תהילים פרק כא

תהלים פרק כא

(א) לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד המזמור הזה נמסר ללוי שהיה מתאמץ בשירה כאשר דוד היה יוצא למלחמה[1]: (ב) ה' בְּעָזְּךָ יִשְׂמַח מֶלֶךְ ה'! אתה משמח את המלך על ידי שאתה נותן לו כח,[2] וּבִישׁוּעָתְךָ מַה יָּגֶל מְאֹד ובישועה שאתה מושיע אותו, הוא ישמח מאוד[3]: (ג) תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ אני מתפלל לפניך שתתן למלך את מה שליבו מתאווה אליו,[4] וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ סֶּלָה ולעולם אל תימנע מלתת לו את מה שהוא מבקש בדיבורו ומוציא בשפתיו[5]: (ד) כִּי תְקַדְּמֶנּוּ בִּרְכוֹת טוֹב אני מתפל לפניך שאתה תקדים לברך אותו בכל ברכה טובה,[6] תָּשִׁית לְרֹאשׁוֹ עֲטֶרֶת פָּז תשים בראשו תכשיט עשוי מזהב מובחר, סמל לשלטון[7]: (ה) חַיִּים שָׁאַל מִמְּךָ נָתַתָּה לּוֹ המלך ביקש ממך אריכות ימים בעולם הזה, נענית לו ונתת לו זאת,[8] אֹרֶךְ יָמִים עוֹלָם וָעֶד ואני מבקש ממך לתת לו אריכות ימים גם בעולם הבא[9]: (ו) גָּדוֹל כְּבוֹדוֹ בִּישׁוּעָתֶךָ הכבוד שלו בעולם יגדל לאחר שתושיע אותו,[10] הוֹד וְהָדָר תְּשַׁוֶּה עָלָיו אתה תשים עליו הוד והדר (לאחר שתושיע אותו)[11]: (ז) כִּי תְשִׁיתֵהוּ בְרָכוֹת לָעַד תשים אותו לברכה לתמיד – גם אחרי מיתתו, צאצאיו יהיו מבורכים,[12] תְּחַדֵּהוּ בְשִׂמְחָה אֶת פָּנֶיךָ כאשר תאיר אליו את פניך, אתה תשמח אותו מאוד[13]: (ח) כִּי הַמֶּלֶךְ בֹּטֵחַ בַּה' (תברך ותשמח את המלך) כיוון שהמלך בוטח בה' ולא בבני אדם,[14] וּבְחֶסֶד עֶלְיוֹן בַּל יִמּוֹט וכיוון שהוא בוטח בחסד של ה' שהוא עליון מכל בני האדם, הוא לא ייפול. הביטחון בה' יוביל אותו להצלחה[15]: (ט) תִּמְצָא יָדְךָ לְכָל אֹיְבֶיךָ תביא מכה מתחת ידך לכל האויבים שלך,[16] יְמִינְךָ תִּמְצָא שֹׂנְאֶיךָ וכביכול יד שמין שלך תמצא את כל שונאיך באופן שהם לא יוכלו להימלט מפניך (ברור שלה' יתברך אין ידיים והדברים נאמרו על דרך ההשאלה)[17]: (י) תְּשִׁיתֵמוֹ כְּתַנּוּר אֵשׁ לְעֵת פָּנֶיךָ כאשר אתה תכעס עליהם, תשים אותם כמו תנור שמבעיר את מה שבתוכו באש. המשורר מדמה את בקשתו לכילוי אויביו לשריפה בתנור,[18] ה' בְּאַפּוֹ יְבַלְּעֵם ה' כביכול ישחט ויבלע אותם,[19] וְתֹאכְלֵם אֵשׁ והאש תשרוף אותם[20]: (יא) פִּרְיָמוֹ מֵאֶרֶץ תְּאַבֵּד את הבנים שלה תשחית מהארץ,[21] וְזַרְעָם מִבְּנֵי אָדָם ותשמיד את הזרע שלהם מכל בני האדם[22]: (יב) כִּי נָטוּ עָלֶיךָ רָעָה (אני מבקש ממך להשחית את אויביי) כיוון שהם נטו לעשות לך דבר רע. הם התכוונו לעשות לך דבר רע,[23] חָשְׁבוּ מְזִמָּה בַּל יוּכָלוּ הם חשבו על מזימה שהם לא הצליחו להוציא אותה אל הפועל (של עשיית הרע כלפי ה' יתברך)[24]:

(יג) כִּי תְּשִׁיתֵמוֹ שֶׁכֶם (הם לא יוכלו להוציא את מזימתם אל הפועל) כיוון שאתה תשים אותם כחלק אחד. הם לא יוכלו להתקרב אליך, אלא הם יעדו כקבוצה ברחוק ממך,[25] בְּמֵיתָרֶיךָ תְּכוֹנֵן עַל פְּנֵיהֶם ואתה תכין את החיצים שלך ותורה אותם על פניהם. האויבים כביכול יעמדו כמטרות נייחות כדי לקבל את חיציו של ה'[26]: (יד) רוּמָה ה' בְּעֻזֶּךָ ה'! תתרומם על אויביך על ידי הכח שלך,[27] נָשִׁירָה וּנְזַמְּרָה גְּבוּרָתֶךָ ואנחנו נשיר בפה וננגן בכלי נגינה ונודה לך על הכח שלך שבעזרתו הושעת אותנו[28]:

[1] ראה בהערות לביאורנו לעיל כ,א. רד"ק התלבט אם מזמור זה נאמר על דוד המלך או על משלך המשיח. אם המזמור נאמר על דוד, אזי פירוש המילה "לדוד" הוא "על דוד", כפי שביארנו בפנים וכפי שמוכרח להיות במזמור הקודם. אם הכוונה למלך המשיח, הפירוש הוא שדוד המלך אמר את המזמור, או ש"לדוד" הוא המשיח בעצמו, והאויבים הם גוג ומגוג. בהמשך דבריו דחה את פירוש הנוצרים שהכוונה לישו. רס"ג: את המזמור הזה ישירו המתמידים.

[2] רד"ק. רס"ג: יש בך יכולת לשמח את המלך. ספורנו: במלכות שלך שיגלה על המשיח.

[3] רד"ק. ספורנו: בישועה שלך מכל האומות לפני שהגיע המשיח, הוא מאוד ישמח.

[4] רד"ק. לפי פירושו, הפסוק נאמר על לשון עבר במקום על לשון עתיד. מאירי הוסיף פירוש שהכוונה למה שקרה בעבר, שתאוות ליבו הייתה לנצח את אויביו. רי"ד: מה שהיה תאב לראות את מפלת סנחריב נתת לו.

[5] רד"ק. כמו כן ציין שאין למילה "ארשת" מילה דומה במקרא. רש"י הביא בשם מנחם שיש מילה דומה, "רשיון" וכן כתב רס"ג.

[6] רד"ק. רש"י: עוד לפני שביקשתי ממך, הקדמת לי טובה על ידי נתן הנביא. ספורנו: ההקדמה היא לפני התגלות המשיח. אבן עזרא: צריך לקדם הן את המלך והן את הברכות. רס"ג: המילה "כי" היא "אלא".

[7] רד"ק. ראה בהערות לביאורנו לעיל יט,יא שם הבאנו פירושים נוספים למילה "פז".

[8] רד"ק. רש"י: הכוונה שכאשר דוד היה בורח מפני שאול ויצא לחוץ לארץ, הוא ביקש שה' יחזיר אותו לארץ ישראל, וה' עשה זאת. רס"ג: אם המלך יבקש ממך אריכות ימים – תן לו.

