכים א' פרק ח' |
שלמה לעם שהיה בשעת השראת השכינה בבית המקדש. |
יִשָּׁבַע לִי כַיּוֹם הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אִם יָמִית אֶת עַבְדּוֹ בֶּחָרֶב |
מלכים א' פרק א' |
אדוניה לנוכחים כשאחז בקרנות המזבח |
יֻתַּן אֶת אֲבִישַׁג הַשֻּׁנַמִּית לַאֲדֹנִיָּהוּ אָחִיךָ לְאִשָּׁה |
מלכים א' פרק ב' |
בת שבע לשלמה |
כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ כֵּן יַעֲשֶׂה עַבְדֶּךָ |
מלכים א' פרק ב' |
שמעי לשלמה |
כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק אֶל דָּוִד אָבִי לֵאמֹר בִּנְךָ אֲשֶׁר אֶתֵּן תַּחְתֶּיךָ עַל כִּסְאֶךָ הוּא יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי |
מלכים א' פרק ה' |
שלמה לחירם. |
כַּאֲשֶׁר הָיָה יְקֹוָק עִם אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ כֵּן יִהְיֶה עִם שְׁלֹמֹה וִיגַדֵּל אֶת כִּסְאוֹ מִכִּסֵּא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ דָּוִד |
מלכים א' פרק א' |
בניה לדוד |
כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ צֵא |
מלכים א' פרק ב' |
בניה ליואב |
כֹּה דִבֶּר יוֹאָב וְכֹה עָנָנִי |
מלכים א' פרק ב' |
בניה לשלמה |
כִּי אִישׁ מָוֶת אָתָּה |
מלכים א' פרק ב' |
שלמה לאביתר |
כִּי אַתָה הִבְדַּלְתָּם לְךָ לְנַחֲלָה מִכֹּל עַמֵּי הָאָרֶץ |
מלכים א' פרק ח' |
שלמה לה' |
כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֵין בָּנוּ אִישׁ יֹדֵעַ לִכְרָת עֵצִים כַּצִּדֹנִים |
מלכים א' פרק ה' |
שלמה לחירם. |
כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי |
מלכים א' פרק ח' |
שלמה לה' |
כִּי הוּא אָחִי הַגָּדוֹל מִמֶּנִּי |
מלכים א' פרק ב' |
שלמה לבת שבע |
כִּי יָרַד הַיּוֹם |
מלכים א' פרק א' |
נתן לדוד |
כִּי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָךְ בַּיקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל |
מלכים א' פרק א' |
דוד לבת שבע |
כִּי כֵּן אֶעֱשֶׂה הַיּוֹם הַזֶּה |
מלכים א' פרק א' |
דוד לבת שבע |
כִּי מָה אַתָּה חָסֵר עִמִּי וְהִנְּךָ מְבַקֵּשׁ לָלֶכֶת אֶל אַרְצֶךָ |
מלכים א' פרק יא' |
פרעה להדד. |
כִּי מִי יוּכַל לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ הַכָּבֵד הַזֶּה |
מלכים א' פרק ג' |
שלמה לה' |
כִּי מֵיְקֹוָק הָיְתָה לּוֹ |
מלכים א' פרק ב' |
אדוניה לבת שבע. |
כִּי נָשִׂיא אֲשִׁתֶנּוּ כֹּל יְמֵי חַיָּיו |
מלכים א' פרק יא' |
ה' לירבעם ע"י אחיה |
כִּי עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרַיִם |
מלכים א' פרק ח' |
שלמה לה' |
לֹא יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ מֵעַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל |
מלכים א' פרק ט' |
ה' לדוד. |
לֹא יִפֹּל מִשַּׂעֲרָתוֹ אָרְצָה |
מלכים א' פרק א' |
שלמה לעבדיו (על אדוניה) |
לֹא כִי בְּנִי הַחַי וּבְנֵךְ הַמֵּת |
מלכים א' פרק ג' |
אחת הנשים הזונות לחברתה |
לֹא כִּי פֹה אָמוּת |
מלכים א' פרק ב' |
יואב לבניה |
לֹא כִּי שַׁלֵּחַ תְּשַׁלְּחֵנִי |
מלכים א' פרק יא' |
הדד לפרעה. |
לִהְיוֹת עֵינֶיךָ פְתֻחוֹת אֶל תְּחִנַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תְּחִנַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לִשְׁמֹעַ אֲלֵיהֶם בְּכֹל קָרְאָם אֵלֶיךָ |
מלכים א' פרק ח' |
שלמה לה' |
לִהְיוֹת עֵינֶךָ פְתֻחוֹת אֶל הַבַּיִת הַזֶּה לַיְלָה וָיוֹם |
מלכים א' פרק ח' |
שלמה לה' |
לֵךְ לְבֵיתֶךָ |
מלכים א' פרק א' |
שלמה לאדוניה |
לֵךְ פְּגַע בּוֹ |
מלכים א' פרק ב' |
שלמה לבניה |
לְכִי אִיעָצֵךְ נָא עֵצָה |
מלכים א' פרק א' |
נתן לבת שבע |
לְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בָּחָרְתִּי |
מלכים א' פרק יא' |
ה' לשלמה. |
לְמַעַן יָקִים יְקֹוָק אֶת דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלַי |
מלכים א' פרק ב' |
דוד לשלמה |
לְמַעַן תַּשְׂכִּיל אֵת כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה וְאֵת כָּל אֲשֶׁר תִּפְנֶה שָׁם |
מלכים א' פרק ב' |
דוד לשלמה |
מַדּוּעַ קוֹל הַקִּרְיָה הוֹמָה |
מלכים א' פרק א' |
יואב את הנוכחים בטקס המלכתו של אדוניה. |
מָה הֶעָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי אָחִי |
מלכים א' פרק ט' |
חירם לשלמה. |
מִיַּד בִּנְךָ אֶקְרָעֶנָּה |
מלכים א' פרק יא' |
ה' לשלמה. |
מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם לֹא בָחַרְתִּי בְעִיר מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִבְנוֹת בַּיִת לִהְיוֹת שְׁמִי שָׁם |
מלכים א' פרק ח' |
ה' לנתן הנביא |
מִפְּנֵי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר סְבָבֻהוּ עַד תֵּת יְקֹוָק אֹתָם תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלָי |
מלכים א' פרק ה' |
שלמה לחירם. |
עֲבָדַי יֹרִדוּ מִן הַלְּבָנוֹן יָמָה |
מלכים א' פרק ה' |
חירם לשלמה |
עַד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּשְׁלַח אֵלַי |
מלכים א' פרק ה' |
חירם לשלמה |
עֲנָתֹת לֵךְ עַל שָׂדֶיךָ |
מלכים א' פרק ב' |
שלמה לאביתר |
עֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר |
מלכים א' פרק ב' |
שלמה לבניה |
צַוֵּה וְיִכְרְתוּ לִי אֲרָזִים מִן הַלְּבָנוֹן |
מלכים א' פרק ה' |
שלמה לחירם. |
קַח לְךָ עֲשָׂרָה קְרָעִים |
מלכים א' פרק יא' |
אחיה לירבעם |
קְחוּ לִי חָרֶב |
מלכים א' פרק ג' |
שלמה לעבדיו |
קְחוּ עִמָּכֶם אֶת עַבְדֵי אֲדֹנֵיכֶם |
מלכים א' פרק א' |
דוד לנתן, בניה וצדוק. |
קִרְאוּ לִי לְבַת שָׁבַע |
מלכים א' פרק א' |
דוד לעבדיו |
קָרֹעַ אֶקְרַע אֶת הַמַּמְלָכָה מֵעָלֶיךָ וּנְתַתִּיהָ לְעַבְדֶּךָ |
מלכים א' פרק יא' |
ה' לשלמה. |
רַק אֶת כָּל הַמַּמְלָכָה לֹא אֶקְרָע שֵׁבֶט אֶחָד אֶתֵּן לִבְנֶךָ |
מלכים א' פרק יא' |
ה' לשלמה. |
רַק אַתָּה לֹא תִבְנֶה הַבָּיִת כִּי אִם בִּנְךָ הַיֹּצֵא מֵחֲלָצֶיךָ הוּא יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי |
מלכים א' פרק ח' |
ה' לדוד |
שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ |
מלכים א' פרק ג' |
ה' לשלמה |
שְׁאֵלָה אַחַת אָנֹכִי שֹׁאֵל מֵאִתָּךְ אַל תָּשִׁבִי אֶת פָּנָי |
מלכים א' פרק ב' |
אדוניה לבת שבע. |
שְׁאֵלָה אַחַת קְטַנָּה אָנֹכִי שֹׁאֶלֶת מֵאִתָּךְ אַל תָּשֶׁב אֶת פָּנָי |
מלכים א' פרק ב' |
בת שבע לשלמה |
שַׁאֲלִי אִמִּי כִּי לֹא אָשִׁיב אֶת פָּנָיִךְ |
מלכים א' פרק ב' |
שלמה לבת שבע |
שַׁלְּחֵנִי וְאֵלֵךְ אֶל אַרְצִי |
מלכים א' פרק יא' |
הדד לפרעה. |
שָׁמַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ אֵלָי |
מלכים א' פרק ה' |
חירם לשלמה |
שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתְךָ וְאֶת תְּחִנָּתְךָ אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתָּה לְפָנַי |
מלכים א' פרק ט' |
ה' לשלמה. |
מספרים – מלכים א' פרקים א' – יב':
0.5 |
מלכים א' פרק ז' |
גובה החלק העליון והעגול של המכונה. |
1 |
מלכים א' פרק ד' מלכים א' פרק ו'
מלכים א' פרק ז'
מלכים א' פרק יא' |
חודש אחד שהיה על כל נציב לכלכל את שלמה. טור אחד של עץ בין שלושה טורי אבני גזית בקירות חצר בית המקדש. גובה הכותרת העליונה שעל הכותרת הגדולה. עובי שפת הים היה טפח אחד. אמה אחת – גובה החלק המרובע של המכונה. שבט אחד שצאצאיו של דוד ימשיכו למלוך עליו. |
1.5 |
מלכים א' פרק ז' |
גובה החלק הרבוע והעגול של המכונה (יחד). חצי מ גובה הגלגלים של המכונה. |
2 |
מלכים א' פרק ב' מלכים א' פרק ג' מלכים א' פרק ו'
מלכים א' פרק ז'
מלכים א' פרק י' |
שני שרי צבא שהרג יואב. שתי הנשים שבאו לפני שלמה. בחודש השני (בשנה הרביעית) התחיל שלמה לבנות את בית המקדש. שתי קומות לבית יער הלבנון. שני עמודים – יכין ובועז. שתי כותרות על העמודים. שתי שורות של שרשראות שהיו תלויות על השבכות שבכותרות. שתי שורות של בקר שהיו מצוירים על הים. שתי משענות ידיים לכסא של שלמה. שתי אריות שעמדו ליד המשענות של הכסא. |
3 |
מלכים א' פרק ב' מלכים א' פרק ג'
מלכים א' פרק ו'
מלכים א' פרק ז'
מלכים א' פרק ט'
מלכים א' פרק י' |
שלש שנים שישב שמעי בירושלים וקיים ציווי שלמה. לאחר שלשה ימים – אחת הנשים במשפט שלמה מחצה את הבן של האישה השנייה. (שלמה רצה לחתוך את הילד לשניים) שלש קומות של יציעים. שלשה טורים של אבני גזית בקירות חצר בית המקדש. שלשה טורים של חדרים בבית יער הלבנון. שלש בקרים בכל כיוון של הים. גובה המכונות היה שלוש אמות. שלש לוחות קטנים שירדו מתחת למסגרות המכונה. גובה הגלגלים של המכונה. שלש פעמים בשנה היה שלמה המלך מנדב קרבנות לבית המקדש (בשלושת הרגלים). אחת לשלש שנים הייתה באה האוניה של שלמה מתרשיש. |
4 |
מלכים א' פרק ו'
מלכים א' פרק ז'
|
בשנה הרביעית למלכות שלמה הוא התחיל לבנות את בית המקדש. משקופי דלתות ההיכל היו מרובעות (ולא מחומשות). לקח לשלמה ארבע שנים יותר לבנות את ביתו מאשר בניית בית המקדש. בית יער הלבנון עמד על ארבע טורי ארזים. ארבעה פתחים שהיו בבית יער הלבנון. קוטר עמודי יכין ובועז. גובה הכותרת התחתונה. ארבע אמות היה אורך ורוחב המכונה. ארבעה גלגלים שהיו על המכונות. |
5 |
מלכים א' פרק ו'
מלכים א' פרק ז' |
רוחב הקומה התחתונה של היציעים. גובה כל אחד מהיציעים. אורך כל אחת מכנפי הכרובים. משקופי דלתות הדביר היו מחומשות. גובה כל אחת מהכותרות שהיו על יכין ובועז. גובה הים. חמישה כיורים בצד הדרומי של עזרת כהנים וחמישה כיורים בצד הצפוני שלה.
|
6 |
מלכים א' פרק ו' מלכים א' פרק י' מלכים א' פרק יא' |
רוחב הקומה האמצעית של היציעים. שש מדרגות לכסא של שלמה. לקח לדוד שישה חודשים להכריע את אדום. |
7 |
מלכים א' פרק ב' מלכים א' פרק ו' מלכים א' פרק ז' מלכים א' פרק ח' |
מספר השנים שמלך דוד על יהודה בלבד. רוחב הקומה העליונה של היציעים. שבעה כותרות שהיו אחת בתוך השנייה. בחודש השביעי כינס שלמה את עם ישראל לחנוכת בית המקדש. שבעה ימים לפני חג הסוכות כינס שלמה המלך את העם לחנוכת בית המקדש. שבעת ימי חג הסוכות שבהם חגג עם ישראל לאחר חנוכת בית המקדש. |
8 |
מלכים א' פרק ו' מלכים א' פרק ז' מלכים א' פרק ח' |
בחודש השמיני סיים שלמה לבנות את בית המקדש. אורך האבנים ששימשו ליסודות לבתי שלמה. בשמיני עצרת שילח שלמה המלך את העם לביתו לאחר חנוכת בית המקדש. |
10 |
מלכים א' פרק ה' מלכים א' פרק ו'
מלכים א' פרק ז'
מלכים א' פרק יא' |
עשרה בקר בריאים שהיה שלמה צורך בכל יום. רוחב האולם של בית המקדש. הפרש של עשר אמות בין תקרת קדש הקדשים ותקרת בית המקדש. גובה כל אחד מכרובי שלמה. אורך שני הכנפיים של כל אחד מכרובי שלמה. אורך האבנים ששימשו ליסודות של בתי שלמה. קוטר הים. עשר אמות שהיה ארוך החלק המרובע של הים. עשר מכונות. עשרה קרעים של בגד שנתן אחיה לירבעם. |
11 |
מלכים א' פרק ו'
מלכים א' פרק ח' |
בשנה האחת עשרה למלכותו סיים שלמה לבנות את בית המקדש. שלמה בנה את ביתו במשל אחת עשרה שנים. אחד עשר חודשים עברו משעה ששלמה סיים לבנות את בית המקדש ועד שכינס את כולם לחנוכת בית המקדש. |
12 |
מלכים א' פרק ד'
מלכים א' פרק ז'
מלכים א' פרק י' מלכים א' פרק יא' |
שנים עשר הניצבים של שלמה. שנים עשר חודשים שהיו מכלכלים הנציבים את שלמה. היקף עמודי יכין ובועז. שנים עשר בקר עליהם עמד הים. שנים עשר אריות שהיו על המדרגות שעלו לכסא של שלמה. שנים עשר קרעים שאחיה קרע את הבגד שלו. |
13 |
מלכים א' פרק ז' |
פרק הזמן שלקח לשלמה המלך לבנות את ביתו. |
14 |
מלכים א' פרק ח' מלכים א' פרק י' |
הזמן בו חגג עם ישראל את חנוכת בית המקדש. על כסאו של שלמה היו בסך הכל ארבעה עשר אריות. |
15 |
מלכים א' פרק ז' |
חמישה עשר חדרים בכל טור בבית יער הלבנון. |
18 |
מלכים א' פרק ז' |
שמונה עשר חלונות בקומה התחתונה של בית יער הלבנון. גובה עמודי יכין ובועז. |
20 |
מלכים א' פרק ה'
מלכים א' פרק ו'
מלכים א' פרק ט'
|
עשרים בקר מהמרעה שהיה צורך שלמה בכל יום. מספר כרי השמן שהיה שלמה נותן לחירם בכל שנה. רוחב בית המקדש. אורך האולם. גובה, אורך ורוחב קדש הקדשים. עשרים שנה לקח לשלמה לבנות את ביתו ואת בית המקדש, ולאחר מכן חירם כרת עימו ברית. שלמה נתן לחירם עשרים ערים בגליל. |
30 |
מלכים א' פרק ה' מלכים א' פרק ו' מלכים א' פרק ז'
|
שלמה וביתו היו נזקקים לשלושים כר סולת ביום. גובה בית המקדש. גובה בית יער הלבנון. אורך החלל שהיה בין טורי הארזים בבית יער הלבנון – שלושים אמה. שלושים אמה רוחב אולם העמודים. שלושים אמה – רוחב האולם הנוסף שבנה שלמה. שלושים אמה – רוחב ביתו של שלמה. שלושים אמה – רוחב אולם המשפט. שלושים אמה – רוחב בית בת פרעה. היקף הים.
