איוב פרק ז

ביאור אוצר המקרא לספר איוב פרק ז. אוצר המקרא הוא קיצור של מפעל אוצר מפרשי התנ"ך

מערכת אוצר התורה | ט' אב תשפ"ג

איוב פרק ז

בפרק זה, איוב ממשיך לענות לאליפז שסבר שה' מוכיח את הצדיקים על החטאים המעטים שלהם, ואומר שהוא היה מעדיף למות מאשר לסבול את הייסורים שמהם הוא סובל. בפרק זה הדגש הוא על דברי אליפז שה' משגיח על בני האדם.[1]

 

(א) הֲלֹא צָבָא לֶאֱנוֹשׁ עֲלֵי אָרֶץ הרי לאדם יש שנים קצובות שבהם הוא יחיה על הארץ,[2] וְכִימֵי שָׂכִיר יָמָיו וכל ימי חייו דומים לאדם שכיר. כשם ששכיר מסיים את שכירותו לאחר פרק זמן שנקבע, כך חייו של אדם מסתיימים לאחר זמן מוגדר[3]: (ב) כְּעֶבֶד יִשְׁאַף צֵל כשם שהעבד מצפה כבר לצל של הערב, כדי שהיום שבו הוא עובד יסתיים,[4] וּכְשָׂכִיר יְקַוֶּה פָעֳלוֹ וכשם ששכיר מצפה לסיים את עבודתו בסוף היום[5]: (ג) כֵּן הָנְחַלְתִּי לִי יַרְחֵי שָׁוְא כך אני מנחיל לעצמי חודשים של שווא. אני מחכה כל פעם לחודש הבא, אולי יסתיים הזמן שה' קצב לי לייסורים, אך הציפיות שלי אינן מתממשות, כיוון שהייסורים ממשיכים,[6] וְלֵילוֹת עָמָל מִנּוּ לִי ובכל לילה אני מצפה שהלילה שזימנו לי מהשמים יעבור, כדי שהייסורים שלי יסתיימו (אך הייסורים אינם מסתיימים)[7]: (ד) אִם שָׁכַבְתִּי וְאָמַרְתִּי מָתַי אָקוּם וּמִדַּד עָרֶב כאשר שכבתי בלילה, אמרתי שאני מחכה שהערב ינדוד, הערב יסתיים, וביום למחרת לא יהיו לי יותר ייסורים,[8] וְשָׂבַעְתִּי נְדֻדִים עֲדֵי נָשֶׁף וביום הייתי נודד על מיטתי, כיוון שלא הייתי יכול לישון מרוב ייסורים עד הערב[9]: (ה) לָבַשׁ בְּשָׂרִי רִמָּה וְגוּשׁ עָפָר הבשר שלי היה כל כך מלא בפצעים, עד שהוא העלה ריקבון וחלודה,[10] עוֹרִי רָגַע וַיִּמָּאֵס העור שלי התמלא בקמטים עד שהוא נמאס[11]: (ו) יָמַי קַלּוּ מִנִּי אָרֶג הימים הטובים שלי, הימים שבהם לא הייתי בייסורים, הסתיימו במהמרות, כמו שהאריגה מתבצעת במהירות,[12] וַיִּכְלוּ בְּאֶפֶס תִּקְוָה הימים הטובים הסתיימו בלי ציפייה שלי שהם יחזרו[13]: (ז) זְכֹר כִּי רוּחַ חַיָּי ה'! תזכור שימי חיי קצרים כמו שהרוח עפה במהירות,[14] לֹא תָשׁוּב עֵינִי לִרְאוֹת טוֹב והעין שלי לא תזכה לראות את הטוב משום שאמות לפני שיסתיימו הייסורים שלי[15]: (ח) לֹא תְשׁוּרֵנִי עֵין רֹאִי העין שרואה אותי עכשיו – לא תראה אותי אחרי שאמות,[16] עֵינֶיךָ בִּי וְאֵינֶנִּי כאשר תרצה להיטיב לי – לא תוכל, היות ואני כבר אמות[17]: (ט) כָּלָה עָנָן וַיֵּלַךְ כֵּן יוֹרֵד שְׁאוֹל לֹא יַעֲלֶה כשם שהענן מתכלה ואינו חוזר עוד – כך מי שיורד לשאול איננו חוזר ממנו, ולכן לא תחזיר אותי לחיי הראשונים שהיו טובים[18]: (י) לֹא יָשׁוּב עוֹד לְבֵיתוֹ וְלֹא יַכִּירֶנּוּ עוֹד מְקֹמוֹ (האדם שכבר ירד לשאול) לא יחזור עוד אל ביתו ואנשי מקומו כבר לא יכירו אותו. איוב חזר בכמה אופנים על העניין שהוא כבר לא יחזור לקדמותו[19]: (יא) גַּם אֲנִי לֹא אֶחֱשָׂךְ פִּי גם אני לא אמנע מהפה שלי מלומר טענות עליך (ה'),[20] אֲדַבְּרָה בְּצַר רוּחִי אני אדבר מתוך המצוקה של הרוח שלי (בגלל הייסורים שהבאת עלי),[21] אָשִׂיחָה בְּמַר נַפְשִׁי אדבר מתוך המרירות של נפשי. איוב אומר שהוא יטען טענות קשות כלפי ה' בגלל הייסורים שבאו עליו[22]: (יב) הֲיָם אָנִי האם אני דומה לים? הדברים יתבארו מיד,[23] אִם תַּנִּין האם אני דומה לתנין?