[9] רד"ק. רש"י: הכוונה לאריכות ימים של ממלכתו. אבן עזרא: לפחות שני דורות. מצודות בשם חז"ל: כאשר משיח יראה שמשיח בן יוסף נהרג, הוא יבקש אריכות ימים. ספורנו: בעבר המשיח ביקש ממך חיי עולם ונתת לו להיות בעולם הבא. רי"ד: מדובר על חזקיה שזכה לתוספת של חמש עשרה שנה.

[10] רד"ק.

[11] רד"ק. תרגום: פירש "הוד" כתשבחות" ולא ככבוד. רס"ג: כבודו יהיה גדול בישועה לאחר שתשים עליו הוד והדר. ספורנו: "הוד" של מלכות ו"הדר" הוא יותר מהטבע.

[12] רד"ק על פי שני פירושיו. מאירי: שיתברכו בו כל העמים. אבן עזרא: ה' אמר לאברהם שיהיה ברכה, וכאן המשורר מבקש שגם צאצאיו יהיו כן. ספורנו: הברכה תהיה שייטיב לזולתו.

[13] רד"ק ולפי פירושו "תחדהו" מלשון שמחה, והוא מעין כפילות "וטבוח טבח". כמו כן הדגיש שהצלחת האדם איננה הכסף והזהב, אלא פניית ה' אליו ואור פניו. רש"י: שמחה תהיה בגן עדן ובשם חז"ל כתב שהכוונה למלך המשיח.

[14] רד"ק. אבן עזרא: איננו סומך על כוחו וגבורתו.

[15] רד"ק.

[16] תרגום ולפי פירושו "תמצא" מלשון הבאה, או בלשונו הדבקה. רש"י: כל מכה שאתה יכול למצוא, תביא על האויבים. רד"ק: פירש "תמצא" מלשון להספיק, שהיד עצמה תספיק להביא את המכות על האויבים. רס"ג: כביכול היד של ה' תמצא את האויבים. באופן דומה פירש אבן עזרא. רי"ד: הכוונה לחיל סנחריב.

[17] רד"ק.

[18] רד"ק. לפי פירושו, מדובר על דימוי, וכך הסביר את האות כ שלפני המילה כתנור. אבן עזרא: האות כ נכתבה במקום האות ב, והכוונה שה' ישים אותם בתנור ממש.

[19] רד"ק.

[20] רד"ק. תרגום: הכוונה לאש גיהינום. ספורנו: מדובר על קללה.

[21] תרגום. רש"י: המשורר מתפלל לה' שיאבד את צאצאיו של עשיו הרשע. אבן עזרא: התלבט אם הכוונה שדוד יאבד אותם אם המשיח (בניגוד לרוב הפרשנים האחרים שסוברים שמדובר על תפילה של דוד לה'). רס"ג: על ידי שתאבד את צאצאיהם, הם לא יוכלו יותר למרוד בך – לא הם ולא צאצאיהם.

[22] תרגום.

[23] רד"ק. תרגום תרגם "נטו" מלשון מחשבה. רס"ג: הם הפנו אליך את רעתם. מאירי: הם נטו אחרי אנשים שרוצים לעשות לך רע. רש"י: מדובר על טיטוס הרשע שחשב שחלילה הצליח להרוג את הקב"ה. רי"ד: הם רצו להחריב את בית המקדש.

[24] רד"ק. מאירי: המזימה היא להעביר את דוד מהמלכות.

[25] רד"ק. רס"ג: קבוצה אחת של אנשים הרוגים. רש"י: עם ישראל יחלק את כל הממון שלהם. ספורנו: תבדיל אותם משאר בני האדם בקללתך.

[26] רד"ק.

[27] רד"ק. ספורנו: תגלה את המלכות שלך על כל העולם שלך. אבן עזרא: המשורר שב להודות לה' בסיום המזמור כשם שפתח את המזמור בשבחו של ה'.

[28] רד"ק. מאירי התלבט אם הכוונה לשירה וזמר על הגבורה א לסיפור על הגבורה.