|
33 |
מלכים א' פרק ב' |
מספר השנים שדוד מלך על כל ישראל. |
40 |
מלכים א' פרק ב' מלכים א' פרק ו' מלכים א' פרק ז' מלכים א' פרק יא' |
מספר השנים שמלך דוד על ישראל בכלל. אורך ורוחב ההיכל. ארבעים בת הייתה תכולת הכיורים. השנים שמלך שלמה על ישראל. |
45 |
מלכים א' פרק ז' |
ארבעים וחמש חדרים שהיו בקומה העליונה של בית יער הלבנון. |
50 |
מלכים א' פרק א' מלכים א' פרק ז'
|
50 איש רצו אחרי מרכבתו של אדוניה. חמישים אמה – רוחב בית יער הלבנון. חמישים אמה – אורך אולם העמודים. |
60 |
מלכים א' פרק ד' מלכים א' פרק ה' |
שישים ערים עם בריחים בחבל ארגוב. לשישים כר קמח היו שלמה וביתו נזקקים בכל יום. |
70 |
מלכים א' פרק ו' |
אורך בית המקדש יחד עם האולם. |
100 |
מלכים א' פרק ה' מלכים א' פרק ז'.
מלכים א' פרק י' |
מאה צאן שהיה שלמה צורך בכל יום. מאה אמות אורך בית יער הלבנון. מאה רימונים בכל טור של רימונים. יש מאה דינרים במנה. |
120 |
מלכים א' פרק י' |
מלכת שבא הביאה לשלמה 120 ככרות זהב. |
130 |
מלכים א' פרק ז' |
אורך בית יער הלבנון ואולם העמודים מחוברים יחד. אורך האולם הנוסף שבנה שלמה (בנוסף לאולם העמודים). אורך ביתו של שלמה. אורך ביתה של בת פרעה.
|
150 |
מלכים א' פרק י' |
מחיר סוס ממצרים היה מאה וחמישים כסף. |
200 |
מלכים א' פרק ז' מלכים א' פרק י' |
מאתיים רימונים שהיו תלויים על כל אחד מהעמודים. מאתיים שריונים שהכין שלמה. |
300 |
מלכים א' פרק י'
מלכים א' פרק יא' |
שלוש מאות מגינים שהכין שלמה. שלש מאות דינרי זהב שהיה צריך כדי להכין מגן אחד. לשלמה היו שלש מאות פילגשים. |
400 |
מלכים א' פרק ז' |
ארבע מאות רימונים בסך הכל. |
420 |
מלכים א' פרק ט' |
עבדי שלמה וחירם הביאו מאופיר ארבע מאות ועשרים ככרות זהב. |
550 |
מלכים א' פרק ט' |
מספר שרי הניצבים (אלה שהיו ממונים על הניצבים). |
600 |
מלכים א' פרק י'
|
שש מאות מנים שהיה צריך להתיך כדי להכין שריון אחד שהכין שלמה. מחיר מרכבה ממצרים היה שש מאות כסף. |
666 |
מלכים א' פרק י' |
הביאו לשלמה בכל שנה 666 ככרות זהב. |
700 |
מלכים א' פרק יא' |
לשלמה היו 700 נשים רגילות. |
1000 |
מלכים א' פרק ג' מלכים א' פרק יא' |
מספר העולות ששלמה הקריב כשהקריב קרבנות בגבעון. לשלמה היו בסך הכל 1000 נשים (פילגשים ונשים רגילות). |
1400 |
מלכים א' פרק י' |
מספר המרכבות שהיו לשלמה. |
2000 |
מלכים א' פרק ז' |
אלפיים בת הייתה תכולת הים. |
3000 |
מלכים א' פרק ה' |
שלמה דיבר שלושת אלפים משל. |
3,300 |
מלכים א' פרק ה' |
מספר האנשים שהיו אחראים לרדות בעושי המלאכה. |
10,000 |
מלכים א' פרק ה' |
מספר האנשים ששלמה היה מעלה למס בכל חודש. |
12,000 |
מלכים א' פרק ה' |
מספר הפרשים שהיו לשלמה (וכך כתוב שוב בפרק י'). |
15,000 |
מלכים א' פרק ה' |
מספר המשלים שאמר שלמה. |
20,000 |
מלכים א' פרק ה' |
מספר כורי החיטים שנתן שלמה לחירם. |
30,000 |
מלכים א' פרק ה' |
שלושים אלף איש שהעלה שלמה למס על ישראל (בסה"כ). |
22,000 |
מלכים א' פרק ח' |
הבקר שהקריב שלמה בחנוכת בית המקדש. |
40,000 |
מלכים א' פרק ה' |
מספר האורוות שהיו לשלמה. |
70,000 |
מלכים א' פרק ה' |
הסבלים של שלמה. |
80,000 |
מלכים א' פרק ה' |
חוצבי האבנים של שלמה. |
120,000 |
מלכים א' פרק ח' |
מספר הצאן שהקריב שלמה בחנוכת בית המקדש. |
אבל מחולה |
מלכים א' פרק ד' |
סוף תחום האחריות של בן אבינדב נציב שלמה |
אבן הזוחלת |
מלכים א' פרק א' |
שם הקריב אדוניה את הקרבן בשעת המלכתו |
אדום |
מלכים א' פרק יא' |
ה' הקים לשלמה לשטן את הדד האדומי. כשיואב עלה להילחם נגד אדום, דוד הכה כל זכר באדום. |
אופיר |
מלכים א' פרק ט' |
משם הביאו עבדי שלמה וחירם זהב. |
אילות |
מלכים א' פרק ט' |
נקודת ציון לעציון גבר. עציון גבר (שם עשה שלמה את האניות) נמצא ליד אילות. |
אלון בן חנן |
מלכים א' פרק ד' |
בן דקר, אחד מניצביו של שלמה היה ממונה שם. |
אמורי |
מלכים א' פרק ט' |
היו עבדים לשלמה. |
ארובות |
מלכים א' פרק ד' |
בן חסד, אחד מניצביו של שלמה היה ממונה שם. |
ארם |
מלכים א' פרק י'
מלכים א' פרק יא' |
גם ארם היו משלמים על הסוסים את אותו מחיר שהיה משלם שלמה. רזון רצה למרוד בשלטון ישראל בארם. |
ארץ אדום |
מלכים א' פרק ט' |
נקודת ציון לעציון גבר. עציון גבר (שם עשה שלמה את האניות) נמצא ליד אילות. |
ארץ אשר |
מלכים א' פרק ד' |
בענא בן חושי, אחד מניצביו של שלמה היה ממונה שם. |
ארץ בנימין |
מלכים א' פרק ד' |
שמעי בן אלא, אחד מניצביו של שלמה היה ממונה שם. |
ארץ חפר |
מלכים א' פרק ד' |
בן חסד, אחד מניצביו של שלמה היה ממונה שם. |
ארץ יששכר |
מלכים א' פרק ד' |
יהושפט בן פרוח, אחד מניצביו של שלמה היה ממונה שם. |
ארץ כבול |
מלכים א' פרק ט' |
השם שנתן חירם לעשרים הערים שנתן לו שלמה. |
ארץ נפתלי |
מלכים א' פרק ד' |
אחימעץ, אחד מניצביו של שלמה היה ממונה שם. |
ארץ סיחון ועוג |
מלכים א' פרק ד' |
גבר בן אורי, אחד מניצביו של שלמה היה ממונה שם. |
ארץ פלשתים |
מלכים א' פרק ה' |
הגבול המערבי של ממלכת שלמה. |
בחורים |
מלכים א' פרק ב' |
מקומו של שמעי בן גרא. |
בית חורון תחתון |
מלכים א' פרק ט' |
שלמה בנה עיר זו. |
בית שאן |
מלכים א' פרק ד' |
בן אבינדב, אחד מניצביו של שלמה היה ממונה שם. |
בית שמש |
מלכים א' פרק ד' |
בן דקר, אחד מניצביו של שלמה היה ממונה שם. |
בעלת |
מלכים א' פרק ט' |
שלמה בנה עיר זו. |
בשן |
מלכים א' פרק ד' |
שם היה חבל ארגוב. |
גבל |
מלכים א' פרק ה' |
הגבלים עזרו לפסל את אבני בית המקדש. |
גבעון |
מלכים א' פרק ג' |
שם היה המשכן בתקופת מלכות דוד ועד ששלמה בנה את בית המקדש. התגלות ה' אל שלמה שם ביקש שלמה חכמה. |
גזר |
מלכים א' פרק ט' |
שלמה הטיל מס כדי לבנות עיר זו. שלמה בנה עיר זו לאחר שקיבל אותה מאת פרעה. פרעה נתן את העיר גזר לביתו לנדוניה. |
גיחון |
מלכים א' פרק א' |
מקום המלכת שלמה. |
גלעד |
מלכים א' פרק ב' מלכים א' פרק ד'
מלכים א' פרק ד' |
מקומו של ברזילי. מקמום של חוות יאיר שהיו תחת אחריותו של בן גבר. גבר בן אורי היה אחראי לגבות משם מיסים. |
גת |
מלכים א' פרק ב' |
לשם ברחו עבדיו של שמעי |
דאר |
מלכים א' פרק ד' |
בן אבינדב, אחד מניצביו של שלמה היה ממונה שם. |
הנהר (נהר פרת) |
מלכים א' פרק ה' |
הגבול המזרחי של ממלכת שלמה. |
הר אפרים |
מלכים א' פרק ד' |
בן חור, אחד מניצביו של שלמה היה ממונה שם. |
הר הזיתים |
מלכים א' פרק יא' |
שם נבנו הבמות על ידי נשות שלמה לעבודה זרה. |
חבל ארגוב |
מלכים א' פרק ד' |
בן גבר, אחד מניצביו של שלמה היה ממונה שם. |
חוות יאיר |
מלכים א' פרק ד' |
בן גבר, אחד מניצביו של שלמה היה ממונה שם. |
חיוי |
מלכים א' פרק ט' |
היו עבדים לשלמה. |
חצור |
מלכים א' פרק ט' |
שלמה הטיל מס כדי לבנות עיר זו. |
חתי |
מלכים א' פרק ט' מלכים א' פרק י' |
היו עבדים לשלמה. גם מלכי חת היו משלמים על הסוסים את אותו מחיר שהיה משלם שלמה. |
יבוסי |
מלכים א' פרק ט' |
היו עבדים לשלמה. |
יזרעאל |
מלכים א' פרק ד' |
בן אבינדב, אחד מניצביו של שלמה היה ממונה שם. |
ים סוף |
מלכים א' פרק ט' |
נקודת ציון לעציון גבר. עציון גבר (שם עשה שלמה את האניות) נמצא ליד אילות. |
יקמעם |
מלכים א' פרק ד' |
סוף תחום האחריות של בן אבינדב נציב שלמה |
ירדן |
מלכים א' פרק ב' |
המקום אליו ירד שמעי בן גרא לבקש סליחה מדוד. |
ירושלים |
מלכים א' פרק ב'
מלכים א' פרק ג'
מלכים א' פרק י' |
המקום בו אמר שלמה לשמעי לבנות לו שם בית ושלא ייצא משם. לשם הגיע שלמה לאחר התגלות ה' אליו בגבעון על מנת להודות לה'. לשם הגיעה מלכת שבא לנסות את שלמה בחידות. |
לבא חמת |
מלכים א' פרק ח' |
הגבול הצפוני של אלה שבאו לחגוג את חנוכת בית המקדש. |
לבנון |
מלכים א' פרק ה' |
משם כרתו עצים לבניין בית המקדש. |
מגידו |
מלכים א' פרק ד'
מלכים א' פרק ט' |
בן אבינדב, אחד מניצביו של שלמה היה ממונה שם. שלמה הטיל מס על עם ישראל כדי לבנות עיר זו. |
מדן ועד באר שבע |
מלכים א' פרק ה' |
תחום הממלכה של שלמה שבה ישבו ישראל לבטח |
מדין |
מלכים א' פרק יא' |
בתחילה הגיעו הדד האדומי ואנשיו למדין. |
מואב |
מלכים א' פרק יא' |
שלמה המלך נטה אחרי מלכם הע"ז של מואב. |
מחניים |
מלכים א' פרק ד' |
אחינדב בן עידוא, אחד מניצביו של שלמה היה ממונה שם. |
מחנים |
מלכים א' פרק ב' |
המקום בו קילל שמעי בן גרא את דוד. |
מצרים |
מלכים א' פרק ה'
מלכים א' פרק י' מלכים א' פרק יא' |
הגבול הדרומי של ממלכת שלמה. חכמתו של שלמה הייתה גדולה יותר מחכמת מצרים. מקור הסוסים של שלמה. לשם ברח בן הדד לאחר שיואב התקיף את אדום. לשם ברח ירבעם לאחר שמרד בשלמה. |
מקץ |
מלכים א' פרק ד' |
בן דקר, אחד מניצביו של שלמה היה ממונה שם. |
נחל קדרון |
מלכים א' פרק ב' |
המקום ממנו אסר שלמה על שמעי לעבור אותו |
נחל מצרים |
מלכים א' פרק ח' |
הגבול הדרומי של אלה שבאו לחגוג את חנוכת בית המקדש. |
עבר הנהר |
מלכים א' פרק ה' |
גבול ממלכתו של שלמה. |
עזה |
מלכים א' פרק ה' |
גבול ממלכתו של שלמה. |
עין רוגל |
מלכים א' פרק א' |
מקום צמוד לאבן הזוחלת. |
עלות |
מלכים א' פרק ד' |
בענא בן חושי, אחד מניצביו של שלמה היה ממונה שם. |
עמון |
מלכים א' פרק יא' |
שלמה נטה אחרי עשתורת הע"ז של עמון. |
עציון גבר |
מלכים א' פרק ט' |
המקום שבו בנה שלמה את האונייה. |
פארן |
מלכים א' פרק יא' |
לשם ברח הדד האדומי לאחר שהגיע למדין. |
פריזי |
מלכים א' פרק ט' |
היו עבדים לשלמה. |
צובה |
מלכים א' פרק יא' |
רזון היה עבדו של מלך צובה. |
צור |
מלכים א' פרק ה' |
מקומו של חירם מלך צור. מקומו של חירם שעזר לשלמה לבנות את בית המקדש. |
צידון |
מלכים א' פרק ה' |
הצידונים כרתו את העצים לבית המקדש. |
צרתן |
מלכים א' פרק ד'
מלכים א' פרק ז' |
בית שאן לידה. בית שאן הוזכרה כתחום באחריות אחד מנציביו של שלמה. המקום בכיכר הירדן שם יצק חירם את כלי המקדש היה בין צרתן לסוכות. |
צרידה |
מלכים א' פרק יא' |
מקומו של ירבעם בן נבט. |
קדם |
מלכים א' פרק ה' |
חכמתו של שלמה הייתה גדולה מחכמת בני קדם. |
קוה |
מלכים א' פרק י' |
מקור סוסיו של שלמה. |
רמת גלעד |
מלכים א' פרק ד' |
בן גבר, אחד מניצביו של שלמה היה ממונה שם. |
שבא |
מלכים א' פרק י' |
מלכת שבא הגיעה כדי לנסות את שלמה בחידות. |
שונם |
מלכים א' פרק א' |
אבישג השונמית הייתה משם |
שילה |
מלכים א' פרק יב' |
מקומו של אחיה השילוני. |
שכה |
מלכים א' פרק ד' |
בן חסד, אחד מניצביו של שלמה היה ממונה שם. |
שעלבים |
מלכים א' פרק ד' |
בן דקר, אחד מניצביו של שלמה היה ממונה שם. |
שפלה |
מלכים א' פרק י' |
שם גדלו עצי שקמה לרוב. |
תדמור |
מלכים א' פרק ט' |
שלמה בנה עיר זו. |
תענך |
מלכים א' פרק ד' |
בן אבינדב, אחד מניצביו של שלמה היה ממונה שם. |
תפסח |
מלכים א' פרק ה' |
גבול ממלכתו של שלמה. |
תרשיש |
מלכים א' פרק י' |
משם היו האוניות של שלמה מביאות לו כסף. |
ארץ הגליל |
מלכים א' פרק ט' |
שלמה נתן לחירם עשרים ערים שם. |
ככר הירדן |
מלכים א' פרק ז' |
שם יצק חירם את כלי המקדש. |
סוכות |
מלכים א' פרק ז' |
המקום בכיכר הירדן שם יצק חירם את כלי המקדש היה בין צרתן לסוכות. |
עיר דוד |
מלכים א' פרק ח' מלכים א' פרק יא' |
משם העלו את ארון הברית לירושלים. שם קבור שלמה המלך. |
שכם.
