משךי פרק לא

ביאור אוצר המקרא לספר משלי פרק לא אוצר המקרא הוא קיצור מפעל אוצר מפרשי התנ"ך

מערכת אוצר התורה | י' אלול תשפ"ג

משלי פרק לא

(א) דִּבְרֵי לְמוּאֵל מֶלֶךְ אלה הם הדברים שאמר שלמה המלך אל ה'. למואל מלשון לשמו של ה',[1] מַשָּׂא אֲשֶׁר יִסְּרַתּוּ אִמּוֹ אלה הם הדברים שאמא של שלמה המלך אמרה לו ביום למחרת שהוא חנך את בית המקדש. ביום ששלמה המלך חנך את בית המקדש הראשון שהוא בנה, הוא גם התחתן עם בת פרעה, והיא הכניסה לו הרבה מאוד כלי נגינה, ומשום כך הוא היה ער כל הלילה, וישן עד השעה הרביעית של יום המחרת, כאשר מפתחות בית המקדש היו מתחת לראשו. משום כך אמא של שלמה המלך הוכיחה אותו[2]: (ב) מַה בְּרִי בני! מה עשית?[3] וּמַה בַּר בִּטְנִי בני שיצא מבטני! מה עשית?[4] וּמֶה בַּר נְדָרָי הבן שנדרתי עליו שיגדל להיות ירא שמים! מה עשית? מדוע חטאת והתחתנת עם בת פרעה?[5]: (ג) אַל תִּתֵּן לַנָּשִׁים חֵילֶךָ אל תיתן את הכח שלך לנשים, על ידי שתשמש איתם הרבה,[6] וּדְרָכֶיךָ לַמְחוֹת מְלָכִין ואל תלך בדרכים שימחקו את כבוד המלוכה[7](ד) אַל לַמְלָכִים לְמוֹאֵל למואל! אין זה ראוי שמלכים יתנהגו באופן הבא,[8] אַל לַמְלָכִים שְׁתוֹ יָיִן אין זה ראוי שמלכים ישתו הרבה יין עד שהם יגיעו לכדי שכרות,[9] וּלְרוֹזְנִים אֵי שֵׁכָר ואין השכר ראוי לשליטים. צלע זו חוזרת על תוכן הצלע הקודמת[10]: (ה) פֶּן יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח מְחֻקָּק שמא אם המלך ישתה יותר מידי, הוא ישכח את החוקים החקוקים בתורה,[11] וִישַׁנֶּה דִּין כָּל בְּנֵי עֹנִי ואז הוא גם יפסוק דין מוטעה לגבי עניים[12](ו) תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד תתנו את השכר למי שבסופו של דבר ייאבד, לרשע שייכרת בגלל עונשו,[13] וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ ואת היין תתנו למי שמר נפש על מצבו: אם זה בגלל שהוא עני או בגלל שעוברות עליו צרות רבות (אך לא למלכים)[14]: (ז) יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח רִישׁוֹ על ידי שתיית היין, העני ישכח את מצבו הכלכלי הירוד,[15] וַעֲמָלוֹ לֹא יִזְכָּר עוֹד והוא לא יזכור יותר את המאמץ הגדול שלו (אחרי שהוא ישתה את היין)[16]: (ח) פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּם (כאשר אתה שופט) תפתח את פיך לאילם. יש אנשים שלא יודעים כיצד לטעון את טענותיהם בבית הדין, והם יפסידו – למרות שהם צודקים – רק בגלל שהם לא טענו את הטענות שלהם. הכתוב אומר שצריך להסביר להם מה הם יכולים לטעון בדין,[17] אֶל דִּין כָּל בְּנֵי חֲלוֹף וכל שכן שתוודא שאנשים שאומרים דברים הפוכים למה שהם מתכוונים, שיטענו את הטענות האמיתיות שלהם, וכך הם לא יפסידו בדין[18]: (ט) פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק תחקור היטב את הדינים ואת העומדים לפניך לדין כדי שתשפוט דין צדק,[19] וְדִין עָנִי וְאֶבְיוֹן וכך לא תטה את הדין של עניים ואביונים, והם לא יפסידו מפני שהם חלשים יותר מבעל הדין שעומד נגדם[20](י) אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא מי ימצא אישה כשרה? יש מעט מאוד נשים כשרות,[21] וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ וכביכול אם היו רוצים למכור אותה, היא הייתה שווה הרבה יותר מפנינים יקרים[22]: (יא) בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ הבעל של האישה הכשרה בוטח באשתו, והוא לא חושש שהדברים לא יתנהלו על הצד הטוב ביותר כשהוא לא נמצא בבית,[23] וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר ולא יהיו חסרים דברים טובים בבית בזכותה[24]: (יב) גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא רָע כֹּל יְמֵי חַיֶּיהָ לאורך כל ימי חייה, האישה גמלה לבעלה רק טוב ולא רע, משום שהוא בטח בה[25]: (יג) דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים האישה עצמה חיפשה צמר ופשתים, כך שגם כאשר לא היה לה מה לעשות בתוך ביתה, היא חיפשה צמר ופשתים כדי שהיא תוכל לעבוד עוד,[26] וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ וכביכול הידיים שלה רצו לעשות את מלאכתן. האישה רצתה מצד עצמה לטוות את חוטי הצמר והשפתים שהיא מצאה, ולא הייתה צריכה שמישהו יכפה עליה לטוות אותם[27]: (יד) הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר האישה הייתה דומה לאוניות שמפליגות למקום רחוק,[28] מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ כך גם האישה הביאה מזון לבני ביתה ממקום רחוק[29]: (טו) וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה האישה קמה באמצע