איוב פרק ט

ביאור אוצר המקרא לספר איוב פרק ט אוצר המקרא הוא קיצור של אוצר מפרשי התנ"ך יהי רצון שהלימוד מפרק זה יהיה לעילוי נשמת תלמידי היקר יונתן אהרון גרינבלט הי"ד נפל בעת הלחימה בעזה תובב"א

מערכת אוצר התורה | ט' אב תשפ"ד

איוב פרק ט

(א) וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַר איוב ענה לבלדד[1]: (ב) אָמְנָם יָדַעְתִּי כִי כֵן אני יודע שדבריך נכונים, וה' ממית את הרשעים ומביא עליהם ייסורים,[2] וּמַה יִּצְדַּק אֱנוֹשׁ עִם אֵל ובכל זאת, כיצד אדם יכול להיות צודק עם ה'? הרי ה' מביא ייסורים ומוות גם על הצדיקים, ואין באמת הבדל בין גורל הרשעים לגורל הצדיקים[3]: (ג) אִם יַחְפֹּץ לָרִיב עִמּוֹ לֹא יַעֲנֶנּוּ אם הצדיק ירצה להתווכח עם ה' (ולהתלונן על גורלו הלא מוצדק) – ה' לא יענה לו,[4] אַחַת מִנִּי אָלֶף (ה' לא יענה לרשע) אפילו תשובה אחת על אלף שאלות ששואל הצדיק[5]: (ד) חֲכַם לֵבָב וְאַמִּיץ כֹּחַ מִי הִקְשָׁה אֵלָיו וַיִּשְׁלָם גם אדם חכם מאוד וגם אדם מאוד אמיץ – אין מי שהקשה על ה' והתווכח איתו על גורלו ויצא בשלום, הצליח לנצח אותו בוויכוח. אף אחד לא יכול להתווכח עם ה' – גם אם הוא אדם חכם או אמיץ[6]: (ה) הַמַּעְתִּיק הָרִים וְלֹא יָדָעוּ ה' הוא שהופך את ההרים שעליהם נמצאים הרשעים (וכך הוא פוגע ברשעים), ואף אחד אינו יודע למה הוא הפך אותם,[7] אֲשֶׁר הֲפָכָם בְּאַפּוֹ ה' הפך את ההרים האלה בכעסו[8]: (ו) הַמַּרְגִּיז אֶרֶץ מִמְּקוֹמָהּ ה' גורם לארץ לרעוד במקומה,[9] וְעַמּוּדֶיהָ יִתְפַלָּצוּן והעמודים, היסודות של הארץ, יזוזו, וכך אין מקום להימלט – כל הארץ תרעד[10]: (ז) הָאֹמֵר לַחֶרֶס וְלֹא יִזְרָח ה' יכול לצוות על השמש שלא יזרח ולא יאיר לעולם,[11] וּבְעַד כּוֹכָבִים יַחְתֹּם ואת הכוכבים ה' יכול להסתיר על ידי עננים. ה' יכול לגרום שהעולם יהיה חשוך[12]: (ח) נֹטֶה שָׁמַיִם לְבַדּוֹ ה' פרס את השמים לבדו, הוא ברא לבד את השמים (והדבר מראה על שלטונו המוחלט),[13] וְדוֹרֵךְ עַל בָּמֳתֵי יָם וה' שולט גם במי האוקיינוס ומונע מהם מלעלות ולהציף את העולם[14]: (ט) עֹשֶׂה עָשׁ כְּסִיל וְכִימָה וְחַדְרֵי תֵמָן ה' עשה את המזלות השונים שנקראים: "עש", "כסיל", "כימה", וכן מזלות שנמצאות בדרום השמים[15]: (י) עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר ה' עושה דברים גדולים בלי סוף. אין סוף לדברים הגדולים שה' עושה,[16] וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר ולדברים המופלאים שה' עושה אין מספר, לא ניתן למנות אותם כי הם רבין כל כך[17]: (יא) הֵן יַעֲבֹר עָלַי וְלֹא אֶרְאֶה הרי ה' יעבור עלי ולא אצליח לראות אותו,[18] וְיַחֲלֹף וְלֹא אָבִין לוֹ ה' יכול לחלוף לידי ולא אכיר אותו. איוב אומר שאדם לא יכול להבין את ה' או להתמודד איתו, היות והיכולות של ה' גבוהות משלו[19]: (יב) הֵן יַחְתֹּף מִי יְשִׁיבֶנּוּ אם ה' יחטוף מאדם דבר מה – האדם לא יוכל להחזיר לעצמו את מה שה' לקח ממנו, כיוון שהוא לא יכול להתמודד