משום שלשם התאסף עם ישראל במטרה להמליכו.
כיוון שהזקנים קראו לו.
שיוריד את נטל המיסים.
העם היה מוכן להשלים עם המיסים ששלמה גבה משום ששלמה היה במעלה גבוהה מרחבעם.
לעול ששמים על גבי בהמה.
שיחזרו אליו בעוד שלושה ימים ויקבלו תשובה.
רחבעם התייעץ קודם עם היועצים הזקנים שעמדו לפני שלמה וייעצו לו.
שאם הוא יהיה עבד של העם ויקבל את דרישתם, הם בסופו של דבר יעבדו אותו.
בהורדת מיסים.
ליועצים הצעירים.
שהם היו ילדים שגדלו עם רחבעם.
עצתם הייתה להכביד את המיסים. רחבעם קיבל הצעה זו.
קטני עבה ממתני אבי.
אבי ייסר אתכם בעול כבד – אך אני אייסר אתכם בעוד כבד יותר.
אבי ייסר אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בעקרבים.
שלושה.
עצת הצעירים.
הקב"ה גרם לכך שרחבעם יטה כדי שנבואת אחיה על קריעת הממלכה תתקיים.
שלא יוצא להם שום דבר מלהיות עבדים לבית דוד ולכן הם נמנעים מלקבל את מלכותו של רחבעם.
מַה לָּנוּ חֵלֶק בְּדָוִד -
מהו החלק שאנחנו מקבלים בעוד אנו עבדים לזרעו של דוד, מה יוצא לנו מכך שאנחנו עבדים לזרעו של דוד.
וְלֹא נַחֲלָה בְּבֶן יִשַׁי –
וגם לא נותנים לנו נחלה על כך שאנחנו עובדים את זרעו של בן ישי, את זרעו של דוד. לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל
עם ישראל! תחזור הביתה ואל תמליך את רחבעם למלך.
עַתָּה רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד –
מעכשיו, אין אתה (רחבעם) מנהיג את העם, אלא מעכשיו אתה אדם פשוט שיכול להנהיג רק את ביתו ולא את העם.
העם שביהודה.
רחבעם שלח את אדורם לגבות מיסים מהם.
גביית מיסים.
משום שהוא בא לגבות מיסים והעם לא היה מעוניין בתשלום מיסים.
הוא התאמץ לעלות למרכבה שלו כדי שלא ייפגע מהאבנים.
שהם פשעו ומרדו בו.
לאחר שכל העם ידעו שהוא חזר ממצרים.
יהודה.
יצא להילחם נגד ירבעם.
מאה ושמונים אלף (180,000).
נבואה של שמעיה הנביא.
רחבעם, ממלכת יהודה, שבט בנימין ואנשים משאר השבטים שגרו בתחום ממלכת יהודה.
שלא ייצאו להילחם נגד ישראל משום שפיצול הממלכה הוא מאת ה'.
כן.
שכם. פנואל.
שהם יתחרטו ויחזרו להיות תחת שלטון יהודה.
בכך שרק למלכי יהודה היה מותר לשבת בעזרה, וכך ייצא שירבעם יעמוד ורחבעם יישב.
יהרוג אותו כדי לדכא את המרד.
הוא אמר להם שבית המקדש המצא במקום רחוק ושאין צורך לעלות עד לבית המקדש כדי לעבוד את ה' משום שה' יכול להשרות את שכינתו גם בעגלים.
בית אל ודן.
לעגל שבדן משום שהוא היה רחוק יותר והעם רצה להשקיע בעבודה הרוחנית שלו.
בתחילה, כוונתו של ירבעם לא הייתה לשם עבודה זרה, אלא כדי למנוע את חזרת המלוכה לבית דוד. אולם העגלים גרמו לעם ישראל לעבוד עבודה זרה.
בתים שם הניח את המזבחות שבנה לעגלים.
כל מי שרצה להיות כהן ולאו דווקא אנשים משבט לוי.
טו' חשוון.
משום שהוא רצה להידמות לכהן הגדול ביום הכיפורים.
בהקרבת קרבן על המזבח.
למזבח.
עתיד לבא יום שבו אחד מצאצאי דוד המלך, יאשיהו, ישרוף עצמות אדם על המזבח.
המזבח נבקע לשניים והדשן שעליו נשפך.
לתפוס את הנביא.
היד שלו השתתקה ונשארה מונפת באוויר.
להתפלל אל ה' שיחזיר את ידו למצב שבו הוא היה לפני כן.
הנביא התפלל אל ה' שיחזיר את ידו.
ירבעם הציע לנביא לחזור איתו לביתו ולקבל שם מתנה. הנביא ענה לו שהקב"ה אסר עליו להיכנס לעיר גם אם ירבעם ייתן לו חצי מביתו.
בדרך אחרת מהדרך שבה הוא הלך לבית אל.
בתחילה בן אחד אמר לו ולאחר מכם גם שאר בניו אמרו לו.
באיזה דרך הלך.
לחבוש לו את החמור – כדי שילך וישיג אותו.
בדרך מתחת לעץ אלה.
יעקב הטמין את העבודה הזרה מתחת לעץ אלה.
יהושע כתב את דברי הברית והניחם מתחת לאלה.
המלאך שהתגלה לגדעון התגלה אליו תחת עץ אלה.
לחזור איתו לביתו לאכול ולשתות. הנביא מיהודה סירב לכך משום שה' אסר עליו לעשות זאת.
הוא אמר לו שכך אמר לו ה' בנבואה.
הם היו באמצע האכילה.
נביא השקר.
הוא לא יבוא אל קבר אבותיו.
אריה טרף אותו.
האריה נשאר לעמוד שם ולא טרף את החמור.
בברכת יעקב – ברכת יהודה היא שיהיה כאריה.
בברכת משה – דן מבורך כאריה.
שמשון.
בקינה שנשא דוד על שאול ויהונתן – "ומאריות גברו".
בדברי חושי אל אבשלום – דוד נמשל לגיבור כאריה.
בניהו בן יהוידע הכה את האריה (בסוף ספר שמואל ב').
על המכונות היו מצוירים אריות.
כסא שלמה.
עקדת יצחק – "שבו לכם פה עם החמור", "וישכם אברהם בבוקר".
בדברי יעקב על עשיו "ויהי לי שור וחמור".
חמור בן שכם.
פרשת מפשטים – בדיני בור "ונפל שמה שור או חמור".
פרשת משפטים – בדיני שומרים וגנבה "משור עד חמור עד שע חיים שניים ישלם" (וכן פסוקים נוספים שם).
פרשת משפטים – כאשר אדם רואה את חמורו של שונאו קורס – עליו לעזור לו.
פדיון בכור חמור.
בפרשת קרח משה אמר לה' שלא נשא חמור אחד של עם ישראל.
בהחרמת יריחו.
הגבעונים לקחו איתם חמורים.
עכסה נפלה מעל החמור.
בתקופת גדעון – המדינים לא השאירו בישראל חמורים.
געל אמר לאנשי שכם שהיה עדיף לעבוד את חמור בן שכם.
לחי החמור של שמשון.
בפילגש בגבעה – לבעל היה צמד חמורים.
במשפט המלך – המלך ייקח את החמורים.
בציווי על השמדת עמלק.
ישי שלח חמור לבניו שהיו במלחמה נגד פלשתים.
בהשמדת נב עיר הכהנים.
אביגיל היזרעאלית רכבה על חמור לקראת דוד.
כאשר ציבא בא לקראת דוד.
אחיתפל רכב על החמור וחזר לביתו כשראה שלא התקיימה עצתו.
מפיבשת אמר לדוד שהוא רצה לחבוש את החמור.
אנשים שעברו בדרך באו וראו את מה שקרה באו לבית אל וסיפרו לו.
שזהו עונשו על שמרה את פי ה'.
נביא השקר הלך והחזיר אותו לעיר.
בקבר שהוא הכין לעצמו.
צר לי אחי.
בקבר שבו קבר את הנביא מיהודה. כדי שבזכות זה לא יקריבו את עצמותיו על הקבר בבית אל.
היא לא הצליחה משום שירבעם המשיך בעבודת העגלים והמשיך למנות כהנים שיעבדו בבית אל.
אבים.
כדי שאחיה לא יכיר אותה.
לשילה, שם היה אחיה השילוני.
עשרה לחמים.
לחמים מתובלים בתבלינים.
דבש.
שיגיד לה מה יעלה בגורלו של אבים.
משום שהוא ניבא עליו שהוא יהיה מלך ולכן מן הסתם הוא ינבא עליו דברים טובים.
משום שהוא כבר היה עיוור.
בהורדת המנחה של יעקב ליוסף.
ארץ זבת חלב ודבש.
בתיאור טעם המן בפרשת בשלח.
ארץ זית שמן ודבש.
"וינקהו דבש מסלע".
שמשון עם גווית האריה והחידה.
יונתן בן שאול אכל מהדבש באמצע המלחמה נגד פלשתים.
כשדוד ברח מאבשלום הגישו לו דבש.
יצחק.
עלי.
ה' התגלה אליו בנבואה לילה לפני שהיא הגיעה אליו.
מדוע את מתחפשת – אני דלוח אלייך בשליחות קשה.
בגלל שמיניתי אותך למלך על ישראל וקרעתי את המלוכה מדוד, ואתה לא הכלת בדרכיו, אני הולך להביא עליך פורענות.
השמדת הזכרים מצאצאיו של ירבעם.
השמדת עושרו של ירבעם שנמצא בבית.
השמדת עושרו של ירבעם שנמצא בשדה.
פינוי צאצאיו של ירבעם לגמרי.
צאצאיו של ירבעם שימותו בעיר – ייאכלו על ידי הכלבים.
צאצאיו של ירבעם שימותו בשדות – ייאכלו על ידי הציפורים.
וַתָּרַע לַעֲשׂוֹת מִכֹּל אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ.
ברגע שאשת ירבעם תיכנס אל העיר.
אבים יזכה להספד ולקבורה. הוא יהיה שונה משום שנמצא בו דבר טוב. (בנביא לא מפורש מהו הדבר הטוב הזה אך חז"ל אומרים שעלה לבית המקדש.)
ישמיד את צאצאיו של ירבעם.
כמו שמכים קנה רך והוא פוגע מיד בקנה שלידו, כך במכה קטנה שה' יכה את ישראל תהיה פורענות גדולה.
יגלה אותם ויפזר אותם מעבר לנהר גוזן.
נהר גוזן.
משום שהם היו עובדים את עצי האשרה.
לקללה.
בגלל חטאות ירבעם ובגלל החטאים שבהם החטיא את ישראל.
22 (עשרים ושתיים).
נדב בנו.
ארבעים ואחת (41).
שבע עשרה (17).
נעמה העמונית.
תקופת השופטים.
עבודה זרה – במות, מצבות ואשרים.
חטאים שקשורים בצניעות.
חמישית.
האוצרות שהיו בבית המקדש.
האוצרות שהיו בבית המלך.
את כסאו של שלמה.
מגיני הזהב של שלמה.
מגיני נחושת.
משום ששישק מלך מצרים לקח את מגיני הזהב.
ביד השומרים שנקראו הרצים.
הרצים היו מוציאים אותם כשרחבעם היה נכנס לבית המקדש ולאחר מכן היו מניחים אותם לתוך תא הרצים.
בעיר דוד.
אבים בנו.
ירבעם.
יהודה |
ישראל |
דוד |
|
שלמה |
|
רחבעם |
ירבעם |
אבים |
נדב |
שלש (3).
מעכה.
בזכות דוד.
כדי שישמור על העיר ירושלים.
בדבר אוריה.
ירבעם.
עיר דוד.
אסא בנו.
ארבעים ואחת (41).
כדי לומר לנו שבכל זאת הוא לא למד ממעשיה הרעים.
העביר את חוסר הצניעות.
העביר את העבודה הזרה.
העביר את מעכה מתפקידה החשוב.
כתש את המלצת שעשתה מעכה לעבודה זרה ושרף אותה בנחל קדרון.
כדי שלא תשתמש במעמדה על מנת להסית אנשים לעבוד עבודה זרה.
בכך שהוא לא הסיר את הבמות.
אסא – משום שהוא עשה את הישר בעיני ה'.
קדשיו. קדשי אביו. כסף, זהב וכלים.
בעשא מלך ישראל.
הוא בנה את הרמה – מגדל גבוה, שמנע את היציאה מירושלים.
על ידי ששלח למלך ארם את אוצרות בית ה' ואת אוצרותיו.
לתרצה.
גבע בנימין והמצפה.
מהרמה שבנה בעשא.
היה חולה ברגליו.
עיר דוד.
יהושפט בנו.
שנתיים.
באותם חטאים שבהם חטא אביו – עגלי הזהב וע"ז.
במצור על גבתון.
פלשתים.
בעשא, משבט יששכר.
השמדת בית ירבעם. אחיה השילוני.
אסא מלך יהודה.
24, תרצה.
בחטאי ירבעם – העמדת העגלים.
שבגלל שה' העלה אותו לגדולה ובכל זאת הוא עבד עבודה זרה – ה' ישמיד את ביתו וצאצאיו.
לירבעם – שניהם יושמדו עד הסוף.
אלה שימותו בעיר ייאכלו על ידי כלבים.
אלה שימותו בשדה ייאכלו על ידי העופות.
משום שהוא חטא כדי להכעיס.
משום שלא היה שום רווח בהריגת נדב בן ירבעם שהרי בעשא לא התנהג אחרת ממנו.
תרצה.
אלה בנו.
היה אחראי על חצי מהמרכבות של אלה.
בתרצה בביתו של ארצה.
היה ממונה על ביתו של אלה.
עשרים ושבע (27).
השמיד את כל בית בעשא.
הטילו מצור על גבתון.