[24] כִּי תָשִׂים עָלַי מִשְׁמָר שמשום כך שמת עלי משמר? איוב אומר שה' שם את החול כדי להגביל את הים ואת הדגים הגדולים הוא הגביל לים כדי שלא יזיקו ביבשה. אולם, לא היה צורך שה' ימנה את השטן כדי למנוע את יציאת נפשו, והשטן המונע את מיתתו, גורם לו לייסורים רבים יותר[25]: (יג) כִּי אָמַרְתִּי תְּנַחֲמֵנִי עַרְשִׂי הרי אמרתי שהמיטה שלי תנחם אותי. אמרתי שכאשר אשכב במיטתי, הכאבים יהיו קלים יותר והייסורים פחות יפריעו לי,[26] יִשָּׂא בְשִׂיחִי מִשְׁכָּבִי המשכב בלילה יסבול את צרתי. צלע זו חוזרת על תוכן הצלע הקודמת[27]: (יד) וְחִתַּתַּנִי בַחֲלֹמוֹת אבל את שברת אותי גם בחלומות. גם כאשר שכבתי על משכבי, עדיין סבלתי מייסורים,[28] וּמֵחֶזְיֹנוֹת תְּבַעֲתַנִּי וגרמת לי לחרדות – גם כאשר חזיתי בלילה. צלע זו חוזרת על תוכן הצלע הקודמת[29]: (טו) וַתִּבְחַר מַחֲנָק נַפְשִׁי והנפש שלי העדיפה למות מחנק במקול להמשיך לחיות,[30] מָוֶת מֵעַצְמוֹתָי העדפתי למות מאשר להמשיך לחיות עם העצמות שלי[31]: (טז) מָאַסְתִּי לֹא לְעֹלָם אֶחְיֶה אני מאסתי בחיי – בסופו של דבר לא אחיה לעולם (ולכן גם אם מצבי ישתנה, אין לי עוד הרבה זמן לחיות בטוב, ועדיף שאמות עכשיו),[32] חֲדַל מִמֶּנִּי כִּי הֶבֶל יָמָי ה'! תפסיק להרע לי, כיוון שאין לי עוד הרבה זמן לחיות[33]: (יז) מָה אֱנוֹשׁ כִּי תְגַדְּלֶנּוּ וְכִי תָשִׁית אֵלָיו לִבֶּךָ מה שווה האדם שאתה מגדל אותו ומתייחס אליו? איוב שאל את ה' מדוע הוא בגלל מתייחס לבני האדם ומעניש אותם על חטאיהם – הם הרי לא שווים כלום[34]: (יח) וַתִּפְקְדֶנּוּ לִבְקָרִים ובכל בוקר אתה משגיח עליו ועל מעשיו,[35] לִרְגָעִים תִּבְחָנֶנּוּ בכל רגע את בוחן את מעשיו[36]: (יט) כַּמָּה לֹא תִשְׁעֶה מִמֶּנִּי וכה זמן אתה לא עוזב אותי ומפסיק לייסר אותי?[37] לֹא תַרְפֵּנִי עַד בִּלְעִי רֻקִּי אתה לא מרפה ממני אפילו זמן קצר שלוקח לי לבלוע את הרוק שלי[38]: (כ) חָטָאתִי מָה אֶפְעַל לָךְ גם אם חטאתי – איך אני יכול להזיק לך?[39] נֹצֵר הָאָדָם לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ אתה הרי שומר על האדם – ואם כן מדוע פגעת בי והבאת עלי ייסורים?[40] וָאֶהְיֶה עָלַי לְמַשָּׂא ואני הייתי עליך למשא, כביכול אני פוגע בך בעצם קיומי. בפסוק אמנם כתוב "עלי", אך חז"ל אמרו שיש כאן תיקון סופרים כדי למנוע משמעות לא מכובדת כלפי ה'[41]: (כא) וּמֶה לֹא תִשָּׂא פִשְׁעִי וְתַעֲבִיר אֶת עֲוֹנִי ומדוע אינך נושא את פשעי ומעביר את עווני? מדוע אינך סולח לי ומפסיק את הייסורים?[42] כִּי עַתָּה לֶעָפָר אֶשְׁכָּב שהרי אני אמות בקרוב, וראוי לרחם עלי,[43] וְשִׁחַרְתַּנִי וְאֵינֶנִּי ואתה תדרוש אותי לטובה, תרצה להיטיב איתי, אך לא אהיה עוד בחיים. איוב אמר שכאשר ה' ירצה להיטיב לו הוא כבר לא יהיה בחיים, ולכן ראוי שה' ייטיב לו כבר עכשיו[44]:

 

[1] רלב"ג בפירושו בסוף הפרק. כמו כן הסביר שם שלא גינו את יתרו על כפירתו בתחיית המתים, משום שהם גם לא האמינו בתחיית המתים. כמו כן ציין שאיוב טען שה' לא משגיח במעשי בני האדם משום שהאדם נמאס בעיניו, וגם משום שהאדם עושה כל הזמן מעשים חדשים, וה' לא יכול לעקוב אחרי כל מעשיו. הוא סבור שאין זה חיסרון בה' אם אינו יודע כל פרט ופרט במעשי בני האדם.

[2] רש"י. רמב"ן: בפסוקים אלו, איוב עובר להתלונן על טענתו השניה שימי האדם קצובים.

[3] רש"י.

[4] רש"י.

[5] רש"י.

[6] מצודות. ספורנו: אינני יכול לקנות שלמות בימים ולילות מרוב ייסורים.

[7] מצודות.

[8] רש"י. לפי פירושו, האות מ היא חלק מבסיס המילה. מצודות פירש מלשון נדידה, שהערב ינדוד. רמב"ן פירש לשון מדידה, היות והוא היה מודד את הלילה ומחכה שהוא יסתיים. בפירוש הצלע כתב שחסר מי המודד (האדם הוא המודד), או שצריך לומר ש"מדד" פירושו מודד, ואז מזוכר שיש אדם שמודד הוא שצריך לקום. אבן עזרא: חסר מי המודד, והכוונה שליבו היה מודד את אורך הערבים משום שהוא חיכה שהערב יסתיים. ספורנו: כאשר אדם שוכב לישון, הוא אמור להתבונן על ענייני שלמות, ואיוב לא היה יכול לעשות כך מרוב ייסורים.

[9] רש"י.

[10] רש"י ולפי פירושו "גוש עפר" הוא דימוי – כמו שגוש העפר מעלה חלודה, כך בשרו של איוב העלה חלודה. ספורנו: רימה מלשון כינים. רמב"ן: דברי איוב נאמרו על העתיד – בסוף, לאחר שימות, יהיה גופו רימה ועפר. אבן עזרא: יש אומרים ש"גוש" מלשון מישוש, יש אומרים שהוא מלשון חיות, והפירוש הנכון הוא שהוא מלשון עפר.

[11] רש"י. לפי פירושו אפשר לפרש את המילה "רגע" בשני אופנים. א. מלשון קמטים. ב. מלשון רגיעה, אך גם במשמעות השניה הכוונה לקמטים. ספורנו: הכוונה לסדקים. תלונתו של איוב על כך שהוא נמאס, משום שאז לא יתקרבו המשרתים אליו כדי לשרת אותו. רמב"ן: "וימאס" מלשון נמס, הגוף כולו היה זב מדם. בפירוש נוסף כתב מלשון "מסס", והכוונה גם כן ללשון התפוררות. אבן עזרא: כתב שיש מפרשים ש"רגע" מלשון בקע (בדומה לספורנו), ולפי זה "וימאס" מלשון נמס. אך כתב שהפירוש הנכון הוא ש"רגע" מלשון גערה, כביכול הקב"ה גער בעור שלו כדי שייצא בו שחין, ועל יי כך העור נמאס בעיני כולם. מצודות: הכוונה שהעור שלו דומה לעפר.

[12] רש"י. רמב"ן: הימים של האדם קלים יותר ממלאכת האריגה.