עם ה',[20] מִי יֹאמַר אֵלָיו מַה תַּעֲשֶׂה ואין אדם מספיק חכם בעולם שיכול לומר לה' מה הוא צריך לעשות[21]: (יג) אֱלוֹהַּ לֹא יָשִׁיב אַפּוֹ תַּחְתָּיו ה' לא יפסיק לכעוס מפני איש. אף אחד לא יכול למנוע מה' מלכעוס כאשר הוא רוצה. כמובן שאם אדם חוזר בתשובה, ה' מפסיק לכעוס. הכוונה שאין אדם שיכול להפסיק את כעסו של ה' בכח,[22] שָׁחֲחוּ עֹזְרֵי רָהַב כל העוזרים לבעלי הגאווה, מתכופפים בפני ה'[23]: (יד) אַף כִּי אָנֹכִי אֶעֱנֶנּוּ כל שכן שאני אינני יכול לענות לה' כיוון שאני שפל ומדוכא בייסורים,[24] אֶבְחֲרָה דְבָרַי עִמּוֹ אני לא יכול לבחור את דבריי כדי לדבר איתו (מרוב שפלותי)[25]: (טו) אֲשֶׁר אִם צָדַקְתִּי לֹא אֶעֱנֶה הרי גם אם אני צודק בטענותיי – לא אוכל להרים את קולי ולומר את דבריי,[26] לִמְשֹׁפְטִי אֶתְחַנָּן ואני אתחנן לשופטים שלי שיזכו אותי, לה', כיוון שאני ירא ממנו[27]: (טז) אִם קָרָאתִי וַיַּעֲנֵנִי גם אם אני אקרא אל ה' והוא ישמע יענה לתפילתי,[28] לֹא אַאֲמִין כִּי יַאֲזִין קוֹלִי וגם אם הוא יקשיב לקולי, לא אאמין, משום שהדבר נשמע כל כך הזוי שה' ישמע לקולי[29]: (יז) אֲשֶׁר בִּשְׂעָרָה יְשׁוּפֵנִי כאשר ה' מביא סערה בעולם, הוא מכתת אותי, משמיד אותי,[30] וְהִרְבָּה פְצָעַי חִנָּם והוא גרם לי להרבה פצעים בלי שום סיבה[31]: (יח) לֹא יִתְּנֵנִי הָשֵׁב רוּחִי ה' אינו מניח לי להשיב את רוחי, הוא לא נותן לי מנוחה מהייסורים כדי שאוכל להתאושש,[32] כִּי יַשְׂבִּעַנִי מַמְּרֹרִים כיוון שהוא תמיד גורם לי להיות שבע ממרור, הוא תמיד מביא עליי עוד ועוד ייסורים[33]: (יט) אִם לְכֹחַ אַמִּיץ הִנֵּה אם ה' הביא עליי את הייסורים בכח, בלי אפשרות להתגונן, אז לא אצליח למנוע את הייסורים, כיוון שה' חזק יותר ממני,[34] וְאִם לְמִשְׁפָּט מִי יוֹעִידֵנִי ואם ה' יקבע לי משפט כדי להחליט אם להביא עליי את הייסורים – מי יוכל להתמודד עם ה' בדין? איוב אומר שהן אם הייסורים באים עליו בלי משפט, והן אם הם באים עליו עם משפט, אין לו יכולת לנצח את ה' ולמנוע את הבאת הייסורים עליו[35]: (כ) אִם אֶצְדָּק פִּי יַרְשִׁיעֵנִי הרי גם אם אהיה צודק – ה' כל כך חכם עד שהוא יגרום לפה שלי להרשיע אותי,[36] תָּם אָנִי וַיַּעְקְשֵׁנִי וגם אם אני תם ולא ראוי שיבואו עליי כל הייסורים, אני אקלקל לעצמי את הדברים. איוב אומר שהוא תמיד יפסיד במשפט לפני ה'[37]: (כא) תָּם אָנִי לֹא אֵדַע נַפְשִׁי אני יודע שאני תם ולא ראוי שיבואו עליי כל הייסורים, ולמרות זאת אינני יודע במה אני יכול למצוא רגיעה,[38] אֶמְאַס חַיָּי ולכן אני מואס בחיי ורוצה למות[39]: (כב) אַחַת הִיא לכולם יש את אותו הגורל,[40] עַל כֵּן אָמַרְתִּי תָּם וְרָשָׁע הוּא מְכַלֶּה ולכן אמרתי שה' מכלה גם את הצדיקים וגם את הרשעים. הוא אינו מבדיל בין רשע שמגיע לו עונשים בין צדיק שמגיע לו שכר[41]: (כג) אִם שׁוֹט יָמִית פִּתְאֹם אם השטן ימית צדיק באופן פתאומי,[42] לְמַסַּת נְקִיִּם יִלְעָג הוא יוכל ללעוג לכך שאדם נקי וצדיק נמס ומת[43]: (כד) אֶרֶץ נִתְּנָה בְיַד רָשָׁע ה' מסר את העולם ביד השטן,[44] פְּנֵי שֹׁפְטֶיהָ יְכַסֶּה והוא כיסה את פני השופטים, כך שהם לא יכולים להבחין בין טוב לרע,[45] אִם לֹא ואם הדבר איננו כך (שהשטן יכול להמית גם את הצדיקים),[46] אֵפוֹא מִי הוּא אז איפה נמצא ה' כדי למנוע את מיתת הצדיקים?