החיילים שהשתתפו בהטלת המצור על הפלשתים בגבתון. לאחר ששמעו שזמרי מרד.
עלה להטיל מצור על תרצה.
עמרי שרף אותו בארמון המלך.
הוא החטיא אותם בחטאי ירבעם בן נבט – בעבודת העגלים והוא החטיא את ישראל כשהיה שר מחצית הרכב.
החצי שהיה במצור, החיילים, המליכו עליהם את עמרי.
החצי השני, שאר העם, המליך עליהם את תבני.
שש שנים.
שתי ככרות כסף, מאדם שנקרא שמר.
על שם שמר ממנו קנה את ההר.
עמרי חטא יותר מכל המלכים שמלכו לפניו.
בעיר שומרון.
אחאב בנו.
יהודה |
ישראל |
|
דוד |
||
שלמה |
||
רחבעם |
ירבעם |
|
אבים |
נדב |
|
אסא |
בעשא |
|
יהושפט |
אלה |
|
|
זמרי |
|
|
עמרי |
תבני |
|
אחאב |
ירבעם בן נבט. חטא העגלים.
נשא את איזבל.
עבד את הבעל.
בנה בית מיוחד לעבודת הבעל בשומרון.
נטע עצי אשרה.
חיאל בית האלי.
כאשר הוא הניח את יסודות העיר מת בנו הבכור אבירם, במהלך בניית העיר מתו שאר בניו עד שכאשר הוא סיים לבנות את העיר מת בנו שגוב. הדבר קרה משום קללת יהושע את מי שיבנה את העיר יריחו.
אליהו נשבע לאחאב שלא יירד גשם אלא כאשר הוא יאמר שיירד גשם.
כדי שאחאב לא יהרוג אותו.
מזרח. מזרחית לירדן.
ישתה מהנחל ועורבים יביאו לו אוכל.
לחם ובשר. פעמיים ביום.
משום שלא ירד גשם על הארץ.
שנה.
בפתח שער העיר.
היא קוששה עצים.
להביא לו מעט מים. האישה האלמנה הלכה והביאה לו מעט מים מביתה.
להביא לה מעט אוכל. האישה אמרה שאין לה אפילו מספיק אוכל לה ולבנה.
מעט לחם.
שאין לה מספיק אוכל אפילו לצורכה ולצורך בנה והם הולכים למות, קל וחומר שאין לה מספיק אוכל כדי לתת לאליהו.
אפילו עוגה קטנה.
מספיק קמח כדי למלא כף יד ומעט שמן בכלי השמן.
לעשות עוגה קטנה אבל לתת לו חתיכה קטנה לאכול ראשון.
שהקמח והשמן לא ייגמר עד שייפסק הרעב.
דוד לקח משאול את צפחת המים.
שנה.
מחלה.
משום שהיא חשבה שבנה מת בגלל שהיא לא שירתה אותו מספיק.
לעליה שבה היה גר, הניח אותו על מיטתו עליה הוא ישן.
האם לא מספיק שגרמת לדברים רעים בכך שהכרחת אותי להסתובב ולא להיות בביתי שגם על האישה האלמנה אתה לא מרחם?
היא אמרה שעכשיו היא יודעת שאליהו הוא נביא אמת. את הנס לגבי כף הקמח יכול היה אליהו לשמוע מנביא אחר אך עכשיו היא ראתה שאליהו בעצמו עשה את הנס.
שלש.
שיירד גשם.
היה ממונה על צרכי בית המלך.
וְעֹבַדְיָהוּ הָיָה יָרֵא אֶת יְקֹוָק מְאֹד.
כשאיזבל הרגה את כל נביאי ה', עובדיה החביא מאה נביאים בשתי מערות וכלכל אותם.
מי שהיה ממונה על ביתו של יוסף.
אחישר היה ממונה על ביתו של שלמה.
ארצא היה ממונה על ביתו של אלה בן בעשא.
כדי למצוא חציר לבהמות.
ליד המקומות שיש בהם מעיינות.
הם התחלקו לשניים.
נפל על פניו כדי להשתחוות ושאל האם זהו אליהו.
לומר לאחאב שאליהו הולך להתגלות לפניו.
משום שהוא חשש שמא אליהו יעלה בסערה השמימה ולא יתגלה אל אחאב בסופו של דבר, ואז אחאב יחשוב שעובדיה התל בו.
אחאב חיפש את אליהו בכל הארצות שליד ארץ ישראל והוא ווידא שאליהו לא נמצא שם על ידי שהשביע את שליט הארץ שאליהו לא נמצא אצלו.
החבאת הנביאים במערות.
נשבע לו שיתגלה לפני אחאב באותו היום.
עוכר ישראל. אליהו ענה לאחאב שהוא ומשפחתו הם עוכרי ישראל.
אחאב טען שאליהו הוא עוכר ישראל בכל שהוא מנע את הורדת הגשמים. אליהו ענה לאחאב שהוא ומשפחתו גרמו לעצירת הגשמים בכך שהם עבדו עבודה זרה.
לאסוף את עם ישראל להר הכרמל, לאסוף את ארבע מאות נביאי האשרה ואת ארבע מאות וחמישים נביאי הבעל.
אליהו שאל את העם עד מתי הם יכולים ללכת ולעבוד גם את ה' וגם ע"ז. עליהם לבחור לעבוד רק אחד. העם לא ענה לאליהו.
שהוא רק נביא אחד ואילו נביאי הבעל הם רבים – ארבע מאות וחמישים.
שנביאי הבעל ייקחו פר והוא גם יעשה כן והם לא ידליקו אש ומי שיירד לו אש מהשמים – סימן שהאל שלו הוא האל האמיתי.
משום שהם רבים.
מהבוקר ועד לאחר הצהריים.
קראו בקול רם.
דילגו מעל המזבח.
שרטו את בשרם.
עשו עצמם כאילו הם מתנבאים.
אולי הוא באמצע לדבר עם מישהו.
אולי הוא באמצע ללמוד.
אולי הוא באמצע הדרך.
אולי הוא ישן.
חרבות ורמחים.
שייגשו אליו כדי שיראו טוב מה שהוא עושה ולא יחשבו שהוא מרמה.
המזבח שהרסו אותו נביאי הבעל.
אליהו לקח שנים עשר אבנים כנגד שנים עשר השבטים וכדי להראות שכל השבטים צריכים להקריב קרבנות דווקא במקום אחד – בבית המקדש.
כשם ששינוי השם ישראל מורה על ניצחון של יעקב, כך אליהו ינצח את נביאי הבעל.
שיעור החפירה – מקום שניתן לזרוע שם שני סאים של חיטים. אליהו רצה למלא את החפירה במים כדי להקשות על האש.
4 כדי מים. שפכו אותם 3 פעמים.
זמן הקרבת מנחה של בין הערביים.
שעל ידי שיוריד אש מהשמים כולם יידעו שה' הוא האלוקים ושאליהו עשה את המעמד בהר הכרמל על פי דברי ה'.
פר, עצים, עפר, אבנים. המים יובשו.
נפלו על פניהם ואמרו שה' הוא האלוקים.
לתפוס את נביאי הבעל.
לנחל קישון.
ללכת לאכול ולשתות מכיוון שעוד מעט יירד גשם.
להר הכרמל.
השתטח על הארץ ושם את פניו בין ברכיו.
להסתכל לכיוון מערב ולבדוק אם יורדים גשמים. הנער עשה זאת שבע פעמים.
בגודל כף יד של אדם קטן.
מערב.
לומר לאחאב שימהר ללכת הביתה משום שעוד מעט יירד גשם חזק.
עד שאחאב אסר את מרכבתו ועלה עליו.
רץ לפני אחאב עד יזרעאל.
איזבל אמרה לאליהו שתוך עשרים וארבע שעות היא הולכת להרוג אותו משום שלאחר מעמד הר הכרמל ליבו של אחאב נטה אחרי אליהו והיא רצתה להפסיק זאת.
באר שבע שנמצא ביהודה. משום ששם איזבל לא יכולה לתפוס אותו, שהרי הוא נמצא תחת שלטון יהודה. אליהו עצמו לא נשאר שם משום שהוא חשש שאיזבל תגיע גם לשם.
מרחק הליכה של יום אחד.
למות.
שהוא אינו טוב יותר מאבותיו לחיות לעולם, והוא רוצה למות.
מלאך ה' נגע בו והעיר אותו.
לקום ולאכול.
אכל עוגה ושתה מים.
ליד ראשו.
דוד לקח משאול את צפחת המים.
אליהו אצל האישה האלמנה.
חזר לישון.
לאכול את כל העוגה ולשתות את כל המים. מכיוון שאליהו עתיד ללכת מרחק גדול.
הוא הלך במשך ארבעים יום ולילה. הגיע להר חורב.
במערה שבו היה משה רבינו.
לוט ישב במערה.
מערת המכפלה.
בספר יהושע – המלכים התחבאו במקדה.
שאול עשה צרכיו במערה שבה היה דוד.
עובדיה החביא את נביאי ה' במערות.
על ידי מלאך.
ה' שאל את אליהו מה הוא עושה בהר הכרמל. אליהו ענה לו שהוא הנביא היחיד שנשאר ושהוא מבקש למות.
עזבו את ברית ה'.
שברו את המזבחות.
הרגו את נביאי ה'.
רוצים להרוג גם אותו.
שהוא נקם את נקמתו של ה' על ידי שהרג את נביאי הבעל.
לראות היכן נמצא מחנה השכינה.
רוח, רעש, אש.
בקול דממה דקה.
רוח שמפרקת הרים ומשברת סלעים.
קול דממה דקה.
כשהוא שמע את קול הדממה הדקה.
יצא מהמערה וכיסה את פניו באדרת שלו.
לבוש חשוב של נביאים.
אדרת שער שעשיו היה אדמוני.
אדרת אצל עכן שלקח אדרת מהחרם.
האם הוא עדיין רוצה להתנקם בעם ישראל.
בפעם הראשונה השאלה הייתה כדי להתחיל שיחה עם אליהו. בפעם השנייה השאלה הייתה לשאול את אליהו האם לאחר שה' הראה לו שהשכינה עוברת בקול דממה דקה, הוא רוצה עדיין להתנקם בעם ישראל.
אליהו המשיך בגישתו. הוכחה ראשונה: הוא חזר שוב על דבריו שהוא קינא לשם ה'. הוכחה שנייה שה' אמר לו למנות תחתיו את אלישע כנביא.
כל מי שיינצל מחרבו של חזאליהוא ימשיך את הנקמה ויהרוג אותו. הכוונה לבית אחאב שיושמד על ידי יהוא וכל מי שיינצל מיהוא, ייהרג על ידי אלישע, היות ואלישע יקלל אותו.
7000, הם לא כרעו לבעל.
בחרישה.
שנים עשר צמדים. אלישע היה בצמד השנים עשר.
השליך עליו את האדרת שלו.
הוא רץ אלרי אליהו ואמר לו שהוא רק רוצה להיפרד מהוריו לפני שיצטרף לאליהו.
להיפרד מהוריו.
שהואי כול לעשות כן ושיידע שכל הניסים שאליהו עשה – גם הוא יעשה.
הוא שחט אותם משום שרצה להכין סעודה על ששמח מאוד להצטרף לאליהו ולהיות נביא כמוהו.
כלי הבקר.
לאנשים שחרשו איתו.
שירת אותו.
בן הדד.
שלושים ושניים.
בן הדד אמר לאחאב שכל הכסף, הזהב, נשיו ובניו שייכים לו. אחאב ענה שהוא מקבל את דבריו.
בתחילה חשב אחאב שכוונתו של בן הדד היא רק להיות משועבד תחת ארם. עתה הבהיר לו בן הדד שהכוונה היא שבפועל ייתן לו את הכסף והזהב.
עבדיו יבואו וייקחו לא רק את הכסף והזהב, אלא את כל מה שהם רוצים.
מכיוון שבן הדד ביקש את נשיו ובניו של אחאב והיה ברור לו שאחאב יסרב לכך.
שלא ייכנע לבן הדד.
שהוא מוכן לדברי השליחים הראשונים – להיות משועבד תחת ארם. הוא אינו מוכן לתת את הנשים והילדים.
בן הדד אמר שהוא יוכל לנצח את אחאב בקלות. אחאב ענה לו שלא ישמח לפני שהוא הצליח לנצח אותו.
משום שהיו לו חיילים רבים.
בן הדד היה בסוכות והוא ישב ושתה לשכרה יחד עם המלכים שהיו איתו. הוא ציווה על חייליו להטיל מצור על העיר שומרון.
אלה בן בעשא נרצח ע"י זמרי בשעה שהיה שיכור.
שהוא עתיד לנצח במלחמה נגד ארם.
נערי שרי המדינות – המשרתים של שרי המדינות. משום שהם אינם חיילים מאומנים וה' רצה שכולם יבינו שהניצחון היה נס גדול.
אחאב.
נערי שרי המדינות – 232. חיילים – 7000.
צהריים.
בעזרה לבן הדד שהיה שיכור.
אם הם יצאו לשלום – לתפוס אותם חיים ואם הם יצאו למלחמה – לתפוס אותם חיים.
חיילי ישראל הכו כל אחד את החיילים שבו מולו וארם ברח.
פרשים. בן הדד נמלט כשהוא רכב על סוס.
להתחזק ולהתכונן למלחמה נוספת נגד ארם כיוון שבעוד שנה תהיה מלחמה נוספת.
הם טענו שה' הוא אלוקי ההרים ולכן המלחמה שהייתה בהרים גרמה לכך שישראל ניצחו ואם תהיה מלחמה במישור – הם ינצחו.
ימנו כמפקדים את השרים במקום המלכים.
יילחמו במישור.
ימלאו את שורות הצבא.
השרים ינסו להוכיח את עצמם במקום המלכים שמרגישים חשובים בכל מקרה.
אפק.
שתי קבוצות של עיזים. היו שתי קבוצות נפרדות של חיילים: החיילים בקבוצה אחת ונערי שרי המדינות בקבוצה שנייה.
שמחנה ארם מילא את הארץ.
משום שארם אמרו שה' הוא רק אלוקי ההרים, ועל ידי שאחאב ינצח, יוכח שה' הוא אלוקי הארץ.
7 ימים.
מאה אלף.
לתוך העיר אפק. עשרים ושבע אלף.
החומה נפלה עליהם.
לתוך חדר פנימי. כדי שהוא יוכל להסתתר טוב יותר.
משום שמלכי ישראל רחמנים.
לשים שקים על מתניהם וחבלים על ראשיהם.
הם אמרו שבן הדד מתחנן שישאירו אותו בחיים. עבדי בן הדד קראו לו עבד של אחאב.
אחאב שאל האם בן הדד עוד חי ואמר שלא יעשה לו דבר. הוא כינה את עצמו אחיו של בן הדד.
הם חזרו על מה שאחאב אמר שבן הדד הוא אח של אחאב.
העלה אותו על המרכבה.
בן הדד לאחאב – שיחזיר את הערים שאביו כבש מעמרי אביו של אחאב.
אחאב לבן הדד – ישלח אותו לחופשי בברית אם יקיים את דבריו.
להכות אותו. ההכאה מסמלת את הציווי להרוג את ארם.
שאריה יטרוף אותו.
בברכת יעקב – ברכת יהודה היא שיהיה כאריה.
בברכת משה – דן מבורך כאריה.
שמשון.
בקינה שנשא דוד על שאול ויהונתן – "ומאריות גברו".
בדברי חושי אל אבשלום – דוד נמשל לגיבור כאריה.
בניהו בן יהוידע הכה את האריה (בסוף ספר שמואל ב').
על המכונות היו מצוירים אריות.
כסא שלמה.
אריה טרף את הנביא מיהודה.
עד שיצא ממנו דם.
הוא שם צעיף על ראשו. הוא לא רצה שאחאב יכיר אותו.
הוא המתין על הדרך במקום שהוא ידע שאחאב יעבוד שם כדי לפגוש אותו שם.
