מיכה פרק ב

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר מיכה פרק ב

מערכת אוצר התורה - ושננתם | אב תשע"ח

מיכה פרק ב

(א) הוֹי חֹשְׁבֵי אָוֶן וּפֹעֲלֵי רָע עַל מִשְׁכְּבוֹתָם הנביא מתאונן ואומר "אוי" על אלה שבשעה שהם שוכבים על מיטותיהם חושבים כל הלילה כיצד הם יחטאו ביום המחרת, ובכך הם עושים דבר רע,[1] בְּאוֹר הַבֹּקֶר יַעֲשׂוּהָ כִּי יֶשׁ לְאֵל יָדָם (כאשר אדם חושב על מיטתו לחטוא) הרי שביום שמחרת הוא יחטא בחטאים אלה משום שיהיה בכוחו לחטוא בהם ולא יהיה אדם שימנע ממנו לחטוא בחטאים אלה[2]: (ב) וְחָמְדוּ שָׂדוֹת וְגָזָלוּ כאשר אדם יחמוד בליבו את שדהו של אדם אחר, כאשר הוא ירצה שיהיה לו את השדה של אדם אחר, הוא יגזול את השדה שחמד ואין מי שיעצור אותו,[3] וּבָתִּים וְנָשָׂאוּ וכאשר אדם יחמוד בית של אדם אחר, הוא יקח את הבית לעצמו ואין מי שיעצור אותו מלעשות כן,[4] וְעָשְׁקוּ גֶּבֶר וּבֵיתוֹ וכן הם עושקים את האדם יחד עם ביתו. כאשר אדם רוצה לגזול את ביתו של אדם אחר, והנגזל מנסה להתנגד לכך, הרי שהם מכים את הנגזל ולוקחים את הבית בכח, וכך יוצא שהם גם עושקים את הבית על ידי שהם גוזלים אותו וגם עושקים את גופו של הנגזל על ידי שהם מכים אותו,[5] וְאִישׁ וְנַחֲלָתוֹ וכן הם עושקים גם את בני האדם וגם את הנחלה שלהם בשעה שהם מנסים לגזול את הנחלה (יש כאן כפילות על צלע הפסוק הקודם כדרך הנבואות)[6]: (ג) לָכֵן בגלל שעם ישראל חוטא כך, כֹּה אָמַר יְקֹוָק כך אמר ה': הִנְנִי חֹשֵׁב עַל הַמִּשְׁפָּחָה הַזֹּאת רָעָה אני (ה') חושב דבר רע על המשפחה הזאת. כל עם ישראל נקרא כאן בשם משפחה והנבואה היא כלפי העם כולו,[7] אֲשֶׁר לֹא תָמִישׁוּ מִשָּׁם צַוְּארֹתֵיכֶם אתם (עם ישראל) לא תוכלו להסיר את הצוואר שלכם מהצר שתבוא עליכם, אתם לא תוכלו להינצל מהרעה שתבוא עליכם,[8] וְלֹא תֵלְכוּ רוֹמָה ואתם (עם ישראל) לא תוכלו ללכת בקומה זקופה, אלא אתם תלכו בשפלות,[9] כִּי עֵת רָעָה הִיא הסיבה שלא תוכלו להסיר את הצוואר שלכם ולא תוכלו ללכת בקומה זקופה היא משום שהזמן שיבוא יהיה זמן שיהיה מוכן אל הפורענות שיביא עליכם ה'[10]: (ד) בַּיּוֹם הַהוּא ביום שתבוא עליכם הפורענות, יִשָּׂא עֲלֵיכֶם מָשָׁל (ביום שתבוא הפורענות) מי שעיסוקו להמשיל משלים, ימשיל משל על הצרות שיבואו עליכם,[11] וְנָהָה נְהִי נִהְיָה (ביום שתבוא הפורענות) מי שעיסוקו לקונן קינות, יקונן עליכם קינה,[12] אָמַר המקונן יאמר כך בקינתו:[13] שָׁדוֹד נְשַׁדֻּנוּ אנחנו (עם ישראל) נעשקנו,[14] חֵלֶק עַמִּי יָמִיר הנחלה של עמי, עם ישראל, ימיר את ה' באדון אחר. הכוונה היא שהאויב יבוא על עם ישראל ועם ישראל יהיה משועבד לו במקום שהוא