הלילה, עוד לפני שהאיר היום,[30] וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ והיא נתנה מזון לבני ביתה. האישה קמה מוקדם בבוקר כדי להאכיל את בני ביתה,[31] וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ וכן היא הביאה לנערותיה את המזון הקצוב להן בכל יום[32]: (טז) זָמְמָה שָׂדֶה וַתִּקָּחֵהוּ כאשר האישה חשבה שכדאי לקנות שדה מסוים, היא התאמצה מאוד ולא וויתרה עד שהיא קנתה אותו,[33] מִפְּרִי כַפֶּיהָ נָטְעָה כָּרֶם ומהשכר שהיא קיבלה על עבודתה – היא קנתה כרם[34]: (יז) חָגְרָה בְעוֹז מָתְנֶיהָ כביכול האישה חגרה את המותניים שלה עם עוז, היא התגברה מאוד כדי לעשות את מלאכתה,[35] וַתְּאַמֵּץ זְרֹעוֹתֶיהָ והיא חיזקה את הזרועות שלה, היא התאמצה כדי לעשות את מלאכתה. צלע זו חוזרת על תוכן הצלע הקודמת[36]: (יח) טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ היות והיא ייעצה לעצמה שטוב שהיא תעסוק בסחורה,[37] לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ לכן בלילה, הנר שלה לא יכבה – היא תעסוק כל הלילה בסחורה[38]: (יט) יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר (למרות שהיא עסקה בסחורה) היא גם השתמשה עם ידה כדי לעבוד עם הכישור, כלי שהשתמשו בו לטוויה,[39] וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָלֶךְ והידיים שלה תמכו בפלך, היא השתמשה עם ידיה כדי לטוות עם כלי שנקרא פלך[40]: (כ) כַּפָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי היא פרסה את ידיה כדי לתת לעני אוכל,[41] וְיָדֶיהָ שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן והיא הושיטה את ידיה כדי לתת לאביון צדקה, והיא לא חיכתה שהוא יושיט את ידו אליה, משום שהיא חששה שהוא יתבייש[42]: (כא) לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג בני ביתה אינם חוששים מקור של השלג שיורד על הארץ,[43] כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים כיוון שכל בני ביתה היו לבושים בבגדים חמים עשויים מתולעת שני, צמר[44]: (כב) מַרְבַדִּים עָשְׂתָה לָּהּ היא הכינה כלי מיטה נאים,[45] שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ היא הלבישה את בני ביתה בבגד עשוי פשתים שצבוע בצבע אדום, בני ביתה לובשים בגדים נקיים וראויים[46]: (כג) נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ בְּשִׁבְתּוֹ עִם זִקְנֵי אָרֶץ (בזכות הבגדים שהיא הכינה לבעלה) בעלה בולט לטובה כאשר הוא יושב בין חבריו, גם אם הם אנשים מכובדים שקשה יותר לבלוט ביניהם[47]: (כד) סָדִין עָשְׂתָה וַתִּמְכֹּר היא הכינה סדין ומכרה אותו (והדבר מראה על חריצותה),[48] וַחֲגוֹר נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי והיא גם הכינה ונתנה חגורה לסוחר (גם זה מראה על חריצותה)[49]: (כה) עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ הלבוש שלה חזק ומהודר,[50] וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן ולאורך כל חייה, היא שמחה על האופן שהיא תיפטר מהעולם, היא תיפטר בצורה מכובדת ובשם טוב[51]: (כו) פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה כל מה שהיא אומרת הם דברי חכמה שנאמרים גם בצורה חכמה,[52] וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ והיא תמיד מעוניינת לעשות חסד עם הבריות (ולכן זה נחשב כאילו שהיא מדברת הרבה על עשיית חסד)[53]: (כז) צוֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ היא עוקבת אחרי ההתנהגויות של בני ביתה ודואגת שיהיו להם מידות טובות,[54] וְלֶחֶם עַצְלוּת לֹא תֹאכֵל והיא לא תאכל את המאכלים שלה כעצלנית, אלא תזדרז לאכול ולחזור לעבודתה[55]: (כח) קָמוּ בָנֶיהָ וַיְאַשְּׁרוּהָ לכן קמים הבנים שלה ומשבחים אותה מאוד,[56] בַּעְלָהּ וַיְהַלְלָהּ וגם בעלה משבח אותה מאוד[57]: (כט) רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה (הבעל והבנים שלה משבחים אותה ואומרים) יש הרבה בנות מוכשרות, אבל את הכי מוכשרת[58]: (ל) (פסוק זה ממשיך את דברי השבח של בעלה והבנים של האישה)[59] שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל אין ראוי לשבח אישה עם חן או עם יופי, משום שאין בהם ממש, אלא יש לשבח רק אישה שהיא יראת ה'[60]: (לא) תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ (הבעל אומר לבניו) תנו לה את מעשי ידיה,[61] וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ ומעשי ידיה – הם יהללו אותה בשערים, במקום שבו יושבים אנשים חשובים. כאשר יראו את מעשי ידיה של האישה, ישבחו אותה מאוד, אבל ליופי אין משמעות[62]:

 

[1] רש"י. אבן עזרא: שלמה נקרא "למואל" משום שבתקופתו עם ישראל עבד לאל אחד. רלב"ג: שלמה נקרא כך משום שהוא נמשל למלך על ידי ה', מלשון "למו-מלך". רי"ד: שלמה המלך נקרא כך משום שהוא היה יושב הרבה על כסא המשפט, וישיבה בדין נחשב "מול אל". ר"י נחמיאש: שלמה נקרא כך משום שדבריו נאמרו לשם ה'.

מאירי: בחתימת הספר יש מעין הפתיחה, ויש בה שתי פרשיות. א. לאל רדוף אחרי האישה הזרה והתאוות. ב. מעלת אשת החיל.

[2] רש"י. רלב"ג כתב שהדברים הם תשובה של אמא שלו שנאמרו לשלמה כאשר הוא שאל אותה מה היא רוצה, ולאו דווקא בהקשר של בניין בית המקדש. אבן עזרא: בתחילת הספר שלמה סידר את דברי המוסר שאמר לו אביו ועתה הוא עבר לומר את דברי המוסר שאמרה לו אימו. מאירי בסוף פירושו לפסוק ט כתב שהאם היא החומר, והתוכחה לשלמה הייתה בגלל החומר. המלכים שנרמזו בדברי התוכחה הם שני היצרים, והתוכחה שהם יהיו מאוזנים. המלכים ששותים יין הם מבקשי החכמה.