[47]: (כה) וְיָמַי קַלּוּ מִנִּי רָץ וימי חיי עברו במהירות, יותר מאדם שרץ במהירות,[48] בָּרְחוּ לֹא רָאוּ טוֹבָה הימים ברחו, עברו במהירות, בלי שראיתי בהם דבר טוב[49]: (כו) חָלְפוּ עִם אֳנִיּוֹת אֵבֶה ימי חיי עברו במהירות כאילו שהם היו אוניות ששטות בנהר שנקרא "נהר אבה", שם הספינות היו משייטות במהירות,[50] כְּנֶשֶׁר יָטוּשׂ עֲלֵי אֹכֶל חיי עברו במהירות כמו שנשר עף אל האוכל במהירות[51]: (כז) אִם אָמְרִי אֶשְׁכְּחָה שִׂיחִי אם אומר שאשכח את כל הצער שלי,[52] אֶעֶזְבָה פָנַי וְאַבְלִיגָה אעזוב את כל הכעס שלי ואתאפק, כבר לא יהיו לי עוד טענות כלפי ה'[53]: (כח) יָגֹרְתִּי כָל עַצְּבֹתָי וגם אם אאסוף את כל העצב שלי, כך שהוא לא ימנע ממני מלשתוק. אם אפסיק להתלונן כלפי ה',[54] יָדַעְתִּי כִּי לֹא תְנַקֵּנִי אני עדיין יודע שה' לא ינקה אותי וימשיך לייסר אותי[55]: (כט) אָנֹכִי אֶרְשָׁע לָמָּה זֶּה הֶבֶל אִיגָע גם אם הייתי רשע – אין שום תועלת בכך שאתאמץ ואעמוד לפני ה' במשפט, כי בכל מקרה הוא ימשיך לייסר אותי[56]: (ל) אִם הִתְרָחַצְתִּי בְמֵי שָׁלֶג (הרי גם אם אחזור בתשובה) ואתרחץ במי שלג צחים (דימוי לחזרה בתשובה),[57] וַהֲזִכּוֹתִי בְּבֹר כַּפָּי ואם אני אבהיר את עצמי על ידי שארחץ בעשב ששימש לניקוי הלכלוך מהבגדים שנקרא "בור"[58]: (לא) אָז בַּשַּׁחַת תִּטְבְּלֵנִי אז תוריד אותי לבור, אתה לא תקבל את תשובתי,[59] וְתִעֲבוּנִי שַׂלְמוֹתָי והבגדים שלי יתעבו אותי כיוון שיורידו אותם ממני בשעה שיורידו אותי לבור[60]: (לב) כִּי לֹא אִישׁ כָּמֹנִי אֶעֱנֶנּוּ ה' איננו אדם כמוני שאני יכול לדבר איתו,[61] נָבוֹא יַחְדָּו בַּמִּשְׁפָּט אני לא יכול לומר לה' "בוא נלך יחד להישפט"[62]: (לג) לֹא יֵשׁ בֵּינֵינוּ מוֹכִיחַ (אין טעם ללכת למשפט עם ה') כיוון שאין מישהו שיכול לברר את הדברים,[63] יָשֵׁת יָדוֹ עַל שְׁנֵינוּ ואין מי שיכול לשים את ידו על שנינו ולהכריח את החזק מבינינו לקבל את דבר המשפט. כדי שיהיה אפשר לתבוע מישהו לדין, צריך שהנתבע יוכרח לקבל את פסק הדין אם יתברר שטעה. איוב אמר שאין מי שיכול להכריח את ה' לקבל את פסק הדין, וממילא אין טעם בלעמוד איתו למשפט[64]: (לד) יָסֵר מֵעָלַי שִׁבְטוֹ ה' יסיר מעליי את מכתו,[65] וְאֵמָתוֹ אַל תְּבַעֲתַנִּי והאימה שלו כבר לא תפחיד אותי[66]: (לה) אֲדַבְּרָה וְלֹא אִירָאֶנּוּ רק אז אוכל להסביר מדוע אני חושב שלא מגיעים לי הייסורים שהוא מביא עליי,[67] כִּי לֹא כֵן אָנֹכִי עִמָּדִי שהרי בלי זה, אינני יכול להיות עצמי ולטעון את טענותיי. רק אחרי שיוסרו ממני הייסורים ולא אפחד מה', אוכל לטעון את טענותיי בלי מגבלות[68]:

