תהילים פרק כו

תהלים פרק כו

(א) לְדָוִד זהו מזמור שנאמר על ידי דוד המלך,[1] שָׁפְטֵנִי ה' ה'! תשפוט אותי ותראה אם הלב שלי פונה רק אליך,[2] כִּי אֲנִי בְּתֻמִּי הָלַכְתִּי שהרי אני הלכתי בתמימות,[3] וּבַה' בָּטַחְתִּי לֹא אֶמְעָד ובטחתי בה' ולכן ראוי שלא אמעד[4]: (ב) בְּחָנֵנִי ה' וְנַסֵּנִי ה'! תבחן את מחשבותיי ותנסה אותי, ותראה אם אני בטוח בך ומקיים את תורתך,[5] צָרְפָה כִלְיוֹתַי וְלִבִּי תצרף את הלב שלי ואת הכליות שלי, ותראה שכל מחשבותיי טובות, גם אם אני לפעמים חוטא. הצירוף הוא תהליך של זיקוק כסף. הכליות הן המייעצות לאדם איך לפעול. הלב הוא המקום שבו אדם חושב. דוד המלך אמר שאחרי שמזקקים את המחשבות שלו, ניתן לראות שהוא הולך בדרך ה', גם אם לפעמים הוא חוטא במעשים[6]: (ג) כִּי חַסְדְּךָ לְנֶגֶד עֵינָי (אני תמיד בוטח בך) כיוון שהחסד שאתה עושה איתי תמיד נמצא לנגד עיניי, אני תמיד מכיר בחסדים שאתה עושה איתי וזוכר אותם,[7] וְהִתְהַלַּכְתִּי בַּאֲמִתֶּךָ ואני הולך בדרכך באמת ובתמימות[8]: (ד) לֹא יָשַׁבְתִּי עִם מְתֵי שָׁוְא לא ישבתי עם אנשים שקרנים,[9] וְעִם נַעֲלָמִים לֹא אָבוֹא ואינני חובר לאנשים שעושים עבירות בסתר, אינני נכנס למקומות המסתור בהם הם חוטאים[10]: (ה) שָׂנֵאתִי קְהַל מְרֵעִים אני שנאתי לשבת עם קבוצת אנשים שעושה מעשים רעים,[11] וְעִם רְשָׁעִים לֹא אֵשֵׁב ואני לא אשב בחברת רשעים[12]: (ו) אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי ארחץ את הידיים שלי באופן שהם יהיו נקיים מעבירות. אחזור בתשובה,[13] וַאֲסֹבְבָה אֶת מִזְבַּחֲךָ ה' ורק אז אקיף את המזבח שלך ה' על מנת להקריב עליו קרבנות. דוד המלך אומר שבדרך כלל הרשעים מקריבים קרבנות גם כשאינם שלמים במעשיהם, ובניגוד אליהם, הוא יחזור בתשובה לפני שהוא יקריב קרבנות[14]: (ז) לַשְׁמִעַ בְּקוֹל תּוֹדָה (אקריב את הקרבנות) על מנת שאשמיע את קולי בהודאה אליך,[15] וּלְסַפֵּר כָּל נִפְלְאוֹתֶיךָ וכדי שאוכל לספר את כל הדברים הנפלאים שעשית איתי לאורך כל השנים[16]: (ח) ה' אָהַבְתִּי מְעוֹן בֵּיתֶךָ ה'! אני אוהב את המקום שבו אתה כביכול גר, את בית המקדש (בניגוד לשנאתי לחברת הרשעים),[17] וּמְקוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ ואת המקום שבו שוכן כבודך, בית המקדש[18]: (ט) אַל תֶּאֱסֹף עִם חַטָּאִים נַפְשִׁי אני מבקש ממך ה': אל תגרום לי למות באותן מיתות שבהן מתים הרשעים,[19] וְעִם אַנְשֵׁי דָמִים חַיָּי וכן אני מבקש לפניך שגורל הנשמה שלי לא תהיה דומה לרשעים גדולים שנקראים "אנשי דמים"[20]: (י) אֲשֶׁר בִּידֵיהֶם זִמָּה הרשעים עושים בידיהם מעשי תועבה שמאוסים כלפי ה' – הם גוזלים מאחרים,[21] וִימִינָם מָלְאָה שֹּׁחַד ויד ימין שלהם מלא בשוחד[22]: (יא) וַאֲנִי בְּתֻמִּי אֵלֵךְ (לעומת הרשעים) אני הולך בתמימות, אינני מרמה – לא במחשבה ולא במעשה,[23] פְּדֵנִי וְחָנֵּנִי (ובזכות זה)[24] תציל אותי ותרחם עליי[25]: (יב) רַגְלִי עָמְדָה בְמִישׁוֹר  רגל שלי עמדה בדרך ישרה והיא לא מעדה,[26] בְּמַקְהֵלִים אֲבָרֵךְ ה' ולכן אברך את ה' בקהל רב[27]:

[1] ראה לעיל כה,א.

[2] רד"ק. אבן עזרא: בשם רבי משה כתב שהכוונה שה' ישפוט עבור דוד, והכוונה שישפוט את אויביו. ספורנו: מזמור זה נאמר על החטא עם בת שבע, ודוד ביקש שה' ישפוט אותו ויראה שהחטא לא נבע מרוע לב.

