תהילים פרק קל

תהלים פרק קל

(א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מזמור זה נאמר על ידי הלויים כששרו על המדרגות בבית המקדש,[1] מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה' ה'! קראתי לך מהעומק של הגלות והצרות[2]: (ב) אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי ה'! תקבל את תפילתי,[3] תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי אני מתפלל שאזניך ישמעו את התחנונים שלי[4]: (ג) אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד ה'! אם תשמור לכל אחד את עוונותיו, לא יהיה מי שיוכל להתקיים (כיוון שכולם חוטאים ומגיע להם להיענש)[5]: (ד) כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה שהרי אתה היחיד שיכול לסלוח לחוטאים,[6] לְמַעַן תִּוָּרֵא וכך אנשים יראים ממך (על ידי שאתה היחיד שסולח)[7]: (ה) קִוִּיתִי ה' אני קיוויתי אל ה', התקווה שלי הייתה שה' יציל אותי,[8] קִוְּתָה נַפְשִׁי ושום נפשי קיוותה אל ה',[9] וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי ואני מייחל שה' יקיים את הבטחתו להוציא אותי מהגלות[10]: (ו) נַפְשִׁי לַאדֹנָי הנפש שלי כמהה לקרבה אל ה',[11] מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר ואני רוצה לההיות מאלה שקמים מוקדם בבוקר בכל יום כדי להתפלל אל ה'. הכפילות נועדה לציין את ההתמדה בכך בכל יום[12]: (ז) יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל ה' עם ישראל! עליך לתלות את תקוותך בה',[13] כִּי עִם ה' הַחֶסֶד שהרי ה' עושה הרבה חסדים עם כל האנשים בעולם (ולכן הוא יעשה גם אתך חסד),[14] וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת ובעבר הוא כבר פדה אותך פעמים רבות מהגלות: ממצרים, מבבל ומצרות נוספות[15]: (ח) וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו לפני שה' יגאל את עם ישראל, הוא ימחל לו על כל העוונות שלו. ללא המחילה, עם ישראל איננו יכול להיגאל[16]:

[1] ראה ביאורנו לעיל קכא,א ובהערות שם.

[2] רד"ק. ספורנו: המשורר התפלל במזמור זה שהקב"ה יסלח להם על החטאים שהם עשו בגלות.

[3] תרגום.

[4] תרגום. ספורנו: התפילה היא על להושיע את עם ישראל.

[5] רד"ק. ספורנו: אם תשמור את העוונות שלנו בעוד שהשם שלך הוא "רק" י-ה, כלומר שאינו שלם, לא יוכל להתקיים מידת הרחמים, ולא יוכלו לעמוד.

[6] רד"ק והביא שני פירושים. הראשון בשם אביו שה' לא הניח למלאכים לסלוח כדי שלא יפייסו אותם במקום באמת לשוב מהחטאים. השני בשם אבן עזרא שכאשר ה' מוחל לחוטא, אחרים רואים ושבים מחטאם. ספורנו: רק בגאולה יוכל להיות הסליחה, כי אז שם ה' יהיה שלם. כאשר ה' מוחל ומושיע את ישראל, הם יראים מפניו.

[7] רד"ק.

[8] רד"ק.

[9] רש"י ולפירושו החזרה הכפולה נועדה לציין שהמשורר קיווה אל ה' פעם אחר פעם. רד"ק: קייויתי אל ה' בעולם הזה, וקיוויתי לו שוב לאחר מותי. רס"ג: קיווי אחד בגלוי והשני בסתר. אבן עזרא: קיווי אחד לשמוע בקולו. מאירי: אחד בעולם הזה ואחד בעולם הבא.

[10] רד"ק.

[11] רד"ק. רש"י: הנפש מצפה לגאולה. ספורנו: נפשי מתאווה לבית המקדש ולעבודת ה'.

[12] רד"ק. אבן עזרא: השומרים לבוקר הם השומרים על חומות העיר, ובכל יום הם מחזקים את עצמם על ידי שהם אומרים שהם יישנו בבוקר. המשורר משווה את הכמיהה שלו אל ה' עם הציפיה של השומרים לישון בבוקר. רס"ג: הכפילות נועדה לציין שהם שומרים בבוקר ובלילה. רש"י: הציפיה לגאולה היא תמידית. הכפילות נועד לחיזוק. ספורנו הוסיף ששומרים שמחכים לבוקר, יודעים בוודאות שהבוקר יגיע, וכך אנחנו צריכים לדעת בוודאות שהגאולה תגיע בעז"ה בקרוב.

[13] רד"ק ולפי פירושו מדור על לשון ציווי. לפירושו, התקווה היא לפדות מהגלות. מאירי כתב שהתקווה היא לסליחה. המחלוקת ביניהם נסובה סביב הקישור של פסוק זה – האם לקשור אותו לפסוקים הקודמים או לפסוק שאחריו. תרגום: מדובר על תיאור, שעם ישראל מקווה אל ה'.

[14] רד"ק. ספורנו: גם אם אינך זכאי לכך, ה' יעשה אתך חסד.

[15] רד"ק. ספורנו: על אף שבדרך הטבע אין אפשרות שתפדה, ה' ימצא את הדרך לפדותך, ויש לפניו הרבה דרכים לעשות זאת. המחלוקת בינו לבין רד"ק היא האם "הרבה" פירושו מקרים שהוא פדה, או שהכוונה לאפשרויות שעומדות בפניו לפדות.

[16] רד"ק. מאירי: הכוונה שה' יפדה את עם ישראל מכל העונשים שמגיעים לו על החטאים. ספורנו: למרות שלא מגיע לעם ישראל, ה' יפדה אותו מכל העוונות שהוא עשה בגלות, אך בגאולה, עם ישראל לא יחזור על אותם חטאים, היות והם נבעו מהגלות.