שהוא יצא למלחמה והביאו לו שבוי ואמרו לו שאם הוא ישמור עליו הוא יקבל כיכר כסף אך אם השבוי יברח – הוא ימות במקומו. כאשר תלמיד הנביא היה עסוק בעיסוקיו, השבוי ברח.
שמגיע לו למות.
הוריד מעצמו את הצעיף.
נפשו תהיה תחת נפשו של בן הדד ועם ישראל יפסיד במלחמה.
חזר אל ביתו סר וזעף.
בתחילה חזר אל בית שהיה לו ליד העיר אפק ולאחר מכן חזר לביתו בשומרון.
בעמק יזרעאל ליד היכל המלך.
אחאב רצה לעשות ליד היכלו גינת ירק ושם היה כרמו של נבות.
כרם אחר במקומו או כסף.
משום שהוא נחלת אבותיו ולכן אסור לו למכור אותו.
חזר אל ביתו כשהוא היה סר וזעף. לאחר ששמע את נבואת תלמיד הנביא על עונשו שהוא שחרר את בן הדד.
שכב על מיטתו.
סובב פניו אל הקיר.
לא אכל.
משום שאם הוא יראה חולשה – הוא לא יצליח לבסס את מלכותו.
היא אמרה שהיא כבר תסדר את הדברים כך שהוא יקבל את הכרם.
בשם אחאב.
אל הזקנים והשרים בעירו של אחאב.
לקבוע יום צום, לשפוט את נבות לפני כל העם, להושיב שני אנשים רשעים שיעידו עליו עדות שקר שהוא קילל את אחאב לפני ה'.
נבות יתחייב סקילה וכל הרוגי בית דין נכסיהם למלך.
סקלו אותו.
ירד לרשת את כרם נבות.
בכרם נבות.
האם רצחת את נבות מרוב שנאה ולאחר מכן ירשת אותו כאילו שהוא היה קרוב שלך?
שבמקום שהו ליקקו הכלבים את דמו של נבות – ילקקו הכלבים את דמו של אחאב. משום שאחאב חזר בתשובה.
המצאתני אויבי. אחאב רצה לומר שהסיבה שאליהו מאשים אותו בהריגת נבות היא בגלל שהוא שונא אותו ומי שבאמת אשם בהריגת נבות היא איזבל.
בגלל שהוא התמכר לעשות את הרע.
אליהו אומר שאחאב התמכר לעשות מעשים רעים.
ה' יבער את אחאב עד הסוף.
ה' יכרית כל זכר מצאצאיו של אחאב.
ה' יכרית את העושר שנמצא בביתו.
ה' יכרית את המקנה שבשדה.
הנבואה תתקיים לפני כל ישראל.
ירבעם ובעשא. משום שבכל המקרים ה' הכרית את צאצאיהם של מלכים אלה.
הכלבים יאכלו אותה בעמק יזרעאל.
מי שימות בעיר ייאכל על ידי הכלבים ומי שימות בשדה ייאכל על ידי עופות.
איזבל הסיתה אותו.
קרע את בגדיו.
לבש שק.
צם.
הלך לישון בשק.
הסתובב בנחת כאדם דואג.
משום שאחאב חזר בתשובה.
בימי יהורם בנו.
שלש.
משום שהוא רצה לכבוש את רמות גלעד שהייתה שייכת לו.
את המלחמה השלישית יזם אחאב בעוד ששתי המלחמות הראשונות יזמו ארם.
אסא.
שיצטרף אליו.
כָּמוֹנִי כָמוֹךָ כְּעַמִּי כְעַמֶּךָ כְּסוּסַי כְּסוּסֶיךָ.
שיברר את דבר ה' מנביא.
ארבע מאות.
ה' ימסור את ארם בידו.
האם אין פה עוד נביא לה'.
מיכיהו בן ימלה. אחאב לא רצה לפנות אליו משום שהוא חשב שמיכיהו מנבא עליו כל הזמן דברים לא טובים בגלל שהוא שונא אותו.
שלא יאמר שהוא מנבא עליו רע בגלל שהוא שונא אותו.
שלח סריס.
בפתח שער העיר שומרון.
בבגדי מלכות.
התנבאו לפניהם.
צדקיה טען שאחאב ינצח את ארם. כדי לחזק את נבואתו הוא הכין קרניים מברזל.
שכל הנביאים מתנבאים נבואות טובות על אחאב ושגם הוא יעשה כן. תשובתו הייתה שהוא צריך לנבא רק את מה שה' אומר לו לנבא.
מיכיהו אמר לאחאב שהוא יצליח במלחמה. אחאב אמר למיכיהו שלא ירמה אותו.
בגלל שהוא לא פתח את נבואתו ב"כה אמר ה'".
עם ישראל התפזר כצאן אשר אין להם רועה, וכך עם ישראל יפסיד במלחמה. הסיבה דווקא לתיאור זה היא בגלל שגם הפסד עם ישראל במלחמה היה רק שאחאב – הרועה – נהרג.
הוא פנה ליהושפט ואמר לו שיראה שמיכיהו באמת שונא אותו ומנבא עליו רק דברים רעים.
ה' ישב על כסאו וכל צבא השמים היה מימינו ומשמאלו. ה' שאל מי יצא ויפתה את אחאב לעלות לרמות גלעד. כל צבא השמים הציע פתרונות שונים עד שהרוח אמרה שהיא תפתה את אחאב על ידי שהיא תאמר לנביאי השקר לנבא שקר על אחאב.
מיכיהו רצה להסביר מדוע נביאי השקר אמרו את מה שאמרו.
סטר לו על הלחי ושאל את מיכיהו מי אמר לו לעשות כך.
שביום שעם ישראל יפסיד, הוא יברח לחדר פנימי כדי שחיילי ישראל לא יהרגו אותו?
בן הדד ברח לחדר פנימי.
חיילי ישראל ירצו להרוג את צדקיה משום שהוא אמר להם שהם ינצחו במלחמה והם באמת יפסידו. צדקיה יברח לחדר פנימי.
אמון שר העיר ויואש בן המלך.
לשים אותו בכלא.
להאכיל אותו לחם לחץ.
לתת לו מים לחץ.
זאת עד שאחאב יחזור בשלום מהמלחמה.
שאם אחאב יחזור בשלום – הוא לא נביא אמת.
הוא פונה לכל העמים ואומר להם שאם אחאב יחזור מהמלחמה בשלום, הוא אינו נביא אמת.
אחאב היה צריך להתחפש ויהושפט לא. אחאב חשש לנבואתו של מיכיהו ואילו ליהושפט לא היה שום סיבה לדאוג.
לא לנסות להרוג את כל חיילי ישראל אלא רק לנסות להרוג את אחאב.
שרי המרכבות חשבו זאת והם חשבו זאת משום שיהושפט היה לבוש בגדיל מלכות.
הוא צעק לחייליו שיבואו לעזור לו.
משום שהם הבינו שהוא אינו אחאב.
היה חייל שמשך בקשת ללא שהתכוון לפגוע דווקא באחאב.
בשריון בין הקשקשים ובין השריון.
לסובב את ידיו שהחזיקו ברסן ולסובב על ידי כך את המרכבה שלו. כדי שיוכלו לרכב למקום בטוח.
הוא עמד במרכבה ולא שכב כדרכם של הפצועים. הוא עשה זאת כדי שלא יידעו שהוא נפצע וכך חיילי ישראל לא יתייאשו.
בערב היום בו נפצע.
הוא אמר לחיילי ישראל לחזור חזרה אל ארצם. הוא עבר בזמן שקיעת השמש.
לתוך חלל המרכבה.
בעיר שומרון.
ברכת שומרון.
הכלבים ליקקו אותו.
הזונות רחצו את כלי הנשק שם.
לקיום נבואתו של אליהו.
בעיר שומרון.
בית משן של פיל.
אחזיה בנו.
ארבע.
35, 25.
הקרבה בבמות.
השלים עם מלך ישראל.
ביעור הקדש מהארץ.
תרשיש.
כדי להביא משם זהב.
שלמה.
משום שהם נשברו בעציון גבר.
ללכת ביחד לאופיר. שכל אחד ישלח את עבדיו לאופיר יחד. יהושפט סירב משום שלא רצה לחבור לאחזיה הרשע.
יהורם בנו.
יהודה |
ישראל |
|
דוד |
||
שלמה |
||
רחבעם |
ירבעם |
|
אבים |
נדב |
|
אסא |
בעשא |
|
יהושפט |
אלה |
|
יהורם |
זמרי |
|
|
עמרי |
תבני |
|
אחאב |
|
|
אחזיה |
17, 2.
עבודת הבעל והעגלים.
מלכים פרקים יב' - הסוף
|
אָבִי הִכְבִּיד אֶת עֻלְּכֶם וַאֲנִי אֹסִיף עַל עֻלְּכֶם |
מלכים א' פרק יב' |
רחבעם לעם. |
אָבִי הֶעְמִיס עֲלֵיכֶם עֹל כָּבֵד וַאֲנִי אוֹסִיף עַל עֻלְּכֶם |
מלכים א' פרק יב' |
היועצים הצעירים לרחבעם. |
אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים וַאֲנִי אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים |
מלכים א' פרק יב' |
היועצים הצעירים לרחבעם. רחבעם לעם. |
אָבִיךָ הִקְשָׁה אֶת עֻלֵּנוּ |
מלכים א' פרק יב' |
ירבעם וישראל לרחבעם. |
אוּלַי נִמְצָא חָצִיר וּנְחַיֶּה סוּס וָפֶרֶד |
מלכים א' פרק יח' |
אחאב לעובדיה. |
אָחִיךָ בֶן הֲדַד |
מלכים א' פרק כ' |
עבדי בן הדד לאחאב. |
אֵי זֶה הַדֶּרֶךְ הָלָךְ |
מלכים א' פרק יג' |
נביא השקר לבניו. |
אֵי זֶה עָבַר רוּחַ יְקֹוָק מֵאִתִּי לְדַבֵּר אוֹתָךְ |
מלכים א' פרק כב' |
צדקיה למיכיהו. |
אִישׁ אֶל עִירוֹ וְאִישׁ אֶל אַרְצוֹ |
מלכים א' פרק כב' |
הכרוז לחיילי ישראל. |
אַךְ עֲשִׂי לִי מִשָּׁם עֻגָה קְטַנָּה בָרִאשֹׁנָה וְהוֹצֵאת לִי |
מלכים א' פרק יז' |
אליהו לאישה האלמנה. |
אַל יֹאמַר הַמֶּלֶךְ כֵּן |
מלכים א' פרק כב' |
יהושפט לאחאב. |
אַל יִתְהַלֵּל חֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ |
מלכים א' פרק כ' |
אחאב לבן הדד. |
אַל תִּירְאִי בֹּאִי עֲשִׂי כִדְבָרֵךְ |
מלכים א' פרק יז' |
אליהו לאישה האלמנה. |
אַל תִּשְׁמַע וְלוֹא תֹאבֶה |
מלכים א' פרק כ' |
העם והזקנים לאחאב. |
אֱלֹהֵי הָרִים אֱלֹהֵיהֶם עַל כֵּן חָזְקוּ מִמֶּנּוּ |
מלכים א' פרק כ' |
עבדי בן הדד לבן הדד. |
אִם הַיּוֹם תִּהְיֶה עֶבֶד לָעָם הַזֶּה |
מלכים א' פרק יב' |
היועצים הזקנים לרחבעם. |
אִם הִפָּקֵד יִפָּקֵד וְהָיְתָה נַפְשְׁךָ תַּחַת נַפְשׁוֹ |
מלכים א' פרק כ' |
תלמיד הנביא לאחאב. |
אִם טוֹב בְּעֵינֶיךָ אֶתְּנָה לְךָ כֶסֶף מְחִיר זֶה |
מלכים א' פרק כא' |
אחאב לנבות. |
אִם יַעֲלֶה הָעָם הַזֶּה לַעֲשׂוֹת זְבָחִים בְּבֵית יְקֹוָק בִּירוּשָׁלִַם וְשָׁב לֵב הָעָם הַזֶּה אֶל אֲדֹנֵיהֶם אֶל רְחַבְעָם מֶלֶךְ יְהוּדָה |
מלכים א' פרק יב' |
ירבעם לעצמו. |
אִם יְקֹוָק הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו וְאִם הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו |
מלכים א' פרק יח' |
אליהו לעם. |
אִם יִשְׂפֹּק עֲפַר שֹׁמְרוֹן לִשְׁעָלִים לְכָל הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלָי |
מלכים א' פרק כ' |
בן הדד לאחאב. |
אִם לְשָׁלוֹם יָצָאוּ תִּפְשׂוּם חַיִּים וְאִם לְמִלְחָמָה יָצָאוּ חַיִּים תִּפְשׂוּם |
מלכים א' פרק כ' |
בן הדד לשליחים. |
אִם שׁוֹב תָּשׁוּב בְּשָׁלוֹם לֹא דִבֶּר יְקֹוָק בִּי |
מלכים א' פרק כב' |
מיכיהו לאחאב. |
אִם תִּתֶּן לִי אֶת חֲצִי בֵיתֶךָ לֹא אָבֹא עִמָּךְ |
מלכים א' פרק יג' |
הנביא מיהודה לירבעם. |
אֲנִי נוֹתַרְתִּי נָבִיא לַיקֹוָק לְבַדִּי וּנְבִיאֵי הַבַּעַל אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים אִישׁ |
מלכים א' פרק יח' |
אליהו לעם. |
אֲנָשִׁים יָצְאוּ מִשֹּׁמְרוֹן |
מלכים א' פרק כ' |
שליחי בן הדד לבן הדד. |
אֱסֹר וָרֵד |
מלכים א' פרק יח' |
הנער לאחאב בציווי אליהו. |
אֶשְּׁקָה נָּא לְאָבִי וּלְאִמִּי וְאֵלְכָה אַחֲרֶיךָ |
מלכים א' פרק יט' |
אלישע לאליהו. |
אֶת מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ |
מלכים א' פרק יט' |
אליהו לה'. |
אַתָּה עַתָּה תַּעֲשֶׂה מְלוּכָה עַל יִשְׂרָאֵל |
מלכים א' פרק כא' |
איזבל לאחאב. |
בֹּאִי אֵשֶׁת יָרָבְעָם לָמָּה זֶּה אַתְּ מִתְנַכֵּרָה וְאָנֹכִי שָׁלוּחַ אֵלַיִךְ קָשָׁה |
מלכים א' פרק יד' |
אחיה לאשת ירבעם. |
בְּאֵלֶּה תְּנַגַּח אֶת אֲרָם עַד כַּלֹּתָם |
מלכים א' פרק כב' |
צדקיה לאחאב ויהושפט. |
בָּאתָ אֵלַי לְהַזְכִּיר אֶת עֲוֹנִי וּלְהָמִית אֶת בְּנִי |
מלכים א' פרק יז' |
האישה האלמנה לאליהו. |
בַּחֲרוּ לָכֶם הַפָּר הָאֶחָד וַעֲשׂוּ רִאשֹׁנָה כִּי אַתֶּם הָרַבִּים |
מלכים א' פרק יח' |
אליהו לנביאי הבעל. |
בִּימֵי בְנוֹ אָבִיא הָרָעָה עַל בֵּיתוֹ |
מלכים א' פרק כא' |
ה' לאליהו. |
בְּמוֹתִי וּקְבַרְתֶּם אֹתִי בַּקֶבֶר אֲשֶׁר אִישׁ הָאֱלֹהִים קָבוּר בּוֹ אֵצֶל עַצְמֹתָיו הַנִּיחוּ אֶת עַצְמֹתָי |
מלכים א' פרק יג' |
נביא השקר לבניו. |
בְּמִי |
מלכים א' פרק כ' |
אחאב לנביא. |
בְּנַעֲרֵי שָׂרֵי הַמְּדִינוֹת |
מלכים א' פרק כ' |
הנביא לאחאב. |
בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֶךָ בֵּין אָבִי וּבֵין אָבִיךָ |
מלכים א' פרק טו' |
אסא לבן הדד |
גַּם אֲנִי נָבִיא כָּמוֹךָ |
מלכים א' פרק יג' |
נביא השקר לנביא מיהודה. |
גְּשׁוּ אֵלַי |
מלכים א' פרק יח' |
אליהו לעם. |
דְּעוּ נָא וּרְאוּ כִּי רָעָה זֶה מְבַקֵּשׁ |
מלכים א' פרק כ' |
אחאב לזקנים. |
הַאֵין פֹּה נָבִיא לַיקֹוָק עוֹד |
מלכים א' פרק כב' |
יהושפט לאחאב. |
הַאֵלֵךְ עַל רָמֹת גִּלְעָד לַמִּלְחָמָה אִם אֶחְדָּל |
מלכים א' פרק כב' |
אחאב לנביאי הבעל. |
הַאַתָּה אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּאתָ מִיהוּדָה |
מלכים א' פרק יג' |
נביא השקר לנביא מיהודה. |
הַאַתָּה זֶה אֲדֹנִי אֵלִיָּהוּ |
מלכים א' פרק יח' |
עובדיה לאליהו. |
הַבֵּט דֶּרֶךְ יָם |
מלכים א' פרק יח' |
אליהו לנערו. |
הֲגַם עַל הָאַלְמָנָה אֲשֶׁר אֲנִי מִתְגּוֹרֵר עִמָּהּ הֲרֵעוֹתָ לְהָמִית אֶת בְּנָהּ |
מלכים א' פרק יז' |
אליהו לה'. |
הוּא דִבֶּר עָלַי לְמֶלֶךְ עַל הָעָם הַזֶּה |
מלכים א' פרק יד' |
ירבעם לאשתו. |
הַיְדַעְתֶּם כִּי לָנוּ רָמֹת גִּלְעָד וַאֲנַחְנוּ מַחְשִׁים מִקַּחַת אֹתָהּ מִיַּד מֶלֶךְ אֲרָם |