יעבוד את ה',[15] אֵיךְ יָמִישׁ לִי איך אסיר אליי את השדות שלקח ממני האויב,[16] לְשׁוֹבֵב שָׂדֵינוּ יְחַלֵּק כיצד אנחנו יכולים להחזיר את השדות שלנו שהאויב מחלק בין אנשיו (יש כאן כפילות על צלע הפסוק הקודם). המקונן שואל כיצד ניתן להחזיר את השדות שהאויב לקח מעם ישראל ושהוא (האויב) מחלק שדות אלה בין אנשיו[17]: (ה) לָכֵן כעונש על כך שחטאת בכך שעשקת שדות מאנשים אחרים,[18] לֹא יִהְיֶה לְךָ מַשְׁלִיךְ חֶבֶל בְּגוֹרָל בִּקְהַל יְקֹוָק לא יהיה מצאצאיך (של כל אדם שעשק קרקע לפני הגלות) אדם שיקח חלק ונחלה בארץ ישראל בזמן שבני ישראל יחזרו לארץ לאחר הגלות. הסיבה שנוחל נחלה נקרא בפי הנביא "משליך חבל" היא משום שמדידת האדמות בארץ לצורך חלוקתה הייתה נעשית על ידי השלכת חבל המדידה על הקרקע[19]: (ו) אַל תַּטִּפוּ יַטִּיפוּן הנביא מיכה פונה אל הנביאים האחרים ואומר להם: אל תאמרו לבני ישראל נבואות תוכחה,[20] לֹא יַטִּפוּ לָאֵלֶּה לֹא יִסַּג כְּלִמּוֹת וכאשר לא תאמרו לישראל את נבואות התוכחה, בני ישראל לא יכלימו אתכם. הנביא אומר שבני ישראל היו מכלימים את נביאי האמת שהיו מוכיחים אותם, ולכן קרא אל נביאי האמת לחדול מלומר לבני ישראל את נבואות התוכחה[21]: (ז) הֶאָמוּר בֵּית יַעֲקֹב האם יאמרו בני ישראל את הדברים הבאים (הכוונה היא שיאמרו שה' אינו יכול ורוצה להיטיב כמו שכתוב בהמשך הפסוק),[22] הֲקָצַר רוּחַ יְקֹוָק וגם אם בני ישראל יאמרו שה' אינו רוצה להיטיב, האם קצרה רצונו של ה' מלהיטיב לכל אדם?[23] אִם אֵלֶּה מַעֲלָלָיו האם אלה הם מעשיו של ה' להביא דברים רעים על בני האדם,[24] הֲלוֹא דְבָרַי יֵיטִיבוּ עִם הַיָּשָׁר הוֹלֵךְ הרי אני (ה') מביא דברים טובים על אדם שהולך בדרך הישר[25]: (ח) וְאֶתְמוּל עַמִּי לְאוֹיֵב יְקוֹמֵם ולא עבר זמן רב מאז שהעם שלי (של ה'), עם ישראל, היו קמים והופכים להיות אויבים זה לזה,[26] מִמּוּל שַׂלְמָה אֶדֶר תַּפְשִׁטוּן כאשר עבר מולכם אדם שהיה לבוש בבגד יפה (שלמה) הייתם מפשיטים ממנו את הבגד החשוב (אדר) ולוקחים אותו לעצמכם,[27] מֵעֹבְרִים בֶּטַח שׁוּבֵי מִלְחָמָה ואדם שתכנן ללכת באופן בטוח בדרך, חזר לביתו כמו שבוי מלחמה. כמו ששבוי מלחמה חוזר לביתו בחוסר כל משום שהאויב לקח ממנו הכל, כך אדם שהלך בדרך חזר לביתו בחוסר כל מכיוון שאתם גזלתם את כל מה שהיה לו[28]: (ט) נְשֵׁי עַמִּי תְּגָרְשׁוּן מִבֵּית תַּעֲנֻגֶיהָ אתם מגרשים את הנשים מהבתים שבהם הן יושבות ומתענגות. כאשר הם היו גוזלים את הבתים, הם היו מגרשים את הנשים שישבו והתענגו בהם,[29] מֵעַל עֹלָלֶיהָ תִּקְחוּ הֲדָרִי לְעוֹלָם את העושר שאני (ה') השפעתי על נשים אלה כדי לקשט את בניהם (עושר זה נקרא