בחלק מהפרשנים פירוש "משא" מלשון נבואה. רי"ד כתב שהכוונה לדברים שאמר. גם מאירי כתב ש"משא" הוא כל דבר חכמה.

[3] רש"י והסביר שכולם ידעו שדוד היה צדיק, ולכן יאמרו ששלמה חטא בגלל שהוא למד זאת מבת שבע. אבן עזרא: במה אתה נחשב בני? אבן עזרא מכתב יד: הדברים נאמרו מלשון שבח. רי"ד: מה אני מזהירה אותך. מאירי: כל הלשונות האלה נאמרו כדי לשכנע את שלמה לקבל את דבריה. כאן היא אמרה שיא גידלה אותו וסבלה הרבה צער הירון ולידה. בת שבע אמרה שהיא לא מבקשת ממנו דבר חוץ מזה שיילך בדרך טובה.

[4] רש"י והסביר שאימו דחקה בתשמיש גם לאחר שהתעברה, כדי שיהיה לה בן מוצלח. רלב"ג: לפעמים הכתוב קורא "אם" למי שגידלה את הבן ולאו דווקא למי שילדה אותו. לכן בת שבע הדגישה שהיא גם ילדה את שלמה. אבן עזרא מכתב יד: השקעתי בך יותר משאר האימהות. מאירי: טיפחתי אותך ולקחתי אותך על זרועותיי.

[5] רש"י וכתב ששאר האימהות נדרו שהבן שלהם יהיה ראוי למלכות, ובת שבע נדרה שהבן שלה יהיה מלובן בתורה. רלב"ג: היא תמיד הייתה נודרת על שמו משום שהיא אהבה אותו, או שכל נדריה לה' היו בשבילו. אבן עזרא: היא נדרה כאשר היא ילדה אותו שהיא תגדל אותו לחיי תורה.

[6] מצודות. רלב"ג: על ידי התעסקות יתר עם נשים, לא תצליח להחכים. אבן עזרא מכתב יד פירש "חילך" מלשון ממון.

[7] מצודות. רס"ג פירש "דרכיך" מלשון יגיעיך. ריד: פירש "מלכין" מלשון עצה, והכוונה שהיא מבקשת שלא ימנע מלקבל את עצותיה. אבן עזרא מכתב יד הוסיף פירוש למילה "למחות", שהכוונה מלשון הגעה, ופירוש הפסוק הוא שבת שבע אמרה לשלמה שלא יגיע למדרגת המלכים האחרים ששותים יין.

[8] רש"י.

[9] רש"י. רלב"ג: אין זה ראוי שתנהג כמו שאר המלכים שמשתכרים.

[10] רש"י.

[11] רש"י. מאירי: הכוונה לדברי הנביא שכותב את דבריו על הספר. גם המלך נקר מחוקק משום שהוא מחוקק את החוקים בארצו. השיכור ישנה גם את חוקי התורה וגם את חוקי המלכות.

[12] רלב"ג. אבן עזרא: עוני הוא מה שאחרים מענים אותו. אבן עזרא מכתב יד: יתכן ש:בני עני" מכוונים כלפי כל תושבי העולם, משול שלכל אחד יש צרות.

[13] רש"י. מצודות: מי שהוא אובד מרוב עוני.

[14] רש"י.

[15] תרגום.

[16] תרגום.

[17] רלב"ג. מאירי: על ידי שתשפוט דין אמת, כולם יבואו אליך לדין, ותוכל לפתוח את פי האילמים.

[18] רלב"ג. רש"י: הכוונה ליתומים שחלפה עזרתם. אבן עזרא: הכוונה לבני תמותה, וצריך לחקור היטב בשבילם.

[19] מצודות.

[20] רלב"ג.