מלכים א' פרק כב' |
אחאב לעבדיו. |
הַיּוֹם יִוָּדַע כִּי אַתָּה אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל |
מלכים א' פרק יח' |
אליהו לה'. |
הַכֵּינִי נָא |
מלכים א' פרק כ' |
תלמיד הנביא לחברו וגם לאיש השני. |
הֲלֹא הֻגַּד לַאדֹנִי אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בַּהֲרֹג אִיזֶבֶל אֵת נְבִיאֵי יְקֹוָק |
מלכים א' פרק יח' |
עובדיה לאליהו. |
הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֵלֶיךָ לוֹא יִתְנַבֵּא עָלַי טוֹב כִּי אִם רָע |
מלכים א' פרק כב' |
אחאב ליהושפט. |
הַמְצָאתַנִי אֹיְבִי |
מלכים א' פרק כא' |
אחאב לאליהו. |
הִנֵּה בְּכֶרֶם נָבוֹת אֲשֶׁר יָרַד שָׁם לְרִשְׁתּוֹ |
מלכים א' פרק כא' |
ה' לאליהו. |
הִנֵּה נָא דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים פֶּה אֶחָד טוֹב אֶל הַמֶּלֶךְ |
מלכים א' פרק כב' |
הסריס למיכיהו. |
הִנֵּה עָב קְטַנָּה |
מלכים א' פרק יח' |
הנער לאליהו. |
הִנֵּה צִוִּיתִי שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה לְכַלְכְּלֶךָ |
מלכים א' פרק יז' |
ה' לאליהו. |
הִנֵּה שָׁלַחְתִּי לְךָ שֹׁחַד כֶּסֶף וְזָהָב |
מלכים א' פרק טו' |
אסא לבן הדד |
הִנְּךָ רֹאֶה בַּיּוֹם הַהוּא אֲשֶׁר תָּבֹא חֶדֶר בְּחֶדֶר לְהֵחָבֵה |
מלכים א' פרק כב' |
מיכיהו לצדקיה. |
הִנְנִי מֵבִיא אֵלֶיךָ רָעָה וּבִעַרְתִּי אַחֲרֶיךָ |
מלכים א' פרק כא' |
אליהו לאחאב. |
הָסֵר הַמְּלָכִים אִישׁ מִמְּקֹמוֹ וְשִׂים פַּחוֹת תַּחְתֵּיהֶם |
מלכים א' פרק כ' |
עבדי בן הדד לבן הדד. |
הַעוֹדֶנּוּ חַי אָחִי הוּא |
מלכים א' פרק כ' |
אחאב לעבדי בן הדד |
הֶעָרִים אֲשֶׁר לָקַח אָבִי מֵאֵת אָבִיךָ אָשִׁיב |
מלכים א' פרק כ' |
בן הדד לאחאב. |
הֲפֹךְ יָדְךָ |
מלכים א' פרק כב' |
אחאב למי שנהג במרכבתו. |
הֲרָאִיתָ אֵת כָּל הֶהָמוֹן הַגָּדוֹל הַזֶּה הִנְנִי נֹתְנוֹ בְיָדְךָ הַיּוֹם |
מלכים א' פרק כ' |
הנביא לאחאב. |
הֲרָאִיתָ כִּי נִכְנַע אַחְאָב מִלְּפָנָי |
מלכים א' פרק כא' |
ה' לאליהו. |
הִתְחַפֵּשׂ וָבֹא בַמִּלְחָמָה וְאַתָּה לְבַשׁ בְּגָדֶיךָ |
מלכים א' פרק כב' |
אחאב ליהושפט. |
הֲתֵלֵךְ אִתִּי לַמִּלְחָמָה רָמֹת גִּלְעָד |
מלכים א' פרק כב' |
אחאב ליהושפט. |
וְאוּלָם נִלָּחֵם אִתָּם בַּמִּישׁוֹר אִם לֹא נֶחֱזַק מֵהֶם |
מלכים א' פרק כ' |
עבדי בן הדד לבן הדד. |
וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי |
מלכים א' פרק יט' |
אליהו לה'. |
וָאַחְבִּא מִנְּבִיאֵי יְקֹוָק מֵאָה אִישׁ חֲמִשִּׁים חֲמִשִּׁים אִישׁ בַּמְּעָרָה וָאֲכַלְכְּלֵם לֶחֶם וָמָיִם |
מלכים א' פרק יח' |
עובדיה לאליהו. |
וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת הַפָּר הָאֶחָד |
מלכים א' פרק יח' |
אליהו לעם. |
וַאֲנִי בַּבְּרִית אֲשַׁלְּחֶךָּ |
מלכים א' פרק כ' |
אחאב לבן הדד. |
וַאֲנִי עַבְדֶּךָ |
מלכים א' פרק יח' |
אליהו לה'. |
וְאֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט מֵאָבֵל מְחוֹלָה תִּמְשַׁח לְנָבִיא תַּחְתֶּיךָ |
מלכים א' פרק יט' |
ה' לאליהו |
וְאֵת יֵהוּא בֶן נִמְשִׁי תִּמְשַׁח לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל |
מלכים א' פרק יט' |
ה' לאליהו |
וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב |
מלכים א' פרק יט' |
אליהו לה'. |
וְאַתְּ קוּמִי לְכִי לְבֵיתֵךְ |
מלכים א' פרק יד' |
אחיה לאשת ירבעם. |
וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית |
מלכים א' פרק יח' |
אליהו לה'. |
וְאַתָּה תִמְנֶה לְךָ חַיִל כַּחַיִל הַנֹּפֵל מֵאוֹתָךְ |
מלכים א' פרק כ' |
עבדי בן הדד לבן הדד. |
וְאֶתְּנָה לְךָ מַתָּת |
מלכים א' פרק יג' |
ירבעם לנביא מיהודה. |
וְאֶתְּנָה לְךָ תַּחְתָּיו כֶּרֶם טוֹב מִמֶּנּוּ |
מלכים א' פרק כא' |
אחאב לנבות. |
וּבָאת אֵלָיו הוּא יַגִּיד לָךְ מַה יִּהְיֶה לַנָּעַר |
מלכים א' פרק יד' |
ירבעם לאשתו. |
וּבָאתָ וּמָשַׁחְתָּ אֶת חֲזָאֵל לְמֶלֶךְ עַל אֲרָם |
מלכים א' פרק יט' |
ה' לאליהו |
וּבָאתִי לְהַגִּיד לְאַחְאָב וְלֹא יִמְצָאֲךָ וַהֲרָגָנִי |
מלכים א' פרק יח' |
עובדיה לאליהו. |
וּבִדְבָרְךָ עָשִׂיתִי אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה |
מלכים א' פרק יח' |
אליהו לה'. |
וְהָיָה אֲנִי אֵלֵךְ מֵאִתָּךְ וְרוּחַ יְקֹוָק יִשָּׂאֲךָ עַל אֲשֶׁר לֹא אֵדָע |
מלכים א' פרק יח' |
עובדיה לאליהו. |
וְהָיָה כָּל מַחְמַד עֵינֶיךָ יָשִׂימוּ בְיָדָם וְלָקָחוּ |
מלכים א' פרק כ' |
בן הדד לאחאב. |
וְהָיָה מֵהַנַּחַל תִּשְׁתֶּה וְאֶת הָעֹרְבִים צִוִּיתִי לְכַלְכֶּלְךָ שָׁם |
מלכים א' פרק יז' |
ה' לאליהו. |
וְהָיוּ לְךָ עֲבָדִים כָּל הַיָּמִים |
מלכים א' פרק יב' |
היועצים הזקנים לרחבעם. |
וְהִנְנִי מְקֹשֶׁשֶׁת שְׁנַיִם עֵצִים וּבָאתִי וַעֲשִׂיתִיהוּ לִי וְלִבְנִי וַאֲכַלְנֻהוּ וָמָתְנוּ |
מלכים א' פרק יז' |
האישה האלמנה לאליהו. |
וְהֵקִים יְקֹוָק לוֹ מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יַכְרִית אֶת בֵּית יָרָבְעָם זֶה הַיּוֹם |
מלכים א' פרק יד' |
אחיה לאשת ירבעם. |
וְהִשְׁבִּיעַ אֶת הַמַּמְלָכָה וְאֶת הַגּוֹי כִּי לֹא יִמְצָאֶכָּה |
מלכים א' פרק יח' |
עובדיה לאליהו. |
וְחוּצוֹת תָּשִׂים לְךָ בְדַמֶּשֶׂק כַּאֲשֶׁר שָׂם אָבִי בְּשֹׁמְרוֹן |
מלכים א' פרק כ' |
בן הדד לאחאב. |
וְחִפְּשׂוּ אֶת בֵּיתְךָ וְאֵת בָּתֵי עֲבָדֶיךָ |
מלכים א' פרק כ' |
בן הדד לאחאב. |
וַיָּבֵא אֵלַי אִישׁ |
מלכים א' פרק כ' |
תלמיד הנביא לאחאב. |
וַיְבַקְשׁוּ אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ |
מלכים א' פרק יט' |
אליהו לה'. |
וְיֵדְעוּ הָעָם הַזֶּה כִּי אַתָּה יְקֹוָק הָאֱלֹהִים |
מלכים א' פרק יח' |
אליהו לה'. |
וְיָדַעְתָּ כִּי אֲנִי יְקֹוָק |
מלכים א' פרק כ' |
הנביא לאחאב. |
וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְקֹוָק |
מלכים א' פרק כ' |
הנביא לאחאב. |
וִיעִדֻהוּ לֵאמֹר בֵּרַכְתָּ אֱלֹהִים וָמֶלֶךְ |
מלכים א' פרק כא' |
איזבל לשרים והזקנים. |
וְיָשִׂימוּ עַל הָעֵצִים וְאֵשׁ לֹא יָשִׂימוּ |
מלכים א' פרק יח' |
אליהו לעם. |
וְיִתְּנוּ לָנוּ שְׁנַיִם פָּרִים וְיִבְחֲרוּ לָהֶם הַפָּר הָאֶחָד |
מלכים א' פרק יח' |
אליהו לעם. |
וְלוֹא נַכְרִית מֵהַבְּהֵמָה |
מלכים א' פרק יח' |
אחאב לעובדיה. |
וְלָךְ וְלִבְנֵךְ תַּעֲשִׂי בָּאַחֲרֹנָה |
מלכים א' פרק יז' |
אליהו לאישה האלמנה. |
וְלָקַחַתְּ בְּיָדֵךְ עֲשָׂרָה לֶחֶם וְנִקֻּדִים וּבַקְבֻּק דְּבַשׁ |
מלכים א' פרק יד' |
ירבעם לאשתו. |
וּמַלְאָךְ דִּבֶּר אֵלַי בִּדְבַר יְקֹוָק לֵאמֹר הֲשִׁבֵהוּ אִתְּךָ אֶל בֵּיתֶךָ וְיֹאכַל לֶחֶם וְיֵשְׁתְּ מָיִם |
מלכים א' פרק יג' |
נביא השקר לנביא מיהודה. |
וְנִלָּחֲמָה אוֹתָם בַּמִּישׁוֹר אִם לֹא נֶחֱזַק מֵהֶם |
מלכים א' פרק כ' |
עבדי בן הדד לבן הדד. |
וְנָשֶׁיךָ וּבָנֶיךָ הַטּוֹבִים לִי הֵם |
מלכים א' פרק כ' |
בן הדד לאחאב. |
וְנָתַתִּי אֶת בֵּיתְךָ כְּבֵית יָרָבְעָם בֶּן נְבָט |
מלכים א' פרק טז' |
ה' לבעשא על ידי יהוא בן חנני. |
וְנָתַתִּי אֶת בֵּיתְךָ כְּבֵית יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וּכְבֵית בַּעְשָׁא בֶן אֲחִיָּה |
מלכים א' פרק כא' |
אליהו לאחאב. |
וְנָתַתִּי אֶת כָּל הֶהָמוֹן הַגָּדוֹל הַזֶּה בְּיָדֶךָ |
מלכים א' פרק כ' |
הנביא לאחאב. |
וְנָתַתִּי עַל הָעֵצִים וְאֵשׁ לֹא אָשִׂים |
מלכים א' פרק יח' |
אליהו לעם. |
וְעַבְדְּךָ יָרֵא אֶת יְקֹוָק מִנְּעֻרָי |
מלכים א' פרק יח' |
עובדיה לאליהו. |
וַעֲבַדְתָּם וַעֲנִיתָם וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם דְּבָרִים טוֹבִים |
מלכים א' פרק יב' |
היועצים הזקנים לרחבעם. |
וְעַתָּה אַתָּה אֹמֵר לֵךְ אֱמֹר לַאדֹנֶיךָ הִנֵּה אֵלִיָּהוּ וַהֲרָגָנִי |
מלכים א' פרק יח' |
עובדיה לאליהו. |
וְעַתָּה אַתָּה אֹמֵר לֵךְ אֱמֹר לַאדֹנֶיךָ הִנֵּה אֵלִיָּהוּ |
מלכים א' פרק יח' |
עובדיה לאליהו. |
וְעַתָּה הִנֵּה נָתַן יְקֹוָק רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָּל נְבִיאֶיךָ אֵלֶּה וַיקֹוָק דִּבֶּר עָלֶיךָ רָעָה |
מלכים א' פרק כב' |
מיכיהו לאחאב. |
וַתָּשָׁב וַתֹּאכַל לֶחֶם וַתֵּשְׁתְּ מַיִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ אַל תֹּאכַל לֶחֶם וְאַל תֵּשְׁתְּ מָיִם לֹא תָבוֹא נִבְלָתְךָ אֶל קֶבֶר אֲבֹתֶיךָ |
מלכים א' פרק יג' |
נביא השקר לנביא מיהודה. |
חַי יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְבָרִי |
מלכים א' פרק יז' |
אליהו לאחאב. |
חַי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אִם יֶשׁ גּוֹי וּמַמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא שָׁלַח אֲדֹנִי שָׁם לְבַקֶּשְׁךָ |
מלכים א' פרק יח' |
עובדיה לאליהו. |
חַי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אִם יֶשׁ לִי מָעוֹג |
מלכים א' פרק יז' |
האישה האלמנה לאליהו. |
חַי יְקֹוָק כִּי אֶת אֲשֶׁר יֹאמַר יְקֹוָק אֵלַי אֹתוֹ אֲדַבֵּר |
מלכים א' פרק כב' |
מיכיהו לסריס. |
חַל נָא אֶת פְּנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ וְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדִי |
מלכים א' פרק יג' |
ירבעם לנביא מיהודה. |
חָלִילָה לִּי מֵיקֹוָק מִתִּתִּי אֶת נַחֲלַת אֲבֹתַי לָךְ |
מלכים א' פרק כא' |
אחאב לנבות. |
טוֹב הַדָּבָר |
מלכים א' פרק יח' |
העם לאליהו. |
יְהִי נָא דְבָרְךָ כִּדְבַר אַחַד מֵהֶם וְדִבַּרְתָּ טּוֹב |
מלכים א' פרק כב' |
הסריס למיכיהו. |
יֵלְכוּ עֲבָדַי עִם עֲבָדֶיךָ בָּאֳנִיּוֹת |
מלכים א' פרק כב' |
אחזיה ליהושפט |
יַעַן אֲשֶׁר אָמְרוּ אֲרָם אֱלֹהֵי הָרִים יְקֹוָק וְלֹא אֱלֹהֵי עֲמָקִים הוּא |
מלכים א' פרק כ' |
הנביא לאחאב. |
יַעַן אֲשֶׁר הֲרִימֹתִיךָ מִן הֶעָפָר וָאֶתֶּנְךָ נָגִיד עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל |
מלכים א' פרק טז' |
ה' לבעשא על ידי יהוא בן חנני. |
יַעַן אֲשֶׁר לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְקֹוָק הִנְּךָ הוֹלֵךְ מֵאִתִּי וְהִכְּךָ הָאַרְיֵה |
מלכים א' פרק כ' |
תלמיד הנביא לחברו. |
יַעַן הִתְמַכֶּרְךָ לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְקֹוָק |
מלכים א' פרק כא' |
אליהו לאחאב. |
יַעַן כִּי מָרִיתָ פִּי יְקֹוָק וְלֹא שָׁמַרְתָּ אֶת הַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוְּךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ |
מלכים א' פרק יג' |
נביא השקר לנביא מיהודה. |
יַעַן כִּי נִכְנַע מִפָּנַי לֹא אָבִיא הָרָעָה בְּיָמָיו |
מלכים א' פרק כא' |
ה' לאליהו. |
יַעַן שִׁלַּחְתָּ אֶת אִישׁ חֶרְמִי מִיָּד |
מלכים א' פרק כ' |
תלמיד הנביא לאחאב. |
כַּד הַקֶּמַח לֹא תִכְלָה וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא תֶחְסָר |
מלכים א' פרק יז' |
אליהו לאישה האלמנה. |
כִּדְבָרְךָ אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ |
מלכים א' פרק כ' |
אחאב לבן הדד. |