בלשון הנביא בלשון הדר) את לקחתם מהם. אתם לקחתם את העושר שאני (ה') נתתי להם וגזלתם אותו[30]: (י) קוּמוּ וּלְכוּ כעונש על החטאים שלכם. תקומו ותיגלו מארצי,[31] כִּי לֹא זֹאת הַמְּנוּחָה שהרי לא בשביל כך אני (ה') נתתי לכם (עם ישראל) את הארץ. ה' אומר שלא נתן לעם ישראל את ארץ ישראל כדי שיתנהג בה באופן שבו התנהג,[32] בַּעֲבוּר טָמְאָה תְּחַבֵּל בגלל שאתם טמאתם את הארץ בחטאים שלכם, הארץ תחבל בכם, הארץ תשחית בכם,[33] וְחֶבֶל נִמְרָץ החבלה שהארץ תחבל בכם תהיה חזקה מאוד[34]: (יא) הנביא מציין סיבה נוספת שה' אומר שראוי שעם ישראל יגלה מארצו: לוּ אִישׁ הֹלֵךְ רוּחַ וָשֶׁקֶר כִּזֵּב אַטִּף לְךָ לַיַּיִן וְלַשֵּׁכָר אם היה בא נביא שקר והיה אומר לעם ישראל נבואת שקר שבה הוא התנבא: שעל כל אחד לשתות יין ושיכר (שיכר הוא יין עתיק),[35] וְהָיָה מַטִּיף הָעָם הַזֶּה אדם כזה (שהיה מנבא לעם לשתות יין ושיכר בנבואת שקר) היה מקובל על עם ישראל, עם ישראל היה מקבל את נבואתו בניגוד לנביאי האמת שניבאו לעם נבואות אמת של פורענות והעם לא קיבל נביאים אלה. הנביא אומר שעם ישראל חטא בכך שהוא לא קיבל את נבואות האמת שניבאו הנביאים אך אם היה בא נביא שקר ומנבא להם דבר שהם רצו לשמוע הם היו מקבלים את נבואתו[36]: (יב) אָסֹף אֶאֱסֹף יַעֲקֹב הנביא מסיים את פורענותו בדברי נחמה: לא לעולם יגלה עם ישראל מארצו אלא אני (ה') עתיד לאסוף את כל עם ישראל ממקום גלותם,[37] כֻּלָּךְ קַבֵּץ אֲקַבֵּץ שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל אני (ה') אקבץ את השארית של עם ישראל לארץ ישראל (יש כאן כפילות על הפסוק הקודם כדרך הנבואות),[38] יַחַד אֲשִׂימֶנּוּ כְּצֹאן בָּצְרָה אני (ה') אשים את כל עם ישראל יחד כמו שהצאן נמצא מאחורי גדרות. כשם שהצאן נמצא מאחורי גדרות ובכך הוא מוגן, כך כל עם ישראל עתיד לשבת בארצו במקומות מוגנים ומבוצרים,[39] כְּעֵדֶר בְּתוֹךְ הַדָּבְרוֹ עם ישראל יישב בארץ ישראל כמו העדר שנמצא בתוך הדיר שלו,[40] תְּהִימֶנָה מֵאָדָם ובארץ ישראל תהיה קול המייה מרוב בני אדם שישבו עליה[41]: (יג) עָלָה הַפֹּרֵץ לִפְנֵיהֶם כשעם ישראל יחזור מגלותו, עתיד ללכת לפניהם אדם שיפרוץ להם את הדרך. הכוונה היא לאליהו הנביא שיכין את לב עם ישראל לחזור בתשובה,[42] פָּרְצוּ וַיַּעֲבֹרוּ שַׁעַר וַיֵּצְאוּ בוֹ וכאשר עם ישראל יעלה מהגלות, הוא יפרוץ דרך כאילו שהיה שער שהיה ניתן לעבור דרכו. הנביא מתכוון בכך שעם ישראל יחזור בתזובה גם מעצמו ולא רק על ידי אליהו,[43] וַיַּעֲבֹר מַלְכָּם לִפְנֵיהֶם וַיקֹוָק בְּרֹאשָׁם ומלך המשיח יעמוד בראש עם ישראל בזמן הגאלוה, וה' יחזור להשרות את שכינתו על עם ישראל[44]:

 

[1] מצודות. רד"ק: כאשר אדם שוכב על מיטתו הוא חושב הרבה מכיוון שאין דבר שמפריע לו.

[2] מצודות.

[3] מצודות.

[4] מצודות. מלבי"ם: מדובר על כך שהם נושאים ונותנים שיחליפו את השדות שגזלו תמורת הבתים, ולאחר שהנגזל נותן את ביתו תמורת השה, הם לא היו נותנים את השדה.

[5] מצודות. א"ע: לעשוק אדם היינו לפתות אותו שיסכים לדבר על ידי שמרמים אותו.

[6] מצודות.

[7] מצודות.

[8] מצודות + רד"ק.

[9] מצודות.

[10] מצודות. א"ע מוסיף שהם לא ראו תקופה רעה כזאת.

[11] מצודות. רד"ק: המקונן ונושא המשל הוא נביא השקר שרואה שנבואתו לא התקיימה (כאמור בימיהם היו נביאי השקר אומרים שלא תבוא עליהם פורענות).

[12] מצודות.

[13] מצודות. א"ע: הכוונה היא שמי שיהיה חי באותה תקופה יקונן. לשון אחד שפירש הא"ע על המילה נהי היא שהכוונה היא למחלה.

[14] מצודות. רש"י מוסיף שלשון זו היא דו משמעית שמשמעה גם כן שאנחנו גרמנו לעצמינו להיות נשדדים על ידי מעשינו.

[15] מצודות. רש"י: הכוונה היא שבמקום שעם ישראל יהיה אדון על נחלתו, הגוים הם שאדונים על הארץ.

[16] מצודות.

[17] מצודות. א"ע: כאשר קיווינו ששדותינו יחזרו אלינו, הנכרי חילק שדות אלה.

[18] מצודות.

[19] מצודות. רד"ק: דברים אלה נאמרו כנגד נביא השקר שאמר שלא תבוא על בני ישראל צרה, ולכן הוא לא יזכה שצאצאיו ינחלו חלק בארץ.

[20] מצודות. רד"ק: הכוונה היא שבני ישראל היו אומרים לנביאים להפסיק להתנבא להם.

[21] מצודות.

[22] מצודות.

[23] מצודות. רד"ק: הכוונה היא שהיו אומרים לנביאי האמת שלא יינבאו, וה' לא קיצר את דבריו ורצה לנבא את נביאי האמת כדי שבני ישראל יחזרו בתשובה.

[24] מצודות. מלבי"ם: הכוונה היא שבנ"י היו אומרים שיד ה' תקצר, כלומר שה' הוא קצר זעם ומעניש במהירות ללא סבלנות ואם תאמר שה' אינו ממהר להעניש, אזי שואלים האם אלה הם המעשים הרעים שלו שבהם הוא מעניש את בני האדם.

[25] מצודות.

[26] מצודות.

[27] מצודות. א"ע: מול שלמה הכוונה היא בעבור שלמה.

[28] מצודות. מהר"י קרא: אותם שהיו עוברים בדרך בבטחה היו חוזרים לביתם מפחד המלחמה, בגלל שהייתם גונבים את בגדיהם. רד"ק בשם אביו הוסיף פירוש נוסף וכתב שהכוונה היא שהיו לוקחים את הבגד למשכון ולמס ולאחר מכן היו אומרים שאין הבגד מספיק והיו לוקחים את ביתם של העניים.