[21] תרגום + מאירי. מאירי הוסיף אפשרות לפרש שהכוונה שאשרי אדם שימצא אישה כזו. רלב"ג: הפסוקים עד סוף הספר עוסקים בעניין החומר שמשרת את השכל. אבן עזרא: מי יוכל למצוא אישה שקונה ממון בחכמתה. מאירי: הכתוב האריך בסיפור אשת החיל, ההיפך מהאישה הזונה. העמדת הבית תלויה באישה. על דרך הנסתר כתב שהפסוקים עוסקים בעניין החומר והבעל הוא השכל. אין צורך למצוא את הנמשל בכל אחד מהפרטים. אבן עזרא מכתב יד: היות ושלמה הזכיר את המוסר שאמא שלו הוכיחה אותו, הוא סיפר בשבח האישה החכמה. רש"י בפירושו בסוף הרק פירש שאשת החיל היא התורה, "מי ימצא" – אשרי מי שזוכה למצוא אותה", "ושלל" – אוכלים פירות בעולם הזה ובעולם הבא, "דרשה צמר ופשתים" – דרישת התורה וחיזור אחרי צרכי התלמידים, "היתה כאניות סוחר" – מביאה ללומדיה ברכה ומזון, "ותתן טרף" – לימוד תורה, "זממה שדה" – זממה על ידי זמם ורסן את עשו איש השדה ולקחה אותו מהעולם, "טעמה" – דיבורה. "לא יכבה בלילה נרה" – חסרה האות ה במילה "בליל" לרמז על ליל שימורים שבו ניגפו המצרים והתורה האירה לישראל, "כישור" – כשרון מעשיה, "תמכו פלך" – מענת, "כפה פרשה" – מי שמשים את עצמו כעני – התורה מתקיימת בו, "לא תירא לביתה משלג" – דנים את הרשעים מאש לשלג, "לבוש שנים" – ברית מילה, "סדין עשתה" – לבוש מפואר לחכמים, "וחגור נתנה לעני" – מי שחגור בסחורתה – התורה נותנת לו כח, "ליום אחרון" – לא צריך לחשוש מיום הדין כיוון שיינצלו ממנו (אדם שאינו צריך לדאוג נופל בו לשון של צחוק), "צופיה הליכות" – התורה מלמדת את האדם לפרוש מעבירות, "קמו בניה" – התלמידים, "בעלה" – הקב"ה,
שקר החן" נאמר על כל הגויים, על גדולתם ויופיים, "תנו לה" – בעתיד יתנו לה. מצודות פירש גם הוא בסוף הפרק את הפסוקים מחדש שמדובר על הנפש המשכלת, ופירושו קצת דומה לפירושים אחרים לאורך הפרק, ולכן נמנענו מלכתוב אותם.

[22] אבן עזרא מכתב יד. רס"ג: האישה אינה קונה הרבה. מאירי: קשה למצוא אישה כזו.

[23] מצודות. אבן עזרא מכתב יד: הכתוב הזכיר את נקיות הגוף. במהדיר של מהדורת מוסד הרב קוק כתב שהכוונה כנראה לנקיות מחטאים.

[24] רש"י. אבן עזרא: הכוונה לשלל שהיא קונה. רלב"ג: לב בעלה סומך שהחומר יביא לה בדיוק את מה שהיא צריכה. מצודות: הבעל יכול להתרכז בשלל בזכות שהוא בוטח באשתו שבבית. ר"י נחמיאש: הבעל ישמח בממון שלו כאילו הוא מצא שלל רב.

[25] אבן עזרא. רלב"ג: החומר נכנעה תחת השכל. רי"ד פירש "גמלתהו" מלשון לגדל, היא גידלה את בעלה כמו שהיא גידלה את בניה. ר"י נחמיאש: היא עשתה איתו קודם כל טובות. אבן עזרא מכתב יד: היא עשתה לו טוב כל ימי חייה. מאירי: "ולא רע" – אפילו כאשר הוא הכעיס אותה, היא לא הכעיסה אותו חזרה. "כל ימי חייה" – בין בעוני ובין בעושר.

[26] מאירי.

[27] אבן עזרא. רלב"ג: על ידי הרצון, החומר מזדקק והופך למשהו שקרוב לרוחני.

[28] אבן עזרא. רי"ד: ההשוואה לאוניות מצד הזריזות. מאירי: מצד החיפוש כמו שאוניה הולכת להרבה מקומות. על דרך הנסתר כתב שדברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר, והיא צריכה ללכת וללמוד גם במקומות נוספים.