כֹּה אָמַר יְקֹוָק הִנֵּה בֵן נוֹלָד לְבֵית דָּוִד יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמוֹ וְזָבַח עָלֶיךָ אֶת כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת הַמַּקְטִרִים עָלֶיךָ וְעַצְמוֹת אָדָם יִשְׁרְפוּ עָלֶיךָ |
מלכים א' פרק יג' |
הנביא מיהודה למזבח שבבית אל. |
כֹּה תְּדַבֵּר אֲלֵיהֶם קָטָנִּי עָבָה מִמָּתְנֵי אָבִי |
מלכים א' פרק יב' |
היועצים הצעירים לרחבעם. |
כָּזֹה וְכָזֶה תְּדַבֵּר אֵלֶיהָ |
מלכים א' פרק יד' |
ה' לאחיה. |
כִּי אֵין נָבוֹת חַי כִּי מֵת |
מלכים א' פרק כא' |
איזבל לאחאב. |
כִּי אִם כָּעֵת מָחָר אֶשְׁלַח אֶת עֲבָדַי אֵלֶיךָ |
מלכים א' פרק כ' |
בן הדד לאחאב. |
כִּי אַתָּה נֹתֵן אֶת עַבְדְּךָ בְּיַד אַחְאָב לַהֲמִיתֵנִי |
מלכים א' פרק יח' |
עובדיה לאליהו. |
כִּי הוּא קָרוֹב אֵצֶל בֵּיתִי |
מלכים א' פרק כא' |
אחאב לנבות. |
כִּי הַיּוֹם אֵרָאֶה אֵלָיו |
מלכים א' פרק יח' |
אליהו לעובדיה. |
כִּי כֵן צִוָּה אֹתִי בִּדְבַר יְקֹוָק לֵאמֹר לֹא תֹאכַל לֶחֶם וְלֹא תִשְׁתֶּה מָּיִם וְלֹא תָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתָּ |
מלכים א' פרק יג' |
הנביא מיהודה לירבעם. |
כִּי כָעֵת מָחָר אָשִׂים אֶת נַפְשְׁךָ כְּנֶפֶשׁ אַחַד מֵהֶם |
מלכים א' פרק יט' |
איזבל לאליהו ע"י שליח. |
כִּי לֹא יִתְנַבֵּא עָלַי טוֹב כִּי אִם רָע |
מלכים א' פרק כב' |
אחאב ליהושפט. |
כִּי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה מֶלֶךְ אֲרָם עֹלֶה עָלֶיךָ |
מלכים א' פרק כ' |
הנביא לאחאב. |
כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל |
מלכים א' פרק יט' |
אליהו לה'. |
כִּי קוֹל הֲמוֹן הַגָּשֶׁם |
מלכים א' פרק יח' |
אליהו לאחאב. |
כִּי שִׂיחַ וְכִי שִׂיג לוֹ וְכִי דֶרֶךְ לוֹ אוּלַי יָשֵׁן הוּא וְיִקָץ |
מלכים א' פרק יח' |
אליהו לנביאי הבעל. |
כִּי שָׁלַח אֵלַי לְנָשַׁי וּלְבָנַי וּלְכַסְפִּי וְלִזְהָבִי וְלֹא מָנַעְתִּי מִמֶּנּוּ |
מלכים א' פרק כ' |
אחאב לזקנים. |
כִּי שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ לֵאמֹר כַּסְפְּךָ וּזְהָבְךָ וְנָשֶׁיךָ וּבָנֶיךָ לִי תִתֵּן |
מלכים א' פרק כ' |
בן הדד לאחאב. |
כֹּל אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ אֶל עַבְדְּךָ בָרִאשֹׁנָה אֶעֱשֶׂה וְהַדָּבָר הַזֶּה לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת |
מלכים א' פרק כ' |
אחאב לבן הדד. |
כָּמוֹנִי כָמוֹךָ כְּעַמִּי כְעַמֶּךָ כְּסוּסַי כְּסוּסֶיךָ |
מלכים א' פרק כב' |
יהושפט לאחאב. |
כֵּן מִשְׁפָּטֶךָ אַתָּה חָרָצְתָּ |
מלכים א' פרק כ' |
אחאב לתלמיד הנביא. |
כַּסְפְּךָ וּזְהָבְךָ לִי הוּא |
מלכים א' פרק כ' |
בן הדד לאחאב. |
לֹא אֲדֹנִים לָאֵלֶּה יָשׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ בְּשָׁלוֹם |
מלכים א' פרק כב' |
ה' למיכיהו. |
לֹא תִּלָּחֲמוּ אֶת קָטֹן וְאֶת גָּדוֹל כִּי אִם אֶת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְבַדּוֹ |
מלכים א' פרק כב' |
בן הדד לשלושים ושניים המלכים שאיתו. |
לֹא תַעֲלוּ וְלֹא תִלָּחֲמוּן עִם אֲחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל |
מלכים א' פרק יב' |
שמעיה לרחבעם. |
לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל |
מלכים א' פרק יב' |
העם לרחבעם. |
לֵךְ אֱמֹר לַאדֹנֶיךָ הִנֵּה אֵלִיָּהוּ |
מלכים א' פרק יח' |
אליהו לעובדיה. |
לְךָ אֲנִי וְכָל אֲשֶׁר לִי |
מלכים א' פרק כ' |
אחאב לבן הדד. |
לֵךְ אִתִּי הַבָּיְתָה וֶאֱכֹל לָחֶם |
מלכים א' פרק יג' |
נביא השקר לנביא מיהודה. |
לֵךְ בָּאָרֶץ אֶל כָּל מַעְיְנֵי הַמַּיִם וְאֶל כָּל הַנְּחָלִים |
מלכים א' פרק יח' |
אחאב לעובדיה. |
לֵךְ הָפֵרָה אֶת בְּרִיתְךָ אֶת בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְיַעֲלֶה מֵעָלָי |
מלכים א' פרק טו' |
אסא לבן הדד |
לֵךְ הֵרָאֵה אֶל אַחְאָב וְאֶתְּנָה מָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה |
מלכים א' פרק יח' |
ה' לאליהו. |
לֵךְ הִתְחַזַּק |
מלכים א' פרק כ' |
הנביא לאחאב. |
לֵךְ מִזֶּה וּפָנִיתָ לְּךָ קֵדְמָה |
מלכים א' פרק יז' |
ה' לאליהו. |
לֵךְ שׁוּב כִּי מֶה עָשִׂיתִי לָךְ |
מלכים א' פרק יט' |
אליהו לאלישע. |
לֵךְ שׁוּב לְדַרְכְּךָ מִדְבַּרָה דַמָּשֶׂק |
מלכים א' פרק יט' |
ה' לאליהו |
לִקְחִי נָא לִי פַּת לֶחֶם בְּיָדֵךְ |
מלכים א' פרק יז' |
אליהו לאישה האלמנה. |
מַה זֶּה רוּחֲךָ סָרָה וְאֵינְךָ אֹכֵל לָחֶם |
מלכים א' פרק כא' |
איזבל לאחאב. |
מֶה חָטָאתִי |
מלכים א' פרק יח' |
עובדיה לאליהו. |
מַה לִּי וָלָךְ אִישׁ הָאֱלֹהִים |
מלכים א' פרק יז' |
האישה האלמנה לאליהו. |
מַה לְּךָ פֹה |
מלכים א' פרק יט' |
ה' לאליהו |
מַה לָּנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא נַחֲלָה בְּבֶן יִשַׁי |
מלכים א' פרק יב' |
העם לרחבעם. |
מַהֲרָה מִיכָיְהוּ בֶן יִמְלָה |
מלכים א' פרק כב' |
אחאב לסריס שלו. |
מִי יֶאְסֹר הַמִּלְחָמָה |
מלכים א' פרק כ' |
אחאב לנביא. |
מִיכָיְהוּ הֲנֵלֵךְ אֶל רָמֹת גִּלְעָד לַמִּלְחָמָה אִם נֶחְדָּל |
מלכים א' פרק כב' |
אחאב למיכיהו. |
מִלְאוּ אַרְבָּעָה כַדִּים מַיִם |
מלכים א' פרק יח' |
אליהו לאנשים שאיתו. |
עַבְדְּךָ בֶן הֲדַד אָמַר תְּחִי נָא נַפְשִׁי |
מלכים א' פרק כ' |
עבדי בן הדד לאחאב. |
עַבְדְּךָ יָצָא בְקֶרֶב הַמִּלְחָמָה |
מלכים א' פרק כ' |
תלמיד הנביא לאחאב. |
עַד יוֹם תֵּת יְקֹוָק גֶּשֶׁם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה |
מלכים א' פרק יז' |
אליהו לאישה האלמנה. |
עַד כַּמֶּה פְעָמִים אֲנִי מַשְׁבִּעֶךָ אֲשֶׁר לֹא תְדַבֵּר אֵלַי רַק אֱמֶת בְּשֵׁם יְקֹוָק |
מלכים א' פרק כב' |
אחאב למיכיהו. |
עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים |
מלכים א' פרק יח' |
אליהו לעם. |
עוֹד אִישׁ אֶחָד לִדְרֹשׁ אֶת יְקֹוָק מֵאֹתוֹ |
מלכים א' פרק כב' |
אחאב ליהושפט. |
עֲלֵה אֱכֹל וּשְׁתֵה |
מלכים א' פרק יח' |
אליהו לאחאב. |
עֲלֵה וְהַצְלַח וְנָתַן יְקֹוָק בְּיַד הַמֶּלֶךְ |
מלכים א' פרק כב' |
מיכיהו לאחאב. |
עֲלֵה וְיִתֵּן אֲדֹנָי בְּיַד הַמֶּלֶךְ |
מלכים א' פרק כב' |
נביאי הבעל לאחאב. |
עֲלֵה נָא הַבֵּט דֶּרֶךְ יָם |
מלכים א' פרק יח' |
אליהו לנערו. |
עֲלֵה רָמֹת גִּלְעָד וְהַצְלַח |
מלכים א' פרק כב' |
נביאי השקר לאחאב ויהושפט. |
עַתָּה הָקֵל מֵעֲבֹדַת אָבִיךָ הַקָּשָׁה וּמֵעֻלּוֹ הַכָּבֵד אֲשֶׁר נָתַן עָלֵינוּ וְנַעַבְדֶךָּ |
מלכים א' פרק יב' |
ירבעם וישראל לרחבעם. |
עַתָּה זֶה יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ אֱלֹהִים אָתָּה וּדְבַר יְקֹוָק בְּפִיךָ אֱמֶת |
מלכים א' פרק יז' |
האישה האלמנה לאליהו. |
עַתָּה רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד |
מלכים א' פרק יב' |
העם לרחבעם. |
עַתָּה תָּשׁוּב הַמַּמְלָכָה לְבֵית דָּוִד |
מלכים א' פרק יב' |
ירבעם לעצמו. |
קוּם אֱכוֹל |
מלכים א' פרק יט' |
המלאך לאליהו |
קוּם אֱכֹל כִּי רַב מִמְּךָ הַדָּרֶךְ |
מלכים א' פרק יט' |
המלאך לאליהו |
קוּם אֱכָל לֶחֶם וְיִטַב לִבֶּךָ אֲנִי אֶתֵּן לְךָ אֶת כֶּרֶם נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי |
מלכים א' פרק כא' |
איזבל לאחאב. |
קוּם לֵךְ צָרְפַתָה אֲשֶׁר לְצִידוֹן וְיָשַׁבְתָּ שָׁם |
מלכים א' פרק יז' |
ה' לאליהו. |
קוּם רֵשׁ אֶת כֶּרֶם נָבוֹת הַיִזְרְעֵאלִי אֲשֶׁר מֵאֵן לָתֶת לְךָ בְכֶסֶף |
מלכים א' פרק כא' |
איזבל לאחאב. |
קוּמִי נָא וְהִשְׁתַּנִּית |
מלכים א' פרק יד' |
ירבעם לאשתו. |
קַח נַפְשִׁי כִּי לֹא טוֹב אָנֹכִי מֵאֲבֹתָי |
מלכים א' פרק יט' |
אליהו לה'. |
קְחִי נָא לִי מְעַט מַיִם בַּכְּלִי וְאֶשְׁתֶּה |
מלכים א' פרק יז' |
אליהו לאישה האלמנה. |
קַנֹּא קִנֵּאתִי לַיקֹוָק אֱלֹהֵי צְבָאוֹת |
מלכים א' פרק יט' |
אליהו לה'. |
קִרְאוּ בְקוֹל גָּדוֹל כִּי אֱלֹהִים הוּא |
מלכים א' פרק יח' |
אליהו לנביאי הבעל. |
קִרְאוּ צוֹם וְהוֹשִׁיבוּ אֶת נָבוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם |
מלכים א' פרק כא' |
איזבל לשרים והזקנים. |
רְאִי חַי בְּנֵךְ |
מלכים א' פרק יז' |
אליהו לאישה האלמנה. |
רָאִיתִי אֶת יְקֹוָק יֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמֵד עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ |
מלכים א' פרק כב' |
מיכיהו לאחאב. |
שׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ כִּי מֵאִתִּי נִהְיָה הַדָּבָר הַזֶּה |
מלכים א' פרק יב' |
שמעיה לרחבעם. |
שִׂימוּ אֶת זֶה בֵּית הַכֶּלֶא וְהַאֲכִילֻהוּ לֶחֶם לַחַץ וּמַיִם לַחַץ עַד בֹּאִי בְשָׁלוֹם |
מלכים א' פרק כב' |
אחאב לאמון שר העיר ויואש בן המלך. |
שִׁמְעוּ עַמִּים כֻּלָּם |
מלכים א' פרק כב' |
מיכיהו לעמים. |
שְׁנוּ |
מלכים א' פרק יח' |
אליהו לאנשים שאיתו. |
תְּנָה לִּי אֶת כַּרְמְךָ וִיהִי לִי לְגַן יָרָק |
מלכים א' פרק כא' |
אחאב לנבות. |
תְּנִי לִי אֶת בְּנֵךְ |
מלכים א' פרק יז' |
אליהו לאישה האלמנה. |
תִּפְשׂוּ אֶת נְבִיאֵי הַבַּעַל אִישׁ אַל יִמָּלֵט מֵהֶם |
מלכים א' פרק יח' |
אליהו לעם. |
תָּשָׁב נָא נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד הַזֶּה עַל קִרְבּוֹ |
מלכים א' פרק יז' |
אליהו לה'. |
מספרים – מלכים א' פרקים יב' – כב':
0.5 |
מלכים א' פרק יג'
מלכים א' פרק טז' |
גם אם ירבעם ייתן לנביא מבית אל חצי מביתו – אסור לו לחזור לביתו. זמרי היה שר מחצית הרכב. חצי מהעם היה אחרי תבני וחצי היה אחרי עמרי. |
1 |
מלכים א' פרק יז' מלכים א' פרק יט'
מלכים א' פרק כ' |
אליהו שהה בנחל כרית שנה אחת עד שהנחל התייבש. אליהו הלך מרחק של יום נוסף ממדבר יהודה. אליהו ישב תחת רותם אחד. תלמיד הנביא אמר שהובטח לו כיכר כסף אם ישמור על השבוי. |
2 |
מלכים א' פרק יג' מלכים א' פרק טו'
מלכים א' פרק טז'
מלכים א' פרק יז' מלכים א' פרק יח'
מלכים א' פרק יט' מלכים א' פרק כ' מלכים א' פרק כב' |
המזבח שבבית אל נבקע לשניים לאות שתתקיים הנבואה. נדב מלך על ישראל בשנה השנייה לאסא. נדב מלך על ישראל שנתיים. אלה מלך על ישראל שנתיים. עמרי קנה את ההר שומרון בשתי ככרות כסף. האישה האלמנה אמרה לאליהו שהיא מקוששת שני עצים. עובדיה החביא את מאה הנביאים בשתי מערות. החפירה שאליהו חפר מסביב למזבח שבנה בהר הכרמל היה בגודל שני סאים. המלאך העיר את אליהו פעמיים כשהוא ישן מתחת לעץ הרותם. מחנה ישראל דומה לשני חשיפי עיזים. אחזיה מלך על ישראל שנתיים. |
3 |
מלכים א' פרק יב'
מלכים א' פרק טו'
מלכים א' פרק יח'
מלכים א' פרק כב' |
רחבעם אמר לעם ישראל לחזור אליו בעוד שלושה ימים לקבל תשובה על הורדת המיסים. אבים מלך על יהודה במשך שלש שנים. בשנה השלישית למלכות אסא רצח בעשא את נדב. ה' אמר לאליהו להתגלות אל אחאב לאחר שלא ירדו גשמים במשך שלש שנים. שלש פעמים שפכו את ארבעת כדי המים על המזבח. שלש שנים שעברו בין המלחמה השנייה נגד ארם למלחמה השלישית. |
4 |
מלכים א' פרק יח' מלכים א' פרק כב' |
אליהו מילא ארבע כדים במים על מנת לשפוך אותם על המזבח. בשנה ברביעית למלכות אחאב התחיל יהושפט למלוך על ישראל. |
5 |
מלכים א' פרק יד'
מלכים א' פרק טז' |
בשנה החמישית למלכותו של רחבעם על שישק מלך מצרים להילחם נגד רחבעם. במשך חמש שנים מלכו במקביל תבני ועמרי. |
6 |
מלכים א' פרק טז' |
שש שנים מלך עמרי בתרצה.
