תהילים פרק כה

תהלים פרק כה

(א) לְדָוִד המזמור הזה נאמר על ידי דוד המלך,[1] אֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא ה'! אני מתפלל לפניך בכוונה גמורה[2]: (ב) אֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה ה' אלוקי! בטחתי בך ולא בשום אלוה אחר, ואל תגרום לי להתבייש בכך. אם לא תתן לי את המענה שאני זקוק לו, אתבייש, משום שכך ייראה כאילו בטחתי במישהו שלא יכול לעזור לי,[3] אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי ועל ידי שתענה לי, אויביי לא יצחקו עליי וילעגו לי, משום שהם יראו שמי שבטחתי בו הושיע אותי[4]: (ג) גַּם כָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ אינני מבקש רק על עצמי, אלא אני מבקש על כל מי שבוטח בך,[5] יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם אבל אני מבקש שכל מי שבוגד בי או בך, יתבייש, משום שהם בוגדים ללא סיבה[6]: (ד) דְּרָכֶיךָ ה' הוֹדִיעֵנִי ה'! אני מתפלל לפניך שתודיע לי את דרכיך, את האופן שבו אתה מנהיג את העולם. כמובן שאין הכוונה לידיעה מוחלטת של הנהגת הבורא בעולם – אדם בשר ודם אינו יכול להבין זאת, אלא הכוונה לידיעות שיקרבו אותו לאמונה בה' (כפי שיוסבר בפסוק הבא),[7] אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי אנא למד אותי בבהירות את האופן שבו אתה מתהלך בעולם. צלע זו חוזרת על תוכן הצלע הקודמת[8]: (ה) הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ תדריך אותי כך שאדע באמת את מציאותך. אני מבקש ממך להדריך אותי להגיע אל דרך האמת עד שאהיה מסוגל להגיע לשם ללא עזרתך,[9] וְלַמְּדֵנִי ותרגיל אותי כדי שאוכל להיות רגיל באמונה שלמה בך,[10] כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי שהרי אתה הוא המושיע אותי מהבלי העולם הזה, ויכול למנוע ממני לטעות בענייני אמונה, וכך אגיע אל העולם הבא,[11] אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם ולאורך כל הימים, כל הזמן, אני מקווה אליך ובוטח בך[12]: (ו) זְכֹר רַחֲמֶיךָ ה' וַחֲסָדֶיךָ ה'! תזכור לי את הרחמים שנהגת עימי ואת החסדים שעשית איתי,[13] כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה שהרי הם נעשו איתי מאז שנולדתי. אם כן ראוי שתמשיך להתנהג איתי במידת הרחמים והחסד, היות ואני נמצא ברשותך לאורך כל חיי[14]: (ז) חַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר אל תזכור לי את החטאים והפשעים שחטאתי בהם בהיותי נער. בימות הנעורים אדם חסר דעת, ולכן גם כאשר הוא עושה מעשה במזיד, עדיין לא ראוי להעניש אותו על כך,[15] כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה ה'! אני מבקש ממך לזכור לי רק את מידת החסד ותגמול לי במידה זו,[16] לְמַעַן טוּבְךָ ה' (תנהג איתי במידת החסד ואל תזכור לי את החטאים שחטאתי כשהייתי נער) כיוון שאתה ה' מלא בטוב, ולכן ראוי שתהיה סלחן[17]: (ח) טוֹב וְיָשָׁר ה' עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ ה' טוב וישר, ולכן העדיפות הראשונה שלו היא להדריך את החטאים בדרך הישרה, לחזור בתשובה, במקום להעניש אותם על חטאם[18]: (ט) יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט מי שעניו וחוזר בו מחטאו – ה' מדריך אותו ומכין את ליבו לדעת את משפטי ה',[19] וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ והוא מלמד את הענווים ללכת בדרך שהוא ציווה עליו. צלע זו חוזרת על תוכן הצלע הקודמת[20]: (י) כָּל אָרְחוֹת ה' חֶסֶד וֶאֱמֶת כל דרך שבה ציווה ה' ללכת בה בתורה היא דרך של עשיית חסד והקפדה על האמת, אין בדרכים