 

[1] רמב"ן.

[2] רמב"ן. ספורנו: אני יודע שטעיתי ואמרתי דברים שאינם ראויים כנגד האל הטוב.

[3] רמב"ן. ספורנו: אדם לא יכול להיות צודק כאשר הוא מתווכח עם אל, אפילו אם היה מדובר באל רע. מצודות: הרשעים נענשים על ידי שהם ניתנים בידי מערכת הכוכבים וכך גם הצדיקים. ברור שאם העונשים היו באים מה' עצמו, המצב לא היה כך, והוא היה מבדיל בין הרשעים לצדיקים.

[4] מצודות.

[5] מצודות.

[6] רמב"ן וכתב שהכתוב תמיד מייחס את החכמה ללב במקומות רבים. רש"י: חכמת הלב הוא לריב, ואמיץ הכח הוא כדי להיפרע ממי שמתנגד לה', והכתוב אומר שכל מי שהקשה את ליבו מול ה', כמו פרעה, לא הצליח. אבן עזרא: "הקשה" פירושו קושי הלב. ספורנו: אין אדם שיכול להתייצב מול אל רע ולצאת בשלום.

[7] רלב"ג. רש"י כתב שהכוונה להרים של סדום, אבל שלא יודעים עד שנהפכו. משמע שלאחר שנהפכו – יודעים. ספורנו: ההפיכה התבצעה באופן פתאומי.

[8] תרגום.

[9] מצודות.

[10] רמב"ן.

[11] רש"י. רמב"ן: השמש מסמלת את השלטון, והכוונה שה' מעביר שלטון אחד מפני שלטון אחר.