[29] מצודות. רלב"ג: היא מביאה סיוע לדבריה ממקומות שרחוקים מההשגה השכלית שבאותו רגע.

[30] אבן עזרא. מאירי: לימוד תורה צריך להיעשות בלילה.

[31] רש"י.

[32] רש"י. תרגום: משמע שהכוונה שהיא אמרה להן במה הן צריכות לעבוד. רלב"ג: להעמיד את בריאות הגוף. אבן עזרא מכתב יד: את השכירות שהיא צריכה לשלם להן. מאירי: היא מאזנת בין הכוחות הגופניים לשכליים ונותנת לכל אחד את מה שראוי לה.

[33] מצודות. מאירי: השדה הוא רמז לשלימות המידות, והכרם על החכמה. בפירוש נוסף כתב שהשדה רמז לחכמות הטבעיות, ובכרם לחכמות העליונות.

[34] אבן עזרא. מאירי: בכתיב כתוב "נטע" משום שהבעל הוא שנטע את הכרם כתוצאה ממעשי ידיה.

[35] מצודות.

[36] מצודות.

[37] אבן עזרא. רס"ג: הפירוש הוא "כאשר טעמה". מאירי: גם כאשר טעמה את העושר כתוצאה ממכירת סחורתה, היא עדיין לא הלכה אחרי התאוות. בפירוש נוסף כתב שהטעימה היא הבנת העניין, ואז לא יכבה בלילה נרה, כאשר יגיע המוות, היא תזכה לחיים הנצחיים.

[38] אבן עזרא. רלב"ג: התאמצה להביא את החומר אל השכל.

[39] מצודות. רס"ג פירש "כישור" מלשון הצלחה.

[40] מצודות.

[41] אבן עזרא.

[42] מצודות. מאירי: פירש שמדובר גם על ללמד אחרים.

[43] אבן עזרא.

[44] אבן עזרא. מצודות פירש שהצבע האדום גורם להם להתחמם יותר. חוקה: פירש "שנים" מלשון שניים, מכל בגד יש לה בגד נוסף עבור בני ביתה. אבן עזרא מכתב יד: אם יש להם בגדים עשויים שני, כל שכן שיש להם בגדים שמגינים עליהם מפני הקור. רי"ד: אם יש להם בגדים טובים, כל שכן שהיא מתקנת את ביתה כדי שלא תהיה דליפה כשיירד גשם. מאירי: השלג הוא חיסרון בידיעת השלמות.

[45] רש"י.

[46] אבן עזרא.

[47] רש"י. רלב"ג: בעלה נודע בחכמה בזכות שהיא מיישרת אותו לחכמה. מאירי: האישה דואגת שבעלה יסתובב בחברת אנשים מכובדים כפי שראוי לו לפי מעלתו. על דרך הנסתר כתב שהכוונה שהחומר מעמיד את השכל. השערים מרמזים לשערי ציון, הכוונה למקומות שבהם נאספים חכמים. רי"ד: כולם אומרים עליו שהוא בעלה של פלונית, האישה החשובה.

[48] מצודות. ר"י נחמיאש כתב שסדין הוא כסות לילה. מאירי: היא אינה משתמשת בסדין שהיא הכינה, אלא מיד מוכרת אותו. כך גם בשאר הדברים שהיא מכינה. על דרך הנסתר: השימוש בחומר הוא רק לצורך, ומיד מתנתקים ממנו. הכנעני הוא יצר הרע. החגורה היא משל על מניעת התפשטות הגדים, היא עושה סייגים לחומר.

[49] מצודות לפי פירושו "כנעני" מלשון סוחר, וכך מצאנו מספר פעמים במקרא, ור"י נחמיאש כתב שהסיבה שסוחר נקרא "כנעני" משום שהוא צריך לומר דברי כניעה ולהתחנף לקונים. רס"ג: הכוונה לכל מי שצריך לחגור, ולאו דווקא לסוחר. אבן עזרא מכתב יד: כתב שיש אומרים שהחגורה מהווה סימן לסוחר שיבוא אליה לקנות סחורה.