אלה טיפה אחת של שקר או דרך אמונה,[21] לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו החסד והאמת נעשים כלפי הצדיקים ששומרים על ברית ה' והעדויות שלו, ולא כלפי מי שמעוות את התורה. הברית היא האמונה מצד החקירה והעיון, והעדות היא האמונה הבאה מצד המסורת. המשורר אומר שה' נוהג בחסד ואמת כלפי מי שמאמין בו ולא כלפי הכופרים בו[22]: (יא) לְמַעַן שִׁמְךָ ה' ה'! למען השם הטוב שלך,[23] וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא אני מבקש שתסלח לי על החטא שלי כיוון שהוא גדול מאוד. הכוונה לחטא בת שבע, עליו מבקש דוד המלך סליחה באופן נפרד משאר חטאיו, כיוון שחטא זה היה חמור במיוחד[24]: (יב) מִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא ה' כל אדם שירא את ה',[25] יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר ה' ילמד אותו את הדרך שבו הוא בחר לצוות עליו[26]: (יג) נַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין לאחר מיתתו, נפשו תלין במקום טוב, הוא יזכה לעולם הבא,[27] וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ וצאצאיו יזכו לרשת את הארץ, הם יזכו לברכה גדולה בזכותו[28]: (יד) סוֹד ה' לִירֵאָיו ה' מגלה את סודותיו רק למי שירא אותו ולא לאנשים רגילים, גם אם הם מאוד חכמים,[29] וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם והוא מודיע לאנשים היראים אותו את הברית, את תורתנו הקדושה[30]: (טו) עֵינַי תָּמִיד אֶל ה' אני תמיד נושא את עיניי כלפי ה', אני תמיד בוטח בה' שיציל אותי,[31] כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי שהרי הוא זה שיוציא אותי מהמלכודות שבהם מנסים אויביי ללכוד אותי[32]: (טז) פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי ה'! תסתכל עליי ותחוס עליי,[33] כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי כיוון שאני בודד ומוכנע. על אף שאני מלך, אין לי דבר חוץ ממך, כיוון שאני בוטח רק בך[34]: (יז) צָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ הצרות שבלב שלי התרחבו, יש לי כל כך הרבה צרות,[35] מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי לכן אני מבקש ממך להציל אותי מהמצוקות, להפסיק את הצרות שבאות עליי[36]: (יח) רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי תראה את הכניעה שלי בפניך ואת העמל שאני משקיע במלחמות ישראל,[37] וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי ובזכות זה תמחל לי על כל החטאים שלי, משום שאני מקריב את חיי למען עם ישראל[38]: (יט) רְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ תראה שיש לי אויבים רבים: פלשתים, אדום, עמון, מואב וארם,[39] וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי והם שונאים אותי ללא סיבה, לא עשיתי להם דבר רע שבגללו הם אמורים לשנוא אותי[40]: (כ) שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי תשמור את נפשי ותציל אותי מיד האויבים הרבים,[41] אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ ולא אתבייש משום שבטחתי בך, אני יודע שאתה תציל אותי מהם[42]: (כא) תֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי התום והיושר שבי ישמרו עליי,[43] כִּי קִוִּיתִיךָ שהרי אני בוטח בך. דוד המלך אמר שהוא תם וישר ובוטח בה', לעומת אויביו שאינם כאלה, ולכן ראוי שה' יציל אותו מהם[44]: (כב) פְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו אלוקים! אני מתפלל לפניך שתציל את עם ישראל מכל הצרות שלו – בין בחיי ובין לאחר מותי[45]:

[1] מאירי: נושא המזמור הוא התשובה. רד"ק: במזמור זה נאמרו הפסוקים על סדר א"ב, ואיננו יודעים מדוע. כנראה שהדברים נאמרו על ידי רוח הקודש. כמו כן התלבט אם האותיות החסרות בראש הפסוקים מופיעות באמצע הפסוק כך שדוד המלך ךא דילג על אותיות או שלא.

[2] מאירי. רד"ק הוסיף עוד אפשרויות לפרש את הפסוק. א. אני מסור את נפשי לפניך. ב. אני מקווה שנפשי תקבל את שכרה ממך. ג. אני מפקיד את הנשמה שלי אצלך בכל יום כשאני ישן.

[3] רד"ק. אבן עזרא: לא ראוי שאתבייש אם בטחתי בך. מצודות: אני יודע שלא אתבייש בגלל שבטחתי בך ושאויביי לא ישמחו במפלה שלי.

[4] רד"ק. ספורנו: שלא יהיה חילול ה'.

[5] רד"ק.

[6] רד"ק ולפי פירושו "ריקם" – ללא סיבה. על דרך הדרש כתב שדוד ביקש שה' ישמע את תפילותיו כיוון שהוא מתפלל עבור עם ישראל. רש"י: הכוונה לגזלנים וחמסנים שמרוקנים את העניים מהנכסים שלהם. מאירי: מי שבוגד בי – אני מבקש שלא יצליח במעשיו. מצודות: מי שבוגד ברעהו.

[7] רד"ק. רס"ג: תסיר ממני את הבלי העולם הזה, נזקים ושונאים, כדי שאוכל לזקק את שכלי לדעת אותך.

[8] רד"ק ולפי פירושו, הצלעות חוזרות זו על זו. אבן עזרא: ההדרכות הם מה שה' ציווה בתורה, והאורחות הן מה שהנביאים ציוו.

[9] רד"ק.

[10] רד"ק.

[11] רד"ק. מאירי: על ידי זה אוושע ממבוכת העולם.

[12] רד"ק. רש"י: "היום" הוא העולם הזה שהוא יום לאומות העולם ולילה לישראל.

[13] רד"ק. ספורנו: הרחמים הם שלא להעניש והחסדים הם להיטיב בפועל.

[14] רד"ק. רש"י: הכוונה מימות אדם הראשון, שנתת לאדם הראשון יום משלך שהוא שקול כנגד אלף ימים. אבן עזרא: דוד המלך מבקש מה' רחמים שלא יעניש אותו על כל מה שעשה לפני הגיע להשגת ה'. מאירי: כאשר דוד המלך ראה שטרדותיו מונעות ממנו את השקיעה בתורה, ביקש מה' שיסיר את טרדותיו.

[15] רד"ק. לגבי ההבדל בין חטאים לפשעים, עיין מילון אוצר מפרשי התנ"ך, שם הסברנו את השיטות השונות לגבי החילוק ביניהם, כאשר אחד מהם מדבר על חטאים בשוגג והשני מדבר על חטאים במזיד. כל המאירי כאן כתב שחטאים הם בשודד ופשעי הם במזיד, והסביר שהפשעים מכוונים לחטאים שהוא עשה כשהיה כבר מבוגר. ספורנו: חטא הנעורים הוא חטא בת שבע. הפשע הוא דבר אוריה.

[16] רד"ק. רש"י: תזכור את המעשים הטובים שלי. ספורנו: "כחסדך" פירושו "כי חסדך", דהיינו, שהסיבה שה' לא אמור לזכור את החטאים והפשעים היא שה' מלא בחסד. לפי פירוש זה, צלע זו מחוברת יותר לצלע הבאה, וזאת בניגוד לרוב הפרשנים שצלע זו מחוברת לצלע הקודמת.

[17] רד"ק.

[18] רד"ק. רש"י הוסיף מדרש חז"ל שהכוונה לדרך לרוצחים בשוגג, שיש להם דרך ללכת בו לעיר המקלט ולהינצל. רס"ג: הכוונה לדרך האמת, ואין הבדל במשמעות בין פירושו לפירוש רד"ק. מאירי: קבלת התשובה מוכרחת הן מצד החסד, והן מצד האמת (יושר). הקב"ה השליט את יצה"ר על האדם, ולכן ראוי שלא להעניש אותו.

[19] רד"ק. בשם רבי שלמה אבן גבירול פירש שהכוונה שהאנשים הענווים מגיעים אל רצון ה' כאשר הם מתביישים מרוב ענווה. מאירי: כאשר ה' מקבל את מי שחוזר בתשובה, הוא דרך משפט ויושר שיוצא מאת ה'.

