תהילים פרק כח

תהלים פרק כח

(א) לְדָוִד המזמור הזה נאמר על ידי דוד המלך, אֵלֶיךָ ה' אֶקְרָא ה'! אני קורא אליך,[1] צוּרִי אַל תֶּחֱרַשׁ מִמֶּנִּי (ה', אני קורא אליך) מקור החוזק שלי! אל תעשה עצמך חירש ותימנע מלמלא את בקשתי,[2] פֶּן תֶּחֱשֶׁה מִמֶּנִּי שמא אם תעשה עצמך חירש ותימנע מעשיית בקשתי,[3] וְנִמְשַׁלְתִּי עִם יוֹרְדֵי בוֹר אהיה דומה לרשעים שיורדים לגיהינום[4]: (ב) שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי בְּשַׁוְּעִי אֵלֶיךָ תקבל את בקשתי כאשר אני מתפלל לפניך,[5] בְּנָשְׂאִי יָדַי אֶל דְּבִיר קָדְשֶׁךָ כאשר אושיט את ידי בבקשה לעזרתך ואתפלל לעבר המקום שבו אתה משרה את שכינתך, לעבר המשכן[6]: (ג) אַל תִּמְשְׁכֵנִי עִם רְשָׁעִים אל תגרום לי להימשך אחרי הרשעים: לא בעשיית מעשים כמוהם ולא בגמול שהם עתידים לקבל ואמות כמו שהם מתים,[7] וְעִם פֹּעֲלֵי אָוֶן וכן אל תמשוך אותי עם מי שעושה עוול. יש בצלע זו חזרה על תוכן הצלע הקודמת,[8] דֹּבְרֵי שָׁלוֹם עִם רֵעֵיהֶם וְרָעָה בִּלְבָבָם הרשעים מדברים על חבריהם דברי שלום, אך באמת הם חושבים עליהם בליבם דברים רעים. הם אינם אומרים את מה שהם באמת חושבים[9]: (ד) תֶּן לָהֶם כְּפָעֳלָם וּכְרֹעַ מַעַלְלֵיהֶם תעניש את הרשעים על מעשיהם וכפי רוע מה שהם מעוללים, כי רק אתה יודע בדיוק מה הם עושים וחושבים,[10] כְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם תֵּן לָהֶם תעניש אותם כפי המעשים הרעים שהם עושים,[11] הָשֵׁב גְּמוּלָם לָהֶם תחזיר להם פורענות על מעשיהם הרעים שהם עשו לאחרים. תעניש אותם על המעשים הרעים שהם עושים.[12] פסוק זה חוזר על אותו תוכן בצלעותיו השונות[13]: (ה) כִּי לֹא יָבִינוּ אֶל פְּעֻלֹּת ה' שהרי הרשעים אינם מבינים שיש לעשות פעולות על מנת להתקרב אל ה' (אלא הם עסוקים כל חייהם בדברי הבל),[14] וְאֶל מַעֲשֵׂה יָדָיו ואינם מכירים שהבריאה נעשה על ידי ה'. כאשר אדם מתבונן בבריאה, הוא יכול להבין שהוא צריך לעבוד את ה', אך הרשעים מתעלמים מכך,[15] יֶהֶרְסֵם וְלֹא יִבְנֵם אני מתפלל לה' שהוא יהרוס את הרשעים ולא יבנה אותם לאחר ההריסה[16]: (ו) בָּרוּךְ ה' כִּי שָׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנָי אני מברך את ה' על שתמיד קיבל את תפילתי ולא מסר אותי בידי אויביי פסוק זה נאמר על ידי נבואה – דוד המלך ידע שה' קיבל את תפילתו[17]: (ז) ה' עֻזִּי וּמָגִנִּי ה' שהוא מקור הכח שלי, והוא הגן עליי,[18] בּוֹ בָטַח לִבִּי הלב שלי בטח בה' שיציל אותי מהסכנות הגדולות שבהן הייתי,[19] וְנֶעֱזָרְתִּי ועל ידי כך נעזרתי באחרים שהצילו אותי והיו שליחי ה' לכך,[20] וַיַּעֲלֹז לִבִּי וליבי שמח על ההצלה שלי,[21] וּמִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ ועל ידי שירי השבח שלי, אני אודה לו. אשיר שירי הודאה לה'[22]: (ח) ה' עֹז לָמוֹ אני מתפלל שה' ייתן חוזק להם, לעם ישראל,[23] וּמָעוֹז יְשׁוּעוֹת מְשִׁיחוֹ הוּא כשם שהוא היה מקור החוזק לישועות של מי שהוא משח אותו למלך. דוד התפלל שכשם שה' היה מקור החוזק שלו, שהוא נמשח למלך, כך ה' יהיה מקור החוזק של עם ישראל[24]: (ט) לאחר שדוד המלך התפלל על עצמו, הוא סיכם את תפילתו בתפילה למען עם ישראל.[25] ה'! אני מתפלל שתעשה את ארבעת הדברים הבאים עבור עם ישראל: 1. הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ ה'! אני מתפלל לפניך שתושיע את עם ישראל.[26] 2. וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ וכן שתברך את מעשי ידיהם. המשורר קרא כאן לעם ישראל בשם "נחלה" כיוון שעם ישראל נחשב לנחלת ה' מבין האומות.[27] 3. וּרְעֵם שתרעה את עם ישראל, שתנהיג אותו.[28] 4. וְנַשְּׂאֵם שתרומם אותם על כל העמים,[29] עַד הָעוֹלָם אני מתפלל לפניך שתעשה דברים אלה לעולם, בין בחיי ובין לאחר מותי[30]:

[1] רד"ק. אבן עזרא: מזמור זה חובר על ידי דוד המלך או על ידי אחד המשוררים עליו. רי"ד: דוד היה מתפלל תפילה זו כאשר אחיתופל ודואג היו מציקים לו.

[2] רד"ק. ספורנו: תתבע את עלבוני.

[3] תרגום.

[4] רד"ק. מאירי: אם תחריש ממני, האויבים ימנעו ממני את קיום תורתך, ואז ארד לגיהינום. ספורנו: אם לא תתבע עלבוני, עם ישראל יחשוב שאני רשע.

[5] תרגום.

[6] רד"ק בפירושו השני. בפירושו הראשון כתב שהכוונה שהוא מתפלל במשכן עצמו. בפירושו השלישי כתב שהכוונה לשמים. אבן עזרא: הדביר הוא מקום הארון. ספורנו: דוד אמר תפילתו תישמע בזכות המקום ואין הכוונה שהוא מתפלל לעבר המקום. מצודות: הכוונה לקודש הקדשים.

[7] רד"ק. רש"י: "תמשכני" מלשון להתרגל. רס"ג: ברור שה' לא יחשיב את דוד הצדיק עם הרשעים, אלא כוונתו שלא ימסור אותו בידם בגלל חטא שנכשל בו, אלא יסלח לדוד ויציל אותו מהם. ספורנו: הכוונה שהם מתפללים דברי שקר.

[8] תרגום.

[9] רד"ק.

[10] תרגום + רד"ק.

[11] תרגום.

[12] תרגום + רס"ג.

[13] מאירי.

[14] רד"ק. מאירי: אינם מבינים שה' משלם לפי עונשים על מעשיהם, אלא הם חושבים שהכל במקרה. מצודות: אינם מבינים שה' משלם לרשעים כפי מעשיהם.

[15] רד"ק.

[16] רד"ק. אבן עזרא: הפך את סדר הפסוק. הם לא ראויים להיבנות ולכן צריך להרוס אותם.

[17] תרגום + רש"י. רד"ק: פסוק זה נאמר על דרך נבואה שדוד ידע שה' קיבל את תפילתו. מאירי: לדוד היה ביטחון שה' קיבל את תפילתו. כמו כן יש להעיר שבפסוק זה תרגם התרגום "תחנוני", כתפילה, ואילו בפסוק ב תרגם מלשון בקשה.

[18] רד"ק וכתב שהכוונה להגנה מפני ישבי בנב לקראת סוף חייו. ספורנו: הכוונה שה' ציווה למשוח אותו למלך., וההגנה היא מפני גלית.

[19] רד"ק.

[20] רד"ק.

[21] תרגום. רד"ק: אין צורך לציין שאדם שמח כאשר הוא ניצל ממוות, אלא הכוונה שהוא שמח על כך שאנשיו אמרו לו שלא ייצא איתם יותר למלחמות, וכך הוא יוכל לשבת וללמוד תורה במקום להילחם. ספורנו: הכוונה ששמח כאשר המליכו אותו בחברון. מצודות: הוא שמח על העזרה שקיבל.

[22] רד"ק. אבן עזרא הוסיף פירוש שהכוונה משירי, יותר מהשירים ששרתי לפניו עד עתה. רס"ג: הכוונה שחלק גדול מהשירים שאשיר, יהיו שירי הודאה לה'.

[23] רד"ק. לפי פירוש זה, "למו" מלשון להם. רס"ג פירש כאילו כתוב "לאומו", כלומר, לעם שלו. מאירי: הכוונה לאנשים שנלחמו לצידו. ספורנו: הכוונה שה' הוא שמולך על מלכותו וליבו, כלומר "למו" הם דברים שקשורים בדוד המלך עצמו. אבן עזרא: דחה את פירוש רבי משה שפירש "למו" כמו "לו", בלשון יחיד, והכוונה שדוד משבח את חוזקו של ה'. הדחיה מבוססת על כך ש"למו" מוסב על עבד ה' ועמו, ולא על הקב"ה. רי"ד: הכוונה שהוא חזק עבור כל מי שבוטח בו.

[24] רד"ק.

[25] רי"ד.

[26] רד"ק.

[27] רד"ק.

[28] רד"ק.

[29] רד"ק. אבן עזרא: תושיב אותם במקום גבוה כדי שהחיות לא יוכלו להזיק להם. בשם רבי משה כתב שהכוונה שה' יתן להם את כל צרכיהם.

[30] רד"ק.