[13] רש"י. רמב"ן: פירש שהכוונה ללשון חוט, כביכול חייו של אדם הולכים על פי חוט. בפירוש נוסף כתב שהכוונה ללשון תקווה וציפיה כפי שביארנו בפנים.

[14] מצודות. רמב"ן: למרות שבפסוק לא מוזכר במפורש שמו של ה', איוב לא הזכיר את שמו של ה' כאשר הוא פנה אליו. אפשרות נוספת היא שהפסוק מוסב על מה שנאמר לעיל (ו,ט) "ויואל אלוה", שם מוזכר שמו של ה'. עיקר טענתו של איוב הייתה שהיות והזכויות שלו אינן מצילות אותו מהמוות, לא ראוי שהוא ייענש גם על החטאים.

[15] מצודות. רש"י: הכוונה לעתיד. לאחר מיתתי לא אזכה יותר לראות דברים טובים, וכאן כפר איוב בתחיית המתים.

[16] מצודות. ספורנו: הכוונה שה' איננו רואה אותו.

[17] מצודות. רש"י: איוב פונה אל ה' ואומר לו שאין צורך לדכא אותו בייסורים, משום שהקב"ה יכול להמית אותו בראיה אחת. ספורנו: גם כשאתה ה' מתבונן עלי עכשיו, אין חיי כמו שהיו לפני כן.

[18] מצודות וכתב שמכאן למדו חז"ל שהוא כפר בתחיית המתים (בדומה לרש"י לעיל ז). ספורנו: הזקן לא יחזור לימי צעירותו.

[19] מצודות.

[20] רש"י.

[21] תרגום.

[22] תרגום.

[23] רש"י.

[24] רש"י.

[25] רש"י.

[26] מצודות.

[27] רש"י.

[28] תרגום. רמב"ן: בחלומות בלילה, איוב חלם על הייסורים שפקדו אותו ביום, משום שאדם חולם בלילה על מה שהוא חשב ביום, או שהשטן היה גורם לו לחלומות בלהות בכוונה.

[29] תרגום.

[30] מצודות.

[31] רש"י. העצמות הן משל לגוף כולו.

[32] רש"י.

[33] רש"י. מצודות: תחדל את החיים שלי. ספורנו: אין לי עוד הרבה זמן להיכשל בחטאים, ולכן אתה יכול להפסיק לייסר אותי.

[34] רמב"ן. ספורנו: האדם לא יוכל לקלקל באמת את סדר המציאות.

[35] אבן עזרא.

[36] מצודות.

[37] רש"י.

[38] רש"י.

[39] ספורנו.

[40] רמב"ן בפירושו השני עליו כתב שהוא הנכון. בפירושו הראשון כתב שהכוונה שה' שומר את דרכיו של האדם. רלב"ג בפירושו בסוף הפרק אמר שהשמירה על האדם היא לפי טענת אליפז, ואיוב פורך עכשיו את הטענה הזו.

[41] רש"י. מצודות הסביר את הפסוק גם ללא תיקון סופרים, כביכול איוב אומר על עצמו שאינו יכול לסבול את עצמו.

[42] רש"י. לפי פירוש זה, "מה" מלשון "למה". רמב"ן גם פירש כך בפירושו הראשון, ובפירושו השני כתב שהכוונה ללשון "מה", ואיוב שואל מה הגודל של החטא, הרי אין לו שום משמעות.

[43] ספורנו.

[44] מצודות. ספורנו: כאשר יהיה דור שיחטא יותר ממני, אתה תזכור אותי לטובה.

מחלוקות בית שמאי ובית הלל

הסבר יסודות המחלוקות בין בית שמאי ובית הלל ועיסוק בשאלה האם לעתיד לבא תהיה הלכה כבית שמאי
שיעורי עיון בגמרא

תהילים פרק ו

ביאור אוצר המקרא לספר תהילים פרק ו אוצר המקרא הוא קיצור של אוצר מפרשי התנ"ך לרפואת ידידי אוריאל דוד בן יוכבד בתוך שאר חולי ישראל
אוצר המקרא על התנך

תהילים פרק ה

ביאור אוצר המקרא לספר תהילים פרק ה אוצר המקרא הוא קיצור אוצר מפרשי התנ"ך
אוצר המקרא על התנך

יוסף ואחיו לפרשת וישב

מה הקשר בין כתונת הפסים לגלות? מדוע הפלה יעקב את יוסף ומדוע רצו אחיו להרוג אותו?
אוצר לדרך - אמונה