[50] מצודות. רלב"ג: מידותיה מושלמות ביופי ובהיקף. אבן עזרא מכתב יד: הלבוש הוא משל לרוב השכל שלה. מאירי: הכוונה שהיא עומדת בכבוד.

[51] רש"י. רלב"ג: היא איננה חוששת ליום המיתה, כי היא מבינה שאדם נמצא בעולם הזה רק בשביל להשלים את שכלו, ולאחר מכן הוא כבר מילא את מטרתו בעולם. אבן עזרא: הכוונה לעת זקנותה או לעולם הבא. רס"ג: בגלל שיש לה בגדים ראויים, היא היה שמחה גם בימים הבאים. רי"ד: היא סומכת על מעשי ידיה ולכן אינה חוששת מימי רעב. מאירי: לפי מה שהיא הכינה את עצמה, היא תשחק בעת זקנותה.

[52] מאירי וכתב על דרך הנסתר שהכוונה לשלמות הנפש. תורת החסד היא שלמות המידות. אבן עזרא מכתב יד: היא מורה לנערותיה ונשים אחרות, ומורה להן לעשות חסד. חוקה: היא מצווה על בני ביתה לגמול חסד לעניים.

[53] אבן עזרא.

[54] רש"י והזכיר בעיקר את האמת והצניעות. רלב"ג: היא תמיד מביטה על הדרכים שיובילו אותה אל השכל, ולא תהיה צריכה מזון שחסר תיקון, אלא תגיע להשגות שלמות ונכונות. רס"ג: היא מבקרת את ההשקפות של ביתה. אבן עזרא מכתב יד: היא רואה מה צריך מבחינת הלבוש והממון.

[55] מצודות. אבן עזרא: הכוונה לאישה עצלה, שהיא עצמה לא עצלה.

[56] מצודות. תרגום: הכוונה שנותנים לה כל טוב. אבן עזרא: הבנים קמים בבוקר מכיוון שהיא עבדה כל הלילה, ועל זה הם משבחים אותה.

[57] מצודות. רלב"ג: האישה תשובח מצד כוחות הנפש והשכל.

[58] רס"ג. אבן עזרא: השבח הוא יותר על ממון (כך פירש "חיל" במקרא). אבן עזרא מכתב יד: השבח הוא על הזריזות.

[59] אבן עזרא.

[60] רש"י + אבן עזרא. רי"ד: יש מה לשבח את החן וההבל, אבל אין שום דבר שהיא יכולה להשתבח בו חוץ מיראת שמים. אבן עזרא מכתב יד: בלי יראת שמים לא ניתן לשבח את היופי.

[61] אבן עזרא. אבן עזרא מכתב יד: תספרו לכולם על מעשי ידיה.

[62] אבן עזרא בפירושו הראשון. בפירושו השני כתב שאחרים יהללו אותה על מעשה ידיה. רלב"ג: לאישה כזו יינתן מפרי ידיה, כיוון שהיא תדבק בשכל. התועלת בכתוב הוא שהאישה תשתדל בעבודת בעלה ותיקון ביתה.

מחלוקות בית שמאי ובית הלל

הסבר יסודות המחלוקות בין בית שמאי ובית הלל ועיסוק בשאלה האם לעתיד לבא תהיה הלכה כבית שמאי
שיעורי עיון בגמרא

תהילים פרק ו

ביאור אוצר המקרא לספר תהילים פרק ו אוצר המקרא הוא קיצור של אוצר מפרשי התנ"ך לרפואת ידידי אוריאל דוד בן יוכבד בתוך שאר חולי ישראל
אוצר המקרא על התנך

תהילים פרק ה

ביאור אוצר המקרא לספר תהילים פרק ה אוצר המקרא הוא קיצור אוצר מפרשי התנ"ך
אוצר המקרא על התנך

יוסף ואחיו לפרשת וישב

מה הקשר בין כתונת הפסים לגלות? מדוע הפלה יעקב את יוסף ומדוע רצו אחיו להרוג אותו?
אוצר לדרך - אמונה