|
7 |
מלכים א' פרק טז' מלכים א' פרק יח' מלכים א' פרק כ' |
זמרי מלך שבעה ימים. שבע פעמים בדק נערו של אליהו האם יירדו גשמים. שבעה ימים חנה מחנה ישראל מול מחנה ארם במלחמה באפק. |
8 |
מלכים א' פרק יב' |
בחודש השמיני ירבעם עשה חג חדש. |
|
|
|
10 |
מלכים א' פרק יד' |
עשרה לחמים שלקחה אשת ירבעם לאחיה. |
12 |
מלכים א' פרק יח' מלכים א' פרק יט' |
אליהו בנה את המזבח משנים עשר אבנים. אלישע חרש בשנים עשר מצדי פרים. |
15 |
מלכים א' פרק יב' |
בחודש השמיני בחמישה עשר בחודש עשה ירבעם חג חדש. |
17 |
מלכים א' פרק יד' מלכים א' פרק כב' |
רחבעם מלך על יהודה שבע עשרה שנים. אחזיה מלך על ישראל בשנת שבע עשרה למלכות יהושפט. |
18 |
מלכים א' פרק טו' |
בשנת שמונה עשרה לירבעם מלך אבים על יהודה. |
20 |
מלכים א' פרק טו' |
בשנת העשרים למלכות ירבעם מלך אסא על יהודה. |
22 |
מלכים א' פרק יד' מלכים א' פרק טז' |
מספר השנים שמלך ירבעם על ישראל. מספר השנים שמלך אחאב על ישראל. |
24 |
מלכים א' פרק טו' |
מספר השנים שמלך בעשא. |
25 |
מלכים א' פרק כב' |
יהושפט מלך על יהודה עשרים וחמש שנה. |
26 |
מלכים א' פרק טז' |
בשנת עשרים ושש לאסא מלך אלה בן בעשא. |
27 |
מלכים א' פרק טז'
|
בשנת עשרים ושבע למלכות אסא, מרד זמרי באלה.
|
31 |
מלכים א' פרק טז' |
בשנת שלושים ואחד למלכות אסא, מלך עמרי לבד על ישראל. |
32 |
מלכים א' פרק כ' מלכים א' פרק כב' |
שלושים ושניים מלכים שהיו עם מלך ארם ותקפו את ישראל. מלך ארם אמר לשלושים ושניית המלכים לנסות רק להרוג את אחאב ולא להרוג את שאר חיילי ישראל. |
35 |
מלכים א' פרק כב' |
יהושפט התחיל למלוך כשהוא היה בן שלושים וחמש. |
38 |
מלכים א' פרק טז' |
בשנת שלושים ושמונה למלכות אסא מלך אחאב. |
40 |
מלכים א' פרק יט' |
אליהו הלך מתחת לרותם ועד הר חורב במשך ארבעים יום וארבעים לילה. |
41 |
מלכים א' פרק יד' |
רחבעם היה בן ארבעים ואחת כשהוא מלך. |
50 |
מלכים א' פרק יח' |
עובדיה החביא חמישים איש במערה. |
58 |
מלכים א' פרק יד' |
רחבעם מלך יהודה מת כשהיה בן חמישים ושמונה. |
100 |
מלכים א' פרק יח' |
עובדיה החביא מאה נביאים. |
232 |
מלכים א' פרק כ' |
מספר נערי שרי המדינות שיצאו למלחמה נגד ארם. |
400 |
מלכים א' פרק יח' מלכים א' פרק כב' |
ארבע מאות נביאי האשרה. ארבע מאות נביאי הבעל שאחאב אסף כדי לשאול אותם את דבר הנבואה אם ינצח במלחמה נגד ארם. |
450 |
מלכים א' פרק יח' |
ארבע מאות נביאי הבעל. |
7000 |
מלכים א' פרק יט' מלכים א' פרק כ' |
ה' ישאיר רק 7000 איש שיימלטו מחזאל, יהוא ואלישע. מספר החיילים במלחמה הראשונה נגד ארם. |
27,000 |
מלכים א' פרק כ' |
עשרים ושבע אלף חיילי ארם ברחו לתוך העיר אפק. |
100,000 |
מלכים א' פרק כ' |
ישראל הכו מאה אלף חיילי ארם במלחמה באפק. |
180,000 |
מלכים א' פרק יב' |
רחבעם הוציא מאה ושמונים אלף חיילים כדי להילחם נגד ירבעם. |
מקומות – מלכים א' פרקים יב' – כב':
אבל בית מעכה |
מלכים א' פרק טו' |
שם הכה בן הדד מלך ארם את בעשא. |
אבל מחולה |
מלכים א' פרק יט' |
שם היה מקומו של אלישע שמונה לנביא במקום אליהו. |
אופיר |
מלכים א' פרק כב' |
לשם ניסה יהושפט לשלוח את עבדיו להביא לו זהב אך האוניות נשברו. |
אפק |
מלכים א' פרק כ' |
המלחמה השנייה של ארם נגד אחאב. לשם חזר אחאב בתחילה לאחר ששמע על עונשו מתלמיד הנביא. |
ארם |
מלכים א' פרק יט' |
ה' ציווה למשוח את חזאל למלך על ארם. |
ארץ נפתלי |
מלכים א' פרק טו' |
שם הכה בן הדד מלך ארם את בעשא. |
באר שבע |
מלכים א' פרק יט' |
שם הניח אליהו את נערו כשברח מאיזבל. |
בית אל |
מלכים א' פרק יב'
מלכים א' פרק יג' |
שם הציב ירבעם את אחד מעגליו. שם הקריב ירבעם את הקרבן. לשם הגיע הנביא מיהודה כדי לומר לירבעם את דבר הנבואה ושם קרה כל הסיפור עם נביא השקר. |
ברכת שומרון |
מלכים א' פרק כב' |
שם שטף נהג המרכבה של אחאב את המרכבה מדמו של אחאב. |
גבע בנימין |
מלכים א' פרק טו' |
אסא ציווה את העם ביהודה לבנות את גבע בנימין מאבני הרמה של בעשא. |
גבתון |
מלכים א' פרק טו'
מלכים א' פרק טז' |
שם היכה בעשא את נדב בן ירבעם כאשר עם ישראל היה באמצע להטיל מצור על גבתון. שם היכה זמרי את אלה בן בעשא כאשר עם ישראל היה באמצע להטיל מצור על גבתון. |
גלעד |
מלכים א' פרק יז' |
שם ישב אליהו התשבי. |
דמשק |
מלכים א' פרק כ' |
בן הדד הבטיח לאחאב שהוא יוכל לשים שווקים בדמשק. |
דן |
מלכים א' פרק יב' מלכים א' פרק טו' |
שם הציב ירבעם את אחד מעגליו. שם הכה בן הדד מלך ארם את בעשא. |
הר הכרמל |
מלכים א' פרק יח' |
שם התקיים המעמד בו אליהו הוכיח שה' הוא האלוקים. |
הר חורב |
מלכים א' פרק יט' |
לשם הלך אליהו לאחר שהלך ארבעים יום וארבעים לילה. |
יהודה |
מלכים א' פרק יג' |
הנביא מיהודה הגיע לבית אל לומר את הנבואה. |
יזרעאל |
מלכים א' פרק יח'
מלכים א' פרק כ' |
לשם רכב אחאב לאחר שהתחיל לרדת גשם. (ואליהו רץ אחריו). שם היה כרם לנבות. |
ירושלים |
מלכים א' פרק יב' |
לשם ברח רחבעם לאחר שהעם רגם את אדרם. |
מדבר דמשק |
מלכים א' פרק יט' |
ה' אמר לאליהו לחזור למדבר דמשק לאחר שהיה בהר חורב. |
נחל קדרון |
מלכים א' פרק טו' |
המקום שבו כתש אסא את המפלצת של מעכה. |
נהר גוזן |
מלכים א' פרק יד' |
ה' יפזר את עם ישראל מעבר לנהר גוזן. |
נחל כרית |
מלכים א' פרק יז' |
אמר ה' לאליהו להתחבא שם לאחר שנשבע שלא יירד טל ומטר. |
נחל קישון |
מלכים א' פרק יח' |
לשם הורידו את נביאי הבעל לאחר המעמד בהר הכרמל. |
מצפה |
מלכים א' פרק טו' |
אסא ציווה את העם ביהודה לבנות את המצפה מאבני הרמה של בעשא. |
מצרים |
מלכים א' פרק יד' |
שישק מלך מצרים עלה לתקוף את רחבעם. |
עיון |
מלכים א' פרק טו' |
שם הכה בן הדד מלך ארם את בעשא. |
עיר דוד |
מלכים א' פרק יד' מלכים א' פרק טו' |
שם נקבר רחבעם. שם נקבר אבים. שם נקבר אסא. |
עמק יזרעאל |
מלכים א' פרק כא' |
שם יאכלו הכלבים את איזבל. |
עציון גבר |
מלכים א' פרק כב' |
שם נשברו האוניות של יהושפט. |
פנואל |
מלכים א' פרק יב' |
ירבעם חיזק עיר זו לאחר שחיזק את שכם. |
צידון |
מלכים א' פרק טז' מלכים א' פרק יז' |
איזבל הייתה ביתו של אתבעל מלך צידון. צרפת, המקום של האישה האלמנה שאליהו הלך אליה, היה בצידון. |
צרפת |
מלכים א' פרק יז' |
ה' אמר לאליהו ללכת לאישה האלמנה ששם. |
רמות גלעד |
מלכים א' פרק כב' |
ישראל ויהודה יצאו להילחם נגד ארם כדי לכבוש אותה. |
שומרון |
מלכים א' פרק טז'
מלכים א' פרק יז' מלכים א' פרק כ'
מלכים א' פרק כב' |
עמרי קנה את ההר משמר ובנה עליה את עיר הבירה שלו – שומרון. העיר בה נקבר עמרי. העיר בה מלך אחאב. הנביא מציין שהרעב בשומרון היה מאוד חזק. מלך ארם הטיל מצור על שומרון יחד עם שלושים ושניים מלכים. בן הדד אמר שאביו שם שווקים בשומרון ואמר שגם אחאב יוכל לשים שווקים בדמשק. לשם חזר אחאב לאחר המלחמה נגד ארם באפק. אחאב ויהושפט שהו בפתח שער העיר שומרון כשמיכיהו נעמד לפניהם. שם נקבר אחאב. (בברכת שומרון ליקקו הכלבים את דמו של אחאב). |
שילה |
מלכים א' פרק יד' |
מקומו של אחיה השילוני. אשת ירבעם הלכה לאחיה שם. |
שכם |
מלכים א' פרק יב' |
לשם הלך רחבעם כדי שימליכו אותו. ירבעם חיזק את העיר הזו. |
תא הרצים |
מלכים א' פרק יד' |
המקום אליו היו מחזירים את מגיני הנחושת. |
תרצה |
מלכים א' פרק יד'
מלכים א' פרק טו' מלכים א' פרק טז' |
שם היה עיר הבירה של ירבעם. לשם הגיעה אשת ירבעם ובנה מת. לשם חזר בעשא לאחר שבן הדד התקיף אותו. שם נקבר בעשא. שם מלך אלה. שם היה אלה כשזמרי מרד בו. עמרי הטיל מצור על תרצה. |
תרשיש |
מלכים א' פרק כב' |
יהושפט עשה אוניות דומות לאוניות מארץ זו. |