[3] רד"ק. ספורנו: כשהלכתי על הגג, הלכתי בתמימות.

[4] רד"ק וכתב עוד בשם המדרש שיש לכאורה סתירה שכאן מבקש דוד שה' ישפוט אותו ובמקומם אחר כתב שה' לא שיפוט אותו, ותירצו שדוד ביקש שה' ישפוט אותו כאשר הוא שופט את הרשעים ולא כאשר הוא שופט את הצדיקים. אבן עזרא: לא מעדתי כיוון שה' עוזר לי.

[5] רד"ק. מאירי: ה' לא צריך לנסות את דוד, כיוון שהוא יודע את התוצאה, אלא הוא ביקש שה' יחזיק אותו בחזקת מישהו שכבר עבר את הניסיון.

[6] רד"ק. רס"ג: הכליות הן החלק הפנימי באדם ולאו דווקא באיבר שנקרא כליה.

[7] רד"ק. ספורנו: ולכן אני עובד אותך מאהבה.

[8] רד"ק. ספורנו: בעיון באמיתה של תורה. אבן עזרא: ההליכה היא ההרגל, והכוונה שהוא מורגל ללכת בדרך האמת.

[9] רד"ק. ספורנו: "שוא" כאן אינו מלשון שקר, אלא מלשון בטלה, ודוד המלך אומר שאינו חובר לאנשים בטלנים משום שהבטלה מביאה לידי חטא.

[10] רד"ק ולפי פירושו "נעלמים" פירושו מסתור. אבן עזרא הוסיף פירוש שהכוונה ללשון שחוק. מאירי: הכוונה לאנשים שמעשיהם נעלמים מהעולם, הם צבועים ומראים את עצמם עושים דבר אחד והם באמת עושים דבר אחר. ספורנו: אנשים שמסתירים את עצמם לזנות.

[11] רד"ק.

[12] תרגום. אבן עזרא: בפסוק ג הזכיר דוד המלך את ההליכה ועכשיו מזכיר את הישיבה, ולאחר מכן את הביאה, והכוונה בביאה שלא ישתתף איתם. כאן חזר על הישיבה, כיוון שהישיבה כאן עוסקת במעשים בעוד שלפני כן היא עוסקת בדיבור.

[13] רד"ק. רש"י: לא אעשה מצוות על ידי גזל, כמו לולב גזול וכד'. ספורנו: אפסיק מכל ענייני העולם כשארצה להתפלל לפני המזבח. תרגום תרגם "ארחץ" מלשון לקדש, וכנראה שהכוונה לקידוש הידיים לפני הקרבת הקרבנות.

[14] רד"ק.

[15] רד"ק. רש"י: הכוונה להלל שיש בו שבח על העבר וגם על העתיד.

[16] רד"ק. רס"ג: לספר חלק מתהילותיך, כי אדם איננו יכול לספר את כל נפלאות ה'.

[17] רד"ק. אבן עזרא: הצדיקים יושבים בבית המקדש. מאירי: גדר האהבה היא התאחדות רצון האוהב לרצון הנאהב, ודוד המלך אמר בדבריו שהוא השווה את דעתו לדעת חכמי הבית. כמו כן כתב שהמקדש היה שקול כנגד העולם כולו. ספורנו: הכוונה לבית תפילה.

[18] רד"ק והסביר שמשם שוכן הכבוד על הנביאים ואנשי רוח הקודש. ספורנו: הכוונה לבתי המדרש.

[19] רד"ק. ספורנו: הכוונה לאנשים שטופי זימה כפי שיפורש בהמשך המזמור.

[20] רד"ק. בדבר הפירוש המדויק של אנשי דמים נחלקו הפרשנים. תרגום הסביר שמדובר על אנשים רוצחים, אבל פירש שהם מנסים לרצוח את דוד המלך. אבן עזרא פירש שהם גרועים מרשעים רגילים.

[21] רד"ק והפירוש של היד הוא שהדבר נמצא ברשותם. רש"י: "זמה" במקרא פירושו מחשבה. לפעמים הכוונה למחשבות טובות ולפעמים הכוונה למחשבות רעות. רס"ג: הכוונה שידיהם מלאות בשקר. ספורנו: הכוונה לעריות. מאירי: הם חושבים איך להטות את המשפט.

[22] תרגום.

[23] רד"ק. אבן עזרא: כשם שעד עכשיו הלכתי בתמימות, כך אמשיך ללכת בה. מאירי: אינני יכול להינצל מהרשעים, כיוון שאני תמים ולא יכול לחשוב על דרכם ואיך להינצל מהם, ולכן אני זקוק לעזר מהקב"ה.

[24] רס"ג.

[25] תרגום. רד"ק: תפדה אותי מצרות ותחתן לי מטובך. ספורנו: פדה אותי שלא אכשל, ותחונן אותי בסליחה. מצודות: תפדה אותי ממיתת חטאים.

[26] רש"י. אבן עזרא בפירושו השני כתב שאחרי שה' יפדה את דוד, אז רגלו תעמוד בדרך ישרה, בעוד שלפי רוב הפרשנים הכוונה שדוד תמיד עמד בדרך ישרה.

[27] רד"ק. תרגום: בכינוס צדיקים אודה את ה'.