[29] מצודות. רש"י: הכוונה היא שהיו הורגים את הבעלים של נשים אלה. רד"ק: על ידי שהם היו גוזלים מהנשים כאשר הן היו בביתן, הן גם גרמו לבעלים לגרש את נשותיהן משום שהם היו חושדים בנשותיהם שבגדו בהם והם לא ידעו שהגבר האחר שנמצא בבית בא לגזול מהאישה.

[30] מצודות. א"ע: גם חלק זה של הפסוק מדבר על הבעלים שהיו לנשים שלהם. מלבי"ם: הכוונה היא שהיו מרבים בזנות ואז גורמים לממזרים שמונעים את השראת השכינה על ישראל.

[31] מצודות.

[32] מצודות.

[33] מצודות. רש"י: בגלל החטאים שלכם, הארץ גרמה לקבוצות של חוטאים להתאסף יחד ולחטוא.

[34] מצודות. רש"י: נמרץ היינו דבר מפורש. הנביא אומר שכאשר עם ישראל התאסף לקבוצות של חוטאים בארץ, הם פירשו מהי מטרת התאספותם.

[35] מצודות.

[36] מצודות. מהר"י קרא: הכוונה היא שנביאי השקר היו מתנבאים נבואות טובות על עם ישראל בשכר שהעם היה מביא להם יין ושיכר.

[37] מצודות. רד"ק: יש אומרים שגם פסוק זה הוא נבואת פורענות כשהכוונה היא שבנ"י ייכנסו לתוך ערים מבוצרות מפחד מפני האויב.

[38] מצודות.

[39] מצודות. מלבי"ם: הכוונה היא שנביאי השקר היו אומרים לישראך בנבואתם שיהיו כמו הגויים.

[40] מצודות.

[41] מצודות.

[42] מצודות. מרש"י משמע שמדובר על אדם שיפרוץ להם את המכשולות הפיזיים. מהר"י קרא: גם בצלע זה של הפסוק מדובר על המשיח. א"ע: מדובר כאן על עם ישראל שמקבל את דברי נביאי השקר: כמו שכאשר אחת מהצאן יוצאת מהגדר, כולם מחקים אותה, כך גם כאשר יש את הראשון מעם ישראל שמקבל את דברי נביאי השקר, כולם מחקים אותו. רד"ק בשם אביו: הכוונה היא לצדקיהו שעשה פירצה כדי לצאת ולברוח. מלבי"ם: כוונת הנביא היא לומר שהאמונה לא הייתה מושרשת בליבם של עם ישראל ולכן כאשר היה להם מלך שהרשיע, כל העם הרשיע אחריו וכאשר היה להם מלך צדיק – כל העם הלך אחרי ה'.

[43] מצודות.

[44] מצודות. רד"ק: כל הפסוק הזה מדבר על צדקיהו והכוונה היא שקודם ה' הסיר את דינתו מעל ראשם של בני ישראל ורק לאחר מכן עם ישראל גלה.

הברית, ההפרה והתקומה - לפרשות ניצבים וילך

מדוע משה רבינו כינס את עם ישראל והעביר אותו בברית שידע שהיא תופר? כיצד לומדים מהפסוקים שמדברים על עבודה זרה של עם ישראל על תחיית המתים?
אוצר לדרך - אמונה

איוב פרק ט

ביאור אוצר המקרא לספר איוב פרק ט אוצר המקרא הוא קיצור של אוצר מפרשי התנ"ך יהי רצון שהלימוד מפרק זה יהיה לעילוי נשמת תלמידי היקר יונתן אהרון גרינבלט הי"ד נפל בעת הלחימה בעזה תובב"א
אוצר המקרא על התנך

שאלות בנושא השעה

תשובות לחלק מהשאלות שנשאלתי לאחרונה
אוצר לדרך - אמונה

הקרבת קרבנות כשאין בית מקדש

האם אפשר להקריב קרבנות בזמן שבית המקדש לא בנוי? המאמר סוקר את המניעות ההלכתיות ואת הפתרונותש הוצעו על ידי גדולי ישראל לאורך הדורות לעילוי נשמת תלמידי היקר יונתן אהרון גרינבלט הי"ד, נפל על הגנת המולדת...
אוצר לדרך - אמונה