[20] רד"ק. מצודות: הצלע הראשונה מדברת על אחיזה בדרכיהם של הענווים וצלע זו מדברת על אחיזה בדרכי ה'.

[21] רד"ק. אבן עזרא: יש כאן שני שלבים. קודם חסד ואחרי זה אמת.

[22] רד"ק + מאירי.

[23] רד"ק. רס"ג: פירש את המילה "למען" כפי שראוי לה', ועל פי זה פירש שהפסוק אומר שראוי לה' לסלוח על החטא. אבן עזרא התלבט אם "רב הוא" נאמר על שמו של ה' שיכול למחול על חטא דוד, או שהכוונה לחטא. רש"י כתב שלמרות שחטאי גדול, השם שלך גדול ויכול לסלוח.

[24] רד"ק. ספורנו: הכוונה לחטא בעניין אוריה.

[25] רד"ק. מאירי: המשורר אומר שאדם שרוצה לחזור בתשובה – שלא יחשוש, כיוון שה' ידריך אותו בדרך הנכונה.

[26] רד"ק בפירושו הראשון, ולפי פירוש זה, ה' הוא שבחר בדרך. בפירושו השני הסביר שהכוונה לדרך הטובה שבחר בה האדם.

[27] רד"ק. אבן עזרא הוסיף פירוש והכוונה שעד למיתתו יהיה לו טוב.

[28] רד"ק. מצודות: הכוונה שהם ירשו את ארץ העמים.

[29] רד"ק.

[30] מצודות. רד"ק כתב שהברית היא הפרדת הנפש מהגוף לאחר המיתה, והשווה זאת לברית שה' כרת עם משה רבינו שהגיע למדרגה גבוהה של ידיעת ה', למרות ששאר העם לא הגיע למדרגה זו וניזון רק מקרני ההוד שלו. מאירי: ממשיך עם פירושו שהברית היא יסודות האמונה שמושגות על ידי השכל.

[31] רד"ק.

[32] רד"ק בפירושו השני. בפירושו הראשון כתב שהכוונה לעוונות שבהם הוא חוטא. רס"ג: אתה תוציא אותי מצרותיי כמו שמוציאים רגל מהרשת (כנראה הכוונה למלכודת). אבן עזרא: הכוונה לתאוות יצר הרע, ואדם איננו יכול להתמודד עם יצר הרע ללא סיוע מהקב"ה.

[33] תרגום.

[34] רד"ק. רש"י: אני מייצג את כל עם ישראל, אך ביחס אליך אני אדם בודד ומוכנע. אבן עזרא: הכוונה לנשמה שהיא יחידה, ואין בה כח לעמוד כנגד התאווה. רס"ג פירש "עני" כחלש ולא כמוכנע.

[35] רד"ק. אבן עזרא: הלב הוא השכל הנטוע בלב. ספורנו: מדובר על רוחב הלב לכולם.

[36] רד"ק.

[37] רד"ק. אבן עזרא: העמל הוא ההימנעות מהתאוות. ספורנו: העניות היא התפעלות הנפש והעמל הוא התפעלות הגשמי.

[38] רד"ק.

[39] רד"ק.

[40] רד"ק ובשם המדרש כתב שהכוונה שלגבי אדום יש הלכה שעשיו שונא ליעקב, אך לגבי השאר אין לכך שום סיבה. אבן עזרא: האויבים מונעים ממני אפשרות ללמוד את דרכיך, כיוון שאני עסוק במלחמות במקום להתעלות רוחנית.

[41] רד"ק. ספורנו: "שמר נפשי" שלא אושפע מהם, וההצלה היא מהנזקים שלהם.

[42] רד"ק וראה לעיל פסוק ב. ספורנו: אל תתעלם מתפילתי.

[43] רד"ק.

[44] רד"ק.

[45] רד"ק. מאירי: דוד המלך ראה בנבואה את כל הצרות של עם ישראל והתפלל שה' יציל אותו מהם.