[12] תרגום. מצודות: הכוונה לימי המבול שלא היה אור בעולם. רלב"ג הסביר שההסתרה תהיה באופן שונה ולא על ידי עננים. או שהכוכבים יסתירה זה את זה, או שהם יוסתרו על ידי אור השמש, או שבגלל שלא יהיה אור של השמש, הכוכבים לא יצליחו להאיר. רמב"ן: הכוונה ליועצים שחוזים בכוכבים ומייעצים למלכים, וגם צלע זו עוסקת בהסתרת היכולת של המלכים לשלוט. אבן עזרא פירש "יחתום" מלשון להעלים.

[13] תרגום. רש"י: המלאכים נבראו רק ביום השני ולכן לא היו יכולים להיות שותפים איתו. ספורנו: רק ה' יכול לפעול בנצחיים (גרמי השמיים).

[14] רמב"ן. רש"י: מדובר על בריאת העולם, כאשר ה' מנע מהמים התחתונים לעלות.

[15] רלב"ג. רש"י: יש חדרים בדרום שהרוחות אצורות שם.

[16] תרגום. מצודות: אי אפשר לחקור ולהבין את הגדולות שה' עושה.

[17] תרגום.

[18] רמב"ן.

[19] רמב"ן.

[20] רמב"ן. לפי פירושו, "יחתוף" פירושו "יחטוף". רש"י: "יחתןף" מלשון הכאה. רלב"ג: ה' יכול לחטוף את האדם עצמו ולא יהיה מי שיחזיר אותו.

[21] רמב"ן. מצודות: אין מי שיכול לשאול את ה' למה הוא עושה זאת.

[22] רש"י.

[23] רש"י וכתב שהכוונה לצבא השמים שניסה לעזור למצרים בשעת יציאת מצרים. תרגום: תחת ה' נשברים כל הרשעים שהם בעלי גאווה. רמב"ן: ה' לא יחזור בו מכעסו עד שהוא ישפיל את הרשעים. אבן עזרא: הכוונה לאנשי השלטון שמלאים בגאווה.

[24] ספורנו. רמב"ן התלבט אם הקריאה היא אל ה' או שהקריאה היא במשפט.

[25] מצודות.

[26] רש"י. לגבי פירוש המילה "אענה" מלשון הרמת קול, ראה במילון אוצר מפרשי התנ"ך. רמב"ן: לא אענה כאשר הוא יחייב אותי. בפירושו השני פירש כרש"י.

[27] רמב"ן. תרגום: אתפלל למי שדן אותי. מצודות: מערכת השמים שופטת אותי, ולכן אין תועלת אם אתחנן לו.

[28] מצודות.

[29] מצודות. רמב"ן: איוב מכחיש בפסוק זה את ההשגחה הפרטית, משום שהוא סבל למרות היותו צדיק.

[30] רמב"ן וכתב שאיוב אמר שהוא מושמד עם שאר העולם, משום שאין השגחה פרטית. תרגום: פירש שערה מלשון שערות הגוף והכוונה שה' מדקדק מאוד עם איוב.

[31] רמב"ן.

[32] רמב"ן.

[33] רמב"ן.

[34] רש"י.

[35] רש"י. מצודות: מי יכול לקבוע לי משפט, ומשמע שהוא היה רוצה לעמוד לפני ה' למשפט. תרגום: מי יעיד עליי.

[36] רמב"ן.

[37] רמב"ן.

[38] רש"י. אבן עזרא: הסביר צלע זו בשני אופנים. או שהדברים נאמרו בתמיה "האם אינני יודע מה יש בנפשי", או שהכוונה שאינו יודע שהוא עשה דבר רע. רמב"ן: מצד הנפש שלי באים עליי ייסורים. רלב"ג: אינני יכול להכיר את הכוחות שבנפשי. מצודות: אינני יכול להכיר את חיי, כי אני נחשב כמת.

[39] מצודות.

[40] רש"י.

[41] רש"י.

[42] רש"י.

[43] רש"י. רלב"ג: פירש הפוך. אם ה' ימית אדם רשע באופן פתאומי, הרשע יוכל עדיין ללעוג לצדיק שלא מת, משום שהצדיק ימשיך לחיות בייסורים, ולכאורה היה עדיף לו למות מיד. ספורנו: אם ה' ימית גם צדיקים וגם רשעים באופן פתאומי, וכולם ילקו יחד, האל הרשע יוכל ללעוג.

[44] רש"י.

[45] רש"י. רמב"ן: הכוונה למלך רשע שמכסה את פני השופטים ומונע מהם מלדון דין צדק. ספורנו: הכוונה שמונע מלדון במידת הדין.

[46] רש"י.

[47] רש"י. רמב"ן: אם זה לא המלך הרשע, אז מי מכלה אותי. ספורנו: זה חייב להיות האל הרע, כי האל הטוב לא היה נוהג כך.

[48] מצודות.

[49] מצודות.

[50] רש"י. אבן עזרא: כתב שיש שפירשו "אבה" מלשון פירות, וכך לכאורה משמע גם מהתרגום, אך הוא כתב שנראה יותר לפרש שהכוונה למקום. רמב"ן כתב בשם התרגום שהכוונה ללשון איבה, אך כנראה שהיה לו נוסח אחר. ספורנו: הכוונה לספינות שמתאוות להגיע למחוז חפצם. באופן דומה פירש רלב"ג אלא שפירש שמדובר באוניות שהולכות להשחית בים, שצריכות להיות מהירות מאוד להגיע למקומות שהם רוצים.

[51] רש"י. אבן עזרא פירש "יטוש" מלשון לעוף, וכתב שזו ההופעה היחידה של מילה זו במקרא.

[52] תרגום + רש"י. מצודות: אם אחשוב.

[53] רש"י. רמב"ן: אולי על ידי כך אנצל מהייסורים. רלב"ג: התלבט אם הכוונה שהוא יבליג בעצמו או שהוא יגרום ללב שלו להבליג.

[54] רש"י.

[55] רש"י.

[56] מצודות.

[57] מצודות.

[58] מצודות.

[59] מצודות. רמב"ן: הכוונה ליום המיתה.

[60] מצודות. רמב"ן: הבגדים לא יהיו נקיים ולא אוכל לבוא אל המלך למשפט. אבן עזרא פירש בשני אופנים. א. הבגדים יתעבו אותו כי הוא יהיה מלא בפצעים. ב. הבגדים עצמם ירשיעו אותו גם אם הוא יתרחץ במי שלג.

[61] רלב"ג.

[62] רש"י וכתב שלמילה "משפט" יש שלוש משמעויות. א. תהליך המשפט. ב. פסק הדין. ג. ביצוע גזר הדין. המקרא משתמש בכל הלשונות האלה בהופעותיהן השונות.

[63] רש"י.

[64] רש"י.

[65] תרגום.

[66] תרגום. רמב"ן התלבט אם הפניה של איוב היא לה' שיסיר, או לשופט שיסיר את מכתו של ה'.

[67] מצודות.

[68] רש"י. רמב"ן הוסיף פירוש שכל עוד הוא נמצא בחברת החברים, הוא לא יכול לטעון את טענותיו.

הברית, ההפרה והתקומה - לפרשות ניצבים וילך

מדוע משה רבינו כינס את עם ישראל והעביר אותו בברית שידע שהיא תופר? כיצד לומדים מהפסוקים שמדברים על עבודה זרה של עם ישראל על תחיית המתים?
אוצר לדרך - אמונה

שאלות בנושא השעה

תשובות לחלק מהשאלות שנשאלתי לאחרונה
אוצר לדרך - אמונה

הקרבת קרבנות כשאין בית מקדש

האם אפשר להקריב קרבנות בזמן שבית המקדש לא בנוי? המאמר סוקר את המניעות ההלכתיות ואת הפתרונותש הוצעו על ידי גדולי ישראל לאורך הדורות לעילוי נשמת תלמידי היקר יונתן אהרון גרינבלט הי"ד, נפל על הגנת המולדת...
אוצר לדרך - אמונה

מחלוקות בית שמאי ובית הלל

הסבר יסודות המחלוקות בין בית שמאי ובית הלל ועיסוק בשאלה האם לעתיד לבא תהיה הלכה כבית שמאי
שיעורי עיון בגמרא